מלח שולחן ויתר לחץ דם

מלח הוא תבלין. בניגוד לתבלינים אחרים, בני אדם זקוקים למלח כדי לחיות; הדם, העצבים, האיברים והשרירים שלנו תלויים במלח. לאורך ההיסטוריה, מלח היה מצרך חיוני. לפני הופעתה של הכרייה המודרנית, המלח היה נדיר וקשה להשגה כך שהסחר במלח היווה את הבסיס לכלכלות. המילה משכורת באה מהמילה הלטינית למלח. יתכן שמכאן נובעת השמועה כי חיילים רומיים קיבלו את שכרם במלח. מלחמות פרצו סביב מיסי מלח [מקור]. המילה סלט פירושה המילולי "מלוח", ומגיעה מהמנהג הרומאי הקדום של המלחת ירקות עלים [מקור]. משאבי המלח כיום רבים, כמעט בלתי מוגבלים ומופקים בקלות כמעט בכל מדינה בעולם. מלח נדרש, הוא הופך את האוכל ליותר טעים, קוג'י מלח הוא תבלין על, יש למלח שימושים תעשייתיים רבים. המלח מייבש את המזון על ידי הוצאת מים ממנו בתהליך של אוסמוזה, ובעצם כך הוא גורם למים לנוע על פני קרום התא כדי להשוות את כמות המלח משני צידי הממברנה (קרום התא) דוגמא לכך הProsciutto crudo. משפשפים בנדיבות את כל פני הבשר במלח ומכסים אותו בשכבת מלח בעובי של כסנטימטר (כמה סנטימטרים), ואז עוטפים אותו בבד גזה. תולים את הבשר במקום קריר למשך חודש או יותר.
לאחר מכן שוטפים את המלח מהבשר והמוצר מוכן לאכילה. מדובר במעדן. ידוע חמון איבריקו בהחלט אפשר ליהנותו ממנו.
אם אתם ממליחים דגים, למשל נתח סלמון לגרבלקס, השיטה דומה, אפשר להוסיף צמחי תבלין. יש שמשרים אותו במים למשך 24-48 שעות לפני האכילה כדי למשוך את המלח בחזרה מתאי הדג [מקור]. כך מלח סייע ומסייע גם כיום לשמר בשר כי מלח, בשפע, מייבש והורג חיידקים. לכן בכאב גרון אפשר להשתמש בחיידקים ולחסל אותם על ידי גרגור מלח שמשכיח את הכאב. חיידקים זקוקים למים לא קשורים לצמיחתם ולתגובות הכימיות שגורמות למה שאנו מכנים ריקבון של מזון. המחסור במים זמינים הורג חיידקים. המלח לא רק טעים אלא כאמור לעיל, הוא רכיב תזונתי חיוני לנו בני האדם אבל גם לבעלי חיים [מקור]. מלח נכלל בפולחנים למשל, בין מנחות ההלוויה שנמצאו בקברים מצריים העתיקה מהאלף השלישי לפני הספירה, בהן ציפורים מלוחות ודגי מלח.[מקור1, מקור2]. היהודים והמוסלמים משתמשים בו להכשרת בשר. בסוף המאמר על קוג'י מלח וכבישת בצל אדום – מעדנים.

מלח ויתר לחץ דם blood pressure (BP) איך זה עובד?

נתרן (Na+) הוא הקטיון העיקרי של הנוזל החוץ-תאי 

צריכת גבוהה של נתרן (Na+) גורמת לעלייה בלחץ הדם – טוענים רופאים והמשפט מוכר שב וממוחזר, אבל הוא לא מדויק ואפילו שגוי.

יתר לחץ דם עורקי BP , מוגדר בדרך כלל כלחץ דם (BP) > 140/90 מ"מ כספית [מקור1, מקור2, מקור3 – Williams B, Mancia G, Spiering W, Agabiti Rosei E, Azizi M, Burnier M, et al. ESC/ESH Guidelines for the management of arterial hypertension. Eur Heart J. 2018;2018:3021–104, מקור4, מקור5, מקור6]. חשיבותו של יתר לחץ דם עורקי BP במניעת מחלות גדולה, גם השכיחות שלו, אנשים נזעקים לאזן אותו אפילו כשהוא מאוזן. מעטים יודעים שלמרות חשיבותו, והכרעתו בתחלואה קשה פרטים רבים של המנגנונים הפתולוגיים הבסיסיים המובילים ליתר לחץ דם עורקי פשוט לא מובנים, ולא ברורים. כך, שאם הטיפול בו כושל ורע מכך משרה מחלות כרוניות מאוד קשות שאנשים מתים מהן כמו באי-ספיקת כליות, יתכן שהסיבה בפער בין הידע הרלוונטי והרצון לאזן את יתר לחץ הדם [מקור]. ברור כשמש שהבנה חלקית או אי הבינה של ואת מנגנוני הפעולה, הבנה טובה של הפתוגנזה של יתר לחץ דם BP  אינם מאפשרים לגורמי מפתח לקבל טיפול ממוקד עם תוצאות בריאותיות טובות והפחתת תופעות הלוואי, שכוללות כאמור לעיל מוות [מקור].

לפני 80 שנה היה זה אירווין פייג' (Irvine Heinly Page), אשר הצביע על ריבוי גורמים למחלה. פייג' ראה את ההשפעה של נפח וצמיגות הדם, שמושפעים מהנתרן (Na+) זלוף כליות, כלי דם, גורמים הומוראליים ומערכת העצבים המרכזית על יתר לחץ דם BP [מקור]. הוא הבין את ההשפעה ההדדית של הגורמים השונים שתורמים ופועלים זה על זה, והרכיב רשת של גורמים מעוררי יתר לחץ דם הידועה כתיאוריית הפסיפס של יתר לחץ דם (the mosaic theory of hypertension) [מקור1, מקור2, מקור3]. לאחרונה ורק לאחרונה החלה תיאוריית הפסיפס של יתר לחץ דם BP להתערער (Harrison et al) [מקור] כאשר נושא הדלקת חדר למרכזה והנתרן (Na+) כאשר ברור לכל החוקרים שמדובר רק בתחילה של תהליך שעיקריו טרם הובילו להבנת מנגנון יתר לחץ הדם והטיפול בו.

למאמרי

נתרן (Na+) הינו הקטיון העיקרי של הנוזל החוץ-תאי, ואחד ממלחי הגוף (אלקטרוליטים) החיוניים לתפקוד מערכתי תקין מקור]. נתרן (באנגלית: סודיום, Sodium​) נמצא גם בנוזל הדם (פלזמה) וגם בתאי הדם כמו כן הנתרן מצוי בנוזלי הגוף (בנוזל החוץ תאי) ותפקידו לשמור על מאזן נוזלים תקין בגוף [מקור], וגם לפקח על לחץ הדם על-ידי שמירת כמות נכונה של נוזלים זמינים בכדי שכמות הדם במערכת תהיה יציבה [מקור1, מקור2]. הנתרן (Na+) חיוני להעברת אותות עצביים ולהתכווצויות השרירים [מקור]. יחד עם זאת 

הנתרן אמנם יכול להעלות את לחץ הדם, אבל רק בצורת מלח רגיל (מלח שולחן/ים salt), שהיא תרכובתו עם כלור (נתרן כלורי, NaCl) [מקור]. תרכובות אחרות המכילות נתרן אינן משפיעות על לחץ הדם.

מה שאומר שאנשים הסובלים מיתר לחץ דם BP, או מנטייה לפתח את המחלה, יכולים להשתמש חופשי בתרכובות נתרן אחרות כמו מונוסודיום גלוטמט [מקור], לפיכך, לסימון התזונתי המקובל כיום, המראה את כמות הנתרן ב-100 גר' מזון, אין למעשה כמעט משמעות לגבי הפחתת יתר לחץ דם BP [מקור1, מקור2]. מה שחשוב בעצם זו תכולת המלח בלבד [מקור], שאינה מסומנת מסבירה ד"ר אולגה רז מנהלת היחידה לתזונה ודיאטה מרכז הרפואי איכילוב [מקור].

מזון דל נתרן אפילו לחם דל נתרן משווק אלא, שפרט אולי לאנשים הסובלים מאי-ספיקה חמורה של הכליות, GFR מתחת ל 33 או למי שעבר אירוע לבבי ולא נוטל ברומליין תוצרת בית, ו או קו אנזים קיו 10 בכמות גבוהה, ורק במקרים אלה ושבהם רמת הנתרן בדם עולה ולרופא אין ידע או אין שליטה בה, אך בשום אופן לא באוכלוסייה הכללית ואף לא בקרב הסובלים מיתר לחץ דם BP או ממחלות אחרות בהן ממליצים בשל אמונות שאינן מדעיות ולא הוכחו מדעית לכאורה, שיש צורך להקטין את צריכת הנתרן [מקור].

הקשר בין אי-ספיקת כליות ואירועים קרדיווסקולריים עם צריכת נתרן נגזר מהפרשת נתרן בשתן, באיסוף שתן של 24 שעות: הפרשת נתרן בשתן פחות מ-3 גרם ליום נחשבת למדד לצריכת נתרן נמוכה בתזונה.

אם מאבחנים הפרשת נתרן בשתן גבוהה מאוד או נמוכה מאוד, מדובר בנושא מעורר חרדה, אבל הוא איננו קשור ואינו תלוי בלחץ דם [מקור].

 צריכת נתרן כפי שנרמז למעלה נשלטת על ידי מנגנונים עצביים המווסתים את צריכת הנתרן ומערכות הומאוסטטיות נלוות בהן צמא.

הדרך שבה נשלטת רמת הנתרן בגופנו כנראה פשוטה:

כאשר הרמות של הנתרן הן גבוהות מדי, המוח שלנו מגורה ונקרא לגרום לנו לצמא במצב זה אנשים שותים יותר מים

ובהמשך הם מפרישים יותר שתן, שדרכו הגוף פולט את עודפי הנתרן [מקור]. ד"ר ינס טיץ מאוניברסיטת ארלנגן-נירנברג בגרמניה (Dr. Jens Titze) חקר את הנושא ולתדהמתו ולתדהמת צוות החוקרים שלו הם גילו (1 במאי 2017, ב-Journal of Clinical Investigation.) כי לא משנה מה רמת הנתרן במזון או רמת הנתרן הנצרכת, נתרן נשמר ומשתחרר מגופם של הנחקרים, בחלקו לאחר שבועיים וחודשיים בערך [מקור]. הצוות חשף מקצבים דומים להורמון אלדוסטרון, שמווסת את הפרשת הנתרן מהכליה, ולגלוקוקורטיקואידים, המסייעים בוויסות חילוף החומרים [מקור]. 

צריכת נתרן מוגברת הגבירה את הפרשת הנתרן, אך גם גרמה באופן בלתי צפוי לכליה לחסוך במים. נושא זה מוביל להבנה שהתחזוקה ארוכת הטווח של נוזלי הגוף אינה תלויה במקורות מים חיצוניים כפי שחשבו פעם [מקור]. עודף נתרן שוחרר בשתן מרוכז, מופחת מים והמים נשארו בגוף. ולכן למרות שהפחתה קיצונית בצריכת הנתרן אפשרית במסגרות מבוקרות לתקופות קצרות, סביר להניח שזה לא יהיה נכון או בר קיימא בחיי היומיום של אנשים בטווח הארוך יותר. מזון עתיר בנתרן מעלה את רמות הגלוקוקורטיקואידים (גלוקוז + קורטקס + סטרואידים) הם משפחת הורמונים קורטיקוסטרואידים המופרשים מקליפת בלוטת יותרת הכליה, המשפיעים על המטבוליזם בגוף ומזרזים עלייה של גלוקוז בדם על ידי ניצול שומנים וחלבונים (גלוקונאוגנזה), וכן על יד פירוק גליקוגן מהכבד כדי לסייע לגוף במצבי דחק, אך יחד עם זאת הם מעכבים כניסה של גלוקוז לרקמות שונות.), וגורם לשרירים ולכבד לשרוף יותר אנרגיה לייצור אוראה, אשר מדד גבוה שלה מצביע כידוע על פגיעה בכליות [מקור] אבל לפני כן על שימור מים. בנוסף לכך "צריכת נתרן גבוהה עלולה לגרום לנטייה לתסמונת מטבולית", אומר  ד"ר טיץ, אבל נושא זה וכן הקודם לו אינם קשורים ביתר לחץ דם BP, אלא בתהליכי החלמת הכליות במקרה של חולי.

צריכת נתרן היא הכרחית לתפקוד תקין של הגוף אך עלולה להזיק כאשר היא חורגת מהדרישות התזונתיות.

 [מקור].

כפית אחת של מלח שולחן מכילה כ-6 גר' מלח – כ-2400 מ"ג נתרן. 

מונוסודיום גלוטמט

לכן מי שסובל מיתר לחץ דם BP יכול להשתמש בחצי כפית וחולי כליה ברבע כפית מלח ליום, אבל גם מונוסודיום גלוטמט Monosodium glutamate (MSG) מכיל נתרן ולמרות שהוא מכיל נתרן, מונוסודיום גלוטמט אינו גורם לעלייה בלחץ הדם, ולכן, בגלל שהוא משפר ומחדד את הטעם, אפשר להשתמש בו במקום מלח. קנו אבקת מרק אבל רק זו שמכילה מונוסודיום גלוטמט. מונוסודיום גלוטמט מוכר לגוף האדם מלידה, הוא נמצא בגזר, שום, בצל, עגבניות, וגבינות [מקור] גם באצות, סלק, ביצים כשבאגוזי מלך הוא נמצא בכמות אדירה (757 לכל 100 מ"ג) ואפילו בחלב אם (22 מ"ג) [מקור].

The Virgin of the Green Cushion, Andrea Solario, about 1507 – 1510

המאמר הנוכחי מתמקדת ברעיון שהיכולת של מלח להשפיע על יתר לחץ דם blood pressure (BP), כרוכה באינטראקציה של מנגנונים מרכזיים והיקפיים הפוגעים יחדיו בתפקוד דופן כלי הדם. כיום נבדקים מנגנונים שדרכם מלח (מלח שולחן) עלול לגרום לעליית לחץ הדם [מקור].

צריכת נתרן היא הכרחית לתפקוד תקין של הגוף אך רבים נמנעים ממנה מחשש שהיא עלולה להזיק כאשר היא חורגת מהדרישות התזונתיות

 [מקור].

אבל 

צריכה מועטה מדי של מלח – כלומר פחות מ-7.5 גרם (בעוד ההמלצות הן לאכול פחות מ- 6 גרם) כפי שמראה מחקר גדול מהשבועון המדעי היוקרתי NEJM מ- 2014 היא מסוכנת הרבה יותר מצריכה עודפת 

[מקור].

מלח שולחן מלח תזונתי  (NaCl) הוא הגורם היחיד החשוב ביותר שניתן לשליטה ומי שנמצא לכאורה אחראי לעלייה בלחץ הדם. 

מלח תזונתי (NaCl) איננו נתרן כנזכר למעלה [מקור1, מקור2]. מלח שולחן מלח תזונתי  (NaCl) הוא הגורם היחיד החשוב ביותר שניתן לשליטה ומי שנמצא לכאורה אחראי לעלייה בלחץ הדם

מלח השולחן שלנו, מורכב רובו ככולו (97%) מנתרן וכלור עם תוספת קטנה של יוד ואשלגן, והוא מוצר מעובד. מלח הימלאיה, מכיל רק 84 אחוז נתרן וכלור ושאר ה-16 אחוז מורכבים מעשרות מינרלים שונים וחיוניים והוא לא מעובד כלל, כך גם מלח אטלנטי ומלחי ים אחרים, לא מעובדים (כמו מלח ים קלטי) גם הם מכילים עשרות מינרלים שונים והם יותר מומלצים לשימוש אומרת ד”ר הרלינג מיכאל, מומחה לרפואת המשפחה [מקור1, מקור2].

מלח, נפח פלזמה ולחץ דם.

הנתרן – ליוני נתרן תפקידים פיזיולוגיים רבים, כפי שכבר הוזכר למעלה. אחד החשובים שבתפקידים אלו הוא כניסה ויציאה של יוני נתרן דרך משאבות נתרן-אשלגן בקרום התא, לשליטה על נפח התא, להכנסה של חומרים לתוך התאים ולהוצאתם מתוכם (הוצאת סידן באמצעות משאבות נתרן-סידן והוצאת מימן באמצעות משאבות נתרן-מימן), וכן ליצירת המתח החשמלי המהווה את בסיס הפעולה של תאי עצב ותאי שריר. ויסות נפח התאים מתרחש על ידי שליטה על ריכוז יוני הנתרן שבתוכם. מנגנון זה הוא גם המנגנון שמווסת את נפח הדם (ePV) בכלי הדם ובהמשך הוא מווסת גם את לחץ הדם [מקור].

 על פי זה, נתרן, וכתוצאה מכך, החזקת המים על ידי הכליות הם למעשה הגורם המרכזי בפתוגנזה של יתר לחץ דם המושרה על ידי מלח [מקור1, מקור2, מקור3, מקור4, מקור5]. עליה בנפח פלזמה ( plasma volume ePV) או נפח פלזמה מוגבר (plasma volume הפלסמה מורכבת ממים בהם מומסים מלחים ומינרלים, חלבון האלבומין, סוכר, וכמויות זעירות של חלבונים שונים [מקור]). יתר לחץ דם אם כן במקרה זה מתרחש בתיווך כליות וכרוך בהפעלה של RAAS (מערכת הרנין-אנגיוטנסין-אלדוסטרון) המוביל לכיווץ כלי דם בתיווך אנגיוטנסין II, ושימור נתרן בתיווך אלדוסטרון. החזקת הנתרן המוגברת והרחבת הנפח הנראים במחלת כליות מלווה בכשל בוויסות אוטומטי של כלי הדם ההיקפיים, מה שעלול להוביל ליתר לחץ דם. [מקור1, מקור2, מקור3, מקור4, מקור5, מקור6, מקור7]. ממצאים, כגון בצקת, התרחבות ורידי הצוואר, קרומי ריר לחים ופצפוצים בשמיעת הריאות, כולם מצביעים על אפשרות שלחולה יש עומס יתר או נפח פלזמה מוגבר. מצב נפח הפלזמה נמצא בקורלציה עם תמותה, שהייה בטיפול נמרץ וימים ללא הנשמה [מקור1, מקור2].

נתרן שמגיע מהתזונה בכמות גבוה אמנם מעלה את ריכוז הנתרן בדם  – בפלזמה [Na+] אבל רק בכמה מילימולרים, ובפועל אין לו למעשה השפעה שניתנת למדידה על נפח הפלזמה (על נפח הדם)

(מקור1, מקור2, מקור3), אולי בגלל שגיאות הערכה של נפח הפלזמה (ePV) נמצאו בכמה מחקרים תנועות של שינויים גדולים מהצפויים בנפח, טעויות כאלה אנו מוצאים לרוב גם במדידת אשלגן. כשזה קורה בקרב חולי כליה, מתן התרופות להפחתת אשלגן מקדמות דיאליזה [מקור]. עוד על כך במאמרי – 

כל דור ורפואת האליל הפרימיטיבית שלו. Source: The Burns Archive, New York

הנתריאורזיס – איך הגענו לאגדת הנתרן – יתר לחץ דם?

הדעה שהושרשה מלפני 80 שנה, ארוכת שנים ומצביעה על רגישות יתר לנתרן, העלייה על-פי אמונה זו בלחץ הדם BP תלויה בנתרן וכתוצאה מכך עולה הלחץ נתריאורזיס ואת הלחץ הזה מאזנים מחדש על ידי שינוי צריכת הנתרן ומונעים בהמשך את העלייה בנפח הפלזמה [Na+] ופלסמה [מקור1, מקור2, מקור3]. לפי מודל יפה זה [מקור],

העלייה הראשונית ב-BP בתגובה לתזונה עתירת נתרן/או פגם בהפרשת נתרן נובעת מהרחבת נפח הפלזמה ועלייה בתפוקת הלב-CO, כאשר BP = CO × TPR (ההתנגדות הכוללת של כלי דם היקפיים).

לאחר מכן, וכדי לפצות על זלוף יתר של רקמות, מתרחש בגוף מעבר איטי מהעליה בתפוקת הלב-CO לעליה משמעותית להתנגדות הכוללת של כלי דם היקפיים-TPR (ויסות אוטומטי של כל הגוף של כלי הדם) כדי לשמור על  יתר לחץ דם BP  [מקור1, מקור2]. המעבר מ-CO גבוה ל-TPR גבוה (ההתנגדות הכוללת של כלי דם היקפיים) יוחס לפיצוי אוטו-רגולטורי עבור זלוף יתר של רקמות, 

אבל עד כה המנגנון הזה לא נמצא או לא זוהה כל מנגנון.

 יתרה מכך, ביתר לחץ דם BP המושרה על-ידי נתרן (מינרלוקורטיקואידים) בבני אדם, כלבים וחזירים, ה-TPR עולה לעתים קרובות מלכתחילה, ואין שלב ראשוני של CO גבוה [מקור1, מקור2, מקור3]. כך שאין הוכחה מדעית לנושא הזה.

בספרו, ‭The Salt Fix‬ , ד"ר ג'יימס דיניקולאנטוניו -(Dr DiNicolantonio) קרדיולוג וחוקר לב וכלי דם מוביל ממכון הלב סיינט לוק מיד אמריקה במיזורי, עורך בכתב העת ‭BMJ Open Heart‬ וחבר בוועדה המדעית המייעצת של כמה כתבי עת רפואיים אחרים – טוען נחרצות שלא זו בלבד שהאקסיומה שנזכרת לעיל שגויה, אלא שלמעשה מעולם לא נמצאו עדויות מדעיות מוצקות שתמכו בה. אנשים נמנעים מנתרן ואין לכך הצדקה אבל גם ממלח שולחן הם בורחים.

"צריכת כמויות קטנות מדי של מלח עלולה להוביל לתופעות לוואי שדווקא מגבירות את הסיכון שלנו למחלות לב וכלי דם".

במחקר שפורסם ביולי ‭2016‬ בכתב העת היוקרתי ‭Lancet‬ מדדו חוקרים מהמכון למחקר בריאות אוכלוסייה באוניברסיטת מקמאסטר את הפרשת המלח בשתן כאומדן לצריכת המלח היומית אצל ‭133,118‬ נבדקים ב-‭49‬ מדינות, מחציתם בעלי יתר לחץ דם והמחצית האחרת עם לחץ דם תקין. הם מצאו שאצל בעלי לחץ דם תקין

תזונה דלת נתרן (פחות מ-3 גרם נתרן ביממה) קשורה דווקא לעלייה בסיכון למחלות לב וכלי דם ולמוות.

אצל אנשים עם יתר לחץ דם (‭140/90‬ הוא טווח הנורמה האמיתי) צריכת נתרן גבוהה (7 גרם נתרן ומעלה ביממה) הייתה אמנם קשורה לעלייה בסיכון לתמותה ממחלות לב וכלי דם, אבל באופן מפתיע – כך גם צריכת נתרן נמוכה.

יתר על כן, צריכת כמויות גבוהות של מלח נצפתה רק אצל ‭11%‬ מהאנשים עם יתר לחץ דם [מקור]. 

הירידה בצריכת המלח גם מעלה רמת הורמוני הלחץ, מפעילה את מערכת הרנין אנגיוטנסין (אותה מערכת שתרופות שכיחות להורדת לחץ דם כמו טריטייס/אנלדקס/אוקסר ועוד מנסות לחסום) ומעלה את שומני הדם. השתמשו בקוג'י מלח – מתכון למטה.

 COCHRANE היא קבוצת חוקרים שקבעה בשני ניירות עמדה שהקטנת צריכת המלח המכונה מלח שולחן (NaCl) מורידה במעט את לחץ הדם אבל רק אצל אנשים הסובלים מיתר לחץ דם – הבעיה שבמקביל הירידה בצריכת המלח גם מעלה רמת הורמוני סטרס, מפעילה את מערכת הרנין אנגיוטנסין (אותה מערכת שתרופות שכיחות להורדת לחץ דם כמו טריטייס/אנלדקס/אוקסר ועוד מנסות לחסום) ומעלה את שומני הדם. כמו כן 

הקבוצה לא מצאה עדויות מחקריות חותכות שצימצום מלח מונע ממש אירועי לב או אירועים מוחיים.

 [מקור1, מקור2, מקור3]. עם זאת, למרות מחקר מקיף, המנגנונים הספציפיים שבאמצעותם מלח תזונתי גבוה מוביל למעשה לעלייה בלחץ הדם עדיין לא מובנים. בדרך כלל פשוט מתעלמים מהם. המנגנונים שבאמצעותם הכליות שומרות על מלח (כפגם העיקרי) מוכרים והתמקדו בהם חוקרים במשך השנים. האחרונים כוללים 1) פעילות עצבים סימפטטית מוגברת [מקור1, מקור2, מקור3, מקור4, מקור5, מקור6] (SNA) עם איפוס של המוח ומנגנוני baroreflex barostat נמצאו כשולטים ברמת הלחץ הדם הגבוה –BP במצב יציב [מקור1, מקור2, מקור3, מקור4].

 2) איתות והתכווצות Ca2+ של מיוציט עורקים מוגבר בתגובה לכיווצי כלי דם [מקור1, מקור2] וגוון מיאוגני מוגבר בעורקי התנגדות [מקור1, מקור2].

 3) תגובות מוחלשות של תאי האנדותל שבכלי הדם  [מקור1, מקור2].

4) שיפוץ מבני עורקים, כולל שינויים אוטרופיים פנימה (הצטמצמות לומן – חלל הצינור – רק עקב הגברת חפיפה תאית) [מקור1, מקור2,], לחץ חמצוני מוגבר [מקור], שקיעת קולגן ועיבוי דופן עם היצרות לומן [מקור1, מקור2, מקור3, מקור4, מקור5]. 

למאמרי על הדרך לשמור על בריאות העורקים שלך – עורקים גמישים – הסוד והדרך לזכייה בבריאות מחדש.

כל השינויים הללו, בשילובים שונים, יכולים לתרום לפיתוח ו/או לשמירה על הטונוס העורקי המוגבר ותנגודת כלי הדם ההיקפיים הכוללת (TPR) ובכך, ללחץ הדם המוגבר. עם זאת,

הם אינם עונים על שאלת המפתח: כיצד צריכת מלח גבוהה, כאשר היא כן מעלה לחץ דם, גורמת לשינויים האלה

ב-SNA ובתפקוד ומבנה העורקים? 

המטרה שלנו, אם כן, נותרה והיא להבהיר את המנגנונים הבסיסיים.

למאמרי –

תיאוריה חדשה ומאחדת

השערת השליטה העצבית והשערת ויסות הנפח [מקור].

מלח מגן מפני שלל מחלות, כולל הרעבה פנימית, עמידות לאינסולין, סוכרת ומחלות לב – שלא לדבר על זה, טעמו נהדר [מקור].

סקירה כללית של המסלולים המוצעים שבאמצעותם השפעת הפרשת המלח NaCl מלח שולחן והאובאין האנדוגנית (Endogenous ouabain EO הורמון קליפת יותרת הכליה שהתגלה לאחרונה) הגבירו את הגירוי הסימפתי המרכזי, הגבירו את פעילות העצבים הסימפתטיים ההיקפיים וכן התכווצות עורקים שהלכו וגברו ועוררו יתר לחץ דם. כפי שמודגם באיור למעלה, שמקורו במאמר: How NaCl raises blood pressure: a new paradigm for the pathogenesis of salt-dependent hypertension

  • כאן. הגורם היוזם שהכריע את המצב היא כמות גבוהה של מלח תזונתי (תיבה משמאל).  ACTH, הורמון אדרנוקורטיקוטרופי;  CSF, 

תפקיד מערכת העצבים וויסות נפח הנוזלים שלובים זה בזה באופן שהקשה מאוד על החוקרים עד כה ומנע מהם להעריך את תרומתם הנפרדת בוויסות ארוך הטווח של לחץ העורקים ויתר לחץ הדם בהמשך הדרך. אף על פי כן, ממכלול עבודה ניכר הקשור לשליטה העצבית בתפקוד הלב וכלי הדם, שהוזכרו לעיל. בכל אופן ידוע שגם פלזמה רווית נתרן [Na+] וגם פלזמה שהופרש אליה אובאין אנדוגני (EO) משרה יתר לחץ דם BP [מקור1, מקור2, מקור3, מקור4, מקור5]. כפי שנראה, אובאין אנדוגני (EO) פועל הן במוח (היפותלמוס) להגברת הדחף הסימפטטי [מקור] והן בפריפריה להגברת איתות Ca2+ עורקי ומוביל לכיווץ כלי דם כתוצאה מהשפעות שונות על המיוציטים והאנדותל [מקור]. נמצא ש- אובאין אנדוגני (EO) שמגיע מההיפותלמוס הוא מרכיב אינטגרלי של מסלול אלדוסטרון-EO-אנגיוטנסין II (Aldo-EO-ANG II) [מקור]. מעניין לציין שכל שלושת ההורמונים אינם מעורבים רק בהומאוסטזיס של Na+ אלא גם באינטראקציה ישירה עם נוירונים, כליות, יותרת הכליה, העורקים וההיפותלמוס שנמצאים גם במוח וגם בפריפריה, מסלולים איטיים (מודולטוריים) בתיווך אובאין אנדוגני (EO) עשויים להיות מנגנונים קריטיים המובילים לעלייה ארוכת טווח של יתר לחץ הדם BP [מקור]. 

לסיכום

 צריכת המלח הגבוהה (NaCl) בנבדקים הרגישים למלח שולחן מעלה לא רק את הפלזמה [Na+] אלא גם את נוזל השדרה [מקור1, מקור2, מקור3] (CSF) [Na+). הפלזמה עתירת המלח (מעל למ-7.5 גרם מלח ליום) מתנפחת ו/או CSF [Na+] גורמת להפרשה של אובאין אנדוגני (EO) על ידי ההיפותלמוס והאדרנל [מקור1, מקור2]. סביר להניח שהפרשה הזו של של אובאין אנדוגני (EO) על ידי ההיפותלמוס והאדרנל הנגרמת על ידי מלח היא 

מרכיב מרכזי המאחד שעוזר לקשור יחד את רוב או אפילו את כל התופעות הקשורות ליתר לחץ דם המפורטות למעלה גם באיור למעלה 

[מקור]. 

ההמלצה אם כן להפחית מלח שולחן, אבל לצרוך אותו במידה. השתמשו בכף כרוב כבוש ביתי, במעט זיתים כבושים בבית, בבצל אדום כבוש, מתכון למטה ובקוג'י מלח – מתכון למטה ו- או במעט מלח. החלימו ותיהנו.

ישנם שלושה פרמטרים עיקריים לבחירת המלח הבריא ביותר :

  1. היחס בין כמות הנתרן לאשלגן. במלח שמיועד לטפל ביתר לחץ דם ללא מחלת כליות כדאי שיהיה יותר אשלגן מנתרן. ״נתרן״ יכול להופיע על אריזות המלח כ ״נתרן כלורי״, ״סודיום״ ו/או NaCl.
  2. מלח בריא יכיל מגוון רחב של מינרלים (ולא רק נתרן),אבל טבעי ככל הניתן. למשל מלח שאוספים מהים או מלח שמקורו באדמה עשירה במלח, 
  3. ללא חומרים או תוספים משמרים. או עם חומר מונע התגבשות אחד סביר [מקור].

מתכונים

בצל סגול כבוש

בצל סגול כבוש עשיר בזני פרוביוטיקה ועשיר בוויטמינים מסוג B ו A , בפיטוסטרולים ונוגדי חמצון, שמסייעים באיזון סוכר ושמירה על בריאות הלב וכלי הדם.
שניים שלושה בצלים סגולים פרוסים דק דוחסים אותם היטב לצנצנת עד שהצנצנת מלאה כמעט עד סופה.
ענף טימין/רוזמרין טרי מניחים מעל לבצל הדחוס כדי לתת טעם ולשמור שהבצלים במים לא יצופו מעל התמיסה שיוצרים עם מלח.
להכנת תמיסה של מים ומלח: על כל ליטר מים להוסיף 30 גרם של מלח גס/ מלח הימלאיה ולערבב היטב. (שזה 3% )
סוגרים היטב את הצנצנת בטמפרטורת החדר, לשבועיים. במשך שלושת הימים הראשונים חשוב לפתוח לשניות את המכסה ולתת לגזים לצאת. עם תום התסיסה מעבירים למקרר וגם כאן דואגים שהבצל תמיד יהיה מכוסה באותה תמיסת מלח. ניתן להוסיף זרעי קצח או גריגירי חרדל לשיפור הטעם.

שיו-קוג'י (Shio Koji – קוג'י מלח)

Aspergillus oryzae הוא תבלין רב עוצמה, מעט מלח והרבה מאוד טעם, בנושא זה הוא קרוב למיסו גם הוא משפר טעם שניתן להשתמש בו במנות, ממש כמו מלח, אבל עם מעט מלח – מתאים למי שצריך להפחית מלח בתפריט שלו. פיטריה בשם קוג'י מייצרת עובש שמשמש להתססת מוצרים במזרח אסיה ונודע במטבח היפני כתבלין על. בשנת 2006, אגודת השפים של יפן הגדירה את הקוג'י כ"נכס יקר הערך שטופח בקפידה והשתמשו בו גם אבותינו" [מקור].

מתסיס עם הפטריה הזו אורז, בטטה ושעורה להכנת משקאות אלכוהוליים כמו סאקה, ושוצ’ו, יש ומשתמשים לשם כך בAspergillus sojae. וגם להכנת חומץ אורז, ומירין. מכינים עם הקוג'י ששמו המדעי Aspergillus oryzae גם רוטב סויה [מקור] ומיסו [מקור], וכמובן אמאזאקה, חמוצים ושיאו קוג'י – קוג'י מלח, מתכון למטה. אני משתמש בו לתבל טופו משי.

לאחר שאני מכין חלב סויה מפולי סויה אני הופך אותו לטופו – מתכון כאן. את הטופו המוכן אני מורח בקוג'י מלח וממתין כמה שעות, אבל לאחר יומיים הטעם עשיר יותר. כך מתקבלת מנת הטופו הטעימה ביותר.

האנזימים שבקוג'י מפרקים חלבונים ועמילנים, מרככים את הטופו או אם תמרחו אותו על בשר ודגים. בהדרגה הם מוציאים את הטעם המשובח ביותר החוצה. הערה למתחילים, אם משתמשים בקוג'י מלח להעשרה של בשר או דגים או ירקות שמבקשים לבשל, לטגן או לאפות – שוטפים את המוצר מהקוג'י מלח או מנגבים היטב לפני הבישול. אפשר להשתמש בקוג'י מלח כתיבול במקום מלח לסלט. השף רנה רדזפי (René Redzepi) הנודע הכניס גישות חדשניות למטבח. חולל מהפיכה גסטרונומית, המציא מחדש את האלף-בית של הבישול. רנה רדזפי בן למהגרים מוסלמים מהבלקן, מטפל כך באפונה, ירקות, ותלמידיו בגרגרי חומוס, סלט כרוב, או טופו משי טרי [מקור], כפי שאני נוהג. עוד על כך ב"מדריך נומה לתסיסה" בו רנה רדזיפי, שף ובעלים משותף של נומה, ודיוויד זילבר, השף האחראי על מעבדת התסיסה הנודעת של המסעדה, חולקים טכניקות ייחודיות המשמשות לייצור מזווה התסיסים העצום של המסעדה [מקור]. היתרון מעט מלח המון טעם.

מפזרים קוג'י מלח (טחון) על טופו קר, שהוכן בבית. אין צורך לבשל או לטגן. אפשר להוסיף שמן שומשום או שמן זית, מעט רוטב פלפל צ'יפוטלה מעל ומגישים.

נבגי קוג'י הם סטרטר רב-תכליתי למזון מותסס: אבקת Chouhaku-kin היא התפטיר הלבן הארוך אספרגילוס אוריזה בשקית שיווק מוכנה להכנת קוג'י מלח שמכונה שיו קוג'י ומיסו לבן שטעמו מאוזן יותר. תיבול ושימוש בקוג'י מלח פופולרי ביפן בשל הרבגוניות של טעמיו.
חבילה של 20 גרם/0.7 אונקיות שבצילום למעלה, יכולה לייצר 15 ק"ג של קוג'י על בסיס אורז או שעורה.

קיימות כמה פטריות קוג'י [מקור]. זוהי אחת מתבניות הקוג'י השונות ニホンコウジカビ (日本麹黴) (ביפנית: nihon kōji kabi) המשמשות לתסיסת מזון. למעשה מדובר בטאנה (נבגים) קטג'י – Tane Koji טאנה קוג'י – נבגי קוג'י צהוב, לבן ושחור. כאשר הנבג (טאנה) הצהוב, השכיח, המקצוענים עוברים לאט להשתמש בנבג השחור, כי הוא מפרק חלבונים הכי טוב, למשל בטופו.

חי הצמרת מישנים איתו דגים ובשר למשל להכנת סטייק. במקרים כאלה מורחים אותו מעל המוצר ומחכים, שוטפים ומטגנים, מאדים או אופים.

אופן ההכנה קוג'י שעורה וקוג'י אורז

משרים אורז ללילה ל 20 שעות

שעורה משרים שעתיים. לאחר מכן מאדים את השעורה או הארוז לכ 20 דקות מערבבים וממשיכים לאדות עוד 20 דקות.

לשקול 100 גרם אורז/שעורה מושרה ומאודה

35 גרם מלח

ו 100 גרם נבגי קוג'י.

להכניס לכלי ולהוסיף מים. יש לשמור שחום המים יעמוד על 30 מעלות.

המלח. כידוע הורג את כל החיידקים מה שמאפשר התססה לקטית, כלומר לא כל החיידקים מתים, רק סוג אחד מהחיידקים שורד ודווקא אלה שמייצרים את החומרים הטעימים ביותר, התססה לקטית. היא התהליך שבו חיידקים מפרקים את הסוכרים במזונות, כאן בשעורה או בפולי הסויה ויוצרים חומצה לקטית.  חומצה לקטית המיוצרת על ידי חיידקי חומצת חלב עמידים למלח. נוצר לנו מוצר שמאזן את המליחות של הרוטב ומעדן את הקוג'י מלח במקרה שלנו. מזג האוויר חם מעודד התססה לקטית החורף הוא הזמן הלא נכון להצססת קטג'י בחורף נדרשתו מעבדה.

לערבב – לאחר הוספת המים יש לערבב ולהניח לתסוס מכוסה. כל יום מערבבים. כך עד 10 ימים. בשלב בו הגרגרים רכים מעבירים למעבד מזון וטוחנים. סוגרים בכלי ומניחים במקרר.

קוג'י מלח שהכנתי עם נבגים שחורים (Shochu) שהונבטו על שעורה. צילום ירון מרגולין

נשארו לך שאלות 

אשמח להשיב על כל שאלה 

לטופס פנייה ישירה אל ירון מרגולין – נא להקליק – כאן  

בבקשה לא להתקשר משום שזה פשוט לא מאפשר לי לעבוד – אנא השתמשו באמצעים שלפניכם –

    שמי Name:


    טלפון phone:


    דוא"ל (כדי שאוכל להשיב לך מכל מקום בעולם) Email:


    איך אני יכול לעזור לך How can I help you:


    אפשר לקבל את בדיקות הדם החריגות שלך Exceptional laboratory tests:


    למען הסר ספק, חובת התייעצות עם רופא (המכיר לפרטים את מצבו הבריאותי הכללי של כל מטופל או שלך) לפני שימוש בכל תכשיר, מאכל, תמצית או ביצוע כל תרגיל. ירון מרגולין הוא רקדן ומבית המחול שלו בירושלים פרצה התורה כאשר נחשפה שיטת המחול שלו כבעלת יכולת מדהימה, באמצע שנות ה – 80 לרפא סרטן. המידע באתר של ירון מרגולין או באתר "לחיצות ההחלמה" (בפיסבוק או MARGOLINMETHOD.COM ), במאמר הנ"ל ובמאמרים של ירון מרגולין הם חומר למחשבה – פילוסופיה לא המלצה ולא הנחייה לציבור להשתמש או לחדול מלהשתמש בתרופות – אין במידע באתר זה או בכל אחד מהמאמרים תחליף להיוועצות עם מומחה מוכר המכיר לפרטים את מצבו הבריאותי הכללי שלך ושל משפחתך. מומלץ תמיד להתייעץ עם רופא מוסמך או רוקח בכל הנוגע בכאב, הרגשה רעה או למטרות ואופן השימוש, במזונות, משחות, תמציות ואפילו בתרגילים, או בתכשירים אחרים שנזכרים כאן.

    For the avoidance of doubt, consult a physician (who knows in detail the general health of each patient or yours) before using any medicine, food, extract or any exercise. The information on Yaron Margolin's website or the "Healing Presses" website (on Facebook or MARGOLINMETHOD.COM), in the above article and in Yaron Margolin's articles are material for thought – philosophy neither recommendation nor public guidance to use or cease to use drugs – no information on this site or anyone You should always consult with a qualified physician or pharmacist regarding pain, bad feeling, or goals and how to use foods, ointments, extracts and even exercises, or other remedies that are mentioned as such

    למאמרי

    מאמרים אחרונים

    נשלח ב כליות, כללי, מזון מחלים

    כתיבת תגובה

    Or

    האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

    *