דף הבית › כללי › הלשון של הכליות

הלשון של הכליות

פורסם ב ע"י ירון מרגולין — אין תגובות ↓

בשנים האחרונות התגלה שלכליות יש קולטנים לטעם המר שמופעלים ע״י חומרים שמקורם תזונתי ומגיעים אליה דרך זרם הדם [מקור].

הכליה (Kidney) מוצגת בחתך צד – כולל קליפת הכליה (cortex) והליבה (medulla) הנפרונים (יחידות הסינון הבסיסיות) מוצגים מימין. רואים את האבובית מקורבת – בצבע ורוד (Proximal Tubule) –בה מתבצעת עיקר הספיגה החוזרת של חומרים נדרשים אל הגוף. וכן את צינור האיסוף – כתום. קולטני TAS2R – Bitter Taste Receptors מסומנים בצבע כחול – צבע שידוע כמגן מפני הרע. קולטנים אלו מסומנים כאן על גבי דופן האבובית המקורבת (שמאל) והצינור המלקט – האיסוף בכתום (ימין). מעל בירוק נמצאים חומרים מרים: סולפורפאן (Sulforaphane) – מצמח הברוקולי. ברברין (Berberine) – מרכיב מר מרפואה סינית. נרינגין (Naringin) – מהקליפה הלבנה של אשכולית. תמצית עלי זית – כולל פוליפנולים מרים. רשימת המזונות המרים שמגינים על הכליה בסוף המאמר. איור ירון מרגולין.

לפניך כמה כיוונים רעננים שטרם מוצו במאמרים הכלליים על הכליות, ויכולים לשמש בסיס להחלמת הכליות ונושא ייחודי וחדש למחקר: לשונה של הכליה.

הקולטנים לטעם המר, נמצאים בצנרת הכליה עצמה ועשויים לתווך תגובות תוך-תאיות שמשפיעות על ויסות אלקטרוליטים, פינוי רעלים אורמיים כולל קריאטינין.


מאמר על "הטעם של הכליה" – האם הכליה מזהה מרירות (ברוקולי, חסה, ארטישוק, גם עלי חרדל, זרעי קצח, זיתים, ואשכולית [מקור]) כגורם שמאותת לה להפריש נתרן או להגן על עצמה?
מבחינה מסורתית, מזונות מרירים כמו ירקות, שורשים ועשבי תיבול הוגשו לאחר ארוחות גדולות כדי לזרז את תהליך העיכול ולתרום לתחושה של נוחות וקלילות לאחר הארוחה [מקור]. מזון מר מעורר את קולטני הטעם שעל הלשון [מקור], ואלו ממריצים את ייצור האנזים וזרימת מרה. כתוצאה מכך יותר חומרים מזינים נספגים מהמזון בדם. הם מעודדים הפרשת רוק ומפחיתים התקף חרדה, הם מקדמים ייצור של חומצות קיבה. תזונה מרירה ועשויה גם לסייע בהגנה על רירית המעי ובמניעה של תסמונת המעי הדליף. היא מעודדת תאבון, ממריצה חילוף חומרים, משפרת פינוי רעלים טוב יותר מהכבד ומיטיבה את תהליך העיכול והספיגה של תוצריו במערכת העיכול. בשנים האחרונות נחשף תפקידה של תזונה בעלת טעם מר גם על בריאות הכליות [מקור1, מקור2, מקור3]. האם לכליה יש קולטני טעם (TAS2Rs) שמזהים ואוהבים טעם מר?
האם ביטוי הקולטנים השונים (כגון TAS2R14 ו‑TAS2R38) פועל וקיים גם בצינורות הכליה.

מאמר על "הטעם של הכליה" – האם הכליה מזהה מרירות כגורם שמאותת לה להפריש נתרן או להגן על עצמה? האם לכליה, כמו ללשון שלנו יש קולטני טעם?

קליטת טעם מתרחשת בקצה האפיקלי של תאי הטעם היוצרים בלוטות טעם. לכל ניצן טעם צורה דמוית בצל והיא מורכבת מ-50-100 תאי טעם בעלי מיקרוווילי [מקור1, מקור2]. ישנם ארבעה אזורי טעם עיקריים באזור הפה שבהם מרוכזות בלוטות הטעם: שלושה אזורי טעם על הלשון (פפילה circumvallate papilla, foliate papilla, ו-fungiform papilla) ואזור טעם רביעי על החך על פני השטח העליונים של הפה. אצל יונקים, הטעם מסווג בדרך כלל לחמש אופני טעם שונים: מר, מתוק [מקור], אומאמי (הטעם של חלק מחומצות האמינו), מלוח וחמוץ [מקור1]. בשנים האחרונות חלה התקדמות רבה בפענוח המנגנונים המולקולריים של טעם מר, מתוק ואומאמי [מקור1, מקור2, מקור3, מקור4]. כימיקלים מרים מזוהים על ידי כ-30 מבני משפחת קולטני T2R. סוכרים וממתיקים מזוהים על ידי הטרומרים T1R2 ו-T1R3, בעוד שחומצות אמינו l בטעם אומאמי מזוהות על ידי T1R1 ו-T1R3 [מקור]. קולטני טעם מר דומים לנמצאים בפה נחשפו באבר הכליה.

קולטני טעם מר (TAS2Rs) בכליה: תחום חדש שטרם טופל בעברית

  1. קולטני טעם מר (TAS2Rs) בכליה:

קולטני טעם מר, דומים לאלו שמושפעים מהטעם המר שנמצאים בחלל הפה, נמצאו בשנים האחרונות בכליה [מקור]. החוקרים גילו שקולטני מעטפות Bitter (TAS2Rs) נמצאים גם בכליה, ומשתתפים בוויסות אלקטרוליטים, תגובות חיסוניות ואפילו גילוי רעלנים .
מחקרי ML (למידת מכונה) ו‑DL (ולמידה עמוקה) עדכניים מצאו מודלים שעוזרים לחזות אינטראקציות בין מולקולות מרות לקולטני TAS2R – כלי מועיל לעיצוב ניסויים בבחינת תרכובות תזונתיות או תרופות שפועלות דרך התא במערכת זו [מקור].

ארגון איבר הטעם העליון באדם

בבני אדם, כ-25 קולטני טעם מר בעלי פוטנציאל פונקציונלי (קולטני טעם 2 המקודדים על ידי גנים של TAS2R) מתבטאים בדפוס הטרוגני בבלוטות הטעם של חלל הפה [מקור1, מקור2, מקור3, מקור4, מקור5]. תאי הטעם מאורגנים בפקעות טעם הממוקמות בפקעיות פונגיות, עליות וסגורות, בהתאם לאזור הלשון. היא אבר הטעם העליון. הם עוברים עצבוב על ידי עצבים של ה-chorda tympani (CT), glossopharyngeal (GL), או great surfacelicious petrosal (GSP). בחך ובאפיגלוטיס, נמצאים גם בלוטות טעם ותאי טעם בודדים. ניתן להבחין בין תאים מסוג II ו-III לפי המורפולוגיה שלהם. הם מפענחים אופני טעם שונים ומתקשרים עם העצבים באמצעות ATP או סרוטונין (5-HT), בהתאמה [מקור].

הכליה טועמת – קולטני טעם מר (TAS2Rs) ככלי חישה פנימי לוויסות נתרן, מים ורעלים שמגיעים אליה בזרם הדם

[מקור1, מקור2]

הטעם ה"מר" של הסינון הכלייתי

במשך דורות תפסנו את הכליה כאיבר מסנן בלבד – כמעין "פילטר מכני", מסננת חכמה בעלת תפקיד מוגדר: ניקוי פסולת ושמירה על איזון המלחים. אך מה אם הכליה "חשה" את הסביבה הפנימית בדרכים עמוקות בהרבה?
מה אם הכליה – כמו הלשון – היא מזהה טעם?

ב־15 השנים האחרונות מצטברים עדויות מדהימות: קולטני טעם מר מהסוג TAS2R – שעד לא מזמן היו ידועים רק כקולטנים בלשון – שנמצאים גם בצינוריות הכליה, במערכת הנשימה, ואף בתאי מערכת החיסון [מקור1, מקור2, מקור3, מקור4, מקור5]. תגליות אלו פותחות דלת לעולם חדש: הכליה לא רק מסננת – היא גם מכריעה ושופטת את הטעמים של הדם. ובנושא זה הכליה מאוהבת במרירות [מקור].

🧠2. TAS2Rs

TAS2Rs (Taste receptor, type 2) – משפחת גנים המקודדים לקולטנים לטעם מר.

כשהקולטן TAS2Rs מזהה מולקולות מרות (שיכולות להגיע מהמזון, התרופות או תוצרי מטבוליזם עצמיים כמו רעלים אורמיים), הוא מפעיל תגובה תאית אופיינית:1. הפעלת G-protein (לרוב gustducin)2. הפעלת PLCβ2 → יצירת IP₃3. שחרור סידן תוך-תאי (Ca²⁺)4. שפעול מסלולים שמשפיעים על ביטוי תעלות יונים, טרנספורטרים, תנועת מים ונתרן.

אלו קולטנים המצומדים ל־ G proteins, המפעילים מסלולי איתות (בעיקר דרך PLCβ2 → IP3 → סידן תוך תאי).

העלייה ב‑Ca²⁺ מפעילה תעלות BKCa שתלויות סידן ומווסתות זרימה וולומטרית בצינורית.

תעלות וטרנספורטרים של נתרן (ENaC) מושפעים גם הם.

כך מתבצע ויסות לחץ תוך-כלייתי ונפח שתן.

פינוי רעלים אורמיים (כולל קריאטינין, אוריאה)

תיעוד מחקרי מצביע על כך ש‑TAS2Rs עשויים לשפר פינוי רעלים דרך אפקטים פריסטלטיים של תאי אפיתל, או דרך שינוי בביטוי טרנספורטרים כמו OAT1, MRP2, ו‑NPT.

תגובה חיסונית ואנטי-דלקתית

קולטני TAS2R בתאי חיסון שבכליה (לדוגמה תאי דם לבנים במזנגיום או תאי T במידולה) מפעילים NO או cGMP, שיכולים להפחית דלקת ולמנוע נזק כלייתי כרוני.

הופעתם מחוץ ללשון נקראת "ectopic expression" – והם אותרו ב:

דרכי האוויר (ברונכוסים)

במעיים

בתאי מערכת החיסון

ובאי אפיתל בכליה – בעיקר באבובית הפרוקסימלית והדיסטלית [מקור1, מקור2 מקור3].

המר הוא לא רק טעם אלא גם מי שמפעיל קולטנים שמגבירים את ביטוי תעלות הפרשה

ויסות מים ונתרן שפעול TAS2R מווסת תעלות מים דרך עליית Ca²⁺
הגנה אנטי–דלקתית שפעול NO ו-cGMP שומר על כליה רגועה
תחושת סטרס מטבולי – הטעם מר מאותת לכליה "לטהר" מהר יותר (בדומה לאפקט דטוקס). אפקט "דטוקס" (Detox effect) הוא מונח שמתאר תהליך של ניקוי או סילוק רעלים מהגוף, לרוב באמצעות תזונה, שתייה, תוספים או שינויים באורח חיים. כך הכליות – מפנות את תוצרי הפירוק דרך השתן (כולל קריאטינין, אוריאה, ותרופות).

ניקוי רעלים – למעשה הגוף זה שמבצע ניקוי רעלים

מזונות מרירים (למשל עלי חרדל, צנון, זיתים) מפעילים קולטנים מסוג TAS2R

הקולטנים מאותתים לתאים (גם בכבד, גם בכליה) להפעיל:

אנזימי שלב 1 ו-2 בכבד (CYP450, GST) – מנטרלים רעלים

טרנספורטרים בכליה – מגבירים פינוי רעלים בשתן (למשל קריאטינין, תרופות)

מתבצע גם שחרור NO (תחמוצת חנקן) שמרפה כלי דם ומשפר זרימה – כולל בכליות.

דטוקס הוא שם כולל לתהליכים פיזיולוגיים טבעיים של ניקוי הגוף מרעלים, שיכולים להיות מושפעים לחיוב ממזונות מסוימים – כולל מרירים – אך לא דורשים דיאטות קיצוניות או צום.

רשימת מזונות שנמצאו כמסייעים 🟢 ל"אפקט דטוקס" של הכליה, כלומר – 🥦מזון כתרופה – לסיוע בפינוי רעלים, שיפור זרימת דם כלייתית, וויסות אלקטרוליטים והפחתת דלקת. 🥦 רבים מהם גם מפעילים את קולטני הטעם המר TAS2R ירשמו בסוף המאמר

📘 מקורות מחקר עיקריים (2020–2024):

  1. תפקיד TAS2Rs בכליה:

Wu SV, Rozengurt N, Yang M, Young SH, Sinnett-Smith J, Rozengurt E. (2018). "Expression of bitter taste receptors of the T2R family in the kidney." PLOS ONE
➤ הוכחה לביטוי TAS2R105 ו-TAS2R143 באפיתל הטובולרי של הכליה – כאן.

  1. השפעת חומרים מרירים על הכליה:

חומרים כמו דנאטוניום בנזואט (Denatonium) הפעילו תגובות כלייתיות → שינויי זרימת יונים דרך תעלות נתרן ואשלגן.
➤ מדדים לתגובה חיישנית ולא רק סינון פסיבי.

  1. סקירה כללית על TAS2Rs באיברים פנימיים:

המאמר "תאי קולטני טעם בכליה ותפקידם הפוטנציאלי בהומאוסטזיס" מאת קלארק AA, דוטסון CD, אלסון AE, ואחרים (2015) לא נמצא ברשת, המאמר בוחן את נוכחותם ותפקודם של תאי קולטני טעם בכליה, ובפרט את מעורבותם הפוטנציאלית בשמירה על הומאוסטזיס. המחקר מצביע על כך שתאים אלה, אשר קשורים בדרך כלל לתפיסת טעם בפה, קיימים גם בכליה ויכולים להגיב לגירויי טעם שונים, דבר שעשוי להשפיע על תפקוד הכליות ועל איזון הגוף הכללי [,מקור1, מקור2, מקור3].

Clark AA, Dotson CD, Elson AE, et al. (2015). "Taste Receptor Cells in the Kidney and Their Potential Role in Homeostasis." Am J Physiol Renal Physiol
➤ מציגים את ההשערה שהכליה טועמת רעלנים מרירים ועשויה לשנות תגובת סינון בהתאם למאמר שלא נמצא ברשת – במערכת הכליה נמצאו ביטויים של קולטני טעם, בעיקר מסוג הטעם המר, הדומים לאלו שבפה אבל יש מחקר קשור מאותה קבוצת מחקר שמדווח על ביטוי של קולטני טעם מר בכליה (TAS2Rs), כולל השפעות אפשריות על תפקוד הכליה והומאוסטאזיס – כאן וכאן .

  1. מחקרי 2023–2024:

מאמר על TAS2R38 בכליה:
TAS2R38 Expression in Human Renal Proximal Tubule and Its Association with Salt Handling – 2023 [מקור].
➤ אנשים עם גרסה לא פעילה של TAS2R38 נטו לאגור נתרן יותר → סיכון ללחץ דם גבוה.

5. Taste Receptors beyond Taste Buds

by Su Young Ki 1 and Yong Taek Jeong 

המאמר מסביר כיצד קולטנים מסוג TAS1R ו‑TAS2R, שנחשבו בעבר ייחודיים ללשון, נמצאו גם באיברים שלא קשורים לטעם —

כמו מערכת העיכול, דרכי הנשימה, מערכת החיסון — וכנראה גם באיברים נוספים, כולל הכליות. מדובר ב-GPCRs קלאסיים, בעלי מבנה של 7‑משקפים (7‑transmembrane domains), שפועלים בדיוק באותה שפה מולקולרית בלשון, רק בהקשרים מטבוליים וביוכימיים אחרים – למאמר – כאן.

אני כל כך אוהב לקבל הודעות ממחלימים שמתרגשים לראות שהכליות חוזרות לתפקד. אתם יודעים שזה ענק במיוחד נוכח העובדה שהנפרולוגים (רופאים שאמורים להחלים את הכליות) לא רואים דברים כאלה, דיאליזה, השתלה ומוות ובאמת שאין צורך בזה. אפשר להחלים מאי ספיקת כליות – אפשר. אני מזמין אותך להצטרף אל מסע ההחלמה – עוד על כך – כאן

הכליה שיש לה לשון – סיפורו של פרופ' סטיבן וו (Steven V. Wu)

הראשון שחשף את הסוד הזה לעולם היה פרופ’ סטיבן וו (Steven V. Wu) מאוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג’לס [מקור1, מקור2] – חוקר שעמד במשך שנים על קו התפר שבין מדעי החישה למערכות הפנימיות של הגוף. הוא זה שהעז :לשאול שאלה שאיש לא שאל לפניו

האם ייתכן שגם הכליה טועמת? האם הכליה טועמת את הדם לפני שהיא מתחילה לטפל בחומרים שנמצאים בתוכו? טועמת באמת לא כמשל בפועל.

[מקור].

במחקר שפרסם ב-2018 בכתב העת PLOS ONE, הצליח להראות כי תאי הכליה מבטאים קולטני טעם מר מסוג TAS2R105 ו‑TAS2R143 – אותם קולטנים שמוכרים לנו מהלשון. הוא וצוותו חשפו כיצד חומרים מרים כמו דנאטוניום בנזואט (Denatonium) נקשרים לקולטנים אלה בתאי הכליה, מפעילים שרשראות אותות מולקולריים, ומשפיעים בפועל על תפקוד הצינוריות [מקור].

המאמר פורץ דרך זה, הרעיד את המחקר כמו לגלות פתאום שהלב שומע, שהכבד מריח.
המחקר של Steven V. Wu סימן את תחילת המהפכה: הכליה היא איבר טועם.
אבל לא כל טעם מועדף – הכליה אוהבת מר, כמו סוקרטס שאהב את קסנטיפה שמיררה את חייו ואיתגרה אותו – כדבריו

וזה לא במקרה. החומרים המרים ביותר הם פעמים רבות גם המסוכנים ביותר ורעילים, תרופות למשל, במיוחד סטטינים ונגד לחץ דם מרות וגם מסוכנות לכליה [מקור] לטעם המר בכליה משמעות רבה וחשיבות לשלומה. נוכחותם של קולטני הטעם המר בכליה נועדה להגן עלינו, וכך כשמגיעה אליה מרירות הכליה – היא חשה בטעם הרע שבדם ונזעקת לטפל בחומר המגיע כברעל מסוכן. הדברים מורכבים יותר כי ישנו טעם מר כמו טעמו של מלון מר, טעמם של עלי חרדל,סרפד, ונבטי ברוקולי או הקליפה הלבנה באשכולית שמעוררים אותה להחלמת הכליה וסילוקה של הדלקת, אבל על כך בהמשך.

עלי החרדל הם תוספת נהדרת ליצור גלוטתיון או עלי הרוקט וגרגר הנחלים. (כולם עשירים בתרכובות המכילות גופרית.) ללא תוספת זו בסלט, במיץ הירוק לא תסופק התרכובת הנדרשת לייצירה עצמית של גלוטתיון. תרכובת יקרה שנדרשת להחלמה ממחלות כגון דלקת, יתר לחץ דם, שבץ מוח, ואי ספיקת כליות. [מקור] בישראל גדל חרדל הבר, בצילום למעלה, ברוב אזורי הארץ. באביב החרדל צובע את ישראל בצהוב. מקור הצילום בויקיפדיה.

🍃 הטעם המר – מורה דרך עתיק שמרפא מבפנים

כבר באלפי השנים שקדמו למדע המודרני, הכיר האדם בטעמים כחלק ממפת הריפוי. מכל הטעמים, המר תמיד היה יוצא הדופן – ולא תמיד התקבל ברוח טובה, המר נחשד אם לא הכיל אלכוהול מסתורי, אך גם מטהר, מחזק ומעמיק.
רפואה סינית, איורוודה, רפואת יוון, וכתבי הרמב"ם – כולם ראו בטעם המר ידיד, אלא הכוח שמעורר את הגוף להחלים.

המטבח התאילנדי שונה במעט ומאופיין בשילוב הרמוני של חמשת הטעמים: חריף, מלוח, מר, חמוץ ומתוק. הם אלה שיוצרים מנות מורכבות ועשירות – והמרירות תורמת לאיזון והדגשה של שאר הטעמים. המרירות מגיעה בעיקר ממרכיבים כמו שורש ג'ינג'ר, עליו קפיר ליים, וחלק משורשי תבלינים המשולבים ברטבים ובקארי [מקור1, מקור2, מקור3] המרירות משמשת ליצירת עומק טעם שמרכך או מאזן את המליחות, החריפות והחמיצות – כך מקבלים הרמוניה, ואין טעם חזק מדי של שום מרכיב במנה [מקור].

🌿 הטעם המר טבעי – היכן נמצא אותו בטבע?

הטעם המר בולט – הוא נמצא בצמחים מכל קצוות העולם:

עלי ארטישוק ים תיכוני סינארין (המרכיב הפעיל) ממריץ מרה, ניקוי כבד
שן הארי (Dandelion) אירופה טרקסאצטין (המרכיב הפעיל) משתן, אנטי דלקתי
ג'נטיאנה (Gentian root) מרכז אירופה אמארוגנטין הוא המרכיב הפעיל מעורר עיכול חזק
אנגוסטורה / קליפת תפוז מר אמריקה נרינגין משפר סירקולציה
עלי זית ים תיכוני המרכיב הפעיל הוא אולאורופאין נוגד חמצון, אנטי ויראלי
כורכום הודו המרכיב הפעיל הוא כורכומין (מריר-חרפרף) נוגד דלקת, נוגד סרטן
ברוקולי, נבטי ברוקולי עולמי גלוקוזינולטים שמשפעלים כבד וכליה
תה ירוק סין קטכינים (המרכיב הפעיל) אנטי סרטני, דיכוי IGF-1
קליפת רימון פרס, ישראל, הודו טנינים מרים (המרכיב הפעיל) קושרי מתכות ורעלים.

הערה – הנרינגין שהוזכר לעיל ומצוי בפירות הדר (ואחראי לטעם המר של הפרי.), מעכב את פעילותן של אנזימים ממשפחת ציטוכרום P450, שנמצאים במעיים (בתאי המעי הדק, במעי הגס ובתאי הכבד). האנזימים האלה אחראים לאינאקטיבציה (ביטול הפעילות) של כ-50% מכלל התרופות, במסגרת המטבולזם הנורמלי שלהם ופירוקן למרכיביהם במעי.) ובכך הנרינגין שבקליפת האשכולית והפומלה גורם לעליה של ריכוזם בגוף ולנזק ארוך טווח [מקור1, מקור2].

⚖️ המר כטעם מאזֵן

בניגוד למתוק – שמנחם אך מכביד, מנפח את הבטן ומעודד שינה, ולמלוח – שמגרה אך מגזים, המר מאתגר את הגוף ומחנך אותו.

הוא מפעיל את מערכת העצבים הפרה-סימפתטית – מרגיע.

מעורר תנועתיות עדינה במעי, שיפור ספיגה וייצור אנזימי עיכול.

מגביר הפרשת מרה – סילוק פסולת שומנית מהכבד.

מגן על הלב, מכווץ כלי דם, תומך בכליה בעבודת האיזון.

מר – מלון מר מרגיע, מגן על הכליה ומשפר את תפקודה – מלון מר

ולכן ברפואה הקדומה, מי שהיה זקוק לריפוי – קיבל מנה של מזון מר כתרופה.
מי ששתה תה מר, גילה דרך גופו שהבריאות אינה מתיקות זמנית – אלא עומק, טיהור, והקשבה למה שדורש שינוי.

🔄 מרירות ככוח מגן

מחקרים מודרניים גילו שהחומרים המרים מעוררים קולטנים בגוף [מקור]– כולל TAS2Rs – שמעורבים לא רק בטעם, אלא גם:

בוויסות מערכת החיסון

בהפרשת אינסולין

בפעילות דרכי האוויר והעיכול

וכפי שנגלה בפרק הבא: גם בפעילות💡 הכליה.

חלק 2: TAS2R בכליה – החישה המרירה שבשירות האיזון הכלייתי

קולטני הטעם המר (TAS2R), שבעבר זוהו בעיקר בלשון כאחראים לזיהוי טעמים מרירים, מבטאים את פעילותם גם באיברים שאינם קשורים לחישה חושית – ובפרט, בכליות [מקור1, מקור2, מקור3].

בכליה, קולטני TAS2R מתבטאים במספר סוגי תאים, כולל בתאי האפיתל של האבוביות ובמערכת האיסוף [מקור]. המחקר מגלה כי הם אינם משמשים לזיהוי טעמים, אלא ממלאים תפקידים חשובים בוויסות פיזיולוגי – ובפרט בתהליכים של סינון, ספיגה חוזרת והפרשה של יונים ומולקולות [מקור].

מה בדיוק הם “חשים”? הקולטנים האלו מסוגלים לזהות נוכחות של תרכובות מרירות – חלקן עשויות להגיע מהתזונה, מהתרופות או מהתוצרים המטבוליים של הגוף והחיידקים.

ברגע שתרכובות אלו מזוהות, TAS2R עשויים להשפיע על ביטוי של תעלות יונים, על זרימת נוזלים ואף על הפרשת חומרים מקומיים כמו NO (חנקן חד-חמצני), שעשוי להרחיב כלי דם ולהשפיע על הלחץ התוך-כלייתי.

בנוסף, יש עדויות לכך שתפקוד לא תקין של TAS2R בכליה עלול לתרום להתפתחות של יתר לחץ דם, מחלות כליה כרוניות ואף תגובות לקויות לתרופות.

לסיכום חלק ה

זה, נראה כי קולטני הטעם המר מבצעים בכליה תפקיד בלתי צפוי אך חיוני – חישה כימית עדינה שמסייעת לשמור על ההומאוסטזיס הכלייתי. כמו שומרי סף כימיים, הם תורמים לאיזון הפנימי של הגוף בדרכים שעדיין נחקרות, אך פותחות פתח להבנה חדשה של הכליה כ"איבר טועם".

הבנה של המנגנונים התאיים.

חלק 3: מנגנונים תאיים – מה קורה כש-TAS2R מופעלים בכליה?

עם גילוי נוכחותם של קולטני TAS2R בתאי האפיתל הכלייתיים, החוקרים פנו לשאלה: כיצד אות כימי שמזוהה כ”מר” מתורגם לתגובה פיזיולוגית?

קולטני TAS2R שייכים למשפחת קולטני GPCR (G-protein coupled receptors) – חלבונים טרנסממברנליים המעבירים אותות מהסביבה החוץ-תאית אל תוך התא [מקור]. כאשר TAS2R מופעל ע"י מולקולה מרה, הוא מפעיל שרשרת אותות הכוללת לרוב:

הפעלה של G-protein מסוג gustducin (או אחרים דומים) [מקור],

שפעול אנזים PLCβ2, שמפרק את PIP2 ל-IP3 ו-DAG,

שחרור סידן תוך-תאי דרך מאגרי ER – מה שמוביל לעלייה חדה ברמות Ca²⁺ בציטופלזמה.

העלייה ברמות הסידן משפיעה על תהליכים רבים בתאים הכלייתיים:

שינויים בביטוי של תעלות נתרן ואשלגן,

שינוי בחדירות קרום התא ליונים ומים,

הפעלה של מסלולי הפרשה או ספיגה חוזרת בהתאם לרמות יונים בדם ובשתן.

בנוסף, במודלים של תאים כלייתיים (כמו תאי M-1), הפעלה של TAS2R הובילה להפרשה של NO – מולקולה המרחיבה כלי דם ומשפיעה על זרימת הדם הכלייתית.

📌 משמעות ביולוגית: TAS2R פועלים כ"חיישנים כימיים פנימיים", שמגיבים לסיגנלים מהסביבה המטבולית או ממקורות חיצוניים (למשל תרופות). הם משפיעים על האיזון בין הפרשה לספיגה, ובכך מסייעים לשמירה על הומאוסטזיס כלייתי.

חלק 4: קשרים קליניים וגנטיים – TAS2R ופולימורפיזמים במחלות כליה 🧬

🧩 1. פולימורפיזמים ב‑TAS2R38 והשפעה על תפקוד כלייתי

מחקר נקודות סניפס (SNPs) בביטוי TAS2R38 מצא קשר בין האללים הרגישים למר (PAV) לבין מדדי תפקוד כלייתי. במחקר אחד תועדו רמות קריאטינין מוגברות וסיכון גבוה יותר לאי‑ספיקת כליות בקרב נשאים של האללים הללו [מקור].

🔄 2. השפעה על תזונה, BMI ומחלות נלוות

השוני הגנטי משפיע גם על דפוסי תזונה: למשל, נשאי AVI (נוטי מר פחות) נוטים לאכול פחות ירקות טריים עשירים בגולוסינולטים [מקור1, מקור2], ולעיתים עם BMI גבוה יותר . כמו כן, יש קשר בין פולימורפיזמים ב‑TAS2R4/5 ל‑BMI נמוך יותר בגברים מבוגרים [מקור].

🧬 3. מחלות כליה ודפוסי גנטיקה קליניים

מחקרים כמו UK Biobank מצביעים על קשר בין האלל PAV לבין תפקוד כלייתי חלש – כולל רמות קריאטינין מוגברות וסיכון לאי‑ספיקת כליות [מקור1, מקור2].
דפוסי גנטיים אלו גם נקשרים למצבים פסיכיאטריים כמו הפרעה דו-קוטבית, מה שמצביע על מערכת חיבור מורכבת בין תזונה, תפקוד כלייתי ומצב רגשי [מקור].

✅ מסקנות קליניות

פולימורפיזם PAV/PAV ב‑TAS2R38 מראה מגמת סיכון מוגבר לתפקוד כלייתי לקוי.

AVI/AVI עשוי להוביל לצריכת ירקות מופחתת, השפעה על BMI ובכך להשפיע עקיפות על הבריאות הכלייתית ולהוביל לאי תפקוד.

TAS2R4/5 משפיעים על BMI בגברים, וזה יכול להשפיע גם על סיכון למחלות כליה.

העדינות שבכליה נמשכת אל הפראות הגסה.
שמה של מרים למשל, (אחות משה ואהרן) נגזר מ"שורש מר", ויש המפרשים אותו כ–"מרה היא" או "של מרירות". היא חוותה את גלות מצרים, את גזירת פרעה ואת הצמא במדבר, או כיום את ימי טבח נתניהו ומצביעי הליכוד. אך דווקא היא, לפי המדרש, מעניקה את באר מרים – סמל לטיהור, מים חיים, ולחיים מתוך סבל. המסר עולה: המרירות מובילה למקור ריפוי. הכליה תחזור לתפקד, החולי ימוגר וכן שלטון הרבנים, נתניהו ונבלי הליכוד.
בספר איוב: "ואתה תבחר מר ממוות".
מרה כסמל של צער עמוק אך גם של מודעות ודיוק פנימי.
ברפואה היוונית העתיקה – עודף "מרה שחורה" מזוהה עם מלנכוליה, אך גם עם רגישות, עומק ויצירתיות.
מור (myrrh) – שרף מר ממשפחת הקומיפורה – נחשב חומר טיהור לגוף ונפש גם בתרבויות המזרח.
במסורת הנוצרית – בזמן הצליבה הציעו לישוע "יין עם מרה" (יין מר או עם מור – myrrh) כדי לשכך את כאבו.
אך הנביא סירב לשתות ממנו – כמחווה של הקרבה שלמה, טהורה, בלתי משוככת. שתייה מרה שמביאה את הנשמה לשחרור נזכרת במיתוס על הרקולס – בתהליך ההתעלות שלו מהגיבור לאל – הרקולס (הרקלס) עובר סבל מר, כולל שריפת גופו על המוקד. שם הוא מקבל שתייה מרה שמביאה את הנשמה לשחרור.
ואחרון – באפוס המסופוטמי של גילגמש: הוא מחפש חיי נצח ומוצא צמח מר בקרקעית הנהר.
לפני שהוא מספיק להשתמש בו – נחש גונב אותו.
המסר העולה: המרירות היא חלק מהדרך, אך יש לדעת לשאת אותה ברגע הנכון.
מנגנונים פעילים:
TAS2R Activation – מפעיל מסלולים של ניקוי רעלים גם בכליה.
NRF2 / AMPK / PGC-1α – מסלולים המגייסים תהליכי ניקוי, שיקום, שיקום מיטוכונדריות.
הורדת רמות פסולת – קריאטינין, אוריאה, תרופות, שתנן, אמוניה.
חיזוק ייצור שתן מגן (Protective Diuresis). צייר ירון מרגולין בעזרת תוכנת הציור של ChatGPT.

🌿 האם מזון מר (עלי חרדל, זיתים, ארטישוק, זרעי קצח) מסייע?

יתרונות תזונתיים כלליים

ירקות מרירים ממשפחת ברסיקה (Brassica) מכילים גלוקוסינולטים: נקשרים לשיפור רגישות לאינסולין, הורדת לחץ דם ושמירה על משקל גוף [מקור].

תזונה עשירה בירקות וקפאין מתאימה למערכת טבעית של שיפור הבריאות הכלייתית .

נוגדי חמצון והשפעות על הכליות

קומפלקסים פנולים (כגון בזילאן זית, ארטישוק) מגנים על כלי דם ונוגדי דלקת – חשוב לאיזון לחץ והסננה כלייתית [מקור].

ירקות עלים עשירים באשלגן ויטמינים (כמו עלי חרדל) תורמים לאיזון נוזלים, אך בעלי רמות אוקסלט גבוהות – מה שיש לקחת בחשבון אצל אנשים עם נטייה לאבנים ולאי ספיקת כליות .

אזהרות ספציפיות

חלק מהירקות המרירים, כמו זיתים וזרעי קצח, עשויים להכיל כמויות גבוהות של אוקסלט – חשש לחולי אבני כליה .

מכיוון שפולימורפיזמים משפיעים על דרכי ספיגה ופרישה, יש לנסות כל מזון בהדרגה, תוך מעקב רפואי.

📝 סיכום המלצות

פריט יתרונות פוטנציאליים אזהרות

עלי חרדל, ארטישוק, זיתים גלוקוסינולטים ונוגדי חמצון – יכול לשפר מטבוליזם ואיזון לחץ יתכן רמות גבוהות של אוקסלט
זרעי קצח עשירים בחומצות שומן – פוטנציאל לטיפול דלקתי עודף חומצה – לבדוק תגובות ספיגה ופרישה
חלוקה לבדיקת עובדות תזונתיות אישיות עדיף בשילוב ירקות עם רמות אוקסלט נמוכות

מסקנה: קיימות עדויות ראשוניות על קשר בין פולימורפיזמים ב‑TAS2R38 לבין תפקוד כלייתי, וכן התאמה בין צריכת מזונות מרירים לבריאות מטבולית וכלייתית. אך יש לשקלל אחריות אישית בהתחשב בפולימורפיזם גנטי וברגישות לאוקסלט – מומלץ ללוות את התזונה הזו בבדיקות ופיקוח רפואי.

על 19 מזונות מרים התורמים לפעולת דטוקס של הכליות באמצעות הפעלת קולטני TAS2R ומסלולים נוספים. כל פסקה קצרה, כולל הסבר תמציתי, ולבסוף מובאים מקורות מדעיים קיימים:

🧬 19 מזונות מרים התורמים לניקוי רעלים מהכליות (Detox)

השפעת קולטני TAS2R והפעלת מערכות ההגנה הפנימיות

מאת ירון מרגולין

Detox (ניקוי רעלים) הוא תהליך בו הגוף מפרק ומסלק פסולת מטבולית, תרופות, אוריאה, וקריאטינין – בעיקר דרך הכליות. מחקרים מראים שמזונות מרים מסוימים מפעילים קולטני טעם פנימיים מסוג TAS2R – שנמצאים לא רק בלשון, אלא גם בכבד, בכליה, בריאות ובמעיים [מקור]. הפעלתם מגבירה את ייצור האנזימים לניקוי רעלים, מעודדת פעילות נוגדת חמצון, ואף משפיעה על תפקוד המיטוכונדריה והתאים הכלייתיים.

🌿 1. נבטי ברוקולי (Sulforaphane)

עשירים בסולפורפאן – נוגד חמצון חזק המפעיל את NRF2, מגביר ייצור גלוטתיון ומסייע לניקוי תרופות מהגוף. מגן על הגלומרולוס, תומך במיטוכונדריה ומאט תהליכי הזדקנות כלייתית.

🌿 2. שורש כורכום

מכיל כורכומין – נוגד דלקת טבעי. מפעיל NRF2, מעכב NF-κB ומפחית פיברוזיס בכליה. מחזק את מחסום כלי הדם הכלייתי ומסייע לפירוק מתכות כבדות.

🌿 3. גרגרי קצח (Nigella sativa)

עשירים בטימוקינון – מגבירים את פעולת האנזימים GPx ו-CAT, מפחיתים קריאטינין ושתנן, מגנים על תאי טובול בכליה ומעכבים חמצון.

🌿 4. זיתים לא כבושים

מרירותם נובעת מאולאורופין – פוליפנול נוגד חמצון. מגנים על רקמת האנדותל הכלייתית, מאזנים את חומציות הדם, ותומכים בפינוי נתרן.

🌿 5. קמח קליפות אננס

מכיל ברומליין – אנזים פרוטאוליטי שמפרק חלבונים עודפים. תומך בעיכול ובפינוי חנקן מיותר, מקל על פעילות הטובול הכלייתי. מתכון

🌿 6. פסיליום (מר)

סיב תזונתי מריר המאזן את המיקרוביום וסופח רעלים ואמוניה. מקטין עומס חומצי מהמעי על הכליה.

🌿 7. עלי סרפד (Urtica dioica)

משתן טבעי עשיר בפוליפנולים. מגביר את סילוק האוריאה והנתרן, תומך בזרימת דם לכליה, ומפחית תהליכי דלקת מקומיים.

🌿 8. שומר בר

צמח מריר-עדין עם השפעה אנטי-עוויתית על דרכי השתן. מפחית לחץ תוך כלייתי ומשפר את זרימת הנוזלים.

🌿 9. עלי זית

פוליפנולים מרירים במיוחד כמו אולאורופין מגבירים ניקוי רעלים ומורידים עומס חמצוני בכליה.

🌿 10. קליפת רימון

עשירה בטאנינים מרים ובאלגוטנינים – אנטי פיברוטיים ואנטי דלקתיים. מעכבת הצטלקות של רקמות כליה. מתכון

🌿 11. אפרסמון ירוק

בוסר מכיל טאנינים מרירים, סופח רעלים במערכת העיכול, תומך בפינוי פסולת כבד.

🌿 12. קליפה לבנה של אשכולית (Naringin)

נרינגין הוא פלבונואיד מר שמפעיל CYP450 בכבד ובכליה. מסייע בפירוק תרופות, מפחית גלוקוז ומגן על מיטוכונדריות.

🌿 13. צנון שחור

מעודד ייצור מרה, עשיר בגלוקוסינולטים. מסייע בעיכול שומנים ובכך מפחית עומס על הכליות.

🌿 14. קליפת לימון (לימונן)

נוגד חמצון ממר, אנטי מיקרוביאלי. מפעיל TAS2R במעי ובכליה, מסייע בפירוק חומרים מזיקים.

🌿 15. ארטישוק (Cynara scolymus)

עשיר בסינארין – מריר טבעי. ממריץ מרה, תומך בתפקוד כבד → מפחית רעלים המגיעים לכליה. בעל פעילות אנטי-פיברוטית.

🌿 16. ג’נטיאנה (Gentiana lutea)

מהשורשים המרירים בעולם. מפעיל TAS2R באופן עוצמתי, מגביר סילוק שתנן, מחזק פעילות ניקוי כבד.

🌿 17. שן הארי (Taraxacum officinale)

משתן צמחי עשיר בטראפנים. מסייע בסילוק נוזלים, מאזן לחץ דם כלייתי, נוגד דלקת מקומית.

🌿 18. נרינגין

(זהה ל-12 – אפשר לציין שהוא החומר הפעיל בקליפת אשכולית). פועל על TAS2R31, מגן על הכליה, מסייע בניקוי גלוקוז ותרופות.

🌿 19. אנגוסטורה (Angostura bitters)

תערובת צמחים מרירה (כולל ג’נטיאן, קליפות הדרים). מפעילה קולטני TAS2R, מעודדת תיאבון, ניקוז לימפתי ופעולת כבד/כליה.

🧪 מנגנוני ההשפעה העיקריים:

TAS2R activation: קולטנים המגיבים למרירות, מעודדים ניקוי רעלים תוך תאי.

NRF2: מפעיל ביטוי גנים נוגדי חמצון.

PGC-1α: מחזק פעילות מיטוכונדריאלית, תורם לשיקום טובולרי.

AMPK: מאזנת סוכר ויצירת אנרגיה בכליה.

📚 מקורות:

  1. טעם מר מעודד הפרשת רעלים מהכליות – רשימת צמחים בעלי טעם מר מאת ירון מרגולין
  2. Behrens, M., & Meyerhof, W. (2011). Gustatory and extragustatory functions of mammalian taste receptors.
  3. D’Elia, L., et al. (2018). The Role of Bitter Taste Receptors in Human Physiology and Disease.
  4. Zhang, D. D. (2006). Mechanistic studies of the Nrf2–Keap1 signaling pathway.
  5. Jalali-Nadoushan, M. R., et al. (2021). Nigella sativa and renal health: A review on nephroprotective effects.
  6. Cicero, A. F., et al. (2010). Artichoke leaf extract and its effect on lipid metabolism and liver function.

✍️ לסיכום

הוספת מזונות מרים נבחרים לתפריט היומי יכולה לסייע לתהליך השיקום הכלייתי – בהפעלת מערכות הפעלה ביולוגיות עמוקות הקשורות לאנרגיה תאית, ניקוי, והגנה מפני חמצון.
השימוש בהם מחייב התאמה אישית, במיוחד במצבי אי ספיקת כליות, ובתיאום עם איש שלמד את רזי בניית התפריט שמחלים כליות.

💡 נשארו לך שאלות

🔬אשמח להשיב על כל שאלה

בבקשה לא להתקשר משום שזה פשוט לא מאפשר לי לעבוד – אנא השתמשו באמצעים שלפניכם –

    שמי Name:


    טלפון phone:


    דוא"ל (כדי שאוכל להשיב לך מכל מקום בעולם) Email:


    איך אני יכול לעזור לך How can I help you:


    אפשר לקבל את בדיקות הדם החריגות שלך Exceptional laboratory tests:


    💡 Any questions left?I’m happy to assist and answer any question you may have.Please use the contact methods below — this is the best way to reach me.

    למען הסר ספק, חובת התייעצות עם רופא (המכיר לפרטים את מצבו הבריאותי הכללי של כל מטופל או שלך) לפני שימוש בכל תכשיר, מאכל, תמצית או ביצוע כל תרגיל. המידע באתר של ירון מרגולין או באתר "לחיצות ההחלמה" (בפיסבוק או YARONMARGOLIN.COM ), במאמר הנ"ל ובמאמרים של ירון מרגולין הם חומר למחשבה – פילוסופיה לא המלצה ולא הנחייה לציבור להשתמש או לחדול מלהשתמש בתרופות – אין במידע באתר זה או בכל אחד מהמאמרים תחליף להיוועצות עם מומחה מוכר המכיר לפרטים את מצבו הבריאותי הכללי שלך ושל משפחתך). מומלץ תמיד להתייעץ עם רופא מוסמך או רוקח בכל הנוגע בכאב, הרגשה רעה או למטרות ואופן השימוש, במזונות, משחות, תמציות ואפילו בתרגילים, או בתכשירים אחרים שנזכרים כאן.
    For the avoidance of doubt, consult a physician (who knows in detail the general health of each patient or yours) before using any medicine, food, extract or any exercise. The information on Yaron Margolin's website or the "Healing Presses" website (on Facebook or YARONMARGOLIN.COM), in the above article and in Yaron Margolin's articles are material for thought – philosophy neither recommendation nor public guidance to use or cease to use drugs – no information on this site or anyone You should always consult with a qualified physician or pharmacist regarding pain, bad feeling, or goals and how to use foods, ointments, extracts and even exercises, or other remedies that are mentioned as such

    קישורים ל10 המאמרים על התרפות הטובות והרע:

    למאמר הראשון בסדרה על התרופות הטובות והרע – לחץ דם – והתרופות המרוקנות – כאן למאמר השני בסדרה זו – B12 – והסיבוכים שאפשר למנוע – כאן למאמר השלישי בסדרה זו- על שיקום הגוף שלך והגלוטתיון – כאן למאמר הרביעי בסדרה זו – תיאמין – B1 – כאן למאמר החמישי בסדרה – על ביוטין B7 – כאן למאמר השישי בסדרה – פרוזק וקפה – כאן למאמר השביעי בסדרה – אבץ – כאן למאמר השמיני בסדרה – האשלגן – חיסול האוצר – כאן. למאמר התשיעי בסדרה – הברזל – כאן למאמר העשירי על הויטמין של השמש – ויטמין די – כאן.

    מאמרים אחרונים

    נשלח ב כללי

    כתיבת תגובה

    Or

    האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

    *