סיבו Sibo צמיחת יתר של חיידקי המעי הדק

דופן המעי הדק – הווילי – בעל האפיתל העמודי הוא מבנה של "אצבעות" נשלחות לחלל המעי הדק (נהור) כך הוא מגדיל, ככל יכלתו, את השטחים בהם יכולה בלילת המזון לעבור מנהר האוכל הזורם ומתחכך בה אל צנרת הדם. בווילי (סיסי) מתרחשת ספיגת המזון – ומשם המזון ממשיך במסע השיט שלו אל איברי הגוף והרקמות השונות באמצעות זרם הדם. שיבוש בשטחי מעבר אלו הרי אסון, משמש בית גידול לחיידקים רעים ומחלת הסיבו רק עוד דוגמא אחת לו.

אם תוצאות הבדיקה שלך מצביעות על כך שיש לך תסמיני SIBO וחיידקים רעים משתוללים במעי הדק שלך ו/או קיבלת אבחנה חיובית של SIBO, הדבר הראשון והדרך המהירה ביותר לטפל בבעיה הזאת היא באמצעות שינוי תזונה קיצוני ומידי. אבל גם שינוי תפריט דורש אסטרטגיה, זיהוי מציאות ושכל, וכאן רושמי התרופות חלוקים ולכל אחד כמעט דעה מנוגדת ובפני כל רשם רצפטים מציאות אחרת. הם מכונים רופאים כבודם רב אבל תוצאות כמו של כהני דת רק בחשבון הבנק, לכאורה. מאמר זה יציג בפניך תמונה עגומה של המצב עם אור בקצה המנהרה.

שינוי תפריט תזונה הוא כלי נהדר לניהול סימפטומים כאלו אבל אם נשענת תודעתך על "כדורים" התוצאות יהיו רק לטווח קצר, חשוב לזכור שתזונה לבדה לא תרפא צמיחת יתר של חיידקים במעי הדק. בנוסף לכך יש לזכור שלא מציאות החיידקים במעי הדק ולא כמותם היא המחלה, אלא בית הגידול שנבנה במעי למענם. בנוסף לנאמר כדאי לך לחזור ולבצע בדיקת נשימה של פחמימות (למשל לקטולוז, גלוקוז) [מקור1, מקור2]. the lactulose breath test (LBT) אשר משמשת כסמן פונדקאי משוער לצמיחת יתר של חיידקי המעי הדק (SIBO). בכל זאת גם כאן אין ודעות בתוצאות, רוצה לומר אפילו לגבי הקביעה יש מחלה אין מחלה רושמי הרצפטים חולקים זה על זה. שנאמר כל אחד רואה מציאות אחרת. כשנתיים לאחר יציאת בני ישראל ממצרים, משה שלח שנים עשר מרגלים, אחד מכל שבט, לתור את ארץ כנען לפני כניסת בני ישראל אליה. בשובם: "וַיֹּאמְרוּ: בָּאנוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר שְׁלַחְתָּנוּ, וְגַם זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ הִוא וְזֶה פִּרְיָהּ." (במדברי"גכ"ז) הגם שכלב בן יפונה (מבני יהודה) חולק על דעת הרוב, הפחידו המרגלים את העם בקובעם שזו  "אֶרֶץ אֹכֶלֶת יוֹשְׁבֶיהָ" (במדברי"גל"ב). ותיארו את יושבי הארץ כענקים בעלי עוצמה בלתי ניצחת. שנאמר כל אחד רואה מציאות אחרת ומעיד עליה עם אשכולות ענק. והעם רואה ומפחד.

המרגלים, בשובם חזרו המרגלים עם אשכול ענבים שכרתו בנחל אשכול. האשכול היה גדול עד כדי ששניים היו צריכים לשאת אותו על מוט. צייר אפרים משה ליליין מקור הצילום בצילום מסך מויקיפדיה – כאן.

בשנת 1986 במהלך כינוס של "הפורום הלאומי בנושא המגוון הביולוגי",  אדוארד וילסון טבע את המונח "מגוון ביולוגי". מגוון ביולוגי הוא מכלול התנאים הביוטיים בעולם, כאן ידובר בגוף האדם. בהקשר זה מדברים על המערכת האקולוגית של גוף האדם (היא קהילה של יצורים חיים [מקור].)  וברמת העומק שלה מדברים על היצורים החיים בגופנו (תא יודגש הוא יחידת החיים הבסיסית המקיימת בגוף ומרכיבה אותו בה מתנהלים כל מאפייני החיים, וכן חיידקים, וירוסים ופטריות. חלקם חיים על פני העור (כמו ה- Bacillus subtilis.) אחרים ובכמות אדירה במעיים שלנו [מקור].) והם מחולקים לבעלי חיים מאוד קטנים יצרנים, אחרים צורכים (צרכנים) ומפרקים, והם כמכלול מהווים את מרכיבי המערכת האקולוגית [מקור]. קהילת היצורים החיים הזו מקיימת אינטראקציה זו עם זה ועם החומרים הלא חיים שבתוכה היא מתנהלת עם הסביבה שלה, בהקשר זה גם עם השמש, איכות האוויר והמים [מקור].

ככל שהמגוון הביולוגי גדול יותר כך עולה גם חוסנו של האדם ומשופרת בריאותו. במקרה של מחלה הוא גם זה שבו המערכת האקולוגית תתאושש מההפרעות מהר יותר או שתסתגל אליה. הבעיה בתזונה ובהקשר זה שימו לב לכך שכמעט מחצית מכלל התרופות שמנופקות בהתלהבות על-ידי נותני הרצפטים באו, עד לא מכבר, ממקורות טבעיים, כלומר מצמחים. אבל כמעט כל מזונותיו של האדם, שמתלהב מתרופות ומעריץ את נותני הרצפטים כביכול היו מומחים לריפוי, מקורם בעולם החי עם נגיעות בעולם הצומח וגם הן בחלקיו המאובדים והלא מזינים, תפריט התזונה שמבוסס על מיני בר שהתקיימו בטבע נותר בכדורים בעיקרו. בנוסף לכך טיפולים מבורכים באנטיביוטיקה שהצילו את העולם ממחלות זיהומיות אפילו כמו למשל אבעבועות שחורות, Mycobacterium tuberculosis או MRSA. הם "המקום שבו העבודה על המיקרוביום נכנסת כדי להתבונן בשינויים שנוצרו במיקרוביום, והם קרו כתוצאה מההצלחה שהייתה לנו במלחמה בפתוגנים, אבל כעת הם שתרמו למערכת חדשה לגמרי של מחלות שאנו צריכים להתמודד איתן." אומר פרופ' לי (Prof Ley) [מקור].

כל החיידקים בגוף האדם ועליו יוצרים קהילות [מקור]. והקהילות האלו הן גם חלק מהמערכת האקולוגית שלנו וגם חלק מחוסנו. שמם הכולל המיקרוביום האנושי (human microbiome). והמגוון בהקשר זה עצום ומסביר מדוע בתהליכי החלמה כל מקרה דורש תפריט ייחודי משלו. ומניסיוני הרכבתו המדויקת עורכת זמן רב. לאחרונה הרכבתי תפריט לספורטאי צמרת בן 15.5 במשך שבעה ימים ולילות, אבל בדרך כלל הרכבתו דורשת ממני רק בין 3-5 שעות. בכלל זה יש לבחון את תוצאות המעבדת בדיקות הדם והשתן ותיקונים הכרחיים נכנסים לאחר בדיקה גופנית לתפריט. בדיקה זו צורכת פגישה ומתרחשת בפגישה הראשונה בקליניקה של "לחיצות ההחלמה". אין שני מיקרוביומים אנושיים זהים [מקור]. להדגשה, זאת הסיבה שכל אדם הוא עולם ייחודי ומערכת אקולוגית ייחודית [מקור].

חיידקים רבים ומאוד שונים זה מזה חיים בגופנו ועליו. כיום אנחנו יודעים שחלק מהם טובים לבריאותנו וחיוניים לשמירה על חוסנה, אבל חלקם לא [מקור]. מינים אלה יכולים לגרום למחלות והסיבו (Sibo) אחת מהן. עם זאת, מדענים מגלים שרוב החיידקים אינם מזיקים. יותר נכון, רבים עוזרים לנו במגוון דרכים. לדוגמה, חלקם עוזרים בתהליך עיכול המזון אחרים מוכרים כמי שמגן על השיניים שלנו [מקור]. חיידקים חיים במעי הגס שלנו [מקור] רובם אינם זקוקים לחמצן בעוד שחיידקים אירובים שכן זקוקים לחמצן מאכלסים את דרכי הנשימה, חלל האף ומשטח העור [מקור]. חיידקי המעי הגס לא זקוקים לאויר אבל הם שמייצרים עבורנו שם בן השאר: גלוטתיון, האנטי אוקסידנט החזק והחשוב ביותר בגוף. גלוטתיון הוא מפנה הרעלים היעיל ביותר בגוף האדם. הגלוטתיון קושר רעלנים, מזהמים, כימיקלים, מתכות כבדות, תוצרי ריסוס, ותוצרי פירוק של תרופות ומפריש אותם דרך השתן או מערכת העיכול – כאשר הגוף שלנו מייצר אותו באופן טבעי הוא היעיל ביותר במחלה שלפנינו הוא בדרך כלל חסר. אסטרטגית הטיפול שלי מבוססת על ייצור עצמי (סינטזה) של גלוטתיון במעי הגס. ללא אספקה של סיבים תזונתיים: פסיליום, עמילן עמיד מתפוח אדמה חי, שיבולת שועל, אצה אדומה, נבטי ברוקולי, שעורה וכוסמת ירוקה כמזון לחיידקי המעי הגס הטובים לא ייווצרו אוכלוסיות מייצרות גלוטתיון, ובגלוטתיון אני רואה את מלאך הרפואה: רפאל. הזנת החיידקים במעי הגס במצבי SIBO בהחלט משימה מרתקת.

רפאל המלאך שעל הרפואה, (אנרגיה צהובה) המלאך האמון על הרפואה והאהבה, כוח האור וההתעצמות הפנימית. בקיא בתורת הגימטריה. כאן הוא מסרב למתנת טוביה. טוביה, מגולי עשרת השבטים שגלו לנינוה ע"י מלך אשור נתנסה בניסיון קשה, מתעוור (פרק ב') האם יישאר נאמן לעקרונותיו גם כאשר פוקד אותו אסון. הוא עומד בניסיון וזוכה לעושר ולאריכות ימים מהיקום עצמו. הספר העברי המקורי "טוביה" כנראה אבד, אבל, רוב החוקרים נוטים לומר כי הספר שנמצא בידנו כיום, במקורו נכתב בעברית. הוא חלק מ"הספרים החיצוניים" כרך ב'. הציור למעלה לג'ובאני בילרווי מתאר את רפאל וטוביה. ג'ובאני בילרווי התקבל לעבודה אצל קוזימו דה מדיצ'י בשנת 1611- והציור "רפאל" צויר בשנת 1612, בתקופה זו Galleria Palatina (Palazzo Pitti), Florence. The Archangel Raphael Refusing Tobias's Gift BILIVERT, Giovanni ה"רפאל" מוצג בפירנצה בגלריה פלטינה שבפאלאצו פיטי – בה מוצגות יצירות מהאוסף הפרטי של משפ' מדיצ'י. (b. 1585, Firenze, d. 1644, Firenze) בעזרת לחיצות ההחלמה שפתחתי למען רקדני ירושלים, אני מסייע לגלוטתיון האהוב, שליחו של רפאל, המלאך שעל הרפואה אם אינו בעצמו המלאך רפאל, לצמוח, לפעול בחופשיות, לנקות רעלים, לשחרר את המועקה במעי הדק שמביאה לצמיחתם של החיידקים הרעים בו, ולסייע למערכת הניקוז להחלים ולהפחית פלאק, להוריד סוכר, לחץ דם ולהחלים את הכליות ובמקרה שלנו את דופן המעי הדק. הבעיה שהתזונה במצבי סיבו או בגיל בו מדד הסינון (ה-GFR) מתחיל לרדת, גיל 55 בערך, רחוקה מלהתאים לדרישות הבריאות ולשינויים שהגוף עובר והיא פשוט מורידה בדרכה את מאגרי
הגלוטתיון בגוף – צום חי (ל21 יום) הוא תרופת הבסיס לבעיה זו אבל לצד הבנה בצירופי המזון הנכונים.

בשעה שמערכת אקולוגית חותרת כל הזמן לשיווי משקל או למצב יציב [מקור]. ההפרעות בה קיימות ומשנות לרעת חיי האדם את הדינמיקה הטבעית הזו שגורמות להבדלים בתפוקה המטבולית של האדם המדובר ובשיעור הישרדותם של מיני חיידקיים שונים ואפילו חיוניים ביותר לבריאותנו [מקור]. בהמשך לדברים אלו רפואת המחר צועדת לקראת עידן שנישען על מחשבה חדשה ושונה מרצפטים וכדורים או זריקות וקישור הגוף למכונות כגון דיאליזה. מדברים על רפואה מותאמת אישית ומדויקת, בה המטפל לא מתהדר ברצפטים, אלא בהחלמת החולה והבראתו! דרך ההחלמה אינה תחזוקה ולא הנחיות ממוחשבות שהוכנסו אל מחשב במשרד של מה שקוראים רופא, אלא מתאם הולם תחלואה שדורש שינויי תפריט והרגלי חיים למזעור הסבירות לתוצאות קליניות שליליות, עקב אי יציבות במגוון הביולוגי. נושא שמאתגר את הבא לסייע לחולה במחלת הסיבו. ורק התוצאה הבריא נכונה.

תסמונת המעי דולף  Leaky gut syndrome

מחלות מעי דלקתיות (Inflammatory Bowel Disease  – IBD) NEURI C C הן בפועל שינוי במיקרוביוטה של גופנו (של  המארח, כנאמר במאמרי החוקרים) נושא זה כנזכר לעיל, הוא המשפיע על אינטראקציה שלילית בין מערכת החיידקים והגוף. הוא גם כיוונה של דרך ההחלמה. בלעדיה כל תרופה היא רק תוספת שמובילה בהמשך לפגיעה בתגובה החיסונית שעלולה לגרום להפרעה הדלקתית [מקור1 מקור2]. הצטברות של אורגניזמים גורמי מחלה מעוררי תגובה חיסונית לא תקינה נגד רקמות הגוף. הוא שעומד למעשה, מאחורי הקלעים של מחלות אוטואימוניות, מחלות דלקתיות במעיים ומצבים מסכני חיים אחרים [מקור1, מקור2]. במחלות מעי דלקתיות ( (Inflammatory Bowel Disease (IBD) הקשר של מיקרוביום [מקור] שמתפתח במעי עם שלמותו של מחסום העיכול  [(GI) The Gastrointestinal Barrier] מתערער. מחסום העיכול הוא רירית אפיתלית או אפיתל הרירית של מערכת העיכול [מקור]. מושא שנמצא בהתחדשות מתמדת. אפיתליה רירית ששמשת ומהווה מחסום ישיר ודינמי שנמצא בין הסביבה (החיים שבתוך המעי) לסביבת המארח (הנמצאת מחוץ לדופן המעי – כלל הגוף). מחסום מערכת העיכול (GI) ה"מפתן", או הסִפִּיוּת הגדולה, ומי שממלאת תפקיד מרכזי בוויסות המערכת החיסונית, ומכאן חשיבותה המרכזית בבריאות האדם [מקור1, מקור2, מקור3]. רירית ה- GI (המפתן הגדול) קיבלה את המשימה המורכבת כמחסום, אבל מחסום חדיר למחצה. וככזו היא מאפשרת ספיגה של חומרים מזינים וחומרי חישה חיסונית, אבל תוך הגבלת הובלת אנטיגנים ומיקרואורגניזמים שעלולים להזיק לפעילות התקינה של מרחב הגוף. הוויסות העדין הזה מושג על ידי משחק גומלין בין מרכיבים מבניים ואינטראקציות מולקולריות ברירית המעי עצמה, המרכיבים האלה פועלים באופן דינמי לשמירה על שלמות המעי והומאוסטזיס חיסוני [מקור]. תפקוד מחסום המעי יכול להיפגע. נזק מבני חמור של הרירית קיים בקרב חולים רבים מזהים אותו כתסמונת המעי דולף  Leaky gut syndrome  [מקור1, מקור2] למשל במחלת צליאק (CeD), מחלת מעי דלקתית (IBD), בקרצינומה של המעי הגס, אך גם במצבים של הפרעות חוץ-מעיים למשל מחלת כבד כרונית, סוכרת מסוג 1, ואפילו בהַשׁמָנָה. לגבי כל המחלות הללו, נהוג לשער שמתקיימת הפרעה לאיזון מערכת החיידקים מה שמכונה: מערכת המארח-מיקרוביאלי (the host-microbial balance) [מקור1, מקור2, מקור3]. בקרב התסמינים של מחסום מערכת העיכול (GI) מגדירים גם את מחלת הסיבו  (SIBO) [מקור1, מקור2, מקור3].

תזונה עשירה ב-l-carnitine, כולין ופוספטידילכולין ל-Trimethylamine N-oxide (TMAO) על ידי פלווינים כבדיים המכילים מונואוקסיגנאז נצאה כמעודדת יצור מטבוליטים של טרימתילאמין N-oxide (TMAO) על ידי אורגניזמים מסוימים במערכת העיכול ונושא זה עשוי להיות מעורב במחלות לב [מקור]. בנוסף ייצור מטבוליזם של trimethylamine N-oxide (TMAO) – טרימתילאמין אן אוקסיד משפיעה לרעה על הובלת שומנים בגוף ובכלל זה גורם לשחרור חומרים ממזון בשרי (חלבונים מהחי) שמעודדים יצירת תאי קצף הם הכולסטרול הגבוה של רושמי המרשמים או גורמי ההרס של גמישות העורקים [מקור]. 

הטרימתילאמין (trimethylamine N-oxide)  הנזכר מיוצר במערכת המעיים כאשר אנשים מעכלים מזונות עשירים בחומר הנקרא כולין – אשר נמצא בדגים מלוחים, בביצים, בכבד ואפילו בקטניות מסוימות כגון סויה ושעועית – כולם יכנסו לרשימת האסורים בקרב חולי לב מסיבה זאת וידרשו ליטול קואנזים Q10 במינונים אדירים של 800 -2000 מ"ג ליום וכן פקנוגנול ביתי גם הוא במינונים גבוהים של 3 כפיות ביום לכל הפחות – מתכון של הפקנוגנול כאן. מזונות אלו אסורים לכל הלוקים בדופן המעי ובכלל זה חולי אנמיה, אי ספיקת כליות, ירידה בכושר הראייה, שלשולים, נפיחות בבטן וסיבו.

טרימתילאמין מיוצר כאשר אנשים מעכלים מזונות עשירים בחומר הנקרא כולין – כמו דגים מלוחים, ביצים, כבד וקטניות מסוימות כגון סויה ושעועית. תחילה מתפרקים מזונות שהטרימתילאמין חבוי בהם בעיקר אלו שמקורם במזון שבא מעולם החי. היא תרכובת אורגנית שנובעת במעי הדק ממלאכתם של חיידקי ה-, TMA. חיידקים שמבצעים חילוף חומרים של כולין, לציטין (פוספטידילכולין) ול-קרניטין. לאחר מכן TMA מועבר דרך זרם הדם לכבד שם הוא מתחמצן ל- TMAO, בעיקר על ידי האנזים FMO3 [מקור].רמות גבוהות של טרימתילאמין קשורות למחלות לב, התקשות העורקים, סיבו, סוכרת וסרטן המעי הגס. אצל רוב האנשים הטרימתילאמין מועבר לכבד והופך לחומר נטול ריח. כאשר הטרימתילאמין אינו מפורק בצורה הנכונה הוא מופרש בשתן, בזיעה ובנשימה וגורם לריח חזק של דגים. מקור האיור בצילום מסך מכאן.

גדילת יתר של חיידקי המעי הדק (SIBO) הוא מצב המוגדר על ידי מספר חריג ומוגזם של חיידקים במעי הדק, הקשור בדרך כלל לתסמינים של מערכת העיכול (GI) כגון נפיחות, עודף גזים, אי נוחות בבטן, שלשולים וירידה במשקל

תסמונת לולאה עיוורת (תסמונת סטזיס)

גדילת יתר של חיידקי המעי הדק (SIBO) מהווה דוגמא חותכת לריסוקה של הדינמיקה הטבעית של המערכת האקולוגית ופגיעה במחסום העיכול [מקור1, מקור2, מקור3]. המחלה מוגדרת סיבו כאשר קיימת חריגה באוכלוסיית החיידקים הכוללת במעי הדק – במיוחד סוגי חיידקים שלא נמצאים בו בדרך כלל [מקור]. מצב זה נקרא לעיתים גם תסמונת לולאה עיוורת (blind loop syndrome).

ידוע ש-SIBO ממלא תפקידים חשובים במגוון מצבים ומצבי מחלה, כולל תסמונת המעי הרגיז (IBS) [מקור1, מקור2], כבד שומני [מקור], אי ספיקת כליות אשר בה מזהים בברור דליפה של רמות האנדוטוקסין (endotoxin – מרכיב בדופן התא החיצוני של חיידקים גראם-שליליים, כמו E. coli) [מקור] מחלות מעי דלקתיות [מקור] ועוד רבות אחרות [מקור], ובעוד ש-SIBO הוא לעתים קרובות סיבוך של ניתוח קיבה (בטן), מצב זה יכול לנבוע גם מבעיות מבניות ומחלות אחרות שמקורן בירידה חריפה של המגוון הביולוגי. אך יש והוא בסך הכל תזונה שאינה הולמת עוד את מצבה של דופן המעי ומערכת אוכלוסיית החיידקים שחיה בו. יצוין כי סיבו אינו "מעי רגיז" ואינו כבד שומני, ואיננו אי ספיקת כליות אבל,  יש והוא מחלת הבסיס להן כפי שסוכרת ויתר לחץ דם הם בסיס למחלת הכליות

צנרת העיכול בגוף האדם – עיכול משמעו פרוק המזון למרכיביו. פרוק המזון מאפשר ליסודות המזון לעבור את דופן תאי הגוף ולהזינם. המזון עובר מהווש שבצוואר לקיבה – שק שרירי ומיכל שמכיל מיצי קיבה (חומצה הידרוכלורית – חומצת מימן-כלורית) ואנזימים (פפסין) לצד מפרקים מגוונים (פרוטאזות) של המזון. החומצה כאן חזקה (HCl) בערך ברמת pH של 2, היא מיועדת לטיפול בחלבונים שבמזון. שרירי הקיבה שפוגשים את המזון המגיע מהפה דרך הוושט, הם שרירים חזקים מאוד. תפקידם למעוך את המזון וללוש אותו עם מיצי החומצה בדומה לפעולתו של מערבל מזון. בקיבה נמצאות שלוש שכבות של שרירים עצמאיים: שרירי אורך, שרירי רוחב ושרירים אלכסוניים פועלים לשם כך. כיווץ כרוני של מי מהשרירים האלו מחבל בפעולת ריכוך המזון, לישתו ובטיפול בחלבונים. כאן מתחיל נזק תזונתי שהפגיעה בחלבונים ביסודו וניכרות כמה תופעות: צרבת, רעלת חלבונים או דלקות כלי דם (וסקוליטיס) גרנולומטוזיס עם פוליאנגאיטיס" (GPA) וגם כאב מוקרן אל ברך שמאל מדיאלית. תסמין הברך הוא שקורא לטיפול בלחיצות ההחלמה, בתרגילי גמישות לרגליים (פיסוק רחב) למען שחרור הכיווצים באמצעות מתיחות ודורש טיפול מעמיק בשרירי דופן הקיבה תוך כדי סילוק יסודות פוגעניים – כייתר חלבונים ויותר מכך הרגעת תאי פייר עליהם אני מפרט במאמר כאן – יש לדעת שתאי פייר שבדופן המעי הם נציגיהם כוחות ההחלמה, הבעיה שעומדת לפנינו היא שהם גם בעלי יכולת כימית לכווץ את השרירים ולמנוע גם את שחרורם. פעולה כזו מקשיחה את הצנרת ומחבלת בהמשך על המעבר של מולקולות המזון הזעירות אל הנימים הסמוכים אליהם לשם ספיגתן בדם. התריסריון – הוא החלק הראשון והעליון של המעי. הוא מותאם לבצע שתי פעולות: פירוק המזון למרכיביו הפשוטים ביותר וספיגה של תוצרי העיכול בדם. פירוק המזון שבא מהקיבה למרכיביו מתבצע בתריסריון בעזרת מיצי עיכול שונים. חלק ממיצי העיכול נמצאים במעי, ואחרים מגיעים אליו מן הכבד ומן הלבלב. הפחמימות מתפרקות לחד-סוכרים, החלבונים מתפרקים לחומצות אמיניות והחומרים השומניים מתפרקים לחומצות שומניות ולגליצרול. המעי הדק ממשיך את דרך המזון בסך הכל, בתוך המעי הדק מתרחשת עיכול אנזימטי רב, שתוצריו הם מולקולות תזונתיות קטנות מאוד, קטנות מספיק כדי להיספג דרך דופן המעי לזרם הדם. עבור פחמימות זה אומר חד-סוכרים (סוכרים פשוטים ביחידה אחת כמו גלוקוז). עבור חלבונים זה אומר חומצות אמינו בודדות. ועבור שומנים זה אומר חומצות שומן. בעוד שלעתים קרובות אנו מתייחסים למערכת העיכול כאל צינור אחד ארוך, מערכת העיכול איננה צינור פשוט. יש לה מבנה מתוחכם שממקסם את שטח הפנים הפנימי של ה"צינור" שמעליו היא בנויה. אם זה היה צינור פשוט, שטח הפנים הפנימי שלו היה כחצי מ"ר שטח כזה בקושי מספיק כדי לספוג חלק קטן מנפח המזון המטופל על ידי המעיים בכל יום. למערכת העיכול שלושה מבנים מאוד מיוחדים (קפלים – Plicae, אצבעות – Villi, ובליטות זעירות – Microvilli) המגדילים את שטח הפנים הפנימי של המעי הדק לכ-250 מטרים רבועים שטח הפנים כה חשוב לאספקת המזון שכל חסימה שלו או הצללה של יכולתו משמעה תחלואה כגון הSIBO.

המהלך הרציני של טיפולים בתופעת הSIBO ללא תרופות הולך ומשתנה ללא הרף, כאשר המטפלים נחשפים כל יום כמעט למחקר חדש אשר שופך אור על מגוון האפשרויות שלא לומר ידע חדש בתחום. עיקר הבעיה בזיהוי שורשי המחלה וחוסר הבנה בסיסי, אפילו של החוקרים, במערך של אוכלוסיות החיידקים הבריאה של המעי הדק, והמיקרוביוטה  שלו. טרם הובהרה הדרך בה היא פועלת או משתנה לרעה במצבי מחלה ומדוע היא משתנה למשל כמתרחש במחלת הסיבו [מקור].

: "רופאים לא יודעים מספיק על המעי, שהוא האיבר הגדול ביותר של מערכת החיסון שלנו." אומר הגסטרואנטרולוג דונלד קירבי, MD, (Donald Kirby, MD,) מנהל המרכז לתזונה אנושית במרפאת קליבלנד [מקור]. באובדן ידע בסיסי נאלצים לכאורה, רושמי הרצפטים להכות בפתיש ברזל היכן שנחוצה פינצטה ולכן לתיקון הבעיה, לתפיסתם הם משתמשים באנטיביוטיקה. ומאחר שעיקר התבוננות השיטה לכאורה במחשב ואין עניין במתרחש באמת בהווה בפועל בגוף הלקוח, אין מקום לזיהוי תוצאות חיוביות. אין ניסיון מהשטח, רק אסופה של תיאוריות הגיוניות שמבוססות על העדר הבנה במציאות שחיה במחשכי המעי הדק. מציאות שההיגיון לא חל עליה. זו לכאורה, דרך הטיפול הנפוץ ביותר ברפואת הממסד, בקרב רושמי הרצפטים, אבל מי רוצה ליטול אנטיביוטיקה שבפועל הורסת גם את אוכלוסיית החיידקים הטובים [מקור]? 

הסיבו מתרחש במעי הדק בחיבור שבין שני חלקיו, אלא שקשה לדעת היכן נמצא חיבור זה בפועל. בTerminal Ileum – אילאום הטרמינל ובמעי הגס הימני מובחנת מחלה אחרת דלקתית שפגיעה בדופן המעי בולטת בה מחלת קרוהן.

המעי הדק מורכב ממעי ריק ומעי עקום

המעי הדק הוא החלק הארוך ביותר של מערכת העיכול בגוף האדם, לאורך המעי הדק המזון מתעכל ונספג בהדרגה. המעבר האיטי מאפשר את הספיגה הטובה. כשהאדם סובל משילשול במקרה של סיבו עקב היתקעות מזון במעי, אומר שתנועת המעיים חזקה ואין ספיגה טובה. ספיגת המזון במעיים בחלקה בתהליך דיפוזי אבל בחלקה בתהליך אקטיבי שדורש אנרגיה. הספיגה האקטיבית קשורה בהימצאותם של סבלים, נשאי חומרי הזנה שמאפשרים למולקולות המזון לעבור דרך קיר המעי. המעי הדק מחולק לשניים: הג'ג'ונום (Jejunum  גם המעי הריק) והאילאום (המעי העקום) ואורכו הכולל כ- 6.7 מטרים [מקור]. מזון מתערבב במעי הדק עם מיצי עיכול וחומרים מזינים ביניהם סוכרים, חלבונים, שומנים, ויטמינים ומינרלים נספגים ממנו ועוברים אל זרם הדם [מקור]. חלק מהחומרים נספגים במקומות ספציפיים, כמו למשל ויטמין B12 הנספג רק בקטע הסופי של האילאום שבסוף המעי הדק [מקור]. במעי הדק מתקיימת בדרך כלל להקת חיידקים קטנה ביחס לחייה במעי הגס, כנראה בגלל זרימתו המהירה של תוכנו ונוכחותה של המרה. במחלת ה- SIBO, מזון עומד במעי הדק העוקף וחוסם אותו [מקור]. מזון לא יכול לעבור באופן רגיל דרך דרכי העיכול [מקור] ומאפשר צמיחת חיידקים ענפה במעי הדק. החיידקים מייצרים רעלים והם עלולים לחסום את ספיגת החומרים המזינים ולהביא בפועל לרעב אלו הם למעשה הסיבו [מקור]. ככל שאורך המעי הדק המעורב בלופ העיוור גדול יותר, כך גדל הסיכוי לצמיחת חיידקים. הבעיה הזאת גורמת לרוב לשלשול ועלולה לגרום לירידה במשקל וכאמור לעיל לתת תזונה [מקור].

מקובל שהג'ג'ונון מהווה כארבעים אחוז (40%) מהאורך הכולל של המעי הדק (כ-1.85 עד 2.45 מטר) מאורך המעי. קוטרו דומה לזה של התריסריון; והוא ממשיך את רוב תהליכי העיכול עבור חלבונים, פחמימות ושומנים, שהחלו בתריסריון; אך שונה בכך שזהו מיקום מרכזי של ספיגת מים (בקצב של כ-6 עד 8 ליטר ליום). קוטר האילאום צר יותר מזה של הג'ג'ונום וגם דפנות הצינור דקים יותר. בהשוואה לג'ג'ונום, לאילאום אספקת דם פחותה ולכן צבעו צבעו של הג'ג'ונום יותר אדום, כמו כן התכווצויות הפריסטלטיות של האיליום איטיות יותר. חלק מהעיכול האנזימטי נמשך גם בו, אבל פעילות הספיגה של חומצות שומן וחומצות מרה באיליום גדולה יותר. מקור האיור במאמר: The Gastrointestinal System: Small IntestineByLon Kilgore, Ph.D. – כאן.
מקובל שהג'ג'ונום מהווה כארבעים אחוז (40%) מהאורך הכולל של המעי הדק (כ-1.85 עד 2.45 מטר) מאורך המעי. קוטרו דומה לזה של התריסריון; והוא ממשיך את רוב תהליכי העיכול עבור חלבונים, פחמימות ושומנים, שהחלו בתריסריון; אך שונה בכך שזהו מיקום מרכזי של ספיגת מים (בקצב של כ-6 עד 8 ליטר ליום). קוטר האילאום צר יותר מזה של הג'ג'ונום וגם דפנות הצינור דקים יותר. בהשוואה לג'ג'ונום, לאילאום אספקת דם פחותה ולכן צבעו צבעו של הג'ג'ונום יותר אדום, כמו כן התכווצויות הפריסטלטיות של האיליום איטיות יותר. חלק מהעיכול האנזימטי נמשך גם בו, אבל פעילות הספיגה של חומצות שומן וחומצות מרה באיליום גדולה יותר. מקור האיור במאמר: The Gastrointestinal System: Small IntestineByLon Kilgore, Ph.D. – כאן.

מדוע מתפתחת גדילת יתר של חיידקים במעי הדק (SIBO).

 הנוזל המצטבר בין חלקי המעי הדק: המעי הריק והעקום (אילאום) חוסם את המעבר.

מקורו של הנוזל המצטבר בין חלקי המעי הדק במזון, ברוק הנבלע, בתוכן הקיבה, בלבלב ובמרה, וכן בהפרשות של המעי הדק עצמו כללו או חלקו יוצרים את החסימה.

במצב תקין, בדרך כלל, הגז במעי מעורב במזון ומופרש דרך פי הטבעת. כשהמעי חסום, הגז הזה לא יוצא אלא מצטבר ומנפח. חווית הגזים וחווית שילשול הן מהתסמינים שמצביעים על חסימת מעי דק.

מקורות הגז המדובר מגוונים:

  • מרבית הגזים במעיים נוצרים מבליעת אוויר (ארופאגיה) בשל דיבור בזמן אכילה, פיהוק ושתיית משקאות מוגזים.
  • שחרור של דו-תחמוצת הפחמן, עקב פעולת הנטרול של החומצות
  • יצירת גז על-ידי חיידקים במעי הדק

70% מהגז במעי החסום מקורו באוויר הנבלע. וזאת משום שהגז הכלוא במעי מורכב מ-70% חנקן, ומקורו של החנקן רק באוויר. דו- תחמוצת הפחמן נספגת ברובה מהמעי לדם, ומופרשת דרך הריאות [מקור]. גוש הצואה יצוף ככל שריכוז הגזים הטבועים בגוש הצואה גדל [מקור].

גורמים המגבירים את הסיכון ל-SIBO כוללים:

ניתוח קיבה להשמנה או כיבים

פגם מבני במעי הדק

פגיעה במעי הדק

הרעלת מזון

תת פעילות בלוטת התריס.

מעבר לא תקין (פיסטולה) בין שני מקטעים של המעי

הידבקות

מחלת קרוהן, לימפומה במעי או סקלרודרמה המערבת את המעי הדק

היסטוריה של טיפול בקרינה לבטן

סוכרת

דיברטיקולוזיס של המעי הדק

הידבקויות שנגרמו מניתוח בטן קודם

שימוש ארוך טווח בסותרי חומצה

סיבוכים בגלל גדילת יתר של חיידקי המעי הדק (SIBO) יכולה לגרום לבעיות הסלמה, הכוללות:

ספיגה לקויה של שומנים, פחמימות וחלבונים. מלחי מרה, נחוצים לעיכול שומנים, אלא שבסיבו הם מתפרקים על ידי עודפי החיידקים במעי הדק, וכתוצאה מכך העיכול החלקי של השומנים מעורר שלשולים. מוצרים החיידקיים עלולים להזיק גם לרירית (רירית) של המעי הדק, וכתוצאה מכך ספיגה מופחתת של פחמימות וחלבונים [מקור]. שלשולים מסיבת החיידקים יכולים להתעורר עקב התחרות שלהם בינם לבין עצמם על מזון זמין במעי. תרכובות מזיקות נוצרות בתהליך העיכול של מזון שעומד, תקוע שם גם הן יכולות לעורר שלשולים. 

תת תזונה וירידה במשקל.

מחסור בויטמינים. ספיגה לא מלאה של שומנים מובילה לכך שהגוף לא יכול לספוג באופן מלא את הוויטמינים המסיסים בשומן A, D, E ו-K. חיידקים במעי הדק מסתנתזים וויטמין B-12, אבל גם משתמשים בוויטמין B-12, החיוני לנורמלי תפקוד מערכת העצבים וייצור תאי דם ו-DNA. צמיחת היתר של החיידקים מובילה פעמים רבות למחסור ב-B-12. מחסורו מוביל לחולשה, עייפות, עקצוצים וחוסר תחושה בידיים וברגליים ובמקרים מתקדמים, לתחושת בלבול. מחסור ב-B-12 עשוי לעורר נזק למערכת העצבים המרכזית ועלול להיות בלתי הפיך [מקור].

דלדול עצם  (אוסטאופורוזיס) ואבנים בכליות. נזק למעי כתוצאה מצמיחה לא תקינה של חיידקים גורם לאורך זמן, לספיגת סידן לקויה, ולמחלות עצם, כגון אוסטאופורוזיס, ולאבנים בכליות [מקור].

בתחום הטיפול עם התרופות הגישה הטיפולית משתנה ומה שהיה לפני חמש שנים, כמעט ולא נמצא בקליניקה כיום ומה שקורה היום ישתנה מחר. 

בנוסף לכך תוצאת בדיקה שלילית לא תמיד אומרת שהחלמת ואין לך יותר SIBO [מקור]. בדיקת נשימה של פחמימות (למשל לקטולוז, גלוקוז).

תסמינים

 הסימנים והתסמינים של SIBO כוללים לעתים קרובות:

 אובדן תיאבון

 כאבי בטן

 בחילה

 נפיחות

 תחושת שובע לא נוחה לאחר אכילה

 שִׁלשׁוּל

 ירידה לא מכוונת במשקל

 תת תזונה

דרכי הטיפול 

 מתי לפנות לטיפול ללא תרופות? 

אם נותני המרשמים, רשמו לך "סיבו" או אם מתפתחת אצלך נפיחות, בחילות ושלשולים אבל הם סימנים ותסמינים לבעיות מעיים רבות מקובל לפנות אליהם לקבלת כדורים נוספים.  – במיוחד אם עברת ניתוח קיבה – אם יש לך: כאבי בטן הנמשכים יותר מכמה ימים – הם הכתובת שלך [מקור] אבל, מי שרוצה להחלים מחפש דרכי חשיבה אחרות. מצד שני מעטים יודעים ש

ישנם שלושה סוגים של SIBO: מימן דומיננטי, צמיחת יתר של מתאנוגן – methanogen (שנודע בעבר כדומיננטי של מתאן הם מיקרואורגניזמים שמייצרים מתאן כתוצר לוואי מטבולי בתנאים היפוקסיים כלומר מחסור בחמצן. – methane), ו-SIBO מימן גופרתי שנחשב לחמקמק יותר (הוא שלעתים קרובות מאובחן בצורה שגויה).

כל שלושת הסוגים מטופלים בצורה אחרת ושונה. נושא זה כולל את המבקשים לסלק תחילה את התסמינים: כך אם הסיבו שלך נקשר בחיידקים מייצרי מתאן תדרש לנומיצין הוא שמתאים לך אם הסיבו שלך דומיננטי במתאן בהחלט לא ריפאקסימין [מקור].

לאחר סילוק התסמינים הראשונים במקרה והאבחון שלך תקין וגם אם הוא שגוי מטפלים רבים משתמשים באיברוגסט הנמנית על הכדורים שנעשו על בסיס של רכיבי צמח.

התרופה מנרמלת את הטונוס השרירי של השרירים החלקים שבמערכת העיכול, מבטלת עוויתות והתחושה שהצלחת להירפא לטווח ארוך משכרת אותך יש שרושמים בשלב זה (השלב השני,

לאחר הרג החיידקים במעי הדק, רצפט למוטילפרו (Motilpro) די מקובל. בכוחה של תרופה זאת לייצר תנועתיות טובה יותר במעיים. תנועה זו חיונית לקצב אופטימלי של ספיגת חומרים מזינים ונוזלים, סילוק רעלים.

הנוטל לוקח כדור "בריא" והמטפל חש כמי שלא שייך לרושמי הרצפטים.

השלב השלישי בניה מחודשת של מערכת החיידקים כשמקובל לתת אדמה מבוססת פרוביוטיים למשל MegaSpore.

MegaSporeBiotic™ היא פרוביוטיקה שמבוססת על 100% נבגים (גופיפי רבייה חד-תאיים או בעלי תאים אחדים, הקיימים באצותצמחיםפטריות ובמינים שונים של חיידקים.) אלו שמתאימים לתהליכי ההחלמה מ SIBO מתקיים בצמחים הטרוספוריים (heterosporous). , הוכח שהכדור הזה יעיל ושומר היטב על תפקוד בריא של מחסום המעי. נוסחה ייחודית זו הכוללת נבגים אשר ביכולתם לקדם את המגוון המיקרוביאלי במערכת המעי ובמקביל להגן על חיידקי מעיים טובים ומקדמי בריאות. MegaSporeBiotic™ בעלת חיי מדף של 5 שנים, הפורמולהלא צריכה שמירה בקירור.

בדיקות  ל – SIBO, מדוע הם מתקשים בזיהוי כן סיבו לא סיבו?

…"ואז התוצאות פורשו בצורה לא נכונה: נאמר להם שהם שליליים, כאשר הם למעשה חיוביים ל SIBO. לבסוף הם פוטרים את המבקשים סיוע עם אבחנה של IBS שהיא דרך מזהירה לומר לחולה 'אנחנו לא יודעים מה לא בסדר איתך'." אומרת מרי ואנס, Mary Vance , יועצת תזונה מוסמכת, ומטפלת על סמך ניסיון אישי ולמידה עצמית בסיבו [מקור]

באופן מסורתי, SIBO הוגדר על ידי שתי השיטות שהוזכרו [מקור] אלא, שבצורותיהן הנוכחיות, שתי הבדיקות האלו מספקות רק הבנה צרה ביותר של הרכב המיקרוביום של המעי הדק או של השפעותיו על המארח. במקרה של תרבות, ישנן מגבלות רבות. ראשית, יש צורך בטכניקות מאומתות לשאיבה סטרילית של נוזל המעי הדק ללא זיהום ממיקרוביוטה דרך הפה [מקור1, מקור2]. שנית, החלוקה בין הג'ג'ונום לאילאום אינה נבדלת מבחינה אנטומית [מקור]. הג'ג'ונום (המעי הריק) נמצא בדרך כלל בעיקר ברביע העליון השמאלי ומובחן בכך שיש לו דופן עבה וסקולרית יותר מהאילאום. הקפלים המעגליים שלו (valvulae conniventes וקפלים של Kerckring) גבוהים יותר ומרווחים יותר [מקור]. בנוסף לכך ה-villi בג'ג'ונום ארוכות מאלו שבאילאום [מקור]. מקובל לחשוב שהמחלה נוצרת בחיבור בין חלקי המעי הדק (המעי העיוור והעקום) אבל, בהחלט לא ברור היכן נמצא מיקומה האידיאלי של הדגימה באורכו של הצינור אחרי 3-4  מטרים של המעי הדק ולא ברור מהיכן ליטול את מה שמתאים לה. כל הנושא הזה נשען על סברה בלבד, יותר אמונה מרפוי על יסוד מדעי הנתון לשאלה [מקור]. יתר על כן, גם לאחר הליך פולשני זה לצייד דגימות החידקים שם  [מקור]. בעיה נוספת שהתוצאה נמדדת, על הגדרתו הקודמת של SIBO. היא מתבססת על מחקרים ישנים ובנבדקים לאחר ניתוח עם לולאה עיוורת, או שהסתמכו במידה רבה על דגימות צואה [מקור] זאת כאשר ידוע היטב שהצואה אינה מייצגת כראוי את כל מערכת העיכול, בהתחשב בסביבות המרובות הקיימות כשהמזון עובר מהקיבה למעי הדק ולאחר מכן למעי הגס [מקור] ללא ספק טווח הנורמה חייב להתבסס על המצב טרם טיפול בניתוח כשאין לגביו ספק כסיבו [מקור]. המאמצים עד כה היו גדולים אך כשלו גם בשל הקושי להשיג דגימות, אבל גם בשל אתגרים הקשורים בהתאמת עיבוד הדגימות לטכניקות בידוד DNA אשר תוכננו כנזכר לבדיקת צואה [מקור]. לא נותר אלא להתעודד בשל קיומו של קונצנזוס כרגע לגבי הצורך לבסס נושא זה של הגדרת ה SIBO כ->103 CFU/mL עקב בקרות רגילות שנבחנו לאחרונה [מקור1, מקור2]. במקרה של בדיקות נשימה, Breath testing, היעדר תקן זהב הותיר את המבקרים עם גחמות רגילות והתוצאה בפועל של בדיקת נשיפה, היא בפועל גחמה או איך שבא לכם לפענח את התוצאות: כי אין לכאורה, טווח נורמה מוסכם [מקור]. עם זאת, בדיקת נשימה הוכחה כבעלת ערך רב בהשוואה בין מחלות כגון IBS לנבדקים בריאים [מקור] ויש עניין גובר בהערכת מתאן למחלות מעיים [מקור], ואפילו נמצאה לאחרונה בקביעת תפקידו של מימן גופרתי [מקור]. למרות המגבלות של גישות אבחון אלו, אין ספק שחולים עם מצבים שכיחים ישמחו לקבל מרשמים מהרושמים המורשים לכך כלומר לאנטיביוטיקה, ועוד באישור מינהל המזון והתרופות של ארצות הברית (FDA) ועוד לאנטיביוטיקה ועבור הטיפול ב-IBS [מקור]. יש שיכנו מצב זה "יתר רפואה" כלומר מרפאים מה שיתכן והוא בכלל בריא.

למאמרי – רוצה להחלים מפגיעה במערכת העיכול ללא תרופות?

טיפול במחלת ה – SIBO 

הרעבת מקור ההזנה (הדלק) של החיידקים הרעים שמתבוססים במעבר בין הג'ג'נום והאיליום בבוץ תזוני סוגר מעברים בהחלט עוזרת, ורפואת רושמי הרצפטים כפי שהצגתי למעלה כולל מטפלי העידן החדש מגישים לשם כך כדורים (תרופות אנטי-מיקרוביאליות, natural antimicrobials אלו כוללות שמנים אתריים. והם חומרים פעילים המופקים מהחלקים השונים של הצמחים: רוזמרין, מרווה, בזיליקום, אורגנו, טימין, הל וציפורן [מקור].) שהורגים את החיידקים, הם מתים ובכך מוגדר שלב הראשון של הטיפול. אבל הסתימה נשארת במקומה. בית הגידול ממתין לניקוי הרעלים, הפעפ של התרופה ו… כך שגם אם תמשך נטילת השמנים האתרים האלו כטיפול בבעיה עם אסטרטגיה זו שהיא למעשה אותה צורת מחשבה של רושמי הרצפטים ולא במזון כתרופה, שימוש בקרני השמש והפעלת הגוף התוצאה של סילוק התסמינים שנגרמו על-ידי החיידקים מוגבלת בזמן. הרעבתם למשך תקופה ארוכה, מעוררת סכנה בהרעבת החיידקים הטובים שבמעי הגס (המיקרוביום שלך) כפי שקורה בנטילת אנטיביוטיקה ואלו חיידקים שמשחקים תפקיד חיוני בבריאותך ובשמירה על SIBO רדום [מקור1, מקור2].

אחת ההמלצות המקובלות בתפיסה ממסדית זו להגיע לתזונה בה כ-70% מהמזון מבושל ורק כ -30% הוא מזון חי. הסיבה לכך ברצון לסלק את הסתימה, כמעט להיפך מההמלצה להחלמת הכליות שמעשירה את המעי בסיבים תזונתיים חיוניים. הסיבים גורמים לכמויות גדולות של מים להיכנס למעיים – לתחושת המלאות של המטופל כאשר כניסה גדולה של מים מסייעת להתפנות בצורה טובה יותר גם לסלק פקקים שנתקעו בדרכו של המעי. הסיבים מגדילים את אוכלוסיית החיידקים מעשירים את ה"מגוון הביולוגי" על הקשר שלו עם המערכת האקולוגית התקינה של גוף האדם

למאמרי: הומוציסטאין, ויטמינים ומניעת מחלות כלי דם

מגוון הסיבים הדרושים לצד תוספי המזון מצריך כנראה ראש של מלחין או כוריאוגרף כדי להגיע להתאמה הנכונה לכל מחלים. ולכל מערכת של מארח-מיקרוביאלי דרוש תפריט חדש למשל:

מיץ ירוק: נבטים, עלי חסה ערבית, עלי מנגולד גבעולי חרדל טריים מהשדה: לסחוט בג'וסר במהירות האיטית.
מיץ ירוק: נבטים, עלי חסה ערבית, עלי מנגולד גבעולי חרדל טריים מהשדה: לסחוט בג'וסר במהירות האיטית. ולהוסיף ג'ל מעלה אלוורה.

מיץ ירוק על הבקר – כאן.

הבנה בצירופי מזון נכונים – או חזרה לבסיס הכרחית להצלחת הטיפול

למאמרי "חזרה לבסיס – עקרונות צירופי המזון" נא להקליק – כאן.

מזונות שונים זקוקים לאנזימי עיכול ורמות של חומציות ובסיסיות שונות בצנרת העיכול – חומצות של פירות וירקות למשל מונעות עיכול פחמימות (לחם, תפוחי אדמה, בננות) ומגבירות את תסיסתם, וכפית אחת או שתיים של חומצה אצטית – חומצת חומץ היא המרכיב העיקרי בחומץ, שהאיטלקים נוהגים לטבל בה סלט לצד פסטה (עמילנים) מונעת לחלוטין את העיכול התקין של העמילן והפחמימות. על מנת לשחרר את החסימה שנוצרה יש גם למנועה את גדילתה ולא ליצר אלרגיה למזון על-ידי שילוב שגוי שחוסם את שטחי הפנים שמיועדים לספיגה. תמיד כדאי לדעת מה כן ומה לא לאכול ו/או עם מה כן ועם מה לא הוא שמכונה צירופי המזון הנכונים. עוד על כך – כאן

גנימדס  של בנבנוטו צ'ליני  – כאשר  זאוס ראה את גנימדס עם כלביו ושומריו בעת ציד ליד הרי אידה, הוא התאהב בו ושלח עיט שיביא אותו אליו אל האולימפוס. האם הגלוטמין הוא הדבר הקרוב ביותר לנער היפה הזה, גנימדס שכולם אפילו האל הגדול מתאהבים בו? Ganymede Benvenuto Cellini 1548-1550 1500 – 1571 Firenze , Museo Nacional de Bargello el Bargello, el Palazzo del Bargello, Florencia, Italia. מקור הצילום ויקיפדיה

תוספי תזונה מומלצים על ידי ירון מרגולין

פיטוסטרולים – 1000 מ"ג ליום.

גלוטמין – 500 מ"ג על בטן ריקה

קולגן 2000 מ"ג

אבץ – 50 מ"ג

פיטוסטרולים הם סיבים תזונתיים ומגן רב עוצמה הפועל על ולמען שלמות דופן העורקים, והמעי גרגרי הכוסמת הירוקה מכילים אותם, לכן היא מנת החלבון המומלצת (20 גרם ליום, מדידה בצורתה היבשה, לחולים עם תסמיני SIBO) לתיקון דופן המעי יש להשתמש במזון חי, להתסיס אותו ככל האפשר, או להנביט את הגרעינים טרם הוספתם טריים/חיים לסלט. אבל אין בכך די ויש להוסיפם כקפסולה/תוסף בן 1 – 2 מ"ג ליום עד שאפשר להשתחרר מעט ממנו. 

פוקוקסנטין (סיבים) תוסף מזון מאצה אדומה מכונה גם תמצית אצות חומות 700 מ"ג – כאן. לצערי אין להשיג בארץ.

סיבי שיבולת שועל – 1 כף ליום.- Oat Bran 1000 mg כאן

פסיליום – סיבים – כף פסיליום בבקר. 

חומצה אלג'ית  (Ellagic acid). משמשת לתיקון מערכת החיסון של דופן המעי ולניקוי אבר הכליות מכספית היא אחד הנזקים הגדולים ביותר לחולים. מינון 500 מ"ג. השימוש המוצע הוא ליטול 2 טבליות פעמיים ביום. בנוסף לאגוז ברזיל אחד שמכיל סלניום וגם הוא מוסיף ומטהר את הגוף במיוחד את הכליות שנפגעות ממחלת הסיבו מחומרים כימיים הרסניים.

ויטמין B12 –  אלף (1000) מ"ג רק מסוג מתילקובלמין – 

ויטמין C (3000 מ"ג לחלק לאורך היום). 

ויטמין סי הוא נוגד חמצון חזק בפני עצמו וחשוב למיחזור נוגד החמצון העיקרי של הגוף – הגלוטטיון. הוא לא רעיל. אם רושם המרשמים יאמר לך שהוא רעיל תענה שדבריו לא מתוקפים על-ידי מחקר מדעי.

ויטמין B6 – יעיל למלאכת פרוק ההומוציסטאין (פירידוקסין – משתתף בייצור תאי דם אדומים ונוגדנים ויעיל בטיפול בהתכווצויות שרירים נמצא בתפוח אדמה, אפונה, עדשים, שעועית, באבוקדו וכרוב) ליטול במינון של 250 מ"ג. אני ממליץ על הפירודוקסל –  מכיוון שזו אינה זקוקה לויטמין נוסף ממשפחת B כדי לפעול (ריבופלאבין). ליטול בבקר

חומצה פולית– (ויטמין M)  למטופל הייתה הקרנה שיצרה בעיה בבלוטת התריס

כורכום – 3 כפיות ליום.

Bitter tonic- שימוש בטעם המר כממריץ ומחזק את פעילות מערכת העיכול. 

מאחורי ההמלצה המקובלת כיום בקרב מטפלים חוץ ממסדיים עומדת מחשבה של צימצום סיבים דווקא. בישול ירקות ופירות מוריד את תכולת הסיבים והעמילן העמיד שמוכל בהם באופן טבעי ומוגש חי. הפחתת הסיבים היא אחת משיטות ההרעבה שהוזכרה לעיל [מקור] טרם הוכחה כיעילה.

דיאטה אלמנטרית לנרמל את ה-LBT נקבעה לימים 15 ו- 21 [מקור].

למאמרי: גלוטמין (Gln) המגן הגדול על בריאות האדם – כל מה שחשוב לדעת – כאן

יש להתמקד תחילה בהפחתת הסימפטומים הנגרמים על ידי צמיחת יתר של חיידקים. גם תהליכי החלמה דורשים פרסי עידוד קטנים וסילוקם של התסמינים הם עבור המחלים תעודה ופרס גדול. בדרך כלל עושים זאת על ידי צמצום פחמימות מתסיסות ואלו כוללות:

> עמילן – דגנים, שעועית, ירקות עמילן גבוה

> עמילן עמיד – דגנים מלאים, זרעים, קטניות, תפוח אדמה

> סיבים מסיסים – דגנים, שעועית, אגוזים, זרעים, ירקות, פירות

> סוכר – פירות, מוצרי חלב, ממתיקים

> פרה-ביוטיקה – שעועית, ירקות, שורשים, עשבי תיבול, תוספי פרה-ביוטיקה

חלבונים ושומנים מותרים בשלב הראשון ומהווים למעשה את רוב התזונה שנועדה להגביל את תסמיני SIBO. שתי אפשרויות לדיאטה דלת פחמימות מתסיסות הן SCD/low-FODMAP המכונה תפריט ייחודי לחולי סיביו. התוכנית הורכבה על ידי  ד"ר אליסון סיבקר Dr. Allison Siebecker   ו-AIP/low-FODMAP, שמאוד אופנתית כיום ומסכנת את בריאות הכליות. יצוין כי התזונה כאן אינדיבידואלית ושיפורים דרמטיים בסימפטומים יכולים להראות בפרק זמן קצר, אם המטופל זוכה לקבל תפריט ייחודי תואם לו ובנוי על פי מצבו בהווה בפועל. בפגישה הראשונה נבנה התפריט, אבל הפגישה השנייה בה נבחנת השפעתו על גופך במגע בשיטת "לחיצות ההחלמה" למשל אפשר להבין מה עובד הכי טוב בשבילך ומה דרוש שינוי. גם בפגישה השנייה ואפילו השלישית התפריט יכול להשתנות. הבעיה שתזונה זו טוב באותה מידה עבור סוג החיידקים המייצרים מימן של SIBO כמו עבור סוג הארכאה המייצרת מתאן של SIBO. הסיבה לכך היא ש

כאשר מרעיבים את החיידקים המייצרים מימן על ידי הגבלת פחמימות, גם מגבילים את גז המימן המשמש כדלק לחיידקים הארכאונים (Archaea) לייצור מתאן בנשימה תאית.

המדענים שגילו את הארכיאה חשבו שמדובר בסוג של חיידק ונתנו להם את הכינוי ארכי-בקטריה (חיידקים קדומים).עד לאחרונה, האמנו שעולמנו מחולק לשלוש "על- ממלכות" נפרדות: כל היצורים האיקריוטים – שמרים, צמחים, בעלי חיים ובכללם האדם. כשהתכונה המשותפת להם היא נוכחותו של גרעין תא ואברונים בעלי תפקיד ייחודי בכל תא בגופם. כל המגוון העצום של החיידקים – כולם מחוסרי גרעין תא ואברונים תוך תאיים (הפרוקריוטים, מיוונית: פרו = לפני; קריון = גרעין). ו"על-הממלכה" השלישית – הארכאונים – Archaea. קבוצה של מיקרואורגניזמים חד-תאיים, שבדומה לחיידקים, גם הם יצורים פרוקריוטים חסרי גרעין תא ומשוללי אברונים תוך תאיים [מקור]. רק בשנות ה-70 של המאה הקודמת, על סמך ממצאים שמתבססים על מקטעים של די-אן-אי, ביולוגים הם הובחנו כקבוצה נפרדת לחלוטין. אמנם, בעבר חשבו שהארכיאה נמצאים באזורים בעלי תנאי מחייה קיצוניים – טמפרטורות קיצוניות או סביבות מאוד מלוחות, למשל – אך היום כבר יודעים כי בדומה לחיידקים, הם יכולים להימצא בכל מקום, כולל בגוף האדם, הן בחלל הפה, בנרתיק, ובמיקרוביוטה של ​​המעי [מקור1, מקור2, מקור3]. במערכת העיכול של גוף האדם חיים לכל הפחות 20 מינים ארכאונים [מקור1, מקור2]. לא נמצאה אנטיביוטיקה שפוגעת בהם וגם אין צורך להרוג אותם. הארכיאה מכילים גנים שאחראיים על ייצור חלבון בשם אקטין, שהוא חלבון עיקרי בבניית שלד התא של גופנו. ארכאים ייחודיים בעיבוד מתנוגנזה כלומר בהפקת מתאן שהוא גם מקור אנרגיה (ביו-גז) המיוצר גם בכורים ביולוגיים [מקור] בנוסף הם לא משתתפים בתחלואה ולא פוגעים בגוף האדם רק מסייעים לבנייתו. הם מפרקים באופן ספציפי מימן המיוצר על ידי תסיסה אנאירובית של פחמימות למתאן בעיבוד מתנוגנזה שהוזכר [מקור]. כמו כן ביכולתן (סוג שמכונה מתנוגנים methanogens ונמצא במערכת העיכול האנושית) ומהווים 10% מכלל המעיים האנאירוביים, עוזרים להגביר את יעילות העיכול [מקור]. ביכולתן להפוך הפיכה נוספת של מתכות כבדות ומטלואידים לנגזרות מתילציות, כמו טרימתילביסמוט שהוא רעיל לתאים אנושיים וחיידקיים כאחד [מקור]. חילוף חומרים זה ספציפי מאוד להם ומוביל לדלדול טרימתילאמין לצורך מתנוגנזה, ומגן על גוף האדם [מקור].

טרימתילאמין הוא אך ורק תוצר שמקורו במיקרוביוטה של ​​חומרים מזינים (לציטין, כולין, TMAO, L-קרניטין), נושא שהוזכר למעלה וצורף אליו איור. גורם מחלות קשות. ההתחלה של המחלה כאן בתזונה רגילה ובריאה לכל הדעות, שמכילה למשל כולין – הדרוש לתפקוד תקין של השרירים, הכרחי להעברה תקינה של כולסטרול מהכבד וקריטי לתפקוד תקין של המוח, בעיקר למרכז הזיכרון. כולין נמצא בפיסטוקים, ביצים, כבד עוף, כורב ניצנים ושקדים או לציטין, שנמצא בכרוב, כרובית, חומוס, שעועית ירוקה, עדשים, סויה, תירס, אפונה ירוקה, איברים פנימיים, ביצים, שמרי בירה, דגנים, קטניות, דגים, נבט חיטה ולקרניטין שנמצא בטמפה (סויה אשר עברה תהליך תסיסה) ואבוקדו גם באצת קומבו ובכרוב אדום ובכל סוגי הבשר האדום. וממנה נראה שמתפתחות שתי מחלות: טרימתילמינוריה (או תסמונת ריח הדגים) ומחלות לב וכלי דם או SIBO כאן נכנסים לתמונה הארכאונים, ובאמצעות התכונה הפרואטרוגנית של החמצן שלהם. חיידקים שמבצעים חילוף חומרים של כולין, לציטין (פוספטידילכולין) ול-קרניטין נשארים במרחב הבריא. כי לאחר מכן TMA מועבר דרך זרם הדם לכבד שם הוא מתחמצן ל- TMAO, בעיקר על ידי האנזים FMO3 [מקור]. רמות גבוהות של טרימתילאמין הן הבעיה והיא הקשורה למחלות לב, התקשות העורקים, סיבו, סוכרת וסרטן המעי הגס. אצל רוב האנשים הטרימתילאמין מועבר לכבד והופך לחומר נטול ריח. כאשר הטרימתילאמין אינו מפורק בצורה הנכונה הוא מופרש בשתן, בזיעה ובנשימה וגורם לריח חזק של דגים [מקור]. הארכאונים מפרקים עבורנו חומר הרסני זה [מקור]. אבל, כאשר מרעיבים את החיידקים המייצרים מימן על ידי הגבלת פחמימות, גם מגבילים את גז המימן המשמש כדלק לחיידקים הארכאונים (Archaea) לייצור מתאן בנשימה תאית במלאכתם.

תרכובות כימיות בעלות פעילות פרמקולוגית וביולוגית אשר מיוצרות על ידי אורגניזמים חיים נקראות מוצרים טבעיים.

[מקור1, מקור2, מקור3]

תפריט ממסדי סטנדרתי לחולי סיביו

התפריטה הייחודי לחולי סיביו, אינו ממסדי כדי להגיע אליו דרושה מחשבה חדשה ואין בתפריט הממסדי קמצוץ ממנה. לא בשורה ולא חדשה. הוא הורכב על ידי ד"ר אליסון סיבקר, משלבת את הדיאטות של FODMAPs – למעי רגיז היא הימנעות מפחממות מתסיסות שהוזכרה למעלה. חלקן לא נספגות טוב. מצד שני החיידקים הרעים אוהבים אותן. הם מפרקים אותן על ידי התססה, ובתהליך זה נוצרים גזים, מתאן ומימן. ומשתמשים במזון המותסס כדי לגדול ולשגשג [מקור]. הרופאה מצרפת לתוכנית דיאטות SCD מכונה דיאטת פחממות ספציפיות דפ"מ SCD. דיאטה זו מתוארת בספר "לצאת ממעגל הקסמים" נכתב ע"י איליין גוטשאל שאינה דיאטנית אלא ביוכימאית. מאחריה עומדת תפיסת הפחמימות. היא שבמחלות מעי דלקתיות קיימת תת ספיגה של פחמימות מסוג דו/רב סוכר, אותן פחמימות לא מעוכלות, נותרות במעי, מותססות על ידי חיידקים וגוררות הפרשת מתווכים דלקתיים שמגבירים את התהליך הדלקתי שבאופן מעגלי מחמיר את תת ספיגת הפחמימות. בספר תוכלו למצוא מקורות רבים, אך לא למחקרים קליניים שתומכים בנושא. רושמי מרשמים מעודדים שיטה זאת. היא המגבילה ביותר את חיי המטופל ויש בכוחה להקל על תסמינים נוספים בטווח הקצר. התפריט מחולק לקטגוריות של ירקות, פירות, קטניות ושעועית, אגוזים וזרעים, מוצרי חלב, חלבונים ובשרים, ממתיקים, משקאות ואלכוהול, שומנים ושמנים ותבלינים. בתוך כל קטגוריית מזון, ישנן עמודות מקודדות צבע למזונות פחות מתסיסים עד יותר מתסיסים. המזונות הפחות מתסיסים נוטים להיות אלה שמייצרים פחות תסמינים עבור אנשים עם SIBO.

למדריך המזון הספציפי של-SIBO. באדיבות ד"ר אליסון סיבקר כאן.

הצבע בעמוד מדריך המזון הספציפי ל-SIBO מציין תסיסה במעי כאן:

ירוק: הכי פחות תסיסה/SCD "מומלץ לחולי SIBO"/ FODMAP נמוך

צהוב בהיר: SCD "תקין" / FODMAP בינוני

צהוב כהה יותר: SCD "להימנע" / FODMAP גבוה

אדום: SCD "ברשימת האסורים"/ניתן לתסיסה יותר

טיפים להפחתת דלקת ולקידום ריפוי מעיים

> פרי בשל, מכיוון שפירות לא בשלים עשירים בעמילן עמיד שעלול לגרום לתסמינים.

> הגבל את הנשנושים בין הארוחות (4-5 שעות) כדי לתת לקומפלקס המוטורי הנודד (MMC) הזדמנות להעביר חיידקים ושאריות מזון מהמעי הדק למעי הגס המוכנים להפרשה מהגוף.

> אסור אלכוהול, קפאין וממתיקים מלאכותיים שיכולים לסכן את הריפוי על ידי מתן דלק לצמיחת יתר החיידקים. זו הסיבה שאני מבקש מהלקוחות שלי להגביל אותם במהלך טיפול SIBO.

> מזונות מותססים; בשלב זה של הריפוי, אני מבקש מהלקוחות שלי להימנע מכל המזונות המותססים המועילים כמו כרוב כבוש, קומבוצ'ה, קפיר וכו', מכיוון שהם מהווים את הדלק המושלם לחיידקים ובדרך כלל יחמירו את התסמינים.

2. שלב ההרג – Rifaximin 

לאחר שלב זה (2-4 שבועות) בשיטה זו משתמשים בתרופות אנטי-מיקרוביאליות [מקור], לרוב אנטיביוטיקה גנרית כמו Rifaximin או Xifaxan או אחד מהפרוטוקולים הצמחיים שהוזכרו למעלה. יש ויכוח אם דיאטה דלת FODMAP (התסיסה) מועילה במהלך שלב ההרג, או השימוש בכדורים Rifaximin (Xifaxan) היא האנטיביוטיקה הנפוצה ביותר לטיפול ב-SIBO ואפילו דווח על שיעורי הצלחה של כ-50% עבור אלו עם SIBO דומיננטי במימן [מקור]. Rifaximin  נמצא עוד פחות יעיל עבור חולי  SIBO שנשלט על ידי מתאן, מחקר אחד דיווח על שיעורי הצלחה של עד 85% בשימוש בשילוב של Rifaximin ואנטיביוטיקה אחרת בשם Neomycin [מקור]. אלא שהמחלה חוזרת בשיעורי הישנות של כ-50% אבל רק לאחר תשעה חודשים[מקור] פירושם של כדורים אלו שגם לאחר טיפול מוצלח לפחות בהתחלה, אין החלמה. רפואת הממסד כהרגלה מרימה ידיים אבל עם נאומי נתניהו: "SIBO הוא מצב כרוני" יגידו לך.

הוא חוזר, וחזרתו לא מהווה אינדיקציה שתוכנית הטיפול לא עבדה, אלא שהגורם השורשי לא טופל כראוי באופן שוטף.

זכורו שההתמודדות עם SIBO היא פרויקט של התמודדות גם מול מחשבות ממסדיות מורכבות, לא מבוססות ולא נתמכות על-ידי המדע. מי שמבקש בריאות בפני עצמה, לא הפחתת סימפטומים לכמה שבועות בלבד, ילך בדרך המחשבה הבהירה, בעזרת ניסוי וטעייה, אבל מרגע שתעלו במסלול היפה במעלה הבריאות, תהיו מצוידים בהרבה יותר יכולות אפילו להדריך אחרים.

מזון יכול להכיל פתוגנים מיקרוביולוגיים הגורמים לזיהומים או שיכרון, או חומרים כימיים הגורמים להרעלות חריפה או כרונית. בהתייחסות מיוחדת לבשר ומוצרי בשר, סלמונלה, E. coli, L. monocytogenes וקמפילובקטר הם האורגניזמים הפתוגניים העיקריים [מקור1, מקור2]. כך שהדרך לריפוי לא יכולה להצליח תוך שימוש בחומרים כאלו בתכנית ההזנה –

השימוש בתרופות אנטי-מיקרוביאליות הוא טכנולוגיה חדשה של תעשיית המזון להגדלת חיי המדף של המזון הטרי ולהתגבר על סוגיות איכותו ובטיחותו. תרופות אנטי-מיקרוביאליות אלו מומלצות לשימוש הממסד רושם הרצפטים. הן יכולות להיות מסוג טבעי או סינתטי, אך תרופות אנטי-מיקרוביאליות טבעיות זוכות לחשיבות רבה יותר מאלה הסינתטיות. למרות שחמרים משמרים סינתטיים מאושרים על ידי סוכנויות ממשלתיות לשימוש ברפואה, רבים מהחומרים המשמרים האלו עדיין מאיימים על בריאותנו. לפיכך, חוקרים נותנים חשיבות רבה יותר לפוטנציאל של מוצרים טבעיים לפעילותם האנטי-מיקרוביאלית [מקור1, מקור2, מקור3].

כיום, ישנם יותר מ-1350 צמחים בעלי פעילות אנטי-מיקרוביאלית ויותר מ-30,000 רכיבים אנטי-מיקרוביאליים הופקו מצמחים [מקור]. מחקר שנערך על הפעילות האנטי-מיקרוביאלית של התמציות מקליפות פירות שונות כמו בננה, תפוח, רימון, ליים מתוק, תפוז, מנגו ופפאיה הצביע על כך שלתמציות קליפות פירות יש השפעה מעכבת קלה נגד חיידקים פתוגניים [מקור1, מקור2, מקור3, מקור4]. במקביל תכניות ההבראה שמציעות חלבון מהחי אופנתיות אלא שבשר ומוצרי בשר נמצאים בסיכון גבוה לקלקול חיידקי וגם גורמים להפסדים בריאותיים [מקור]. הסיבה לכך שימוש בחומרים משמרים סינתטיים כדי להתגבר על קילקול בשר והפסדים כספיים, אך שימוש יתר בהם מוביל לתופעה עמידה לריבוי תרופות בחיידקים [מקור1, מקור2]. מכאן לכאורה כישלון שיטות הרג החיידקים שבתפריט שלהן נמצא בשר לסוגיו השונים. היעילות של שמנים אתריים מעשבי תיבול ותבלינים רבה ונמצאת בשימוש גם בקליניקה של "לחיצות ההחלמה" אבל הצלחתה תלויה במבנה הכימי שלהם, במיוחד בנוכחותן של קבוצות פונקציונליות הידרופיליות כגון קבוצות הידרוקסיל [מקור]. שמנים אתריים מציפורן, אורגנו, רוזמרין, טימין, מרווה וונילין יעילים ביותר כי הם מכילים את הקבוצות הפנוליות (המבוססות על פנול) [מקור]. הפעילות שלהם מעכבת חיידקי גראם חיוביים יותר מאשר גראם שליליים [מקור1, מקור2]. לשמנים אתריים יש לחץ אדים גבוה והם מסוגלים להגיע למיקרואורגניזם פתוגני דרך שלבי גז או נוזלים. מחקרים רבים הוכיחו את היעילות האנטי-מיקרוביאלית של שמנים אתריים כנגד מספר מיקרופלורה פתוגנית שהורסת את הבריאות. עם זאת, היעילות של השמנים האתריים תלויה ב-pH, בטמפרטורת האחסון ובריכוז החמצן [מקור].

Artemisia afra 07102003 Afrique du sud 3.jpg
ארטימיסה אפרה הלענה האפריקאית, צמח מרפא [מקור] היא מין נפוץ באפריקה, עם תפוצה רחבה לאזורים הצפוניים יותר ועד לאתיופיה הוא מגיע. Artemisia afra .מקור הצילום ויקיפדיה – כאן

ארטמיסיה אפרה Artemisia afra

אזור הכף המזרחי של דרום אפריקה הוא שדה גידול עם ההרכב העשיר ביותר של מיני צמחים ארומטיים [מקור1, מקור2]. בין הצמחים הארומטיים הללו בולטים מינים מקומיים כגון Artemisia afra ו-Pteronia incana, וכן מינים זרים כגון Rosmarinus officinalis.

ארטמיסיה אפרה הוא אחד מצמחי המרפא העתיקים ביותר הידועים בדרום אפריקה. הוא משמש לריפוי מחלות כמו הצטננות, סוכרת, דלקת בסימפונות והפרעות בקיבה [מקור]. לשמן הנדיף של A. afra מספר פעילויות ביולוגיות, בעיקר תכונות אנטיבקטריאליות, אנטי פטרייתיות גם נוגדות חמצון. נמצא שלשמן יש ערך כחומר ביולוגי בעל פעילות אנטי-מיקוטית גדולה יותר מאשר אנטיבקטריאלית [מקור]

שמנים אתריים יכולים להיות מסוכנים

חומרים אנטי-מיקרוביאליים, עלולים לגרום לתופעות לוואי קשות. שמנים אתריים רבים כמו תימול ואוג'נול עלולים למשל, לגרום לגירוי של הממברנה הרירית, אם משתמשים בהם בריכוזים גבוהים מדי. מחקרים חוץ גופיים של שמנים אתריים שונים כמו carvacrol, carvone, thymol מראים השפעות רעילות קלות עד בינוניות [מקור]. שמנים אתריים אחרים יכולים לגרום לאלרגיה כלומר לפגיעת יתר בדופן המעי או לחלקם יכולות להיות מולקולות פוטו-אקטיביות שעלולות לגרום לתגובות פוטו-טוקסיות [מקור1, מקור2].

שום – מקור הצילום ויקיפדיה.

השימוש בתמצית שום יעיל במיוחד

שום הוא מעכב פוטנציאלי לפתוגנים למזון. לתמצית שום פעילות אנטי-מיקרוביאלית מצוינת. נוכחות של תרכובת גופרית אורגנית אליצין, פועלת בשום כמעכבת גדילה של חיידקים גראם-חיוביים וגם של חיידקים גראם-שליליים כולל E. coli, Salmonella, Streptococcus, Staphylococcus, Klebsiella, Proteus והליקובקטר פילורי. היא מה שאנו מבקשים בבואנו להחליש את פעולת החיידקים ולזרז גם הפחתת תסמינים וגם החלמה של המעיים. אציין עוד כי גם לשמנים אתריים של חרדל וחזרת יש גם פעילות אנטי-מיקרוביאלית נגד חיידקים גראם-שליליים. יש להשתמש בחומרים אנטי-מיקרוביאליים, בזהירות למרות שהם יעילים מאוד כחומרים אנטי-מיקרוביאליים, הם יכולים לפגוע בדופן המעי ולחבל בעבודת ההחלמה.

נשארו לך שאלות 

אשמח להשיב על כל שאלה 

לטופס פנייה ישירה אל ירון מרגולין – נא להקליק – כאן  

בבקשה לא להתקשר משום שזה פשוט לא מאפשר לי לעבוד – אנא השתמשו באמצעים שלפניכם –


שמי Name:

טלפון phone:

דוא"ל (כדי שאוכל להשיב לך מכל מקום בעולם) Email:

איך אני יכול לעזור לך How can I help you:

אפשר לקבל את בדיקות הדם החריגות שלך Exceptional laboratory tests:



למען הסר ספק, חובת התייעצות עם רופא (המכיר לפרטים את מצבו הבריאותי הכללי של כל מטופל או שלך) לפני שימוש בכל תכשיר, מאכל, תמצית או ביצוע כל תרגיל. ירון מרגולין הוא רקדן ומבית המחול שלו בירושלים פרצה התורה כאשר נחשפה שיטת המחול שלו כבעלת יכולת מדהימה, באמצע שנות ה – 80 לרפא סרטן. המידע באתר של ירון מרגולין או באתר "לחיצות ההחלמה" (בפיסבוק או MARGOLINMETHOD.COM ), במאמר הנ"ל ובמאמרים של ירון מרגולין הם חומר למחשבה – פילוסופיה לא המלצה ולא הנחייה לציבור להשתמש או לחדול מלהשתמש בתרופות – אין במידע באתר זה או בכל אחד מהמאמרים תחליף להיוועצות עם מומחה מוכר המכיר לפרטים את מצבו הבריאותי הכללי שלך ושל משפחתך. מומלץ תמיד להתייעץ עם רופא מוסמך או רוקח בכל הנוגע בכאב, הרגשה רעה או למטרות ואופן השימוש, במזונות, משחות, תמציות ואפילו בתרגילים, או בתכשירים אחרים שנזכרים כאן.

מאמרים אחרונים


נשלח ב כללי

כתיבת תגובה

Or

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

*