תרופות רבות מצילות חיים ואחרות יעילות מאוד בהפחתת תסמינים, אבל חלקן מרוקנות את מאגרי הוויטמינים והמינרלים מגופנו וכתוצאה מכך גורמות התרופות עצמן לתופעות לוואי חמורות, כך מעכבי וסותרי חומצה, תרופות נוגדות דלקות, כדורים להורדת לחץ דם גבוה, תרופות לחיזוק עצם, והזרקות לגוף של אינסולין גם כדורים נגד סוכרת, ואפילו תרופות פסיכיאטריות וכדורים למניעת הריון מביאים לצרות צרורות שקשורות בריקון מאגרי הוויטמינים והמינרליים. כדוריות דם למשל, הן דבר חיוני ביותר לקיומנו. אנחנו זקוקים לייצורן במוח העצמות לברזל, לנחושת, לחלבונים, לוויטמין B12, לחומצה פולית ולויטמין C. מחסור באחד מהמרכיבים הנ"ל ימנע יצירת כדוריות אדומות. הבעיה שמצב זה נפוץ במצבים בהם אנשים נאלצים לקחת תרופות ו

המחסור במרכיבים: ברזל, נחושת, ויטמין B12, חומצה פולית (ויטמין B9) וויטמין Cנובע מנטילת התרופות עצמן.

בהחלט מחסור כזה עלול לגרום להיווצרות אנמיה, עייפות, רגישות לקור, סחרחורת, עיוות של הציפורניים, והיווצרות של חריצים זעירים בזוויות הפה, מצב שנקרא סדקת השפתיים, גם לאובדן גמישות צנרת ההובלה בגוף (אי ספיקת כליות, שבץ מוח, התקף לב) ודיכאון.

למאמרי – על הדרך לשמור ולהחזיר את גמישות העורקים – כאן

מכתב תודה ממחלימת כליות

רוצה להחלים מפגיעה במערכת העיכול ללא תרופות?

אנמיה פוגעת בצריכת החמצן בגוף ופוגעת ביכולת הפעילות הגופנית שלנו. הרשימה המלאה של התרופות שמרוקנות ברזל מובאת במאמר זה למטה.

למאמרי

אנמיה – מחסור בברזל, כשל טיפול והיבטים ביולוגיים חשובים של מחסור בברזל ודרכי החלמה חדשות – מחקר חדש – כאן

למאמרי

מחסור בברזל

 למאמרי על הליקובקטר פילורי – Helicobacter pylori חיידק חתרני שנמצא כמעט אך ורק בבני אדם –

תרופות טובות עלולות גם לרוקן את מאגרי הוויטמינים והמינרלים החשובים ביותר לתהליכי ההחלמה עצמה. כך למשל ויטמין B12 כשהוא מסולק ממאגרי הגוף על ידי תרופות ממש טובות, מחסורו יכול רק להביא למחלות איומות ומחסור בברזל רק אחת מהן. הרשימה המלאה של תרופות טובות אלו והרע מובאת כאן. מחסור בוויטמין B12 למשל, יכול במקרי קיצון להביא לשיתוק, פגיעה במערכת העצבים, דיכאון, חרדה, והרס איכות השינה ועל כך כאן.

לא יאמן יש לך לחץ דם גבוה, קח תרופה ועכשיו מופיעים אצלך כבר גם עייפות, חיוורון, רגישות לקור ודופק מהיר לאחר שעלית 3 מדרגות, ירידה בתפקוד בלוטת התריס – וכל מה שצריך זה בעצם לאכול סלט פלפלים לצד צלחת גרגרי חומוס מונבט – או אפילו לעתים קרובות מספיק ליטול שני תוספי מזון: ויטמין C וברזל טוב גם B12 כדי להינצל מנזקי התרופה – אבל אם האמנת שחייבים ליטול כדורים נגד קרישת דם בשם אספירין – כדאי לך לבחון מאמר זה ביסודיות ובעיקר לקראת סופו שם אני מספר לך מה האספירין מרוקן מגופך.

מאמר תשיעי בסדרת מאמרים על התרופות הטובות והרע – מאת ירון מרגולין.

למאמר הראשון בסדרה על התרופות הטובות והרע – לחץ דם – והתרופות המרוקנות – כאן
למאמר השני  בסדרה זו – B12 – והסיבוכים שאפשר למנוע – כאן
למאמר השלישי בסדרה זו- על שיקום הגוף שלך והגלוטתיון – כאן
למאמר הרביעי בסדרה זו – תיאמין – B1 – כאן
למאמר החמישי בסדרה – על ביוטין B7 – כאן
למאמר השישי בסדרה – פרוזק וקפה – כאן
למאמר השביעי בסדרה – אבץ – כאן
למאמר השמיני בסדרה – האשלגן – חיסול האוצר – כאן.
למאמר התשיעי בסדרה – הברזל – כאן
למאמר העשירי על הויטמין של השמש – ויטמין די – כאן.

להחזיר את רמת הברזל, או וגם את ייצור המוגלובין, הכדוריות האדומות בדם למצבם התקין. דרישה שיכולה להיות אחת המשימות המורכבות ביותר בתהליכי החלמת כליות אליו אני שב ונקרא כמעט כמה פעמים ביום. איבוד ברזל שכיח  – לרוב הוא תוצאה של תזונה שגויה, דימום ודופן מעי פגועה, אבל לא רק.  מאמר זה יכול להצביע על האתגרים והקשיים שעומדים מאחרי תהליכי ההחלמה שונים וגם לעורר בצעירים, שקוראים את המאמר הזה: "אנמיה למה חסר לי ברזל"? סקרנות, התלהבות, והבנה לעד כמה דרך הרפואה החדשה פותחת בפנינו הזדמנויות מדהימות להתפתחותנו ולהתפתחותכם. ולמחלימים הרפואה החדשה שמשתמשת במזון כתרופה ולחיצות החלמה לפתיחת כיווצי שרירים כרוניים שמגבילים את מערכת ההזנה והניקוז בגוף – היא פשוט נותנת הזדמנות ותקווה. אבל, אם לא די בקשיים הרגילים שתהליכי החלמה מזמנים: תנגודת הנפש לשינויים, מעבר הגוף מחומצי לבסיסי והדיסוננס במערכת העיכול על הגעגועים למזון רעלני, והופעתם של כיווצי שרירים כרוניים כתגובה על התהליך עצמו – שבה ועומדות בפנינו התרופות הטובות והרע שמחוללות למשל, לברזל – גירוש. לא יאמן כמה תרופות מחסלות את מאגרי הברזל בגוף. ללא ברזל לא יגיע החמצן לגוף והאדם יקרוס וייחנק.

קריאה נעימה – 

ברזל דרוש כדי שנוכל לנשום – האוויר אותו אנחנו נושמים מכיל כ-23% חמצן. במקומות גבוהים מעל 2,000 מ' מעל פני הים, יש פחות חמצן וככל שעולים גבוה יותר הולך ופוחת ריכוז החמצן באוויר. מחסור בברזל מעורר בגופך מצב דומה לחיים במקומות גבוהים במיוחד. החמצן נכנס לגוף דרך מערכת הנשימה הוא מגיע אל הריאות ומשם מוסע החמצן במרכבת ההובלה המכונה "כדוריות הדם האדומות" (אֵרִיתְרוֹצִיטים – Erythrocytes). בכרכרה האדומה (המוגלובין) נוסע החמצן לרקמות השונות בגוף שמשתמשות בו לצורכיהן. כדוריות הדם האדומות RBC הן שעושות את עבודת ההולכה של החמצן. אולם, הכדוריות הללו חיות רק 120 ימים ואז הן מתפרקות והגוף מייצר כדוריות חדשות כשהאחראי על ייצור כדוריות הדם האדומות הוא מוח העצמות  והתאים המזנכימלים שמרכיבים אותו. בהחלט מקום מוגן שעובד כל הזמן, ממוקם ממש במרכז העצם והוא אחד ממרכזי הייצור היותר שמורים בגופנו. במוח העצם נמצאים קולטנים וכשההורמון שמיוצר בכליות  (אריתרופויאטין (Erythropoietin מכונה גם המופואיטין ובקיצור EPO) מעורר בהם גירוי מתחילה יצירה של RBC red blood cells. יצויין שהגירוי ליצירתו של האריתרופויאטין בכליות הוא מצבים של היפוקסיה – חוסר חמצן בתאים. במצב תקין האריתרופויאטין מיוצר כל הזמן ופועל כאמור לעיל, במח העצם ליצירה של תאי דם אדומים – אריתרוציטים Erythrocytes, הנדרשים להובלת החמצן. חולי כליה רבים מפסיקים לייצרו וזו אחת הסיבות המאוד קשות לטיפול באנמיה. לא ניתן להחזיר מצב זה לקדמותו ללא צום חלבונים מותססים, 3 כפות שמן קוקוס ליום, ותפוח אדמה 1, קטן חי כתוסף למיץ הבקר (עלים ירוקים עם תפוח עץ אחד וראש חסה) ליום.

לצורך בניית כדוריות דם אנחנו זקוקים לברזל, לנחושת (כוסמת, חסה), לחלבונים (כוסמת, עדשים, כבד עוף), לוויטמין B12 [שמרי בירה, כרוב כבוש – זאורקרוט, פטריות חצוצרה שחורות, שנטרל ופטריות שיטאקי מיובשות, אצות סגולות מיובשות (הנפוצה ביניהן היא הנורי Porphyra המשמשת בהכנת סושי) וכמובן סטייק בקר, שרימפס, קוטג-אסור במצבי אנמיה', וביצים.] לחומצה פולית (כבד עוף מבושל, בוטנים ללא קליפה, אספרגוס מבושל וחסה) ולוויטמין C (שנמצא בפירות הדר, בקיווי, במיץ לימון ובפלפלים). מחסור באחד מהמרכיבים הנ"ל לא יעזור למוח העצם המוגן לייצר כדוריות דם אדומות – מצב זה מכונה אנמיה – מִעוּט דָּם – Anemia. אנמיה מוגדרת גם כהמוגלובין נמוך מ 14 (גברים) ו-12בנשים.
אנמיה שם כולל לכמה מחלות שהמשותף לכולן: אספקה ירודה של חמצן לרקמות הגוף. והיא מופיעה בכל קבוצות הגילאים. האנמיה פוגעת בצריכת החמצן בגוף ופוגעת ביכולתנו לנשום. אחד התסמינים בהעדר נשא לחמצן, פשוט אין מספיק כרכרות אדומות שתובלנה חמצן לרקמות שלנו. אנמיה כזו נקראת: אנמיה אפלסטית. מצב שהרפואה החדשה ושיטת לחיצות ההחלמה יודעת לשנות מרע לטובה וללא תרופות.
אנמיה אפלסטית – אספקה ירודה של חמצן לרקמות הגוף בשל בעיה ביצירת הכדוריות האדומות או החלבון המרכזי בהן המוגלובין. וברזל הוא אחד מחומרי הגלם המשמשים ליצירת ההמוגלובין ובלי ברזל לא ייוצר המוגלובין. לאנמיות מסוג זה (מחסור או קלקול במרכבות האדומות, יכולות להיות מספר סיבות הכוללות: אי ייצור של תאי דם אדומים, ייצור מופחת של המוגלובין עקב חסר של ברזל בתזונה– פגיעה בדופן המעי הדק העליון. היא האנמיה מחוסר ברזל נושא מאמרי זה. אנמיה זו קשה לזיהוי מדד BUN מעל 70 מרמז עליה וכן מדד גבוה של MCV עוד על כך כאן ובהמשך המאמר.
חולים במחלות מעיים (מעי דליף, קרוהן וקליטיס כיבית) שבאה לידי ביטוי בדלקת במעי עלולים לסבול מחוסר ברזל על רקע פגיעה באזורי הספיגה של הברזל, במעי הדק העליון ושל חומצה פולית (ויטמין m) וויטמין -B12.
הטיפול יכלול במקרים אלו לכלול חיזוק מערכת החיסון שנמצאת בדופן המעי (ראו איור למטה של תאי פייר). תיקון דופן המעי הוא תהליך ארוך שיכול (מניסיוני) להגיע ל 4-8 חודשים,. במקרים רבים, פשוט אין ברירה כיום ועד לתיקונה של דופן המעי באופן טבעי יש להוסיף ברזל בזריקות ולא דרך מערכת העיכול, משום שהבעיה לא בקיום ברזל בגוף אלא ביכולתו לעבור מצנרת העיכול אל צנרת הדם.
מחסור בברזל הגורם ליצירת כדורית קטנה יותר נקרא אנמיה מיקרוציטית. ומחסור בברזל המכונה מאקרוציטית (כדוריות דם אדומות גדולות) פוגע בדופן המעי, בספיגת חומצה פולית (ויטמין M) וויטמין B12 ראו בבדיקות הדם MCV –

ייצור מופחת של המוגלובין יכול לנבוע גם מאובדן גמישות צנרת ההובלה בגוף שיוצרת מחלה זיהומית כרונית המפריעה לזמינות הברזל בגוף. במקרים אחרים מחסור בהמוגלובין נגרם עקב מחלות תורשתיות כגון תלסמיה (MCV נמוך מאוד) מסוג אלפא או בטא או במחלת אנמיה חרמשית. מחסור חמור הוא כשרמות ההמוגלובין נמוכות מ-7, מצב שדורש אישפוז.
קיימת גם בעיה בייצור הממברנות של הכדוריות האדומות כמו במחלת אנמיה ספרוציטית. יצירה לא תקינה של כדוריות דם אדומות עקב חוסר ב ויטמין B12 או חומצה פולית, שהוזכרו לעיל, מצב הנקרא אנמיה מגלובלסטית. במקרים אלו שינוי תזונה יכול להביא להחלמה מהירה. איכלו 25 גרם בוטנים ללא קליפה ליום –  בכל 100 גרם נמצא 239.8 מ"ג חומצה פולית כאשר הכמות היומית שנדרשת היא 60 מ"ג ו 15 גרם כבד עוף. הכבד מכיל ויטמין B12, בכמות מצוינת אבל גם חומצה פולית. ב-100 גר´ כבד עוף מבושל תמצאו 770 מ"ג חומצה פולית. (הביאו  כבד לבישול/הקפצה במחבת של לא יותר מ 3 דקות, כדי שיהיה רך וטעים).

תהליכי הרזיה דומים למאמץ במקומות גבוהים מעל 2,000 מ' מעל פני הים, שבהם יש פחות חמצן.
אי ספיקת כליות, אחד הסיבוכים של מחלת הכליות יכול לגרום לחוסר יצירת ההורמון אריתרופויאטין האחראי לייצור כדוריות אדומות במח העצם.
בנוסף קיימת במקרים מסוימים גם בעיה ביצירת תאי הדם במח העצם, הנקראת אנמיה אפלסטית או אנמיה היפופלסטית.

להבטחת בריאותך מעל גיל 45 חשוב לבדוק פעם בשנה את מצב הדם. נדרשת בדיקה שמכונה: ספירת דם, בספירת דם בעיקר בודקים מה מצב ההמוגלובין;  רכבת ההובלה של החמצן לתאי הגוף מופיע – HGB או HG)
המטוקרית (המטוקריט hematocrit – מופיע HCT, PCV‏ – מוגדר כאחוז נפח תאי הדם האדומים מכלל נפח הדם או – החלק היחסי של תאי הדם האדומים בתוך כלל נוזל הדם. במצב תקין ערכו סביב 45%. המטוקריט גבוה – HCT  – מדי עלול לגרום לצמיגות יתר של הדם – מצב שממליץ על נטילת ויטמין סי – C (או לאכול 4 פלפלים, גמבה, ליום שבכוחם לאזן את המצב).
(המטוקריט נמוך הוא סמן של מחלות האנמיה.);
בדיקה נוספת שמאוד חשובה להבנת מחסור בברזל ובמיוחד, כשהתזונה בריאה ונכונה, הוא מדד ה- MCV – אנמיה מאקרוציטית (אמנם מדובר בברור נפח של כדוריות הדם האדומות וקצב ייצורן אבל, כאשר נפחן גדול – כלומר ה-MCV גבוה והטרנפסירין מוגבר, הדבר מצביע על אנמיה מאקרוציטית – אלו גם מצביעים על מחסור בויטמין B12, חומצה פולית- (ויטמין M) הווה אומר בעיה בבלוטת התריס, אבל גם על פגיעה בדופן המעי באזור בו הברזל אמור לעבור מצנרת המזון אל צנרת הדם. עוד על כך בהמשך המאמר ובהרחבה כאן. וכשהערכים של ה-MCV נמוכים מדובר באנמיה מיקרוציטית. כדוריות הדם קטנות מאוד.
RDW – מלמד על השוני בגודל תאי הדם-האדומים בדם (מדד נמוך מלמד על שוויון בנפח של רוב הכדוריות האדומות =בעיה בייצור ההמוגלובין, קיומם של הפרשים בגודל תאי הדם האדומים RDW גבוה, מחזק את האפשרות שסיבת האנמיה היא חוסר ברזל.
MCH – Mean Cell Hemoglobin מלמה מה היא כמות ההמוגלובין הממוצעת בכל כדורית אדומה, וככל שהכמות יורדת גדל החוסר בברזל, נושא שמצביע על מקור הבעיה של מחסור באויר וחמצן שכנראה נמצא במח העצם ועל כך, בהמשך. RBC כמה – המדד RBC מצביע על כמותם של תאי הדם האדומים בנוזל הדם. ירידה בכמות תאי הדם האדומים (Red Blood Cells – RBC) מתרחשת בדרך כלל במקביל לירידה בכמות ההמוגלובין ומצביעה על אנמיה.
MCH – ערכים גבוהים אומרים שאין שוויון בנפח כדוריות הדם האדומות -הווה אומר הגוף מנסה להחלים את עצמו כדוריות דם צעירות רבות נוצרות והנפח שלהן גבוה יותר לכן אי השוויון בולט), בודקים גם LDH שמצביע על הרס כדוריות דם אדומות וכמובן  ברזל חופשי בדם (free iron); פריטין – שמייצג את מצב מאגרי הברזל בגוף; ויטמין B12; חומצה פולית – (החיוניים ליצור כדוריות דם אדומות יחד עם ברזל), גודל כדורית הדם האדומה (הגודל קובע וחשוב כאן הוא תלוי ברמת ריכוז החומצה הפולית בדם. חומצה פולית תקינה ויטמין מקבוצה B –  ויטמין B₉ חשובים (חומצה פולית נמצאת בבוטנים ללא קליפה, 6-5 בוטנים ליום היא צריכה נבונה).
הלבן שבדם – מערכת החיסון – נהוגה גם בדיקת WBC (שמות נוספים: לויקוציטים, white Blood Cells) – עלייה חריגה של כדוריות דם לבנות, מצביע לרוב על קיומו של זיהום. כשהמדד יופיע בהמשך פירוט של סוגי תאי הדם השונים וכמותם, כדי לעמוד על מקור הזיהום.
ערכים גבוהים: נקראים 'לויקוציטוזיס' ומצביעים לרוב על קיומו של זיהום, אם קיימת מחלת חום. במקרים אחרים, ערכים גבוהים מאוד יכולים להעיד על מחלת דם או סרטן.
ערכים נמוכים: נקראים 'לויקופניה' ומצביעים על מחלה ויראלית, כשל של מערכת החיסון ובמקרים נדירים ביותר על סרטן. נויטרופילים (Neutrophil, Neut, %Neutro) למשל – ערכים גבוהים מעידים לרוב על זיהום חיידקי. ערכים גבוהים של לימפוציטים -Lymph (לימפוציטוזיס') מצביעים על זיהום נגיפי, וערכים גבוהים של מונוציטים – Monocyes: נקראים גם 'מונוציטוזיס' ומופיעים לרוב בזיהומים שמחוללים חיידקים ומיקרואורגניזמים חד-תאיים. עוד על בדיקת התאים הלבנים ומשמעות הבדיקה כאן.

צריכת אלכוהול מאוד מפריעה לנוכחות הברזל בגוף. אלכוהול פוגע בספיגת החומצה הפולית במערכת העיכול, וגם מגביר את הפינוי שלה בכליה. זו אחת הסיבות שמונעים אלכוהול מספורטאים ומרקדנים במסע הופעות או לקראת תחרויות.
אנמיה בתהליכי הרזיה – צריכת חמצן מרבית היא תנאי חשוב לפעילות אירובית תקינה בכל ענף ספורט ובעיקר בריקוד, בריצה, בשחייה, ברכיבה על אופניים ובספורט אתגרי כמו צניחה, צלילה וגלישת גלי ים. אנשים שנמצאים בתהליך הרזיה, מאוד זקוקים לחמצן למעשה צריכת החמצן שהם זקוקים לה רבה ככל האפשר לצורך שימוש הגוף בשומן כמקור לאנרגיה, כדי לרזות ובמיוחד בזמן הפעילות הגופנית. אנשים מלאים רבים מאוד אוהבים לרקוד, ואפילו רוקדים מצוין. בתהליך כזה הגוף  זקוק לעד פי 2.5 יותר חמצן ל"שריפת השומן" ממה שהוא זקוק לשימוש בפחמימות או בחלבונים למטרה זו – בזמן כזה הכרח המצאות מאגר ברזל תקין והעדרו יוצר למעשה מצב אנמי.

4 יוני ברזל וההמוגלובין (Hemoglobin) – ההמוגלובין הוא חלבון המכיל ארבעה יוני ברזל ונטייתו העיקרית לקשור אליו חמצן באופן רופף, [כדי שיהיה לו קל לשחררו בעת הצורך – בהקשר זה אוסיף שקיימים שני מצבים, בהם יכול להימצא ההמוגלובין – מצב T (מתוח – tense) ומצב R (רגוע – relaxed) – השינויים קשורים בקשירה או שיחרור מולקולות של חמצן. מצב T – כאשר ההמוגלובין לא נושא מולקולות חמצן, הוא לא מחומצן (מכונה גם המוגלובין דה-אוקסי). במצב זה זיקתו לחמצן אינה גבוהה במיוחד, אך עם קשירת מולקולת החמצן הראשונה, הוא מתחיל לעבור למצב R וזיקתו לחמצן עולה. מצב R – הרגוע הוא כאשר ההמוגלובין נושא 4 מולקולות חמצן, הוא אז מחומצן (המוגלובין אוקסי – רגוע)]. במצבו הרגוע או הרופף הוא משמש כרכרת מסע וכשהוא מגיע לרקמות התאים, שם חומציות גבוהה והימצאותו של מיוגלובין (פורקי המטענים) הם פשוט מורידים את זיקתו למולקולות החמצן והן מתנתקות ממנו ועוברות לשימוש התא – חלק מתהליך התזונה התאית והנשימה התאית).
ההמוגלובין הוא גם זה שמקנה לאריתרוציטים ["כדוריות הדם האדומות" (אֵרִיתְרוֹצִיטים – Erythrocytes)] את צבעם האדום, והם המרכיב העיקרי של הדם –
ייצור ההמוגלובין דורש  כמובן ברזל – ההבשלה שלו היא תהליך ארוך שנקרא אריתרופוייזה (Erythropoiesis). היא מתרחשת במח העצם, בתהליך ייצורו שם האריתרוציט  מאבד את הגרעין שלו. במעבר ממח העצם לדם הוא נקרא: תא דם אדום צעיר (רטיקולוציט) והוא מכיל שרידי RNA. לאחר התמיינות הופך הרטיקולוציט לתא בשל. כתא דם בוגר או בשל הוא חסר גרעין ואז הוא מייצר המוגלובין;
כל תא דם אדום מכיל כ-300 מיליון מולקולות המוגלובין.
סוג הדם נקבע על-ידי הקרום שעוטף את התא האדום (הקרום הזה מורכב מליפידים וחלבונים).
אורך החיים של אריתרוציטים הוא כ-120 יום, וסופם או פירוקם של האריתרוציטים (לאחר מחזור חיים של  120 יום) מתרחש בטחול.
הגוף, כבעל ניסיון, יודע לשמור לעצמו ברזל לשעת הצורך. זו גם הסיבה שקל להגיע למצבי עודף בברזל. (מצב שמסוכן לתינוקות).
סטרס ומתח הם בין הגורמים הראשיים המביאים לשחיקה של ברזל לצד שחיקה של מינרלים אחרים בגוף. זכור לי שהיה קיים ממד של סטרס רציני אצל כמה לקוחות שלי שסבלו לפתע ממחסור בברזל. נדהמתי לגלות שרובם באו מאשקלון או אשדוד בתקופה בה מדינת ישראל הזניחה את תושבי עוטף עזה והעבירה כספים לאויביה במזוודות.
תוספי הברזל יכולים לצבוע את הצואה בירוק או בצבע כהה יותר. בנוסף על עייפות מחסור בברזל ניכר בלשון לבנה, עור חיוור – דופק מהיר במיוחד אחרי מאמץ מועט בלבד, פגיעה במערכת החיסון, בבלוטת התריס, ציפורניים נשברות עקב מחסור בברזל גם נשירת וסחרחורת. העדרו גורם לעצבנות, דיכאון, חוסר תיאבון וקשיי ריכוז.

דרך הברזל – הברזל מהמזון נספג בתריסריון, במעי הדק העליון ובג'חנון [מקור]. ברזל (תזונתי) משתנה במהלך מסלולו בגוף כמה פעמים. תחילה הברזל מתחמצן ברירית המעי ומשתנה מערכיות של Fe+2 (או ferrous) לערכיות של Fe+3 (או ferric), ובצורתו האחרונה נקשר בדם לחלבון הנשא = טרנספרין,- הוא אניית המשא של הברזל בדם. ישנם בקיבה חומרים שונים ששומרים על הברזל ומגבירים את יכולת הספיגה שלו במעי כגון חומצת הקיבה (שמקורה בקיבה), ומרכיבים שמגיעים ביחד עם המזון כמו ויטמין C (פלפל), סוכרים (עמילנים) וחומצות אמינו היוצרים תלכידים (chelates) מסיסים עם ברזל תזונתי, אלו גם שומרים את הברזל הנספג מהמזון בתמיסה וגם מגבירים את יכולת הספיגה שלו במעי. לעומת זאת, חומרים שיוצרים תרכובות בלתי מסיסות עם ברזל כמו פוספאטים (בביצים, גבינה וחלב), אוקסלאטים, פיטאטים (phytates) בירקות ופוליפנולים כגון חומצה טאנית (tannic acid) בתה, מפחיתים את ספיגת הברזל ולכן הרפואה שמשתמשת במזון כתרופה מבקשת במצבי אנמיה להימנע מהם ולחלופין לצרוך רק את המסייעים לספיגתו.
בתוך תאי המעי הברזל (התזונתי) יכול להיאגר בהתקשרות לפריטין. ככלל הברזל מתחבר בגוף לפריטין. קשור אליו הוא חש מוגן בחדרו ומוכן למשימה ברגע קריאה. (הפטוציטים בככד הם מחסן מרכזי. תאים אלה אוגרים את רוב הברזל שקשור לפריטין.) זו גם הסיבה שבמחסור בברזל בוחנים גם את מצב הפריטין.
כדי לעבור למערכת הגוף מהמעי ולשרת את תהליך ייצור האריתרוציטים (כדוריות הדם האדומות) – הברזל חייב לעבור דרך דופן המעי (דרך הצד הבאזו-לטראלי של תאי המעי) ולזרום משם במערכת הגוף לאחר שנספג בפלזמה (בדם) ונשא על גב ההמוגלובין. אניית המשא. בכל פעם שהברזל משנה מקום עליו גם לשנות צורה.

הפרופורטין

הפרופורטין הוא האחראי להוצאת הברזל מהמחסנים. השער הגדול, אולי הפרופורטין הוא סולם יעקב הנודע ומי שמחבר שמיים וארץ. לאחר שברזל (תזונתי) נספג בתאי המעי הדק, חלבון המורכב מ400-800 שאריות של חומצות אמיניות – ferroportin (בקיצור הפרופורטין – Fpn) משמש כמעביר – סולם בו יורד ברזל (כמו גם של קובלט ואבץ). הferroportin הוא שמאפשר לברזל לזרם הדם כדי להמשיך ולעבור אל מחוץ לתאי המעי הדק ולזרם הדם אל מרכז ייצור ההמוגלובין שבמוח העצם, השמור, שם מעצבים ומייצרים את הכרכרה האדומה שמובילה חמצן לכל תאי הגוף – ההמוגלובין נושא חמצן שנכנס לגוף ואוסף אותו מהריאות.

הטחול וברזל ממוחזר (ממאגרי הגוף) – אם יש לכם סימני שיניים בצידי הלשון – בהחלט יתכן שמקורה של האנמיה שלכם בטחול.

סולם יעקב דרך ההובלה ferroportin תפקיד נוסף חשוב של מתווך בזרימת ברזל ממוחזר מתא בלען (פגוציט) = מקרופאגים – לשימוש ייצורם של כדוריות דם חדשות.
תאי הבולען – מקרופאגים בעלי תפקיד חשוב בריפוי פצעים והחלמתם ואחסון של ברזל.
המקרופאגים שעומדים לפנינו נמצאים במח העצמות, בטחול ובכבד.
הברזל הנספג במערכת הדם מייצג רק חלק מהברזל הנחוץ לסינתזה של גרעין ה-Heme (מולקולה לא-חלבונית המורכבת ממבנה טבעתי שבמרכזו אטום ברזל שמוקף בארבעה אטומי חנקן, וגלובין. ההמוגלובין), שכן, רוב הברזל המשמש למטרה זו מגיע מהרס של תאי דם אדומים זקנים על ידי המקרופאגים, שנוצרים בעיקר בטחול (הבטרייה של האדם ומעטים יודעים שעודף עמילנים מוריד את כושרי עבודתה וזו גם סיבה להפחתת העמילנים בדרכי לרפא מצבי אנמיה שירידה בתפקוד הטחול סיבתה – סימני שיניים בצידי הלשון כפי שנרשם מתחת לתרשים למעלה – "דיאגנוזה על-פי הלשון" מצביעים בן השאר על כך שמחסור בברזל מקורו בירידה בתפקוד הטחול – אני מזמין אותך לקרא עו על כך שם), ברזל שמקורו מהטחול – מדובר בברזל ממוחזר ועל כמות של 20-25 מיליגרם ברזל מדי יום. כנזכר לעיל, לאחר 120 יום בטחול וכאשר התאים האדומים מגיעים לסוף חייהם כפונקציה של זמן או עקב מחלה ותפקוד לקוי אל הטחול, מתפרק בטחול ההמוגלובין ומתחיל תהליך מיחזור שבו מפורקת טבעת ההם: הברזל מוסע על ידי חלבונים המכונים טרנספרינים (Transferrins, בם ידובר מייד) בחזרה למח העצמות, שם נעשה בו שימוש חוזר ליצירת התאים האדומים. שארית קבוצות ההם, משמשת כבסיס ליצירת בילירובין המופרש לכיס המרה, אחרים מגיעים למעיים ומקנים לצואה את צבעה.
תהליך הפרוק של התאים האדומים, הנזכר לעיל, מתרחש בתוך המקרופאגים האנזים Heme oxygenase שובר שם את טבעת הפורפירין ומשחרר את הברזל.
הברזל הממוחזר – מקרופאגים מעבירים את רוב הברזל המשתחרר (ברזל ממוחזר) לחלבון נושא הברזל בפלזמה, לכרכרת ההובלה – למסעית נוספת ושמה טרנספרין (חלבון  שמסונתז, מיוצר, בעיקר בכבד, אך גם רקמות אחרות דוגמת המוח והאשכים מייצרות כמות קטנה שלו). טרנספרין ומטען הברזל שנישא עליו נקשרים לקולטנים ייחודיים, ומוחדרים יחד עמם אל תוך הציטופלזמה של התאים בתהליך אנדוציטוזה, שם הטרנספירין משחרר את הברזל.).
הברזל הממוחזר קשור לטרנספרין על גבו הוא זורם בפלזמה – (נוזל הדם), קיימות צורות שונות של חלבון זה בגוף אבל לכל צורות הטרנספרין יש אזור קישור לברזל ולאניון דמוי ביקרבונאט החיוני לקישור הברזל. מכל מקום הטרנספרין נושא את הברזל הממוחזר למח העצם ליצירת המוגלובין. בדרך זו המערכת הרטיקולו-אנדותליאלית ממחזרת באופן רציף ברזל מתאי דם זקנים ומסייעת לבניית תאי דם צעירים.
יש לציין שהמקרופאגים עצמם כנזכר למעלה, יכולים לאגור בתוכם ברזל וזאת כאשר קצב ההרס של תאי דם אדומים גדול מקצב ייצורם של תאים חדשים. כאשר משתנה המאזן, ויש צורך מוגבר בברזל כי הוא משמש לייצור תאי דם חדשים, משחררים המקרופאגים ברזל ממאגריהם.

קשיים נוספים להשגת ברזל – מצבי הדבקות עם פתוגנים שונים, מצבי דלקת או ממאירות, מפריעים לשחרור ברזל ממקרופאגים, ועלולים לגרום לירידה ביצירת תאי דם אדומים, למרות מציאות מאגרים מספיקים של ברזל וגם סיבה זו היא אחד הסממנים למחסור בברזל (אנמיה).וזו גם הסיבה שבמצבי אנמיה מבקשים לברר גם מה מצב הטרנספירין על-מנת לדעת היכן נוצר פקק בהובלת הברזל בגוף שלמרות אספקתו במזון הוא לא מגיע אל מוח העצם או לא מעביר חמצן לתאי הגוף.
אנמיה שמקורה בדלקת חייבת בטיפול דחוף להגמשת העורקים ועל נושא זה כתבתי בהרחבה – כאן "עורקים גמישים – הסוד".

הפסידין הבוס הגדול של מצב הברזל – חיסול הפרופורטין

אנמיה או אגירת-יתר של ברזל – מה מצב הפסידין – Hepcidin בדם – הפסידין  הוא חלבון פפטידי המורכב מ-25 חומצות אמיניות המיוצר בכבד, ומשמש חלק מקו ההגנה הטבעית של הגוף בפעילותו האנטי-מיקרוביאלית. Hepcidin נכרך גם עם מכלול מצבים הידועים כ"אנמיה בעקבות דלקת" אבל רק בשנת 2001 התבררו סגולותיו של hepcidin כמרכיב מרכזי בוויסות מאזן הברזל בגוף, ובמנגנון הפתולוגי של מחלות אגירת-יתר של ברזל, או של חסר – אנמיה.
הפסידין Hepcidin פועל לחיסול הלא ממושמעים ביניהם הפרופורטין על ידי התקשרות לחלבון הטרנס-ממברנאלי "מייצא הברזל ממאגריו ומי שמעמיס אותו ומשמש כסולם יעקב שנזכר לעיל, " ferroportin, שתפקידו שליפת ברזל מחדרי הנוחות בהם הוא מאוחסן – מאגרי ברזל כגון הפאטוציטים בכבד בהם הברזל קשור לפריטין, או ממאגרים נוספים שנמצאים בדופן המעי הדק העליון באנטרוציטים וכן בתריסריון ובג'חנון ומקרופאגים (שהוזכרו לעיל). מסתבר שקישור של הפסידין hepcidin) ל-ferroportin ((החלבון "המייצא" ברזל מהתאים כאשר הוא מבקש להוציא יתר ברזל מהתאים, בניגוד למצב המיטבי  הגם שתפקידו כאמור לעיל למחזר ברזל קם עליו והפסידין ומחסל אותו. הוא גורם  לפרופורטין להיות מופנם אל תוך ליוזומים (אברונים שפועלים בתוך התא שממחזרים את הפסולת שבו – כאן) שם הפרופורטין נקלט אל תוך בועיות הליזוזום ומתפרק – חיסול בהנחיית הבוס. פרוק זה, חיסול הפרופורטין נעשה על ידי הפסידין כדי למנוע ייצוא ברזל מהמחסנים פרוק הפסידין מונע מהברזל לזרום בדם במצב הבריא וזאת כדי לשמור על כמות הולמת של ברזל בזרם הדם. במצבי מחלה, מנגנון זה משתבש והפצידין קם על הפרופורטין הורס אותו וגורם במצבי מחלה לאנמיה, גם לאגירת-יתר של ברזל בתאים, ולרמה נמוכה יותר של ברזל בדם – היא האנמיה [מקור]. הסיבה לכך הרצון של הפסידין למנוע ריוויון של ברזל בדם, כי זה רעלני לגוף. עוד על נושא זה – כאן. כהערת אגב אוסיף שהברזל המופיע בעודף רב יכול לגרום לעצירות או לשלשולים, הוא רע – פרא בלתי מרוסן = רעלני ומי שמייצר רדיקל חופשי גדול שיכול לפגוע במערכת קו ההגנה הראשון  שלנו – נושא עליו אני מרחיב – כאן וכאן ("להחלים בפשטות ממחלת ריאות חסימתית כרונית" לגלוש עד לכותרת "קו ההגנה הראשון" כאן גם בעל גמישות העורקים).
כאשר מאגרי הברזל תקינים או מוגברים, הכבד מייצר יותר הפסידין  hepcidin הנע בדם אל המעי הדק, ונקשר אל ה-ferroportin הממוקם בממברנה הבאזו-לטראלית של האנטרוציטים, ובכך חוסם מעבר ברזל מתאים אלה לטרנספרין בפלזמה ומגן על הגוף מעודף ברזל. תוך יום או יומיים, נושרים האנטרוציטים שטווח חייהם קצר אל תוך המעי, ומופרשים אל מחוץ לגוף על תכולת הברזל שבתוכם. אבל, כאשר מאגרי הברזל נמוכים, מדוכא ייצור hepcidin בכבד, מולקולות ה-ferroporin מתפקדות במלואן בממברנת האנטרוציטים ומשחררות את תכולת הברזל הנספג במעי אל הטרנספרין שבזרם הדם והגוף זוכה בברזל (מהמזון).

תקופת הברזל וגמישותם של העורקים וצנרת העיכול – בשעת הצורך בברזל, במצבי חסר ברזל, המערכת (הרטיקולו-אנדותליאלית) ממחזרת ברזל מתאי דם זקנים ומסייעת לבניית תאי דם צעירים – התהליך מדהים, נזכר לעיל, אבל הוא קורס למצבי אנמיה לא ברורה כאשר העורקים מתקשים ומאבדים את גמישותם – או גם צנרות התריסריון (Duodenum) והמעי הדק בחלקו העליון מתקשים, שם נספגת כמות חשובה של ברזל תזוני העובר לדם. דופן המעי הדק והתריסריון מצופה כעורקים בתאי האפיתל. יצוין שדין זה תופס גם לגבי חלק מצנרת האוויר שמובילה חמצן לריאת נושא עליו כתבתי בהרחבה כאן. ומסביר מדוע מחסור בברזל יכול לעורר תחושת חנק וקוצר נשימה. מכל מקום תסמונת מעיים דולפת (תסמונת המעי הדליף, או gut permeability, הוא מצב שבו מחברי המעיים אינם צפופים וקיימים ביניהם מרווחים גדולים או חורים, מה שמאפשר לשרשראות חלבונים לא מפורקים וגם לטפילים ורעלים להידבק לדופן המעיים, לחדור מהמעיים לדם ולערער את גמישותם– ראו עוד על נושא זה מתחת לתרשים למעלה "תאי פייר" ובמאמרי צום חי – הוא תרופה טבעית. נא לגלול שם עד לתת הכותרת: אזהרה לקטינים (Lactones) – – כאן וכאן)

נחושת – נושא חשוב נוסף לטיפול בעת מחסור בברזל נקשר במתכת חשובה זו. ספורטאים ורקדנים גם אנשי קרירה דורשנית סובלים פעמים רבות מתקופות של עייפות פיזית ונפשית קשה. בבדיקות הדם יכולה להשתקף גם רמה נמוכה מאד של נחושת והיא שגרומת לעייפות הנוראה – בשל מחסור בברזל. פעמים רבות די בהחזרת רמת הנחושת למצבה המאוזן כדי חוללה פלאים ולהחזיר את כוחות הגוף והנפש ולסלק את האנמיה. גוג'י ברי סוג של תות, (ממשפחת הסולניים) שמכיל נחושת וחלבון מלא. אזהרה: תותי הגוג׳י ברי  מסייעים להגברה של הורמון הגדילה בגוף שנמצא במוצרי החלב ומקשיח את העורקים וגם מסרטן. ומשום כך הם אסורים לחולי סרטן ויש ליטול מהם מעט.

שטפי דם נקודתיים במקומות שונים בעור הם אחד התסמינים הנפוצים למחסור בנחושת. הנחושת מחדדת את חוש הטעם ואובדן רגישות לטעם היא תסמין נוסף להעדרה. מקורות טובים לנחושת הם כבד, נבט חיטה, גרעינים שלמים, שעועית, קשיו, עדשים, כוסמת, חסה, חיטה מלאה, שקדים ואורז מלא.

האמת שהברזל, ויטמין C, חומצה פולית ונחושת  נפוצים במגוון רחב של מזונות הן מן הצומח והן מהחי – אדם שנמצא בצום חי – מזון כתרופה להחלמתו צורך כראוי ברזל בתזונה הן מן הצומח והן מהחי – משני המקורות האדם מקבל כמעט את אותה כמות ברזל. אשר לשאר המרכיבים החיוניים כולם נמצאים בכמות הנדרשת בשני המקורות אבל להמצאות תקינה של ברזל יש לקשור ויטמין B12, ובמצבי צום חלבונים, חיים ומותססים  מעל ל 21 יום של "צום חלבונים חיים ומתססים" אני ממליץ ליטול תוסף וויטמין B12 פעיל, אם נאסר עליך לצרוך כבד, שרימפס או סרדינים שהם מקור משובח לוויטמין B12, בכוס אחת של סרדינים יש כ- 13.5 מיקרוגרם B12.

ברזל במזון – בביצה בינונית, נמצא 1 מ"ג ברזל כמו בכוס ברוקולי מבושל וגם אבוקדו שניהם מכילים 1 מ" ג ברזל, אבל בכוס קטניות כמות הברזל נעה בין 2 מ"ג ל-5 מ"ג ברזל. תפוחי אדמה (גדול מכיל: 3.2 מ”ג ברזל זו אחת הסיבות שלחולי אנמיה אני ממליץ להוסיף תפוח אדמה קטן למיץ הבקר.

זהירות חומצה פיטית – בנטילת ברזל מהצומח ישנה בעיה שכדאי לשים אליה תשומת לב: חומצה פיטית, למשל, שנמצאת בדגנים מלאים, סובין, שיבולת שועל וקטניות יבשות (לא מונבטות) גורמת לאי ספיגת הברזל. גם פוליפנולים (למשל טאנין, הנמצא בתה) קפאין, המצוי גם בקקאו ולא רק בקפה וסידן מונעים את ספיגת הברזל גם יין אדום ומוצרי חלב.
זהירות חומצה אוקסאלית – חומצה אוקסאלית הנמצאת בתרד ובפתרוזיליה מפריעה לספיגת הברזל, אם כי ישנם בידנו כמה מחקרים המראים שהשפעתה זניחה, בניגוד למה שחשבו בעבר. ככלל כל העלים הירוקים-כהים כמו גרגיר הנחלים, עשבי תיבול, מנגולד, עלי בייבי, כרוב ירוק כהה (נדיר בארץ), עלי בטטה ועלי אבוקדו גם חסה עשירים גם בחומצה אוקסאלית, המפריעה לספיגת הברזל. נושא שמאתגר אותי נוכח צום חי, וצום מיצים בטיפולים באי ספיקת כליות, פיברומיאלגיה ומחלות מערכת העיכול (קרוהן וקליטיס כיבית).

רשימת המזונות העשירים בברזל ואלה שמחבלים בספיגת הברזל ומוגדרים אסורים לחולי אנמיה נמצאת בסוף מאמרי "מחסור בברזל"- כאן.

נחזור לקפה, ולשוקולד בשל היותו חסם בפני קליטת הברזל בדם מומלץ לחכות עם הקפה. ולא לשתות גם תה (גם לא תה ירוק), או שוקו ולחכות עם לא שוקולד, גלידת שוקולד ועוגות שוקולד חצי שעה עד שעה לפני ואחרי הארוחה, שהרי כל אלו מפריעים משמעותית לספיגת הברזל. (חליטות של צמחים כמו לואיזה או מרווה, מותרת).

סיבים תזונתיים – תכולת הסיבים התזונתיים הגבוהה שנמצאת בפירות וירקות מפריעה לספיגת הברזל. על המשתמשים בצום חלבונים מותססים לחיזוק ספיגת הברזל (טמפה, נאטו, עדשים מותססות וכוסמת) יש לשים לב לנטילת סיבים תזונתיים (פסיליום, צ'יאה) כשעה לפני צריכת "מעדני הברזל": תפוח אדמה חי במיץ הבקר וכמובן אנשובי משומר בשמן, סרדינים ומקרלים משומרים בשמן האחרונים נמנים על הדגים העשירים ביותר בברזל.
חומצה פולית (אספרגוס, בוטנים, ברוקולי וכבד) – דרושה ביצירת כדוריות דם אדומות ולתפקוד תקין של מערכת העצבים. חומצה פולית יעילה גם בטיפול בשלשול, פודגרה, דלדול העצם (אוסטאופורוזיס), ואלצהיימר. ויטמין M (חומצה פולית) מיוצרת במעיים כמו ויטמין B12 ולכן יש לספק לגוף – כרוב כבוש (ביתי, ירקות מותססים במלח – ביתיים בלבד) וסיבים תזונתיים – הם מזון העל של חיידקי המעיים הטובים. דבר נוסף – דופן המעי מעטים יודעים שבדיקת דם במצבי חוסר ברזל מלמדת על בעיה בדופן המעי כלומר פגיעהן בתאי האפיתל של מערכת העיכול. פגיעה כזו לא מאפשרת לברזל לעלות על מרכבת ההובלה ולעבור אל אוטוסטרדת העורקים. הביטוי לכך בא במדד BUN מעל ל-70 בהמוגלובין נמוך וMCV גבוה. MCV גבוה מכונה אנמיה מאקרוציטית (Megaloblastic anemia). האנמיה המאקרוציטית מאופינית  בתאי דם אדומים גדולים מהרגיל, וכן בפגיעות במערכת העיכול. מכונה גם אמיה מגלובלסטית. היא נוצרת עקב חוסר בסיבים שמביא למחסור בויטמין B₁₂, חוסר חומצה פולית ולעתים בשל העדרם ברכיבי המזון. בנוסף לכך ירידה בתפקוד הלבלב, תרופות שהורסות את מאסן החומצה בקיבה ורעב מביאים להיווצרותה.
יש לזכור: הגוף צריך מעט ברזל. 

למאמרי

מחסור בברזל

נשים צריכות בין 8-18 מ”ג ברזל (תלוי במחזור החודשי, פעילות גופנית והיריון) נשים בהיריון צריכות לצרוך עד 30 מ”ג ברזל ביום. תינוקות וילדים צריכים כמות של כ-9 מ”ג יומיים של ברזל. גברים מסתפקים ב 8-14 מ”ג ברזל מידי יום.
בשר בקר, עוף, איברים פנימיים, דגים מכילים כמות ברזל טובה, אבל הברזל לא נספג טוב יותר מבשר במערכת העיכול לדם בהשוואה לברזל שמקורו בצומח ולכן אין להעדיפו. מכל מקום העדיפו אנשובי משומר בשמן, סרדינים ומקרלים משומרים בשמן כי הם הדגים העשירים ביותר בברזל. יחד עם זאת טוב לצרוך אותם עם פלפלים למשל שמכילים כמות יפה של סידן, או עם סלט ירקות מתובל בלימון טרי סחוט. אנמיה עלולה להיווצר אם לא צורכים מספיק ויטמין C.
ברזל הוא מינרל חיוני הנדרש על-ידי הגוף ותורם לייצור תאי דם, הוא כאמור לעיל מופיע בדם שלנו בצורת המוגלובין (הפיגמנט האדום בדם). אדם שחש חולשה, עייפות וחיוורון נדרש לבדיקת BUN, פריטין וטרנספרין רווי – גם היסטמין והומוציאסטין שמשקפים מצבים אלרגניים ויתר חלבונים.
בדיקת הBUN מצביעה על פגיעה בדופן המעי (קרוהן וקליטיס כיבית, מעי דליף) הפריטין והטרנספרין הרווי בדם מצביעות על חוסר בברזל. תוסף ברזל לעתים לא משפיע, רמת הברזל נותרת נמוכה, העייפות ושאר התסמינים נמשכים למרות תוספי ברזל ותת פעילות בלוטת התריס.
אם התוסף (ברזל) נלקח בהתמדה וגם לאחר 3-6 חודשים אין הבדל במצב הברזל הבעיה נמצאת בדופן המעי.

תסמונת המעי הדליף לא תמיד מאובחנת היטב – אני ממליץ לך לקרוא את מאמרי על מערכת העיכול – גמישות צנרת העיכול ותסמונת המעי הדליף כדי להעמיק וללמוד עוד על נושא זה נא להקליק – כאן.

לסיכום האבחון של אנמיה, וההבדלה בין סוגי האנמיה השונים נמצא במרכז תהליך ההחלמה ולשם כך יש לפתח מיומנות מגע בגוף (לחיצות ההחלמה) ולהעזר בבדיקות דם.
בדיקות הדם כוללות: בדיקת רמת ההמוגלובין בדם (HGB) שתהיה נמוכה ברוב סוגי האנמיה, בדיקת חלקן היחסי של הכדוריות האדומות בנפח הדם – המטוקריט (HCT), בדיקת גודלן הממוצע של כדוריות הדם האדומות (MCV) שיכול להיות נמוך או גבוה בהתאם לסוג האנמיה, שהרי גודל כדורית הדם האדומה תלוי ברמת ריכוז החומצה פולית בדם כנזכר לעיל. בדיקת מספר כדוריות הדם האדומות בנפח הדם (RBC) מספר תאי הדם מסוג רטיקולוציטים בדם (RET) בנוסף לכך נדרש מדד פריטין כדי לעקב אחר מאגרי הברזל בגוף ובהקשר זה גם מדד הפסידין Hepcidin חלבון התקשרות, שתפקידו למחזר ברזל הקשור במאגרי פריטין, מדד ה-ferroportin (החלבון "המייצא" ברזל מהמעי לדם) יש לברר מצבי דלקת או ממאירות, כדי להבין אם הבעיה של העדר ברזל בגורמים שמפריעים לשחרור ברזל ממקרופאגים, ועלולים לגרום לירידה ביצירת תאי דם אדומים, ו=מצבים שלא מאפשרים שיחרור מערכת השרירים של צנרת העיכול, הנשימה, השתן והעיכול. ובדיקת אוריאה וBUN לצד היסטמין והומוציאסטין גם לקטינים שנמצאים בשפע בחלבונים מהצומח (שלוש האחרונות כמו הדרישה למדד ה-GFR נתקלות בקשיים אדירים, בארץ בבואנו לבקשם מהממסד הרפואי – האם הרפואה הממסדית חוששת מהחלמה ללא תרופות?). נוסף על כך להערכת אנמיה של חוסר ברזל יש צורך לדגום בדם ריכוז של חומרים שונים כגון: רמת ברזל, רמת חלבון הטרנספרין כזכור, הברזל הממוחזר קשור לטרנספרין ונישא על גבו בפלזמה – (נוזל הדם), העדרו הוא סיבה למחסור בברזל. בדיקות נוספות שניתן לבצע על-מנת להעריך אנמיה הן בדיקה מיקרוסקופית של משטח דם ובמקרים חמורים או במקרים בהם קשה לבצע אבחנה ייבדק גם משטח של חומר שיישאב ממח העצם. בדיקת אריתרופויאטין מצביעה על המתרחש במוח העצם – חוסר בהורמון אריתרופויאטין מצביע על האחראי לייצור כדוריות אדומות במח העצם שנעדר.
בדיקת pH – חומציות נמוכה (pH –8 ומעלה) ומחסור במיוגלובין (פורקי המטענים) מונעים ממולקולות החמצן להשתחרר מההמוגלובין ולעמוד לשימוש התא -גם כאן נחשף חוסר בחמצן וחנק התא.
אם בבדיקת לשון מזהים סימני שיניים בצידי הלשון איכלו מאכלים שמזינים את הטחול: שעועית מש, דוחן, ושיבולת שועל גם ליצי, דלעת, גזר לבן, שומר, בטטות ולפת ואל תשכחו את הכלורופיל: חסה, אצות ועלי סלק.

להחזיר את רמת הברזל, את ייצור המוגלובין למצבם התקין יכולה להיות אחת המשימות המורכבות ביותר בתהליכי החלמת כליות אליו אני שב ונקרא כמעט כמה פעמים ביום. מאמר זה יכול להצביע על האתגרים והקשיים שעומדים מאחרי תהליכי ההחלמה. אבל אם לא די בכך עומדות בפנינו התרופות הטובות והרע שמחוללו לברזל.

רשימת התרופות שמרוקנות את מאגרי הברזל מהגוף

אנטיביוטיקה
סולפונמידים אנטיביוטיקה מסוג סופלה.

תרופות נגד דלקות – תרופות ממשפחת ה-NSAID's כגון: אדוויל, אדקס, אטודולק, אטופן, איבופן, איבופרופן, אינדוביס, אינדומד, ארביטן, ארטוטק, ארטופן, ארקוקסיה, בטארן, דמופנאק, וולטרן, וימובו, מסוליד, נבוקו, נורופן, נפרוקסי, נפרוקסן, נקסין, נרוצין, סלברה, סלקוקס, פוינט, פרופניד, קספו, רמיקייד, וואיוקס (Vaioxx) – שנאסרה לשימוש.

תרופות נגד נגיפים – דלווין, זידוודין, (רטרויר), לאמיוודין, (קומביויר, אפיויר, טריזיור, זפיקס, קיוקסה), נביראפין (ויראמין), פוסקרנט (פוסקויר)

תרופות להורדת כולסטרול מסוג – אזטימיב (איזיטרול) תרופות ממשפחת הפיבראטים. דופלקס DUPLEX שמכילה אמולדיפין.
תרופות לטיפול בלחץ דם – משתנות, סולפונמידים – אינפאמיד (פמיד).תרופות לטיפול בלחץ דם – מסוג מתילדרופה (אלדומין) מרוקנות את מאגרי ה B12, אין הוכחה חותכת שהפמיד מרוקן גם את הברזל.
תרופות לטיפול בלחץ דם –מתילדופה (אלדומין).
תרופות משתנות, משתני לולאה – פרוסמיד (פופסיד, פורווניר, מיפאר)
תרופות משתנות משמרות אשלגן – אלדקטון, קלוריל.
תרופות משתנות סולפונמידים– נגד לחץ דם–
ממשפחת התיאזידים (Thiazides) הן גם מרוקנות אבץ – תרופות אלו פועלות להפחתת יתר לחץ דם על ידי חסימת משאבות הנתרן בחלק של הכליה המכונה 'האבובית הרחיקנית' (Distal Tubule) שם עוברים ספיגה מחדש כ-50% מיוני הנתרן. עיכוב משאבות אלו מוביל לעיכוב בספיגת הנתרן ובעקבותיו לעיכוב בספיגת המים, המוריד את נפח הדם ואת לחץ דם. התיאזידים מגבירות את כמות השתן רק בתחילת הטיפול (בימים הראשונים), אך בהמשך לא גורמות להשתנה מרובה.
פמיד – אינדאפאמיד – Indapamide (מקבוצת הסולפידים – כולם מרוקנים מהגוף את מאגרי הברזל) התרופה משווקת בשם המסחרי פמיד הינה דוגמא לתרופה טובה מסוג זה שמרוקנת את הברזל מהגוף וגם את האשלגן והאבץ. הערה: לגבי חיסול מאגרי הברזל אין הוכחה מדעית שקושרת בין חוסר בברזל והפמיד.

מעכבי חומצה – נוגדי צרבות – חוסמי H2 – גסטרו, זארידקס, זנטק, סמידין, פמו Famo, פמוטידין, רוגסטי. פמוטידין (Famotidine תרופה המונעת הפרשת חומצה בקיבה ומפחיתה את חומציותה) הוא חומר פעיל הנמצא בתרופות גאסטרו, חוסם קולטני היסטמין מסוג H2. חסימת הקולטנים מעכבת את הפרשת החומצה בקיבה ומקלה על הכאב מצרבת למשל, אבל לא פותרת את הנזק למערכת העיכול.

משככי כאבים – אוקסיקוד או אוקסיקודון נמכר תחת שמות מסחריים רבים: פרקודן, פרקוסט, רוקסיפרין, אנדוסט, ואוקסיקונטין. אוקסיקונטין, אקטיק שנמצא בשימוש בצה"ל – האקטיק משמש לטיפול בכאבים חזקים כתוצאה מטראומה, זלדיאר או זאלדיאר – Zaldiar, טרגין והחומר הפעיל העיקרי בו Oxycodone, טרמאל, טרמדקס, נורופון, פנטה, פרקוסט, קוד-אקמול, קודברול, רוקסט (Roxette) החומר הפעיל בה Codeine הוא הבעיה המרכזית כאן, ריקוד – Eekod

תרופות בונות עצם ממשפחת הביספוספונטים (מכיוון שהברזל עלול למנוע את ספיגתן יש ליטול את התוסף 2-4 שעות אחרי התרופה).אקטונל, מקסיבון, פוסבנס, פוסלאן,ריבון.
סליצילאטים – אקמול פוקוס (Acamol focus), Cardiopirin, Cartia, Micropirin, Tevapirin, אספירין (Aspirin).
סולפונמידים – אנטיביוטיקה מסוג סולפה, חלק מה"טיפול" בסוכרת.

תרופות נגד פרקינסון – לבודופה/קרבידופה (סינמט, דופיק) ראה הערה בעמ' 139.

תרופות לטיפול בבלוטת התריס – אלקטרוסין (הורמון בלוטת התריס) Eltroxin, יותירוקס (Euthyrox,. Levothyroxine.
אלופרינול (אלוריל,זילול) – מגבירה את ספיגת הברזל.
רמה נמוכה של חומצת קיבה – מרוקנת את ספיגת הברזל.
אספירין – פוגע בדופן המעי ולא מאפשר ספיגת ברזל, ראו גם למעלה "סליצילאטים".
מצב של רמות חומצה נמוכות בקיבה (PH 2 הרמה הנכונה) מחסלת את מאגרי הברזל – היפוכלורידריה/
מעטים יודעים שמיץ ענבים, מוצרי חלב ויין אדום מפחיתים את ספיגת הברזל. בהקשר זה יש להפחית בצל שעלול להביא לעיבוי של נוזלי הלימפה. במקום בצל יש להעדיף כמויות קטנות של עירית וקרישה (לוף).
אבץ – עודף אבץ מונע את ספיגת הברזל, וכמובן רמה נמוכה של פריטין ותרופות שמרוקנות את מחסני ריבופלאבין (ויטמין B2 – מרוקנות גם את הברזל).כגון אנטי מטבוליטים כגוןמטוטרקסט (אביטרקסט) נוגדי דיכאון טריציקליים (אלטרול, אנפרניל, בונסרין, גילקס, דפרקסן, טופרניל, מרוני.

למאמר הראשון בסדרה על התרופות הטובות והרע – לחץ דם – והתרופות המרוקנות – כאן
למאמר השני  בסדרה זו – B12 – והסיבוכים שאפשר למנוע – כאן
למאמר השלישי בסדרה זו- על שיקום הגוף שלך והגלוטתיון – כאן
למאמר הרביעי בסדרה זו – תיאמין – B1 – כאן
למאמר החמישי בסדרה – על ביוטין B7 – כאן
למאמר השישי בסדרה – פרוזק וקפה – כאן
למאמר השביעי בסדרה – אבץ – כאן
למאמר השמיני בסדרה – האשלגן – חיסול האוצר – כאן.
למאמר התשיעי בסדרה – הברזל – כאן
למאמר העשירי על הויטמין של השמש – ויטמין די – כאן.
מאמרים נוספים:

• • אלרגיה קשה למזון – להחלים מפגיעה ברירית המעיים ללא תרופות – מצרבת, השמנת יתר, אנמיה – מאבדן גמישות צנרת העיכול
  • • • טבעי, מדויק ומהיר
    • אוכלוסיית המעי הגס חיידקים טובים, דיסביוזיס ו "שומר הגנום" גן p53
    •  

    • למה חולים שנוטלים כדורים להפחתת לחץ דם גבוה, יגיעו בוודאות לדיאליזה.

  • • עשרת המזונות הבריאים ביותר לחולי כלייה – קסמי הכוסמת – המטפלת של דפנותה העורקים – 4

    • עשרת המזונות הבריאים ביותר לחולי כלייה – תפוח האדמה והבוטיראט. 3.

    • עשרת המזונות הבריאים ביותר לחולי כלייה – החסה

    • עשרת המזונות הבריאים ביותר לחולי כלייה. 1

    • מדד חדש לבריאותך – ביטול האסרוסקלרוזים
    • אי ספיקת כליות – טיפול ללא תרופות
  • להחלים בפשטות ממחלת ריאות חסימתית כרונית
  • רוצה להחלים בצורה מלאה מסוכרת
  • שחיקת סחוס, למה לסבול? – ללא ניתוח ללא תרופות – טיפול להחלמה
  • עורקים גמישים – הסוד והדרך לזכייה בבריאות מחדש
  • התרופות הטובות והרע – חיסול האוצר המגן על משק המיים ולחץ הדם בגוף – האשלגן
  • התרופות הטובות והרע – אבץ
  • תרופות הרגעה שמשאירות אותך רעב וחרד – ציפּרָלֵקס, פּרוֹזַק, פלואוקסטין
  • התרופות והרע – ביוטין B7 ויטמין H
  • רוצה להחלים מיתר לחץ דם?
  • התרופות והרע – ומי הורס לך את ה-Q10
  • מחסור בויטמין בי-1 מייצר סיוטי לילה וחלומות זוועה B1
  • גלוטתיון Glutathione ו-N-אצטיל-ציסטאין (NAC)
  • למה יש לי מחסור בוויטמין B12
  • אילוף הכליות הסוררות – איך להחלים מאי ספיקת כליותלהקליק כאן
    • אנמיה למה חסר לי ברזל?
    • קל לשמור על הכבד
    • להחלים בפשטות ממחלת ריאות חסימתית כרונית
    • רוצה להחלים בצורה מלאה מסוכרת
    • שחיקת סחוס, למה לסבול? – ללא ניתוח ללא תרופות – טיפול להחלמה
    • עורקים גמישים – הסוד והדרך לזכייה בבריאות מחדש
    • פרנצ'סקו מסינה Francesco Messina אלהים באדם שחיפש אחר היופי
    • ויטמין השמש ויטמין D-
    • תרופות הרגעה שמשאירות אותך רעב וחרד – ציפּרָלֵקס, פּרוֹזַק, פלואוקסטין
    • התרופות והרע – ביוטין B7 ויטמין H
    • רוצה להחלים מיתר לחץ דם?
    • שלושת המיצים
    • חזרה לבסיס – עקרונות צירופי המזון
    • על ההזנחה –
    • ניתוק רגשי – על הקורוציונה
    • די לכאב
    • ראיית המעמקים – כניסה לטרקלין או על החיים האמתיים.
    • התודעה השלילית
    • ביקורת מבזה
    • על לחם חוקם של העסקים
    • למה אני לא מצליח להתמודד
    • מגיע לי – העדר הכרה במאמץ של השועט קדימה, בהחלט יכול להוביל לכישלונה של קרירה מזהירה.
    • סוכרת כלייתית (נפרופתיה סוכרתית) כן, אפשר להחלים".
    • כאבי גב – פתרון טבעי, עדין ופשוט לבעיה שלך
    • כאבי גב לא דורשים ניתוח – רק מגע יד עדינה
    • אי ספיקת כליות – צום חלבונים
      צום חי – הוא תרופה טבעית. אזהרה לקטונים (Lactones) –
      אי ספיקת כליות מתוקה: (נפרופתיה סוכרתית) אפשר לצאת בשלום מהצרה המסוכנת לסוכרתיים – צום חי
      אי ספיקת כליות – מתכונים לדיאטה מאוזנת – טעימה להשתגע.
    • מכתב תודה ממחלימת כליות
    • אריתרופויאטין (EPO) Erythropoietin–הכל על ההורמון שאי אפשר לנשום בלעדיו

    נשארו לך שאלות

    אשמח להשיב לכל שאלה.

    לטופס פנייה ישירה אל ירון מרגולין – נא להקליק – כאן

    שמי Name:

    
    

    טלפון phone:

    
    

    דוא"ל (כדי שאוכל להשיב לך מכל מקום בעולם) Email:

    
    

    איך אני יכול לעזור לך How can I help you:

    
    

    אפשר לקבל את בדיקות הדם החריגות שלך Exceptional laboratory tests:

    
    

    Δ

    למען הסר ספק, חובת התייעצות עם רופא (המכיר לפרטים את מצבו הבריאותי הכללי של כל מטופל או שלך) לפני שימוש בכל תכשיר, מאכל, תמצית או ביצוע כל תרגיל. המידע באתר של ירון מרגולין או באתר "לחיצות ההחלמה" (בפיסבוק או MARGOLINMETHOD.COM ), במאמר הנ"ל ובמאמרים של ירון מרגולין הם חומר למחשבה – פילוסופיה לא המלצה ולא הנחייה לציבור להשתמש או לחדול מלהשתמש בתרופות – אין במידע באתר זה או בכל אחד מהמאמרים תחליף להיוועצות עם מומחה מוכר המכיר לפרטים את מצבו הבריאותי הכללי שלך ושל משפחתך). מומלץ תמיד להתייעץ עם רופא מוסמך או רוקח בכל הנוגע בכאב, הרגשה רעה או למטרות ואופן השימוש, במזונות, משחות, תמציות ואפילו בתרגילים, או בתכשירים אחרים שנזכרים כאן.

  • עורקים גמישים – הסוד והדרך לזכייה בבריאות מחדשההומוציסטאין – האויב הגדול של האנדותל ובריאות העורקים