מה היא בדיקת D-dimer

פורסם ב 10 ביוני 2022 ע"י

D-dimer בדיקת **הדימר** שנמדד הוא אחד מאותם תוצרי פירוק, אותם רסיסים, שברים של **פיברין**. הבדיקה מסייעת למחלימי כליות כמוני לברר אם סיבת מחלת הכליות בקרישי הדם הקטנים שנוצרים בקרישה תוך-כלית מפושטת (מצב רפואי מסוכן, הכולל גירוי יתר של מנגנוני קרישת הדם בגוף האדם) הם הבסיס והיסוד הגורם גם להפרעה בזרימת הדם הסדירה לכליות (או לאברי גוף אחרים), מצב אשר יכול להוביל לאי-ספיקה של הכליות או של האיבר הספציפי למשל הלב. ללא הבנת יסוד זה לא אצליח אני ובוודאי לא אחר, למשל נפרולוג להביא להחלמתן של הכליות.

הפרעת קרישה.

**קרישה תוך-כלית מפושטת** (באנגלית: **Disseminated intravascular coagulation**; בראשי תיבות: **DIC**) היא מצב רפואי מסוכן, שנמדד בן השאר על ידי בדיקת D-dimer. מצב זה (**DIC**) כולל גירוי יתר של מנגנוני קרישת הדם בגוף האדם. במצב זה מתהווים קרישי דם קטנים בתוך כלי הדם בכל הגוף. מאחר שקרישי דם אלו צורכים את החלבונים והטסיות הנחוצים לתפקודי הקרישה התקינים, נוצרת הפרעה בתהליך הקרישה עצמו וקיימים דימומים באזורים שונים בגוף, כגון העור, מערכת העיכול, מערכת הנשימה ואזורים נוספים. קרישי הדם הקטנים שנוצרים ב**קרישה תוך-כלית מפושטת** (**DIC**) גורמים גם להפרעה בזרימת הדם הסדירה לאיברים (כגון הכליות), מצב אשר יכול להוביל לאי-ספיקה של הכליות או של האיבר הספציפי שאליו נחסמת אספקת הדם .והמזון. מקור הצילום ב**ויקיפדיה**

בדיקת D-dimer היא בדיקת דם המודדת את רמת ה-D-dimer, (נוגד הקרישה הטבעי המיוצר בכבד) הוא שבר חלבון שקיים בדם לאחר פירוק קריש דם. כאשר קרישי דם מתפרקים, הגוף מייצר תוצרי פיברין (FDPs). אחד מתוצרי הפיברין – FDPs הללו ידוע בשם D-dimer. בדיקת D-dimer בודקת שברי חלבון קטנים אלו הם הדימר. דימר זה יכול לסייע בזיהוי אותן בעיות שמכונות "קרישת דם". ולנו להמליץ על שינויי תזונה שכוללת מדללי דם – עוד על מדללי דם טבעיים – כאן.

D-dimer מורכב מחתיכות בגדלים שונים של פיברין צולב את כמות ה-D-dimer בדם מודדים. מדידה זו באה בעיקר לשלול מחלה פקקתית-תסחיפית כאשר הסבירות לה נמוכה, או לסייע לאישוש מחלה כזו כאשר רמת הדימר גבוהה.

פקקת בוורידי הרגליים, למשל, הינה מחלה שכיחה בעיקר לאחר שכיבה או ישיבה ממושכת. אנשים מבוגרים מרבים לשבת אבל גם צעירים כיום למשל בטיסות ארוכות, או מול המחשב, קריש הדם נוצר בוורידי הרגליים העמוקים וגורם לנפיחות, אודם וכאב מקומי ברגל. בהמשך, קריש דם כזה עשוי להיסחף דרך מחזור הדם ללב ומשם לריאות.

**בדיקת דימר** מהירה – **StatusFirst™ D-Dimer** היא בדיקה לקביעה כמותית חוץ גופית של **D-Dimer** בדם. המכשיר שמצולם למעלה, מיועד לשימוש עם ה-DXpress Reader כדי לספק תוצאות ולסייע באבחון של חולים החשודים שיש להם קרישה תוך-וסקולרית מפושטת (DIC) או טרומבואמבוליזם ורידי (VTE) כולל תסחיף ריאתי (PE) ופקקת ורידים עמוקים (DVT) או אי ספיקת כליות (CKD). הצילום לקוח מ- **כאן**.

בדיקת דימר היא בדיקת דם פשוטה שיכולה לעזור לרופא שלך לקבוע אם ייתכן שיש לך מצב של קרישת דם, אם הטיפול שלו עובד, או כושל.

אם יש לך רמה גבוהה של D-dimer בדם, תוצאה חיובית, של רמת D-dimer עשויה לרמז על היווצרות D-dimer בגוף ויותר מכך על אופן הפירוק של קריש הדם, מה שיכול להעיד על מצב קרישת הדם עצמו.

ייתכן שתדרש לך בדיקות דם נוספות ו/או הליכי הדמיה כדי לאבחן מה קורה, כי רמת D-dimer גבוהה יכולה אמנם, לפעמים, להצביע על פקקת, אך אינה שוללת סיבות אחרות הגורמות לתוצאה החיובית.

תוצאה שלילית שוללת אפשרות של תהליכים טרומבוציים

.[מקור]

ברוב המקרים, מזמינים בדיקות D-dimer במצבי חירום מכיוון שקרישי דם, אם הם מתפתחים בגוף (בעיקר ברגליים) הם יכולים להיות מסכני חיים.

כיצד פועלת קרישת דם?

**על רגל אחת – הקריש המורכב מפיברין הוא התוצר הסופי של תהליך הקרישה** – קריש הדם (קרוי גם הקריש השניוני). לאחר מכן – כשהפצע החלים ואין עוד כל צורך בקריש הדם – המערכת הפיברינוליטית מופעלת על מנת לפרק את קריש הדם, על ידי ייצור **אנזים** פלסמין. הפלסמין מפרק את קרישי הפיברין שנוצרו. תהליך פירוק הפיברין נקרא פיברינוליזה. הפיברינוליזה כלומר פירוק קרישי הפיברין והפיברינוגן הופך אותם לפיסות קטנות הקרויות Fibrin Degradation Products ‏(FDPs), בעברית: תוצרי פירוק הפיברין אותם הבדיקה דימר מודדת.

קרישת דם הינה תהליך טבעי וחשוב, כשהיא תקינה, חלק ממערך ההישרדות וההגנה של הגוף, אבל כאשר היא לא מתפקדת למטרה המיועדת או הרגילה והבריאה שלה היא יכולה לחסל אותך על ידי חסימת נהר ההזנה והניקוז. המטרה שעומדת לאחר יצירת הקריש במצבי ההישרדות התקינים היא להגן ולשמור על נהר המזון העובר בשלמותו דרך כל אברי הגוף, הדם, ולמנוע איבוד דם במהלך של הפסקה ברציפות הרקמה (הגדרה של פציעה, בכל פצע ניתן לראות קריעה של כלי דם ודימום [מקור]).

פציעה, חתך, נפילה קשה אלו מצבים בהם הדם זורם החוצה, כלי דם או רקמה בגוף נפגעים ומדממים, כדי למנוע זאת מתרחש מידית שפעול מערכת הקרישה על-ידי הרקמות הקרועות. הגוף נדרך ומתחיל תהליך הנקרא דימום ליצירת קריש דם. תהליך זה נועד להגביל את כמותו הדם שעלולה ללכת לאיבוד בפציעה, ובסופו של דבר לעצור את הדימום לגמרי. הטסיות (טרומבוציטים – PLT) שהן גופיפים דמויי דסקית, הנוצרים במח העצמות ונעים בזרם הדם, בנוסף על היותם משפעלים של מערכת הקרישה, גם משחררים חומרים אשר גורמים ליצירת רשת פיברין בפצע. במהלך תהליך הדימום, הגוף מייצר חוטים של חלבון הנקראים פיברין (FDPs). (פיברין תעתיק מאנגלית: Fiber שמשמעותו "סיב").

הפיברין עצמו נוצר מפיברינוגן (מורכב מ-6 מולקולות פפטידיות שכל אחת מהן מורכבת ממקטע מרכזי-E ושני מקטעים צדדיים-D [מקור].) הפיברינוגן משופעל על-ידי אנזים בשם תרומבין. [(האנזים מגיע מפרותרומבין (חומר שנמצא בפלסמה של הדם, ומהווה צורה לא פעילה של האנזים תרומבין)] האנזים תרומבין מבקע 2 פפטידים A ו-B מאזור המקטע המרכזיע E, נוצר מונומר פיברין מסיס. מונומרים אלה מתחברים זה עם זה, קצה-אל-קצה וצד-אל-צד, ליצירת פולימרים של פיברין, שאינם קשורים בתוכם באופן קו-וָלנטי. קשרים אלו הופכים את הקריש לעמיד יותר מבחינה פיזית ומגנים עליו מפני התפרקות אנזימטית מוקדמת (פיברינוליזה). יחידות B (אפורות) באיור למטה, בחלקו התחתון מימין, משתחררות בעזרת סידן ויחידה דימר A מופעלת (יוצרים XIIIa).
פקטור קרישה המשופעל XIIIa יוצר כאן קשרי צילוב על ידי חיבור בין שרשראות γ של מקטעי D במונומרים סמוכים, וכך נוצר מרקם מצולב של פיברין בלתי מסיס, המשמש כעין שלד ליצירת קריש הדם המתהווה (שלב זה לא מופיע באיור). מקור האיור בויקיפדיה.

פפטידי הפעלה או פקטור הקרישה המשופעל XIIIa מכונה גם גורם מייצב פיברין [מקור] הוא אנזים שמאוייר למטה בורוד, ונמצא בזרם הדם שלנו. הוא חלק ממערך הקרישה. הXIIIa הופך להיות מופעל בשלב האחרון של הקרישה.

הוא על מצע בלתי מסיס.

תת-היחידה הפעילה של הXIIIa נמצאת בקיר כלי הדם, בכליות, ריאות, שרירים, שליה, גם בציטופלזמה של טסיות דם, במונוציטים, ובמקרופאגים שמקורם במונוציטים, וכן בתאים דנדריטים, כונדרוציטים, אוסטאובלסטים ואוסטאוציטים. בפלסמה הוא בצורה של פרונזים, מחובר פיברינוגן [מקור].

וגורם נוסף שמייחד אותו בין גורמי הקרישה בדם שבנוסף לתרומתו להמוסטזיס, יש לו מספר פונקציות חוץ ותאיות [מקור].

**פקטור XIII** – פפטידי הפעלה (מאויר בורוד) תחת השפעת thrombin מומר לצורה הפעילה של **XIIIa**, אשר מבטיחה במהלך היווצרות של קריש הפיברין את היווצרותן של הצורות הצולבות של פיברין.
פקטור **XIII משמאל** נקשר לקריש באמצעות **יחידות B** באיור למעלה משורטטות באפור בנוכחות **פיברינים**, בחלקו התחתון מימין, משתחררות בעזרת **סידן** ויחידה דימר A **מופעלת** (מהלך שמביא לייצירת **XIIIa**). טרומבין מבקע ביעילות את הקשר הפפטיד R37-G38 של כל יחידה A בתוך טטרמר XIII. יחידות A משחררות את פפטידי ההפעלה ה-N-טרמינליים שלהן.
שתי יחידות B שאינן קשורות בקוולנטיות מסוגלות כעת להתנתק מהטטרמר בעזרת **יוני סידן** (Ca2+) בדם; יונים אלה מפעילים גם את **הדימר** הנותר של **שתי יחידות A** באמצעות שינוי קונפורמציה [**מקור**].

חוטי הפיברין נארגים יחד ליצירת רשת פיברין. הרשת, בנוסף לטסיות דם (טרומבוציטים), עוזרת לעגן את קריש הדם שנוצר במקומו עד להחלמת הפציעה. קרישי דם אלו עשויים להופיע כגלדים על העור או כחבורות מתחת לעור [מקור].

לאחר שהפציעה נרפאה והגוף כבר לא צריך את קריש הדם, שבלם אפשרות לדימום. הגוף מייצר אנזים בשם פלסמין כדי לפרק את הקריש לרסיסים קטנים הוא מרסק אותו, מפורר אותו לשברים ומסלק אותו.

השברים ידועים בתור תוצרי פיברין, או תוצרי פיברין מפוצלים. D–dimer שנמדד בבדיקת D-dimer הוא אחד מאותם תוצרי פירוק, אותם רסיסים, שברים של פיברין.

אם יש לך מצב של קרישת דם, מצבך רעוע בריאותית.

קרישי דם יכולים להיווצר כשאין לך פציעה, ו/או שהם לא מתפרקים כשהם צריכים להתפרק.

במילים אחרות, אם יש לך מצב של קרישת דם, תהליך קרישת הדם של הגוף שלך לא עובד כמו שצריך. יש לזכור כי

מצבי קרישת דם כשאין לך פציעה, ו/או שהקרישים שנוצרו לאחר פציעה לא מתפרקים כפי שצריכים להתפרק הם יכולים להיות חמורים ומסכנים חיים.

רמת D-dimer גבוהה בדם יכולה להיות סימן להפרעה בקרישת דם מכיוון שרמת ה-D-dimer יכולה לעלות מאוד כאשר יש היווצרות ופירוק מעוות משמעותית של קרישי דם.

למה משמשת בדיקת D-dimer?

לרוב משתמשים בבדיקות D-dimer כדי לקבוע אם למישהו יש מצב של קרישת דם, הכוללים:

פקקת ורידים עמוקים (DVT או פקקת ורידים): פקקת ורידים עמוקה ( Venous thromboembolism) היא קריש דם המתפתח בווריד בעומק הגוף. הקריש עלול לחסום חלקית או מלאה את זרימת הדם דרך הווריד. רוב תופעותיה של הפקקת ורידים עמוקים ה-DVTs מתרחשות ברגל התחתונה, בירך או באגן, אבל הקרישים יכולים להתרחש גם בחלקים אחרים של הגוף כולל בזרוע, במוח, במעיים, גם בכבד או בכליה [מקור].

תסחיף ריאתי (PE): תסחיף ריאתי הוא קריש דם בריאה. מצב זה קורה כאשר קריש בחלק אחר של הגוף (לעיתים קרובות ברגל או באגן אולי בזרוע) עובר באמצעות זרם הדם וננעץ בכלי הדם של הריאה.

קרישה תוך-וסקולרית מפושטת (DIC): DIC גורמת להיווצרות של יותר מדי קרישי דם בגוף, מה שעלול לגרום לנזק לאיברים ולסיבוכים חמורים אחרים. בדיקת D-dimer שנמדד כאן הוא אחד מאותם תוצרי פירוק, אותם רסיסים, שברים של פיברין. והבדיקה מסייעת למחלימי כליות כמוני לברר אם סיבת מחלת הכליות בקרישי הדם הקטנים שנוצרים בקרישה תוך-כלית מפושטת (מצב רפואי מסוכן, הכולל גירוי יתר של מנגנוני קרישת הדם בגוף האדם) הם הבסיס והיסוד הגורם גם להפרעה בזרימת הדם הסדירה לכליות (או לאברי גוף אחרים), מצב אשר יכול להוביל לאי-ספיקה של הכליות או של האיבר הספציפי למשל הלב. ללא הבנת יסוד זה לא אצליח אני ובוודאי לא אחר, למשל נפרולוג להביא להחלמתן של הכליות.

על השיטה, הדרך והתכנית להחלמת הכליות אפשר לקרוא – כאן, כאן וכאן.

בנוסף לנאמר עד כה הבדיקה מסייעת למעקב אחר יעילות הטיפול בקרישה תוך-כלית מפושטת-DIC.

שבץ מוחי: שבץ מוחי, או "התקף מוחי", מתרחש כאשר כלי דם במוח נחסמים או מתפוצצים.

למה אני צריך בדיקת D-dimer?

בדיקת D-dimer מיועדת למי שסובל מתסמינים של מצבי קרישת דם, הכוללים:

פקקת ורידים עמוקים (DVT).

תסחיף ריאתי (PE).

קרישה תוך-וסקולרית מפוזרת (DIC).

שבץ. [מקור]

ואי-ספיקת כליות (CKD) שמסרבת להחלים.

נשארו לך שאלות

אשמח להשיב על כל שאלה

לטופס פנייה ישירה אל ירון מרגולין – נא להקליק – כאן

בבקשה לא להתקשר משום שזה פשוט לא מאפשר לי לעבוד – אנא השתמשו באמצעים שלפניכם –

למען הסר ספק, חובת התייעצות עם רופא (המכיר לפרטים את מצבו הבריאותי הכללי של כל מטופל או שלך) לפני שימוש בכל תכשיר, מאכל, תמצית או ביצוע כל תרגיל. ירון מרגולין הוא רקדן ומבית המחול שלו בירושלים פרצה התורה כאשר נחשפה שיטת המחול שלו כבעלת יכולת מדהימה, באמצע שנות ה – 80 לרפא סרטן. המידע באתר של ירון מרגולין או באתר "לחיצות ההחלמה" (בפיסבוק או MARGOLINMETHOD.COM ), במאמר הנ"ל ובמאמרים של ירון מרגולין הם חומר למחשבה – פילוסופיה לא המלצה ולא הנחייה לציבור להשתמש או לחדול מלהשתמש בתרופות – אין במידע באתר זה או בכל אחד מהמאמרים תחליף להיוועצות עם מומחה מוכר המכיר לפרטים את מצבו הבריאותי הכללי שלך ושל משפחתך. מומלץ תמיד להתייעץ עם רופא מוסמך או רוקח בכל הנוגע בכאב, הרגשה רעה או למטרות ואופן השימוש, במזונות, משחות, תמציות ואפילו בתרגילים, או בתכשירים אחרים שנזכרים כאן.

מאמרים אחרונים

נשלח ב כללי

מה היא בדיקת D-dimer

אם יש לך רמה גבוהה של D-dimer בדם, תוצאה חיובית, של רמת D-dimer עשויה לרמז על היווצרות D-dimer בגוף ויותר מכך על אופן הפירוק של קריש הדם, מה שיכול להעיד על מצב קרישת הדם עצמו.

תוצאה שלילית שוללת אפשרות של תהליכים טרומבוציים

קרישי דם יכולים להיווצר כשאין לך פציעה, ו/או שהם לא מתפרקים כשהם צריכים להתפרק.

מצבי קרישת דם כשאין לך פציעה, ו/או שהקרישים שנוצרו לאחר פציעה לא מתפרקים כפי שצריכים להתפרק הם יכולים להיות חמורים ומסכנים חיים.

על השיטה, הדרך והתכנית להחלמת הכליות אפשר לקרוא – כאן, כאן וכאן.

נשארו לך שאלות

אשמח להשיב על כל שאלה

בבקשה לא להתקשר משום שזה פשוט לא מאפשר לי לעבוד – אנא השתמשו באמצעים שלפניכם –

מאמרים אחרונים

כתיבת תגובה לבטל

ירון מרגולין בפייסבוק

מאמרים אחרונים

קטגוריות