מתוך החזרה על הריקוד ׳קראטקא באלט׳ עם סאלי אן פרינדלד – הכוכבת, אני, להקת מחול ירון מרגולין שהשמיע את מקצב הריקוד בהקשה על הרצפה תוך כדי מחול וכן השתתפו 3 קארטקא דו קיואן: תמיר קול, יואן צור Yuan Tsur, וסרג׳ למאן ז"ל – שלימד את הקאטות המסורתיות ששימשו את הכוריאוגראפיה צילם יואן צור 1986.
לשאלות וקביעת תור לפגישת ייעוץ
על השלכות פסיכולוגיות, כאבי הגוף ודמימות הנוצרות במתח שבין וודאות ואי-וודאות ותחילה על כאבי הראש.
מיגרנה – כאב ראש כרוני יכול להרוס איכות חיים לכל אדם וכשהיא נקשרת בהעדר סיפוק מהקרירה או מהלימודים, כמו בדמימת השריר הישר הצדי של הראש rectus capitis lateralis – אי-הוודאות עומדת מאחוריה והחיים נעדרי סיפוק בעבודה. לא נעים לחיות בהעדר סיפוק.
השריר הישר הצדי של הראש הוא שריר קטן מאוד. נמצא בעורף ובדמימה הוא מתכווץ כרונית ומסרב להשתחרר. הכיווץ ניתן לשחרור במספר פגישות פורצות דמימה, גם באופן עצמאי בעזרת עמידת ראש ומתיחות צוואר (בעמידה על 4). טיפול יסודי אישי או ב'פריצת דמימה אישית' ישוחרר השריר הישר הצדי של הראש וכאב הראש הכרוני יעלם.
הרקטוס קאפטיס לטראליס (כלומר הצדי – שמו המקובל – בלטינית) מתחיל באטלס – היא חוליית הצוואר C1 ומסתיים בעצם האחורית תחתונה של הגולגולת (בזיז הגרוני של עצם העורף). מתפקידו לכופף את הראש לאותו צד בו הוא נמצא. במתיחה נסובב בכיוון ההפוך בהדרגה ותוך כדי מתיחה (בעמידה על 4) נשיפה איטית (לאחר שאיפת אוויר עמוקה) יתחיל להשתחרר והדמימה להיפתח.
הדמימה בשריר הישר הצדי של הראש מייצרת כאב ראש כרוני ומאחורי הכיווץ עומדת תביעה לוודאות בחיים.
די לכאב והעדר סיפוק מיני
די לכאב – דמימה לופתת את העורף מכאיבה והפתרון נגיש. בנוסף נוצרים סיבוכים רבים והבולטים בהם תביעה לוודאות בחיים, והעדר סיפוק בקרירה.
אם הדמימה נמוכה יותר – יורדת לשרירי חולית הצוואר מס׳ 7 (C7) משתקף במיגרנה שנגרמת בגללה גם העדר סיפוק מיני והחיים מאבדים טעם חשוב – העונג.
פרנסיסקו גויה
תרדמת התבונה מולידה מפלצות, לוח 43 מתוך הסדרה "הגחמות" ("לוס קפריצ'וס")
1798-1795
הקושי הגדול
לעיתים מתעוררת (המיגרנה) כחוויה של העדר כללי וגורף וכתיאור של תחושת אובדן או מציאות מתאכזרת (משפחתית, חברתית או פוליטית, כמו רמיסה גזענית, לאומנות דתית) הבאה לגזול את התקווה. העדר תקווה, היש האחרון, מתסכל ומכאיב מאוד ומפעיל את כוחה של אי-הוודאות בעוצמה רבה.
אי-הוודאות כתגובת נגד לתפיסה שיש וודאות בחיים – מעוררת ציפייה ודופמין על אלו כתבתי כאן.
החוויה ששב ומנחיל המדע, לאדם המודרני נוכח קושי אמיתי שהציפייה לא מגמדת עלולה, במקרי קיצון לרוקן את החיים ממשמעות במכה אחת. ריק נפשי שחובר לאי-וודאות כמייצגת תודעה מפרשת, המפרשת את המציאות האמתית (שלא בצדק) כקושי בל יתואר, מצדיקה פעמים רבות חוסר טעם להמשיך ולהתמיד במשימה. אשליית האמת המוחלטת נפגשת עם מציאות בה לא הכל מסתדר ותוואי החיים מקשים ולופתים ומגדירים את הכוח כהעדר יכולת להתגבר על הקושי. דמימה שמשתקפת בשרירים מניעי הירך:
"מותח מתחלת הירך – Tensor Fascia latae וכן בשריר הכסל Illiacus וככאב בשק האשכים.
הדמימה פוגעת ברגל ימין – מאחור בצד ימין, נקשרת גם במשפטי ההחלשה שמחבלים בדרכו של אדם להגשמת מאווייו, משקפת בתלונות על עייפות, קינאה, עלבון, יוהרה, שאיבת משאבים וכוחות נפש ומה שמכונה אגו פגוע.
הכאב בשק האשכים נקשר גם בחוויה כלכלית קשה ובתחושת אובדן תמיכה כלכלית והרס משאבים כלכליים.
Le Radeau de la Méduse המדוזה לג'ריקו – מוצגת בלובר בפריז.
בודדים שרדו ובתנאים איומים את הדרך ההיא אל החוף
תביעה לוודאות בחיים
תביעה לוודאות בחיים מוצדקת בשל החינוך המסור שכולנו מקבלים כיום שהמדע מוכיח שוב ושוב – וודאות בחיים היא אפשרות קיימת.
המדע מוכיח זאת מעל לכל ספק, אומר משפט עממי בן זמננו וכל מורה שני בבתי הספר או באקדמיה. נוכח התביעה לוודאות בחיים שהמדע ביסודה – (מכלול נטול סתירות של ידע מוסק, ונבחן לפי ניסיונות חוזרים) נוכח הקורה בחיים ותפיסת הוודאות, שהרי המדע מאשר ומוכיח שוב ושוב … נוצרים חיכוכים וסתירות פנימיות שמייצרות דמימה וכיווצי שרירים כרוניים בשרירי העורף. כך ולמרות שרק כ 150 שנה המדע ותפיסותיו את המציאות משפיעים על חיינו, יש לתודעת וודאות זו מחיר והשפעות פסיכולוגיות. ׳דמימת הרקטוס קאפיטיס הצדי׳ שייכת להשפעות תרבות המדע על חיינו.
ישנה אמת מוחלטת – האמת המדעית. ניתן להגיע לוודאות אמנותית בחיינו והוודאות בתחומי המציאות והתגלויותיה נחשקת שוב ושוב על-ידי האדם, אך החיים אינם מעבדה וגם לא רישום סטטיסטי. הם מוכיחים אחרת.
תביעה לוודאות קמה מזה 150 שנים בנושאי חיים רבים החל מאמונה וכלה במוות. אנשים מחפשים וודאות בצמתי החיים, לפני מהלך של שינוי בקרירה, במרחב הזוגיות, ביכולת להחלים, לקראת יציאה לטיול, שידוך או פתיחת חנות ומעבר דירה. אנשים תובעים נבואות אמת והבטחות להצלחה. ומשנעדרות קמה סתירה שאין דנים בה כמעט היום. היא מכה ומערער יסודות חיים ותחושת היציבות גם תחושת הביטחון נרמסת תחת אי-וודאות מטלטלת ואין עוצר, מבין או מי שקם לפרק את הקונפליקט.
דמויות אגדיות בעלות תחושת וודאות
אי-הוודאות נוכח הבטחה למציאת אמת וודאית מתסכלת, מרוקנת כוחות נפשיים, מעוררת פחד וגם איימה וכשהיא נקשרת בהתנהלות חברתית פוליטית, בחשש משינויים, לקיחת סיכונים סבירים, ומאיבוד שליטה, ואובדן תמיכה כלכלית, היא מסוכנת כשהיא פונה לגישה חדשה וקרה במיוחד המטפחת נוקשות של חוסר רגשות במרחב העסקי או הפוליטי – התפיסה הכלכלית החדשה שנוצרת על קרקע מתסכלת זו, תובעת לדעתי, תוצאות רצויות מידיות ומאוד חיוביות (מבחינה כספית, פרסום, השגת יעדים).
במציאות של אי וודאות, תביעת ההצלחה המידית הורסת הזדמנויות רבות ומוצגת כאפשרית בלעדית לדמויות אגדיות, חזקות, לשורדים רבי עוצמה ולטיפוסים חזקים שהפסיכופתיה בנפשם ומקיאבלי ברוחם.
תרבות ההצלחה בימנו מטפחת עקב כך, תפיסה, שלאדם הפונה להגשמה עצמית דרוש כוח רצון חזק שדוחף רק אנשים כוחניים ותאווי כוח, ובעלי אמביציה חסרת מעצורים, אל תחושת וודאות שישיגו את מטרתם בכל דרך, גם אם עליהם לרמוס אנשים לשם כך. מנגד האדם העמל ואיש החזון, אדם צעיר ורב כשרון ותפיסה מוסרית המתנגשת עם תרבות עסקית כזו נדחה כעוף מוזר וחריג. העורף שלו נוקשה ואם התמזל מזלו, הגיע לטיפול בפריצת דמימה אישית, ללחיצות, שיכול להשיבו אל מסלול הגשמת שאיפותיו.
המודרנה של הוודאות המדעית גורמת לצעירים רבים עתירי כשרון ואנושיים להישאר מחוץ למרחב וההפסד של חברתנו הולך וגדל.
הכוהנים הגדולים של הוודאות
לפעמים תהליך הערעור והטלת הספק, של אי-הוודאות, לצד ניסיונות מתמשכים להתוויית מוצא של אמת גדולה, תחושת ביטחון וודאות לוקח אחדים מאתנו אל כל האמיתות המטאפיזיות שזוהה בן האדם החושב והפירוש שלו למציאות כמקור הוודאות היחידה. הוא היודע, לו מסר האמת… כך גם בתקופתנו נולד איש האלוהים. הוא שיודע מה יהיה, מה נכון ומה מבטיח.
בעל האמביציה חסרת המעצורים גם אם עליו לרמוס את הוריו או אחיו לשם כך אינו זקוק לו הוודאות בתוכו. איש האלוהים הוא ההבטחה העולה ומאוששת את הצורך בוודאות, באמת האמתית ביותר אצל האדם שנותרה בו רגישות אנושיות ורצון לחיות בקרב חברים וידידים. הוא הגיבור החדש. המנהיג החזק הגובר על גוליית – של התרבות המדעית שכשלה וכישלונה לא זוכה להכרה. נוצרת כמיהה חדשה ומסוכנת, לדמותו של צדיק חסיד וצנוע המתרחק מחיי מותרות והאפיפיור כנציגה של הוודאות המוחלטת עלי אדמות – היה שיאה וכיום כהן הדת ששולח את נאמניו לניצול מיני, כספי אם לא לשחיטה. הוא הידיעה וההבטחה וכל שאר נציגיה האנושיים החל מהשמאן דרך קורא הקלפים ושומע הקולות עד אל הגורו הקדוש.
איש האלוהים החדש
אי-הוודאות מוצגת על פי האידיאולוגיה הפוסט-מודרנית כערך מכונן ואף נחוץ, את האפיפיור כנציגה הברור והיחיד של הוודאות המוחלטת עלי אדמות – החליף בימנו מנכ״ל העל של החברה המשגשגת ושכרו האגדי מביא את עבדיו עובדיו הנאמנים לרצותו משל היה הוא עצמו אל ונציגה המוחלט של הוודאות.
האידיאליזציה של החזקים והיפים, והתיקונים ולפיכך גם הצודקים משגשגת בימנו. תוצאותיה ביחיד מהסס ומבולבל ששוחה במרחב של אי-סדרים, בלי מפרש תקין והאשליות ודמיונות שווא חוברים אל החששות ומנהלים אותו. הוא מתקשה לישון, מעדיף משקה מלאכותי על מים ועשן מורעל על אויר צלול. הוא חוסר אונים, נאחז בדעות קדומות, מסקנות מניסיונם של אחרים שאינן מסייעות לדרכו, פנטסיות על הישגים אגדיים ואתגרי שווא מנחים אותו. אל כל אלו מצטרפת תביעה מתמדת לקיצורי דרך, לפעולה מהירה ותביעת התביעות לידיעת תוצאת הגמר ואם אפשר גם לקבל את תעודת הגמר ויותר מכך את אותות ההצטיינות טרם יצא לדרך עצמה.
מגרנה וכאבים ברגל ימין מאחור בשריר הירך האחורי ה-Hemstring וכן בשריר הדו-ראשי בראשו הקצר. ובשריר הירך המרובע ( Musculus quadratus femoris) הוא אחד משרירי העכוז העמוקים.
עליהם כתבתי כאן.
האידיאולוגיה של כלכלת השוק המשרתת בהכרח רק קבוצות עלית מובחנות תורמת לאי-הוודאות שנגזרת מעקרון כלכלת השוק, מממד של אידיאליזציה של החזקים והיפים, ולפיכך גם הצודקים. תוצאותיה של האידיאולוגיזציה הנם מעשה של דחיית המוכשרים והטובים הצידה לטובת הרעים והנבזים תאווי הכוח וההשחתה ובחירה והעדפה, של ערכים מקיאווליסטים שהם נחלתם הטבעית של קבוצות מובחנות בלבד ונטייתם הנפשית לקור, אנוכיות ופסיכופתיה.
המשגה נכונה וסברה לא נכונה
וכאשר נמסרה תורת ההמשגה של שפינוזה – הוצעה ההבחנה בין המשגות נכונות של המציאות, סברות שרק בחלקן נכונות וסברות עמומות, ושאינן נכונות כלל, בדיות, שקרים וספקות שהרי כדבריו: "אפשר להגיע בנקל לידי טעויות גדולות כאשר אין מבחינים בדייקנות בין הדמיון לבין השכל" (שפינוזה, מאמר על תיקון השכל, נתן שפיגל, מאגנס, תשנ"ז עמ' 80)
בקורסי ניהול של חברות היי-טק מלמדים כיצד לקבל החלטות בתנאים של אי-ודאות. אך למעשה מבקשים כאן רק את תוצאותיה של הפעולה האנושית שתכליתה להבטיח את העתיד. כפי שההולך אל המביט בכוכבים מבקש גישה של תוצאה טרם יציאה לשטח. גם כאן נושא אי-הוודאות מביא את המשלים את עצמם, באמת מוחלטת שהתוצאה הראויה והמקווה מובטחת להם מלכתחילה.
שנאמר על הספקנים בשפתו של שפינוזה – חקירה שלא על פי סדר הדברים. מבקשים תחילה את הסוף ואחריו את ההתחלה (שם עמ' 81).
בסופו של דבר תורת אי-הוודאות סיפקה פירושים בוני מיתוס והעניקה הסבר מנחם לכישלונות. ההסבר ניחם אבל הותיר את האחריות על כתפי האל, אז וגם היום שיאם של הזיות הנחמה נמצא בחלומות שווא על הצלחה שמימית, ארץ מובטחת וגני עדן. כך גם נהגה הנאורות שהבטיחה שניתן להגיע למיצוי התכלית באמצעות התבונה.
יפה חזק ורב עוצמה
הוודאות והאישוש המדעי – כנושא דבר האמת הוודאית נוכח חווית אי-הוודאות השכיחה בהכרח, בהתנסויות חיים שמחוץ למעבדה. יצרה אידיאליזציה של החזקים והיפים, ולפיכך גם הצודקים כנאמר לעיל. תוצאותיה של אידאולוגיה זו ש"ההשקפות קדומות לאירועים והאירועים מפוענחים על ידי ההשקפות" (כדברי המאמר ״אי-ודאות או על הניסים ועל הנפלאות בימים ההם ובזמן הזה״, מאת אבנר כהן). ראשית אתה מוצא את האוצר הקבור באדמת האוקיאנוס, שנית אתה זוכה להכרה ופרסי הערכה שלישית אתה יוצא לדרך ורק אז כשהכול וודאי, אתה צולל אל המעמקים. כך מתארגנת מחדש תמונה מסודרת על בסיס חקירה לא מסודרת העולה מהתהום הנפערת בין הרצון לדעת מה יהיה בוודאות ממהלך שטרם החל בעזרת הדמיון ולא על יסוד השכל המנתח את המציאות.
ייחודה של התודעה המעוררת תחושת אי-וודאות ותחושה מהססת במישור הפרטי של האדם הצעיר מתפרצת למציאות החיים, ונחוות אצל המשכילים דווקא כקושי, כאב ופחד משתק. היא תוצאה של המשגה לא נכונה של המציאות בהשפעת תרבות המדע.
מול השאיפות לוודאות עומד חוסר ארגון כוחות הפעולה הדרושים לדרך ההצלחה המיוחלת וההיסוס מובן ומוצדק, מתסכל ומכריע את העורף ויוצר מגרנות עקב דמימת שריר הרקטוס קאפטיס לטראליס שמתחיל בחוליית האטלס.
די לוודאות, להבטחה להצלחה טרם פיתוח כישורי חיים.
פיתוח כשורי חיים נדרש בחדר עבודתי עם הצעירים. וכישורי חיים אפשר לפתח גם בתקופתנו, אבל מתוך ההליכה עצמה ויציאה לדרך בפועל, לא כתאוריה מדעית – כהתנסות במרחב החיים. העשייה היא למידה והעשייה על-פי רצון וחזון מתפתחת במרחב החיים עצמם בדומה למלאכת האמן במרחב האמנות. מעצם טבעה מכשירה דרך זו אדם לנדרש לו להמשך דרכו.
בתוך מרחב ההתנסות ומול קשיים ואתגרים מתפתחים בהדרגה האמצעים הנכונים לגבור עליהם מכונים: כישורי החיים.
״מי ייתן ולא הייתי הולך לבתי-אולפנה שלכם! המדע שבעקבותיו ירדתי לפיר …
כתב המשורר הנערץ פרידריך הלדרלין (פרידריך הלדרלין, 1843-1770, מגדולי השירה הגרמנית ושירת העולם בכלל).
הציור מתאר את הניצולים של הפריגטה הצרפתית לה מדוז (המדוזה) אשר עלתה על שרטון מול חוף ארגן במאוריטניה בשנת 1816.
הציור היווה הצהרה פוליטית המביעה ביקורת פוליטית סמוייה באמצעות הצגת ביקורת גלויה על רב החובל של הספינה, שהיה חסר ניסיון ונבחר לתפקידו בשל קשריו הפוליטיים.
ציור שמן מאת הצייר הצרפתי תאודור ז'ריקו
מפרש האב
בגילאי ההתבגרות 13-19, נוכחות האב מקנה לנעריו ולנערותיו תחושה חדשה של ביטחון. הנער חש נוכח נוכחות האב בתמיכתו בדרכו. אב נוכח מתעניין, מתבונן ומכיל את הרעיונות ומעודד מול אתגרים. אב נעדר יבקר יחליש ויזכיר ש"אמרתי לך" ונעדר יותר יתבל זאת בתואר אידיוט.
נטיעת תחושת יציבות ובסיס נפשי איתן היא עמוד השדרה של המרחב הרגשי ליוצא לדרך – מכונה בתורת הדמימות מפרש האב.
בדמימה משתקפת דמימת "מפרש האב" בחששות לצאת להתנסויות חיים ובמערכת הלימפה גם במערכת ההמשגות הבהירות והנכונות.
מערכת הלימפה משמרת את מאזן החלבונים והנוזלים ברקמות הגוף. היא מסלקת את החלבונים שדלפו מהנימים אל הנוזל הבין-תאי, ומשבשים בנוכחותם הלא מאוזנת את הלחץ האוסמוטי המאפשר את חילוף הנוזלים והחומרים בין הנימים לרקמות. הלימפה פועלת כדי לשמור על תפקוד תקין של מחזור הדם.
העדר מפרש אב תקין מקשה על מערכת ההמשגות, קליטה ברורה של המציאות והתמצאות במרחביה. ספן נועז יתקשה בדרכו בים פתוח בהעדר מפרש אב תקין בנפשו. הוא מנכיח מדמיונותיו את העתיד ומקשרו להווה ובדרך כלל מדובר בהבטחה לאסון.
מחשבה צלולה היא אחד מכישורי החיים שתחושת המפרש שהאב מקנה ומצמח בנפש הנערים והנערות מעמידה לרשות ילדיו המתבגרים ביטחון במצבים לא יציבים.
הראשון לדרוש המשגה צלולה היה הפילוסוף היהודי הגדול – שהכיר היטב את נושא אי-הוודאות בחיים לאחר שמשפחתו נאנסה לגלות מספרד. ברוך שפינוזה – הוא שמדבר על המשגה בהירה וצלולה, על המשגה נכונה, גם על המשגות פחות מדויקות, על שקרים ודעות קדומות.
גלות המוכשרים
הכשרה ופיתוח כישורי יכולות לעמוד באתגרי החיים ופיתוח כשורי חיים וכשורי חשיבה נוכח אתגרים בעידן של כלכלת השוק שמעלה על נס ערכים כאינדיבידואליזם, תחרות, הישגיות, רכושנות, כפסגת העמידה בדרישות החברתית וההישג האישי בתקופתנו מבודדים את המוכשרים באמת ומותירים את היחיד המופלא והיכול ללא הגנות. הקדמונים הצליחו בכך יותר והבטיחו השתייכות וסולידריות חברתית, הכשירו למחשבה והעמידו משימות מאתגרות בתחומי חיים כגון ספורט, אמנות, כולל ריקוד (אפלטון) ופילוסופיה. כיום מוחסרים האמצעים לפיתוח מפרשי אב ונעדרות הדרכים לחיזוק והענקת חוסן לנערנו.
חוסן נפשי "עמוד שידרה" מפרש אב – הכרחיים לפתח כשורי חיים ולהחיות את עצמו מחדש.
האדם המוכשר רוצה וצריך להעז, להתאמץ ולהתמיד, כדי להגיע ליעדים שהוא רוצה להגיע עדם. מפרש האב מקנה לו את התחושה הנדירה שכל שעליו לעשות לאחר שהמשיג את רצונותיו, חזונו ויעדיו זה בסדר שיצא להתנסויות שיפתח בו כישורי חיים הדרושים לדרכו וגם במחיר של להיות שוליה למאסטר. הם שיישאו אותו הלאה. אל המקום שהרוח והדרך והמטרה שלו ינחו אותו אליו.
בית מחול ירון מרגולין בשנות ה 2000 אחרי הופעת סטודיו
צילם שמיה לוי
מפרש לשייט במרחבי אי-הוודאות של ההשראה
במרחב האמנות עולה שאלת אי-הוודאות באופנים רבים ושונים. האמן היוצר יכול לזרום לאורך הזמן במתח של אי-וודאות לגבי יצירתו. איך להתחיל? מהו השלב הבא? איך לסיים? באלו אמצעים להתבטא? בתוך המרחב שטף של זרימה סוחפת. שם אתה פותח מצפן דמיוני (הרעיון האמנותי), פורש מפרש דמיוני (נכונות לפתח כישורי חיים), מאפשר לעצמך להתפתח וכישורי השייט במרחב החדש מובילים את הספן ומנחים אותו להפליג בבטחה במרחב שהופך מוכר וידוע מרגע לרגע. אתה יודע שאתה נמצא במרחב הרעיון המלכד את מעשיך, אתה חש בטוח ברצונותיך והמתבונן בך משתאה על עוצמתך. אתה נחשף ליכולות חדשות וידע שמנסק אותך לוודאות שלא הייתה בך קודם. מפרש חיי האמנות מתחיל לצמוח בך ואז היצירה מתגלה כשלם אחד ולעתים אתה נסחף ללא כיוון ומפרשך אובד ונקרע והתורן נשבר ובהעדר תנאים ומיומנות בשיט המסלול שלך אובד ומעשיך נפוצים ללא כיוון ואין כוח משיכה פנימי שמלכד את תוצריך והכל מתפרק.
מפרש תקין פנימי ותחושה שאבא שלך מכיר בך ומגבה אותך כשהוא בפועל עומד מאחוריך ומאמין בך באמת, מתהומות עולה בך הכוח שאני קורא לו ״מפרש האב״ ואתה עולה אייתו על גזר עץ שנמצא לך בלב ים לאחר הסערה ושב ומפליג לדרכך.
גל חן במחול הריקוד הפרסי למוזיקה מאת מוסורגסקי
המרחב של האי-וודאות צפוי
הצופה המתבונן מהצד, נמצא בדילמה מול המפגש עם היוצר האמתי של האמנות היפה. היופי הוא מזון הנשמה והחוויה היא חוויה של יצירה, מסע ודאי רב משמעות במרחב חדש ולא וודאי, למתבונן בו. ובכל זאת מדובר במרחב ידוע, מוכר ורב הבטחה. הוא באמת חלק מחיינו. מרחב שחלים עליו חוקי הטבע. הוא שייך לנו – מכאן הוא.
ומי שהוכשר לצעוד במרחביו באולפני המאסטרים הגדולים של האמנות מכיר אותו כפי שנוודים מכירים את מדברם. לצועד הצעיר זו חוויה מכוננת שמקנה משמעות לחיים ומזון לנשמה.
הזר, זה שלא פיתח מפרש אב תקין, עומדת ולא רואה – דמיונותיו מונחים על-ידי דרך מחשבת תרבות-המדע. המשגותיו אינן ברורות ובחלקן שגויות לגמרי גם בשקרים יאחזו עיניו.
דמימה שמופיעה בשריר קידמת הירך. (שריר החייטים Sartorius, סמוך לתחל בזיז קידמי של הכסל).
החוויה שרב בה האי-וודאות ופיתוח כישורי חיים, לא ניתנת להבינה במעבדת האוניברסיטה, עיניו של המתבונן בה משם בהכרח עיוורות למעשה היצירה עצמו.
עיניים שעוגנות במרחביה של הוודאות חסרת החוויה מנוכרות בהכרח לרגשותיה של חוויה אמנותית המייצרת זרם שלם נטול פיצול, קולאז׳ או ניכור.
פירושים מיסודות הוודאות חודרים אל מרחב הצעידה באי-הוודאות בוני מיתוס ישן והם שהעניקו לאמן החדש והמאסטר הישן כוחות שגב והסבר מנחם לחוסר השייכות אל מעשיו במרחב אי-הוודאות ההולם את עיקר חיינו שנמצאים מחוץ למעבדה ולנתונים הסטטיסטיים של חיי המדען.
התקווה
בעלי היכולת לזרום מתוך תחושה שהאתגר האמנותי ימציא להם פתרונות וודאיים דווקא במרחב האי-וודאות הם שדרושים ונחוצים לנו כיום יותר כמורי דרך ויותר כיוצרי תקווה לדור הצעיר. בקרבנו דור חכם שלא רוצה להתנכר לרגישות ולשמור על מוסריות בדרכו אל יעדיו הנבחרים. וההליכה הזו בדרכו היא לבדה שתנחהו. ההליכה בדרך האמנות והאולד מאסטרס היא משל. דרך האמנות היפה באמת חוברת ושולבת במרחב של עשייה חדשה ומקנה תקווה ויסודות מנחים, את הרוצים בכך, לפתח כישורי חיים, שזכו בם האמנים שיצרו בבתי המלאכה האגדיים מאי-וודאות ובאמצעים דלים, טכניקות של ציור ותובנות נשגבות.
מצ׳ימבואה וג׳וטו תלמידו אל דה וינצ'י ורמברנדט – האולד מאסטרים הגדולים שאחזו בחלום הרנסנס שהוציאם מחשכת האל וימי הביניים נטולי הידע הבסיסי בהבראה ובאמצעות הרצון והחזון אפשרו לתלמידיהם לצאת לדרך, כדי לפתח את הכישורים הדרושים להגשמת חזונם.
נשארו לך שאלות
אשמח להשיב על כל שאלה
לטופס פנייה ישירה אל ירון מרגולין – נא להקליק – כאן
בבקשה לא להתקשר משום שזה פשוט לא מאפשר לי לעבוד – אנא השתמשו באמצעים שלפניכם –
למען הסר ספק, חובת התייעצות עם רופא (המכיר לפרטים את מצבו הבריאותי הכללי של כל מטופל או שלך) לפני שימוש בכל תכשיר, מאכל, תמצית או ביצוע כל תרגיל. ירון מרגולין הוא רקדן ומבית המחול שלו בירושלים פרצה התורה כאשר נחשפה שיטת המחול שלו כבעלת יכולת מדהימה, באמצע שנות ה – 80 לרפא סרטן. המידע באתר של ירון מרגולין או באתר "לחיצות ההחלמה" (בפיסבוק או MARGOLINMETHOD.COM ), במאמר הנ"ל ובמאמרים של ירון מרגולין הם חומר למחשבה – פילוסופיה לא המלצה ולא הנחייה לציבור להשתמש או לחדול מלהשתמש בתרופות – אין במידע באתר זה או בכל אחד מהמאמרים תחליף להיוועצות עם מומחה מוכר המכיר לפרטים את מצבו הבריאותי הכללי שלך ושל משפחתך. מומלץ תמיד להתייעץ עם רופא מוסמך או רוקח בכל הנוגע בכאב, הרגשה רעה או למטרות ואופן השימוש, במזונות, משחות, תמציות ואפילו בתרגילים, או בתכשירים אחרים שנזכרים כאן.
מאמרים אחרונים
ירון מרגולין
1.11.14
