קשר הגלוטן – אלרגיה לגלוטן והאם הימנעות מגלוטן מוצדקת?

פורסם ב 8 בספטמבר 2021 ע"י

אלרגיה לגלוטן ואי סבילות לגלוטן אינן זהות. צילום מסך מויקיפדיה – **כאן**.

הימנעות מגלוטן שכיחה כיום, האם היא באמת מוצדקת והאם הרגישות לגלוטן באמת שכיחה בימנו?

אנשים רבים נמנעים מגלוטן בשל אלרגיה אליו, האמנם אכילת גלוטן (לחם, קרקרים, תירס, עוגיות) באמת מהווה בעיה והימנעות ממנו "צום מגלוטן" היא התרופה? האם קיימת רגישות לגלוטן? ואם כן, מה ההבדל בין מחלת הצליאק, אלרגיה לחיטה, לרגישות לגלוטן שאינה צליאק (NCGS)?

קריאה נעימה

"אי סבילות לגלוטן" (Gluten intolerance) הוא מונח מטרייה, חדש יחסית, שמתייחס למצב שבו אכילת גלוטן גורמת לחוסר נוחות משמעותי במערכת העיכול, עם תסמינים שיכולים להיות דומים לצליאק כמו כאבי בטן, גזים, נפיחות, אבל איננה צליאק. בן המקרים שמוגדרים "אי סבילות לגלוטן" נמצאת גם אלרגיה רגילה לגלוטן (פריחה או בצקת במקומות שונים בעור) אותה נתן לזהות במבחני אלרגיה מקובלים.

גלוטן הוא חלבון צמחי – אולי אחד מתרכובות המזון השנויות במחלוקת והבלתי מובנות. הגלוטן כולל מספר חלבונים הנקראים פרולמינים.

גלוטן (Gluten) הוא תערובת של חלבוני פרולמין (prolamin). קבוצה של חלבוני אחסון צמחיים בהם תכולת חומצת אמינו פרולין גבוהה. הפרולמינים נמצאים בצמחים, בעיקר בזרעים של דגנים כגון חיטה (גליאדין), שעורה (hordein), שיפון, תירס, דורה, שיבולת שועל. הגלוטנין בהם גבוה וכן הפרולינים, והם בעלי תכונת מסיסות ירודה במים. בנוסף לכך, חלבוני הגלוטן מאוד עמידים בפני הידרוליזה בתיווך פרוטאזות של מערכת העיכול. מכאן נובעת הופעתם של פפטידים פתוגניים, הגורמים לצליאק המחלה האוטואימונית (CD) ואלרגיה אצל הלוקים במחלה. בנוסף לכך חלבונים אלה עמידים בפני עיכול מלא על ידי אנזימי העיכול ששוכנים במערכת העיכול (GI). אנזימים שהלבלב, והקיבה מייצרים אינם מסוגלים לפרק חלבונים שמכילים פרולין בכמות גדולה.

קיימות מספר דרכים להגנה, וניקוי רעלים מפפטידים של גלוטן, והנפוצה בהן היא הימנעות וצום מגלוטן (GFD), תזונה שהוכיחה את עצמה כמיטיבה עם החולים.

אי סבילות לגלוטן מתייחסת לשלושה סוגים של הפרעות: צליאק המחלה האוטואימונית (CD), אלרגיה לחיטה ורגישות לגלוטן שאינה צליאק (NCGS) [מקור1, מקור2, מקור3].

מחלת צליאק

מחלת הצליאק היא כנראה המחלה הידועה ביותר שקשור לגלוטן [מקור]. מדובר במחלה אוטואימונית בה מערכת החיסון בעת חשיפה לגלוטן – מגיבה לגלוטן כגורם בלתי רצוי, זר, מה שגורם להפעלת המערכת החיסונית ובהמשך ליצירת הליך דלקתי [מקור]. כשמדובר בילדים, ניתן לחשוד בנוכחות צליאק במקרה שהילד אינו גדל ומתפתח בהתאם לנורמת הגובה, וכן כאשר הוא סובל מאנמיה כתוצאה ממחסור בברזל. מערכת החיסון תוקפת כאמול ומובילה לפגיעה במעי הדק ולמגוון רחב של תסמינים, כול שלשולים, כאבי בטן ונפיחות. מדובר במחלה שמאובחנת בקרב כאחוז אחד בלבד, מתוך כלל האוכלוסייה. יחד עם זאת, חלק ניכר מהאוכלוסייה הכללית הבריאה, שאינו חולה בה, בוחר להוריד את הגלוטן מהתפריט, בגלל מה שמכונה "רגישות לגלוטן", או בשפה המקצועית "אי סבילות לגלוטן".

חשיפה ממושכת של חולה אמיתי (בצליאק) לגלוטן יכולה להוביל לירידה בצפיפות מינרלים בעצם, לירידה משמעותית במשקל, לאנמיה ומחוסר בברזל, גם להתקפים, וחולשת שרירים [מקור1, מקור2].

אי סבילות לגלוטן, לעומת זאת, היא תופעה שאינה גורמת לנזק דלקתי למעי, אבל הסימפטומים עלולים להופיע ולהידמות מאוד לאלה שחווה אדם החולה בצליאק: שלשולים, גזים ונפיחות. בניגוד למחלת הצליאק, שלה כאמור השלכות בריאותיות חמורות, למי שסובל מאי סבילות לגלוטן לא צפוי נזק בריאותי משמעותי.

מחלת הצליאק שכיחה יותר גם בקרב אנשים הסובלים ממצבים אוטואימוניים אחרים, כולל סוכרת מסוג 1, יחד עם זאת השכיחות לרגישות זו נמוכה, אבל משתנה מעט ברחבי העולם.

אלרגיה לחיטה

תגובה אלרגית לחלבונים הקיימים בחיטה מאפיינת מחלה זו. אלרגיה לחיטה אומר אלרגיה בתיווך IgE. הוכח כי ω5-גליאדין הוא האלרגן העיקרי של גלוטן, והוא משרה אנפילקסיס שנגרם כתוצאה מפעילות גופנית [מקור]. אלרגיה זו שכיחה יותר בקרב ילדים, אם כי היא מופיעה גם בקרב מבוגרים. אלרגיה לחיטה, בניגוד למחלת הצליאק, יכולה להתפתח בתיווך אימונוגלובולין E (IgE).כלומר, נוגדני IgE שהם ספציפיים לחיטה, או לגלוטן נקשרים אליו, ומעוררים תרכובות דלקתיות, כולל הפרשת היסטמין. הבעיה שתגובות חיסוניות בתיווך IgE יכולות לסכן חיים. החולה אינו חייב לבלוע גלוטן כדי להיפגע התגובה הדלקתית כוללת הפשרה של היסטמינים וזו יכולה לנבוע גם מהרחת חיטה – למשל, כאשר החולה נמצא במטבח למטרת אפיית עוגה או לחם עם קמח חיטה.

אלרגיה לגלוטן יכולה לייצר תסמינים חמורים, כולל אנפילקסיס, שהיא תגובה אלרגית שעלולה לסכן חיים.

צליאק ואלרגיה לגלוטן הם מצבים חמורים, אבל המנגנונים המעורבים בכל אחת מהמחלות האלו שונים [מקור].

רגישות לגלוטן ללא צליאק (NCGS) היא תסמונת שמתאפיינת בתגובה למזון שמכיל גלוטן – של סימפטומים במעיים וחוץ-מעיים, בנבדקים שאינם מושפעים ממחלת הצליאק או מאלרגיה לחיטה. בדומה למחלת הצליאק, רגישות לגלוטן ללא צליאק (NCGS) שכיחה בקרב נשים.

אחת הסברות כיום כי רכיבים אחרים של חיטה, לא רק גלוטן, מעורבים ב – NCGS. מכל מקום המחקר על רגישות לגלוטן ללא צליאק – NCGS, צעיר והמדענים ממשיכים לחפש דרכים להבין את המצב הזה.

אנשים עם NCGS חווים לאחר חשיפה לגלוטן נפיחות, גזים ושלשולים, כמו גם עייפות, התפרצותה של חרדה וכאבי ראש.

השימוטו

הגלוטן קשור קשר הדוק עם מחלת הצליאק, אבל גם עם מחלה אוטואימונית של בלוטת התריס – Hashimoto. אכילת גלוטן במקרה הזה רק עשויה להגביר ייצור של נוגדנים מבלוטת התריס! ואלו יכולים לתקוף ולהרוס את בלוטת התריס עצמה.

התסמינים הראשונים קלים, למשל נפיחות בחלק הקדמי של הגרון. מחלת השימוטו מתקדמת בדרך כלל לאט ולאורך שנים רבות היא גורמת לנזק כרוני בבלוטת התריס, דבר שמוביל לירידה ברמות הורמון בלוטת התריס בדם: תת פעילות (תת פעילות של בלוטת התריס).

סימנים ותסמינים של תת פעילות בלוטת התריס כוללים: עייפות ואיטיות, רגישות מוגברת לקור, עצירות, עור חיוור ויבש, פנים נפוחות, ציפורניים שבירות, איבוד שיער, הגדלת הלשון, עלייה לא מוסברת במשקל, כאבי שרירים, רגישות ונוקשות, גם כאבי מפרקים וחולשת שרירים אפילו דימום וסת ממושך, דִכָּאוֹן ופגיעה בזיכרון.

נשארו לך שאלות

אשמח להשיב על כל שאלה

לטופס פנייה ישירה אל ירון מרגולין – נא להקליק – כאן

בבקשה לא להתקשר משום שזה פשוט לא מאפשר לי לעבוד – אנא השתמשו באמצעים שלפניכם –

למען הסר ספק, חובת התייעצות עם רופא (המכיר לפרטים את מצבו הבריאותי הכללי של כל מטופל או שלך) לפני שימוש בכל תכשיר, מאכל, תמצית או ביצוע כל תרגיל. ירון מרגולין הוא רקדן ומבית המחול שלו בירושלים פרצה התורה כאשר נחשפה שיטת המחול שלו כבעלת יכולת מדהימה, באמצע שנות ה – 80 לרפא סרטן. המידע באתר של ירון מרגולין או באתר "לחיצות ההחלמה" (בפיסבוק או MARGOLINMETHOD.COM ), במאמר הנ"ל ובמאמרים של ירון מרגולין הם חומר למחשבה – פילוסופיה לא המלצה ולא הנחייה לציבור להשתמש או לחדול מלהשתמש בתרופות – אין במידע באתר זה או בכל אחד מהמאמרים תחליף להיוועצות עם מומחה מוכר המכיר לפרטים את מצבו הבריאותי הכללי שלך ושל משפחתך. מומלץ תמיד להתייעץ עם רופא מוסמך או רוקח בכל הנוגע בכאב, הרגשה רעה או למטרות ואופן השימוש, במזונות, משחות, תמציות ואפילו בתרגילים, או בתכשירים אחרים שנזכרים כאן.

For the avoidance of doubt, consult a physician (who knows in detail the general health of each patient or yours) before using any medicine, food, extract or any exercise. The information on Yaron Margolin's website or the "Healing Presses" website (on Facebook or MARGOLINMETHOD.COM), in the above article and in Yaron Margolin's articles are material for thought – philosophy neither recommendation nor public guidance to use or cease to use drugs – no information on this site or anyone You should always consult with a qualified physician or pharmacist regarding pain, bad feeling, or goals and how to use foods, ointments, extracts and even exercises, or other remedies that are mentioned as such