דלקת – מחלה דלקתית כרונית ממיתה – מה היא דלקת, ומה ניתן לעשות במצבי דלקת?

מאמר זה בא להעניק לך ידע עדכני על תפקידם של הדלקות בפתוגנזה של מחלות כרוניות חשוכות מרפא כמחלת הכליות, גלומרולונפריטיס, דלקת במערכת העיכול, בפרקים ובמוח – אלצהיימר פרקינסון…

למחלות או מצבים רפואיים הגורמים לדלקת יש לרוב שם המסתיים ב-"-itis". למשל: דלקת שלפוחית השתן (cystitis), או נפריטיס (nephritis) היא דלקת של הכליה (nephro פירושו "של הכליה"). גם דלקת מפרקים (Arthritis), דלקות בעור (Dermatitis), בכבד (Hepatitis), ובקיבה (Gastritis) כולן דלקות. מושג ה"איטיס'' משותף למגוון דלקות. כשה-itis פירושו פשוט "דלקת" המאפיינים העיקריים של דלקת כוללים שחרור של חומרים שנקראים "מתווכי דלקת": ההורמונים ברדיקינין והיסטמין, שגורמים לכלי הדם הקטנים שברקמה להתרחב ולאפשר ליותר דם להגיע אם הרקמה נפגעה [מקור]. אדמומית מופיעה, או חום מקומי באזור המודלק, מקורם בהורמונים הנזכרים: ברדיקינין והיסטמין. מזהים גם עלייה בחום הגוף, כאב ונפיחות.

מקור המושג דלקת במושג החום למעשה במילה דליקה (בעירה, שרפה). הסיבה לכך היא החום הנוצר במקום הדלקת, ולעיתים אף בכל הגוף.

תאים רבים של מערכת החיסון מתעוררים בעת דלקת רמה מוגברת של תאי דם לבנים שנמצאים בזרם הדם, נזעקים לאזור הפגוע בעקבות הפרשת חומרים [כגון Substance P (SP) חומר P [מקור] ופפטיד הקשור לגן קלציטונין, מנוירואנדוקריניים] ומסייעים בריפוי הדלקת [מקור]. שני ההורמונים ברדיקינין והיסטמין גם מגרים את עצבי החישה וגורמים להם לשלוח אותות כאב אל המוח [מקור1, מקור2].

ברדיקינין היא מולקולה פפטידית המשחקת תפקיד מרכזי במצבי דלקת ופועלת כחומר וזו-אקטיבי המרחיב כלי-דם ביחד עם היסטמין [מקור].

הדלקת הקשורה במחלת האלצהיימר ובשחמת הכבד למשל קשורה בהרחבת יתר עד כדי קריעה, פציעה של צנרת הדם על ידי bradykinin זה, נושא שהוא מרכזי וחשוב במיוחד בוויסות של לחץ הדם וריאקציות דלקתיות [מקור].

ההיסטמין (Histamine) הוא תרכובת אורגנית, נגזרת של אימידזול, וגורמת להרחבת כלי דם ולכיווץ שריר חלק (לדוגמה, בריאות). היסטמין מוכר כגורם שמשתחרר בעודף כאשר קיימת תגובה אלרגית, כולל אסתמה. פעילותו של ההיסטמין מעוכבת על ידי האנטיהיסטמינים הנפוצים ונוכחים בתרופות מדכאות אלרגיה. גם כאשר קורס האיזון במערך חיידקי המעיים הטובים או כשמתרחש דיסביוזיס במעיים. בדיסביוזיס חיידקים פתוגניים גדלים יתר על המידה ומפרישים כמויות מוגברות של מוצרים הקשורים בחיידקיים כגון LPS, פפטידוגליקנים ו-DNA חיידקי ו/או חלבוני הממברנה החיצונית לתוך מערכת הדם המארחת, מה שגורם להפעלה חיסונית מתמדת או הפעלה כרונית של מערכת החיסון [מקור]. מתפתחים חומרים מזיקים שקמים ומשנים את המצב לרעה. הם משפיעים בן השאר, על חדירות המעי ומפעילים את מערכת החיסון של המעי-רירית, ובכך הם קמים ומקדמים יצירת גורמים דלקתיים כגון IL-6, אינטרפרון ,ו-Tumor Necrosis Factor Alpha (TNFα).

האינטרפרונים שייכים למשפחה גדולה של מולקולות סיגנל במערכת החיסון הקרויים ציטוקינים, אשר מווסתים את פעילותה של מערכת החיסון. כל האינטרפרונים מסווגים לאחת מ-3 משפחות בהתאם לקולטן אותו הם קושרים. לפנינו אינטרפרון מסוג II – קבוצה זו כוללת את אינטרפרון גאמא בלבד. אינטרפרון גמא (IFNγ) קושר את הקולטן IFN-γR. קולטן זה מתבטא במגוון רקמות, אך הציטוקין אינטרפרון גאמא מופרש בעיקרו על ידי תאי מערכת החיסון. אינטרפרון גמא מופרש רק מתאי מערכת החיסון מסוג תאי T מסייעים ותאי NK. אינטרפרון גמא מופרש למחזור הדם, שם הוא מגייס ומפעיל תאים שונים במערכת החיסון, בייחוד תאי T מסייעים מסוג 1, תאי T הורגים, תאים מציגי אנטיגן ומקרופאגים. תפקיד זה הופך אותו למרכיב חשוב בתהליכים דלקתיים רבים, בכללם התמודדות הגוף עם נגיפים, חיידקים, טפילים ותאים ממאירים. פעולת יתר של הציטוקין שלילית ועלולה לגרום למחלות אוטואימוניות.

Tumor Necrosis Factor Alpha (TNF-α) הוא ציטוקין הפועל כבורר של סביבת הרקמה המקומית בעקבות פציעה, ומעורב בהתחדשות רקמת העצם. TNF-α ממלא תפקיד חשוב בהתחדשות ועיצוב רקמות באמצעות השפעותיו על אוסטאוקלסטוגנזה ואוסטאובלסטים. [מקור1מקור2מקור3מקור4].

מערכת החיסון

גורם נוסף משמעותי בהתפתחות הדלקת נתון למערכת החיסון. לה גם תפקיד קריטי בהובלה של תהליכי ריפוי של רקמות שנפגעו. בנושא זה ידובר בהמשך. בכלל זה יש לציין כי אפשר להחלים וכי

אסטרטגיות ההתחדשות של רקמות פגועות ששולטות ברכיבי מערכת החיסון חייבות להגיע לתודעת המבקשים להחלים ועל כך במאמר זה

[מקור1, מקור2, מקור3].

נוירונים תחושתיים נוסיצפטורים מגנים עלינו מפני סכנות על ידי העלאת כאב שמעודד הימנעות. והכאב מלווה גם סוגים רבים של דלקות ופציעות. הדיבור שמתרחש בין נוירונים נוסיצפטורים למערכת החיסון מיועד לווסת כאב, ולסייע בהגנת גופנו בפני מחלות דלקתיות כאי ספיקת כליות, דלקת פרקים, במערכת העיכול, במוח, בפה, ובדופן של העורקים. לשם כך תאי מערכת החיסון שבמסופי העצבים ההיקפיים ובתוך חוט השדרה משחררים מתווכים שמשפיעים או מווסתים רגישות מכנית ותרמית. כאשר, נוירונים תחושתיים נוסיצפטורים משחררים נוירופפטידים ונוירוטרנסמיטורים מסופי עצב המווסתים תגובות של תאים חיסוניים של כלי דם, מולדים וסתגלניים. זאת הסיבה לכך, ש

הדיאלוג בין נוירונים תחושתיים נוסיצפטורים למערכת החיסון משקפת ומציגה את התפתחותה של הדלקת

[מקור]. וזאת הסיבה לכך שתחושת הכאב יותר ויותר ברורה לחוקרים כמי שקשורה בקשר הדוק לאינטראקציות מולקולריות ותאיות בין מערכת העצבים והמערכת החיסונית [מקור]. מבקשי ההחלמה מתמקדים בבואם לסייע לגוף להפחית כאב ודלקת בדיאלוג הזה. המידע שהנוירונים התחושתיים אשר פועלים בגופנו ומחברים רקמות היקפיות עם מערכת העצבים המרכזית הכרחי וחשוב לתהליכי ההחלמה. בכלל זה פגיעה בצרכים, למשל מחסור בתחמוצת החנקן (NO) [מקור]. מחסור בתחמוצת החנקן יכול להתרח עקב פגיעה בייצור של תחמוצת החנקן (NO) על ידי האנדותל (eNOS). חריגות באל-ארגינין L-Arginine (L-Arg) למשל הן סיבה מוכרת לפגיעה בצרכי התא ובייצור של תחמוצת החנקן (NO) על ידי האנדותל (eNOS). התאים דורשים תוספת ארגינין מהתזונה, העדרה מעודד במקרה זה דלקת לכן תפריט החלמה שנועד לספק צורך זה ותיקון יכיל מרכיבים כמו למשל מיץ אבטיחאצות, ושיבולת שועל או גרגירי תורמוס, רכז חלבון אורז, אגוזי קשיו, בוטנים, קטניות כגרגירי חומוס, עדשים, שעועית וחלבוני סויה [מקור1מקור2מקור3, מקור4] אלו הן תוספת מזון חיונית ומנות של מזון כתרופה שמשמשות במקרי דלקת שמתפתחת במצבי מתח פיזיולוגי, כמו במצבי התאוששות מכוויות, פציעה ואלח דם [מקור1, מקור2] או כאשר המעי הדק דולף והכליות מפסיקות לתפקד כראוי, הכליות הן גם אחד האתרים העיקריים לביוסינתזה של ארגינין (ארג או Arg). במצבי אי ספיקת כליות הכרח שיהיה מחסור באל-ארגינין אבל, כל האגוזים והבוטנים שהוזכרו אסורים למאכל ויש לברור רק מהמותר. [מקור1מקור2מקור3] גם במצבי אין אונות נדרשת תוספת של אל-ארגינין מזון כתרופה מומלץ אז: שתיית מיץ אבטיח ומי שעורה או גרעיני שעורה מונבטים. בכלל המזונות שתורמים לתחזוקת האנדותל מונים גם את ה- Berberis aristata [מקור].

נושא הפגיעה בצרכי הגוף לווסת ולעודד החלמה עומד בבסיסה של שיטת "לחיצות ההחלמה" ו"המזון כתרופה ".

נושא זה מוגדר כגמישות ופלסטיות. והגמישות הזו או פלסטיות זו, לרוב מוסברת בצורה של מחסור בצרכים, יש וזו רגישות יתר – לפעמים רגישות יתר למחסורם של הצרכים מכריעה ואז גם מחסור שנראה זניח, או עודף שנראה מזערי מכריעים, זיכרון לפציעה קודמת גם יכול להשפיע ולהוות טריגר להתפרצותה של התנגדות לתהליך ההחלמה, או אף חוסר רגישות

אבל התבוננות צלולה במידע שנאסף כאן גם חושפת את יכולת ההשתנות של הרקמה, של התא, ומלמד על הפוטנציאל שלו לעבור שינויים לאורך זמן.

[מקור1, מקור2]. אלו תכונות שיכולות להועיל לשיקום. הבנתן מסייע בהרכבת התפריט הייחודי שמסייע לספק לגוף את הצרכים הדרושים להחלמתו. נושא ההחלמה מוזנח מאוד ברוב הקליניקות לצערנו. במקרה של רקמה פצועה ודלקת (inflammation) בדרך כלל מדברים על ניהול מחלה, חייב להיות כאן שינוי תפיסתי יסודי שיסייע לצרכים האמיתיים להגיע ליעדים בם הם נדרשים על-מנת להבטיח החלמה.

השבועה ההיפוקרטית – העדויות על קשרים פיננסיים של רופאים עם תעשיית התרופות, הולכות ורבות, האם השבועה מופרת כיום?

התחדשות רקמות, שכולל החלפת הרקמה הפגועה על ידי שכפול תאים בריאים קימים. זו החלמה והחוקרים מתבוננים בה, גם בתיקון רקמות, ובתהליך שמתקן את הרקמות ההרוסות עת הצרכים הנדרשים לתפקוד התאים מסופקים להם.

מקרופאגים מייצרים חומרים שונים בגופנו בשלב השלישי של תהליך ההחלמה (השלב הראשון למשל בפציעה, אפילו חתך מסכין מטבח, כידוע הוא עצירת דימום וייצור טסיות דם [מקור]. הגוף בנוסף לטסיות גם משחרר גורמי גדילה לעצירת זרימת הדם. בשלב השני, נויטרופילים – תאי דם לבנים מתחילים לפרק את הרקמה הפגועה-מתה ולהסיר אותה. בחלקו האחרון של שלב ההחלמה הזה מופיעים תאי דם לבנים, מונוציטים, ובהמשך המקרופאגים, אשר בולעים כי הם צורכים רקמה פגומה ומשחררים ציטוקינים, כימוקינים וגורמי גדילה [מקור1, מקור2, מקור3, מקור4, מקור5, מקור6, מקור7, מקור8].) כך בהמשך הם גורמים לגוף לייצר רקמה חדשה, הממלאת את הפצע וסוגרת אותו. בשלב הרביעי, השלב האחרון,

הגוף מייצר ומפרק קולגן לצורך עיצוב מחדש של רקמה חדשה. הרקמה החלימה.

אבל בשטח, בחיי אדם.

תהליך ההחלמה נפגע בדרך כלל

הטיפול השגוי בפציעה, בדלקת, מהווה את הגורם המרכזי שפוגע בתהליך ריפוי פצעים זה, והוא כולל כמובן תרופות למשל NSAIDs וסטרואידים

להחלים מסוכרת ואי ספיקת כליות

[מקור], אבל גם הרגלי חיים מפריעים כמו עישון, חשיפה לאוויר מזוהם גם זיהום שמקורו בעיכול חלבונים מהחי שמייצר TMAO. TMAO הן מולקולות שמיוצרות ע"י חיידקים במעי האדם לאחר אכילת בשר, ביצים ומוצרי חלב. ה- TMAO מגבירות עד פי 6 את הסיכון למות מהתקף לב [מקור1, מקור2, מקור3, מקור4], ובנושא מחלת הכליות ה- טרימתילאמיןN-אוקסיד (Trimethylamine-N-oxide – בקיצור TMAO) הוא המטבוליט העיקרי המושרה על ידי התזונה. מיוצר על ידי המיקרוביוטה של המעי בתהליך העיכול ופרוק חלבונים מהחי [מקור]. נמצא קשור להתקדמותה של מחלת הכליות CKD [מקור1, מקור2, מקור3, מקור4, מקור5, מקור6] ומקורו במערכת העיכול. הTrimethylamine-N-oxide –TMAO  הוא תוצר של עיכול חלבונים מהחי. גם מחלות מפריעות להחלמה מדלקת, כמו כבד שומני, יתר כולסטרול וסוכרת. מחלה שקל מאוד להחלים ממנה – עוד על כך במאמרי להחלים מסוכרת ואי ספיקת כליות– או חימצון האינסולין והגברה של חומצת שתן בדם, גאוט, אי ספיקת כליות, שבץ לב, סוכרת ודלקת חריפה "בלתי מוסברת".

תפריט תזונתי שגוי בולט כגורם מרכזי שמכשיל או שתורם למצב ומונע החלמה

[מקור].

יותר מכך דלקת כך מסתבר יכולה להיגרם על ידי גורם שמפעיל טסיות דם (PAF). דלקת זו מאז מחקר שבע המדינות, והבנה של עקרונות התזונה הים תיכונית ונתונים רלוונטיים המקושרים לדוגמאות של אנשים החיים בחמשת האזורים הכחולים מוכיחים שהמפתח אינו הפחתת הכולסטרול בדיאטה הימנעות ממזון שומני מהחי, או בסרום (שימוש במנת שיבולת שועל), אלא בבקרה על מערכתית והגנה מפני הדַלֶקֶת. היא שמובילה להופעת מחלות לב וכלי דם (CVD) ולא הכולסטרול בסרום [מקור]. המפתח להפחתת השכיחות של CVD מחלות לב וכלי דם או אי ספיקת כליות הוא

לשלוט בפעילויות של PAF ובמתווכים דלקתיים אחרים באמצעות תזונה, פעילות גופנית ובחירות אורח חיים בריא. המחקרים והנתונים הרלוונטיים מתעקשים שרק זו הדרך

[מקור].

רקמות מתחדשות ומחלימות בתנאי שמעניקים להן את הצרכים הדרושים להן לשם כך. הרקמות המולקולות מתחדשות בעקבות פציעה, השמנת יתר, סוכרת, ודלקת

[מקור1, מקור2]. ריפוי רקמות וטיפול בדלקת נשען על מערכת החיסון אשר ממלאת כאן תפקיד חיוני ,

[מקור1, מקור2, מקור3– Frangogiannis N.G. Inflammation. John Wiley & Sons, Ltd.; Hoboken, NJ, USA: 2017. The Inflammatory Response in Tissue Repair; pp. 1517–1538.].

גורם נוסף הממלא תפקיד מפתח בשיקום והתחדשות רקמות וטיפול בדלקת הוא מערכת העצבים.

מחקרים הוכיחו שעצבים חושיים ראשוניים מיוחדים שחשים כאב – מכונים נוירונים נוציספטיביים מעודדים תיקון עור וסיבי C שאינם פפטדרגיים וכן את ההתחדשות של רקמת השומן (רקמת חיבור המשתרעת בכל הגוף שלנו) [מקור].

הערות:

נוציספטיביים או נוציצפטורים הם עצבים חושיים ראשוניים מיוחדים שחשים כאב על ידי זיהוי ותגובה לגירויים רעילים החל משינוי בטמפרטורה, דלקת וכימיקלים ועד לחץ עז [מקור]. נוציצפטורים יכולים לשנות את המערכת החיסונית ותפקידה הקריטי של האחרון בשיקום והתחדשות רקמות לאחר נזק שנגרם כתוצאה מדלקת [מקור1, מקור2, מקור3, מקור4].

סיבי C – נשאי כאב הם מקבץ של נוירונים שנמצאים בשורש הגבי של עצב עמוד השדרה. הם נוירונים תחושתיים קטנים אשר יכולים להיות מופעלים על ידי גירויים מכניים, וככאלה גם יכולים לשאת הודעות כאב.

יש להדגיש כי החוקרים מוצאים דימיון בין תיקון העור, רקמות הקרביים, השרירים והמפרקים במקומות אחרים [מקור1, מקור2, מקור3]. כך שמחקר בנושא ריפוי אחד מסייע להבנת ריפוי שתיים – למשל חקר דלקת בשניים.

במקרים של כאב דלקתי או נוירופטי כרוני, השינויים מתרחשים גם ברמת התא, בריקמה והתשדורת הכללית משתתפת ומייצרים עומס.

הצפה תשדורית נוצרת ולעיתים היא פשוט משביתה את האורגניזם. יש ועומס זה מתורגם לכאב [מקור1, מקור2]. הדרישה להבנה מעמיקה של נוציספציה כדי לזהות במדויק את ההתערבויות הרצויה להפחתת דלקת וכאב משתקפת במחקר חדש שהתפרסם ב"נטור'' – Nature המחקר מצא כי במהלך תהליך הריפוי,

קצוות נוציצפטורים גדלים לתוך רקמות פגועות ומאותתים לתאי החיסון באמצעות הפפטיד הקשור לגן קלציטונין הוא הנוירופפטיד (CGRP) במהלך תהליך הריפוי.

CGRP פועל באמצעות חלבון 1 (RAMP1) שמשנה את הפעילות של הקולטן שנמצא על נויטרופילים (נויטרופילים – תאי דם לבנים שעוזרים להילחם בזיהום) [מקור1, מקור2, מקור3].

לשם הבהרה

מערכת החיסון מופעלת ומובילה להחלמה. הנוציצפטורים שגדלים לתוך רקמות שנפגעו מפעילים את תאי החיסון לשם כך, באמצעות הפפטיד הקשור לגן קלציטונין הוא הנוירופפטיד (CGRP) [מקור]. "הנוירופפטיד הזה (CGRP) פועל על תאי מערכת החיסון, שולט בהם, ומסייע לנו או מקל על ריפוי רקמות לאחר פציעה" מסכם ומסביר החוקר, פרופ' מיקאל מרטינו [מקור].

ההחלמה מתמקדת אם כך כרגע בהבנה, טיפול ומתן אמצעים לרכיבים הפועלים באזור הזה. המחקר מוסיף למעננו פרטים מרתקים: פעולתו של ה CGRP על נויטרופילים (תאי דם לבנים שעוזרים להילחם בזיהום) ומקרופאגים (תאי דם לבנים שהורגים מיקרואורגניזמים, מסירים תאים מתים ומעודדים פעולות של תאי מערכת חיסון אחרים) מתווכות באמצעות שחרור של תרומבוספונדין-1 [מקור]. נוירונים תחושתיים נוציספטיביים או נוציצפטורים הם עצבים חושיים ראשוניים מיוחדים שחשים כאב על ידי זיהוי [מקור]. והם (נוציפטורים) יכולים להפחית או להגביר את הדלקת. הם מתקשרים עם תאי מערכת החיסון באמצעות הנוירופפטיד CGRP מובילים תיקון והחלמה [מקור].

במחקר עכשוי תהליך ההחלמה הזה הוכח הדבר.

החוקרים הסירו במעבדה כמויות גדולות של הנוירופפטיד CGRP, מה שמנע מהריקמה להחלים או לסלק את הדלקת [מקור].

לסיכום עד כאן

אפשר להחלים מדלקת, בתנאים שמאפשרים לגוף לקבל את הצרכים המדרשים לו לשם כך ובמקביל לא מפריעים לו עם תרופות שמייצרות רעלים אורמיים במערכת העיכול.

כאב – נוירונים תחושתיים נוסיצפטורים מגנים על האורגניזמים מפני סכנות על ידי יצירת כאב והימנעות מהמשך המחדלים בהם אכילת בשר, הזנחה של מחלת הסוכרת ממנה ניתן להחלים לגמרי בזמן קצר ללא תרופות- כאן.

שיח פעיל – דיבור מתרחש בין נוירונים נוציצפטורים למערכת החיסון במטרה לווסת כאב, כדי להגן על בריאות הגוף (על המארח) מפני מחלות דלקתיות [מקור1, מקור2, מקור3].

הבנה טובה יותר של הרכיבים כמו התפלגות הנוירונים הסנסוריים של NaV1.8+ והנוירופפטידים [מקור] שהם מבטאים, על האינטראקציות שלהם עם רכיבי תזונה ורעלים אורמיים, אלכוהול, TMAO שמונעים מהן לבנות מחדש את הרקמה או אלו שהם מאפשרים (ויטמין סי, אי, סיבי תזונה כסולפורפאן, שמן סובין אורז, שמן זרעי חרדל וכורכום גם רזברטרול נמנים על מזונות שמכילים יסודות החלמה למצבי דלקת גם שום, כרוב, ברוקולי, אבטיח, קמח קליפת אננס, פירות יער ומזונות מותססים בהם בולטים שיבולת שועל מותססת, הכרוב הכבוש בבית, וקימצ'י) נמצאו כמובילים תהליכי שיקום והחלמה. המחקרים החלו להתמקד גם בהם ומצאו שאלו עשויים בהמשך להגיע לתוצאות מרשימות, עליהן להלן, ובהמשך גם לתודעה של האנשים שיושבים בקליניקה ולייצר גישות חדשות לטיפול בכאב כרוני ומחלות דלקתיות ללא תרופות ועל ידי שימוש בתפריט שמעוצב אישית ובהתאם למורכבות המצב החולני, למשל כמו הגישה של מזון כתרופה יכולים לשנות את כל התמונה [מקור].

תרופות ממקורות תזונתיים

תרופות טבעיות המעכבות ישירות את המחזור הדלקתי הכרוני החלו להיכנס למחזור. לדוגמה, החוקרים הניחו סרט ננו-גביש תאית המשחרר כורכומין, פוליפנול בעל השפעות אנטי-דלקתיות ואנטי-מיקרוביאליות. הכורכומין בשיטה זו נמצא כמשפר את פינוי החיידקים ואת ריפוי הפצעים הכולל במחקר, אפילו נוכח מחלת הסוכרת (מחקר שנעשה בבעלי חיים)

[מקור– Tong W.Y., bin Abdullah A.Y.K., binti Rozman N.A.S., bin Wahid M.I.A., Hossain M.S., Ring L.C., Lazim Y., Tan W.-N. Antimicrobial Wound Dressing Film Utilizing Cellulose Nanocrystal as Drug Delivery System for Curcumin. Cellulose. 2018;25:631–638. doi: 10.1007/s10570-017-1562-9. 1, מקור2].

באופן דומה, במחקר אחר השתמשו בספוגים מיוצרים של chitosan-sodium hyaluronate-resveratrol המחזקים את שחרור רזברטרול (Res) לאזור הדלוק והפוצע. רזברטרול (הוא פיטוכימיקל טבעי המפורסם בשל פעילותו האנטי-דלקתית והנוגדת חמצון המצוינת [מקור]) עבר לגוף וקידם רזולוציה של נויטרופילים, רקמת גרנולציה החלה להיווצר, תאי אפיתל החלו להתחדש וגם היווצרות של כלי דם חדשים – אנגיוגנזה [מקור].

חקירת הרכיבים הסלולריים הם האברונים שבחלקם מעורבים בתהליך זה שיפרה מאוד את ההבנה של מנגנונים נוציספטיביים והאפנון שלהם ופתחה תחומי טיפול חדשים ומפתיעים. נקווה שהידוע לחוקרים ונחשף במחקר יגיע גם לרופאים. לפני הזמן המקובל עד כה 30 שנים.

גילוי המולקולה שמחלימה מדלקת ופצעים נקשר בכך והאיץ את תהליך הריפוי באופן משמעותי, עד פי 2.5 מהר יותר ופי 1.6 יותר התחדשות שרירים במודלים של בעלי חיים [מקור1, מקור2, מקור3].ו

ויסות הדוק של דלקת חריפה הוא קריטיון לתיקון רקמות תקין,

טוען פרופ' אמרו סולימן (Amro M Soliman) [מקור]. המשמעות של אפקטורים תאיים וציטוקינים גורלית בהשראת דלקת חריפה הוא טוען. חוסר ויסות של תגובות דלקתיות שאלו יוצרים בהמשך משבש בסופו של דבר את תהליך הריפוי [מקור]. סולימן מצביע על הנקודה המוזנחת –

כישלון בטיפול במעבר לשלב השגשוג.

הכורכומין המוכר, הוא מרכיב פוליפנולי בעל משקל מולקולרי נמוך הקיים באופן טבעי בקנה השורש של Curcuma longa ו-Curcuma aromatic [מקור]. הכורכומין פועל בשלבים שונים: בשלבים הדלקתיים, בשלבי ההבשלה וההתרבות או השגשוג ובכך הכורכומין משפר ומתעלה על תרפות במכלול התהליך אך חשיבות עליונה לו בשלבי השגשוג של ריפוי פצעים [מקור].

תיקון רקמות הוא תגובה ביולוגית מורכבת לפציעה הכרוכה באינטראקציות בין תאי מערכת החיסון ורקמת החיבור השונים [מקור]. לאחר שהנזק לרקמות כבר נוצר, מתחילה התכווצות של כלי הדם הפצועים ואחריה הפעלת טסיות דם והיווצרות קריש לעצירת דימום [מקור]. חוטי פיברין מגיעים ומשמשים כפיגום לחדירת לויקוציטים (תאי הדם הלבנים. עליה במדדם בבדיקות מצביע על דלקת). נויטרופילים (שתפקידם הוא להרוס פולשים זרים) הם בין התאים המוקדמים שנוהרים למקום הפציעה, הם גם מייצגים את קו ההגנה הראשון מפני זיהום [מקור]. מונוציטים עוקבים אחר נויטרופילים, שמבשילים למקרופאגים מתחילים לפעול למען הבריאות, נושא שהוזכר בפתיח [מקור]. תת-סוגים מסוימים של תאי T מגיעים על מנת לתקן. הוכח שגם להם יש תפקיד מכריע בריפוי רקמות [מקור]. תאים מגיעים לאזור הפציעה, מסעם או הנדידה התאית מופעלת בעיקר באמצעות הפעלה של תוכנית דלקתית חריפה הכוללת ביטוי של מספר ציטוקינים וכימוקינים [מקור]. כאן אמורה להתחיל ההחלמה או שלב ההתרבות [מקור]. מספר אירועי תיקון רקמות, כולל אנגיוגנזה, היווצרות רקמת גרנולציה ואפיתליזציה מחודשת (כנראה באיור למטה). 

[מקור]. מספר אירועי תיקון רקמות, כולל אנגיוגנזה, יצירת רקמת גרנולציה ואפיתליזציה מחדש, מתחילים.

רקמת הגרנולציה והאפידרמיס החדשים שנוצרים דורשים אספקה נאותה של חומרים מזינים וחמצן כדי לשמור על הומאוסטזיס וכדי לקדם ריפוי נוסף.

נושא האיזון מכריע את הצלחת הריפוי [מקור]. תהליך הריפוי מושג גם על ידי פיתוח כלי דם חדשים באזור הפצע או הדלקת. תהליך שידוע בשם ניאווסקולריזציה או אנגיוגנזה, המתבצע באמצעות הפעלת תאי אנדותל מקומיים (ECs) המצפים את פני השטח הפנימיים של כלי דם שכנים [מקור]. בתגובה לגורמי גדילה המגיבים להיפוקסיה (למשל, VEGF), ECs נודדים, מתרבים ויוצרים צמתים חדשים בין תא לתא כדי לפתח נימים חדשים המסתעפים מכלי דם קיימים. אנגיוגנזה מווסתת על ידי מולקולות אנגיוגניות שאינן VEGF, כגון גורם גדילה שמקורו בטסיות (PDGF), גורם גדילה פיברובלסטים (FGF) ואנגיופואטין [מקור]. 

הפיברובלסט

תא המפתח בריפוי ומי שאחראי לבניית רקמת גרנולציה שממלאת את המגרעת החסרה. המונח "פיברובלסט" הוצע לראשונה על ידי ארנסט ציגלר (Ernst Ziegler ) כדי לתאר תאים שמייצרים רקמת חיבור חדשה עם יכולת ריפוי [מקור]. הפיברובלסט הוא שממלא את הפצע נושא שמשמעו תיקון דלקת [מקור1, מקור2, מקור3, מקור4].

פיברובלסט (Fibroblast), או תא סיב [מקור], הוא תא ברקמת החיבור ומי שמייצר רקמת חיבור התא מייצר ומפריש החוצה את אבני הבניין היוצרות את המטריצה החוץ-תאית של הרקמה (ECM). תאים אלו מייצרים קבוצה מגוונת של מוצרים הכוללים קולגן מסוג I, III ו- IV, פרוטאוגליקנים, פיברונקטין, למינינים, גליקוזאמינוגליקן, מטאלופרוטאנאזות ואפילו פרוסטגלנדינים.

חלבוני הקולגן מסייעים בשמירה על המסגרת המבנית של הרקמות. ארגון מחדש של המטריצה בשלבי ההחלמה מתרחש באמצעות תהליך של פירוק והצלבה של אנזימים, המיוצרים על ידי פיברובלסטים. הם מופעלים ומווסתים על ידי ציטוקינים פרו-דלקתיים וגורמי גדילה. גורם גדילה שעתוק-אלפא ובטא (TGF-A ו-TGF-B), גורם גדילה שמקורו בטסיות דם (PDGF), גורם מגרה מושבה גרנולוציטים-מקרופאגים (GM-CSF), גורם גדילה אפידרמיס (EGF) וגורם נמק גידולים (TNF) לכולם יש השלכות בוויסות הפיברובלסטים [מקור].

הפיברובלסט יכול גם להזיק. במהלך מצבים פתולוגיים, כשהתא נעדר יסודות נדרשים המטריצה ​​החוץ-תאית נוצרת בכמויות מופרזות, וקולגן מופקד בצורה לא מווסתת, ולעתים קרובות הוא אף גורם לחוסר תפקוד. יש ומדובר במצב בלתי הפיך של איברים או למראה מעוות [מקור].

תאים דנדריטים (DC) ולנגרהנס (LCs)

תאים דנדריטים הידועים גם בשם DCs plasmacytoid [מקור]. הם תאים השייכים למערכת החיסון, אשר תפקידם העיקרי הוא בליעה של אנטיגנים שמקורם בפתוגנים (מיקרואורגניזמים מעוררי מחלות) והצגתם של האנטיגנים ללימפוציטים, ובייחוד לתאי T. תפקידם נחשף לאחרונה גם בתיקון רקמות. המשימה העיקרית של DCs היא לתפקד כתאים מציגי אנטיגן המספקים אנטיגנים לתאי T (CD8+ T ציטוטוקסי ותאי CD4+ T helper), תוך יצירת גשר בין חסינות מולדת לסתגלנית [מקור1, מקור2]. בעור, DCs מזוהים כתאי לנגרהנס (LCs), המהווים כ-2% מתאי האפידרמיס [מקור].

תאי פיטום – תאי מאסט

תאי מאסט (Mast cell) הם תאי הפרשה מיוחדים, הם נודדים ממח עצם לאזורים פרוסקולריים של רקמות חיבור שונות מודלקות [מקור]. שמם של תאי מאסט או תאי פיטום נזכר בדרך בתגובות אלרגיות ובמלחמה בהדבקות טפיליות. עם זאת, חוקרים רבים, לאחרונה, מצביעים גם על תרומתם בתיקון רקמות. העדויות ההולכות וגדלות מצביעות על כך שתאי פיטום הם קריטיים עבור כל שלבי תהליך התיקון; דימום דם, דלקת והתפשטות. הדבר מושג בעיקר באמצעות דיבור צולב בין תאי פיטום ומספר תאים אחרים המעורבים בריפוי רקמות, ומווסתי דלקתיות [מקור].

יתכן שהיכולות המדהימה של עוברים אנושיים לרפא פצעי עור ללא צלקות ברחם, אותה יכולת שאנו נוטים לאבד לאחר הלידה, יכולה בהדרגה לחזור גם לאחר לידה. הבעיה העכשווית שהגוף לא אוהב יציאה מאיזון וגם אם המולקולה שמערכת החיסון משתמשת בה הנוירופפטיד CGRP שמובילה תיקון והחלמה [מקור1, מקור2] תכנס לגוף ככדור או באמצעות הזרקה, הגוף פועל מיד נוכח השינוי הזה, ומקים נגדה מערך בלימה. ככל שנעמיק נשוב לשיטה של מזון כתרופה. במאמר זה הוצגו אמצעים רבים להחלמה מדלקת ופציעות שעומדים לרשותנו, לרשות גופנו. אפשר להחלים. לשם כך חובה עלינו לאפשר לגוף לייצר את האמצעים, כאן למשל את המולקולה של ההחלמה מדלקת בכוחות עצמו כך שהפעולה של ההחלמה תימשך בהצלחה [מקור1, מקור2].

גלאים סביבתיים

שלל המתווכים הכימיים המסוגלים להפעיל, לעורר רגישות או לעורר נוציצפטורים מכונים גם גלאים סביבתיים – אלה כוללים קינינים (מרחיבי כלי דם בעלי עוצמה. קינינים הם פפטידים שמווסתים את קרישת הדם על ידי הפעלת פעולות אנטי-טרומבוטיות ופרופיברינוליטיות. משמשים כיום בטיפול בדלקת במוח. הם מגנים על תפקוד האנדותל הלב וכלי הדם באיסכמיה שריר הלב ואי ספיקת לב, או כליות [מקור]), ציטוקינים פרו-דלקתיים ואנטידלקתיים, קולטן קפסאיצין וקולטן וונילואיד 1, [הוא חלבון שבבני אדם מקודד על ידי הגן TRPV1 [מקור1, מקור2].

תפקידו של TRPV1 הוא זיהוי וויסות טמפרטורת הגוף. בנוסף, TRPV1 מספק תחושה של חום צורב וכאב (נוסיספציה). בנוירונים תחושתיים אפרנטיים ראשוניים, TRPV1 משתף פעולה עם TRPA1 (קולטן לגירוי כימי) כדי לתווך זיהוי של גירויים סביבתיים מזיקים [מקור1, מקור2].

פרוסטנואידים (מעודדים ייצור של שומן שמיוצר בעיקר על ידי תאי אנדותל הם השכבה הפנימית של כלי הדם. גם הם מרחיבים את צנרת הדם), ליפואוקסיגנאזים (Lipoxygenases הם האנזימים המפתחים בביוסינתזה של לויקוטריאנים, אשר ממלאים תפקיד פתופיזיולוגי חשוב במחלות דלקתיות.

מיני חמצן תגובתיים נוצרים כתוצר לוואי במהלך שלב הביוסינתזה של לויקוטריאנים על ידי lipoxygenases [מקור]), בכללם נמצאים גם "מתווך התגובה החיסונית המרכזית" NF-kappaB, נוירוטרופינים [אלו משוייכים לגורמי הגדילה העצביים, שנמצאים בעיקר במוח (מערכת העצבים המרכזית) אבל גם במערכת העצבים ההיקפית)] וגורמי גדילה אחרים, נוירופפטידים, תחמוצת החנקן, histamine. סרוטונין, פרוטאזות, סוגי חומצות אמינו כמו אמינו מעורר חומצות, אמינים אדרנרגיים ואופיואידים. אלו מתמחים ביוכימית כמהנדסים כימיים על ידי ביטוי ולוקליזציה של קולטנים ותעלת יונים שונים אשר מקנים לתאים האלו את היכולת לזהות גירויים כימיים, תרמיים ומכאניים מזיקים [מקור1, מקור2].

מתווכים אלה עשויים לפעול בשילוב או בזמן נתון בתהליך הדלקתי, וליצור שינויים עדינים שגורמים להיפראלגזיה (רגישות מוגברת לכאב) או אלודיניה (מצב שבו אדם חווה כאב מגירויים שאינם כואבים בדרך כלל. ).

כאב הוא תוצאה מקובלת של מצבים פתולוגיים של האבר הפגוע. ידוע כי תפיסת הכאב הדנטלי למשל נובעת, לפחות בחלקה, מתגובה דלקתית המערבת מנגנונים מולקולריים שונים, לכן, פעמים רבות נטילת ויטמין E, או כורכום במינונים גבוהים יכולה למנוע ריצה לרופא שיניים, להפחית דלקת, כאב ובהמשך להעניק לגוף הזדמנות לתקן את הפציעה. אל תצפו לשמוע על כך מרופא השיניים שלכם. אבל ומשום שמנגנוני כאב היקפיים הקשורים למצבי כאב אודונטוגניים דומים באופן כללי למנגנונים שנצפו בכל חלקי הגוף האחרים, כמו למשל במחלת מפרקים דלקתית, גלומרולונפריטיס נפריטיס – nephritis (מחלות דלקתיות של הכליות) אשר מאפשרים ללמוד מאחד על שתיים. קווי דמיון אלה כוללים את סוג הנוירונים התחושתיים המעורבים בכאב ובדלקת, כמו גם את המולקולות השונות הממלאות תפקיד בתהליכים אלה (למשל, קולטנים, ערוצים, משדרים ומשפיעני איתות תוך-תאיים האחראים על ההעברה, האפנון וההתפשטות של גירויים היקפיים) [מקור1, מקור2, מקור3] הרי שגם מכך אפשר ללמוד על ריפוי. כמו על שימוש בויטמין E למשל, אותות נוציספטיביים נוצרים על ידי איברי חישה היקפיים הנקראים nociceptors, שהם קצוות של סיבי עצב בקוטר קטן המגיבים לסביבת הרקמה. אלו הם אותות הכאב שמועברים דרך סיבים דקים שהוזכרו בפתיח המכילים סיבי C ללא מיאלין וסיבי Aδ של נוירונים תחושתיים ראשוניים. אותות הכאב עוברים לנוירונים מסדר משני שנמצאים בחוט השדרה ולבסוף לקורטקס באמצעות ממסר בתלמוס

[מקור1, מקור2 -A. Coutaux, F. Adam, J. C. Willer, and D. Le Bars, “Hyperalgesia and allodynia: peripheral mechanisms,” Joint Bone Spine, vol. 72, no. 5, pp. 359–371, 2005.].

גלאים סביבתיים

המנגנונים המולקולריים והתאיים האלו כולם נחקרו בצורה מקיפה ביותר. ללא ספק הם שעומדים בבסיס שתי החריגות הקליניות הללו: דלקת וכאב. לאן שלא נתבונן הצרכים משמעותיים לתפקודה התקין של מערכת העצבים ההיקפית בהתקדמות של מחלות דלקתיות מוכרות כגון: קוליטיס כיבית (Ulcerative colitis) ומחלת קרוהן (Crohn's disease) גם אי ספיקת כליות, דלקת מפרקים דלקתית וכרוניות גם אובדן גמישות העורקים ואפילו אלצהיימר פרקינסון.

נשארו לך שאלות

אשמח להשיב על כל שאלה

לטופס פנייה ישירה אל ירון מרגולין – נא להקליק – כאן

בבקשה לא להתקשר משום שזה פשוט לא מאפשר לי לעבוד – אנא השתמשו באמצעים שלפניכם –

למאמרים אחרונים

נשארו לך שאלות

אשמח להשיב על כל שאלה

לטופס פנייה ישירה אל ירון מרגולין – נא להקליק – כאן

בבקשה לא להתקשר משום שזה פשוט לא מאפשר לי לעבוד – אנא השתמשו באמצעים שלפניכם –

    שמי Name:


    טלפון phone:


    דוא"ל (כדי שאוכל להשיב לך מכל מקום בעולם) Email:


    איך אני יכול לעזור לך How can I help you:


    אפשר לקבל את בדיקות הדם החריגות שלך Exceptional laboratory tests:


    למען הסר ספק, חובת התייעצות עם רופא (המכיר לפרטים את מצבו הבריאותי הכללי של כל מטופל או שלך) לפני שימוש בכל תכשיר, מאכל, הונגרי תמצית או ביצוע כל תרגיל. ירון מרגולין הוא רקדן ומבית המחול שלו בירושלים פרצה התורה כאשר נחשפה שיטת המחול שלו כבעלת יכולת מדהימה, באמצע שנות ה – 80 לרפא סרטן. המידע באתר של ירון מרגולין או באתר "לחיצות ההחלמה" (בפיסבוק או MARGOLINMETHOD.COM ), במאמר הנ"ל ובמאמרים של ירון מרגולין הם חומר למחשבה – פילוסופיה לא המלצה ולא הנחייה לציבור להשתמש או לחדול מלהשתמש בתרופות – אין במידע באתר זה או בכל אחד מהמאמרים תחליף להיוועצות עם מומחה מוכר המכיר לפרטים את מצבו הבריאותי הכללי שלך ושל משפחתך. מומלץ תמיד להתייעץ עם רופא מוסמך או רוקח בכל הנוגע בכאב, הרגשה רעה או למטרות ואופן השימוש, במזונות, משחות, תמציות ואפילו בתרגילים, או בתכשירים אחרים שנזכרים כאן.

    For the avoidance of doubt, consult a physician (who knows in detail the general health of each patient or yours) before using any medicine, food, extract or any exercise. The information on Yaron Margolin's website or the "Healing Presses" website (on Facebook or MARGOLINMETHOD.COM), in the above article and in Yaron Margolin's articles are material for thought – philosophy neither recommendation nor public guidance to use or cease to use drugs – no information on this site or anyone You should always consult with a qualified physician or pharmacist regarding pain, bad feeling, or goals and how to use foods, ointments, extracts and even exercises, or other remedies that are mentioned as such

    מאמרים אחרונים

    למען הסר ספק, חובת התייעצות עם רופא (המכיר לפרטים את מצבו הבריאותי הכללי של כל מטופל או שלך) לפני שימוש בכל תכשיר, מאכל, תמצית או ביצוע כל תרגיל. ירון מרגולין הוא רקדן ומבית המחול שלו בירושלים פרצה התורה כאשר נחשפה שיטת המחול שלו כבעלת יכולת מדהימה, באמצע שנות ה – 80 לרפא סרטן. המידע באתר של ירון מרגולין או באתר "לחיצות ההחלמה" (בפיסבוק או MARGOLINMETHOD.COM ), במאמר הנ"ל ובמאמרים של ירון מרגולין הם חומר למחשבה – פילוסופיה לא המלצה ולא הנחייה לציבור להשתמש או לחדול מלהשתמש בתרופות – אין במידע באתר זה או בכל אחד מהמאמרים תחליף להיוועצות עם מומחה מוכר המכיר לפרטים את מצבו הבריאותי הכללי שלך ושל משפחתך. מומלץ תמיד להתייעץ עם רופא מוסמך או רוקח בכל הנוגע בכאב, הרגשה רעה או למטרות ואופן השימוש, במזונות, משחות, תמציות ואפילו בתרגילים, או בתכשירים אחרים שנזכרים כאן.

    For the avoidance of doubt, consult a physician (who knows in detail the general health of each patient or yours) before using any medicine, food, extract or any exercise. The information on Yaron Margolin's website or the "Healing Presses" website (on Facebook or MARGOLINMETHOD.COM), in the above article and in Yaron Margolin's articles are material for thought – philosophy neither recommendation nor public guidance to use or cease to use drugs – no information on this site or anyone You should always consult with a qualified physician or pharmacist regarding pain, bad feeling, or goals and how to use foods, ointments, extracts and even exercises, or other remedies that are mentioned as such

    מאמרים אחרונים

    ירידה בתפקוד הכליות – מה לעשות?

    נשלח ב כללי

    כתיבת תגובה

    Or

    האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

    *