דף הבית › כללי › אינסולין ותפקיד הכליות במטבוליזם ופינוי

אינסולין ותפקיד הכליות במטבוליזם ופינוי

פורסם ב ע"י ירון מרגולין — אין תגובות ↓
הכליה מסננת אינסולין דרך הפקעית (גלומרולוס).
בצינורית הפרוקסימלית מתבצעת ספיגה חוזרת של רוב האינסולין לתאי הצינורית. שם הוא עובר אנדוציטוזה, מתפרק באנדוזום ובליזוזום, ומורחק מהגוף דרך השתן.
במצב של תנגודת לאינסולין או עודף אינסולין גם כשמדד ה a1c, מוזנח לאורך זמן או לא מדווח לחולה – תאי הכליה עלולים לעמוד תחת עומס יתר.
מצב זה עלול לפגוע במבנה ובתפקוד של תאי הצינורית, ולתרום לנזק כלייתי מצטבר. כך אדם בריא, שלא הוזהר על ידי הרופא מגלה יום אחד שהוא חולה כליה, מחלה חשוכת מרפא שמתים ממנה, אלא אם כן משכילים לטפל בה בדרך ההיגיון הבריא וכפוף למחקר עדכני.
אייר ירון מרגולין בעזרת תוכנית בינה מלאכותית chatGPT

מבוא

הכליות ממלאות תפקיד משמעותי במטבוליזם ופינוי של אינסולין, אך הן אינן אחראיות לייצור שלו. אינסולין הוא הורמון המיוצר בלבלב, ותפקידו העיקרי הוא לווסת את רמות הסוכר בדם על ידי סיוע בהחדרת גלוקוז לתאים. הכליות מסייעות בפינוי אינסולין מהגוף על ידי סינון וסילוקו בשתן, וכן על ידי פירוקו.

באיור נראית פקעית כלייתית שמסננת אינסולין מהדם (חץ לתוך צינורית פרוקסימלית, המקורבת). בצינורית מופיע תא כליה עם תהליך אנדוציטוזה – בועית עם אינסולין נכנסת לתא, הופכת לאנדוזום ואז לליזוזום, שם ההורמון מתפרק. חץ נוסף יוצא מהתא ומוביל ל'שתן', מציין שהחלק שלא נספג מופרש. במרכז פאנל נפרד שמציג עומס יתר – הצפה של אינסולין, הצטברות, ונזק לתא.

הההורמון מרכזי במטבוליזם של גלוקוז (אינסולין), והשפעתו בגוף תלויה לא רק בייצורו אלא גם בפינויו מהדם.

הכבד והכליות ממלאים תפקידים חשובים במטבוליזם של אינסולין, אך הכליה נחשבת לאתר העיקרי לפינוי אינסולין מהמחזור הסיסטמי [מקור].

מנגנוני פינוי אינסולין בכליה

פינוי האינסולין מהדם מתבצע בשני מנגנונים עיקריים:

ספיגה חוזרת צינורית פרוקסימלית: כ-99% מהאינסולין עובר תהליך זה. לאחר הספיגה, האינסולין עובר אנדוציטוזה לאנדוזומים, שם מתחיל תהליך הפירוק מקור1, מקור2].

מנגנוני פינוי עיקריים

1. ספיגה חוזרת צינורית פרוקסימלית:

מהאינסולין המסונן בכליה נספג חזרה בצינוריות הפרוקסימליות. לאחר הספיגה, האינסולין עובר תהליך אנדוציטוזה לאנדוזומים, שם מתחיל תהליך הפירוק הראשוני.

על המנגנון הראשון – תהליך הספיגה החוזרת והפירוק של אינסולין בכליה

כאשר אינסולין עובר דרך הכליה, הוא מסונן מהדם ומגיע אל חלק בצינוריות הכליה שנמצא קרוב לפקעית הבינון (למסננת) שנקרא "צינורית פרוקסימלית". כאן מתרחש תהליך חשוב שנקרא ספיגה חוזרת:ספיגה חוזרת: כלומר החזרתם של מרכיבים נדרשים ממחלקת טיהור הרעלים (מערכת השתן, הכליה ופקעית הסינון הגלומרולים) לגוף – תחילה אל צנרת הדם. אבל כשמדובר באינסולין קורה דבר אחר – כמעט כל האינסולין (כ-99%) שנכנס לכליה מקבל טיפול אחר. אבל, הוא לא מגיע לזרם הדם אלא מסולק מהגוף כפסולת דרך מערכת השתן, בדרכו האינסולין נספג חזרה מהצינורית אל תאי הכליה.

אנדוציטוזה:

האינסולין שנכנס לתאי הכליה עובר תהליך שנקרא "אנדוציטוזה" — הכנסה של מולקולות לתוך התא באמצעות עטיפתן בקרום התא ויצירת בועית קטנה (אנדוזום).פירוק ראשוני: בתוך האנדוזום, האינסולין מתחיל להתפרק לחלקים קטנים יותר.

פירוק סופי:

לאחר מכן, שברי האינסולין מועברים לאברון נוסף בתא שנקרא "ליזוזום", שם מתבצע הפירוק הסופי של ההורמון.

כלומר, הכליה לא רק מסננת את האינסולין, אלא גם אוספת אותו חזרה לתאים שלה ומפרקת אותו לשלבים קטנים עד שהוא מתפרק לגמרי ומסולק מהגוף.דימוי להמחשהאפשר לדמיין את הצינורית הפרוקסימלית כמו מסוע שמחזיר כמעט את כל האינסולין לתוך מפעל (התא). שם, האינסולין נכנס לחדרים פנימיים (אנדוזומים וליזוזומים), בהם הוא מפורק לחלקים קטנים – עד שלא נשאר ממנו כלום.

סינון גלומרולרי:

מנגנון נוסף לפינוי אינסולין, בעל תרומה קטנה יותר לעומת הספיגה החוזרת שהוזכרה במנגנון הראשון מכונה סינון גלומרולי.

2. סינון גלומרולרי

חלק קטן מהאינסולין עובר סינון דרך הגלומרולוס, אך מנגנון זה תורם פחות לפינוי הכולל לעומת הספיגה החוזרת.לאחר הספיגה החוזרת, שברי האינסולין מועברים לליזוזומים, בהם מתבצע הפירוק הסופי של ההורמון.

טיפול כלייתי באינסולין. אינסולין מתואר בעיגולים אפורים בחלקים שונים של הנפרון. מכיוון שאינסולין הוא מולקולה קטנה, הוא יסונן במלואו על ידי המערכת הגלומרולרית עד שהוא מגיע לאבובית הפרוקסימלית. בתאי האבובית הפרוקסימלית, כמעט כל האינסולין המסונן ייספג בקרום הלומינל ויכנס לתאיו (אנדוציטוזה (Endocytosis):תאי הכליה בצינורית המקורבת סופגים את האינסולין באמצעות אנדוציטוזה.). בתנאים פיזיולוגיים, רק אחוז קטן מהאינסולין יופרש בשתן [מקור].

תהליך הפירוק

לאחר הספיגה החוזרת, שברי האינסולין מועברים לליזוזומים, שם מתבצע הפירוק הסופי של ההורמון, ומרכיביו מפונים מהגוף.הספיגה החוזרת היא מנגנון שבו הכליה מחזירה אל תאי הצינורית את רוב האינסולין שמסונן, כדי לפרק אותו ולהוציאו מהמחזור.הפירוק התוך-תאי של האינסולין בתאי הכליה נעשה בצורה מבוקרת, כמו פירוק של חלבונים רבים אחרים, ואינו גורם נזק לתאים או לרקמת הכליה, כאשר האדם בריא, וכמות האינסולין בטווח הנורמה [מקור].

במצב תקין, כשתפריט ההזנה מותאם לצרכי נגוף ולא לצו האופנה, תאי הכליה מותאמים להתמודד עם כמויות האינסולין שהם סופגים ומפרקים, ואין נזק מצטבר לתאיה.

מתי עלול להיגרם נזק?

במצבים חריגים כמו בעת חשיפה ממושכת לרמות גבוהות מאוד של אינסולין, כמו בקרב אנשים שאוכלים הרבה פחמימות, סוכר, שומן מהחי, בקרב חולי סוכרת, או בקרב מי שנחשף למחלות כליה [מקור1, מקור2], ייתכן עומס מסוים על תאי הכליה [מקור], אי ספיקת כליות: כאשר הכליה כבר פגועה, היכולת שלה לפרק אינסולין פעמים רבות נפגעת, בגלל ירידה בתפקוד הכלייתי הכללי.

כידוע אינסולין פוגע באבר הכליה בנוכחות יתר. אבל פגיעתו ככל הידוע למחקר מתבצעת באסור אחר בתאי הפודוציטים [מקור]. כאן יתר אינסולין עלול לגרום לפגיעה ישירה בתפקוד הכליה ולהוביל להתפתחות מחלת כליות סכרתית, גם ללא קשר ישיר לרמותיו במחזור הדם הגלוקוז בדם [מקור].

במחקר בעכברים עם חסר גנטי בקולטנים לאינסולין בתאי הפודוציטים, התפתחו סימני מחלת כליות סכרתית אופיינית למרות רמות סוכר תקינות, מה שמצביע על תפקיד חשוב לאינסולין בשמירה על תפקוד תקין של תאי הכליה [מקור].

נושא זה מסביר מדוע אני מייחס חשיבות עצומה למדד החלבון המסוכר Hba1c או a1c כשאני בונה תפריט החלמה לחולה כליה.המחקר הראה כי אינסולין משפיע על מבנה ותפקוד תאי הפודוציטים, הם חלק ממערך הסינון הפקעתי ומי שתורמים לסינון תקין של החלבונים מהדם ובנזק לירידה של מדד ה GFR [מקור1, מקור2]. חוסר אינסולין או חוסר תגובה אליו או תנגודת לאינסולין גבוהה משקפת בין השאר פגיעה בתפקוד זה ומובילה להבנתנו את הפרשת החלבונים החריגה לרעה בשתן, תופעה מכריעה שמאפיינת מחלת כליות עם מדדי תנגודת לאינסולין ממושכת וכמובן בקרב חולי סוכרת [מקור1, מקור2].

הסבר זה מציג עד כמה פועלת הנפרולוגיה באיחור של שנות דור, אחרי תהליכי ההחלמה המתקדמים שמשתמשים במידע מחקרי ומזון כתרופה

[מקור].

השלכות קליניות

כאשר תפקוד הכליות נפגע (כמו באי ספיקת כליות), היכולת של הכליה לפרק ולפנות אינסולין יורדת משמעותית.מצב זה גורם להצטברות אינסולין בדם ולהגברת הסיכון להיפוגליקמיה, במיוחד בחולים שמקבלים תרופות שמגבירות הפרשת אינסולין או אינסולין אקסוגני [מקור].

השפעות אי ספיקת כליות על פינוי אינסולין בחולים עם אי ספיקת כליות, הדרישה לאינסולין יורדת באופן משמעותי. זאת בשל ירידה ביכולת הכליה לפרק ולפנות את האינסולין מהדם. מצב זה מוביל לכך שאינסולין נשאר במחזור הדם זמן רב יותר, ומגביר את הסיכון להיפוגליקמיה.מחקרים שבים ותומכים בכך שפגיעה בתגובת תאי הכליה לאינסולין (יתר a1c לאורך זמן, או תנגודת לאינסולין מוגברת) היא גורם משמעותי בפגיעה כלייתית, מדפיעה על מדד יתר חלבונים בשתן, והיא הרבה מעבר להשפעות של רמות סוכר גבוהות בדם [מקור1, מקור2].

השלכות תרופתיות

תרופות ממשפחת הסולפונילאוריאה, המיועדות לטיפול בסוכרת, נמצאות במחשב של הנפרולוג שלך ויתכן שהגיעו גם אליך טרם הבנת שחובה עליך לפנות לעזרה אמיתיתהן ע"פ מחקרים נמצאות בסיכון גבוה לגרום להיפוגליקמיה (מחסור בסוכר) בחולי אי ספיקת כליות. זאת עקב ירידה בפירוק הן של האינסולין והן של התרופה עצמה [מקור].

תרופות ממשפחת הסולפונילאוריאה לטיפול בסוכרת מסוג 2, שהוזכרו למעלה עלולות להיות מסוכנות כאשר הן ניטלות על-ידי חולים שמדג ה GFR שלהם מתחת ל 90, ובחולי אי ספיקת כליות בגלל סיכון גבוה להיפוגליקמיה. הסיבה לכך היא שהתרופות הללו פועלות על הפרשת אינסולין מהלבלב, וכתוצאה מכך עלולה להתרחש הפרשה לא מבוקרת של אינסולין, מה שמוריד את רמות הסוכר בדם מתחת לנורמה (היפוגליקמיה) [מקור1, מקור2].

פינוי אינסולין על ידי הכליה – מצב תקין לעומת עומס פתולוגיבאופן תקין, הכליה מסננת את האינסולין בגלומרולוס, וסופגת חזרה כ־99% ממנו בצינורית הפרוקסימלית. האינסולין עובר אנדוציטוזה, מתפרק באנדוזומים ובליזוזומים, ומפונה.
במצב פתולוגי של עודף אינסולין (למשל עקב תנגודת לאינסולין או צריכת סוכרים מוגזמת), כפי שנראה באיור למעלה, מתרחש עומס תוך-תאי בתאי הצינורית, הצטברות אינסולין, ופגיעה מבנית בתאים – מצב המוביל לנזק כלייתי מצטבר

בחולי אי ספיקת כליות, הפירוק והפינוי של התרופה ושל האינסולין עצמו משתבש ויורד אחת התופעות לכך נוכח נטילת התרופה (ע"פ מחקרים), דהתרופה נשארת בגוף זמן ארוך יותר ומגבירה את הסיכון להיפוגליקמיה. בנוסף, אי ספיקת כליות מעלה את הרגישות לתופעה זו, במיוחד אצל מי ששומר על תזונה "נכונה" דלת פחמימות למשל. לכאורה פרסן לקוי מעודד עם נטילת תרופה ערורה זו [מקור].

היפוגליקמיה עלולה להיות מסוכנת מאוד, עם סיכון לתחלואה קרדיווסקולרית ואף לתמותה, בעיקר במקרים של היפוגליקמיה חמורה [מקור]. לכן, בפועל, במקרים רבים ההמלצה להפחית מינון לא ניתנת למרות הסיכון, ולעיתים יש להפעיל שיקול דעת עצמאי או לפנות לגורמים בעלי ידע עדכני מתחום רפואת התזונה והכליות.

לסיכום,

התרופות ממשפחת הסולפונילאוריאה נהדרות למדף ואינן "מזיקות" כשלעצמן בבית המרקחת, אך כשהן מגיעות לחולי כליה ולמי שמדד ה GFR שלו מתחת ל 90 ובחולי אי ספיקת כליות הן עלולות לגרום לסיבוכים מסוכנים עקב הצטברותן בגוף והיפוגליקמיה [מקור1, מקור2, מקור3]. לכן יש צורך במעקב רפואי קפדני, התאמת מינון או שימוש בתרופות חלופיות, או לפעול ע"פ השכל הישר, תופעה נדירה בימי טבח נתניהו לשלטון הרבנים.סיכוםהכליות ממלאות תפקיד מרכזי בפינוי אינסולין מהגוף. פגיעה בתפקוד הכלייתי משפיעה ישירות על רמות האינסולין בדם ועל הסיכון להיפוגליקמיה, במיוחד בשימוש בתרופות מסוימות. לכן, יש להתאים את מינוני האינסולין והתרופות האנטי-סוכרתיות בחולים עם אי ספיקת כליות [מקור1, מקור2].

אפשר לעיין גם ב Afkarian M, et al.Glycemic control and complications in patients with diabetes and chronic kidney disease.Curr Diab Rep. 2023;23:17.

> מצביע על החשיבות של מדדי HbA1c במניעת החמרת נזק כלייתי, גם ללא היפרגליקמיה חריפה

נשארו לך שאלות

אשמח להשיב על כל שאלה 

לטופס פנייה ישירה אל ירון מרגולין – נא להקליק – כאן  

בבקשה לא להתקשר משום שזה פשוט לא מאפשר לי לעבוד – אנא השתמשו באמצעים שלפניכם –

    שמי Name:


    טלפון phone:


    דוא"ל (כדי שאוכל להשיב לך מכל מקום בעולם) Email:


    איך אני יכול לעזור לך How can I help you:


    אפשר לקבל את בדיקות הדם החריגות שלך Exceptional laboratory tests:


    Any questions left?I’m happy to assist and answer any question you may have.

    Please use the contact methods above — this is the best way to reach me.

    למען הסר ספק, חובת התייעצות עם רופא (המכיר לפרטים את מצבו הבריאותי הכללי של כל מטופל או שלך) לפני שימוש בכל תכשיר, מאכל, תמצית או ביצוע כל תרגיל. ירון מרגולין הוא רקדן ומבית המחול שלו בירושלים פרצה התורה כאשר נחשפה שיטת המחול שלו כבעלת יכולת מדהימה, באמצע שנות ה – 80 לרפא סרטן. המידע באתר של ירון מרגולין או באתר "לחיצות ההחלמה" (בפיסבוק או YARONMARGOLIN.COM), במאמר הנ"ל ובמאמרים של ירון מרגולין הם חומר למחשבה – פילוסופיה לא המלצה ולא הנחייה לציבור להשתמש או לחדול מלהשתמש בתרופות – אין במידע באתר זה או בכל אחד מהמאמרים תחליף להיוועצות עם מומחה מוכר המכיר לפרטים את מצבו הבריאותי הכללי שלך ושל משפחתך. מומלץ תמיד להתייעץ עם רופא מוסמך או רוקח בכל הנוגע בכאב, הרגשה רעה או למטרות ואופן השימוש, במזונות, משחות, תמציות ואפילו בתרגילים, או בתכשירים אחרים שנזכרים כאן.


    For the avoidance of doubt    , consult a physician (who knows in detail the general health of each patient or yours) before using any medicine, food, extract or any exercise. The information on Yaron Margolin's website or the "Healing Presses" website (on Facebook or YARONMARGOLIN.COM), in the above article and in Yaron Margolin's articles are material for thought – philosophy neither recommendation nor public guidance to use or cease to use drugs – no information on this site or anyone You should always consult with a qualified physician or pharmacist regarding pain, bad feeling, or goals and how to use foods, ointments, extracts and even exercises, or other remedies that are mentioned as such

    למאמרים על מחלות כליתיות

    נשלח ב כללי

    כתיבת תגובה

    Or

    האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

    *