מקצבים בעולם החי - שעון ביולוגי בתאי הגוף

המחקר האחרון מראה שמועדי האכלה  חשובים לא פחות ממה שאנו אוכלים.

בריאות מטבולית; סיכון לחלות בסרטן;  ירידה במצב הבריאות של הלב וכלי הדם;  וסכנה לבריאות הנפש. כולם נקשרים, ע"פ מחקרים חדשים בשיבוש של השעון הביולוגי. חוסר התאמה של היממה משפיע על תחומים אלה על ידי גרימת מחסור בשינה, חוסר איזון סימפתובגאלי והורמונלי, דלקת, פגיעה במטבוליזם של גלוקוז ומחזורי תאים לא מסודרים.  מדובר ביציאה מאיזון זמני, שיבוש" סדרי עולם" שמוביל למגוון מצבים רפואיים, כולל השמנת יתר, תסמונת מטבולית, סוכרת מסוג II, תפקוד לקוי במערכת העיכול, ירידה בתפקוד החיסוני שנפגע, מחלות לב וכלי דם, ישנוניות יתר, מצבי רוח גרועים והפרעות חברתיות [מקור], וגם עלייה בסיכון לסרטן ואי ספיקת כליות.

השעון הביולוגי ביצורים חד-תאיים קדומים – שהכילו חלבונים רגישים לאור עזר להם לשרוד. הם תזמנו את התרבותם על-ידי שכפול התא וחלוקתו לשעות הלילה, כדי למנוע נזקים מקרינה על-סגולה הבאה מהשמש. השעון הביולוגי עצמאי, פנימי ומתפקד גם בלי גורם חיצוני (השמש). חקר מקצבים יומיים פרץ ועד פרס נובל הוא הגיע (ג'פרי הול, מייקל רוזבך ומייקל יאנג -זוכי פרס נובל לרפואה לשנת 2017) כשלאחרונה פרופ' יוסף ירדן ממכון ויצמן למדע, גילה כי גידולים סרטניים מסוימים פעילים יותר בלילה [מקור1, מקור2].

במאה ה-18 בצרפת אז נחשף לראשונה השעון הביולוגי הפנימי. הגיאופיסיקאי, האסטרונום ובעיקר הכרונוביולוג הצרפתי ז'אן-ז'אק דורטו (Jean-Jacques d'Ortous de Mairan 1678-1771) ומי שהתגורר בלובר ואף היה  מזכירו של  הדוכס מאורליאן התבונן באל תיגע בי ולתדהמתו גילה את מה שהוכר כשעון שבמולקולות…

בשנת 1729 ערך ז'אן-ז'אק דורטו ניסוי שפתח למעשה את חקר המקצבים היומיים  של מקצב היממה בצמחים, ומקורו, כך נראה, בשעון אנדוגני (הפנימי) [מקור].

אל תיגע בי – מקור הצילום בצילום מסך מויקיפדיה – כאן

הוא גילה כי עלי צמח המימוזה (Mimosa pudica) שמוכר גם כ"אל תיגע בי", בצילום למעלה, נפתחים ונסגרים בהתאם לתנאי הסביבה גם כשמחזיקים אותם בסביבה חשוכה לגמרי. 

ההוכחה שלצמחים יש מכונת זמן, או מדידה אנדוגניות מדויקות של זמן (כלומר, שעון פנימי) הכתה את העולם החושב בתדהמה ותרמה להגברת העניין בחקר מקצבים ביולוגיים של היממה. בעשורים האחרונים, מחקרים פורחים הוכיחו שלרוב האורגניזמים יש לפחות מכשיר זמן פנימי אחד של היממה המתנדנד עם תקופה הקרובה לתקופה של היום האסטרונומי (כלומר, 24 שעות).

ז'אן-ז'אק דורטו עלה על כך שמנגנון פנימי קיים וגורם לעלים להיפתח ללא תלות באור שמגיע מבחוץ [מקור]. השעון הביולוגי כך מסתבר אינו חיצוני ותלוי בזריחת השמש או בשקיעתה הוא מוטבע במקרה זה והוכח אחר כך שגם במקרים נוספים ובבעלי חיים  ואפילו בגוף האדם ב DNA (במטען הגנטי), ועובר בתורשה [מקור]. הוא כנראה גם מכריע תהליכי זמן מורכבים ורחבי יריעה כגון ההתפתחות המינית, מנגד עליה וירידה בקורטיזול, בלחץ הדם למשל בשעות 18:00 – 20:00 לחץ הדם גובר ולכן למשל, ממומלץ לסובלים ממנו ליטול קמח קליפות אננס כבר בשעה 17:30, למי שנחוץ לו קמח קליפות אננס (ברומליין) אני מלמד כיצד להכין ברומליין ביתי, או פיקנוגנול במאמרים שפרסמתי כאן וכאן. ואשר לרמת הקורטיזול אלו משתנות במחזוריות יומית: בבוקר, עם ההתעוררות עולה רמת הקורטיזול, ובשעות הערב, לקראת השינה ובתחילתה – רמת הקורטיזול יורדת [מקור1, מקור2].

קולין פיטנדרי (Colin Stephenson  1996-1918 Pittendrigh), ביולוג בריטי שפעל בארה"ב, נחשב ל"אבי השעון הביולוגי", פיטנדרי ייסד את הכרונוביולוגיה לצד יורגן אשוף וארווין בונינג. בכך תיקף את ממצאיו של ז'אן-ז'אק דורטו והמשיגן בערכים החדשים [מקור]. 

חלבון בשם TIM, נקשר אל החלבון PER [שנחשף ע"י ג'פרי הול (Hall) ומייקל רוזבאך (Rosebach 1984] וביחד שניהם נכנסים אל הגרעין התא, שם תהליך הביטוי של גנים שונים מתעכב, ביניהם period (תוצר של הגן המסתורי, להלן) ויוצרים את המשוב השלילי, המגביל את ייצורו של חלבון PER. הגן המסתורי period כלומר "זמן" מתעכב. רוצה לומר שבבסיס השעון הביולוגי קיים מנגנון נוסף, עמוק ופנימי. מנגנון מולקולרי המורכב מלולאות משוב של ביטוי גנים, שפועל במחזור של 24 שעות בערך. הוא ה"שעון הצירקאדיאני" [מקור], חיבור של שני מונחים בלטינית: circa – "סביב" ו- dies – "יום" – כלומר "סביב יממה", או מילולית "בערך יממה" או  קצב צירקאדיאני (צירקה – מעגל, דיאני – יומי) [מקור].

הגרעין העל-תצלובתי SCN (באליפסה הירוקה) באיור למעלה – שמו העל-תצלובתי (מכיוון שהוא נמצא בדיוק מעל האזור שבו עצב הראייה מצטלב). באזור הזה כל תא עצב בודד יכול לשמש כשעון ביולוגי בפני עצמו. למרות זאת, במצב תקין, כשכל התאים נמצאים בגוף החי, הם עובדים יחד כמקשה אחת ומדווחים על "אותה שעה" לשאר איברי הגוף שמסתנכרנים עמם.
החצים הדקים והנקודות מייצגים את מסלולי הקלט המחוברים ישירות אל השעון הראשי של הקצב הביולוגי ב- SCN (מסומנים בחצים מסתובבים). חיצים מקווקים מודגשים מייצגים את מסלולי הפלט השונים שמשפיעים על מחזור השינה-השכמה. הן האור והן המלטונין הם היבטים של המסלול  המרכזי של היממה, והאות השולט על ההתנהגות: תרדמה (שינה) -השכמה. צילום מסך מתוך המאמר: The master clock – כאן 

השעון הביולוגי נקבע באזור מסוים במוח הקרוי הגרעין העל-תצלובתי (Suprachiasmatic Nucleus) האזור הזה, המהווה את השעון המרכזי במוח [מקור]. בתרגום חופשי: הגרעין הסופרכיאסמאטי (SCN) הוא מבנה דו צדדי הממוקם בחלקו הקדמי של ההיפותלמוס [מקור]. הוא הקוצב המרכזי של לב מערכת התזמון של היממה והמסדיר המרכזי של רוב מקצבי היממה בגוף [מקור].  

פרופ' יצחק פרנס אומר כי האזור הזה מקבל מידע על תקופות אור וחושך היישר מרשתית העין, [מקור] כלומר מתאי העצב הרגישים לאור ולחושך המצויים בה [מקור]. ויסות השעון המרכזי על פי תקופות אור-חושך מתווך על ידי גנים שהפעלתם גורמת ליצירת חלבונים מסוימים. כמו כן יש בגוף שעונים נוספים והם מווסתים על ידי השעון המרכזי [מקור]. 

כיום ידוע לנו כי השעון הצירקדיאני מטפל בפעילותם של גנים רבים בתאים, ומאפשר לגופנו להתאים את עצמו לשלבי היממה השונים, כולל בקרה של מחזורי השינה והעירות, לחץ הדם, חום הגוף ושחרור של הורמונים שונים אל הדם וריכוזי מלחים אל השתן.

כאשר השעון הביולוגי הפנימי והסביבה אינם מתואמים זה לזה, הפרעות שונות וממושכות בסנכרון הזמנים עלולות לפגוע בבריאות.

בינואר 2011 פורסם בעיתון האקדמיה הלאומית האמריקנית (PNAS) מאמר על השפעות של הפרעות בשעון הביולוגי הנובעות משינויים במשטר אור-חושך. המנגנונים הקובעים את השעון הביולוגי נמצאו דומים בחיות מעבדה לאדם, לכן אפשר ללמוד עליהם גם ממחקר בבעלי חיים. במחקר שנעשה בשתי קבוצות עכברים. שינו לקבוצה אחת את השעון בשעתיים. יומה חולק ל-10 שעות אור ו-10 שעות חושך (קבוצת הבקרה נותרה על 12 שעות אור ו – 12 שעות חושך). הגם שההבדל היה קטן באופן יחסי נגרמו שינויים ניכרים, ובכללם שינויים בטמפרטורת הגוף ובמשקל העכברים.

אנו יודעים כי טמפרטורת הגוף משתנה באופן מחזורי בשעות היממה ועולה לקראת הערב יחד עם לחץ הדם. בקבוצת הניסוי, העכברים לא הצליחו לווסת כראוי את טמפרטורת הגוף. כמו כן, הם עלו במשקל יותר מחיות קבוצת הביקורת על אף שאכלו אותה כמות מזון. ממצא זה מראה על השפעה רצינית של תזונה, חילוף חומרים ושעון ביולוגי. הירידה בחילוף החומרים בקרב קבוצת עכברי הניסוי היא ההוכחה לכך ש

שינוי הרגלי שינה (לרעה, הפחתת שעות) משמינים ולהפך שינה סדירה מרזה.

העלייה במשקל הגוף ניכרה אמנם רק לאחר כחמישה שבועות וקצב העלייה במשקל גבר לאחר 10 שבועות. כמו כן נמדדה עלייה בכמות ההורמונים אינסולין ולפטין בדם (שניהם הורמוני מעיים).

העלייה שנמדדה בכמות האינסולין בדם, הייתה על אף ריכוז גלוקוז נורמלי, מה שחושף יסוד לסוכרת ופיתוח תנגודת לקולטן האינסולין.

עמידות לאינסולין היא אחד הגורמים העיקריים לפיתוח סוכרת מסוג 2 [מקור]. ויותר מכך סוכרת מסוג 2 נובעת מתגובה לקויה של תאי הגוף לאינסולין [מקור].

לפטין (Leptin) הוא הורמון חלבוני השייך לקבוצת אדיפוקין. הורמון המווסת קצב אכילה ומשקל גוף – אשר מיוצר בתאי שומן וברקמות שומניות במעיים.

אחד הממצאים החשובים ביותר כאן היה בשינוי המבנה של שלוחות תאי העצב באזור קליפת המוח האחראי לפעילות קוגניטיבית. שלוחות תאי העצב נעשו קצרות יותר (בקבוצת המעבדה בניסוי) ובהמשך נמצא ש

כושר הלמידה שלהם לעומת קבוצת הביקורת, ירד.

מחקר שנעשה על אחיות שעבדו תקופה ארוכה במשמרות לילה [מקור] תיקף ממצאים אלו גם הוא הראה עליה במשקל [מקור], וממצאים דומים נצפו לגבי עובדי משמרות ביפן. 

בבוקר, עולה הרגישות לאינסולין (כתגובה לאור השמש) והמלטונין (הורמון השינה) פוחת וגורם לתחושת הערנות. בהמשך היום לקראת הערב, רמות המלטונין עולות מחדש והרגישות לאינסולין יורדת, ומכינה את הגוף למנוחה ולתיקון תאים [מקור]. התאמת זמני הארוחה לקצב החיים, לאור וללילה יכולים ע"פ מחקרים חדשים להפחית את הסיכון  לסוכרת 2 וללחץ דם גבוה. מחזור השינה/השכמה. 

 קצב היממה – הוא "שעון פנימי של 24 שעות שרץ ברקע המוח ומחזור בין ישנוניות לערנות במרווחי זמן קבועים. מומשג: מחזור השינה/השכמה ", מסביר עמוד הבית של קרן השינה הלאומית (ארה"ב). [מקור]. 

הורמונים כמו קורטיזול, ומלטונין מציר ההיפותלמוס – יותרת המוח – יותרת הכליה (HPA) [מקור] מושפעים מהשעון הביולוגי. שיבוש בסדרי ארוחות גם חשיפה לאלכוהול [מקור] ולשעות מנוחה ושינה בלתי סדירים משליכים על  ציר ה- HPA ובהמשך אלו משבשים גם את מחזור השינה – השכמה, עצמו. כך שבעוד שתפקודו של  ציר ה- HPA לסייע בעמידה במצבי לחץ הוא יכול להפריע לשלוות הנפש, בשל הפעלת יתר שלו [מקור]. יתר קורטיזול או שיבוש בסדריו הוא גם יתר לחץ, גם הפעלת יתר וגם שיבוש בשעון הביולוגי. כשהלחץ הזה לא מסתפק רק בכך אלא מוסיף ומשפיע על חילוף החומרים, ומשבש גם אותם. יש לזכור כי פעילות ההפרשה של ציר HPA עוקבת כשעון אחר דפוס מובהק של 24 שעות.  

גורמי סטרס – גירויים אקראיים בלתי צפויים מהווים אתגר הסתגלותי והישרדותי. הם בנוסף לסנכרון הפעילות הביולוגית מובילים לשינויי יום/לילה, משמשים אתגר ונושא התמודדות בלתי פוסקת. התמודדות עם שינויים בלתי צפויים לטווח קצר וארוך בסביבה נקראים "גורמי סטרס", ואלו יכולים להיות חיצוניים (למשל, חום או קור מוגזמים, מחסור במזון, התייבשות, טראומה ופלישה של פתוגנים) או פנימיים (למשל זיכרונות כואבים, פציעות, אבדן גמישות סינפטית, עורקית, כיווצי שרירים כרוניים =דמימות, בצקות) [מקור]. כדי להסתגל לגירויים אלו והם מוגדרים מלחיצים, פיתחו אורגניזמים מערכת לחץ, החשה בשינויים הסביבתיים באמצעות איברי חישה שונים. היא מעבדת אותם במערכת העצבים המרכזית (CNS), ובהתאם היא מתאמת את פעילות מערכת העצבים המרכזית ואת האיברים ההיקפיים באמץ משותף לשפר ולקדם את סיכויי ההישרדות [מקור]. מערכת הלחץ הזו היא  ציר ההיפותלמוס-יותרת המוח-האדרנל (HPA) ובהמשכה עומדים לרשותה משפיעי קצה: הורמוני לחץ גלוקוקורטיקואידים (Glucocorticoids) [מקור],והמערכת האוטונומית locus caeruleus/norepinephrine-autonomic  ומשפיעי הקצה שלה, נוראדרנלין ואפינפרין, שנקרא ביפן, שם התגלה ב1901, אדרנלין. הורמון המתח קורטיזול, שב ומופעל נוכח מצבי הלחץ על ידי המערכת הורמונלית: ציר ההיפותלמוס-יותרת המוח-יותרת הכליה (HPA), והוא מעורב בתהליכי למידה ומעורר חשש משינויים, משבש את השינה [מקור]. תפקוד לקוי של ציר זה בכל רמה (קולטן CRH, קולטן גלוקוקורטיקואיד או קולטן מינרל -קורטיקואיד) עלול להפריע לשינה [מקור]. תגובות ההישרדות האלו קשורות ללחץ ומושגות על ידי שתי רשתות רגולטוריות שמורות מאוד וקשורות זו בזו, מערכת השעון הביולוגי ומערכות הלחץ, מערכות אלו מתקשרות זו עם זו ברמות איתות שונות, והפרעה בוויסות של כל אחת מהמערכות עשויה להוביל להתפתחות של מצבים פתולוגיים שמוזכרים לאורך המאמר שוב ושוב [מקור].

המוח, המעיים והמערך המיקרוביוטי  מתקשרים זה עם זה בשיחה תלת כיוונית, במהלך היום. הקוד המפורט של השיחה בת ההיבטים המשולבים הללו נותר בעיקרו חסוי,  שעון הגוף-הידוע גם כקצב היממה (the circadian rhythm) -הוא מחזור ביולוגי בן 24 שעות ומתחולל לו בכל תא מתאי הגוף בנפרד. 

השעון הביולוגי עובד כך שביטוי הגנים תלוי בריכוז החלבונים שיצרו הגנים האחרים ובריכוז החלבון המשועתק מהגן עצמו. (מתייחס לכך שגנים יכולים להיות משועתקים מהדנ"א שבגרעין התא למולקולות RNA שיוצאות מהגרעין ומתורגמות לחלבונים על ידי הריבוזומים שבנוזל התא [מקור].) כתוצאה מכך

נוצר הרכב חלבונים מיוחד בכל שעה משעות היממה. הרכב החלבונים הזה מתורגם לאות שנשלח מהגרעין העל-תצלובתי לשאר המוח,

ובין השאר גם לההורמון CRH, (הורמון משחרר קורטיקוטרופין) הוא הורמון המופרש מההיפותלמוס וגורם להפרשה של ACTH מההיפופיזה הקדמית. ההורמון ACTH המופרש מההיפופיזה, מגרה את קורטקס בלוטת יותרת הכליה שמתחילה לייצר קורטיזול, או שאות נשלח אל בלוטת האצטרובל שאחראית על ייצור המלטונין בשעות החושך. על ידי כך הגוף כולו יודע מה השעה.

הוכח לאחרונה שיציבות חיים שומרת על הבריאות. מקצבים יומיים קבועים טובים ומשפיעים על ביטוי הגנים, על חילוף החומרים (התגובות הפיזיות והכימיות המורכבות, שהופכות מזון לאנרגיה וכוחות תפעול חיוניים) ועל שלל פונקציות שמשפיעות על רווחה תזונתית וכללית-כולל האופן שבו הכבד מתמודד עם שומן, תפקוד לב וכלי דם, משקל, ויסות הסוכר בדם. כולם מניעים מקצבים יומיים בפיזיולוגיה שלנו, מהשינה, לערות מרמות ההורמונים ועד לאופן התגובה שלנו על חוויות החיים והתעוררות רגשותנו. וטרם נגענו בנזקי התרופות שמשבשות הכול, אבל לא רק בטווחים הקצרים גם בטווחים ארוכים. יצוין שאין מידע רב ומעמיק על השעון הביולוגי, לכן יש לקחת בחשבון שכל הדיאטות, שנשענות עליו ומשגשגות כצו אופנה, יתכן שהן טובות ויתכן שבטווח הארוך הן יחשפו כהרות אסון. אם מי מכם לוקים בהתדרדרות בריאותית, שיקלו היטב לפני שאתם משתלטים על השעון הביולוגי.

שעון הגוף שלנו מסונכרן עם הסביבה שמסביב לו על ידי חשיפה לשמש לאור היום, לקצב חברתי (social rhythm therapies) – דפוסי התנהגויות יומיומיות שכיחות שמשפיעות על תזמון מערכת היממה באופן ישיר או עקיף [מקור1, מקור2 מקור3]  כהערת אגב אוסיף כי טיפולי קצב חברתי מקדמים יציבות של התנהגויות יומיומיות כולל שינה/השכמה על מנת למזער את ההשפעה של הפרעות לקצב היממה הן על הגוף והן על הנפש. ובמטרה מפורשת לשנות תהליכים ביולוגיים הקשורים בשעון הגוף שתורמים לשמירה עליו על-מנת לקדם מרחבים שלא מתפקדים בגוף. 

חוקרים מצאו שהמיקרוביוטה פעילה בשעות היום יותר, ובאופן משמעותי מאשר בלילה.

נושא זה נקשר עם ההעדפה ליטול תוספי סיבים בבקר (פסיליום, צ'יאה, שיבולת שועל). מכל מקום הנושאים שנחקרו עד כה, מצביעים על כך שגם המוח וגם הגוף כולם "יומיים". נראה שהמוח האנושי מכיל "חישני" אור. וש"חלבוני שעון" נמצאים כמעט בכל תא. אור טבעי מעניק מקצבי חיים, ומשפר לכאורה תהליכי למידה. אלו מורכבים ממחזורי שינה-טבעיים טבעיים ושטובעים מחזורי אכילה/צום. מחזורי לנוכחות השמש, לויטמין D, לכולם חשיבות גדולה ממה שתרבות העכשווית מעניקה, אלו מתקשרים עם מערכת העצבים המרכזית ובלוטת יותרת המוח כדי להשפיע על המערכת האנדוקרינית (הורמונלית) על-מנת לשמור על הבריאות ועל אריכות ימים.

תזמון הארוחות. או סינכרון התזונה חשוב לבריאות לטווח ארוך, וידוע כי הפרעה לקצב היממה גם אם בגין משמרות בעבודה (של, למשל רופאים או דיילים, גם אמנים, שוטרים וחיילים) או נסיעה ארוכה עלולים כל אחד בתורו להזיק לבריאות [מקור]. מכאן ההמלצה

לאכול את הארוחה העיקרית בשעות היום

לרוב היא ארוחת הצהריים. או ההמלצה הידועה של הרופאים, בתקופה שהם בה ריפאו ולא ייצגו תעשיינים או סחרו בתרופות, להימנע מארוחות כבדות מאוחר או בלילה והמלצת זקנינו לישון מוקדם.

חשוב לציין כי סברה שאכילה בזמנים יוצאי דופן, כפי שקורה לעיתים קרובות במהלך משמרות או הכנה למבחן בקרב תלמידים, היא גורם עיקרי להפרעה בשעון הגוף ולירידה בכושר הלמידה. עם זאת, לא היה ידוע בעבר כיצד שעון הגוף מגיב לתזמון הארוחות, מה שמקשה על מתן ייעוץ רפואי או התערבויות שעשויות להקל על הבעיה בשיטות רפואת הממסד הישן.

חוקרים במעבדת MRC לביולוגיה מולקולרית (Molecular Biology – LMB) בקיימברידג 'ובאוניברסיטת מנצ'סטר זיהו לאחרונה את האינסולין כאות העיקרי שמסייע לתקשר בגוף בזמן האוכל (בעת ההאכלה) את מקצבי היממה בכל הגוף והארוחות שלנו אל שעוני הסלולר שברחבי גופנו [מקור]. הניסויים האלו מראים שאינסולין, הורמון שמשתחרר כשאנחנו אוכלים, מאפס את מקצבי היממה בתאים וברקמות רבות, על ידי גירוי לייצור של חלבון שעון הנקרא PERIOD, הגן המסתורי שהוזכר לעיל, הוא "גלגל שיניים" חיוני בתוך המנגנון היומי של כל תא ותא. ניסויי הצוות בתאים מתורבתים, וששוכפלו בעכברים, מראים כי אינסולין, הורמון שמשתחרר בגוף כאשר אנחנו אוכלים, מתאים את מקצבי היממה בתאים וברקמות שונות בנפרד, על ידי גירוי ייצור של חלבון הנקרא PERIOD, חלבון בשם TIM, נקשר אל החלבון PER [שנחשף ע"י ג'פרי הול (Hall) ומייקל רוזבאך (Rosebach 1984] והוזכר בפתיח למעלה, ביחד שניהם נכנסים אל הגרעין התא, שם תהליך הביטוי של גנים שונים מתעכב, ביניהם period (תוצר של הגן המסתורי, להלן) ויוצרים מצב שמגביל את ייצורו של חלבון PER. הגן המסתורי period כלומר "זמן" מתעכב.

 ד"ר ג'ון אוניל, Dr John O'Neill, מנהיג מחקר ב- MRC LMB שהוביל את צוות המחקר של קיימברידג', אמר: "בלב השעונים הסלולריים נמצאת מערכת מורכבת של מולקולות שהאינטראקציה שלהן מספקת תזמון מדויק של 24 שעות. מה שהראינו כאן  הוא שהאינסולין המשתחרר כאשר אנו אוכלים, יכול לשמש אות תזמון לתאים בכל גופנו." יותר מכך החוקרים מצאו, יחד עם ד"ר דיוויד בכטולד, Dr David Bechtold מרצה בכיר באוניברסיטת מנצ'סטר, כי כאשר אינסולין ניתן לעכברים בזמן ביולוגי הלא נכון – כאשר הם, למשל בדרך כלל נחים – הוא שיבש את מקצבי היממה התקינים ואף גרם לאובדן ההבחנה שלהם בין יום ללילה.

 ד"ר בכטולד אמר: "אנו כבר יודעים שהחברה המודרנית מציבה אתגרים רבים לבריאותנו ולרווחתנו-דברים שנתפסים כמקובל, כגון חוסר שינה וג'ט לג, אבל הם משבשים את שעון הגוף שלנו. והשיבוש הזה לאורך זמן  מתבהר כמי שמגבירה את שכיחותן וחומרתן של מחלות רבות, כולל מחלות לב וכלי דם וסוכרת מסוג 2 ואי ספיקת כליות [מקור].

 ד"ר פרייה קרוסבי, חוקרת ב- MRC LMB ומחברת ראשית במחקר, הדגישה באומרה: "הנתונים שלנו מצביעים על כך שאכילה בזמנים לא נכונים עלולה להשפיע רבות על מקצבי היממה שלנו. יש עדיין מה לעשות כאן, אבל יש לתת תשומת לב מיוחדת לתזמון הארוחה וחשיפה לאור היום, ככל הנראה, הדרך הטובה ביותר למתן את ההשפעות השליליות של עבודת הנשענות על משמרות לילה [מקור]. המלצה זו נכונה גם לעובדים בשעות המסורתיות יותר, השמרו לכם, כאשר אתם אוכלים. האכילה בזמנים הנכונים היא דרך חשובה לסייע בשמירה על שעוני גוף בריאים, במיוחד כאשר  אנו עוברים את גיל 55 [מקור].

מזון עתיר שומן פוגע בשעון הביולוגי בגוף – חוקרים באונ' העברית גילו כי צריכה קבועה של מזון בעל עודפי שומנים עשויה לשבש מקצבים יומיים בגוף

חומרי מזון מסוימים, כמו ויטמין A וקפאין יכולים לכוון את השעון הביולוגי. בנוסף, תזמון האכילה מכוון את השעון באיברים ההיקפיים ללא תלות בשעון המרכזי הממוקם במוח. במאמר שהתפרסם במגזין Endocrinology, טוענים החוקרים: ד"ר אורן פרוי ועמיתיו פרופ' זכריה מדר (אונ' עברית) כי תזונה עתירת-שומנים גורמת להשמנה לא רק בשל תכולת הקלוריות הגבוהה שלה, כי אם גם בשל ההפרעה הנוצרת בפעילותו התקינה של השעון הביולוגי בתאי הגוף [מקור]. לטענתם ההורמון אדיפונקטין שמופרש מרקמת שומן ומעורב בתהליך חילוף החומרים של גלוקוז ושומן. הוא אחראי על הגברת החמצון של חומצות שומן ועל הגברת הרגישות להורמון אינסולין, שני גורמים החיוניים בשמירה על פעילות תקינה של חילוף החומרים. נמצא כי בקבוצת העכברים שניזונה ממזון דל-שומן, השפעת האדיפונקטין התנהלה באופן רגיל והצום ממזון שומני גרם לפעילותם התקינה הן של השעון הביולוגי והן של חילוף החומרים. שיבוש בשעון הביולוגי נמצא בתזונה רבת שומן והיא נראת כיום, כמובילה בשיבוש בחילוף החומרים ובהפרעות למנגנונים מווסתי שעון נוספים, דוגמת לחץ דם ומחזורי עירות ושינה [מקור].

נשארו לך שאלות 

אשמח להשיב על כל שאלה 

לטופס פנייה ישירה אל ירון מרגולין – נא להקליק – כאן  

בבקשה לא להתקשר משום שזה פשוט לא מאפשר לי לעבוד – אנא השתמשו באמצעים שלפניכם –


שמי Name:

טלפון phone:

דוא"ל (כדי שאוכל להשיב לך מכל מקום בעולם) Email:

איך אני יכול לעזור לך How can I help you:

אפשר לקבל את בדיקות הדם החריגות שלך Exceptional laboratory tests:



למען הסר ספק, חובת התייעצות עם רופא (המכיר לפרטים את מצבו הבריאותי הכללי של כל מטופל או שלך) לפני שימוש בכל תכשיר, מאכל, תמצית או ביצוע כל תרגיל. ירון מרגולין הוא רקדן ומבית המחול שלו בירושלים פרצה התורה כאשר נחשפה שיטת המחול שלו כבעלת יכולת מדהימה, באמצע שנות ה – 80 לרפא סרטן. המידע באתר של ירון מרגולין או באתר "לחיצות ההחלמה" (בפיסבוק או MARGOLINMETHOD.COM ), במאמר הנ"ל ובמאמרים של ירון מרגולין הם חומר למחשבה – פילוסופיה לא המלצה ולא הנחייה לציבור להשתמש או לחדול מלהשתמש בתרופות – אין במידע באתר זה או בכל אחד מהמאמרים תחליף להיוועצות עם מומחה מוכר המכיר לפרטים את מצבו הבריאותי הכללי שלך ושל משפחתך. מומלץ תמיד להתייעץ עם רופא מוסמך או רוקח בכל הנוגע בכאב, הרגשה רעה או למטרות ואופן השימוש, במזונות, משחות, תמציות ואפילו בתרגילים, או בתכשירים אחרים שנזכרים כאן.

מאמרים אחרונים

מזון למוח – המזון הבריא למוח תומך בגמישות מערכת העצבים שלו וביכולת הלמידה, שומר על הזכרון, ומונע מחלות כגון אלצהיימר.

שעורה ופעולות נוגדות דלקת כולל עיכוב גורם נמק גידול אלפא  – Tumor necrosis factor alpha.

על הנקמה ודמימותיה

If you have any questions left –

I'd be happy to answer any questions.

For a direct application form to Yaron Margolin – please click here

Recent Articles

Kidney Failure

Taming the Rogue Kidneys

Vital Information

מבוא לפסיכותרפיה מכלולית והוליסטית

הפסיכולוגיה הטיפולית וההוליסטית – תולדות הפסיכותרפיה

מגילת רות האלמנה שיצאה ממרחב הנוחות

יש פתרון כולל לבעיות הקשורות לדימוי עצמי, חוסר בטחון וערך עצמי נמוך – דופמין

חרדה

מעגל המוזר – התפתחות ה"אני" בשנה התשיעית לחייו

איך מורידים לחץ וחרדות באופן טבעי? התמודדות עם סטרס ולחץ נפשי

טיפול נפשי ללא תרופות – חרדות, פחדים וייאוש – תסמינים שיש להם פתרון טבעי, מדויק ומהיר

למה אני לא מצליח להתמיד – והסוכר

גמישות היא מצב נפשי – אתגר בזרימה ושינוי –  אני מבקש להתגמש

חזרה לבסיס – עקרונות צירופי המזון

על ההזנחה –

ניתוק רגשי – על הקורוציונה

די לכאב

ראיית המעמקים – כניסה לטרקלין או על החיים האמתיים.

התודעה השלילית

ביקורת מבזה

איך לצאת ממצבי תקיעות בחיים – שיטת שלוש השאלות בגובה העיניים

נמאס לי מהחיים מה עושים

על היכולת להשתקם, לקום מאבק הדרך ומכאב הפרידה

ריגוש רעיוני או התקווה והדופמין – יחשפו בפניך כל הסודות שבהתמכרות שבהמתנה – ריגוש, המתנה, תקוה ודופמין – המאמר כאן

מסלול ההתפתחות הנורמטיבי בחיי אדם ודמימותיו בטבלה – סדרת מאמרים.

שלושת המיצים

לחלק הראשון הבצל והפלפלים

לחלק השני – החסה

לחלק השלישי – תפוח אדמה והבוטיראט

לחלק הרביעי – הכוסמת המופלאה

לחלק החמישי – נבטי הברוקולי וחלבון הנעורים

לחלק השישי – שיבולת השועל והבטא קלגן

 לחלק השביעי – על האצות והפוקוקסנטין

עשרת המזונות הבריאים ביותר לחולי כלייה. 1 

טיפול טבעי ופשוט בכאבי ברכיים

הערכות שונות במדידת אשלגן בפלזמה שוללות לפעמים שלא בצדק יתר אשלגן בה – היפרקלמיה פסאודו היפרקלמיה – Hyperkalemia

מדד חדש לבריאותך – ביטול האסרוסקלרוזים

אי ספיקת כליות – טיפול ללא תרופות

אוראה – למה האוראה מוגברת ומופחת בדם Urea

הקורטיזול וכאבים בבית החזה וביד שמאל

להוריד קריאטינין, אוריאה ולהחלים ללא תרופות מאי ספיקת כליות

וירוס הקורונה וגרון יבש

-אי ספיקת כליות להחלים ללא תרופות – על הGFR ונזקי התרופות

ההומוציסטאין – האויב הגדול של האנדותל ובריאות העורקים

אי ספיקת כליות – אילוף הכליות הסוררות – כל מה שחשוב לדעת – חלק ג

אריתרופויטין (EPO) Erythropoietin

התרופות והרע – ויטמין D3

על בדיקות הדם

אנמיה למה חסר לי ברזל?

רוצה להחלים מפגיעה במערכת העיכול ללא תרופות?

להחלים בפשטות ממחלת ריאות חסימתית כרונית

רוצה להחלים בצורה מלאה מסוכרת

שחיקת סחוס, למה לסבול? – ללא ניתוח ללא תרופות – טיפול להחלמה

עורקים גמישים – הסוד והדרך לזכייה בבריאות מחדש

ההומוציסטאין – האויב הגדול של האנדותל ובריאות העורקים

פרנצ'סקו מסינה Francesco Messina אלהים באדם שחיפש אחר היופי

ויטמין השמש ויטמין D-

התרופות והרע – ביוטין B7 ויטמין H

רוצה להחלים מיתר לחץ דם?

מזונות גבריים ובטן שטוחה

שלושת המיצים

על לחם חוקם של עסקים – מה באמת חשוב לדעת בכדי להצליח (פרק א')

טיפול נפשי ללא תרופות – חרדות, פחדים וייאוש – תסמינים שיש להם פתרון טבעי, מדויק ומהיר

חזרה לבסיס – עקרונות צירופי המזון

על ההזנחה –

ניתוק רגשי – על הקורוציונה

די לכאב

ראיית המעמקים – כניסה לטרקלין או על החיים האמתיים.

התודעה השלילית

ביקורת מבזה

על לחם חוקם של העסקים

למה אני לא מצליח להתמודד

מגיע לי – העדר הכרה במאמץ של השועט קדימה, בהחלט יכול להוביל לכישלונה של קריירה מזהירה.

סוכרת כלייתית (נפרופתיה סוכרתית) כן, אפשר להחלים".

כאבי גב – פתרון טבעי, עדין ופשוט לבעיה שלך

כאבי גב לא דורשים ניתוח – רק מגע יד עדינה

טיפול טבעי ופשוט בכאבי ברכיים

אי ספיקת כליות – צום חלבונים

צום חי – הוא תרופה טבעית. אזהרה לקטונים (Lactones) –

אי ספיקת כליות מתוקה: (נפרופתיה סוכרתית) אפשר לצאת בשלום מהצרה המסוכנת לסוכרתיים – צום חי

אי ספיקת כליות – מתכונים לדיאטה מאוזנת – טעימה להשתגע.

אילוף הכליות הסוררות – איך להחלים מאי ספיקת כליות להקליק כאן

"אילוף הכליות הסוררות" תחילת פרק א

ההמשך לפרק א' של "אילוף הכליות הסוררות"- כאן.

פרק ב'

פרק ג'

נשלח ב כללי

כתיבת תגובה

Or

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

*