אקמול זה רע? פאראצטמול (PARACETAMOL) גם פרצטמול או אצטאמינופן (Acetaminophen) – הידוע גם בשם אקמול, רוקסט ודקסמול עלול לפגוע בכליות ובכבד ואסור לשימוש לחולי כליה 

גבישי אקמול (מגובשים מתמיסה מימית) במיקרוסקופ. הפרצטמול  או האצטאמינופן כלומר אקמול או אקמולי גם טילטול בשפת העם הינו מוריד חום ומשכך כאב קל עד בינוני. הוא מצוי כתכשיר יחיד או בשילוב עם תרופות נוספות: אקמול, מוסקול, קולדקס, דקסמול ורוקסט ונרכש בצורות שונות: טבליות, קפליות, נרות וסירופ. האם הרופא שלך דיווח לך שהוא גם יכול להרוס את הכבד שלך את הכליות שלך ובמקרים מסוימים לחבל בכל טיפול אפשרי להחלמה מאי ספיקת כליות – מאמר על תרופות ללא מרשם מאת ירון מרגולין מאסטר בהפחתת כאב והחלמת הכליות – מוזמנים לקרוא

אצטמינופן, הידוע גם בשם אקמול (טבע)  ובארצות הברית: Acetaminophen הוא אחד משככי הכאבים ומורידי החום הנפוצים ביותר בעולם כיום. כמעט בטוח שגם אתם משתמשים בו. 

פרצטמול  – או אצטמינופן השם אצטאמינופן נפוץ בעיקר בארצות הברית. נוסחתו הפשוטה היא C8H9NO2 ונוסחת המבנה שלו: ,H-C6H4-NH-COCH3. נמצא ביותר מ -400 מוצרים ללא מרשם. בטווח הקצר הוא עושה עבודה נהדרת. הכאב נעלם, אבל לרוב התסמינים השליליים לא מסוכנים כבמקרים בהם נוטלים משככי כאבים אחרים [מקור]. המינון המומלץ לנטילה פומית (בליעה) הוא 660 עד 1000 מ"ג כל 4 עד 6 שעות, אך כך שסה"כ לא תעלה הכמות הכוללת שלו על 3 גרם ליום. תופעות לוואי מעטות ורגילות של התרופה כוללות בחילות, כאבי בטן, חוסר תיאבון, כאבי ראש, הצהבה של העור או העיניים ושתן כהה, כולן מצביעות על נזק לכבד, אבל זה כלום, ו"בתנאי שהמינון שאתם לוקחים ממנו נמוך" אומרים רופאים ומזהירה הרוקחת האמינה ביותר סוזי כהן: "הקפידו שלא ליטול יותר מ 4 גרם (4000 מ"ג) ביום" ("האמת על התרופות" עמ' 34  – שם). והסיבה לפניתה זו של כהן היא כי יותר מדי אצטמינופן משכך כאבים בעוד שהוא מבחינה טכנית תרופה אנטי דלקתית לא סטרואידית (NSAID) [מקור], אך יש בו סכנה. מכל מקום הוא אחד ממשככי הכאבים והחום הנפוצים ביותר בעולם והוא בהחלט יכול להיות מסוכן לכם.

ירון מרגולין משחה ולחיצות ההחלמה. שיקום שבר, נקע מזורז בעזרת המשחה הירוקה.

הקליניקה שלי (לחיצות ההחלמה) שואבת אליה מחלימים מכל העולם והארץ. רובם מבקשים לבלום כאבים או את מחלת הכליות. אלו שני מרחבי המומחיות שלי, אבל, אני רקדן וכוריאוגרף בהחלט לא רופא. מקור הידע להפחית כאב ולהחזיר את ההרמוניה לגוף כולל נושא "אילוף הכליות הסוררות" באים ונובעים מעולם הריקוד ממנו אני בא, מצורת מחשבתו, מהתנועה ובמיוחד משיטת הריקוד, אימון הרקדן שפתחתי בשנות ה70 של המאה הקודמת. "לחיצות ההגמשה" ו"פריצת דמימה אישית" הנושא הזה מאוד מעניין אותי, אבל כאן עומדת בעיה אחרת. בן מבקשי ההחלמה מהידועות שאני מבקש ומנחה ליטול רק חומרי הזנה מרשימה מוקפדת שאני נותן ללקוח לאחר בחינת תיק בדיקות מעבדה, וזה לוקח לי המון זמן. לאחרונה הרכבתי תפריט וקו החלמה תזוני ב 7 שעות. זה תמיד קשה לי. אני אוהב יצירתיות ומעודד סקרנות, אבל לא הסתכנות. אני מבקש מהמחלימים לידע אותי ויותר מכך לבקש תמיכה לכל צורת הזנה ובוודאי תרופה ללא מרשם שהם מבקשים ליטול, ובפרט כשמדובר בחומרים שלא נמצאים בדף התזונה שהכנתי לאחר בדיקת מצב גופני שלדעתי מדויקת יותר מדף המעבדה (כמעט תמיד חסרים בו נתונים חשובים).  עמי הוא אדם מלומד וסקרן שהגיע לקליניקה עם מצב כליתי לא טוב, אפילו רע. לייצב מצב כזה ולאפשר המשך חיים תקין זו משימה אדירה. צריך להיות כוריאוגרף (אני כוריאוגרף) או מלחין כדי להביא את הגוף ממצב של חוסר הרמוניה מוטרפת כזו להרמוניה וליציבות. עברה שנה מאז שעמי הגיע. הרחבתי את זמן הפגישה שלנו מ45 דקות לכמעט כפול ואפילו יותר, תענוג היה לי לשוב לשוחח אתו על חומרי ההחלמה ודרכי החשיבה. 

נסעתי לחו"ל במסגרת עבודתי והשארתי את הקליניקה בפגרה ארוכה מהרגיל (20 ימים). כאבי הראש של עמי מעוצמתם כמעט שכח… מזמן – חזרו.

לחיצות ההחלמה מסלקות כמעט כל כאב.

כך גם כאבי הגאוט של עמי נעלמו ונשכחו. זו שיטה מופלאה שעוד תשמעו עליה רבות. רוצים לדעת איך היא נחשפה – כאן אני מספר על ההתחלה. 

לחיצות ההגמשה – ירון מרגולין ורקדנית צעירה מאוד מוכשרת.

במכאוביו עמי, נטל אקמול, והכאב חלף, ועוד אקמול, והכאב חלף. לאחר 10 ימים ערך בדיקת דם שגרתית. חלק מהמחלימים עושים אותה כל שבועיים אחרים כל חודש ואלו שמאימים על המערכת שדרדרה את מצבם, לא חשפה בפניהם את ה-GFR, הסתירה, דחפה תרופות שדרדרו את מצב הכליות… זוכים לבדיקות כל שבוע. מצב זה מאפשר לי לדווח מדי פעם על עוד התקדמות. לעקוב אחר כל שינויי התפריט ולדייק יותר ויותר בפריצת הדמימות בתפעולן של "לחיצות ההחלמה" ללמוד היכן משתקף בכיווצים הגלוטמין כשהוא חסר או הQ10 וויטמין D. "שוב לא נחשפת לשמש? … אני מבקר את המטופל ללא היסוס, הודות לסיוע הזה מהממסד המעבדתי. בכל אופן, כך וללא סיוע, בלי תקציבים, או תרומות אני כל הזמן מתקדם בתהליכי החלמת הכליות ושיבה להרמוניה של הגוף. זה סיפוק גדול. אושר. כולם מתקדמים וזה נושא מופלא בפני עצמו וגם לא רגיל. אין הצלחה של 100 אחוז ובכל זאת בינתיים יש.  הבדיקות של עמי היו הפעם גרועות. תמיד ישנן תזוזות, זרחן עולה, אשלגן עולה (על נושא האשלגן ובדיקותיו הלא מיטביות, בלשון המעטה "הערכות שגויות" פרסמתי כאן) אבל האוראה יורדת. משום חשיבות המדד הזה להצלחת החלמת הכליות למדתי לזהות את מדד האוראה, בלי עזרת הממסד, (כמדומני פרסמתי את הסוד באחד מסדרת המאמרים על הדמימות). בבופו של דבר לא ראינו אי יציבות כזו מעולם – האוראה (כאמור לעיל, מדד מרכזי בשיטת עבודתי. פרסמתי עליו כאן) עלתה. זה זיעזע את נשמתי. מה גרם לאוראה לעלות – עמי נמצא באיזון pH כבר שנה. שינוי בחומציות/בסיס הוא גורם מרכזי לעליית האוראה, אבל יש גם את נושא האמוניה, עלייתה של האמוניה במחסור של נאמר סלט כרוב, ידוע ופרסמתי עליו כאן. אבל טרם נסיעתי הוספתי לעמי חצי כרוב אדום (גלוטמין) ליום! גם הקריאטינין עלה, ה-GFR ירד, האוראה עלתה וזה שיגע אותי – למה? הסיבה לא נראתה באופק וזה הכי גרוע. כבר ספרתי לכם שעמי סקרן, למדן אדם חזק. כך שמתחקיר ארוך ויסודי שנערך מעל לשעתיים עלינו על האקמול. וזה לא היה פשוט. מרגע שעמי אמר אקמול, ונזכר שנטל כמה כדורים. וזה היה כמובן לאחר כשעתיים של חקירת ק.ג.ב צולבת – ממש לקראת סוף הפגישה, עצרתי, את הדיון ושלפתי את ספרה של סוזי כהן "האמת על התרופות" וחיפשתי ממה מורכב האקמול הידוע והנמכר לכל ללא מרשם. מה יש באקמול שנסתר, אבל יכול להרוס את ההרמוניה שהשגנו בעמל רב. וזאת סיבת פרסום מאמרי זה. אני מבקש להזהיר אתכם, אם אתם מטופלים בקליניקה שלי, אל תשתמשו באקמול, מוסקול, ברוקסט, קולדקס, בדקסמול (מתוצרת חברת דקסון) כולם מכילים אצטאמינופן וזה יכול להרוג אתכם. כמובן שאם הרופא שלכם ממליץ, אתם יודעים שאני לא מתערב בהמלצות הרופאים. אבל, אל תדאגו עמי (שם בדוי) יחזור להרמוניה, אני חושב שהוא כבר חזר. אמנם רק לפני יומיים נפגשנו, אבל אם אני טועה אדווח לכם בשבוע הבא.

כמעט בטוח שגם אתם משתמשים באקמול,

או רוקסט או דקסמול כלומר באצטאמינופן, טוב – בפרצטמול אבל ובמיוחד לאורך זמן האצטאמינופן ממש מסוכן. בקנדה לבדה מדי שנה, כ -4,500 אנשים נדרשים לאשפוז עקב נטילת מנת יתר של אצטמינופן, מתוכם כ -700, או 16 אחוזים, מדווחים כמנת יתר אקרית או לא מכוונת. מה שאומר ששאר 84 האחוזים מכוונים [מקור]. מנת יתר של אצטמינופן היא הסיבה העיקרית בארצות הברית, לתסמונת הקלינית הדרמטית והבלתי צפויה ביותר המוגדרת על ידי הופעה פתאומית של קואגולופתיה ואנספלופתיה ומכונה: אי ספיקת כבד חריפה (ALF) [מקור]. 20% מהחולים בארה"ב מתים מזה [מקור], מה שמדגיש את החשיבות של הפניה מוקדמת של נוטלי מנת היתר של הכדור נגד כאב ראש למשל לידי הרופאים כמובן. טוב ברפואה דחופה הם באמת טובים.

מחסור ב- NO כלומר פגיעה במסלול תחמוצת החנקןהוא גורם עיקרי התורם להפרעה בתפקוד האנדותל, המתרחש במגוון הפרעות מטבוליות, כולל סוכרת, יתר כולסטרולמיה, יתר לחץ דם, אי-ספיקת כליות, תעוקת חזה מיקרו-וסקולריתעישון טבק ומלריה – עוד על כך כאן

פאראצטמול (PARACETAMOL) או אצטאמינופן (Acetaminophen) – הידוע גם בשם אקמול, רוקסט ודקסמול מייצר הפחתת כאבים על ידי הגדלת סף הכאב, כנראה באמצעות פגיעה במסלול תחמוצת החנקן שהוא אחד המסלולים החשובים ביותר לשמירה על בריאות דופן העורקים – בריאותם אומרת כולסטרול מאוזן, אין סוכרת, אין יתר לחץ דם, אין דלקת פרקים, אין אלצהיימר ואין אי ספיקת כליות. זו כזכור ע"פ אפרים קישון יכולה להיות קללה לרופאים, אבל תארו לכם מה יקרה לתעשית התרופות אם כולם יהיו בריאים? אחד מיסודות וסודות החלמת הכליות שלי הוא עידוד יצירת תחמוצת החנקן על ידי הגוף – פרסמתי עליו מאמר עומק כאן – לרוצה לדעת עוד על כך – כאן. מסלול זה מופעל על ידי קולטני נוירוטרנסמיטור רבים (תאי מוח – על הזנת תאי המוח פרסמתי כאן) הקשורים בכאב [מקור]. כלומר, החומר הפעיל שבכדור הזה הפאראצטמול פועל לדיכוי האנזים ציקלואוקסיגנאז. אנזים זה אחראי במידה רבה לתפיסת המוח שלנו תחושה של כאב, ודיכוי האנזים כאן מביא לשיכוך כאבים. הכאב הוא אמנם תשדורת הישרדותית של הגוף המיועדת להפנות את התודעה לבעיה גופנית. אולם לעיתים האדם מעדיף שהכאב ייפסק או שרמת הכאב תפחת באופן מלאכותי, לכן רפואת הממסד או מי שעומד מאחריה פיתחו שיטות "כדורים" לשיכוך כאב. התייחסות לכאב כאל מחלה או בעיה בפני עצמה ולא זעקה לסלק משהו, גורם שמפריע להרמוניה הגופנית, תורמת לתחושת הצורך בשיכוכו גם בקרב אנשי רפואה. תקשיבו להם כי רק הם יודעים מה לעשות.

למאמרי תחמוצת החנקן (NO) כיווץ תאי האנדותל, מחלות כרוניות קשות – ודרכי ריפוי חדשות

הפאראצטמול (PARACETAMOL) או אצטאמינופן (Acetaminophen) לאורך זמן הם חומרים שפוגעים, כנזכר למעלה, בכבד. הפגיעה נובעת מהשפעה ישירה ורעילה של המינונים הגבוהים של אצטמינופן [מקור]. "נטילתו היא  הסיבה השכיחה ביותר לפגיעה בכבד", אמר ד"ר מייקל רידר (Dr. Michael Rieder), פרמקולוג קליני – ורופא ילדים שפועל באוניברסיטת ווסטרן בלונדון [מקור]. כשישה אחוזים מהמאושפזים ממנת יתר של האצטאמינופן בשנה, בקנדה מדווחים על פגיעות בכבד, כולל אי ​​ספיקת כבד חריפה [מקור] שעלולה לדרוש השתלת כבד או לגרום למוות, מוסיף הרגולטור של קנדה [מקור]. יצוין כי הפגיעה בכבד מתחילה בדרך כלל 24 עד 72 שעות לאחר הבליעה של הכדורים הטובים אבל עם הרבה רע ועצות רופאים. הגיע הזמן לשקול שינוי תוארם ממרפא למשהו מדויק יותר. 

עץ הקינכונה – קליפת הכינין מגיעות מאחד הצמחים המפורסמים ביותר ביערות הגשם, במשך מאות שנים, הכירו תושבי פרו, בסגולותיו הרפואיות. הוא ידוע במיוחד בשל היותו הצמח שממנו מופקת התרופה נגד מלריה, כינין.  עץ הקינכונה (Cinchona) –  (על-שמה של אשת המושל הספרדי של פרו,  Lady Ana de Osorio, Countess of Chinchon הגברת אנה דה אוסוריו, הרוזנת מצ'ינצ'ון שהציגה את קליפת העץ שם [מקור]) ידוע גם בשמו "עץ הכינין" , צ'ינצ'אה וכן Peruvian bark.
מקור הצילום בצילום מסך מהמאמר : Cinchona Treesכאן

המילה kina פירושה "קליפה". מקליפת העץ הוכנה תרופה שהייתה מוּכּרת לרפואה האירופית כבר בשנת 1630,[מקור] והיא נמכרה לראשונה באנגליה ב-1658. עד לסוף המאה ה-19 נהוג היה להשתמש בקליפת עץ הקינכונה (Cinchona) לשם הורדת חום[מקור]; והיא מענינת אותנו כי בקליפה הזו נמצא יסוד שווה ערך (כמעט) לזה שמאמרנו מתרכז בו האצטאמינופן. היתרון כרגיל בהעדר תסמינים ומחלות קשות לאורך זמן למשתמש בקליפה לתהליכי ההחלמה. הבעיה השנייה שבשל איכות הטיפול חוסלו על ידי תאווי הבצע, האהובים אם הם רבי נבלים על רבנים רבים בארצנו כיום ועל ליכודניקים, רוב העצים.

מקליפת עץ פרואני (Cinchona), שגדל בלוקה Loxa עיירה בהרי האנדים הופק גם כינין, תרופה מסורתית לטיפול במלריה [מקור]. Cinchona משמש להגברת התיאבון; סיוע בשחרור מיצי עיכול; וטיפול בנפיחות בטנית, בתחושת מלאות ובעיות קיבה אחרות. הוא משמש גם להפרעות בכלי הדם, כולל טחורים, דליות והתכווצויות ברגליים. יש אנשים שמשתמשים בסינצ'ונה לשפעת קלה, שפעת החזירים, הצטננות, כאבים, מלריה וחום וזו גם הסיבה שהחומר הגיע לרפואת הממסד, וששמענו עליו רבות עם התפרצותה של המגפה האחרונה. שימושים אחרים הם במצבי חולי של מחלות פה וגרון, טחול מוגדל ויש עדויות לשימוש בקליפת העץ גם נגד מחלת הסרטן. הCinchona משמש בקרמים לעיניים כדי להקהות כאבים, כסיוע נגד דלקת במלחמת הגוף נגד חיידקים, וכחומר עוזר לרופא. במזונות, cinchona משמש כתוסף טעם מריר בתעשיית המזון, בעיקר במשקאות, כגון ביטר למון ומי טוניק [מקור]. מקור הצילום ויקיפדיה – כאן.

במשך הזמן התמעטו עצי הקינכונה ונדרש להקים למענם שמורת טבע היא הפארק הלאומי מאנו [מקור] כדי להגן על אוצר טבע זה. מכל מקום טרם העץ הוכחד נדרשה מציאתה של תרופה חדשה שוות ערך או דומה לקליפתו.

התרופה הראשונה בעולם נגד מלריה הופקה מקליפת עצי הקינכונה – צילום מסך מהמאמר: The tree that changed the world map- כאן

ב-1886 פותח האצטאניליד (Acetanilide), אשר נוסחתו נמצאה זהה לפרצטמול שבקליפת העץ למעט קבוצת ההידרוקסיל שחסרה בו, וב-1887 פותח הפנאצטין (Phenacetin), אשר במקום קבוצת הידרוקסיל הכיל קבוצת אתאוקסי (OCH2CH3). פרצטמול עצמו סונתז לראשונה כבר ב-1873, אך רק עשרים שנה מאוחר יותר שווק באופן מסחרי. ב-1899 התגלה כי פרצטמול הוא תוצר פירוק של אצטאניליד. שני ממצאים אלו זכו להתעלמות במשך עשרות שנים. רק בשנת 1946 התגלה שפרצטמול הוא המרכיב הפעיל בתרופות שהומלצו על ידי רפואת הממסד של אז. נוטלי התרופות האלו מאוד סבלו מתופעות לוואי, בהן גרימתה של מחלת דם הקרויה מתהמוגלובינמיה. המתה-הגלובינ-מיה הייתה מחלה עוד יותר קשה, בגלל שהאנשים נחנקו (בשל התרופה נפגמת יכולתו של ההמוגלובין שבתאי הדם האדומים לשאת חמצן, מכאן שם המחלה, כלומר התרופה יוצרת אנמיה קשה – מחסור בחמצן והאדם נחנק), הגם שכמובן רק המלצת הרופאים קובע, נזכיר שטיפולי ממסדי במלריה, טרם נחשפה קליפת העץ, כללו מתן תרופות לריפוי מ"מאל אריה" ("אוויר רע" באיטלקית מאל זה רע, אריה הוא האוויר) ששיקפו את הבנת הרפואה גם אז בעסקי אוויר (אלו היו ימי שלטון המנהיגים הדתיים – ימי הביניים) הטיפולים נגד האוויר הרע נעו בין הקזות דם לקטיעות גפיים ועד לחיתוך חור בגולגולת הם הגיעו – יוצא מכך שחור בראש במקורו הוא תרופה של רופא. אך במאה ה -17 נמצאה כאמור התרופה הראשונה המוזכרת כאן, וגם כיום אנו מקפידים על כבוד הרופא – רק לרופאים יש להקשיב כאז כך היום ולכן הופסק השימוש בכדורים הראשונים שעוררו מחלת דם וחור בראש והוחל בעזרת הרופאים של ימנו השימוש בפרצטמול למרות שהוא רק הורס כבד וכליות.

אקמול הכדור – כ- 115 אלף טון של כדורים וקפליות נוצרות מדי שנה – והוא מכיל לבד מהחומר הפעיל שמככב במאמר זה: עמילן תירס, פוליוידון, הידוע גם בשם פוליויניל פירולידון או PVP, חומר זה הפך גם לתרסיס לעיצוב שיער, מייצב למזון בתעשייה ההיא, חומצה סטיארית – ידועה כמי ששמורת על מרקם חלק ומונעת התגבשות – כך שאל תדאגו חומרי הכדור לא יתגבשו. מה עוד – אה הקרום של הכדור עשוי מהידרוקסיפרופיל מתילצלולוז או HPMC וכן אתילצלולוז הידוע כמתקן טעם. מונוגליצרידים די-אצטילים תרכובות אורגניות הבנויות מגליצרול (גליצרין) וחומצה שומנית אחת, משמשים בתעשיית המזון כחומר מתחלב, חומר מקציף, או כציפוי מגן למוצרי בשר, אגוזים ופירות כדי לשפר את חיי המדף שלהם, את המראה והמרקם שלהם – תודו שהכדור מאוד עגול. וגם תריאו "הורייי" שהרי הושקעה בכדור הזה כל כך הרבה מחשבה, לכאורה, שף עמד מאחרי הכנתה אם לא נתניהו אז לפחות פעלתן ממנו. נו היא – עם כל ההשקעה הזו מול קליפה, או אבקה מקליפה של עץ מיערות הגשם בפרו… מקור: הצילום בצילום מסך מהמאמר: אקמול – מה זה מכיל? כאן

ב-1955 הוחל לשווק פרצטמול בארצות הברית תחת השם המסחרי טיילנול (Tylenol). בבריטניה, באסיה ובאוסטרליה נפוץ יותר השם המסחרי פנדול (Panadol) ובישראל אקמול, רוקסט, מוסקול ודקסמול.

Liver 01 animation1.gif
הכבד – מקור האיור ויקיפדיה – כאן

הכבד נמצא בין הסרעפת לקיבה בצד ימין של הגוף, מאחורי הצלעות. הוא משמש מעין תחנת מעבר בין מערכת העיכול לבין מחזור הדם וממלא יותר מ-500 תפקודים שונים בגוף, אך משימתו העיקרית היא לווסת את רמות החומרים המגיעים לדם ממערכת העיכול, דרך התזונה שלנו, ובמקרה שלפנינו מוטל עליו לפרק את האצטאמינופן ולפרק את החומרים הרעילים שבתוך האוכל שלנו (למשל באצטאמינופן) לפני שיתפזרו בשאר חלקי הגוף ויהרסו למשל את יצורה של תחמוצת החנקן NO. זו הסיבה לכך שבכל רגע ורגע קרוב לשמינית מנפח הדם נמצאת בכבד. בנוסף לכך הכבד משמש גם מחסן אגירה שמשחרר חומרים למחזור הדם כשמתעורר הצורך בהם. בין השאר חומרי מתכת כמו נחושת או ברזל – שנדרשים ליצירת תאי הדם האדומים, גם וויטמינים, כגון ויטמין A, ויטמין D או B12. בנוסף, הכבד אחראי על ייצור המרה. המרה נחוצה לפירוק שומנים והרחקת פסולת מהגוף, ייצור כולסטרול, המרת עודפי סוכר לשומנים ופירוק שלל מולקולות אורגניות, ביניהן רעלים ותרופות. [מקור] פגיעה בכבד הווה אומר הצפת הגוף ברעלים.

מנגנון הפגיעה של הפאראצטמול  או האצטאמינופן בכבד

פרצטמול או פאראצטמול נספג בעיקר במעי הדק ומפורק בכבד; זאת גם הסיבה שרוב הבעיות המוכרות מתרכזות בו כ"תופעות הלוואי" של הכדור הזה הווה אומר: נזק לכבד. הכבד מסוגל לנטרל רעלים, אבל רק כמות מסוימת של רעלים וכימיקלים ביחידת זמן נתונה מסולקת על-ידו. כשעבודתו של הכבד רבה – למשל לאחר שתיית אלכוהול, אשר מפורק בכבד – העומס עליו רב מיכולתו לעמוד בו. במצב זה הכבד לא מסוגל לפרק את כל הרעלים [מקור]. הרעלים הללו מצטברים בו וגורמים נזק לתאי הכבד עצמם. 

מנגנון הפטוטוקסיות של אצטמינופן נותח בהרחבה בבני אדם. האצטמינופן הופך במידה רבה לגלוקורונאט (nontoxic glucuronate) או סולפט מצומד (sulfate conjugates) שמגיע לכליות מסונן ומופרש בשתן. כמות קטנה של אצטמינופן עוברת חילוף חומרים אחר, דרך מערכת הציטוכרום P450 למתווכים שעלולים להיות מאוד רעילים, במיוחד ה-NAPQI N-acetyl-p-benzoquinoneimine, הידוע גם בשם NAPBQI הוא תוצר לוואי רעיל שמיוצר במהלך חילוף החומרים הקסנוביוטיים של אקמול, דקסמול, או כדברנו האצטאמינופן וכולם מוגדרים משככי כאבים (אצטמינופן) [מקור]. בדרך כלל הוא מיוצר רק בכמויות קטנות, ולאחר מכן הכבד מסיר אותם, אם אין עומס עליו כפי שהוסבר למעלה. משם ובמסגרת הסרת הרעלים של הכבד מהגוף, אבל בעזרת התערבותו המבורכת של הגלוטתיון (Glutathione) אנטי אוקסידנט אדיר כוח שמיוצר על-ידי הגוף (אני מכנה אותו נציגו של המלאך רפאל – מלאך הרפואה) הרעל מסולק. הגלוטתיון אם כן, הוא השאוסיאנט – מושיענו מנזקי האצטאמינופן – אבל אם רמות הגלוטתיון מספיקה. ובמקרים רבים היא לא! אם רמות הגלוטתיון נמוכות וזה מצב רגיל בנטילת תרופות – על כך פרסמתי מאמר בפני עצמו והוא כאן. או אם המסלול הזה מוצף על ידי מינונים גבוהים של פרצטמול (אצטמינופן), המצב מתחיל להתדרדר והסרת הרעל מתעכבת. המצב הפעיל והריאקטיבי גובר ונקשר למקרומולקולות שיכולות לגרום לפגיעה בתאים, הוא שהוזכר לעיל, בדרך כלל דרך מסלולים אפופטוטיים. גורמים נוספים יכולים לחדור ולהגדיל את הנזק בחילוף החומרים של פרצטמול באמצעות מערכת P450 (תרופות נוספות, שילובים לא רצויים גם שימוש באלכוהול) אלו גם מפחיתים את זמינותו של הגלוטתיון (בנוסף לחוסר תיאבון, תת תזונה, מחסור בויטמין B12, מחסור בחשיפה לשמש כלומר בויטמין D, עלולים להוביל לרעילות הזו של פרצטמול – אצטמינופן. גורמים המשפיעים על רעילות במורד הזרם של חומרי ביניים מטבוליים של פרצטמול או אצטמינופן עשויים להשפיע גם על הרעילות. בין הגורמים האלה בולטים הכדורים של משככי כאבים – אוקסיקוד או אוקסיקודון נמכר תחת שמות מסחריים רבים: פרקודן, פרקוסט, רוקסיפרין, אנדוסט, ואוקסיקונטין. אוקסיקונטין, אקטיק שנמצא בשימוש בצה"להאקטיק משמש לטיפול בכאבים חזקים כתוצאה מטראומה, זלדיאר או זאלדיאר – Zaldiar, טרגין והחומר הפעיל העיקרי בו Oxycodone, טרמאל, טרמדקס, נורופון, פנטה, פרקוסט, קוד-אקמול, קודברול, רוקסט (Roxette) החומר הפעיל בה Codeine הוא הבעיה המרכזית כאן, איקוד – Eekod – כולן מחסלות את מאגרי הגלוטתיון בגוף. מכל מקום ובתנאים רבים גם בעזרת ייעוץ רופאי שיש להקשיב רק לו בולט מחסור בגלוטתיון בגוף (צרכו שיבולת שועל בארוחת הבקר – היא תומכת בייצור הגלוטתיון בגוף וכן סיבים תזונתיים מסוג פסיליום ותפוח אדמה חי, אם אתם סובלים מכאבים. באתר מכב"י רשום: נטילת משכך כאב כמו פאראצטמול בדרך כלל תועיל להקלת כאב ראש מתחי. רצוי ליטול מנה שלמה מיד עם התחלת כאב הראש וניתן לקחת מנה נוספת לאחר 4 שעות [מקור].) בתנאים מסוימים בהם NAPQI רב ההרס אינו מנוטרל (בדרך כלל ובמקרה של מנת יתר של אקמול, כדורי שינה, ההרס נשאר), מדובר כאן בנזק חמור לכבד. הדבר הזה מתגלה, כנזכר למעלה, לאחר 3-4 ימים. תשאלו את הרופא שלכם ואם אינו יודע תפנו אותו למחקרים שמוכיחים זאת. אל תופתעו אם הוא לא שמע עליהם.

לנוטלים כדורים נגד לחץ דם או כולסטרול וגלולות למניעת הריון האקמול מסוכן עוד יותר

סימפטומים של נזק לכבד בעקבות הפאראצטמול [מקור] או האצטאמינופן כוללים: הצהבה של עור או של העיניים, כאבים בבטן, בחילה והקאה, אובדן תיאבון, עייפות, רגע אלו התסמינים הקלים או הקשים? הזעה מוגברת, שתן כהה וצואה, צבע עור חיוור, חבורות בלתי רגילות, דימום לא רגיל. סיבוכים נוספים יכולים להתעורר עם האצטאמינופן או הפאראצטמול כשהוא או הוא באים לאינטראקציה עם תרופות אחרות בהן: אנטיביוטיקה, אנטי פטרייה, תרופות סולפה, תרופות נוגדות דלקת לא סטרואידיות וגלולות למניעת הריון, כמו גם תרופות לטיפול בלחץ דם גבוה, סרטן, כולסטרול גבוה, דלקת פרקים, HIV/איידס, התקפים והפרעות פסיכיאטריות יכולות להיות מושפעות. על ידי אצטמינופן [מקור].

ציד חזיר הבר הקלדוני – פיטר פאול רובנס – וינה – המוזאון לתולדות האמנות. פרט. צילם ירון מרגולין. אוינאוס מלך קלידון שכח, לרע מזלו שנה אחת לכבד את ארטמיס, כאשר הקריב מביכורי היבול לאלים. האלה הנעלבת שילחה בשדות קלידון חזיר בר נורא, שהטיל פחד על האיכרים ומנע מהם לעבד את חלקותיהם. החזיר היה מגיח ממחבואו, משחית שדות וכרמים והורג בני אדם ובהמות שנקלעו בדרכו. אוינאוס כינס את מיטב גיבורי יוון למסע ציד בעקבותיו של חזיר הבר, והבטיח שעור החיה יינתן כפרס לאיש שיקטול אותה. בין הבאים היו אידאס ולינקאוס בני אפלאוס ממסנה, קסטור ופולידאוקס בני לדה מספרטה, תסאוס מאתונה, אדמטוס מפרי, אנקאיוס וקפאוס מארקדיה, ואפילו יאסון בן אייסון מיולקוס ואלת הצייד אטלנטה, אבל מי שהרג את החזיר הייתה אישה – אטלנטה. בינקותה הופקרה על צוק שומם על ידי אביה, איאסוס מארקדיה, שקיווה לבן יורש ולא לבת. דובת יער היניקה אותה, והיא גדלה בין ציידים. אטלנטה הפכה לאצנית המהירה ביותר ביוון. איש לא הצליח להשיג אותה בריצה. היא גם הייתה ציידת מוכשרת. רבים מהגברים התרעמו על צירופה של אשה לקבוצתם, אך מלאגרוס הנסיך, בנם של אוינאוסמלך קלידון ואלתאיה אשתו שגדל ונעשה ללוחם מהולל, חשק בה, ושכנע אותם לקבלה. הציידים הניסו את חזיר-הבר ממאורתו. שני ציידים נהרגו כתוצאה מהסתערותו, ואחר נהרג מכידון שהוטל והחטיא את מטרתו. אטלנטה ירתה חץ בחזיר-הבר ופגעה בו, אך מלאגרוס הוא שהרג אותו לבסוף באמצעות שני כידונים. כיון שהיא הייתה הראשונה שהקיזה ממנו דם, זכתה אטאלנטה בעורו לאחר שמלאגרוס הרג אותו בעזרת חניתו. 

פגיעה בכליות

אצטאמינופן (Acetaminophen) – הידוע גם בשם הפאראצטמול ואקמול פוגע גם בכליות [מקור1, מקור2, מקור3, מקור4, מקור5 מקור9] ואסור (לדעתי) לשימוש לחולי כליה (ירון מרגולין). מניסיוני שימוש מועט בו מעלה את הקריאטינין ומרסק את מדד הסינון ה- GFR. נושא זה זוכה לתיקוף ממחקר שנערך על 13,114 משתתפים בו הוכח כי לשימוש באצטמינופן נגרם נזק לתפקוד הכליות. החוקרים מצאו שיש לאצטאמינופן, החומר שנמצא באקמול בדקסמול או בקולדקס ומוסקול נמצא השפעות מובהקות, סטטיסטית, על הסיכון המוגבר לפגיעה בכליות. בדברי הסיכום רושמים החוקרים: "אצטאמינופן קשור לסיכון מוגבר באופן משמעותי לפגיעה כלייתית במבוגרים. רופאים הרושמים אצטמינופן צריכים להיות מודעים להשפעות שליליות אפשריות על הכליות [מקור1, מקור2]. אל תתפלאו אם הקרן הלאומית לכליות ( National Kidney Foundation. Pain medicines (analgesics) [Internet] National Kidney Foundation; New York (USA): 2017. [cited 2019 Aug 8]) מפרסמת הנחיות שונות להפחתת כאב שמשלבות בהן המלצה על אצטמינופן כתרופה מועדפת לטיפול בכאבים בחולי מחלת כליות [מקור1, מקור2] מצאתי המלצות דומות גם במקורות רפואיים פחות מרכזיים, כאמור יש לקבל המלצות רק מרופאים. יחד עם זאת ומשום שהאתר הזה משמש חומר למחשבה בלבד! תמיד צריך לבדוק מי תורם לגופים כאלו, וכן אם נרשם בקרבם או פורסם על ידם ולו גם מקרה אחד של החלמת כליות. וככל הידוע לי פרט לבקליניקה של "לחיצות ההחלמה" או ממנה לא פורסם על אף מקרה של החלמת כליות או בלימת התדרדרות מחלת הכליות משום גורם נוסף בעולם כולל נפרולוגי שהרי נפרולוג הוא מומחה לטיפול בכליות שכשל בהחלמתן – לכאורה. ומשום כך אני מרשה לעצמי לומר שהאקמול אסור לחולי כליות ולשימוש עבור מי שהGFR שלו נמצא מתחת ל 70. כחומר למחשבה!

תרופות מרשם שמכילות אצטאמינופן (Acetaminophen) או פאראצטמול  (פרצטמול) כוללות מגוון שמות מסחריים [מקור]: אברול, סנסמול, גם נצין אספירין חינם, פיברל, ניאופאפ, פנאדול וטמפרה. כמו כן משככי כאבים חזקים גנריים כמו הידרוקודון – APAP, או הידרוקודון/אצטמינופן. ABROL, ACAMOL, ACAMOL TO GO, DEXAMOL, ALDOLOR, (סופראמול, פרמול, פנדול, אלדולור.)PANADOL, PARAMOL, SUPRAMOL פרצטמול (אצטמינופן) קולדקס נתנים להשגה ללא מרשם רופא. כך כדורים רבים להפחתת כאבי מחזור למשל מכילים גם הם אצטאמינופן. האצטאמינופן  או הפאראצטמול נמצאים בכדורים רבים נגד הצטננות ושיעול וכן בכדורי שינה. הבלשים שבינכם ימצאו בעזרת זכוכית מגדלת את הפאראצטמול או האצטאמינופן ברשימת המרכיבים, מסבירה הרוקחת המופלאה סוזי כהן בספר "האמת על התרופות" בעמוד 33 למטה. כהן מוסיפה ואומרת שנושא זה עולה בחשיבותו "אם אתם נוטלים תרופות מרשם שאף הן מכילות אצטאמינופן". הקפידו שלא ליטול יותר מ 4 גרם (4000 מ"ג) ביום, מבקשת הרוקחת סוזי כהן (עמ' 34 שם). גם  ברונכולאט ואלגוליזין-פורטה מכילה את האצטאמינופן אבל, שיווקה של תרופה זו הופסק בישראל. כדורים ללא מרשם הם אקמול, קולדקס, אקמול, אקמול טו גו, אקמולי, אבקמול, דקסמול, מוסקול, פרדוקס, טילנול, פרוקסול, רוקסט, גם דקסטרו-פרופוקסיפן: (אלגוליזין, פרוקסול, רוגען) נכנסים לרשימה זו כאמור מגיע ל 400 מספר הכדורים השונים שמכילים פרצטמול

נשארו לך שאלות 

אשמח להשיב על כל שאלה 

לטופס פנייה ישירה אל ירון מרגולין – נא להקליק – כאן  

בבקשה לא להתקשר משום שזה פשוט לא מאפשר לי לעבוד – אנא השתמשו באמצעים שלפניכם –


    שמי Name:


    טלפון phone:


    דוא"ל (כדי שאוכל להשיב לך מכל מקום בעולם) Email:


    איך אני יכול לעזור לך How can I help you:


    אפשר לקבל את בדיקות הדם החריגות שלך Exceptional laboratory tests:



    למען הסר ספק, חובת התייעצות עם רופא (המכיר לפרטים את מצבו הבריאותי הכללי של כל מטופל או שלך) לפני שימוש בכל תכשיר, מאכל, תמצית או ביצוע כל תרגיל. ירון מרגולין הוא רקדן ומבית המחול שלו בירושלים פרצה התורה כאשר נחשפה שיטת המחול שלו כבעלת יכולת מדהימה, באמצע שנות ה – 80 לרפא סרטן. המידע באתר של ירון מרגולין או באתר "לחיצות ההחלמה" (בפיסבוק או MARGOLINMETHOD.COM ), במאמר הנ"ל ובמאמרים של ירון מרגולין הם חומר למחשבה – פילוסופיה לא המלצה ולא הנחייה לציבור להשתמש או לחדול מלהשתמש בתרופות – אין במידע באתר זה או בכל אחד מהמאמרים תחליף להיוועצות עם מומחה מוכר המכיר לפרטים את מצבו הבריאותי הכללי שלך ושל משפחתך. מומלץ תמיד להתייעץ עם רופא מוסמך או רוקח בכל הנוגע בכאב, הרגשה רעה או למטרות ואופן השימוש, במזונות, משחות, תמציות ואפילו בתרגילים, או בתכשירים אחרים שנזכרים כאן.

    For the avoidance of doubt, consult a physician (who knows in detail the general health of each patient or yours) before using any medicine, food, extract or any exercise. The information on Yaron Margolin's website or the "Healing Presses" website (on Facebook or MARGOLINMETHOD.COM), in the above article and in Yaron Margolin's articles are material for thought – philosophy neither recommendation nor public guidance to use or cease to use drugs – no information on this site or anyone You should always consult with a qualified physician or pharmacist regarding pain, bad feeling, or goals and how to use foods, ointments, extracts and even exercises, or other remedies that are mentioned as such

    מאמרים אחרונים

    נשלח ב כללי

    כתיבת תגובה

    Or

    האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

    *