סלניום Se התגלה כאנטי- אייג'ינג ומגן מפני מחלות כרוניות

אגוזי ברזיל הם גם אחד העצים הגדולים ובעלי החיים הארוכים ביותר ביער הגשם של האמזונס בברזיל, בוליביה ופרו. האגוזים האלו מזינים מאוד ואחד המקורות התזונתיים המרוכזים ביותר למינרל סלניום.
 צריכת אגוזי ברזיל עשויה להועיל לבריאות האדם במספר דרכים, כולל ויסות בלוטת התריס, הפחתת דלקת ושמירה על בריאות הלב, המוח והמערכת החיסונית. ב 28 גרם של אגוזי ברזיל נמצא:
 קלוריות: 187
 חלבון: 4.1 גרם
 שומן: 19 גרם
 פחמימות: 3.3 גרם
 סיבים: 2.1 גרם
 סלניום: 988. אגוז ברזיל אחד מכיל 96 מק"ג, סלניום או 175 אחוז (RDI)
נחושת: 55 אחוז מה-RDI
 מגנזיום: 33 אחוז 
 זרחן: 30 אחוז מה-RDI
 מנגן: 17 אחוז מה-RDI
 אבץ: 10.5 אחוז מה-RDI
 תיאמין: 16 אחוז מה-RDI
 ויטמין E: 11 אחוז מה-RDI
מקור הצילום בצילום מסך מהמאמר: 5 Manfaat Kacang Brazil dan Cara Mengolah yang Benar [מקור].

מאמר על תפקידו של סלניום בהארכת חיים, איזון בלוטת התריס, כולל סוכרת מסוג 2 ומחלת אלצהיימר והאם סלניום באמת מאט את ההזדקנות?

 סלניום (Selenium – Se) הוא מינרל קורט חיוני בעל הסמל Se עם המספר האטומי 34 בטבלה המחזורית [מקור]. הסלניום חיוני וחשוב לתפקודים רבים בגוף על כך להלן, [מקור]. הוא נקרא על שם המילה היוונית העתיקה 'סלין' המתייחסת לירח. נוכחות של סלניום בגוף האדם

הגוף שלנו מכיל כ 10-14מיליגרם של סלניום, אשר מרוכז במידה רבה בכבד, בכליות, הלב, הטחול, האשכים וכבל הזרע אצל גברים, כמו גם בגרעיני התאים [מקור].

מחקרים אחרונים מצביעים על כך שלסלניום תכונות אנטי-אייג'ינג חזקות והוא עשוי להגן מפני מחלות הקשורות לגיל המבוגר כולל הארכת הטלומרים (Telomeres) המידה הנכונה

[מקור]. יתרה מכך, מחקר חדש יותר משנת 2020 מצא שצריכה מוגברת של סלניום קשורה לטלומרים ארוכים יותר. טלומרים הם מבני נוקלאופרוטאין המשמשים כשומרים על יציבות הגנום על ידי הבטחת הגנה הן מפני מוות תאי והן מפני הזדקנות. [מקור1, מקור2]. 

הזדקנות היא תהליך הכולל, בין היתר, חוסר איזון בין הגנה על-ידי תזונה נוגדת חמצון ומיני חמצן-תגובתיים (ROS), שינויים בחלבון והפרעה לחידוש המיטוכונדריה [מקור], שחיקת טלומרים, שינויים אפיגנטיים ותשישות תאי גזע. מצבים אלו קשורים לדלקת קלה עד בינונית, המלווה תמיד את תהליך ההזדקנות ומקדמת מחלות הקשורות לתזונה לקויה, לגיל, או להיעדר חשיפה הולמת לשמש. אנשים מבוגרים רבים שוכחים להתאים את תזונתם לשינוי הגילאי. אצל אנשים מבוגרים, סלניום –  Se, בהיותו מרכיב באנזימי הגנה, הוא כמזון משמש כאמצעי הגנה בהיותו מרכיב בתזונה נוגדת חמצון שיכולה לאזן על-ידי הוספת 2 אגוזי ברזיל, למשל או צרור נבטי ברוקולי לסלט מיני חמצן-תגובתיים (ROS). סלניום משמש אם כן תרופה למחלה ופועל במסגרת זו על ידי הפחתה של הדלקיות (שהוזכרה לעיל) ומי שמעורר אותה הוא מחמצן העל ROS. מעט סלניום נדרשים כדי להסיר חלבונים שגויים [מקור], מה שמביא בהמשך הדרך להפחתת נזק ל-DNA וקידום אורך הטלומרים (telomere length) שמאריך את תוחלת החיים ומונע הזדקנות [מקור].

נבטי הברוקולי – החומר הפעיל בברוקולי הוא הסולפורפאן (sulforaphane) והוא נמצא בכמויות גדולות בנבטי הברוקולי ה Nrf2 נחשב לסוכן העיקרי המעניק הגנה [מקור] לתאי הגוף מפציעות. ארחיב על כך בהמשך רק כתזכורת ה – Nrf2 הוא חלבון בסיסי עם רוכסן לאוצין (bZIP) המסדיר את הביטוי של חלבונים נוגדי חמצון המגנים מפני השטן – נזק חמצוני שנגרם כתוצאה מפציעה ודלקת.

מחקר חדש מצא כי כל עלייה של 20 מיקרוגרם בסלניום בתזונה, היא למשל, צרור נבטי ברוקולי טריים, אורגניים, בסלט או אפילו רבע כוס אחת של אורז חום (ארוך) מבושל, וכן  180 גרם פטריות – הייתה קשורה לאורך טלומרים ארוך ב-0.42% במשתתפים מעל גיל 45. אורכם של הטלומרים קובע את אורכם של החיים. רוצה לומר שסלניום יכול להתקבל כ"שיקוי החיים הארוכים" [מקור1, מקור2, מקור3, מקור4, מקור5, מקור6].

סלניום Se  מנקה רעלים מהגוף מגן הלב והעורקים

מעט סלניום במזון היומי, נמצא יעיל נגד מחלות לב וכלי דם, זיהומים וסרטן [מקור]. כבר בשנת 2012 דווח שמינון נכון של סלניום בגוף מספיק כדי להגן מפני התקף לב [מקור]. סלניום וקו-אנזים Q10 חיוניים לתא [מקור]. הם פועלים ביחד בהגנה על הלב מפני התקף ומסייעים להחלמתו לאחר מכן מקור]. מצב של חוסר סלניום או מדד נמוך של סלניום ו/או של קו-אנזים Q10 הוכח כמרע את מצבם של חולים עם קרדיומיופתיה (מחלה המתבטאת בהיפרטרופיה (גדילת יתר) של חדר שמאל ללא הגדלה של שאר חדרי הלב [מקור]), אבל תוספת של שני הרכיבים ביחד נמצאה כיעילה ביותר [מקור]. 

מחסור בסלניום מקדם את המחלת הכליות CVD. כמעט בכל תפריטי ההזנה להחלמת הכליות אני מוסיף 2 אגוזי ברזיל

 [מקור1, מקור2, מקור3]. 

נוגד דלקת מעודד IGF-1 ומזרז תהליכי ריפוי

סלניום בעל יכולת מופלאה להעלות את המדד של גורם גדילה דמוי אינסולין 1 (IGF-1) בדם. פקטורי גדילה דמויי אינסולין, הידועים גם כ-IGF (ראשי תיבות של Insulin like Growth Factor) או סומטומדינים, ובמקרה שלנו מספר 1 – נמצא כי בקרב אנשים מבוגרים יש לו השפעה אנאבולית (סינתזה של מולקולות מורכבות מאבני בניין קטנות.) משפיע על גידול שרירים ועצמות ומעורב בזירוז תהליכי ריפוי והתאוששות לשרירים שנגרם להם נזק [מקור]. הוא נחשב לסמן ביולוגי מרכזי בתזונה נוגדת דלקת [מקור], נמצא שכאאשר מדד הסלניום עלה זורזה ההחלמה, סלניום סייע לה, ובהמשך תרם לאריכות חיים בקרב אנשים מבוגרים בעקבות תוספת סלניום לתפריט [מקור]. 

סלניום הוא מינרל קורטהסלניום בעל תכונות אנטי דלקתיות, אנטי-מוטגניות, אנטי-סרטניות, אנטי-ויראליות (HIV / איידס, הפטיטיס, חום אבולה וקוביד 19), אנטיבקטריאליות ואנטי-פטרייתיות [מקור1, מקור2, מקור3, מקור4, מקור5]. אך הוא עלול להיות רעיל בכמויות גבוהות, אם כי קשה, כך מסתבר להגיע אליהן, מכל מקום נושא זה מבקש להקפיד על כך שהגוף זקוק לו רק בכמויות קטנות מאוד (תכולת גוף האדם היא של 13-20 מיליגרם של סלניום ליום). הוא קיים באופן טבעי במזונות רבים למשל באגוזי ברזיל, נבט חיטה, קטניות (בעיקר בפולי סויה) תכולת הסלניום של פולי הסויה למשל משתנה ומשקפת את מצב הסלניום בקרקע בו הוא גדל. נמצא כי הריכוז של הסלניום בפולי סויה שנאסף ממדינות שונות משתנה בין ≤0.07 ל-1.5 מיקרוגרם לגרם [מקור1, מקור2] אגוזי ברזיל הם המקור הטוב ביותר לסלניום. הסלניום זמין גם בשוק כתוסף תזונה, אך כותב שורות אלו לא ממליץ עליהם אלא במקרים מאוד חריגים של מחלה קשה למשל בסרטן שנמצא בלתי ניתן לריפוי בשיטה הממסדית (ליטול רק בעצת רופא כמובן).

אגוז ברזיל. צילום מסך מויקיפדיה.

סלניום נספג בגוף מהמזון על ידי טרנספורטרים הקשורים בו בחלק המרוחק של המעי הדק בקצהו המרוחק, האיילאום – הוא המקטע האחרון של המעי הדק [מקור], אשר מתחבר למעי הגס – באִילֶאוּם בו גם   (distal part of the small intestine) [מקור1, מקור2], נספג ויטמין B12.  ולאחר ספיגתו בכבד הוא עשוי להיכנס למאגר המתיונין, שעשוי לשמש כאחסון לסלניום לטווח ארוך, או שהוא עובר חילוף חומרים. למימן סלניד ומשולב בסלנופרוטאין P (SELENOP). האחרון פועל כנשא של סלניום במחזור, ולאחר ספיגה ברקמות חוץ-כבדיות דרך חלבון 8 הקשור לקולטן ליפופרוטאין בצפיפות נמוכה (LRP8), הסלנוציסטאין מפורק, על ידי פעולת β-ליאז, לסלניד, שממנו נוצרים מספר סלנופרוטאינים נוספים. הם בולט בהם הגלוטתיון פרוקסידאזים (GPXs), thioredoxin reductases (TXNRDs), ומתיונין sulfoxide reductase [מקור] כולם יוזכרו בהמשך המאמר. 

מקור הצילום מצילום מסך מויקיפדיה.

כאשר סלנוציסטאין הופך ל-Se-Cystathionine על ידי צימוד Cystathionine gamma synthase ו-Ortho-Phospho Hemoserine (OPH) בתהליך מתילציה בה מתווספת קבוצת מתיל (CH3, אטום פחמן הקשור לשלושה אטומי מימן) לתרכובת כלשהי. הסולנין מסייע בתהליך ניקוי הרעלים [מקור].

נמצאו ראיות כי לתכונות נוגדות החמצון של סלנופרוטאינים יש גם תפקיד בהגנה תאית נגד הזדקנות [מקור].

סלניום – Se [מקור] מופיע בשתי צורות: הראשונה אורגנית (סלנו-מתיונין וסלנו-ציסטאין) ושתיים אנאורגנית (selenate ו-selenite) [מקור]. בקרקע מופיע סלניום בצורות השנייה האנאורגניות, וכאשר צמחים קולטים אותו, הם הופכים אותן לצורותיו האורגניות, סלנו-מתיונין (selenomethionine) וסלנו-ציסטיאן (selenocysteine) וכן לנגזרי המתיל שלהן. בגוף האדם הסלניום מהווה מרכיב של חומצות האמינו שנובעות מהמתיניון. רוב המתיונין (היא אחת מ-20 חומצות האמינו הנפוצות בטבע. חומצה חיונית לגוף האדם.) מופיע בצורת סלנו-מתיונין (selenomethionine), ובצורתו זו הוא יכול להשתרבב אל תוך חלבוני הגוף כשהוא ממלאים תפקיד מפתח בשליטה והסרה של חלבונים מקופלים שגויים [מקור, מקור2, מקור3, מקור4]. שרירי השלד הם המקום העיקרי של אגירת סלניום [מקור1 מקור2 מקור3].

הערה: החלבונים הם מולקולות שמבצעות את רוב העבודה בתאי גופנו. כאשר חלבון מסונתז בתא על ידי הריבוזום, הוא נמצא במבנהו הראשוני, כלומר כשרשרת ארוכה של חומצות אמינו ללא מבנה מוגדר. במצב זה החלבון אינו פעיל ולא יכול לבצע את עבודתו. כדי למלא את ייעודו על החלבון להתקפל (Protein folding). תהליך הקיפול יוצור מבנה תלת-ממדי. מבנה כזה מבנה נטיבי (Native state), והוא בעל מבנה שלישוני או רביעוני, מקופל במבנה תלת ממדי. חלבונים בעלי קיפול שגוי הם חלבונים רעים. לא רק שאינם יכולים לבצע את העבודה הנדרשת בתאי האדם, אלא שהם מעוררים מספר מחלות נוירו-ניווניות מהסוג הנורא ביותר, כגון מחלת אלצהיימר, פרקינסון והפרה המשוגעת. [מקור1, מקור2, מקור3].

קיפול חלבונים הוא תהליך ספונטני שמונחה בעיקר על ידי אינטראקציות הידרופוביות, היווצרות של קשרי מימן תוך מולקולריים, כוחות ואן דר ואלס, והוא מנוגד על ידי אנטרופיה קונפורמטיבית.[מקור]  תהליך הקיפול מתחיל לעתים קרובות בתרגום משותף, כך שקצה ה-N של החלבון מתחיל להתקפל בזמן שהחלק ה-C-terminus של החלבון עדיין מסונתז על ידי הריבוזום; עם זאת, מולקולת חלבון עשויה להתקפל באופן ספונטני במהלך או לאחר הביוסינתזה [מקור]. מקור האיור בצילום מסך מויקיפדיה.

רוב הסלניום מהתזונה שלנו מאוחסן ברקמת השריר, הוא מאוחסן גם בכמות גדולה בבלוטת התריס, אם כי המקור של בלוטת התריס שונה, כשבלוטת התריס הוא האיבר עם הריכוז הגבוה ביותר של סלניום בגוף. גם מחסור קל בסלניום עשוי לתרום להתפתחות ולתחזוקה של מחלות אוטואימוניות של בלוטת התריס [מקור].

מחקר ידוע משנת 2002 בחן קבוצה של חולים במחלות אוטונאימוניות של בלוטת התריס. חלק קיבלו פלצבו בזמן שאחרים קיבלו 200 מק"ג של תוסף סלניום במשך שלושה חודשים. הקבוצה שנטלה סלניום חוותה ירידה ברמות נוגדני פרוקסידז של בלוטת התריס מ-100 אחוזים ל-63.6 אחוזים, ובדיקות אולטרסאונד הראו כי סבלו פחות מדלקות בבלוטת התריס. מחקר זה סיפק ראיות מוצקות כי לסלניום השפעה משמעותית על הבריאות של בלוטת התריס [מקור].

נטילת סלניום בשילוב עם יוד (2 אגוזי ברזיל וכפית אצות ווקאמה יבשות) תסייע לעצור את מחלת בלוטת התריס המתקדמת (חוסר thyroxine), ובמקרים מסוימים מגרה את נסיגה של המחלה (לעתים קרובות יותר בילדים) [מקור1, מקור2].

חולשה בשרירים – מתבקשת לבחון מחסור בסלניום

סלנופרוטאינים – אנזימים התלויים בסלניום.

סלנו-פרוטאינים, הם אנזימים שזקוקים לסלניום כמרכיב חשוב, במהלך הסינטזהנשלהם. עד היום זוהו לפחות 25 סלנו-פרוטאינים. – הם ידועים כסלנופרוטאינים – וממלאים תפקידי מפתח ברבייה, חילוף חומרים של הורמוני בלוטת התריס וסינתזת DNA [מקור]. הסלנופרוטאינים שבסלניום האחראים העיקריים לרבים מהיתרונות הבריאותיים של סלניום [מקור]. סלנופרוטאינים פועלים להגנתנו כנוגדי חמצון לוויסות בלוטת התריס, שיפור פוריות הגבר וכחומרים אנטי דלקתיים, אנטי-מוטגניים, אנטי-סרטניים, אנטי-ויראליים,כמו כן הוא בעל תכונות אנטיבקטריאליות ואנטי-פטרייתיות [מקור1, מקור2, מקור3, מקור4, מקור5]. הם גם משתתפים בעקיפין במנגנון של ריפוי פצעים כמפחיתי מתח חמצוני [מקור].  הסלניום הוא גם קו-פקטור בפעילות המחזרת של אנזימים נוגדי חמצון מהחשובים מכולם הגלוטתיון glutathione peroxidases (שם העל של קבוצת הגלוטתיון – המגן הגדול, הטבעי, שנוצר בגוף האדם, על האורגניזם מפני נזק חמצוני [מקור]), ושל צורות אחדות של האנזימים thioredoxin reductase. 

גלוטתיון פרוקסידאז (GPX) הוא הסלנופרוטאין העיקרי שקיים בגוף האדם, ומי שמסייע כנוגד חימצון מאוד חזק בשליטה על ייצור של רדיקלים חופשיים במיוחד באתרי דלקת [מקור]. סלנופרוטאינים נוספים הם: סלנופרוטאין-S המווסת את הציטוקינים הדלקתיים וסלנופרוטאינים-P הוא שמשמשים כגורם להומאוסטזיס.

אנזים thioredoxin reductase – קשור לתיורדוקסין (הוא מחלקה של חלבוני חיזור קטנים הידועים כקיימים בכל האורגניזמים. הוא ממלא תפקיד בתהליכים ביולוגיים חשובים רבים, כולל איתות חיזור. הוא נקשר לקשר דיסולפידי. קשר דיסולפידי נוצר בדרך כלל מחימצון קבוצת סולפהידריל (SH) [מקור].) תיורדוקסין יכול להיות גורם חשוב לרפואה באמצעות תגובתם למיני חמצן תגובתיים (ROS). יצירת קשרי דיסולפיד בין שיירי ציסטאין חשובה בייצוב המבנים המקופלים של חלבונים רבים [מקור] האנזים thioredoxin reductase, תלוי הסלניום, הוא האנזים היחיד הידוע כמזרז הפחתת Thioredoxin ובכך הוא מגן על ה-DNA כחומר גנטי, וההגנה שלו היא מפני נזקים חמצוניים. מחקר שהתפרסם בשנת 2021 חושף שהסלנופרוטאינים ממלאים תפקיד מפתח בשליטה והסרה של חלבונים מקופלים שגויים, אשר מצטברים ככל שאנו מתבגרים.מומחים מציינים כי הצטברות חלבונים שגויים היא מאפיין נפוץ של הזדקנות ומחלות הקשורות לגיל [מקור], כולל סוכרת מסוג 2 ומחלת אלצהיימר [מקור1, מקור2, מקור3, מקור4, מקור5 ].

הפעילות נוגדת החמצון של סלניום משתבחת בשילוב עם ויטמין E.

מה עומד מאחורי מחסור בסלניום

לחם, תפוחי אדמה, אורז לבן, עוגות וסוכר מחסלים סלניום – האויב הגדול ביותר של סלניום הן הפחמימות – קמח, וכל מה שמתוק. מספר רב של פרוסות לחם בארוחה (מעל ל 3) גם אם מוגשים בה למשל נבטי ברוקולי, לא יסייע בידך כי סלניום נספג בצורה גרועה מאוד על ידי הגוף בנוכחות פחמימות. נושא זה יכול לגרום לחוסר סלניום ממדרגה ראשונה.

מחסור בסלניום גורר מחסור בויטמין E. 

הסימנים העיקריים למחסור בסלניום הם: כאבי שרירים וכאבים בפרקים, עייפות, אנמיה, מחלות כליות כרונית, ירידה של GFR אל מתחת ל-33 ופגיעה בלבלב [מקור1, מקור2, מקור3, מקור4].

אם עולה בדעתך ליטול תוספי סלניום, או שעולה בדעתך שיש לך מחסור בסלניום, יש לבדוק אפשרות לצום פחמימות, אם לא בא לך להוריד פרוסות לחם מיותרות דבר על כך עם הרופא שלך. טרם תקבל את עצתו ברר מה הידע שלו בתחום תוספי תזונה, היכן למד ובמשך כמה זמן (ברוב המקרים אין לרופא שלך שום ידע גם בתחום זה).

קדמיום מעלה ברזל, גלוטתיון אך מוריד רמות סידן, ונחושת

המחקר הנוכחי בוצע כדי לקבוע את ההשפעה של קדמיום (Cd) (מתכת רכה) על מצב נוגד החמצון של השמרים Saccharomyces cerevisiae.  S. cerevisiae משמשת כמערכת מודל אוקריוטית טובה לחקר המנגנונים המולקולריים של עקה חמצונית.  חקרנו את התגובה ההסתגלותית של S. cerevisiae שנחשפו ל-Cd.  תאי שמרים יכלו לסבול עד 100 מיקרו-M Cd ונצפה עיכוב בצמיחה ובכדאיות.  חשיפה של תאי שמרים ל-Cd הראתה עלייה במלונדיאלדהיד וגלוטתיון.  הפעילויות של קטלאז, סופראוקסיד דיסמוטאז וגלוטתיון פרוקסידאז היו גבוהות גם בתאים שנחשפו ל-Cd.  השילוב של Cd הוביל לעלייה משמעותית בברזל, אבץ ולהפך רמות הסידן, הנחושת הופחתו.  התוצאות מצביעות על כך שנוגדי חמצון גדלו והם מעורבים בהגנה מפני נזק מקרו-מולקולרי במהלך עקה חמצונית;  ככל הנראה, אנזימים אלו חיוניים למניעת ההשפעות הפרו-אוקסידנטיות של Cd

יתרונות בריאותיים נוספים

סלניום עשוי גם למלא תפקיד חשוב בהגנה מפני מחלות מסוימות הקשורות לגיל.

סלניום מגן על לב האדם – צילום מסך מויקיפדיה

מחלת לב

מטה-אנליזה אחת מצאה שאנשים עם רמות סלניום נמוכות יותר נמצאים בסיכון גבוה יותר למחלת לב כלילית. לעומת זאת, סקירת מקור מהימן של ניסויים שהשתמשו רק בתוספי סלניום למניעה ראשונית של מחלות לב לא מצאו השפעות מובהקות סטטיסטית של סלניום על אירועים קטלניים ובלתי קטלניים כאחד. למרות שחלק מהמחקרים נראים מבטיחים, אין מספיק ראיות כדי לתמוך בשימוש שגרתי בתוספי סלניום, במיוחד אצל אלה שמקבלים מספיק ממזון כדי למנוע מחלות לב בשלב זה.

מחלת הסרטן

ישנה תפיסה שסלניום עשוי למלא תפקיד במניעת סרטן הודות ליכולתו להגן על תאים מפני נזקי DNA ומוטציות. עם זאת, העדויות סביב זה נותרו סותרות.

על פי סקירה משנת 2018 של 83 מחקרים, אין מחקר מוצק המצביע על כך שסלניום מתזונה או תוספי מזון מונע סרטן בבני אדם.

למעשה, כמה ניסויים מצביעים על כך שתוסף סלניום עשוי להגביר את הסיכון לסרטן עור שאינו מלנומה ולסוכרת מסוג 2.

מחלת בלוטת התריס

סלניום ממלא תפקיד מפתח בתפקוד בלוטת התריס. כמה מחקרים מצביעים על כך שרמות סלניום אופטימליות יכולות להגן מפני מחלות בלוטת התריס ולשמור על הבריאות הכללית.

עם זאת, על פי המשרד לתוספי תזונה, יש צורך במחקר נוסף כדי לקבוע אם תוספי סלניום יכולים לטפל או למנוע מחלות בלוטת התריס.

ירידה קוגניטיבית

מכיוון שרמות הסלניום בסרום יורדות עם הגיל, ריכוזי סלניום שוליים או חסרים עשויים להיות קשורים לירידה הקשורה לגיל בתפקוד המוח. מומחים מאמינים שזה עשוי לנבוע מתכונות נוגדות החמצון של סלניום.
ובכל זאת, יש צורך במחקר נוסף כדי לקבוע אם תוספת סלניום יכולה לסייע בטיפול או במניעת ירידה קוגניטיבית הקשורה לגיל במבוגרים.

מינון הצריכה המומלץ של סלניום ליום נע בין -55 מיקרוגרם ו-70 מיקרוגרם גם לנשים וגם לזכרים בוגרים, כשהמינון הנמוך יותר מיועז לבחורים. צריכת סלניום תלויה בעיקר בתכולת המזון שבתפריט היומי [מקור].  (Navarro-Alarcon and Cabrera-Vique 2008).

נזקים מעודף של סלניום:

הרעלת סלניום (נדירה) נקראת סלנוזיס, ומתבטאת בהפרעות עיכול, נשירת שיער, כתמים לבנים בציפורניים, הפרעות בתפקוד מערכת העצבים.

מנה יומית מומלצת (RDA) של סלניום:

במבוגרים: 55 מיקרוגרם ליממה.

הגבול העליון המותר הוא  של 400 mcg

לסלניום יש מספר נגזרות כימיות כמו סלנומתיונין, סלנוציסטאין, סלנאט וסלניט. נגזרות כימיות אלו הם גם המקורות העיקריים לסלניום תזונתיים. הצורה נפוצה שבהם הוא סלנומתיונין (selenomethionine)

סלנומתיונין (SeMet) נמצא במזונות רבים, כולל אגוזים, דגנים מלאים, בשר, ביצים ומוצרי חלב. הוא הסוג של הסלניום, SeMet החשוב לתפקוד תקין של בלוטת התריס. הוא ממלא תפקיד ברבייה, ייצור DNA והגנה על הגוף מפני זיהום. סלנומתיונין מתחבר עם חלבונים בגוף ויוצרים את נוגדי חמצון שהוזכרו למעלה הסלנופרוטאינים. האספקה העיקרית של סלניום לגוף מתבצעת באמצעות מזון [מקור]. המזונות העיקריים שמספקים סלניום כוללים דגנים, לחמים (0.01–30 מ"ג לכל 100 גרם), דוחן, חיטה, שעורה (0.0077 מ"ג לכל 100 גרם), אגוזים, דגים (0.1–5.0 מ"ג לכל 100 גרם), ביצים (3–25 מ"ג לכל 100 גרם), גבינת קוטג, שרימפ, פטריות, שעועית/עדשים, שמרים (0.6–15 מ"ג לכל 100 גרם), אגוזי ברזיל (0.03–515 מ"ג לכל 100 גרם) וברוקולי (0.5–1.0 מ"ג לכל 100 גרם) נקבעים בכמות גבוהה יותר של הצטברות סלניום [מקור1, מקור2, מקור3] בבשר הכמות קטנה מאוד למשל בבקר 0.42–0.142 מ"ג לכל 100 גרם.

הצורות העיקריות של תוספי סלניום הגם שאינן מומלצות הן סודיום סלניט (אי-אורגני), סלנומתיונין (אורגני) Sodium selenite (inorganic), selenomethionine (organic) ושמרים שנזכרו לעיל (0.6–15 מ"ג לכל 100 גרם) כמות זו לא מצדיקה לכנותם עשירים בסלניום [מקור]. בשלב זה, אין ראיות מוצקות לכך שתוספי סלניום מועילים לבני האדם שנמצאים בסיכון למחסור בסלניום.

מכיוון שגוף האדם אינו מייצר סלניום משלו, חיוני לקבל כמויות אופטימליות מהתזונה, על מנת שזה יועיל לבריאות הכללית. נושא זה חשוב לחולי כליה, בלוטתה התריס, לחולי לב, אלצהיימר ולאנשים שעברו את גיל ה- 60.

אגוזי ברזיל

אגוזי ברזיל הם אחד המקורות הטובים ביותר לסלניום. 2 אגוזי ברזיל מספקים את כל מנת הסלניום הנדרשת. כשישה עד שמונה אגוזים, נמצא כ-544 מק"ג סלניום וב100 גרם נמצא 0.03–515 מ"ג. הקפידו לאכול רק מנה של אגוזי ברזיל כמה פעמים בשבוע כדי למנוע רעילות של סלניום. תוספת הסלניום ניתנת לחולי HIV, קורונה, לסובלים ממחלת קרוהן, מחלות בלוטת התריס ומחלות לב וכלי דם [מקור1, מקור2, מקור3, מקור4].

חילוף חומרים ראשוני של סלניום באדם

סלנומתיונין הוא הצורה הכימית העיקרית של סלניום תזונתי וצריכה רחבה שלו (Diamond et al. 1993). חילוף החומרים הראשוני מתחיל בבליעת הסלנומתיונין (SeMet) דרך מזון או תוספי מזון. ה-SeMet שנספג דרך תעלות הובלה במעיים, מגיע למאגר המתיונין. התפקיד העיקרי של מאגר מתיונין הוא לאחסן סלנומתיונין ובו זמנית לשלב אותם בחלבונים המחליפים את המיקום של מתיונין ויוצרים סלנומתיונין. אחד הדיווחים מגלה כי "היחס של 1 אטום סלניום (SeMet) ל-8000 שאריות מתיונין שווה ערך ל-1 סלנומתיונין לכל 1100 מולקולות אלבומין" (בורק 2001). הסלנומתיונין עובר דרך מחזור מתיונין ומסלולי טרנססולפורציה (בעיקר בכבד). הסלנומתיונין עובר טרנססולפורציה לייצור סלנוציסטאין ובהמשך בעזרת Sec Lyase הוא נוטה ליצור סלניד (Martin and Hurlbut 1976; Esaki et al. 1982). במהלך הצריכה התזונתית, צריכת סלנוציסטאין נמוכה יחסית מסלנומתיונין וכתוצאה מכך סלנוציסטאין (Sec) תגובתי מאוד. אלה נשמרים בריכוז נמוך בעוד שהסלנומתיונין הפחות תגובתי (SeMet) עובר חילוף חומרים גבוה (סוזוקי 2005). בכבד, מתיל סלנול מיוצר כתוצאה מפעילות α-lyase, ומתיל סלנול זה בתורו מקבל דה-מתיל ליצירת סלניד (Suzuki et al. 2006). התפקיד הביולוגי העיקרי המדווח של סלנומתיונין הוא לייצר נגזרות של סלניום וכן לאחסן סלנומתיונין לסינתזה נוספת של סלנופרוטאינים. השלב האחרון במטבוליזם של סלניום הוא המרה של SeMet ל-Sec דרך Transsulphuration מסלול ואחריו ביו-סינתזה של סלנופרוטאינים (Labunskyy et al. 2014). המסלול לחילוף חומרים ראשוני של סלניום מוסבר חלקית באיור2  : הצריכה התזונתית ומטבוליזם ראשוני של סלניום בגוף האדם .

שיבולת שועל ספוגת מים עומדת במשך עד חמישה ימים, היא מכילה בכל רגע יותר פרוביוטיקה. הכינו כמות גדולה שתספק לכם מנות בריאות של שיא האיכות לכל השבוע. צילם ירון מרגולין

כוס אחת של שיבולת שועל רגילה, מבושלת, מעניקה 13 מק"ג סלניום.

תרד, מבושל מקפוא, מספק כ-11 מק"ג סלניום לכל כוס. הוא גם מלא בחומצה פולית וויטמין C.

נשארו לך שאלות 

אשמח להשיב על כל שאלה 

לטופס פנייה ישירה אל ירון מרגולין – נא להקליק – כאן  

בבקשה לא להתקשר משום שזה פשוט לא מאפשר לי לעבוד – אנא השתמשו באמצעים שלפניכם –


    שמי Name:


    טלפון phone:


    דוא"ל (כדי שאוכל להשיב לך מכל מקום בעולם) Email:


    איך אני יכול לעזור לך How can I help you:


    אפשר לקבל את בדיקות הדם החריגות שלך Exceptional laboratory tests:



    למען הסר ספק, חובת התייעצות עם רופא (המכיר לפרטים את מצבו הבריאותי הכללי של כל מטופל או שלך) לפני שימוש בכל תכשיר, מאכל, תמצית או ביצוע כל תרגיל. ירון מרגולין הוא רקדן ומבית המחול שלו בירושלים פרצה התורה כאשר נחשפה שיטת המחול שלו כבעלת יכולת מדהימה, באמצע שנות ה – 80 לרפא סרטן. המידע באתר של ירון מרגולין או באתר "לחיצות ההחלמה" (בפיסבוק או MARGOLINMETHOD.COM ), במאמר הנ"ל ובמאמרים של ירון מרגולין הם חומר למחשבה – פילוסופיה לא המלצה ולא הנחייה לציבור להשתמש או לחדול מלהשתמש בתרופות – אין במידע באתר זה או בכל אחד מהמאמרים תחליף להיוועצות עם מומחה מוכר המכיר לפרטים את מצבו הבריאותי הכללי שלך ושל משפחתך. מומלץ תמיד להתייעץ עם רופא מוסמך או רוקח בכל הנוגע בכאב, הרגשה רעה או למטרות ואופן השימוש, במזונות, משחות, תמציות ואפילו בתרגילים, או בתכשירים אחרים שנזכרים כאן.

    מאמרים אחרונים

    נשלח ב כללי

    מהו אימון שלפוחית השתן?

    אימון שלפוחית ​​השתן, הוא טיפול טבעי ללא תרופות, כולל ניסיון מודע להטיל שתן במרווחי זמן קבועים כדי לפתח קיבולת גדולה יותר של שלפוחית ​​השתן ושיפור השליטה בשלפוחית ​​השתן. 

    מערכת השתן – כוללת את הכליות, השופכנים, שלפוחית ​​השתן והשופכה (Urethra) – אשר אחראית על פינוי הפסולת מהגוף בזמן ההשתנה. הכליות ממוקמות בגב באזור הבטן העליונה. הן אוהבות מים, ודם נקי אך לא רעלים ובמיוחד לא חלבון בכמויות גדולות שמוצריו נמצאים ביתר בנוזל הדם. מתוכו הן במיוחד לא אוהבות חלבון מהחי שמקורו בתזונה, לכן הן מייצרות הרבה פסולת, עובדות קשה, מנקות מפעילות יכולת ליצר אמוניה, הורמונים ושתן. העיקר כאן הוא סינון וניקוי פסולת מנוזל הדם. הכליות הן המסננת שמפרידה את הפסולת מהדם, משאירות אותו נקי ומאוזן מבחינת ה-pH, ומעבירות את הפסולת (היא השתן) דרך צינור ביוב טבעי – השופכנים, צוואר שלפוחית השתן, והשופכה. השתן (הפסולת) עובר תחילה דרך השופכנים אל שלפוחית ​​השתן, הם צינור הביוב הראשון, שם השתן ממתין עד שדולף במקרה שאנו מבקשים לתקן או עד שאפשר לסלק אותו משם בזמן המתאים לנו. צוואר שלפוחית השתן (Bladder neck) הוא עוד צינור ביוב, והאזור המקשר בין שלפוחית השתן (Bladder) שבאיור למעלה ובין השופכה (Urethra), שבאיור למטה. צניחה כלפי מטה של צוואר השלפוחית בעת עליית הלחץ התוך-בטני (בשל מאמץ, דמימת שריר) היא שתביא לדליפת שתן במאמץ, נושא שיוזכר בהמשך המאמר. מקור האיור בצילום מסך של עמוד של מאיו קליניק – כאן 

    שלפוחית רגיזה

    כאשר אדם סובל משלפוחית שתן רגיזה  (מעל 8 הטלות שתן במהלך שעות היום), אין לדעת מתי הוא נתקף בדחף הפתאומי ובלתי נשלט ללכת לשירותים [מקור]. הסובלים משלפוחית רגיזה יכולים להגיע לנקודה שבה הם מנהלים את כל חייהם סביב הזמינות של חדר השירותים. הפחד מדליפה (leakage) בזמן קניות, נסיעה באוטובוס או בטיול שטח, או צפייה בחנויות, בנוף בטבע עם חברים, יכול לנהל את חייהם. הדליפה יכולה להיות מביכה עד כדי כך, שהבחירה להישאר בבית מנצחת.

    מערכת השתן – איברים שקולטים ומסלקים את תוצרי הפסולת הרעילים ממנו ועודפי המים מהגוף. המערכת מורכבת מזוג כליות שמייצרות שתן; שופכנים, שמנקזים את הכליות ושלפוחית שמאחסנת את השתן לפני שהוא מסולק מהגוף. שלפוחית השתן יכולה להכיל עד כ- 700 מ"ל נוזל של שתן, סוגר ושופכה דרכה השתן מסולק מהגוף. אצל זכרים השופכה היא גם נתיב להפרשת נוזל הזרע. השופכה קצרה יותר בנשים [מקור]. אצל גברים היא עוברת דרך בלוטת הערמונית (איור למטה) ולאורך הפין עד לפתח השופכה בעטרה.  כמות המים המופרשת בשתן תלויה בכמות המים בגוף. כאשר יש בגוף מחסור במים – צמא, הכליות סובלות, כי הן אוהבות הרבה מים. במחסור תופרש כמות קטנה של מים בשתן וצבעו יהיה כהה יותר. שתו מים. מקור האיור בויקיפדיה.

    מתוארים שני סוגים עיקריי של בריחת שתן: בריחת שתן במאמץ, בה דולף שתן בשילוב עם מאמץ גופני, לחץ פתאומי על הבטן בעקבות שיעול, או התעטשות, ובריחת שתן "בדחיפות" (overactive bladder –OAB) (stress incontinence), שבה דולף שתן יחד עם רצון פתאומי מלחיץ לרוץ מיד לבית שימוש [מקור].

    בריחת שתן במאמץ אינה קשורה ללחץ פסיכולוגי, אך השנייה (OAB) כן.

    אנשים מכירים מסעדות טובות בכל מקום, מוזיאונים מעולים ואפילו תחנות הסעה, או מאפיות אבל הסובל משלפוחית רגיזה יודע איפה השירותים בכל מקום שאליו יגע.

    הילד המשתין, מאנקן פיס. הוא אחד מסמליה המוכרים של העיר בריסל. מקור הצילום ויקיפדיה.

    בריחת שתן ( איבוד לא מכוון של שתן [מקור].) אצל גברים היא לעתים קרובות נקשרת בהגדלה של הערמונית או בעקבות טיפול רפואי (רפואת הממסד) בערמונית כגון ניתוח או הקרנות לסרטן הערמונית.

    מקור האיור בויקיפדיה.

    בריחת שתן בקרב הנשים שונה וקשורה בדרך כלל לתפקוד לקוי של שלפוחית ​​השתן עצמה או של שרירי רצפת האגן (בלט השלפוחית, בשנת 1500 לפנה"ס המצרים כתבו על "נפילת הרחם", הוא בלט השלפוחית כיום ובשנת 400 לפנה"ס ביוון, היפוקטרס פרסם שהסיבות לצניחת שלפוחית השתן עלולה לנבוע מ"הפרזות מיניות", מאמץ ותשישות [מקור]) [מקור]. שריר החיתולית (פאציה)הגידים ורקמות החיבור שבין השלפוחית לבין הנרתיק נחלשים, מתדוממים או מתנתקים (דמימה שיכולה להתפרץ בין היתר נוכחות דמות חזקה שמונעת מימוש עצמי) [מקור] כאשר תפקוד לקוי כזה מתעורר לעתים קרובות גם במהלך היריון או לידה, וכן -או בגיל המעבר [מקור].

    הנקודה החיובית היא שהיום אנחנו יודעים כיצד לסייע, לטפל בבעיה, באופן שישנה את איכות החיים שלך ויסייע לך לחזור ולתפקד בשגרה שהיית כל כך רגילה אליה, בקלות וביעילות

    [מקור].

    בקרוב השליטה היכן בית השימוש עלולה להישכח מחייך. ניתן להגיע לזאת על ידי שינוי תזונה למשל הימנעות ממאכלים משתנים, להפחית חלבונים (26 – 45 גרם חלבון בלבד ביום) ולבצע "אימון שלפוחית" – ניסיון התאפקות בעת תחושת רצון להטלת שתן (עד כמה שניתן) [מקור].

    אימון שלפוחית השתן (bladder retraining) מכונה גם "אימון מחדש של שלפוחית השתן", "חינוך מחדש של שלפוחית השתן" ו"תרגיל שלפוחית השתן".

    תרשים מערכת הרבייה של האישה
    תרשים מערכת הרבייה הנקבית
    1. חצוצרה
    2. ציצת החצוצרה
    3. שלפוחית השתן
    4. עצם החיק
    5. בלוטת סקין
    6. נקודת ג'י
    7. דגדגן – בקצהו השמאלי המעוקל,
    חלקו החיצוני; השאר פנימי.
    8. Vestibular bulbs = Clitoral bulbs
    אחד מחלקיו הפנימיים של הדגדגן
    9. שופכה
    10. השפתיים הקטנות
    11. השפתיים הגדולות
    12. שחלה
    13. המעי העקול (סיגמואיד)
    14. רחם
    15. כיפת הנרתיק
    16. צוואר הרחם
    17. חלחולת
    18. נרתיק
    19. פי הטבעת
    20. בלוטת ברטולין
    מקור האיור ויקיפדיה

    אימון לשליטה בשלפוחית ​​השתן מלמד אותך בהדרגה להחזיק שתן לפרקי זמן ארוכים יותר ויותר כדי למנוע מצבי חירום ודליפות.

    האגן מורכב מ- 3 עצמות שיוצרות חלל שנקרא "האגן הקטן", בחלל זה נמצאים שלפוחית השתן, הרחם והשחלות, גם הערמונית (פרוסטטה) חלקו התחתון של צינור העיכול – הרקטום, אפשר לראות אותם באיור למעלה. כמו כן נמצאים כאן עצבים, כלי דם רצועות ושרירים. ברצפת האגן מסתיימות שלוש המערכות: מערכת השתן, מערכת הרבייה ומערכת העיכול.
    הפתחים של המערכות האלו בנויים משרירים, בחלקם אנחנו יכולים לשלוט כמו בסוגרים שלנו (לאסוף, להתאפק ולשחרר) ובאחרים אין שליטה. שרירים חלשים, מכווצים כרונית, מדוממים יכולים לעורר מספר בעיות בהן טחורים, דליפת צואה ושתן או בכאבים בזמן קיום יחסי מין. טיפול בשרירים אלו אפשרי ויכול להביא לפתרון בעיות רבות. מקור האיור בצילום מסך מהמאמר: מהי רצפת אגן שמציע טיפול ופיזיותרפיה בשרירי רצפת האגן – כאן.

    טיפול לא תרופתי זה כולל בדרך כלל אימון לשלפוחית השתן שמחייב ביצוע הטלת שתן בלוחות זמנים קבוע, בין אם הדחף להטיל שתן גדול ובין אם לא. כדי להתגבר על דחף להשתין לפני מרווח הזמן שנקבע מראש, עליך להשתמש בטכניקות של הרפיה ותרגילי חינוך האבר לאופן פעולתו המיטבית.

    מרווח הזמן שנקבע מראש, עולים בהדרגה עם הזמן
    תוכנית זו נעה בין 8-12 שבועות. אנשים יכולים לקבל טיפולי אימון בשלפוחית השתן באופן פרטני או כחלק מקבוצה [מקור].

    אדם שמצליח להסיט את תשומת לבו מהצורך המלחיץ להטיל שתן מיידית, יכול בהדרגה להירגע, מה שגורם להפחתת תחושת החרדה לגבי מתן שתן תכוף.

    טכניקת אימון שלפוחית השתן
    1. שלב ההכנה בו ומלץ לנהל רישום לגבי דחפים להטלת שתן, בכלל זה גם מתי הוא דולף. על סמך הרישום שמתקבל קובעים את התדירות ומתחילים לנהל מתי צועדים לשירותים.

    2. בשלב האימון השני מקובל להוסף כ-15 דקות לזמן שנקבע בשלב הראשון. לדוגמה, אם נכנסת לשירותים כל שעה, בשלב השני הביקורים בשירותים יתבצעו על-פי היומן בכל שעה ו-15 דקות. בשלב זה יש להיכנס לבית שימוש גם אם לא מרגישים בדחף להשתין.

    הדחף להטיל שתן מפסיק לנהל אותך בהדרגה. בשלב השני יש להחזיק את מתן השתן אפילו עוד חמש דקות תחילה, לאחר שיתגלה לך שזה לא יוצר דליפה, יכולה להתחיל גם תחושת רוגע ואפילו של הישג. אחרי הכל גם עולה פעמים רבות תחושת ניצחון. הידיעה שיציאה לחרות כובשת את חייך מחדש משחררת, ובשלב זה אפשר להגדיל את משך הזמן בהדרגה בעוד 5 דקות והגענו לסה"כ רווח של עוד כ-10 דקות, עד שהחזקת המעמד להטלת שתן תורחב אפילו לשלוש עד ארבע שעות מבלי שתילחץ או תידרש ללכת לשירותים. אם תחושת הלחץ, הדחף ללכת להטיל שתן חוזרת אליך, כדאי לנסות שיטת הסחת הדעת אפילו על ידי ספירה לאחור מ-100 לאחד כמו בתרגילי הרפיה להירדמות בלילה, או תרגול נשימות עמוקות כנדרש בשיטת "לחיצות ההחלמה". אבל אם הגוף עומד לנצח אותך, והתחושה שממש אי אפשר כבר להחזיק את זה, המיזרקה מורשה. השימוש בשירותים הותר, אבל האימון נמשך ובהטלת השתן הבאה יש לעמוד במועד הריקון המתוכנן הבא שלך כדי להישאר בלוח הזמנים המקורי לאימון מחדש של שלפוחית ​​השתן.


    האימון לשליטה על שלפוחית השתן מכוון אל השרירים שברצפת האגן הנתונים לשליטה.
    השופכה (Urethra – ראו איורים למעלה, היא כיוון העבודה שלנו. אנחנו מבקשים להרחיב את השליטה על צינור הביוב האחרון שבמערכת) שוכנת על שכבת רקמה תומכת המורכבת מדופן הנרתיק הקדמי (איור a, בקרב נשים) והפאסיה האנדופלווית (איור b, למטה). מבנים אלו מכונים ערסל, משפך תלויים מהארקוס טנדינאוס (arcus tendineusפס לבנבן מעובה בשכבה העליונה של החלק הסרעפתי של האגן) איור למטה (b) ובשילוב עם שרירי רצפת האגן ה levator ani פונקציונלי (functional levator ani). ה-levator ani היא קבוצת שרירים רחבה ודקה, הממוקמת משני צידי האגן. מבנה זה נוצר משלושה מרכיבי שריר: ה-pubococcygeus, ה-iliococcygeus וה-puborectalis שמופיעים באיור למעלה [מקור]. (לרצפת האגן שמות נוספים – קרקעית האגן, בלטינית levator ani)  יוצרים 'ערסל' שגורם לדחיסה של השופכה עם לחץ תוך בטני מוגבר, למשל בעת שיעול, וביטול לחץ זה או אימון השרירים להפעלת לחץ על השופכה מונעים דליפת שתן – הוא מתרת האימון [מקור].
    שרירי רצפת האגן – ה-levator ani הם מבנה בצורת משפך שמורכב בעיקר משריר מפוספס, בו נמצאים גם מעט סיבי שריר חלק. שריר חלק נמנה על שרירים לא רצוניים [מקור]. שריר Levator ani יחד עם שריר הזנב (coccygeus muscle) הוא חלק מרצפת האגן. הוא תומך ומגביה את רצפת האגן. כ"משפך" הוא ממוקם משני צידי האגן התחתון, כנראה למעלה, ומאפשר מעבר בתוכו. שריר ה- Levator ani נוצר ממפגש של שלושה שרירים, שרירי puborectalis, pubococcygeus ו-iliococcygeus (a). אלה מקבלים הפעלה עצבית על ידי העצבים הסומטיים (the somatic nerves) ממקלעת העצה, כלומר מהעצב הפודנדל (the pudendal nerve) והעצב של שריר ה-levator ani וכן מעצבים אוטונומיים ממקלעת ההיפוגסטרית התחתונה (the inferior hypogastric plexus) [מקור]. התפקיד העיקרי של שריר ה-levator ani הוא תמיכה והעלאה של מבני הקרביים שנמצאים באגן. תפקיד זה כולל סיוע לתפקוד מיני תקין (שריר ה- Pubococcygeus), עשיית צרכים, מתן שתן, ובכלל זה הוא גם מאפשר כנזכר למעלה, למבנים שונים לעבור דרכו [מקור]. הוא מורכב משלושה חלקים שהוזכרו לעיל: puborectalis, pubococcygeus ו-iliococcygeus. שריר הפובורקטליס יוצר מתלה סביב פי הטבעת התחתונה כאשר הוא פוגש את הסיבים מהצד הנגדי. הוא פועל בשיתוף עם הסוגר האנאלי הפנימי והחיצוני בעשיית הצרכים.
    שריר הפובוקוציגאוסPubococcygeus שולט בזרימת השתן, מסייע גם בהפחתת בריחת שתן, כאשר שריר פובוקוציגאוס חלש, מדומם כסמן להמתנה ופאסיביות ובקוטב השני לאמביציוזיות ושאיפה בלתי פוסקת להגיע למימוש הרצון, יש ומקור הדמימה בהתקפי חרדה, ביעותי לילה, הצפה של רגשות קשים שנקברו (בבטן התחתונה, ונקשרים בעיקר בדמויות סמכות: אב, מורה, מפקד בצבא, בוס בעבודה ובכסף) ביקורתיות, ביקורת מבזה ואפילו תחושה של מי שנמצא תחת האשמות שווא, בבית המשפט של האפלה בו אין מקום לסנגוריה – אינקויזיציה. מתח, חשדנות, וקנאה מדוממים שריר זה או אצל מי שנמצא תחת פיקוח של עין קפדנית. כמו כן דמימה בשריר זה מצביעה על חסכנות יתר ואפילו על קמצנות לצד חולשה של הכליות, מצטרפים למקורות הדמימה יתר חלבונים בתפריט ההזנה, והתוצאה כנזכר במאמר זה בריחות שתן. שריר ה- pubovaginalis בנשים ומקבילו הזכרי Levator prostatae (הנקרא גם puboprostaticus), מהווים את החלק המדיאלי של ה- pubococcygeus ותומכים בנרתיק אצל נערות ונשים ובערמונית אצל גברים, בהתאמה. השריר גם מסייע בשפיכה אצל גברים ובקרב הנשים הוא שמסייע ללידה בכל מה שקשור במיקום הנכון של ראש העובר [מקור]. מחקר משנת 2012 הראה ששריר ה-levator ani נמצא בקשר ישיר עם שריר הגלוטאוס מקסימוס ( the gluteus maximus muscle), דרך גשר רקמת חיבור בגובה הפוסה האיסקיואנלית [מקור]. צילום מסך – [מקור]

    תרגילי קיגל – Kegel exercises

    תרגילי קיגל יכולים לעזור לחזק את השרירים שנמצאים מתחת לרחם, שלפוחית השתן והמעי (המעי הגס). מדובר באימון השרירים שבהם אנחנו משתמש כדי להטיל ולעצור את זרימת השתן. ניתן לבצע אותם בכל עת: בישיבה או בשכיבה. אפילו אפשר להתאמן בעת ישיבה ליד השולחן, בנהיגה, בבית קפה, ובעת מנוחה או בעת צפייה בסרט.

    האימון

    האימון כולל שני שלבים. בשלב 1. כיווץ קצר – לחץ מופעל על השרירים שבהם משתמשים בדרך כלל כדי לעצור את זרימת השתן על-ידי כיווץ מכוון. המתאמנים מתבקשים להחזיק את ההתכווצות הזו למשך חמש שניות, ולאחר מכן להרפות אותה למשך חמש שניות.

    2. בשלב השני מאריכים את זמן הכיוון ואת זמן ההרפיה עד שמגיעים בהדרגה למשך כיווץ שרירים של 10 שניות וכן של 10 שניות להרפייה (מנוחה) וכיווץ חוזר אחריה של 10 שניות וכך הלאה.

    בשני השלבים המתאמנים מתבקשים לעבוד עד להצלחה של ביצוע שלושה סטים של 10 התכווצויות בכל יום.

    נשים שלא מוצאות את השרירים הנכונים ללחוץ במהלך קיגל יכולות להחדיר אצבע לתוך הנרתיק כדי להרגיש את השרירים המתכווצים או לשאול מומחה. אם תפנו לרופא סביר להניח שילחץ שתיטלו תרופות.מכל מקום מומחה לביופידבק, מחדיר בדיקה קטנה לתוך הנרתיק או מניח אלקטרודות על העור מחוץ לנרתיק או לפי הטבעת. הבדיקה או האלקטרודות שולחות תצוגה של התכווצויות שרירי רצפת האגן למוניטור וידאו. צפייה בכיווצי השרירים יכולה לעזור ולכוון אותך מתי הביצוע שלך נכון [מקור]. צורה אחרת לקבל פידבק חיובי פשוטה יותר. למשל להעמיד פנים שצריך להשתין ולהחזיק את זה היטב. ההרגשה הזו מוכרת לכל הסובלים מהבעיה הזאת. ומשום שאנחנו באימון לאחר 5 שניות של הידוק השרירים למניעת בריחת שתן מרפים ומרגיעים את השרירים השולטים בזרימת השתן. כך בפעם הבאה שיוטיל שתן, כדאי לך לפנות לשירותים, אבל לא להיכנס אליהם. הרי לך הפעולה שביקשנו תחילה. השרירים בנרתיק (לנשים), בשלפוחית השתן או בפי הטבעת מתכווצים ובולמים את המזרקה שאינה רצויה. מכל מקום אלו הם שרירי רצפת האגן. הם שמונעים ממך להשתין מחוץ לבית הכיסא. בפעולה זו מרגישים שהם מתהדקים, מצילים אותך מבושות, וכבר הצלחת לעשות את התרגיל נכון. כדי שהביצוע יהיה מושלם, כפי שמבקשים מרקדנים בשיטות מתקדמות גם כאן שאר השרירים, למשל הירכיים, שרירי הישבן והבטן צריכים להישאר רפויים או רגועים. עוד המלצות כגון נשים: הכנסנה אצבע לתוך הנרתיק שלכן וגברים לפי הטבעת – כאן

    נשארו לך שאלות 

    אשמח להשיב על כל שאלה 

    לטופס פנייה ישירה אל ירון מרגולין – נא להקליק – כאן  

    בבקשה לא להתקשר משום שזה פשוט לא מאפשר לי לעבוד – אנא השתמשו באמצעים שלפניכם –


      שמי Name:


      טלפון phone:


      דוא"ל (כדי שאוכל להשיב לך מכל מקום בעולם) Email:


      איך אני יכול לעזור לך How can I help you:


      אפשר לקבל את בדיקות הדם החריגות שלך Exceptional laboratory tests:



      למען הסר ספק, חובת התייעצות עם רופא (המכיר לפרטים את מצבו הבריאותי הכללי של כל מטופל או שלך) לפני שימוש בכל תכשיר, מאכל, תמצית או ביצוע כל תרגיל. ירון מרגולין הוא רקדן ומבית המחול שלו בירושלים פרצה התורה כאשר נחשפה שיטת המחול שלו כבעלת יכולת מדהימה, באמצע שנות ה – 80 לרפא סרטן. המידע באתר של ירון מרגולין או באתר "לחיצות ההחלמה" (בפיסבוק או MARGOLINMETHOD.COM ), במאמר הנ"ל ובמאמרים של ירון מרגולין הם חומר למחשבה – פילוסופיה לא המלצה ולא הנחייה לציבור להשתמש או לחדול מלהשתמש בתרופות – אין במידע באתר זה או בכל אחד מהמאמרים תחליף להיוועצות עם מומחה מוכר המכיר לפרטים את מצבו הבריאותי הכללי שלך ושל משפחתך. מומלץ תמיד להתייעץ עם רופא מוסמך או רוקח בכל הנוגע בכאב, הרגשה רעה או למטרות ואופן השימוש, במזונות, משחות, תמציות ואפילו בתרגילים, או בתכשירים אחרים שנזכרים כאן.

      For the avoidance of doubt, consult a physician (who knows in detail the general health of each patient or yours) before using any medicine, food, extract or any exercise. The information on Yaron Margolin's website or the "Healing Presses" website (on Facebook or MARGOLINMETHOD.COM), in the above article and in Yaron Margolin's articles are material for thought – philosophy neither recommendation nor public guidance to use or cease to use drugs – no information on this site or anyone You should always consult with a qualified physician or pharmacist regarding pain, bad feeling, or goals and how to use foods, ointments, extracts and even exercises, or other remedies that are mentioned as such

      מאמרים אחרונים


      נשלח ב כללי