המפריעון Vaxinia – CF33 בפעם הראשונה הוזרק בניסוי קליני וירוס קוטל תאי סרטן.

פורסם ב 7 ביוני 2022 ע"י

סרטן / ONCOLOGY מדענים הצליחו לגייס נגיף טבעי להילחם למעננו נגד גידולים אלימים במוח, או ברקמות הגוף בלי לפגוע ברקמה הבריאה הסובבת אותם. לא כל צרה, בטבע, היא צרה צרורה כך למשל, **הדבקה בנגיף אחד יכולה לסייע לגוף להתגונן מפני נגיף אחר**. עיתון המדע החשוב **סינס** פרסם ב 23 במאי השנה 2022 כי מפתחי תרופה – במרכז הטיפול והמחקר בסרטן בלוס אנג'לס (he City of Hope cancer care and research center in Los Angeles) וחברת הביוטק אימוג'ין מאוסטרליה – הכריזו (Daneng Li) על הצלחת הניסוי הקליני הראשון בבני אדם נגועים בסרטן [**מקור**]. כשמוביל המחקר הוסיף בהתרגשות ואמר: "אנו מאמינים של-CF33-hNIS יש פוטנציאל לשפר את התוצאות עבור המטופלים שלנו." [**מקור**]. מקור הצילום בצילום מסך מהמאמר Virus-Like Particles in Biomedical Applications: Recent Advances and Future Prospects – **כאן**

אף אחד עדיין לא יודע בוודאות אם CF33-hNIS יפעל לטובה ויבצע את אותם פלאים שמרגשים את המשקיעים, אבל אם הוא יכול, לחסל את הסרטן גם אל מעבר לשבוע, ולמנוע פגיעה בשריר הלב ועוד תסמינים הדבר בהחלט יכול להפוך לטיפול השני בווירוס האונקוליטי המאושר על ידי ה-FDA לסרטן, בעקבות תרופה בשם Talimogene laherparepvec (T) -VEC), גרסה מתוקנת של וירוס הרפס סימפלקס, המשמש לטיפול במלנומה.

Alick Isaacs.png — הדבקה בנגיף אחד יכולה לסייע לגוף להתגונן מפני נגיף אחר. כש**אליק אייזקס** בצילום למעלה (ויקיפדיה) **וגי'ן לינדנמן (Alick Isaacs, Jean Lindenmann)** גילו כיצד מתחולל התהליך הזה העולם נדהם. עד לאותה תגלית, סברו החוקרים כי הנגיף הראשון שפלש למשל לגופנו, מפריע, בדרך כלשהי, לפעולתו של הנגיף השני. אבל **אייזקס** ו**לינדנמן** הראו, שבתגובה לפלישת הנגיפים, התאים החיים עצמם (המחקר בוצע בעוברי תרנגולת) מייצרים חומר שמפריע לפעילות הנגיפית. הם שכינו את החומר "**אינטרפרון**" ("מפריעון")מסומן **IFNs** [**מקור**]. **אליק אייזקס** **Alick Isaacs** וירולוג סקוטי – מקור הצילום בויקיפדיה – **כאן**

תרופה ניסיונית שמכילות את החומר המפריע לנגיפים ולדרכי הפעולה שלהם נגד סרטן בשם CF33-hNIS, או Vaxinia מעוררת ענין רב.

היא למעשה מפריעון ווירוס קוטל סרטן שהוזרק לאדם ומה שנחשב לטיפול חדשני. נושא שפורסם בתחילת יוני 2022,

מדובר בנגיף אונקוליטי, סוג של וירוס שיכול להדביק ולהרוג תאים סרטניים מבלי לפגוע ברקמות הבריאות.

וירוס Vaxinia או Vaccinia (VV) הוא חלקיק גדול ומורכב המכיל גנום DNA דו-גדילי יחיד של כ-190 קילו-בייטים, המקודד כ-150-200 חלבונים [מקור]. אינו גורם למחלות בבני אדם, [מקור] נשאר בציטופלזמה ואינו חודר לגרעין התא של המארח במהלך כל מחזור החיים, ולכן אינו משתלב בגנום של המקבל אותו בהזרקה הוא מופיע בתרופות (כגון אימונוגלובולין של –Vaxinia ו, cidofovir) נמצא יעיל בכל זיהומי חיסון פוטנציאליים, ובעבר ניתן בבטחה לחולים עם סרטן מתקדם [מקור1, מקור2].

Michel ravel.jpg — **מישל רֶבֶל** (1938) הוא ביוכימאי ישראלי. עד 2010 היה פרופסור מן המניין במחלקה לגנטיקה מולקולרית במכון ויצמן למדע.^[1] חתן פרס ישראל לרפואה לשנת תשנ"ט. מישל רבל נודע במחקר האינטרפרון שהוביל לפיתוחה של תרופה לטיפול במחלת הטרשת הנפוצה, וכן הוא עוסק באתיקה ומוסר במדע. מקור הצילום – ויקיפדיה – **כאן**.

פרופ' מישל רבל שעלה לארץ בשנת 1968 והצטרף למכון ויצמן למדע גילה גורמי בקרה המווסתים את שלב התחלת התרגום (איתחול) של המידע הגנטי ממולקולות של אר-אן-אי (rna) לחלבון. באותה עת, הידע על תכונות החומר המפריע לנגיפים ולדרכי הפעולה שלהם היה מועט מאוד, והמדען שהגיע אלינו ממכון פסטר בפריז, החל לחקור את דרכי הפעולה של האינטרפרון (IFNs) והשפעותיו על ביטוי הגנים בנגיף. בשנת 1970 נפגש פרופ' רבל עם שני מדענים מארגנטינה שעבדו בפריס על הכנת אינטרפרון גולמי, ארנסטו ורבקה פלקוב, והחל לשתף עמם פעולה. שיתוף פעולה זה הניב, תוך זמן קצר יחסית, מאמר שבו הראו המדענים כיצד

האינטרפרון מפריע לפעילותם של נגיפים שנושאים את המידע הגנטי שלהם במולקולות אר-אן-אי, במקום די-אן-איי (29 בנובמבר, 1972 Nature). עם נגיפים אלה נמנה, בין היתר, נגיף הפוליו.

האינטרפרון מעביר לתאים מסר, או פקודה, כאשר הוא נקשר לקולטן מסוים, המוצג על קרום התא. פרופ' מישל רבל גם הראה שהגן אשר מקודד את הקולטן הזה נמצא על כרומוזום 21 של האדם. התרופה "רביף" של חברת "סרונו" השוויצרית לשוק לטיפול בטרשת נפוצה מבוססת על המחקר של מכון ויצמן (רביף" נמכרה על-ידי חברת "מרק-סרונו" בהיקף של 1.45 מיליארד דולר כבר בשנת 2006). הודות למחקרים אלה הוכר מכון ויצמן למדע בקהילה המדעית הבין-לאומית כאחד משלושת מרכזי המחקר המובילים בחקר מנגנוני הפעילות של האינטרפרון [מקור].

בשנת 1995 גילו רופאי עור שעבדו עם פרופ' רבל, כי מריחה מקומית של אינטרפרון ביתא (IFNβ) מונעת במקרים רבים חזרה של תסמיני הרפס באיברי המין.

רוב זני הוירוס vaccinia –VV שימשו כחיסונים בתוכנית לחיסול האבעבועות השחורות של ארגון הבריאות העולמי (1966-1980). בארה"ב, זן ה-VV העיקרי שנמצא בשימוש היה Dryvax – הוא ששימש כחיסון נגד אבעבועות שחורות עד 2008, כאשר הוא הוחלף ב-ACAM2000 (Acambis, Inc.™), נגזרת יחידה של וירוס vaccinia או Vaxinia נמצאה מטוהרת פלאק של Dryvax [מקור1, מקור2].

יחד עם זאת יש לציין מה שלא מככב במסיבת העיתונות – כי חיסון ACAM2000 הוכח בסקר לבבי קפדני ביותר כגורם לשיעור גבוה באופן בלתי צפוי של דלקת שריר הלב ודלקת קרום הלב.

בכל זאת ה ACAM2000 קיבל את אישור מינהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) באוגוסט 2007, והחליף את Dryvax עבור כל החיסונים נגד אבעבועות שחורות בפברואר 2008 [מקור].

הגם שמדובר באסטרטגיה ששורשיה במכון פסטר וויצמן מלפני מעל ל 50 שנים זו אסטרטגיה חדשה להפעלת מערכת החיסון אשר מכוונת אל אתרי הגידול והיא ביסודה אותו שימוש בנגיפים אונקוליטיים (כאלה שמדביקים תאים סרטניים וקוטלים אותם). הם הוירוסים האונקוליטיים בהחלט יכולים לשפר את החדירה של תאי החיסון למרחב החולה, ובכך להפוך גידולים "קרים" לגידולים "חמים", שעלולים להוביל להיענות טובה יותר לגישות האימונותרפיה המשולבות [מקור1, מקור2, מקור3]. כלומר השימוש הכימותרפיה נמשך. דוגמא נוספת כך נמצאה על ידי מדענים מאוניברסיטת לידס ומהמכון לחקר הסרטן בלונדון שנגיף, שנמצא בגופנו באופן טבעי, יכול לשמש טיפול יעיל בחולים עם סרטן מוח או סוגי סרטן אחרים שהתפשטו למערכת העצבים המרכזית. מדובר במקרה זה בנגיף T3D mammalian orthoreovirus type 3 שנמצא במערכת הנשימה שלנו ואינו גורם למחלה, אבל יכול לשמש כתרופה. כבר, לפני כעשור התגלה שהT3D מסוגל להרוג תאים סרטניים בלי לפגוע בתאים הבריאים שבסביבה.

T3D אינו הנגיף היחיד בעל התכונה המופלאה הזו. הוא שייך לקבוצה של נגיפים אונקוליטיים, שיכולים להדביק תאים סרטניים ולהשמיד אותם אך אינם מזיקים לתאים הבריאים שלצידם. מחקרים קודמים השתמשו בהם כדי לחסל סוגי סרטן שונים, אבל עד היום לא האמינו שהם יוכלו לעבור דרך מחסום דם-מוח ולתקוף גידולים גם במוח עצמו [מקור].

נוסף על החדשות הטובות הללו נמצאה בגידולים של המטופלים בסרטן מוחי והוזרקו בוירוס vaccinia -VV גם נוכחות גבוהה של אינטרפרונים (IFNs) – אותם החלבונים ששבים ומככבים במאמר זה ומפעילים את תאי מערכת החיסון. האינטרפרונים הללו משכו אל הגידול תאי דם לבנים שנלחמו בו במוח ובדרך שאינה מובנת עדין עברו את מחסום הדם מוח (Blood-Brain Barrier). האפשרות להזריק את הנגיף ישירות למוחם של החולים דורשת ניתוח פולשני למוח, ויש גבול למספר הפעמים שאפשר לעשות זאת לחולה. לכן צוות המחקר החל לחפש דרכים אחרות. תשעה חולים שסבלו מגידולים גרורתיים במוח, כלומר גידולים שמקורם במקומות אחרים בגוף, או מסרטן מוח מסוג גליומה, שקשה מאוד לטפל בו. לאחר הטיפול, הוסרו הגידולים מראשי כל החולים בניתוח. החוקרים הופתעו אז, לגלות כשלקחו דגימות מהגידולים שהוסרו והשוו אותם לגידולים של חולים אחרים שלא קיבלו את הטיפול, את הנגיף שהוזרק לדמם. מה שהוכיח בבירור שהנגיף הצליח לעבור את מחסום המוח ולהגיע לתאים הסרטניים.

אינטרפרונים (IFNs) – או החלבונים שמפעילים את תאי מערכת החיסון הגיעו ליעד שלא היה ידוע כאפשרי עד כה. הם חלבונים שמהווים חלק ממערכת החיסון של הגוף.

בקו ההגנה הראשון של מערכת החיסון נמצאת משפחה של חלבונים מיוחדים הנקראים אינטרפרונים (interferons, IFNs). האינטרפרונים התגלו כנזכר מזמן, והוכרו כחלבונים המופרשים על ידי תאי הגוף בתגובה להדבקה בנגיפים, בחיידקים או בטפילים. האינטרפרונים מופרשים באופן טבעי בכמות מאוד קטנה. הם שייכים למשפחת הציטוקינים (cytokines), מולקולות איתות המאפשרות תקשורת בין תאי מערכת החיסון ובינם לבין שאר תאי הגוף. אלפא (IFNα) הנוצר בתאי דם לבנים בלבד שיך לאינטרפרונים, ביתא (IFNβ) שונה ממנו, גם הוא שיך לאינטרפרונים, אלא שהוא נוצר בכל תאי הגוף הנמצאים באיברים שונים, ולא רק בתאי דם לבנים. האינטרפרונים האלו (IFNβ) משמשים כתרופה למצבים רפואיים כשהם מוחדרים בכמות גדולה יותר, כמות שהגוף לא מייצר בעצמו. משמשים כתרופה למשל בטרשת נפוצה ודלקת כבד נגיפית מסוג C. סוג נוסף של אינטרפרונים הם חלבונים המהווים חלק ממערכת החיסון של הגוף, בטבע גם הם נמצאים במינון קטן מאוד, כתרופה הם משמשים כיום בריכוז גבוה שכדי להגיע אליו פותחו שיטות מאוד חכמות, חלקן במכון ויצמן. האינטרפרונים בצורתם המרוכזת משמשים כתרופות למגוון מחלות – מסרטן ועד מחלות אוטואימוניות ואסטמה או פוליו שנרמזו למעלה. תופעות הלוואי לא מובנות עדיין, אך הן כבכול תרופה כמעט לא מתפרסמות באותו אופן שמתפרסמות ההצלחות קצרות המועד. הבעיות לכאורה מתחילות לאחר זמן בדרך כלל.

האינטרפרונים (IFNs) נחלקים לכמה סוגים. אינטרפרון אלפא (IFNα) הנוצר בתאי דם לבנים בלבד. הוא גורם לחיזוק מערכת החיסון של החולה. משום כך משתמשים כיום באינטרפרונים מסוג אלפא להפחתת היכולת של התאים הסרטניים להתגונן מפני מערכת החיסון, וכך להאטה ואפילו לבלימה של התפתחות מחלת הסרטן בגוף.

אינטרפרונים מסוג ביתא (IFNβ) נוצר בכל תאי הגוף הנמצאים באיברים שונים, ולא רק בתאי דם לבנים (כמו אינטרפרון אלפא), והם משמשים כתרופה למצבים רפואיים כגון טרשת נפוצה ודלקת כבד נגיפית מסוג C.

האינטרפרונים מסוג גמא (IFNγ), הם קבוצה נוספת במשפחת אינטרפרונים. אינטרפרון גמא מופרש מתאי האינטרפרונים מסוג גמא (IFNγ) מופרשים מתאים שנקראים תאי T ו-NK הם תאים של מערכת החיסון. בעיקר, תאי T ידועים כמעוררים תגובה חיסונית, ותאי NK מוכרים כמי שמפרישים אנזימים מחוררים ומעכלים את הנגיף. לאינטרפרון גמא תפקיד חשוב בהתמודדות עם פתוגנים ובהפעלת תהליכי דלקת בגוף. הוא מפעיל תאים שונים של מערכת החיסון, כגון מקרופאגים– תאים בולעים פתוגנים ומפרשים ציטוקינים שהם מולקולות המשירים תגובה חיסונית. הם מתים ומתחדשים כל הזמן ונמצאים כמעט בכל הרקמות בגוף;

IFNλ הוא אינטרפרון חדש למדא (IFNλ) [מקור], והוא שונה מהשאר כי הרצפטורים שלו (הקולטנים אשר קוראים לו לפעול) נמצא רק על אוכלוסיית תאים מסוימת כמו תאי האפיתל [מקור]. כל צנרת הגוף מכוסה תאי אפיתל, עורקים, מערכת העיכול, השתן והנשימה. זיהומים בדרכי הנשימה שנגרמים על ידי רינוווירוס (RV – Rhinovirus) עומדים מאחורי הצטננות. מדובר בחדירה של וירוס. הרינו-וירוס חודר הוא שממלא גם תפקיד מכריע בהתפתחות אסתמה והחמרתה. רינוווירוס משתכפל בעיקר בתאי אפיתל המצפים את דרכי הנשימה העליונות והתחתונה [מקור]. שם ממתין לו הלמדא (IFNλ) [מקור] .קולטן IFNλ (IFNλR) נמצא באפיתל. הוא מפעיל את האינטרפרון האחרון שנחשף ומכונה: למדא (IFNλ) אשר מגביל את התפתחותם של תאי TH2, המושרים בדרכי הנשימה של חולי אסתמה. IFNs מסוג III הלמדא הוא אינטרפרון שגדל בריאות לאחר שנפגעו על ידי וירוסים בדרכי הנשימה בבואו לסייע.

הטיפול האחרון בנושא זה ומככב בראש המאמר כונה Vaxinia בתקווה שהוא שיושיע ויפחית את הגודל של הגידול במגוון רחב של סוגי סרטן במודלים של בעלי חיים ומעבדה במינונים נמוכים. מה שמעודד בטיפול הזה הוא המיקוד הסלקטיבי של התכשיר לתאים סרטניים ויכולתו לתקוף מגוון רחב של סוגי סרטן בשלבים מתקדמים.

לאחרונה נתנה מנה של תרופה ניסיונית נגד סרטן בשם CF33-hNIS, או Vaxinia, וירוס מהונדס גנטית שנועד להדביק ולהרוג באופן סלקטיבי תאים סרטניים תוך שמירה על בריאים כפי שמדווח עליו sciencealert.com.הוא מגיע ממערכת ההפעלה שהוזכרה ומפעילה את מערכת החיסון שנמצאת באתרי הגידול, של המשתתפים במחקר. מדובר בשימוש בנגיף אונקוליטי, סוג של וירוס שיכול להדביק ולהרוג תאים סרטניים מבלי לפגוע ברקמה הבריאה. כך מדווח על כל פנים גם ג'יפ שוקל Deep Shukla במגזין חדשות המדע medical news today.

הוקסיניה (Vaxinia), הוא וירוס Vaccinia הנחקר ביותר בסוג Orthopoxvirus של משפחת Poxviridae, ומספר זני VACV [מקור] נגיף של מחלת האבעבועות השחורות שעבר שינוי גנטי, וכבר הוכח בעבר כיעיל לטווח קצר אמנם בלבד [מקור], נגד מגוון רחב של סוגי סרטן במודלים של מעבדה ובעלי חיים. הניסוי שלפנינו נערך על ידי City of Hope, מכון לחקר וטיפול בסרטן בארצות הברית, בשיתוף עם Imugene, חברת ביוטכנולוגיה באוסטרליה, שונה בכך שהוא משתמש בנגיף האונקוליטי החדש בחולי סרטן עם גידולים מוצקים מתקדמים.

מדובר בוירוס חיסון כימרי (אבעבועות) בשם CF33, שפותח על ידי פרופסור יומן פונג, במרכז היוקרתי City of Hope Comprehensive Cancer בלוס אנג'לס, קליפורניה. הוא היה המרכיב הפעיל של החיסון שהכחיד את האבעבועות השחורות, אחת המחלות ההרסניות ביותר שידעה האנושות והיה הנגיף האונקוליטי הראשון שהדגים אונקוליזה ויראלית במעבדה בשנת -1922 [מקור1, מקור2].

24 חולים עם גידולים מוצקים של סרטן ושני חולים עם AML השתתפו בניסוי נוסף ואחר של הגדלת המינון הפתוח, והלא אקראי. כל החולים טופלו בתאי שומן סטרומליים אוטולוגיים (SVF) – שמקורו בשומן עצמי והודגרו במשך 15 דקות עד שעה עם ACAM2000 לפני היישום [מקור]. שישה חולים קיבלו יישום תוך ורידי סיסטמי בלבד, מטופל אחד קיבל יישום לתוך הגידולי בלבד, 15 מטופלים קיבלו שילוב תוך ורידי עם פריסה תוך גידולית, 3 מטופלים קיבלו זריקה תוך ורידית ותוך צפקית ומטופל אחד קיבל את החומר לתוך הוריד, לתוך הגידול ותוך צפקי. שיטת נתינת החומר הייתה זריקות. הוערכה הבטיחות בכל רמת מינון של ACAM2000 (1.4 × 106 יחידות יוצרות פלאק (PFU) עד 1.8 × 107 PFU. דגימות דם להערכת PK, ציטומטריית זרימה וניתוח ציטוקינים נאספו בנקודת ההתחלה ובדקה אחת, שעה אחת, יום אחד, שבוע אחד, חודש אחד, שלושה חודשים ו-6 חודשים לאחר הטיפול [מקור].

היו תופעות לוואי, אבל לא דווח על תופעות לוואי שהובילו להפסקת המחקר הזה. Boris R. Minev ממובילי המחקר ציין שב-8 מטופלים ה-DNA הנגיפי נעלם ביום אחד והופיע שוב שבוע לאחר הטיפול, דבר המצביע על שכפול ויראלי פעיל באתרי הגידול, ומתאם להישרדות ארוכה יותר של חולים אלו. צצים כמה מכשולים עיקריים לאימונותרפיה בסרטן והם מקשים על התחושה שמדובר בתרופת קסם. באתרי גידול סרטני קיימת מיקרו-סביבה מדכאת חיסונית והיא בהחלט מכשול משמעותי לשיטה שמבקשת לעודד אותו. נושא שמקשה לקבל היענות גופנית מלאה לחומרים אימונותרפיים מודרניים מסוג הנזכרים לעיל, בסוגי גידול רבים וכן ההערה שהוזכר, הגידול נעלם אבל חזר (כאן צוין שאחרי שבוע [מקור].

נכון לעכשיו, מספר וירוסים אונקוליטיים משמשים את המחקר כולל וירוס vaccinia, herpes simplex virus-1, adnovirus, ECHO-7, seneca valley virus, reovirus וירוסים אחרים נמצאים בשלבים שונים של התפתחות קלינית [מקור]. הנגיף האונקוליטי האידיאלי יהיה ככל הנראה בטוח מאוד לטיפול אפילו בחולי סרטן עם דיכוי חיסוני חמור, הוא כנראה יהיה בעל תכונות אנטי-גידול חזקות כנגד מספר סוגי גידולים, ויוכל לתקוף ולהרוג את כל תאי הגידול באתרים ובגרורות מרוחקות. נראה, שהצורך במניפולציה גנטית של הנגיף יהיה מינימלי. יחד עם זאת החלום ככל שחשיבותו גדולה לאף אחד מהנגיפים הנחקרים כיום אין בכלל את היכולת להגשים את הפנוטיפ הנגיפי האידיאלי העולה בחלומם של החוקרים או היחצ"נים של תעשיית התרופות [מקור].

נשארו לך שאלות

אשמח להשיב על כל שאלה

לטופס פנייה ישירה אל ירון מרגולין – נא להקליק – כאן

בבקשה לא להתקשר משום שזה פשוט לא מאפשר לי לעבוד – אנא השתמשו באמצעים שלפניכם –

למען הסר ספק, חובת התייעצות עם רופא (המכיר לפרטים את מצבו הבריאותי הכללי של כל מטופל או שלך) לפני שימוש בכל תכשיר, מאכל, תמצית או ביצוע כל תרגיל. ירון מרגולין הוא רקדן ומבית המחול שלו בירושלים פרצה התורה כאשר נחשפה שיטת המחול שלו כבעלת יכולת מדהימה, באמצע שנות ה – 80 לרפא סרטן. המידע באתר של ירון מרגולין או באתר "לחיצות ההחלמה" (בפיסבוק או MARGOLINMETHOD.COM ), במאמר הנ"ל ובמאמרים של ירון מרגולין הם חומר למחשבה – פילוסופיה לא המלצה ולא הנחייה לציבור להשתמש או לחדול מלהשתמש בתרופות – אין במידע באתר זה או בכל אחד מהמאמרים תחליף להיוועצות עם מומחה מוכר המכיר לפרטים את מצבו הבריאותי הכללי שלך ושל משפחתך. מומלץ תמיד להתייעץ עם רופא מוסמך או רוקח בכל הנוגע בכאב, הרגשה רעה או למטרות ואופן השימוש, במזונות, משחות, תמציות ואפילו בתרגילים, או בתכשירים אחרים שנזכרים כאן.

מאמרים אחרונים

נשלח ב כללי

המפריעון Vaxinia – CF33 בפעם הראשונה הוזרק בניסוי קליני וירוס קוטל תאי סרטן.

תרופה ניסיונית שמכילות את החומר המפריע לנגיפים ולדרכי הפעולה שלהם נגד סרטן בשם CF33-hNIS, או Vaxinia מעוררת ענין רב.

מדובר בנגיף אונקוליטי, סוג של וירוס שיכול להדביק ולהרוג תאים סרטניים מבלי לפגוע ברקמות הבריאות.

האינטרפרון מפריע לפעילותם של נגיפים שנושאים את המידע הגנטי שלהם במולקולות אר-אן-אי, במקום די-אן-איי (29 בנובמבר, 1972 Nature). עם נגיפים אלה נמנה, בין היתר, נגיף הפוליו.

יחד עם זאת יש לציין מה שלא מככב במסיבת העיתונות – כי חיסון ACAM2000 הוכח בסקר לבבי קפדני ביותר כגורם לשיעור גבוה באופן בלתי צפוי של דלקת שריר הלב ודלקת קרום הלב.

בבקשה לא להתקשר משום שזה פשוט לא מאפשר לי לעבוד – אנא השתמשו באמצעים שלפניכם –

מאמרים אחרונים

כתיבת תגובה לבטל

ירון מרגולין בפייסבוק

מאמרים אחרונים

קטגוריות