ציר פה- כליות – פגיעה בבריאות הפה בקרב חולי כליות ו-CKD

פורסם ב 5 בדצמבר 2024 ע"י

מחלות פה פוגעות ביותר מ-2% מהאוכלוסייה הכללית [מקור]. אבל, רירית הפה של חולים עם מחלת כליות ברמות שונות (CDK) רגישות וחשופות יותר לנגעים פתולוגיים עקב חריגות והפרעות מטבוליות כולל מים-אלקטרוליטים, בנוסף לגירוי מתמשך על ידי תוצרים במסלול מטבולי = מטבוליטים רעילים שמשנים את המבנה הכימי של הנוזלים, כמו הרוק, בשל שינוי ב-pH ברוק, במעיים ובנוזלי הגוף בעקבות עלייה במדד האוראה, שמקדם גם דיסביוזיס, שימוש במספר תרופות ושינויים בתגובה החיסונית, יכולים להגביר מאוד את הסיכון לפתח מחלת חניכיים (PD) [מקור1, מקור2]. הנטייה לקסרוסטומיה (תחושת יובש בפה) [מקור] והאליטוזיס (halitosis ריח רע מהפה) מתגברת גם היא עקב האורמיה. לשון שחורה או שעירה ונגעים נצפו באזור הלשון בקרב חולי כליות [מקור].

מָבוֹא

**כאבי שיניים ומחלת הכליות** – המצב המתמשך של **אורמיה** בחולים עם אי ספיקת כליות ומחלת כליות (**CKD**) משפיע לרעה על כל מערכות הגוף, כולל חלל הפה. מחקרים אפידמיולוגיים (בחקר המחלות ברמת האוכלוסייה) אחרונים מצביעים על כך שחולי CKD ככל הנראה רגישים למדי למספר מחלות פה [**מקור1**, **מקור2**, **מקור3**, **מקור4**]. מחלת כליות מתקדמת בהחלט יכול להוביל לחוסר ויסות של **ציר המעי-כליה-פה**, לחבל בציר **ויטמין** D-פראתירואיד, להשפיע על **ירידה במערך החיידקים הטובים בפה**, התפתחות של דלקת בחניכיים ובקיעת שיניים, צמיחת קרניופציאלית, וחסימת שיניים [**מקור**].
המצב הזה **מחמיר בדיאליזה** מכיוון שנראה שההשפעות הרעילות הגדולות ביותר נגרמות על ידי תרכובות שקשה להסירן בעזרת מכונת הדיאליזה [**מקור1**, **מקור2**].

מחלת כליות כרונית (CKD) היא מצב הרסני הנובע ממסלולי מחלה שונים המשנים באופן בלתי הפיך את מבנה הכליות ואת תפקודם במשך חודשים או שנים. תפקוד הכליות שאחראיות על טיהור הדם מרעלים הולך ומתדרדר, במיוחד במקרה של רעב, חוסר ביסודות מזון חיוניים וטיפול רפואי מיושן ולא מעודכן, מה שמוביל בסופו של דבר להצפה של רעלנים אורמיים (UTs), כלומר, מומסים המופרשים במצב תקין על ידי הכליות נשארים בגוף פוגעים בפיזיולוגיה של הכליה, ברמת התא, הרקמה והאבר כולו [מקור1, מקור2, מקור3]. בשלב הסופי של המחלה, תופעה זו מוגדרת כתסמונת אורמית [מקור] הנפרולוג רושם בפרופיל התפתחות של הפרעות מינרלי-עצם, אנמיה, תנגודת לאינסולין, בצקת בריאות, סרקופניה (אובדן במסת שריר השלד חולשת שרירים), פיברוזיס שריר הלב, והסתיידות של מסתמי לב [מקור1, מקור2]. גם ירידה בתפקוד המוח, והפרעות קוגניטיביות [מקור1, מקור2, מקור3, מקור4, מקור5]. בשלבים המתקדמים ביותר של המחלה, תסמונת אורמית מקדמת את הפחתת התיאבון מכיוון שהתוצרים של שימור אורמי אינם מסולקים בשתן, מה שעלול להוביל בהדרגה לתת תזונה [מקור]. הרעב או מצב תת תזונה שנוצר, דיסביוזיס, הצפה של רעלנים אורמיים (UTs), ודלקת בדרגה נמוכה שמתפתחת, משפיעים בסופו של דבר על בריאות הפה והחניכיים (פריודונטיום) נושא מאמרי [מקור1, מקור2].האבחנה של מחלת כליות (CKD) בדרך כלל מוזנחת, ומדווחת או מבוססת בשלבי המחלה המתקדמים והקשים יותר להחלמה ללא תרופות על ירידה כרונית בתפקוד הכליות ופגיעה במבנה הכליות. הקשר בין מחלת הכליות ומחלות הפה כמעט שלא מוזכר. האינדיקטור הטוב ביותר לתפקוד הכליות הכולל הוא קצב הסינון הגלומרולרי המשוער (eGFR), או ה – GFR. מדד הסטנון הזה מייצג את כמות הנוזל הכוללת המסוננת דרך כל הנפרונים המתפקדים ליחידת זמן [מקור1, מקור2]. הנחיות בינלאומיות עדכניות מגדירות מחלת כליות CKD כמצב חמור כאשר מופיעים סימנים של נזק לכליות, כשהאינדיקטור הטוב לדעתם אלבומינוריה (Albuminuria יחס אלבומין: קריאטינין ≥ 30 מ"ג/ג), או שניהם, שנמשכים לפחות 3 חודשים, ללא קשר לסיבה הבסיסית [מקור]. זהו מדד מיושן, ולא מספק. אלבומינוריה מוגדרת כשלב בו ריכוז אלבומין בשתן עולה על 500 מיליגרם ל-24 שעות. ממחקרים עדכניים עולה כי רמות המיקרואלבומין מהוות סמן משמעותי גם למחלה קרדיווסקולרית בחולי סוכרת מסוג 2. בכל אופן בעבר מדידת רמת אלבומין ברמות הנמוכות-גבוליות בשתן שימשה את הנפרולוגיה, כיום נמצא קשר בין הימצאות של מיקרואלבומינוריה לעלייה בשיעור התמותה הקרדיווסקולרית שעומד על פי שניים [מקור]. הגם שמדדים עדכניים לא משרתים עדיין את הציבור רשמתי על מדדים עדכניים מאמר עומק – כאן אבל מה הטעם בו אם כך או כך ככל הנראה ולכאורה,

הידיעה על מחלת הכליות תגיע אליך בשלב שקשה לטפל בו עם מזון כתרופה.

העלייה במספרם העצום של חולי הכליות בכל העולם במחלה זו נובעת ככל הנראה מגורמי הסיכון המוכרים שקשורים להתפתחותה, לכאורה סוכרת, יתר לחץ דם, כולסטרול גבוה, טרייגליצרידים, והשמנה. כולן מטופלות עם תרופות – כאשר ניתן לסלקן לגמרי מחייך בעזרת תפריט מזון כתרופה. גישת הטיפול לא משתנה ולא. תשתנה גם בקרוב, כי כל עוד הרופא פועל בתחום הסטנדרט הרפואי – אפילו אם מאות אנשים מתים מפועלו, או אפילו אם אלפי אנשים לא מבריאים, או נעשים יותר חולים או יותר מורעלים ויותר נפגעים באבר הכליות ומגיעים לדיאליזה ולחוסר אונים – זה לכאורה בסדר כל עוד הכל מתנהל על-פי הסטנדרט הרפואי הנוכחי [מקור1, מקור2, מקור3, מקור4, מקור5]. הסברה שהולכת ומתרחבת כיום ומדי פעם נשמעת זעקה לגבי הסטנדרט הרפואי הנוכח [מקור1, מקור2] ובמיוחד לגבי הטיפול התרופתי כמי שדווקא מקדם את המחלה לפגיעה כלייתית (AKI); [מקור1, מקור2, מקור3, מקור4, מקור5, מקור6]. אבל יש לציין שהסטנדרט הרפואי – חזק יותר ומנצח.

למאמרים

חולים עם מחלת כליות סופנית (ESRD), אך גם חולים עם תפקוד כליות מופחת מעט, ממשיכים את הפגיעה באברים נוספים בדרך כלל הפגיעה קרדיווסקולרית גבוה, והיא כבר מובילה לסיכון מוגבר למוות, אירועים קרדיווסקולריים גדולים ואשפוז [מקור1, מקור2]. עוד על נושא זה במאמרי – הצלבת איברים – הדרך להחלמה ממחלת כליות קשה מאוד– כאן. העדויות כיום מתרחבות ומצביעות על תגובות דלקתיות חריפות וכשל חיסוני מתרחב, שמאופיין בעלייה יוצאת דופן ברמות ציטוקינים פרו-דלקתיים, כגון גורם נמק גידול α (TNF-α) ואינטרלוקין-6 (IL-6), אשר נמצאים בקורלציה הפוכה עם ירידה ב-eGFR [מקור1, מקור2, מקור3].מעטים מדברים על זה, אבל בפועל מדד ה-GFR נחשב למעשה לסמן הביולוגי הדלקתי החזק ביותר להתקדמות מחלת הכליות CKD [מקור], כאשר ה – IL-6 הוא הסמן הביולוגי הדלקתי החזק ביותר שמצביע על התקדמות מחלת הכליות (CKD) [מקור1, מקור2, מקור3].

דלקת היא כותרת על שמייצגת רשת מורכבת של אינטראקציות בין תאים פרנכימיים של אבר הכליה

[החלק התפקודי של איבר, בניגוד לתאי הרקמה התומכת (סטרומה)]

ותאי חיסון כגון מקרופאגים ותאי פיטום או תאים דנדריטים (בולעניים), יחד עם גיוס מונוציטים, לימפוציטים ונויטרופילים במחזור.

לאחר שמתרחש גירוי של תאים אלה מופעלים מבנים מיוחדים כגון קולטנים דמויי Toll (TLR) ו-Nod-like receptors (NLRs) הן מולקולות הקשורות לסכנה, ומערכת החיסון המולדת שהיא קו ההגנה הראשון פועלת לשמירה על המתרחש ולהביא לאיזון מחדש של המארח (יירשם: המערכת תומכת בהומאוסטזיס) על ידי ויסות תהליכים אנדוגניים כגון דלקת ואפופטוזיס. מערכת ההגנה הזו מסתמכת על קולטני (PRRs), כגון TLR ו-NLR, שהוזכרו [מקור], כך למשל TLR ו-NLR הם קולטי זיהוי המזהים דפוסים מולקולריים הקשורים לנזק (DAMPs) ודפוסים מולקולריים הקשורים לפתוגן (PAMPs) ומשתחררים בתגובה לפגיעה שנוצרה, וממלאים תפקידים מכריעים בזיהוי של ליגנדים אנדוגניים [Ligand הוא יון או מולקולה המסוגלים לתרום זוג אלקטרונים (או מספר זוגות) לא קושר ליצירת קשר] ומייצגים את מסלולי האיתות החיסוניים המולדים המפעילים את ההפעלה של ציטוקינים פרו-דלקתיים המוכרת בתגובה לגירויים השונים. כך מתעוררת הפרשה של מתווכים דלקתיים. מתפתחת פעילות מוגברת של מערכת ההפעלה, מה שמעודד תפקוד לקוי של מערכת החיסון באמצעות הפעלה של מספר מסלולי איתות דלקתיים [מקור]. נוצרת בעיה שתחילתה כוונה מאוד טובה, פעילות זו עלולה לגרום לנזק בלתי הפיך לרקמות ולאובדן תפקודי [מקור1, מקור2].

כיום בקליניקה שלא משתמשת בתרופות בתהליכי החלמת הכליות אין הצפה של רעלים אורמיים שהתרופות מייצרות במערכת העיכול

[מקור], ובהמשך, בהעדר תרופות ובעזרת מתן מענה לבעיה עם "מזון כתרופה" כמו בשיטת "אילוף הכליות הסוררות'' רואים שינוי במצב זה לטובה, ניכרת גם אריכות חיים משמעותית, שיפור באיכות החיים ולא מתפתחות בהמשך מס' מחלות, כולל CKD פוחת נושא עליו פרסמתי כאן [מקור].

יש לשים לב לכך שחולי מחלת כליות כרונית (CDK) נוטים לרוב לדלקת חניכיים ודלקת ברירית הפה [**מקור1**, **מקור2**].

נושא הדלקת המתעוררת מושפע עמוקות, ככל הנראה, מהקשר הדו-כיווני בין הכליות לאיברים אחרים, במיוחד אם ריכוזי האוראה עולים במעיים. נושא שכיח במחלת כליות שמטופלת על-ידי תרופות, וכשהריכוזים גבוהים הם עולים ומתפשטים בנוזלי הגוף ולתוך לומן המעי, כלומר לחלל המעי. שם אוראה הופכת לאמוניה על ידי האנזים אוראז urease שהולך ומתגבר בזמן שהבוטירט (תפוח אדמה חי) דווקא דועך, מבנה הכימי של הנוזל משתנה עקב כך. [מקור1, מקור2, מקור3, מקור4].

האוראה שבחלל המעי עוברת בשלב זה הידרוליזה (תהליך כימי בו מולקולה נחלקת לשני חלקים כשהיא מגיבה עם מולקולת מים.)

כך מערכת העיכול מייצרת אמוניום הידרוקסיד (Ammonium hydroxide), אשר מעלה את ה-pH הלומינלי (שבחלל המעי) ומרחיב את איכותו הבסיסית (הפוך מחומצי) ומשנה את הרכב המיקרוביוטה. כך, המערך החיידקי ששמר על הבריאות הולך ונהרס ההידרוליזה לאמוניום הידרוקסיד משנה את הרכב המיקרוביוטה (דיסביוזיס) ומחריף בשל כך את מחלת הכליות [מקור1, מקור2]. הקשר בין מחלת כליות למערכת המיקרוביוטה של המעי הוא אחד הנושאים המעניינים ביותר, נושא עליו פרסמתי – כאן.

למאמרי

דיסביוזיס במעיים, מאופיין בשינויים בהרכב ובתפקוד המיקרוביום של המעי. נמצא ששינוי לרעה של מערך החיידקים הטובים (דיסביוזיס) תורם באופן משמעותי להרעבה – חוסר חילוף חומרים מיקרוביאליים ולמחסור ברכיבי תזונה מרכזיים. התוצאה פשוטה והרסנית – הצטברות של רעלן אורמי במערכת [(GDUT) שמקורו במעיים, כגון אינדוקסיל סולפט, p-cresol, p-cresol sulfate ו-trimethylamine-N-oxide (TMAO) [מקור].) מתפתחות הפרעות בפרופילים של חומצות אמינו, חומצות מרה וחומצות שומן [מקור] משלב זה הדיסביוזיס יוצר מצב הרסני. מהלך שמעודד התפתחות של המחמצן הגדול – Ros. המחמצן הזה, מרגע שהוא יוצא מטווח הנורמה הוא הרסני באופן מוחלט. כדי להתגבר על נזקיו דרוש תפריט תזונה כתרופה שהוא מתואם למצב. על נושא זה פרסמתי בהרחבה כאן. במחלות כליה, ייצור יתר של ROS שכיח. מאמר זה מצביע על כך שהוא מגיע מדיסביוזיס ולכן במקרה זה על התפריט לטפל ולתת מענה נכון גם למערכת החיידקים שנפגעה.

חוסר איזון בחיידקי המעי יכול להרחיב עוד יותר את התגובה הדלקתית על ידי הפעלת מסלולים פרו-דלקתיים

[מקור1, מקור2]. חל שיבוש כללי של תפקוד הכליות שמעודד דלקת מערכתית [מקור1, מקור2, מקור3] והצפה של מחמצן רב עוצמה ROS [מקור1, מקור2, מקור3]. נושא ההדדיות הזו בין אבדן איזון חיידקי מעי (דיסביוזיס) וירידה בתפקוד הכליות מכונה "ציר המעי–כליות", “the gut-kidney axis”,שבו מסלולים מטבוליים וחיסוניים שלובים זה בזה [מקור1, מקור2, מקור3, מקור4, מקור5].

למאמרי

אוכלוסיית המעי הגס חיידקים טובים, דיסביוזיס ו"שומר הגנום" גן p53

המחמצן הגדול – Ros ודרכי ההתגוננות מפניו ללא תרופות

המעי האנושי הוא ביתם של מיליוני חיידקים שהם חיוניים לבריאותנו. בשנים האחרונות, מדענים מצאו קשר בין חיידקים אלו, תזונה נכונה והנמכת הסיכון לסוכרת, מחלות לב, דמנציה, דיכאון, מחלות כליות כרוניות ודלקות פומיות. "מזון חיידקים" נקרא **פרה-ביוטיקה**. הוא מעשיר את מגוון החיידקים הטובים ביותר ותלוי בסיבים בתזונה. לדוגמה, קמח שורש אגבה, קמח גרעיני חרוב, פסיליום, תפוח אדמה חי, ונבטי ברוקולי כולם הם מקורות פרה-ביוטיים מצוינים ומשמשים בתפריט החלמה כמזון הוא תרופה. יחד עם ההבנה הזו ברור שמי שצריך פסיליום, לא בהכרח מתאים שידרש למשל לקמח זרעי חרוב או מסטיק בריטי (דקסטרינים לבנים וצהובים שמופקים מעמילן צלוי או אפוי (עם או בלי .מעט חומצה)

בהתקדמות מחלת הכליות עולה בדרך כלל מדד האורה מעל לטווח הנורמה העליון.

מדד זה יכול להגיע לממדים מפלצתיים. ריכוזי אוראה עולים כך בדרך כלל במחלת כליות שמטופלת על-ידי תרופות, וכשהריכוזים כבר גבוהים מאוד הם חודרים לכלל נוזלי הגוף וגורמים להתפשטותה של האוראה לתוך לומן המעי, אוריאה של המעי מבצעת הידרוליזה (תהליך כימי בו מולקולה נחלקת לשני חלקים כשהיא מגיבה עם מולקולת מים.) האוראה הזו מייצרת אמוניום הידרוקסיד, אשר מעלה את ה-pH הלומינלי (שבחלל המעי) ומשנה את הרכב המיקרוביוטה כך שהמערך החיידקי ששמר על הבריאות עובר לסביבה בסיסית יותר (אלקלית או לא חומצית) הולך ונהרס [מקור1, מקור2]

חולים עם CKD סובלים מפגיעה נרחבת בחלל הפה.

שימור בריאות הפה [**מקור**]. מספר הוכחות הולך וגובר מצביע על דיבור צולב בין גוף המארח (החולה) למיקרוביוטה בקרב חולים עם מחלת כליות כרונית (CKD) [**מקור**]. האינטראקציות הן דו-כיווניות; מצד אחד, אורמיה משפיעה הן על ההרכב והן על חילוף החומרים של המיקרוביוטה של המעי, כש**רעלנים** **אורמיים** (UTs), מרכזיים מגיעים או אלו שמקורם בחילוף חומרים מיקרוביאלי [**מקור**] ומצד שני הכליה החולה. מחלת הפה, דלקת חניכיים מגבירה מצידה תגובה דלקתית מערכתית, מעודדת את חדירות כלי הדם, מגבירה בכך את הדלקת עוד יותר, כי הביטוי של מולקולות ההידבקות של האנדותל, כגון ICAM-1 ו-VCAM, מופעלות ומעלות את ה-TGF-β [**מקור1**, **מקור2**, **מקור3**]. בנוסף לציטוקינים דלקתיים, מולקולות הידבקות אנדותל [מקור1, **מקור2**, **מקור3**] ההשפעה של נושא זה על הכליות די קשה כי כתוצאה מכך, **הנזק לאנדותל גורם להיצרות עורק הכליה הקשורה ליתר לחץ דם** ומעלה את לחץ הדם הכללי וזה שמוביל את הדם לכליה עצמה [**מקור**]. עוד נוסיף כי רמות חלבוני הפאזה חריפה שונים, בנוזל הסדק החניכיים, כגון CRP וחלבון ממשפחת **פנטרקסין** (pentraxins), מושפע מהמצב וההתדרדרות מתרחבת [**מקור**]. העלייה בריכוז החלבונים האלו בדם (כגון CRP וחלבון משפחת פנטרקסין) בשלב החריף של המחחה מעודדת ייצור של אנזימים פרוטאוליטיים בגוף, שתפקידם הוא לפרק חלבונים לאבני הבניין הבסיסיות שלהם, חומצות אמינו, באמצעות הידרוליזה של הקשרים הפפטידים בחלבון. מה שמקדם פגיעה בתאי האנדותל הכלייתיים, עלייה בחדירות תאי האנדותל, דלקת, הפרעה בתפקוד הסינון הגלומרולרי, ובסופו של דבר ה-GFR יורד ומחלת הכליות מחמירה מחלת כליות [**מקור1**, **מקור2**].
כאשר קורס האיזון במערך חיידקי המעיים הטובים או כשמתרחש **דיסביוזיס** במעיים, חיידקים פתוגניים גדלים יתר על המידה ומפרישים כמויות מוגברות של מוצרים חיידקיים כגון LPS, פפטידוגליקנים ו-DNA חיידקי ו/או חלבוני הממברנה החיצונית לתוך מערכת הדם המארחת, מה שגורם להפעלה חיסונית מתמדת או כרונית. מתפתחים חומרים מזיקים שקמים ומשנים את המצב לרעה בן השאר הם משפיעים על חדירות המעי ומפעילים את מערכת החיסון של המעי-רירית, ובכך הם קמים ומקדמים יצירת גורמים דלקתיים כגון IL-6, אינטרפרון-γ (IFN-γ) ו-TNF-α [**מקור1**, **מקור2**, **מקור3**, **מקור4**].
**מטריצת מטלופרוטאנאז** (matrix metalloproteinases – MMP). MMPs הם קבוצה של **אנזימים** המעורבים ב**תיקון** רקמות ובאפופטוזיס, וחלקם מווסתים במהלך דלקת חניכיים [**מקור**]. הבעיה מורכבת מכיוון שבאבר הכליות קבוצה של אנזימים – MMPs מעורבים בוויסות התגובה הדלקתית, כמו גם בפיברוזיס כרוני והתקדמות של CKD; לפיכך, **ביטוי יתר** מערכתי שלהם, מה ,שמתרחש (מושרה) בגלל דלקת בפה והחניכיים PD) עשוי להיות **גורם נוסף** **שמקדם** נזק לכליות ומוות לאדם [**מקור**]. המצב המתמשך של רעלניות מתגברת או **אורמיה** בחולים עם CKD משפיע לרעה על כל מערכות הגוף, ומעטים שמים לב לכך שבין ההשפעות ההרסניות של הפה. הפגיעה הזו בחלל הפה, והקשר שלה עם מחלת הכליות ולהפך היא למעשה נושא מוזנח וסיבת מאמרי זה, גם של המבוא לכך הארוך במיוחד.

מחקרים אפידמיולוגיים (בחקר המחלות ברמת האוכלוסייה) אחרונים מצביעים על כך שנראה כי חולי CKD רגישים למדי או יותר מהרגיל למספר מחלות פה [מקור1, מקור2, מקור3, מקור4, מקור5, מקור6, מקור7]. מבחינים בצורות שונות של מחלות פה. בהן תסמינים לא ספציפיים וייחודיים [מקור]. בין התסמינים הלא ספציפיים של מחלת כליות כרונית (CKD), תוארו נגעים לבנים ואדומים ברירית הפה בלוקופלאקיה ואריתרופלאקיה (אלו אזורים של רקמה לא תקינה בפה, שניתן לראות על משטחי הרירית. האזורים הנגועים עשויים להיות כואבים). כשלתרופות השפעה על נגעים ליכנואידים (Lichenoid lesions).

היא מחלה דלקתית כרונית שהאטיולוגיה שלה היא מחלת הכליות דווחו גם נגעים ליכנואידים עקב מחלה וטיפול תרופתי.

נמצא מתאם בין תרופות להפחתת לחץ דם – שימוש במשתנים ובחוסמי בטא לבין התפתחות חזזית פלנוס או נגעים ליכנואידים ברירית הפה שהוזכרו לעיל [מקור].

תפקוד לקוי של הכליות גורם לעלייה בריכוז האוראה בסרום, כמו במעי שהוזכר למעלה במבוא, גם ברוק, מה שמוביל חולים, במיוחד אלה בשלבים מתקדמים של CKD, למצב חוזר של באשת הפה – האליטוזיס (halitosis ריח רע מהפה) עקב אורמיה.

עודף אוריאה בחלל הפה, הופך על ידי מיקרוביוטה פומית חיובית לאמוניה על-ידי אוראז – urease (אנזים חלבוני המזרז הידרוליזה של שתנן לפחמן דו-חמצני ואמוניה), מקטין את זרימת הרוק ומוביל ליובש בפה. מצב זה ידוע יותר בשם xerostomia, הנצפה בדרך כלל בחולי ESRD [מקור1, מקור2]. כך, חולה CKD תופס לעתים קרובות טעם מתכתי לא נעים בעקבות בליעת מזון, אשר כתוצאה מכך מובילה לירידה בתיאבון שלו. מצב שתורם לצריכה תזונתית לקויה ולרידה בתפקוד המסלול המטבולי של חלבון [מקור1, מקור2, מקור3]. פגיעה במערכת החיסון הנלווית לאי ספיקת כליות כרונית עשויה לתרום להתפתחות זיהומים ויראליים וליקופלאקיה שעירה (היא כתם לבן בצד הלשון עם מראה גלי או שעיר. מאפיין אנשים עם כשל חיסוני) [מקור]. ביטוי רירי ספציפי של הפרעה בתפקוד הכלייתי עשוי להיות מה שנקרא סטומטיטיס אורמי המדווח בקבוצת חולים זו. מקרים של דלקת סטומטיטיס אורמית המחקה הופעה של לוקופלאקיה שעירה (hairy leukoplakia) על המשטחים הגביים והצדדיים של הלשון [מקור].

הקומפלקס האדום או חיידקים מורכבים אדומים

המיקרוביוטה של הפה יכולה להשפיע ישירות על המערכת המערכתית באמצעות טרנסלוקציה ובקטרמיה או השפעות רעילות של תרכובות חיידקיות [מקור1, מקור2, מקור3, מקור4]. מצד שני, עדויות הולכות וגדלות תומכות שדיסביוזיס פומי יכול לשנות באופן משמעותי גם את ההרכב והתפקוד של מערך החיידקים הטובים של המעי, נושא שכפי שראינו בעל השלכות הרסניות על הבריא, על ההומאוסטזיס של המערכות המקומיות והפריפריות [מקור].

במחלת חניכיים הרקמות עלולות לקדם תגובה של חיידקים מורכבי ם א ד ו מ י ם (red complex bacteria), שמוכרים כפתוגן החניכיים אשר בנסיבות מסוימות, ובתת-קבוצה של האוכלוסייה, אלה מובילים להרס מתקדם של רקמות רכות וקשות [מקור].Red complex הוא קבוצה של חיידקים אשר מסווגים יחד על סמך הקשר שלהם עם מחלות חניכיים חמורות. מזהים שינויים בהומאוסטזיס סיסטמי או מקומי בהם מתערער האיזון הבריא על ידי מחלה שמתרחשת בכליות גם באיברים מרוחקים אחרים. חלק מרכזי בשינויים באוכלוסיית המיקרוביוטה האוראלית [מקור1, מקור2]. כאשר, גם כאן הקשר הדו-כיווני בין CKD למיקרוביום המעי וזה שבפה [מקור1, מקור2]. בנוסף לכך רמות IgG נמצאו בבני אדם גבוהות מהרגיל בנוכחותם של ה"חיידקים מורכבים אדומים", בהם: P. gingivalis, T. denticola, S. noxia, A. actinomycetemcomitans, ו V. parvula כולם מקושרים לתפקוד לקוי של הכליות [מקור1, מקור2].

חוסר איזון הומיאוסטטי הנגרם על ידי CKD עשוי להיות מעורב בפתוגנזה של מחלת פה פריודונטיטיס (PO) היא מחלת חניכיים.

שימור בריאות הפה באמצעות תפריט הזנה, נוגד אוראה, בסיסיות יתר, וכולל תוספי תזונה כמו ויטמין E רק מסוג אלפא טוקופרול וישיבה חשופה לקרני השמש יכולים לנטרל מצב דלקתי מערכתי הקשור ל-CKD,

ובכך למנוע כאבים, טיפולים מיותרים ולשחזר את תפקוד הכליות בחולי כליה – CKD [מקור]. ואכן, מספר הולך וגדל של מחקרים מדווחים על השפעה חיובית של טיפול חניכיים (PT) על תפקוד הכליות ב-ESRD על ידי שיפור רמות eGFR וקריאטינין והפחתת סמנים דלקתיים, כגון IL-6, CRP ו-ROS [מקור1, מקור2, מקור3, מקור4, מקור5].

נשארו לך שאלות

אשמח להשיב על כל שאלה

לטופס פנייה ישירה אל ירון מרגולין – נא להקליק – כאן

בבקשה לא להתקשר משום שזה פשוט לא מאפשר לי לעבוד – אנא השתמשו באמצעים שלפניכם –

למען הסר ספק, חובת התייעצות עם רופא (המכיר לפרטים את מצבו הבריאותי הכללי של כל מטופל או שלך) לפני שימוש בכל תכשיר, מאכל, תמצית או ביצוע כל תרגיל. ירון מרגולין הוא רקדן ומבית המחול שלו בירושלים פרצה התורה כאשר נחשפה שיטת המחול שלו כבעלת יכולת מדהימה, באמצע שנות ה – 80 לרפא סרטן. המידע באתר של ירון מרגולין או באתר "לחיצות ההחלמה" (בפיסבוק או MARGOLINMETHOD.COM ), במאמר הנ"ל ובמאמרים של ירון מרגולין הם חומר למחשבה – פילוסופיה לא המלצה ולא הנחייה לציבור להשתמש או לחדול מלהשתמש בתרופות – אין במידע באתר זה או בכל אחד מהמאמרים תחליף להיוועצות עם מומחה מוכר המכיר לפרטים את מצבו הבריאותי הכללי שלך ושל משפחתך. מומלץ תמיד להתייעץ עם רופא מוסמך או רוקח בכל הנוגע בכאב, הרגשה רעה או למטרות ואופן השימוש, במזונות, משחות, תמציות ואפילו בתרגילים, או בתכשירים אחרים שנזכרים כאן.For the avoidance of doubt, consult a physician (who knows in detail the general health of each patient or yours) before using any medicine, food, extract or any exercise. The information on Yaron Margolin's website or the "Healing Presses" website (on Facebook or MARGOLINMETHOD.COM), in the above article and in Yaron Margolin's articles are material for thought – philosophy neither recommendation nor public guidance to use or cease to use drugs – no information on this site or anyone You should always consult with a qualified physician or pharmacist regarding pain, bad feeling, or goals and how to use foods, ointments, extracts and even exercises, or other remedies that are mentioned as such

מאמרים אחרונים

נשלח ב כללי

ציר פה- כליות – פגיעה בבריאות הפה בקרב חולי כליות ו-CKD

מָבוֹא

הידיעה על מחלת הכליות תגיע אליך בשלב שקשה לטפל בו עם מזון כתרופה.

למאמרים

דלקת היא כותרת על שמייצגת רשת מורכבת של אינטראקציות בין תאים פרנכימיים של אבר הכליה

ותאי חיסון כגון מקרופאגים ותאי פיטום או תאים דנדריטים (בולעניים), יחד עם גיוס מונוציטים, לימפוציטים ונויטרופילים במחזור.

כיום בקליניקה שלא משתמשת בתרופות בתהליכי החלמת הכליות אין הצפה של רעלים אורמיים שהתרופות מייצרות במערכת העיכול

האוראה שבחלל המעי עוברת בשלב זה הידרוליזה (תהליך כימי בו מולקולה נחלקת לשני חלקים כשהיא מגיבה עם מולקולת מים.)

למאמרי

חוסר איזון בחיידקי המעי יכול להרחיב עוד יותר את התגובה הדלקתית על ידי הפעלת מסלולים פרו-דלקתיים

למאמרי

בהתקדמות מחלת הכליות עולה בדרך כלל מדד האורה מעל לטווח הנורמה העליון.

חולים עם CKD סובלים מפגיעה נרחבת בחלל הפה.

היא מחלה דלקתית כרונית שהאטיולוגיה שלה היא מחלת הכליות דווחו גם נגעים ליכנואידים עקב מחלה וטיפול תרופתי.

הקומפלקס האדום או חיידקים מורכבים אדומים

חוסר איזון הומיאוסטטי הנגרם על ידי CKD עשוי להיות מעורב בפתוגנזה של מחלת פה פריודונטיטיס (PO) היא מחלת חניכיים.

נשארו לך שאלות

אשמח להשיב על כל שאלה

בבקשה לא להתקשר משום שזה פשוט לא מאפשר לי לעבוד – אנא השתמשו באמצעים שלפניכם –

מאמרים אחרונים

כתיבת תגובה לבטל

ירון מרגולין בפייסבוק

מאמרים אחרונים

קטגוריות