עשרת המזונות הבריאים ביותר לחולי כלייה. 1

פורסם ב 9 באפריל 2020 ע"י

חלק ראשון הבצל והפלפלים

**עולם הבצל** – הזהב שיסייע להחלמת הכליות שלך – אחת הבעיות הקשות שעומדות בפני חולי הכליה פציעה של כלי הדם, דופן המעי ומערכת הסינון שבכליות ובשתן. כאשר אלו נקרעים, והדם או החומר שסונן על-ידי הכליה בנפרון נוזל לאזורים שמתחת לעור, לנוזל הבין תאי וחמור ביותר אל האזור שבין הצינורות החשובים ביותר שבכליה – בין התאים הפיברובלסטים שגם עוטפים את צינורות הכליה, זהו אזור ייצורו של האריתרופויאטין נוצר זיהום מסכן חיים. בצקות, נפיחות, שינוי צבע העור וכאב על פני העור הם הסימנים העיקריים לפציעה זו. כדי למנוע כל אלו יש לצרוך בצל בשל מרכיבי הביופלבנואידים שבו וכן ויטמין C כי השילוב של הביופלבנואידים עם ויטמין C, מסיעים בהפחתת ההסתברות לפציעה ומזרזים את תהליך ההחלמה. הרוצה להחלים מאי ספיקת כליות חייב לדעת שהפלבנואידים מסייעים בחיזוק הנימים, ובכך מונעים בצקות, פצעים, אנמיה וגם מסייעים בריפויים. פלבנואידים שנודעו בעבר גם בשם כולל "ויטמין P", מסייעים בוויסות איתות בין התאים, הם מצטיינים בתכונות אנטי-טרומבוגניות, אנטי-דלקתיות, אנטי-סוכרתיות ותכונות של הגנה עצבית. הם שומרים על גמישות העורקים, ומסייעים באיזון לחץ הדם ומפחיתים את הסיכון ללקות בשבץ, בהתקף לב, סוכרת ואי ספיקת כליות. גם הקוורצטין הינו פלבנואיד הידוע בתכונותיו האנטי-אלרגיות שלו. סוג זה של ויטמין P נמצא בבצל, בכוסמת עליה ארחיב להלן וגם מסיבה זו. לצד תכונותיו האנטי-דלקתיות העוצמתיות, הקוורצטין נחשב אנטי-היסטמין טבעי המסייע לשמירה על קו ההגנה הראשון – על מערכת החיסון שבדופן המעי, על תאי האפיתל שבדופן המעי ובכך מונע אנמיה בקרב חולי הכליה. הודות לקוורצטין שנמצא בו, יכול הבצל, לסייע בוויסות שחרור ההיסטמין שנפלט מתאי חיסון (פייר) שבמעי הגס, ובכך להקל על תסמיני אלרגיה, כגון עיניים דומעות, שיעול, נזלת, קלקול קיבה ופריחה אלרגית וגרדת בעור. אני ממליץ לך, **הרוצה להחלים** – ליטול 4 מנות בצל לפחות ביום.

הכליות שלך הן איברים בצורת שעועית הממלאים תפקידים חשובים רבים. הן אחראיות על סינון דם, פינוי פסולת דרך שתן, ייצור הורמונים, איזון מינרלים ושמירה על איזון הנוזלים.

ישנם גורמי סיכון רבים למחלות כליות. הנפוצים ביותר הם סטרס, דאגנות יתר, סוכרת בלתי מבוקרת ולחץ דם גבוה. כאשר הכליות נפגעות ואינן מסוגלות לתפקד כראוי, נוזל יכול להצטבר בגוף, מופיעות בצקות ופסולת יכולה להצטבר בדם. אצל אלו הסובלים ממחלת כליות כרונית, הכליות אינן יכולות להסיר מספיק אשלגן, זרחן ונתרן. כתוצאה מכך, הם נמצאים בסיכון גבוה יותר לרמות גבוהות בדם של מינרלים אלה ומזונות שמכילים מינרלים אלו נמנים בדרך כלל על רשימת האסורים, אך לא תמיד.

תרשים – חתך אורך של כלייה – כל כליה עטופה בקופסית (Capsula fibrosa renis), קליפתה של קופסית הכליה נוקשה, עשויה רקמת חיבור דקיקה, קשוחה ולא-אלסטית. היא עוטפת את הכליה ונמשכת אל אגן הכליה. מאגן הכליה יוצאת תעלת השתן. המעטה החיצוני נמשך וחובר אל השופכן. קופסית הכליה עטופה במעטפת של סיבים ורקמות שומן, ("השומן שמסביב לכליה", Capsula adiposa perirenalis)- שכבת שומן זו ממלאה גם את הסינוסים של הכליה ומשמשת גם כמילוי בין כלי הדם. במהלך רעב, שומן מנוצל בגוף – נושא שעולה בתזונה קטוגנית, אלא שהשומן הזה הוא רקמת השומן האחרונה בגוף שעוברת חילוף חומרים. מידע זה רומז על דרכי הריפוי, כי תפקיד השומן בהגנה על הגוף מפני חומציות וירידת מדד הPh. ירון מרגולין

כליות פגועות עשויות להתקשות גם בסינון מוצרי הפסולת של חילוף החומרים החלבוני. לכן אנשים עם מדדי GFR נמוכים מ 90 עשויים להידרש להגביל את כמות החלבון בתזונה שלהם [מקור]. עם זאת, הימנעות או הגבלת מזונות מסוימים בתזונה עשויה לסייע בהפחתת הצטברותם של מוצרי הפסולת בדם, שיפור תפקוד הכליות ניכר ויכולה להופיע עם שינוי לתזונה מחלימה ומניעת נזק נוסף עליה במדד הסינון הפקעתי (ה-GFR)

בלימה של התדרדרות הכליה והחזרת יכולת הסינון שלה היא אחד האתגרים הגדולים ביותר שעומדים בפני הרפואה כיום. מזון מונע מחלת כליה הוא זה שעוצר את התדרדרותה והוא מבוקש ביותר. בכדי למנוע החמרה במחלת אי ספיקת כליות עליך להכיר תחילה את המזונות הכי חשובים לעשות זאת עבורך. יצוין שזו רשימה חלקית. וחשוב מכך יש להכיר את המזונות שהוזכרו לעיל כאסורים. עליך לדעת ולהבין מדוע הם אסורים וכן מתי ועד מתי המותרים מרפאים אותך.

אנשים הנמצאים בשלבים המוקדמים של מחלת כליות כרונית יהיו בעלי מגבלות תזונה מאוד שונות מאלו הסובלים ממחלת כליות בסוף או אי ספיקת כליות (מדד של Gfr10-30) מרכיבי התזונה משתנים תחילה במינון שלהם ואחר כך הם גם יורדים מהתפריט שלך לסירוגין –

ירון מרגולין – קו ההגנה הראשון נחלש ומייצר מחלות ניווניות קשות שקשיות העורקים בבסיסן – תהליך ההחלמה מתחיל בהגמשת הצנרת מחדש – תהליך זה מתעצם בעזרת – תמצית זרעי ענבים – (שעוברת דרך מחסום הדם-מוח ומחזקת את מערכת העצבים)במינון של 500 מ"ג לחולים באנמיה מסיבה זו – ל3 חדשים יכולה לשנות את כל משק הברזל בגופם, ביחד עם תוסף קואנזים קיו-10 מסיס בשומן ופעיל בתוך התאים 400 מ"ג ליום למשך 4 חודשים (כמוסות שמכילות ג'ל, ניתן לקחת מינון מופחת) – ויטמין C (500 מ"ג) יעיל בזרם הדם- גם להעשיר את ייצור הגלוטתיון בגוף (בו ידובר להלן) הכי יעיל בתוך התאים, ליטול חומצה אלפא ליפואית. ALA 30 מ"ג שפעילה הן בזרם הדם והן בקרומי התאים. וויטמין E מסיס בשומן, בטוח מאוד לשימוש, בעל השפעה גדולה על מערכת החיסון ונטילתו חשובה במיוחד בגיל המבוגר, אני ממליץ על מינון של 400 יב"ל ליום,ויטמין E יעיל בקרומי התאים- (רק טבעי ומסוג די-אלפא-טורופרול), מסייע לתהליכי גמישות העורקים אבל יש לשקול אפילו יותר ממינון זה למשל 500 – 800 יב"ל ליום של ויטמין E. במקרי האנמיה המוזכרת לעיל ובטיפול בהחלמת הכליות הסוררות במצבי אנמיה יש לשקול גם נטילה במינון של 3,200יב"ל ליום. יש לדעת שויטמין C וחומצה אלפא ליפואית יכולים למחזר ולהשיב לוויטמין E ולגלוטתיון את צורתם הפעילה ובכך להגביר את האפקט של ההחלמה והגמשת העורקים. בנוסף לכך אין הוכחה לטענה שויטמין C משפיע לרעה על אבנים בכליות! יש להקפיד על נוכחות מאוזנת של מינרל אבץ (נבט חיטה, עדשים), מגנזיום (400-500 מ"ג ליום) ושל הקרואטנואידים (מגוון פירות וירקות) וסיבים תזונתיים – ההמלצה שלי ליטול כפית פסיליום ליום. אזהרה – הגם שאלו בטוחים לשימוש וניתן ליטול אותם כל החיים [פרט לתוסף ברזל – הברזל מחמצן יש ליטול אותו רק כשהוא קשור לתרכובת אורגנית הכי טוב ליטול אותו מהתזונה, ויטמין A (אסור ליטול כתוסף ויטמין A), ניאצין B3, B2, יוד, סלניום (מותר רק עד מינון 400-500 מק"ג ליום, ויטמין D3 – לאחרון במינון מעל 800 יב"ל השפעה שלילית על אבנים בכליות וספיגת ברזל משום שהוא מעלה את רמת הסידן בדם – מינון של 500-800 יב"ל של ויטמין D3 מחלים אותך ונחשב בטוח לחלוטין] הם גם אינם יקרים יש לצרוך כל אלו או אחד מהם אך ורק אם רופא שמכיר היטב את מצבכם הרפואי מאשר זאת!!!

אם החלטת לצאת לדרך לבדך וללא סיוע עליך להכיר את המדד שמשקף את הצלחתך בכדי לעצור את ההתדרדרות ואף לעקוב אחר קצב ההחלמה שלך – בבדיקות הדם שלך תמצא את מדד הסינון הפקעתי (Glomerular Filtration Rate) בהתדרדרותו המתמדת של מדד הסינון ה – GFR, משתקפת מחלתך ובבלימתו הצלחתך בשימוש היחידי שמסייע עד כה להחלמה – המזון כתרופה.

מכתבו של מחלים עצמאי – ירון היקר בוקר טוב, תודה רבה על העצות באתר ,creatnine ירד מ195 ל-160 , e-gfr, עלה מ35 ל-45, עדיין לא מעולה, אבל שיפור. שאלה איך להמשיך, חלבון תוסס בלבד?? וקצת רגיל?? הרבה ירקות, והאם לחיצות החלמה שלך יכולות לעזור?? הרבה תודות אתה איש גדול מציל חיים. שנה אזרחית טובה. אהוד דייגי

מזון שחולי כליה חייבים לאכול

Foods that Kidney Patients Must Eat.

נתחיל עם הבצל – נמשיך בפלפל (גמבה, אני מציע לך לקרוא בעיון גם את ההערה לגבי הפלפל החריף, שתובא בהמשך) ועם החסה נסגור את השלשה הפותחת:

1. בצל

לבצל יתרונות בריאותיים יוצאי דופן כמו השפעה חיובית על דופן המעי, מערכת החיסון שלו וסינטזה של גלוטתיון – הגלוטתיון מנקה רעלים שאין שני לו. והוא אחד המרכיבים החשובים ביותר לתהליכי החלמה ותיקון פגמים שנוצרו במערכת הסינון של הגוף והכליות ראשונה בה. לבצל יכולת השמדה של תאי סרטן, הפחתת כולסטרול וסוכר אבל לבצל ישנה רשימה ארוכה עוד יותר של יתרונות בריאותיים ואחד הראשונים בהם ויטמין C וכמות יפה של ויטמיני P – כשהידוע מכולם זה שבצלים הם מקור טוב לוויטמין C , כרום נמצא בו ברמה טובה מאוד הוא משמש בגוף האדם בעיקר לוויסות של רמות הגלוקוז בדם. צריכה נכונה של כרום מגבירה את רמות הסרוטונין, נוראדרנלין ומלטונין במוח, המסייעים לווסת רגשות ומצבי רוח. נושא חשוב לחולי כליה שרמת הקורטיזון שלהם (כנראה, בעקבות הסטרס של המחלה ככול שהסטרס עולה גוברת חבלה והתרוקנות מאגרי הגלוטתיון בגוף ובתהליך הגמשת דופן עורק הכליה אשר בלעדיו לא תתכן החלמה ממצבי אי-ספיקת כליות.), הכרום מעלה את הכולסטרול הטוב הוא מסייע להגמשת דופן הצנרת בגוף ושומר על תקינות הלב.

הבצל מומלץ לטיפול בבצקות, בליחה ושיעול. הוא מוריד נפיחויות בזמן של דלקת מפרקים ומצמצם השפעתו של האלרגנט הגורם לאסטמה.

מעטים יודעים שהבצל מכיל פפטיד (חומצות אמינו שקשורות ביניהן בפפטיד) החשוב ביותר לחולי כליה בשלב המתקדם של המחלה (GFR – GPCS (γ-glutamyl-propenyl-cysteine sulfoxide – הפחית את פירוק העצמות. נמצא על- ידי חוקרים שוויצריים (בזל) שה – γ-glutamyl-propenyl-cysteine sulfoxide) מונע התפתחות תאים המפרקים רקמת עצם – יוצא מכך שבעזרת ה- GPCS הבצל מסייע גם לחוזקן של העצמות. אבל זה לא הכל – לתכולת הגופרית שהוזכרה לעיל, של הבצל השפעה ישירה על היווצרות רקמות חיבור כמו גיד וסחוס. גופרית קיימת בכל פוליסכרידים (Polysaccharides רב-סוכר) בעלי שרשרת ארוכה הנקראת glycosaminoglycans) – GAGS), (Hyaluronic Acid) למעט חומצה היאלורונית. GAGs מהווים סחוס, גידים ונוזל סינוביאלי. גידים חשובים במיוחד לבריאות העצמות מכיוון שהם אלו שמחברים בין השרירים לעצמות, כך שרק בתקינותם ניתן להניע את העצמות כראוי על-ידי התכווצויות השרירים לרוחב המפרקים ולמשוך בעזרתם את העצמות שמניעות אותנו.

אבל זה לא הכל. בצל הוא מקור מצוין לפוליפנולים מחזקי עצמות, ובמיוחד הפוליפנולים הפלבנואידים. הם מונעים נזק של רדיקלים חופשיים לכלי דם נימיים, ונחשבים למחזקי כלי דם ומונעים חדירות יתר של נימי דם. והפיגמנטים הללו מסייעים להגדיל את ייצור האוסטוסטובלסטים (תאים בונים עצמות). זכרו שהגלוטתיון מהעוצמתיים שבנוגדי החמצון המיוצרים בגוף, כיוון שהוא היחיד שמסוגל לעבוד עם אנזימים שונים. גם סיבים תזונתיים (הם מזון חיידקי המעי הידידותיים) בצפיפות טובה מכיל הבצל וכן תרכובות גופרתיות, פלבנואידים (שהוזכרו לעיל,) ופיטוכימיקלים.

Jerry Freedner Onion בצל ג'רי פרידנר – אחד הירקות הבריאים ביותר

הבצל שייך למשפחת השום, ולכן עשיר כמותו במרכיבי הגופרית שמסייע להפחתת כולסטרול וסוכר. הועלתה לאחרונה אפשרות שהגופרית היא שגורמת לייצור מוגבר של אינסולין בגוף, ולהפחתת רמות הסוכר בדם. כמו לסייע לתהליכי החלמה כאשר מאחרי אי ספיקת כליות עומדת מחלת הסוכרת.

הבצל מכיל תרכובת בשם פרוקטו-אוליגוסכרידים, שמעודדת צמיחת מושבות של חיידקי ביפידוס ידידותיים. ביפידוס הוא חיידק חי, וכאשר הוא מתרבה במעיים (בסיוע תזונה נכונה – סיבים תזונתיים – עוד על כך במאמרי "רוצה להחלים מפגיעה במערכת העיכול, ללא תרופות" – כאן) ההתרבות שלו באה על חשבונן של אוכלוסיות חיידקים מזיקים במעי. ומרגע זה המערכת שבמעי מסנטזת גלוטתיון וויטמין B12 במעי הגס.

ישנם זני חיידקים פרוביוטיים רבים אבל זה שנמצא בבצל ה-Bifidus Actiregularis מהידועים בעמידותם הרבה במערכת העיכול. מחקרים הוכחו שהביפידוס מסייעים לזירוז תהליך העיכול האיטי, מה שמגן על דופן המעי ומאפשר לחולי כליה להימנע ואף להחלים ממצבי אנמיה שמקורם באי-ספיגת ברזל בדם ואופייניים למצב בו המחלה מתקדמת מהר מדי.

הבצלים מגיעים בצבעים שונים: הצהוב מספק לוטאין שייחודו בשמירה על תקינות הראיה, הירוק מספק כלורפיל המפחית השפעות של רדיקלים חופשיים, הסגול מכיל אנטוציאנינים (הפיגמנט שמקנה לחלקים שונים בצמח את צבעם האדום ) המאטים תהליכי הזדקנות ואילו הלבן המצוי בכל סוגי הבצלים יעיל נגד חיידקים ודלקות.

ולקראת סיום נושא יתרונותיו של הבצל – הירקות האלו מהווים מקור מצוין לקוורסצ'ין הנוגד חמצון, אשר הוכח כבעל יתרונות אנטי-דלקתיים חזקים. מחקרים רבים נערכו על תפקידו של קוורצטין ( ממשפחת הפלבנואידים) על מחלות שאבדן גמישות העורקים מאחריהן כמו אי ספיקת כליות ומחלות לב וכלי דם. הודות לאליצין (Allicin) שבבצל – מוגדר כנוגד-החמצון הטוב ביותר הידוע שפועל בגוף האדם. הוא מזכה אותנו בתכונות אנטי-מיקרוביאליות ואנטי פטרייתיות כאחד. אליצין הוא מנגנון הגנה טבעי שבא להגן עלינו מפני התקפות של מזיקים בעיקר אם מדדי המשלים Complement) C3 או C4 ) חלשים בבדיקת הדם שלך.

ואחרון חביב, בצל מהווה מקור למינרלים וויטמינים חשובים ויטמין C, שהוזכר ונמצא בבסיס המערכת הטיפולית שלך ויטמין B6, ויטמיני P, חומצה פולית, מנגן, כרום, מוליבדן, ונחושת גם מינון מיטבי של אשלגן, וזרחן כולם חומרים מזינים וחשובים לתהליך החלמת הכליות שלך.

אעמוד עתה על חשיבותו של ויטמיני P – ויטמין P הוא למעשה זה שמאפשר ל-ויטמין C לבצע את פעולתו, קרי, חיזוק מערכת החיסון. ממכונה: ביופלבנואידים ומוכרים יותר כנמצאים בעיקר בקליפות ההדרים (בלובן הקליפה) אבל גם ביין אדום ללא סולפיד ובמיץ רימונים טבעי. בדרך כלל, ביופלבנואידים מוכרים כפלבנואידים. מדובר בנוגדי חמצון שמצויים בפירות וירקות רבים, וכן בזרעים ובעשבים גם בבצל. ישנם סוגים של קטניות, שוקולד מריר ותה ירוק שמכילים ביופלבנואידים. ככלל ככל שהפרי או הירק צבעוני יותר, הוא מכיל כמויות פלבנואידים גדולות יותר, למשל פלפל אדום שיוזכר להלן.

תאי פייר – המערכת החיסונית הזו (פייר) מייצרת נוגדנים רבי-עצמה. נוגדנים אלו מהווים את קו האש המרכזי – קו גבול קפדני, שפועל נגד חלבונים שעשו להם צרות בעבר הרחוק (בגיל הינקות, ונרשמו בזיכרונם כגורמי צרות) בגיל ההתבגרות או לאחרונה ואפילו מבחינה גנטית – כולם נכנסים לקטגוריית האלרגיה – אי סבילות למזון – כלומר גורמים לאבדן סבלנות מצד **תאי פייר** והפעלת **תאי פייר** נגדם. תאי פייר (הלוחיות ע"ש פייר) פשוט תוקפים אותם. התוצאה חד משמעית: **דלקת חריפה של רירית צנרת העיכול** – (בצנרת העיכול קיימים תאי פייר, בעורקים מנגנון דומה המופעל על ידי קו הגנה אחר). **תאי פייר** תוקפים **באזור המעיים**. הפגיעה שלהם קשה ב**דופן התריסריון**, **המעי הדק העליון** – כפי שנראה ברישום כאן למעלה, שטח הפנים של הדופן כתוצאה מכך קטן וגם ניכרת בהמשך פגיעה בחיידקי המעיים הטובים שבמעי הגס. בהמשך נוצרים **פצעים**, תחילה זעירים, **בדופן הצנרת**. **הציפוי הדק והעדין של המעיים נקרע**. הוא שאנו מכנים "**תסמונת המעי הדליף**". מערכת החיסון – **תאי פייר** מהיותם **קו הגנה לדופן הצנרת** הופכים בעל כורחם למי שפוגע בה. שלב נוסף מתרחש כשהשרירים מאבדים מגמישותם. מצב זה שהוגדר **מעי דליף**, זורע הרס במערכת החיסון של המעיים, מפעיל יתר על המידה את **תאי פייר**, ו**פוגע ביצירת הויטמינים** **B12** ו K. **פוגע בספיגת הברזל**, שרוב הספיגה שלו מתבצעת בחלקו העליון של **המעי הדק** (דואודנום) ובהזנה שמתרחשת בעיקר בחלקו השני של המעי הדק (ג'רונום). ולא פחות חמור מולקולות שבמצב הבריא לא היו יוצאות מצנרת העיכול בשל גודלן, יוצאות מהחורים שבקעו בדופן. **רקב נוצר בחלל** – כך מתחילה פרשה מורכבת היא **סוגיית ההיסטמין**. נושא מרכזי ב**אלרגיות**. **היסטמין** (Histamineהיסטמין – ) הוא תרכובת אורגנית חד-אמינית שנוצרת במצבים אלרגניים שמקורם ב**תאי פייר**. הרקב החלבוני רעלני. דרגת חומציותו נעה סביב pH 5.1 ומעודדת היווצרות **היסטמין** או משמשת קרקע להמרה של **היסטידין להיסטמין** – תרכובת שמעורבת בתגובות מקומיות של מערכת החיסון, וגורמת **להרחבת כלי דם ולכיווץ שריר חלק** (דופן המרה, כלי הדם, והלימפה גם בריאות ובמערכת העיכול) ל**אבדן הגמישות** ולהופעת מחלות קשות בהן **אנמיה**, **קוצר נשימה**, **התנפחות שוקיים תחתונות גם סרפדת**. מצב זה הפיך והרפואה החדשה משתמשת בו להגמשת הצנרת מחדש. עוד על כך – **כאן**. ירון מרגולין

פלבנואידים שנודעו בעבר גם בשם כולל "ויטמין P", מסייעים בוויסות איתות בין התאים, הם מצטיינים בתכונות אנטי-טרומבוגניות, אנטי-דלקתיות, אנטי-סוכרתיות ותכונות של הגנה עצבית. הם שומרים על גמישות העורקים, ומסייעים באיזון לחץ הדם ומפחיתים את הסיכון ללקות בשבץ, בהתקף לב, סוכרת ואי ספיקת כליות. גם הקוורצטין שהוזכר למעלה, הינו פלבנואיד הידוע בתכונותיו האנטי-אלרגיות שלו. סוג זה של ויטמין P נמצא בבצל, בכוסמת עליה ארחיב להלן גם בפרי הדר ואננס. לצד תכונותיו האנטי-דלקתיות העוצמתיות, הקוורצטין נחשב אנטי-היסטמין טבעי המסייע לשמירה על קו ההגנה הראשון – על מערכת החיסון שבדופן המעי, על תאי האפיתל שבדופן המעי (איור למעלה) ובכך מונע אנמיה בקרב חולי הכליה אגב, הם גם מסייעים להחלמה מטחורים. הבצל יכול, הודות לקוורצטין שנמצא בו לסייע בויסות שחרור ההיסטמין ההרסני שנפלט מתאי חיסון (פייר) שבמעי הגס, ובכך להקל על תסמיני אלרגיה, כגון עיניים דומעות, שיעול, נזלת, קלקול קיבה, כאבי ראש ופריחה אלרגית (וגרדת בעור.

הנפרון שבאיור מוביל אל האריתרופויאטין שמיוצר בכליות באזור שבין הצנורות החשובים ביותר – הנפרונים – הוא מסומן בבדיקות הדם EPO, הורמון שאחראי על ייצור כדוריות הדם האדומות,. העדרו הוא יסוד מרכזי במצבי **אנמיה**.

אחת הבעיות הקשות שעומדות בפני חולי הכליה פציעה של כלי הדם, דופן המעי ומערכת הסינון שבכליות ובשתן. כאשר אלו נקרעים, והדם או החומר שסונן על-ידי הכליה בנפרון נוזל לאזורים שמתחת לעור, לנוזל הבין תאי וחמור ביותר אל האזור שבין הצינורות החשובים ביותר שבכליה – בין התאים פיברובלסטים שגם עוטפים את צינורות הכליה, זהו אזור ייצורו של האריתרופויאטין (מאמרי בנושא זה – כאן, האיור למעלה מראה מקום זה) נוצר זיהום. בצקות, נפיחות, שינוי צבע העור וכאב על פני העור הם הסימנים העיקריים לפציעה. כדי למנוע כל אלו יש לצרוך בצל בשל מרכיבי הביופלבנואידים שבו וכן ויטמין C כי השילוב של הביופלבנואידים עם ויטמין C, מסיעים בהפחתת ההסתברות לפציעה ומזרזים את תהליך ההחלמה. לסיכום: הפלבנואידים מסייעים בחיזוק הנימים, ובכך מונעים בצקות, פצעים, אנמיה וגם מסייעים בריפויים.

ההמלצה שלי היא לאכול לפחות 4 בצלים שלמים ביום. ישנם סוגי בצל שונים: צהוב, לבן, סגול וירוק, כל אחד בא עם טעם ייחודי הנע בין חריף למתוק (הסגול). אפשר לאכול את הבצל טרי, מבושל, מטוגן, מיובש, קונפי או אפוי וכבוד. הבצל מוסיף טעם למטבלים, סלטים, מרקים, ממרחים, ומאכלים רבים העדיפו את הבצל טרי, מאודה, וכבו (במלח, בכבישה ביתית).

מומלץ לאחסן בצל רחוק ממקור לחות, בטמפרטורת החדר במקום מאוורר ללא חשיפה לאור, בסלסלה או קערה מחוררת כדי שתהיה זרימת אוויר מתחת לבצל

קרם מרק בצל

6 מנות

רכיבים:

4 בצלים בינוניים, פרוסים

2 כפות קמח כוסמת ירוקה

1 כף שמן זית

2 כפות חמאת קוקוס

2 ½ כוסות חלב סויה או חלב קוקוס

2 כוסות מים (התאימו לעקביות הרצויה)

1/4 כפית מלח אטלנתי ו 1/2 כפית פפריקה

1/8 כפית כורכום

הוראות הכנה

מחממים את השמן במחבת ומשחימים את הבצלים. הניחו בצד.

רוטב – בסיר ערבבו את הקמח, החמאה והחלב.

הוספו את הבצלים השחומים, והתבלינים. הוסף בהדרגה מים.

חממו היטב והגישו.

**ערכת קו ההגנה הראשון של ירון מרגולין** – קו ההגנה הראשון נחלש ומייצר מחלות ניווניות קשות שקשורות במחמצן הגדול **ROS** ובאבדן גמישות העורקים בבסיסן – תהליך ההחלמה מתחיל ביסודות שמתנגדים ל **ROS** – **שימוש נכון בויטמינים כגון ויטמין E, ויטמין C, שנקרא גם חומצה אסקורבית, K**, ישיבה נוכח **קרני שמש** עם גוף חשוף ו**קו אנזים קיו 10** כולם נקשרים בכותר **נוגדי חמצון** – כך למשל **ויטמין E** בזמן – **מקטין את הסיכון לחלות בפרקינסון** – בין 60-80% ומתן של **קו אנזים** **Q10** Coenzyme בזמן יכול למנוע מחלה כלייתית – שתיהן מחלות שמתים מהן בייסורים ואבדן איכות חיים. עוד על כך – **כאן**. הגמשת הצנרת מחדש – תהליך זה מתעצם בעזרת תמצית זרעי ענבים – (תוסף מזון רב עוצמה שעובר דרך מחסום הדם-מוח ומחזק את מערכת העצבים 200 מ"ג) במינון של 500 מ"ג לחולים שמדד גמישות עורקיהם דורש זאת ובמיוחד במצבי אנמיה מסיבה של אבדן גמישות צנרת העיכול – יש לקחת כל יום למשך 3 חדשים. יין אדום נטול סולפיד הוא תשובה מתאימה למקרה זה. **תמצית זרעי ענבים** יכולה לשנות את כל משק הברזל בגופם, ביחד עם תוסף **קואנזים קיו- 10** (**400** מ"ג, הוא כמות המינימום במצבי חולי) יכול **להפחית כולסטרול,** להוריד לחץ דם ולשפר את תפקוד הכליות והריאות. תוסף **קואנזים קיו-10** מסיס בשומן ופעיל בתוך התאים, נטילה של **400** מ"ג ליום למשך 4 חודשים (שימוש בכמוסות שמכילות ג'ל, מאפשרות לקחת מינון מופחת) – **ויטמין C** הוא ויטמין מסיס במים, מינון של 500 מ"ג יעיל לעבודתו בזרם הדם- **ויטמין C** פועל גם להעשרת ייצור **הגלוטתיון.** **גלוטתיון** גם מסייע בהפעלת נוגדי החימצון נוספים חזקים ומוכרים יותר: ויטמין C וויטמין E. בגוף (בו ידובר במאמר שנושאו התרופות הטובות והרע גם ב**גלוטתיון Glutathione ו-N-אצטיל-ציסטאין (NAC)**). מינון מומלץ של **ויטמין סי** 3000 מ" ג – ויש לחלק אותו למנות לאורך כל היום), **חומצה אלפא ליפואית** הוא ה**תוסף מזון** השני אחרי ה Q10, הכי יעיל בתוך התאים, מעטים יודעים שמדובר ביסוד לאומגה 3 שבעזרתו הגוף משלים את חסרי האומגה 3 הנדרשים לו. **אומגה 3 הטובה ביותר** לאדם נמצאת בשמן זרעי חרדל – עוד על כך – **כאן**. מומלץ ליטול ALA – **חומצה אלפא ליפואית** במינון של 600 מ"ג שפעילה **הן בזרם הדם והן בקרומי התאים** – כי חומצה אלפא ליפואית מיוחדת בכך שהיא מסיסה גם במים וגם בשומן. ו**ויטמין** E מסיס בשומן, בטוח מאוד לשימוש, בעל השפעה גדולה על מערכת החיסון, הפחתת כאב ושמירה על מערכת העצבים – נטילתו חשובה במיוחד בגיל המבוגר, אני ממליץ על מינון של 400 יב"ל ליום, **ויטמין E** יעיל בקרומי התאים – (מומלץ ליטול אותו אך ורק **כתוסף טבעי ומסוג די-אלפא-טורופרול** – צורה אחרת לא יעילה), **ויטמין E** מסייע לתהליכי גמישות העורקים אבל יש לשקול אפילו יותר ממינון כמו למשל 500 – 800 יב"ל ליום (של ויטמין E). במקרי מחלות ניווניות, פרקינסון, שיקום לאחר שבץ מוחי ואנמיה כשמדדי הפריטין בדם נמוכים מטווח הנורמה התחתון. עוד על ה**אנמיה – במאמרי רוצה להחלים ממחלה כרונית קשה** וכן באנמיה – מחסור בברזל, כשל טיפול והיבטים ביולוגיים חשובים של מחסור בברזל ודרכי החלמה חדשות – מחקר חדש. האנמיה היא אחת הצרות הגדולות בתהליכי החלמת הכליה (מופיעה בדרך-כלל יחד עם שלב היציאה מסכנת חיים בטיפולי ההחלמה אך עלולה לדרדר את המצב, אם לא תטופל נכון עוד על דרכי טיפול חדשות במחלת הכליות ב**אבחון מוקדם למחלת כליות יכול להציל חיי אדם**. מכתב תודה ממחלימת כליות בתוך ארבעה חודשים, **איך לא להגיע לדיאליזה**, ירידה בתפקוד הכליות – מה לעשות?) טיפול ב**החלמת** **הכליות הסוררות** (**אילוף הכליות הסוררות**) כולל התמודדות עם מצבי אנמיה ויש לשקול גם נטילה במינון של 3,200 יב"ל ליום. **יש לדעת שויטמין C וחומצה אלפא ליפואית יכולים למחזר ולהשיב לוויטמין E ולגלוטתיון את צורתם הפעילה** ובכך להגביר את האפקט של ההחלמה והגמשת העורקים. בנוסף לכך אין הוכחה לטענה שויטמין C משפיע לרעה על אבנים בכליות! יש להקפיד על נוכחות מאוזנת של מינרל אבץ (נבט חיטה, עדשים), כדאי לצרוך **קרואטנואידים** (מגוון פרות וירקות) ו**סיבי תזונה** – למאמרי על סיבי תזונה. ההמלצה שלי ליטול **כפית פסיליום 100% ליום כשמדובר ב95% הנפוץ בארץ יש** ליטול **כף בבקר וכף בערב**. **ויטמין** K **חומצה אלג'ית** היא חלק מערכת קמח קליפת רימונים, (Ellagic acid). משמשת לתיקון מערכת החיסון של דופן המעי, סילוק דלקות, ולניקוי אבר הכליות מכספית שהיא אחד המזיקים הגדולים ביותר לכליה. מינון 500 מ"ג. השימוש המוצע הוא ליטול 2 טבליות פעמיים ביום. בנוסף ל**אגוז ברזיל** אחד, שמכיל **סלניום** גם הוא ומטהר את הכליות מחומרים כימיים הרסניים. **פיטוסטרולים** הם מגן רב עוצמה הפועל על ולמען שלמות דופן העורקים, הכוסמת מכילה אותו, אבל יש להוסיפו 2 מ"ג ליום עד שאפשר להשתחרר מעט ממנו. אזהרה – הגם שאלו בטוחים לשימוש וניתן ליטול אותם כל החיים לא כן התוספים הבאים: ברזל – הברזל מחמצן יש ליטול אותו רק כשהוא קשור לתרכובת אורגנית הכי טוב ליטול אותו מהתזונה, כ-20 – 30 מ"ג ביום, במשך לא יותר מ 3 חודשים ורק תוסף ברזל ביסגליצינאט. אין לקחת תוסף ברזל לחולי כליה במיוחד כאשר מאגרי הברזל בגוף מלאים – התבוננו אל מדד הפריטין – קראו את שני מאמרי: אנמיה – מחסור בברזל, כשל טיפול והיבטים ביולוגיים חשובים של מחסור בברזל ודרכי החלמה חדשות – מחקר חדש וכן את אנמיה – רוצה להחלים ממחלה כרונית קשה. זרקור אל הטרנספרין הנמוך כדי להבין עד כמה תוסף ברזל יכול לקדם תמותה. ללא בדיקה חוזרת אצל הרופא יתר ברזל יכול להביא לאסון חימצוני! בנוסף זיכרו שהעידכון בקליניקה הרפואית ממחקרים עדכניים מתעכב בכ30 שנה במקרה הטוב. נושאי האנמיה, אלצהיימר ואי ספיקת הכליות בן הבולטים בהם. **ויטמין A (אסור ליטול כתוסף ויטמין A**), ניאצין B3, B2, יוד, סלניום (מותר רק עד מינון 400-500 מק"ג ליום, ו**ויטמין D3** -הוא אחד התחומים הבולטים בהם מידע ממחקרים לא מגיע לתודעת הרופאים – **אין ליטול כתוסף**. ישנה טענה של**ויטמין D3** השפעה שלילית על אבנים בכליות ועל ספיגת ברזל משום שהוא מעלה את רמת הסידן בדם – מינון של **20.000 יב"ל** מגיע אליך מישיבה בשמש בת כרבע שעה עם גוף חשוף – בטוח לגמרי עוד על כך **כאן**. ויטמין D3 נחשב בטוח לחלוטין כשהוא מגיע מהשמש באופן טבעי בלבד. ברשימה למעלה הושם דגש על גמישות העורקים. השתמשו בעת הצורך בויטמינים והוסיפו מינרלים לתזונתכם הם מיטיבים עם העורקים מחזקים את קו ההגנה הראשון של הגוף גם אינם יקרים יש לצרוך כל אלו או אחד מהם אך ורק אם רופא שמכיר היטב את מצבכם הרפואי מאשר זאת!!! בצילום בצילום ירון מרגולין, פרוזדור רווי קריסטלים – עמק הלואר, צרפת. Yaron Margolin at the amazing LE CHÂTEAU DE BEAUVOIS.

2. פלפל

הפלפל האדום הוא "פצצת" ויטמין C. המקור הטוב והזמין ביותר לויטמין C. פלפל אדום בינוני מכיל 230 מ"ג ויטמין C פי 3 מאשר בתפוז. 4 פירות של פלפלים ליום מספקים שליש ממנת הויטמין C המומלצת לחולי כליה שהיא לפחות 3000 מ"ג ויטמין סי ליום (רק באישור). ויטמין C חיוני ליצירת קולגן, מרכיב מבני חשוב בכלי הדם, הגידים והעצמות. ד"ר לינוס פאולינג שזכה בשני פרסי נובל, (הראשון בהם היה פרס נובל לכימיה 1954 על מחקריו בעניין טבעו של הקשר הכימי) המליץ על נטילת 5 גרם ויטמין C ליום למניעת מחלות לב, ואף יותר לטיפול במחלת לב קיימת. יצוין שהספרות המדעית בדקה את השפעותיו הפרמקולוגיות של ויטמין C ב- 83 אפשרויות שונות, ומצאה, למשל – שהוא אנטי ויראלי, אנטי דלקתי, אנטי היסטמיני, נוגד כאב, מוריד שומני דם, נוגד סרטן ולא נמצא אף מקור מחקרי לטענה שהוא נקשר בצורה כלשהי עם היווצרותן של אבנים בכליות.

ויטמין C חשוב ביצירת הנוירוטרנסמיטור – נוראפינפרין, מוליך עצבי החיוני לתפקוד המוח, הפועל גם כהורמון אשר מיוצר בעיקר בתאי עצב בגזע המוח ומופרש גם מליבת יותרת הכליה, בהשפעת ה אדרנלין ונחוץ להפקת אנרגיה משומן.
הפלפלים חשובים לתפקוד מערכת החיסון, הם מגנים על מערכת הזיכרון ועל בריאות תאי האפיתל המצפים את כל צנרת הגוף כולל את האיברים הפנימיים. לנקודה זו חשיבות רבה מפני ש-85% ממקרי מחלת הכליות מתחילים מפגיעה בתאים הללו. בנוסף לכך הפלפלים מועילים למניעה ולטיפול באי ספיקת כליות ושבץ לב או שבץ מוחי. הם יעילים במקרי אלרגיה, יתר היסטמין ובמקרי שלשול או עצירות, מרגיעים דלקות ואולי חשוב מכך, הפלפלים מסייעים להחלמת צנרת הכליה ולתיקון נימי הדם מפצעים וקרעים. הפלפלים שבתפריט שלך פשוט מסייעים לבלום שטפי דם פנימיים, מסייעים לשמירה על תאי הדופן של הצנרת הם תאי האפיתל, איור למטה, ועל גמישות צנרת הגוף החשובה כל כך לבריאותך,.כי הפלפלים פשוט יודעים לרפא פצעים של רקמת הכליה.

הפלפלים שבתפריט שלך פשוט מסייעים לבלום שטפי דם פנימיים, מסייעים לשמירה על תאי הדופן של . הצנרת הם תאי האפיתל. יש לדעת ששערי הגיהינום נמצאים למעשה כאן: בין שתי השכבות שמרכיבות את דופן הצינור המוביל מזון בעזרת זרם הדם, שם, מצוי חלל – המעבר שבין – החלל התת-אנדותליאלי. הוא שמקשר אותנו להיבט הנפשי של אבדן גמישות פנים הגוף – כאן המעבר, אל הגיהינום הבריאותי – אובדן גמישות הצנרת מתחיל כאן. כל הנזק שמכונה חימצון מתחיל כאן והוא משתקף תחילה כדמימה בדמימת המעברים שבכתף שמאל. עוד על כך במאמרי על גמישות העורקים. צרכו פלפלים באופן קבוע בכדי להחלים מהמצב.

הידעתם שפלפלים ירוקים הם פשוט פלפלים אדומים טרם הבשלתם? הפלפלים ירוקים רק משום שאינם בשלים לחלוטין, יש להם טעם מריר, ומחצית מכמות הוויטמין C ורק – 1/10 מהוויטמין A לעומת אחיהם האדומים או הכתומים. לויטמין A יכולת ריפוי מופלאה על צנרת הכליה – הוא פשוט יודע לרפא פצעים (epithelization) יש לו השפעה מדהימה על מידת הצטלקות הכליה ועל הצורך בחזרה לדיאליזה. ככל שאחוז גבוה יותר מהכליה מצולק, כך יש ירידה משמעותית יותר בתפקוד שלה, מה שניכר בעליה בקריאטינין, בלח"ד וירידה חדה של מדד ה – GFR. תוצאות המחקר של פרופ' S Kavukçu's research מאוניברסיטת אנקרה שבתורכיה פורסם עם שותפים רבים תחת הכותר: "תפקידו של ויטמין A במניעת הצטלקות כלייתית, (1999) " ומלמד גם משכנעת שויטמין A מנע צלקות בכליות או הפחית את חומרתן.

. Kavukçu S, Soylu A, Türkmen M, Sarioğlu S, Bykgebiz B, Güre A. The role of vitamin A in preventing renal scarring secondary to pyelonephritis. BJU Int1999; 83: 1055–1059

עוד על כך גם – כאן:

מקור – Kavukçu S, Türkmen M, Sevinç N, Soylu A, Derebek E, Büyükgebiz B. Serum vitamin A and β‐carotene concentrations and renal scarring in urinary tract infections. Arch Dis Child1998; 78: 271–272]

בהקשר זה גם ילדים שסובלים מרפלוקס של שתן (Vesicoureteral reflux) שמתאפיין בחזרה משלפוחית השתן לכליות יכולים להיעזר בפלפלים האדומים ולהשיג תוצאות טובות. הקשר של ויטמין A למערכת השתן נצפה לראשונה בראשית המאה העשרים

[Block CE. Further clinical investigations into the diseases arising in consequence of a deficiency in the fat‐soluble A factor. Am J Dis Child1942; 28: 659–667].

בהקשר זה ראו על מחסור בוויטמין A והשפעתו על דלקות בדרכי השתן. [כאן מקור].

החוקרים מצאו שהשפעתו המיטיבה של ויטמין A נקשרת בתכונותיו האנטי-זיהומיות, או לתפקידו באפיתליזציה (epithelization) – יכולת לרפא פצעים של רקמת הכליה, נושא שהוזכר בפתיח, או לשניהם. בהקשר זה כדאי לדעת שלאחרונה נמצא שויטמין A מפחית את ציוני הפגיעה הגלומרולרית והצינורית במצבי סיבוך של מחלת הסוכרת הגורמים לירידה בתפקוד הכליה עד למצב של אי ספיקת כליות סופני.מצב זה מוכר כפרופתיה Diabetic Nephropathy – עוד על כך ראו השפעת ויטמין A על מסלול של נפרופתיה וטכנולוגיה של צריבה במקרה של התפתחותם תאי סרטן בכליות [Ablation (MWA) of Kidney Tumors מקור].

[Soylu A, Kavukçu S, Sarioğlu S, Astarcioğlu H, Türkmen M, Büyüktgebiz B. The effect of vitamin A on a course of renal ablation nephropathy. Pediatr Nephrol2001; 16: 472–476].

הפלפלים עשירים בנוגדי חמצון שונים – במיוחד קרוטנואידים, שכמותם גדלה בפלפלים הבשלים האדומים והכתומים. התרכובות העיקריות בפלפלים הם: קפסנתין, קסנטין ולוטאין. הקפסנטין עשיר בגמבה – הפלפלים האדומים. הוא נוגד חמצון חזק שאחראי לצבע האדום המבריק שלהם. הקסנטין – עשיר בפלפלים הצהובים. מדובר בתרכובת נוגדת החמצון קרוטנואיד. כשהלוטאין עשיר בפלפלים הירוקים (הלא בשלים) בפפריקה שחורה, ונעדר מפלפלים בשלים. חשוב לדעת שהלוטאין הוא אחד מנוגדי החמצון העיקריים בעין. הגוף מייצר מלוטאין נוגד חמצון נוסף – זיאקסנטין. הוא חיוני למניעת התנוונות מאקולרית תלוית-גיל, הגורם העיקרי לעיוורון בגיל המבוגר. נראה שלוטאין וזיאקסנטין גורמים גם להגנת עדשת העין מפני נזקי חמצון ומפני התפתחות עכירות בה (קטראקט). לוטאין עשוי גם לתרום למניעת טרשת עורקים, מחלות לב ואולי אף מחלות סרטניות והתדרדרות מתמדת של הכליה.

ככלל ככל שהפרי או הירק צבעוני יותר, הוא מכיל כמויות פלבנואידים גדולות יותר. הוא שמשפר את בריאות העיניים. מחקרים מראים כי נוגד חמצון פוליפנול זה עשוי להועיל למניעת מצבים כרוניים מסוימים, כמו מחלות כליה, לב וסרטן.

עולם הפלפל – מעבדה רפואית – מבחינת מרכיבי התזונה "המסורתיים", פלפל אדום הוא קודם כל המקור הטוב והזמין ביותר לויטמין C. פלפל אדום בינוני מכיל 230 מ"ג ויטמין C פי 3 מאשר בתפוז, הויטמין C היומית. ויטמין C – נוגד חמצון יעיל. המכונה לעתים גם חומצה אסקורבית, והעובדה שהוא מסיס במים מאפשרת לו לזרום לכל חלקי הגוף עם זרם הדם. הפלפלים שצבע צהוב ואדום מכילים הפלבונואידים או ביופלבונואידים (בלטינית: flavus, צהוב), שנודעו בעבר גם בשם כולל "ויטמין P", שהוזכר לעיל במאמרי זה על תזונה להחלמת הכליה (בבצל). הם ובעזרת ויטמין C, הן עוזרות לחיזוק כלי דם שבירים, להקלה על בעיות טחורים ודליות רגליים, מסייעות בעצירת שטפי דם פנימיים, מסייעים לשמירה על תאי האפיתל, על גמישות צנרת הגוף החשובה כל כך לבריאותך, מפחיתים סיכון ליתר לחץ דם ומסייעים בהאטת תהליכי הזדקנות, הם מקלים על סימפטומים של מחלות פרקים, עוזרות במניעה ובטיפול בגלאוקומה, מסייעות נגד התפתחות האלצהיימר, מועילות למניעה ולטיפול באי ספיקת כליות ושבץ לב או שבץ מוחי, יעילים במקרי אלרגיה שנקשרים ביתר היסטמין ובמקרי שלשול או עצירות, מרגיעים דלקות ומסייעים להחלמת צנרת הכליה.

הפלפל האדום והצהוב –

הפלפלים שצבע צהוב ואדום מכילים את הפלבונואידים או הביופלבונואידים (בלטינית: flavus, צהוב), שנודעו בעבר גם בשם כולל "ויטמין P", שהוזכר לעיל (בצל). הם ובעזרת ויטמין C, הן שעוזרים לחיזוק כלי דם שבירים, להקלה על בעיות טחורים ודליות רגליים, מסייעות

בעצירת שטפי דם פנימיים, מסייעים לשמירה על תאי האפיתל, על גמישות צנרת הגוף החשובה כל כך לבריאותך, מפחיתים סיכון ליתר לחץ דם ומסייעים בהאטת תהליכי הזדקנות, הם מקלים על סימפטומים של מחלות פרקים, עוזרות במניעה ובטיפול בגלאוקומה, מסייעות נגד התפתחות האלצהיימר, מועילות למניעה ולטיפול באי ספיקת כליות ושבץ לב או שבץ מוחי, יעילים במקרי אלרגיה יתר היסטמין ובמקרי שלשול או עצירות, מרגיעים דלקות ומסייעים להחלמת צנרת הכליה. בנוסף לפיגמנטים הכתומים ובדומה לעגבניות ולפלפל ירוק, מכיל הפלפל האדום את החומצות הפנוליות, חומצה –P קומארית וחומצה כלורוגנית היעילות בחסימת ייצורם של גורמי הסרטן המסוכנים – ניטרוזאמינים.

קפסאיצין נמצא בפלפל החריף ומסיבתו בלבד פלפל זה אסור לחולי הכליה והאמת שגם לחולי הלב. פעולתו של ה קפסאיצין היא גירוי של עצבים לירי מתמשך של אות כאב "חם". הקפסאיצין גורם לחדירות מוגברת של קרום תא העצב לקטיונים של נתרן ואשלגן וכך להעברת אות זהה לזה המועבר בגירוי התא על ידי חום. גירוי זה משפיע על האדם. מאידך, ניתן להשתמש בו גם לשיכוך כאבים, על ידי אלחוש זמני מוקדם ומשיחת המקום הפגוע בקפסאיצין. לאחר פעולה זו המרווחים הפוסט-סינפטיים מתרוקנים ממוליכים עצביים לתקופה של עד מספר ימים, בתקופה זו אין כלל תחושה באזור. טכניקה זו משמשת לטיפול בנפגעי כוויות קשים בתקופת ההחלמה הראשונית ובדלקות מפרקים מסוימות. פלפלי צ'ילי הם מקור עיקרי לקפסאיצינואידים טבעיים, כולל הקפסאיצין, שהוזכר לעיל, דיהידרוקאפסין, נורדיהידוקאפסאיצין, הומודיהידרוקאפסין והומוצאפסין. נאספות כיום עדויות לכך שיש לו השפעה שלילית על צנרת הגוף והוא נקשר בתסמונת כלילית חריפה (נקראת גם תסמונת כלילית חדה ובאנגלית: Acute coronary syndrome מתפתחת באופן פתאומי, לרוב במנוחה או במאמץ קל, וזאת בניגוד לתעוקת לב יציבה, אשר מתפתחת כתוצאה ממאמץ ומוקלת בעת מנוחה. למעשה, תעוקת לב יציבה היא מצב שבו קיימים רבדים טרשתיים יציבים יחסית, שלא נקרעים אלא יוצרים חסימה משמעותית של העורק, ולכן במצבי מאמץ צריכת החמצן של הלב עולה אולם העורק הכלילי מתקשה לספק את כמות החמצן החדשה ומכאן התעוקה הנגרמת. זאת לעומת המצב בתסמונת כלילית חריפה, המאופיינת בכך שקיים רובד טרשתי, שאינו גדול יחסית אולם הוא אינו יציב, אשר נקרע מסיבה שאינה ברורה. הקרע כשלעצמו מביא להצטברות טסיות דם וגורמי קרישה ובסופו של דבר ליצירת קריש. במקרה זה אין דרישה של הלב ליותר חמצן אלא שינוי חד באספקת הדם לשריר הלב עווית בעורק הכלילי בשילוב עם אוטם שריר הלב בעקבות אכילת פלפלים חריפים משפיע בעיקר על אנשים צעירים יותר עם או בלי נגעים טרשתיים בסיסיים אך מסוכנת לחולי הכליה הכרוניים ויותר מכך לאלו שהחלו להשתמש בדיאליזה. (נמצאים גם מחקרים שסותרים זאת, הגם שנראה שעומד מאחריהם עניין של מכירת תוספים- למשל כאן) לסיכום הסכנה הפוטנציאלית של קפסאאצין, אפילו כאשר משתמשים בו אנשים בריאים רבה. [מקור].

פלפלים בתנור – מעדן – החוקרים מצאו שהשפעתו המיטיבה של ויטמין A שנמצא ב**פלפלים** נקשרת בתכונותיו האנטי-זיהומיות, או לתפקידו באפיתליזציה הווה אומר (epithelization) – יכולת לרפא פצעים של רקמת הכליה, או לשניהם. בהקשר זה כדאי לדעת שלאחרונה נמצא שויטמין A מפחית את ציוני הפגיעה הגלומרולרית והצינורית במצבי סיבוך של מחלת הסוכרת הגורמים לירידה בתפקוד הכליה עד למצב של אי ספיקת כליות סופני. מצב זה מוכר כפרופתיה Diabetic Nephropathy – עוד על כך ראו השפעת ויטמין A על מסלול של נפרופתיה וטכנולוגיה של צריבה במקרה של התפתחותם תאי סרטן בכליות [Ablation (MWA) of Kidney Tumors].

לזרוק את הפלפל על האש או להניח בתנור.

באמצעות פעולה פשוטה של הנחת הפלפל מעל אש גלויה תוכלו ליהנות תוך מספר דקות מהטעם המדהים של פלפלים קלויים אשר גורם לאין ספור אנשים להתאהב בטעם הקלוי, הטבעי והטעים שהפלפל מעניק.

הניחו את הפלפלים בתבנית ובזקו עליהם שמן הזית (מעט וליצור את החריכה). הכניסו אותם לתנור על 220-250 מעלות, לכ-20 דקות. הפלפלים צריכים להיות זהובים ולהתרכך מעט. כשהפלפלים מוכנים, מומלץ לעטוף את התבנית בניילון נצמד, ונניח להם שם כ 10 דקות. אם אין לכם ניילון נצמד, הכניסו את הפלפלים לשקית ניילון וקישרו אותה היטב. כך תגרמו לקליפת הפלפל להיפרד מהפרי בקלות. לאחר שנוציא את הפלפלים מהניילון נסלק את הראש עם הגרעינים, ונניח אותם על קרש החיתוך, ובעזרת גב הסכין נוריד את הקליפה וננקה מגרעינים. לאחר מכן, יש לחתוך את הפלפלים לרצועות, להוסיף את הרוטב (1/2 כוס שמן זית, 1/4 כוס חומץ בלסמי איכותי, עלים מגבעול תימין, מעט מלח ופלפל שחור – ונערבב – סלט פלפלים קלויים בתנור מוכן! מומלץ להכניס למקרר לשעה, לספיגת טעמים.

3. חסה

העלים הירוקים מציעים ערך תזונתי חשוב

להמשך המאמר – (חלק 2 ) – החסה – נא להקליק

לחלק הראשון הבצל והפלפלים

נשארו לך שאלות?

אשמח להשיב על כל שאלה.

לטופס פנייה ישירה אל ירון מרגולין – נא להקליק –כאן

למען הסר ספק, חובת התייעצות עם רופא (המכיר לפרטים את מצבו הבריאותי הכללי של כל מטופל או שלך) לפני שימוש בכל תכשיר, מאכל, תמצית או ביצוע כל תרגיל. המידע באתר של ירון מרגולין או באתר "לחיצות ההחלמה" (בפיסבוק או MARGOLINMETHOD.COM ), במאמר הנ"ל ובמאמרים של ירון מרגולין הם חומר למחשבה – פילוסופיה לא המלצה ולא הנחייה לציבור להשתמש או לחדול מלהשתמש בתרופות – אין במידע באתר זה או בכל אחד מהמאמרים תחליף להיוועצות עם מומחה מוכר המכיר לפרטים את מצבו הבריאותי הכללי שלך ושל משפחתך). מומלץ תמיד להתייעץ עם רופא מוסמך או רוקח בכל הנוגע בכאב, הרגשה רעה או למטרות ואופן השימוש, במזונות, משחות, תמציות ואפילו בתרגילים, או בתכשירים אחרים שנזכרים כאן.

מאמרים אחרונים

הערכות שונות במדידת אשלגן בפלסמה שוללות לפעמים שלא בצדק יתר אשלגן בה – היפרקלמיה פסאודו היפרקלמיה – Hyperkalemia

אי ספיקת כליות – טיפול ללא תרופות

אוראה – למה האוראה מוגברת ומופחת בדם Urea

הקורטיזול וכאבים בבית החזה וביד שמאל

להוריד קריאטינין, אוריאה ולהחלים ללא תרופות מאי ספיקת כליות

וירוס הקורונה וגרון יבש

-אי ספיקת כליות להחלים ללא תרופות – על הGFR ונזקי התרופות

ההומוציסטאין – האויב הגדול של האנדותל ובריאות העורקים

אי ספיקת כליות – אילוף הכליות הסוררות – כל מה שחשוב לדעת – חלק ג

אריתרופויטין (EPO) Erythropoietin

התרופות והרע – ויטמין D3

על בדיקות הדם

אנמיה למה חסר לי ברזל?

רוצה להחלים מפגיעה במערכת העיכול ללא תרופות?

להחלים בפשטות ממחלת ריאות חסימתית כרונית

רוצה להחלים בצורה מלאה מסוכרת

שחיקת סחוס, למה לסבול? – ללא ניתוח ללא תרופות – טיפול להחלמה

עורקים גמישים – הסוד והדרך לזכייה בבריאות מחדש

ההומוציסטאין – האויב הגדול של האנדותל ובריאות העורקים

פרנצ'סקו מסינה Francesco Messina אלהים באדם שחיפש אחר היופי

ויטמין השמש ויטמין D-

תרופות הרגעה שמשאירות אותך רעב וחרד – ציפּרָלֵקס, פּרוֹזַק, פלואוקסטין

התרופות והרע – ביוטין B7 ויטמין H

רוצה להחלים מיתר לחץ דם?

שלושת המיצים

חזרה לבסיס – עקרונות צירופי המזון

על ההזנחה –

ניתוק רגשי – על הקורוציונה

די לכאב

ראיית המעמקים – כניסה לטרקלין או על החיים האמתיים.

התודעה השלילית

ביקורת מבזה

על לחם חוקם של העסקים

למה אני לא מצליח להתמודד

מגיע לי – העדר הכרה במאמץ של השועט קדימה, בהחלט יכול להוביל לכישלונה של קריירה מזהירה.

סוכרת כלייתית (נפרופתיה סוכרתית) כן, אפשר להחלים".

כאבי גב – פתרון טבעי, עדין ופשוט לבעיה שלך

כאבי גב לא דורשים ניתוח – רק מגע יד עדינה

טיפול טבעי ופשוט בכאבי ברכיים

אי ספיקת כליות – צום חלבונים

צום חי – הוא תרופה טבעית. אזהרה לקטונים (Lactones) –

אי ספיקת כליות מתוקה: (נפרופתיה סוכרתית) אפשר לצאת בשלום מהצרה המסוכנת לסוכרתיים – צום חי

אי ספיקת כליות – מתכונים לדיאטה מאוזנת – טעימה להשתגע.

אילוף הכליות הסוררות – איך להחלים מאי ספיקת כליות להקליק כאן

"אילוף הכליות הסוררות" תחילת פרק א

ההמשך לפרק א' של "אילוף הכליות הסוררות"- כאן.

פרק ב'

פרק ג'

נשלח ב כללי, מזון מחלים

הערכות שונות במדידת אשלגן בפלזמה שוללות לפעמים, שלא בצדק, אשלגן תקין ומסמנות אותו "היפרקלמיה". הכול על פסאודו היפרקלמיה – Hyperkalemia

פורסם ב 4 באפריל 2020 ע"י

ירון מרגולין — 3 תגובות ↓

Jacopo Zanguidi or Bertoja, Aetas Felicior (1544 – ca. 1574), הרנסנס המאוחר

היפרקלמיה – פסאודו היפרקלמיה ותרופות מסכנות חיים להפחתת אשלגן נתנים, שלא בצדק בשל הערכת שונות במדידת אשלגן בפלסמה – Hyperkalemia מה שעלול לגרום נזק עצום.

יתר אשלגן המשתקף בבדיקות הדם – הוא לפעים פקטיבי. מדד שגוי ביסדו מצב שמסכן את החולים, וזו היא מסקנה של מחקר שנערך במרכז רפואי הפועל בעיר רוצ'סטר במדינת מינסוטה שבארצות הברית, הקליניקה של מאיו בה (Mayo Clini); נערך מחקר מרתק, שקם לערער על נתונים רבים שאנו מכירים בבואנו לעזור לתהליכי החלמה ובמיוחד להחלמת הכליות והלב. בראש המחקר המדובר (פורסם September 2018) עומדים שני חוקרים בעלי מעמד ד"ר וסטטיסטיקאי – הראשון הוא מחנך בעל ניסיון מעמיק בחדשנות, פרופסור לרפואה (מומחה למחלות לב – קרדיווסקולרית, ויו"ר המחלקה לרפואה קרדיווסקולרית – ד"ר פול פרידמן Dr. Paul Friedman שזכה בן השאר לרכוש ניסיון עצום בשימוש מתקדם במעמבדות מתקדמות. השני ד"ר קנט ר' ביילי (סטטיסטיקאי בכיר Kent R. Bailey, Ph.D) שעוסק בעיקר במחקרי לב וכלי דם שמאבדים את גמישותם בכלל זה מיצרים יתר לחץ דם. הנושא שגילו נקשר במלח התוך-תאי החשוב ביותר – האשלגן (טווח הנורמה או ריכוזו התקין 5-3.5 מא"ק/ל').

המסקנה המסעירה שאליה הגיעו שני החוקרים, לאחר חקירה יסודית של הנושא, בה אדון בהמשך היא שיתר אשלגן (היפרקלמיה (Hyperkalemia; מהמילים היפר=גבוה, קליום=אשלגן והסיומת אמיה=בתוך הדם) -יתר אשלגן בדם, בפועל כפי שמשתקף בבדיקת הדם אינו משקף את המצב האמיתי בפועל – Pseudohyperkalemia – כלומר מצב שבו לחולה אין היפרקלמיה ממשית – הריכוז של האשלגן בדמו נמצא בטווח הנורמה של אשלגן בדם, אולם נתוני בדיקות הדם, מצביעות על דבר אחר. היפרקלמיה לכאורה ומסתבר שזו אחת משגיאות הבדיקה הנפוצות שמתרחשות במעבדה הקלינית כפי שהצביעו כבר סטנקוביץ 'א', סמית 'ס' בשנת 2004 – כשבחנו את ערכי האשלגן בנוזל הדם. ועמדו על תפקידם של משתנים טרום אנליטיים. Am J Clin Path 2004; 121] (Suppl 1): S105-S112. Stankovic A, Smith S. Elevated serum potassium values.]

הנושא הזה שב ועולה. בסוף שנות החמישים של המאה ה- 20, פסאודו היפרקלמיה נמצא, כשהבחנו החוקרים בעלייה ניכרת בטסיות הדם (תרומבוציטוזיס) (Hartmann R, Auditore J, Jackson D. פורסם תחת השם: מחקרים על טרומבוציטוזיס: והיפרקלמיה Hyperkalemia כתוצאה משחרור אשלגן מהטסיות במהלך קרישה. 1958).

למעשה מכאן החלה להיווצר ההמשגה למדד של אשלגן גבוה במעבדה בלבד. ההמשגה: pseudohyperkalemia פסאודו היפרקלמיה נטבע אמנם רק לאחרונה אבל מזה זמן שרופאים מזהים מקרים בהם חוזרת אבחנה שגויה של אשלגן בפלזמה (הפלזמה נוזל הדם שמכילה את תאי הדם: תאי דם אדומים, תאי דם לבנים וטסיות), אבל, כאשר האשלגן נאסף מהנַסְיוּב או הסרום (Serum) (נוזל הדם, המופרד ממשקע המרכיבים התאיים שלו (תאי דם אדומים, תאי דם לבנים וטסיות)] במקביל מדד האשלגן נראה לגמרי תקין [6,7]. ועל נושא זה להלן.

שריר בית הברך שריר קטן ומוסתר בחלק האחורי של הרגל הימנית - קרוב לנקודת האחיזה שלו בצד החיצון (Lateralis), תחתון (Inferior) של עצם הירך: "שריר בית הברך" (Popliteus) לטרלי (חיצון). כשמיישרים את הרגל כיווץ זה גורם לכאבים ביישור הרגל (דמימה בצד ימין: עקב יתר אשלגן, ו/או עקב תחושה של העדר גיבוי), וכן בכריעה, בריצה, הליכה במורד, או בירידה במדרגות. Popliteus muscle — שריר בית הברך שריר קטן ומוסתר בחלק האחורי של **הרגל הימנית** – קרוב לנקודת האחיזה שלו בצד החיצון (Lateralis), תחתון (Inferior) של עצם הירך: "**שריר בית הברך**" (Popliteus) לטרלי (חיצון). כשמיישרים את הרגל כיווץ זה גורם לכאבים ביישור הרגל (**דמימה** **בצד ימין**: עקב **יתר אשלגן**, ו/או עקב תחושה של העדר גיבוי), וכן בכריעה, בריצה, הליכה במורד, או בירידה במדרגות. Popliteus muscle משקפת **יתר אשלגן בגוף**.

אחת הלקוחות האהובות עלי (בקליניקה ללחיצות החלמה, שמתמחת בתהליכי תיקון והחלמה של כליות סוררות, ללא תרופות) קיבלה מדדים מפתיעים, גבוהים של אשלגן בדם. בבדיקת מגע – (של לחיצות ההחלמה) לא אבחנתי יתר אשלגן. התופעה של יתר מלחים ככלל מופיעה באזור הגב העליון הימני ככיווץ שרירים כרוני שמסרב להשתחרר. ו/או ככיווץ שרירים כרוני בשרירי הרגל האחוריים. וכשמדובר באשלגן זהו שריר קטן ומוסתר בחלק האחורי של הרגל הימנית – קרוב לנקודת האחיזה שלו בצד החיצון (Lateralis), תחתון (Inferior) של עצם הירך: "שריר בית הברך" (Popliteus) לטרלי (חיצון). כשמיישרים את הרגל כיווץ זה גורם לכאבים ביישור הרגל (דמימה בצד ימין: עקב יתר אשלגן, ו/או עקב תחושה של העדר גיבוי), וכן בכריעה, בריצה, הליכה במורד, או בירידה במדרגות. המטופלת לא סבלה גם לא מאחד מהתסמינים הללו, ובמגע לא הייתה דמימה (כיווץ שרירים כרוני – שמסרב להשתחרר וסיבתו רגשית או תזונה שגויה, כולל תרופות שלא מתפקדות) לא ברגל (מאחור) ולא בגב העליון. התעקשתי שאני לא מבחין ביתר אשלגן, אבל, המרפאה הזעיקה אותה אל בית החולים, ואני לא מתערב בעבודת הרופאים, הנחתי לה לצאת לשם. היא קבלה טיפול באשלגן שהביא לירידה חמורה של האשלגן וכולם הזדעקו. מצב זה דורש הסבר –

שמירה על רמת האשלגן קריטית במצבי GFR נמוכים, ממנו סובלים חולי כליה. לשם איזון האשלגן מבקשים ממך להפחית את צריכתו ואוסרים למשל על אכילת תפוחי אדמה בקליפתם, בננות ואגוזים. האשלגן הוא קטיון תוך תאי, אשר נכנס לתאים על ידי פעילות משאבת נתרן-אשלגן. מאחר שהכמות העיקרית של יוני אשלגן נמצאת בתאים, וריכוז האשלגן בנוזל החוץ תאי נמוך, כאשר רמת האשלגן נשמרת קבועה יחסית (גם בהשפעת ההורמון אלדוסטרון המווסת הפרשת אשלגן בשתן) תנודות קלות יחסית בריכוזו מחוץ לתא עלולות להיות מסכנות חיים, שכן הן עלולות לשבש פעילות עצבים ושרירים ובעיקר להפריע לקצב הלב. אזהרה זו תופסת במיוחד לגבי אלה הצורכים דיגוקסין, שמצב זה עלול להביאם לידי דום-לב. [דיגוקסין. החלה כתרופה "עממית" שמעכבת את משאבת נתרן אשלגן, בעיקר בשריר הלב, ומגבירה את עצמת ההתכווצות של הלב. היא מבוססת על שימוש בצמח אצבעונית ארגמנית, למחלות לב. במאה ה-19 זכתה גם להכרה מדעית. דיגוקסין היא תרופה קרדיאלית ותיקה, המשמשת לטיפול בהפרעות קצב, טכיקרדיה (פעימות לב מהירות באופן לא מותאם), ואי ספיקת לב.]

היגיאה או היגיה מזינה את הנחש הקדוש – פיטר פול רובנס (1577-1640).Hygieia by Peter Paul Rubens היגיאה הוא אחד הציורים המפורסמים ביותר השייכים לאוספי Lobkowicz בפראג (The Lobkowicz Palace at Prague Castle) היגיאה מזינה כאן את הנחש הקדוש על ידי פיטר פול רובנס (1577-1640). היצירה, מתוארכת לסביבות שנת 1614, ועד אז רובנס כבר היה צייר נחשב. היגיאה היתה בתו של אסקלפיוס Aesculapius, אל הרפואה, בפולחן אסקלפיוס, שרווח מאוד ביוון העתיקה, היה חלק נכבד גם לבתו היגיאה, שבציור למעלה, היא אלת הבריאות, הניקיון, ומאוחר יותר גם אלת הירח. אחיה טלספורוס נהג להתלוות אליה. ידוע שהיו קיימים כמה מאות היכלי אסקלפיוס שאליהם נהרו מאות חולים אשר ביקשו תרופות מכוהניו. מילותיו האחרונות של סוקרטס (על פי אפלטון) היו "העלו קורבן לאסקלפיוס" (מנהג יווני היה להקריב תרנגול לאל זה, אם אדם לא חלה או מיעט מאד לחלות במהלך חייו). בציור זה של רובנס, היגיאה מתוארת כאימהית ודמות מטפלת מסורה שמאכילה נחש הוא סמל הרפואה שצמוד (בפסלים היוונים העתיקים) לדמות אביה, האוכל מוגש לנחש כאן מצלחת. על פי המיתולוגיה היוונית, אסקלפיוס הרופא טיפל בחולים, ניצל את האוויר הנקי שבמרומי ההרים על פסגתם נבנו מקדשיו להחלמתם – אבל יותר מכך בכוחו היה גם החזיר את המתים לחיים, יכולת שהרגיזה במיוחד את אלוהי העולם התחתון, האדס אל השאול, שבסופו של דבר הביאה למותו של המרפא הדגול ואל הרפואה היה לאל המנוח של הרפואה, והרפואה כפי שנראה מתהליכי החלמת הכליות ואי-ספיקת כליות כיום ליתומה.

באופן כללי, הפרעות במאזן האשלגן גורמות להפרעות קצב דבר שעשוי להתפתח לקצב לב מהיר מדי (טכיקרדיה חדרית – VT), פרפור חדרים ומוות, את השלב הזה מקדימות הפרעות בתרשימי האק"ג, וריכוז האשלגן בפלסמה עולה על 7.5 מא"ק/ל', אולם הטיפול מתחייב כבר בריכוזים נמוכים יותר. היפרקלמיה מוגדרת מעל 6.0 מא"ק/ל'. ("היפרקלמיה": יתר ריכוז של אשלגן בדם, מעל 6.0 ותת-ריכוז של אשלגן בדם"היפוקלמיה" מתחת לטווח הנורמה של ריכוזו התקין 5-3.5 מא"ק/ל )

ראשית וטרם התחלת טיפול ביתר אשלגן (מדד שנמצא מעל ל – 6, ברמות שהן מתחת ל-6 mEq/L אין השפעה קלינית. יצוין שחולי דיאליזה למשל, מסוגלים לחיות עם רמות אשלגן גבוהות יותר, בשל אדפטציה של הגוף למצב) יש לשלול עליית אשלגן כזובה (פסאודו-היפרקלמיה) הנגרמת כתוצאה מנדידת אשלגן מתאי הדם בדגימה הנבדקת, עקב תמס תאי דם שמקורו בנטילת דם לקויה, בעלייה במספר הליקוציטים או בעלייה במספר הטסיות (תרומבוציטים) הסבר על כך להלן.

הפרעות בקצב הלב מהוות גורם סיכון ידוע לשבץ מוח, אולם הן עלולות גם להוות סיבוך לא מוכר של שבץ. כישלון באבחון ההפרעה בזמן עלול להיות קטלני. מחקר שפורסם בכתב העת Stroke בחן את מאפייני הפרעות קצב הלב לאחר שבץ מוח.
הפרעות מהירות כגון טכיקרדיה (דופק מהיר) ממקור עלייתי או חדרי, היו שכיחות יותר מהפרעות איטיות כגון חסם עלייתי-חדרי. גורמי הסיכון העיקריים להופעת הפרעת קצב לב לאחר שבץ היו גיל מבוגר ופגיעה נוירולוגית משמעותית עקב השבץ. כך מצאו חוקרים גרמנים מבית החולים האוניברסיטאי Erlangen, נערך בקרב 501 חולים.

אנשים משתמשים בתזונה רבת אשלגן – כדי להרחיק אפשרות של שבץ (על כל צריכה של אלף מ"ג אשלגן, טוענים חוקרים נמצאה ירידה של 11%, בסיכוי ללקות בשבץ מוחי) מכל מקום רק לעתים רחוקות האשלגן בדיאטה כזו גורם להיפרקלמיה, בזכות הפרשתו היעילה דרך הכליה (מצב זה לא קיים כמובן לרשותו של החולה הכלייתי, ומרגע שמדד הסינון ה-GFR יורד את ה-60 חולה כלייתי מחויב להפחית אשלגן בתזונתו). יש לדעת, שמתן לא זהיר של אשלגן לאנשים עם הפרעה בהפרשת אשלגן דרך הכליה (חולי אי ספיקת כליות) עלול לגרום להיפרקלמיה פתאומית – ולסכן חיים. לעומת זאת, הפרעה בהפרשת אשלגן דרך הכליה כתוצאה מאובדן נפח, מחסימת דרכי השתן, ומפגיעה באבוביות או בפקעיות הכליה, עלולים לגרום לאותה תוצאה: היפרקלמיה כרונית מתמשכת שגם זה מצב מסוכן. היפרקלמיה זו מובילה לנזק מתקדם לכליה שמקדים את הצורך בדיאליזה או השתלת כליה ויש להימנע מכך. אני מבקש ממך, אם מדד הסינון שלך נמצא בירידה (GFR) להיכנס למאמרי "אילוף הכליות הסוררות" וללמוד כיצד להגן על בריאותך. אל המאמר אפשר להגיע מכאן.

סוכרת ובמיוחד סוכרת מסוג 1 יכולה להביא להיפרקלמיה, בשילוב של נטילת תרופות כגון מעכבי ACE. סוכרת מתאפיינת במחסור באינסולין ומכאן בחוסר יכולת החזרת אשלגן לתאים ומכאן הדרך להיפרקלמיה קצרה.

יחד עם זאת יש לדעת שמאזן האשלגן – ובמיוחד כשהוא גבוה מושפע מגורמים שונים ובהחלט משתמשים בהם להפחתת מדד האשלגן. יש להזהר כאמור לעיל מירידה באינסולין שנוצר בלבלב היא כאמור, מסוכנת וזאת משום שהירידה הזו מעלה את רמת האשלגן בדם – נושא שכל חולה סוכרת מכיר, וקטכולאמינים (הורמונים שנקשרים בתגובת התקף או ברח אפינפרין, נוראפינפרין שמשתחררים מליבת יותרת הכליה ודופאמין שמיוצר בעיקר בתאי עצב בשני אזורים של גזע המוח: ב-Substania nigra, ובאזור הטגמנטלי הגחוני.) הפחתת יצורם מביא ליציאה של אשלגן מהתא אל זרם הדם ולעלייתו בדם עקב כך. החומרים שמיוצרים ביותרת הכליה (עלייה וירידה) גם האלדוסטרון שמופרש מיותרת הכליה – בלוטת האדרנל, (ירידה) וגם מאזן חומצה ובסיס בגוף משפיעים גם הם על ריכוז אשלגן בפלסמה. חומצה מעלה ובסיס מוריד את רמת האשלגן בדם וזאת אחת הסיבות לאיסור שתיית קפה ואכילת בשר במצבים כאלה, מנגד ההמלצה על לגימה של מיץ ירוק – שמורידה את האשלגן בפלזמה.

אוליגוריה – (אוליגו = מעט) מתן שתן בכמות מועטה מונעת שטיפה של אשלגן, והוא מצטבר בטובול, פוגע במפל הריכוזים ובהפרשת אשלגן מהתאים.

מנגנון אחר שיכול להוביל לרמת אשלגן גבוהה בדם (היפרקלמיה) קשור בפעילות מערכת רנין-אנגיוטנסין-אלדוסטרון ביותרת הכליה, וירידה בייצור רנין המקדים ייצור אלדוסטרון עלולה להתרחש עקב פגיעה עצבית אוטונומית או בהשפעת תרופות.

מעטים יודעים שתרופות שונות מעלות אשלגן – NSAIDs, אלדקטון או מעכבי ACE, שהוזכרו לעיל, כולן ניתנות בטיפול של רופאי הממסד, אבל הן מסכנות את הנוטל אותן בטווח הרחוק ביתר אשלגן – וכשהן מוצעות לך כחולה אי ספיקת כליות כרונית, ואין ירידה בתפוקת השתן (אוליגוריה), וכאשר גם מספר הנפרונים שמתפקדים יורד (gfr נמוך, והוא כידוע מוסתר ממך ולא נרשם בדף הבדיקות שלך, ברוב המקרים) או מספר הנפרונים המפקדים קטן מדי- ובמקרים כאלו יש וגם הנפרולוג מתעקש (מסיבותיו) להשתמש בתרופות כגון NSAIDs, אלדקטון או מעכבי ACE יש סכנה כי תתפתח היפרקלמיה- קיים עיכוב של מנגנון רנין אנגיוטנזין אלדוסטרון הרי שהתוצאה מכך רעה: הפרשה פחותה מדי של אשלגן לשתן. היא שמביאה לעלייתו בפלזמה.

בהיפרקלמיה האדם נמצא, כנזכר לעיל, בסכנת חיים לכן הוא נדרש לטיפול רפואי דחוף – תרופות הפעולות על המעיים למשל- SPS – מיטיבות לכמה רגעים עם המצב והן בהחלט מצילות חיים. הסיבה להטבה נובעת מכך שה– SPS- גורמות לשחלוף נתרן (נתרן הוא קטיון חוץ-תאי בעיקר, בעוד שאשלגן הוא קטיון תוך-תאי בעיקר) תמורת אשלגן ולאובדן אשלגן גדול יותר בצואה. תוצאה זו רצויה במקרה שלפנינו. החלק הקשה נחשף מאוחר יותר בצורת סיבוך חריף שהוא נמק של המעיים. סיבוך שמזרז אנמיה ומוות מחוסר חמצן. וזאת רק סיבה נוספת, לכך שחובה לברר מה הוא מדד הסינון הפקעתי שלך ה- GFR, כדי שתוכל להגיע לטיפול מחלים בזמן ולא תיפול ברשת ההבטחות לישועת המסתירים אותו ממך.

ראוי להזכיר שמניעת היפרקלמיה היא חלק מהטיפול השגרתי בחולים המטופלים על ידי דיאליזה כרונית, היא אחת הסיבות להגבלת מזונות עשירים באשלגן מהחולים שמשתמשים בתחליפי הכליות לקראת סופן.

בבואי להחלים את הכליות במדדי ה- GFR שמבשרים על דיאליזה מתקרבת (Gfr10-30) אני משתמש בצום מאשלגן כדי לבלום את התדרדרות יכולת הסינון של הכליות ובכדי להרים את מדד ה GFR.

ד"ר פול פרידמן מחנך ובעל ניסיון מעמיק בחדשנות, פרופסור לרפואה (מומחה למחלות לב - קרדיווסקולרית , יו"ר המחלקה לרפואה קרדיווסקולרית - Dr. Paul Friedman שזכה בן השאר לרכוש ניסיון עצום בשימוש מתקדם במעמבדות מתקדמות. — ד"ר **פול פרידמן** מחנך ובעל ניסיון מעמיק בחדשנות, פרופסור לרפואה (מומחה למחלות לב – קרדיווסקולרית , יו"ר המחלקה לרפואה קרדיווסקולרית – Dr. **Paul Friedman** שזכה בן השאר לרכוש ניסיון עצום בשימוש מתקדם במעמבדות מתקדמות.

הערכת שונות במדידת אשלגן בפלסמה שוללות לפעמים יתר אשלגן בפלזמה – Hyperkalemia

נחזור למחקר של ד"ר פול פרידמן Dr. Paul Friedman .וד"ר קנט ר' ביילי (סטטיסטיקאי בכיר Kent R. Bailey, Ph.D) השניים מצאו שפסאודו היפרקלמיה Pseudohyperkalemia היא אחת משגיאות הבדיקה הנפוצות ביותר המתרחשות במעבדה הקלינית. אי הבנת התרחשות של pseudohyperkalemia יכולה, להוביל להתעללות בחולים, טוענים החוקרים. הם ערכו מחקר סטטיסטי פשוט – (מחקרים בקליניקה של מאיו 2018; 93: 566-72). אותו פרסמו בעזרת העורך המדעי: Dylewski J, Linas S. ובו הם מציגים ממצאים רגילים של בדיקת דם שונות באשלגן: מסתבר שגורמים רבים (ביולוגיים, טרום אנליטיים ואנליטיים) עשויים לתרום לשונות במדידת האשלגן, והיפוקלמיה (מופחת אשלגן בדם) היא אחת ההפרעות הנפוצות באלקטרוליט (כל חומר המכיל יונים חופשיים, דוגמת האשלגן שיוצא מהתאים אל זרם הדם) שנמדד כאן.

הסבר קצר או שיעור על רגל אחת בחקר התפקוד המכני, הפיזי והביוכימי של התהליכים המתרחשים בגוף – בהקשר לאשלגן – פיזיולוגיה.

אשלגן (K +) (אַשְׁלְגָן , Potassium, בלטינית: Kalium), הוא הקטיון הנפוץ ביותר בגוף רוצה לומר הוא המלח התוך-תאי החשוב ביותר והשכיח. (∼98%) מכמות האשלגן בגוף נמצאים בתוך התא הסגור, ורק 2% מהאשלגן בגוף נמצא בפלסמה (בדם) מה שמסתכם בכ- 3,500 ממול או 139 גר ' אשלגן בצורת קטיון (K+) נמצא בתאי רקמות [הפרעות בהומאוסטזיס של אשלגן – Firth JD. Disorders of potassium homeostasis In: Oxfordהפרעות בהומאוסטזיס של אשלגן Textbook of Medicine Ed Warrell DA Cox TM Firth JD (5th edition) Oxford University Press: Oxford 2010. – [Firth JD. אוקספורד 2010.].].

שריר השלד גם הם מורכבים מתאים מדובר בסוג הרקמות הנפוץ ביותר, ולכן השרירים האלו (שרירי השלד) הם למעשה המחסן הגדול של האשלגן בגוף. מכיוון שקרום התא או ממברנת התא חדירים ליוניים כמו K + (אַשְׁלְגָן, Potassium, בלטינית: Kalium), בתוך הציטופלסמה (החלק הכולל את כל החומר שבתוך התא פרט לגרעין) נמצא ריכוז של נתרן נמוך יחסית לריכוזו בנוזל החוץ-תאי, ואילו בנוגע לאשלגן המצב הפוך וריכוזו בתא גבוה. שמירה על מפל ריכוז גדול (ICF K + 100-150 מ"מול/ל לעומת ECF K + 4-5 מ"מ/ל) על פני קרום התא, חיוני לתפקוד של תאים רבים. כמו מים מאחורי סכר, מפלי הריכוזים הללו אוגרים אנרגיה פוטנציאלית, והתא מצמד אותה כדי להניע את התהליכים בתוכו.

היבטים פיזיולוגיים של חלוקת אשלגן חלים באופן שווה על תאים שנמצאים בדם, בשרירי השלד שהוזכרו וברקמת החיבור. בפלסמת הדם, שהיא החלק הקטן יחסית מכל תאי הגוף (כ 25% -) בנוזל חוץ-תאי (ECF) שנמצא בתוך כלי הדם, נמצא ריכוז אשלגן קרוב ל 5 מא"ק/ל' שמעט מעליו (6) כנזכר לעיל, הוא מוגדר מסוכן.

[הנוזלים החוץ-תאיים מחולקים לשני סוגים עיקריים, פלסמת הדם והנוזל הבין-תאי (בלעז אינטרסטיציאלי Extracellular fluid = ECF). הנוזל הבין-תאי מקיף את כל תאי הגוף.]

בנוזל הדם – בפלסמה נמצאים שלושה סוגי תאים: אריתרוציטים (תאי דם אדומים), לויקוציטים (תאי דם לבנים מכונים גם כדוריות דם לבנות) וטרומבוציטים (טסיות הדם) והם מכילים אשלגן בין תאי – מספרם של כדוריות הדם האדומות (אריתרוציטים) עולה באופן משמעותי על אלה של שני סוגי תאי הדם האחרים. כדוריות הדם האדומות אם כך, הן שמייצגות את המאגר הגדול ביותר של הקטיון הנפוץ ביותר בגוף -האשלגן (K +) בדם.

בכדוריות הדם האדומות כמו ברקמות אחרות, שמירה על ההפרש הגדול בין ריכוז האשלגן שבתוכן לפלזמה תלוי במשאבת הנתרן אשלגן (Na + -K + -ATPase) הקיימת בקרום תאי הדם. משאבת הנתרן-אשלגן היא כלי שצורך אנרגיה (Na + -K + -ATPase) שנמצאת או נשמרת בקרומים של כל סוגי התאים.

על מנת להתחיל במחזור השאיבה, יוני נתרן נקשרים לאתרי הקישור בצד המשאבה שנמצא בתוך התא (הציטוזולי). ושאיבת הנתרן נגד כיוון מפל הריכוזים מתאפשרת הגם שהיא דורשת אנרגיה. זו מסופקת על ידי פירוק של ATP, שהוא "מטבע האנרגיה" העיקרי של הגוף. ATP מעביר קבוצת פוספט (זרחן) למשאבה בקשר עתיר אנרגיה והפוספורילציה גורמת לשינוי מבני (שינוי קונפורמציה) כך שיוני הנתרן נחשפים לחלל החוץ תאי ומשתחררים בחוץ. הפעולה הזו חושפת אתרי קישור לאשלגן שנמצאים במשאבה. קישור יוני האשלגן גורם לפוספט להתנתק ולמשאבה לחזור למבנה הראשוני שלה. האשלגן משוחרר בתוך התא והמחזור מתחיל מחדש. מחזור שלם אורך כעשר אלפיות השנייה משאבת הנתרן-אשלגן אחראית על ייצור מפל הריכוזים הזה. ובדרך זו מסולק הנתרן Na + ו- K + נכנס לתאים, ולכן נגרמת ירידה של האשלגן בדם או אובדן אשלגן בפלזמה. כמו כן נזכיר: אשלגן הוא קטיון בין-תאי בעיקר, כשהנתרן הוא קטיון חוץ-תאי בעיקר.

[הפרעות בהומאוסטזיס של אשלגן, ספר לימוד לרפואה באוקספורד אד וורל DA Cox TM Firth JD (המהדורה החמישית) הוצאת אוניברסיטת אוקספורד: אוקספורד 2010.].].

נחזור לענייננו – יציאה של אשלגן מכדוריות הדם אל הנוזל שבו מעלה את ערכי האשלגן בבדיקה – הריכוז הגבוה של האשלגן בתאי הדם ביחס לריכוזו בפלזמה עצמה קובע כי שחרור קטיון של אשלגן מתאי הדם לבדו, יכול להעלות משמעותית את ריכוז האשלגן בפלסמה. וכשדבר זה קורה בעת בדיקה בהחלט נוצר מדד שגוי, (ד"ר כריס היגינס – כימאי חוקר, בעל תואר שני בביוכימיה רפואית ובעל ניסיון של עשרים שנה במעבדות קליניות Chris Higgins) מסיבה זו, טען ד"ר היגינס קביעה מדויקת של ריכוז אשלגן פלזמה (in vivo) דורשת שהליך איסוף הדם והטיפול בו ישמור על השלמות הפיזית והתפקודית של ממברנות תאי הדם (קרומי התאים) עד להפרדת הפלזמה או הסרום מהתאים (נסיוב או סרום הוא מרכיב של הדם, המופרד ממשקע המרכיבים התאיים (תאי דם אדומים, תאי דם לבנים וטסיות). ללא תנאי זה למעשה לא ניתן לעמוד את מצב האשלגן החופשי, האמיתי בדם, בבדיקת הדם.(מקור)

זיהום אשלגן של דגימות דם – המנגנונים המובילים להיפרקלמיה מצב שתלוי ברמות האשלגן בדם ובמהירות ההתפתחות של חוסר האיזון שלו בגוף נפגשים עם מדד נמוך כוזב של אשלגן פסאודוהיפרקלמיה מטופלים עם אשלגן מופחת (היפוקלמיה in vivo בהווה בפועל) מזוהים באופן שגוי כבעל אשלגן רגיל (נורמוקלמיה) במצב של זיהום אשלגן של דגימות הדם. לעתים תופעה זו מכונה: "היפוקלמיה רעולית" [מקור "טעויות במדידת אשלגן: נקודת מבט מעבדתית לקלינאי". North Amer J מדעי הרפואה 2013; 5: 255-59. Asirvatham J, Moses V, Bjornson L. Errors in potassium measurement: A laboratory perspective for the clinician. North Amer J Medical Sciences 2013; 5: 255-59.]

מדידה של רמת אשלגן גבוהה ב סרום שאינה משקפת את רמת האיכות האמיתית כאין "היפרקלמיה" בפועל: יתר ריכוז של אשלגן בדם,(in vivo) מסכנת חיים: נושא זה שב ועולה גם מדברי הנפרולוגית פרופ' אלינור לדרר (Eleanor Lederer) העומדת בראש התכנית להכשרת נפרולוגים, מנהלת מרפאת אבן מטבולית, תוכנית למחלות כליה, בבית ספר לרפואה בלואיוויל, קנטקי ארה"ב.

פסאודו-היפרקלמיה Pseudohyperkalemia מדד שלכאורה מראה הפרשה פחותה מדי של אשלגן לשתן, שב ועולה במערך הרפואי, יש להדגיש שבפועל מצב האשלגן תקין (ואין יתר ריכוז של אשלגן בדם) מדובר באחת משגיאות הבדיקה הנפוצות ביותר והן שבות ומתרחשות במעבדה הקלינית טוענים סטנקוביץ 'א', סמית 'ס' [Stankovic A, Smith S. Elevated serum potassium values. The role of preanalytic variables. Am J Clin Path 2004; 121(Suppl 1): S105-S112.] וככזו יש להיזהר בכל מחיר בבחינת התוצאות של האשלגן – ולא צריך להכניס כלל את האדם לטיפול.

זיהוי שגוי ומתן טיפול שנשען על תוצאה גבוהה תקפה לאשלגן, עלול לגרום להיפוקלמיה קשה – "היפרקלמיה": ריכוז חסר של אשלגן בדם, שעלול להיות מסכן חיים. לעומת זאת, ובשל חשש מ"היפוקלמיה רעלנית", נמצא גם מצבים רעים אחרים ובהם נמנע תוסף האשלגן הגם שהם עשויים להציל חיים.

גורמים רבים יכולים לגרום לשגיאה במדידת האשלגן בנוזל הדם

המוליזה והמוליזה חוץ גופית – התפרקות של תאי הדם האדומים ויציאה של מרכיבים אל נוזל הפלזמה – דגימת דם לא סטנדרטית או לא מתאימה לנושא מדידת האשלגן הם בן הגורמים השכיחים שמביאים לפסאודו-היפקלרקמיה, מה שמתרחש לרוב עם המוליזה – מצב בו מפורקים תאי הדם האדומים, וכתוצאה מכך משוחרר האשלגן שסגור בתוכם וחודר אל נוזל הפלזמה כפי שהוסבר לעיל, ומטעה לגבי מצב האשלגן האמיתי בסרום. [הפלזמה היא נוזל הדם השקוף ומכילה בעיקר מים וכן חלבונים ואת כל תאי הדם – בהבדל הנסיוב – הוא נוזל הדם, המופרד ממשקע המרכיבים התאיים שלו (תאי דם אדומים, תאי דם לבנים וטסיות)] מצב כזה קורה למשל, כאשר הטורניקט (חוסם עורקים) חזק מדי או נשאר זמן ארוך מדי או כשהדם נשאר בהמתנה יותר מדי זמן.

זיהום אשלגן של דגימות דם – מזרק עלולות להפוך לזיהום K + EDTA במהלך העברת הדם מהמזרק לצינור המכיל K + EDTA. למעשה נוצר כאן זיהום מחט (מסביר ד"ר פול פרידמן ) מצב כזה קורה ויכול "להדביק" את כל צינורות איסוף הדם, כולל אלה המשמשים להערכת האשלגן. חשוב להעביר דם ממזרק לצינורות לצורך הערכת אשלגן מבהיר ד"ר פול פרידמן לפני העברת הדם לצינורות המכילים K + EDTA. מלבד זיהום K + EDTA, דגימות דם עלולות להזדהם באשלגן אם נדגמים דם מאותה זרוע המשמשת לניהול עירוי iv המכיל אשלגן.

חולטת הצמחים של פייר רוברט סובלירא – Circle of Pierre Hubert Subleyras.שינוי הוא טבע חיים יסודי. אני חושב שדרוש שינוי תזונה בגיל 45 כדי לשמור טוב יותר על מערך זרימת נוזלי הגוף על-פי טבעו – אבל בהחלט לא דרוש כאן שינוי קיצוני – אפילו כוס בירה ליום אפשרי בגיל זה – אבל בהחלט לא 5 כוסות. כדאי להוסיף מנת סלט לארוחת הצהרים, לפזר מעליה שמרי בירה, ולפתוח בה את הארוחה.

עיכוב מתמשך במהלך עיבוד דגימות דם – יכול להיווצר במעבדה ולהביא לשגיאה במדד האשלגן.

טמפרטורת אחסון לא הולמת של דגימות דם אף היא יכולה להביא לטעות באבחנה כפי שמסבירים Tanner M, Kent N, Smith B et al. במחקר שהתפרסם בשנת 2008 "יציבות של אנליטים ביוכימיים נפוצים בצינורות ג'ל בסרום הנתון לטמפרטורות אחסון שונות וזמנים לפני צנטריפוגה". אן קלין ביוכימיה 2008; 45: 375-79.]. יש לאסוף את בדיקת הדם בטמפרטורת החדר ולהביא לבדיקות תוך שעה מאיסוף דגימות הדם.

הערה: בהמוליזה תוך-וסקולרית (מצב בו נהרסים תאי הדם בדרך שאינה טבעית בתוך צנרת הדם – למשל כתוצאה מתגובת הגוף על העירוי, או עקב תגובה המוליטית בהשראת תרופות) לעומת זאת, מסתבר שרמת האשלגן המדודה משקפת את הרמה שלו בפועל.

החל מה- 29 בנובמבר 2012, עד ה- 29 בנובמבר 2013, גויסו 1170 חולים ב -65 אתרים שונים על ידי החוקרים כחלק מניסוי קליני במדד האשלגן. החולים שנמצאו בצום של 8 שעות לפחות עברו לקיחות דם ורידית בהפרשים של 30 דקות זו מזו: לאחר 30 דקות נשאב דם בפעם השניה ושלישית לאחר -60 דקות מתחילת המחקר. המטרה שעמדה לפני החוקרים הייתה פשוטה: למדוד שונות או זהות ברמות האשלגן בפלסמה באמצעות רצף של 3 בדיקות דם, באותו מקום, בטמפרטורת חדר זהה ושימוש באותו מכשיר מדובר באמצעי מתקדם, קל לנשיאה ומנתח יעיל של מצב הדם. מכשיר זה בעל טכנולוגיה המתקדמת (i-STAT) שמאפשרת ניתוח דם עם תפריט רחב של בדיקות ומספקת לאנשי המקצוע מידע אבחוני על-פי הנדרש.

להצלחת הניסוי גויסו חולים עם אשלגן בפלזמה בטווח הגבוה – ההיפרקלמי של 5.0-6.5 מ"מ/ל"ל. והגיוס לניסוי כלל מדידת אשלגן בפלזמה בשלוש נקודות זמן לאחר צום בן לילה (0 דקות ואז 30 דקות ו -60 דקות לאחר מכן). כל המדידות נעשו על דגימות דם מלא. הממוצע של שלוש מדידות האשלגן הוא סיבת הניסוי. כשהסיבה המשוערת לאסטרטגיה זו (שלא נאמרה במפורש בדוח הניסוי שפורסם) היא שקביעת הממוצע של שלוש מדידות האשלגן אמינה יותר ממדידה בודדת המבקשת לעמוד מה מצב האשלגן של החולה, הכרה מרומזת על השונות במדידת האשלגן שציפו לה.

במהלך 2012/13 נבדקו באופן זה 1433 חולים ב -65 אתרים ברחבי ארה"ב, אוסטרליה ודרום אפריקה, ו- 753 נמצאו בעלי ערך אשלגן ממוצע בטווח של 5.0-6.5 מ"מ/ל"ל, המאפשר כניסה לניסוי שלפניני. תוצאות ניסוי זה פורסמו לאחר מכן בשנת 2015. לאחרונה, החוקרים האלו שבו אל מדידות האשלגן בפלסמה שהתבססה שוב על שלוש מדידות, ובמהלך הניסוי החדש (שתוצאותיו פורסמו בשנת 2018) נמצא שב-1170 מקרים מתוך 1433 הנחקרים המקוריים, נמצאו הבדלים מוחלטים בין התוצאות. בכדי לכמת את השונות של מדידת אשלגן אלו הכילו ניתוח סטטיסטי על כלל התוצאות והשוו אותן בין כל הנתונים מה שהעלה: הבדלים מוחלטים בין התוצאות שנלקחו בנקודות הזמן השונות והן נעו בין 0 mmol/L ל- 2.5 mmol/L, כשההפרש הממוצע עמד על 0.26 mmol/L ± 0.25.

ניתוח בלנד-אלטמן (Bland-Altman שיטת מחקר והתבוננות בנתונים המשמשת לניתוח תוצאות בין שתי בדיקות או ניסויים שונים. שימש כאן להשוואה בין שלוש נקודות הזמן האלו ואפשר ניתוח סטטיסטי של השונות שנחשפה במדדי האשלגן, רמז על יותר מסיבה אחת לשונות הזו במדידות האשלגן. ניתוח נוסף גילה כי הבדלי הבדיקה המזווגים עלו על 0.5 מ"מ/ל"ל, 12% מהזמן.

החוקרים מציינים כי ל -686 חולים נמצאו עם ערך ממוצע (משלושה) גבוה מטווח הנורמה – ובו האשלגן> 5.0 מ"מ/ל"ל, מה שמצביע על היפרקלמיה "אמיתית" (היפר=גבוה, קליום=אשלגן ממיה=בדם). מבין 302 אלה (44%) הייתה לפחות תוצאה אחת בטווח הרגיל (כלומר <5.0 מ"מ / ל"ל), מה שמצביע על פסאודונורוקלמיה – כלומר הם קיבלו הערכה שגויה למדד אשלגן גבוה . בנוסף לכך מבין 484 תוצאות האשלגן הממוצעות שהתקבלו (משלוש בדיקות בתוך שעה) נמצאו בתחום הנורמלי המצביע על נורמוקלמיה "אמיתית", ל 146 (30.2%) הייתה תוצאה מוגברת אחת לפחות, בשעה ששאר הבדיקות הציגו מצב מאוזן – מה שמצביע עליה כ- פסאודו-היפקלרקמיה – pseudohyperkalemia – מקור