דלדול עצם – אוסטאופורוזיס (Osteoporosis) מה אפשר לעשות כדי לחזק את העצמות ללא תרופות?

פורסם ב 28 באוקטובר 2023 ע"י

**אוסטאופורוזיס** (Osteoporosis), היא מחלת עצם, ניכר **חוסר איזון** בין ספיגת עצם על ידי **תאי אוסטאוקלסט** ויצירת עצם על ידי **אוסטאובלסטים** [מקור1, מקור2] – **אסטרוגנים** ו**ביספוספונטים** מאטים את ספיגת העצם, על ידי הפחתת מחזור העצם, נכון להיום תזונה הצליחה **למנוע דילול עצם**.

המחלה מאופיינת במסת עצם נמוכה והידרדרות איטית של רקמת העצם, מסיבות שבחחקן נרמזו למעלה, ובהמשך וכתוצאה מכך עלייה בשבריריות העצם [מקור].

אוסטאופורוזיס (דלדול עצם) היא מחלה כרונית של אטיולוגיה רב-גורמית (אטיולוגיה – ענף של מדע הרפואה העוסק בגורמים ובמקורות של מחלות, כלומר מחלה שמתפתחת ממספר גורמים). כלומר מזונות שונים, שהגוף פיתח התנגדות אליהם הורסים אברי גוף שונים: דופן של עורקים (תחילה) [מקור], דופן של המעי הדק, תאי לבלב, צנרת הכליות, איכות ניקוי הרעלים של הכבד והרשימה ארוכה מאוד.

אוסטאופורוזיס היא מחלת העצם המטבולית הנפוצה ביותר בעולם המערבי [מקור1, מקור2] ולכן קל לטפל בה ע"י שינויי תזונה. הטיפול התרופתי לא תמיד משכנע. בנוסף רוב תוספי הסידן לא נמצאו יעילים וחלקם אף מזיקים [מקור]. נזקי המחלה אדירים ובכל זאת לעיתים קרובות מתעלמים ממנה, משום שהיא מחלה שקטה (מבחינה קלינית);

אין לדלדול עצם (אוסטאופורוזיס) תסמינים לפני שמתרחש בפועל שבר של עצמות.

סימנים וסימפטומים של המחלה השקטה

אוסטאופורוזיס או "המחלה השקטה" היא מחלה של שברים קשים כמו שבר בחוליות הגב, אבל שני שליש מהשברים שמתרחשים בחוליות אינם כואבים כלל וכלל, אם כי חולים עשויים להתלונן על היציבה. האדם הולך ומתכופף, מאבד גובה. לעתים מופיע כאב מדובר בכאב רב, אבל זה מגיעה רק בעקבות נפילה (נפילה במקלחת שכיחה) או הפעלת של לחץ על הגוף. יש וטראומה קלה חושפת את המחלה.

המחלה שקטה אבל, שלא כבמחלת הכליות באוסטאופורוזיס הכאב ניתן לזיהוי:

תנועה עלולה להחמיר את הכאב; בדרך כלל הכאב מצביע על הגב אבל במקרים מסוימים, הוא מקרין אל הבטן.

כאבים במפשעה, בישבן האחורי, בירך הקדמית, בירך המדיאלית ו/או בברך המדיאלית במהלך נשיאת משקל או ניסיון לקום, להרים דבר מה, צצים חושפים את המחלה.

קבוצה נרחבת של שרירים, העוברים לאורך כל עמוד השדרה מתעוותים –

הכאב בדלדול עצם (אוסטאופורוזיס) מלווה לעתים קרובות בהתכווצויות שרירים בגב – עווית, למשל כיווצי שרירים פרה-חולייתיים ( קבוצה נרחבת של שרירים, העוברים לאורך כל עמוד השדרה מתכווצים בכיווץ כרוני – דמימה. paravertebral muscle spasms), כאב זה עלול להחמיר בפעילות ומופחתות על ידי שכיבה, ובישיבה, מה שהופך את האדם לאדם בלתי פעיל. כך חולי אוסטאופורוזיס חיים לרוב ללא תנועה, במיטה, כבולים לכסא בגלל חשש להחמרת הכאב בתנועה.

ברכיים – חולים שסבלו משבר בירך כסימפטום לאוסטאופורוזיס, עשויים לחווות כאבים בישבן האחורי, בירך הקדמית, בירך המדיאלית (במרכז הירך) ו/או בברך המדיאלית במהלך נשיאת משקל או עליה במדרגות גם במפשעה .יש וחווים ירידה בטווח התנועה של הירך (ROM), במיוחד בסיבוב והפנימי אבל גם בכיפוף הרגל.

מכתב תודה ממחלימת כליות בתוך ארבעה חודשים – כאן

חולים עם **שברי קולס** [(distal radius fracture) **שבר באמה** **הדיסטלית** (בחלק היותר **רחוק** מהמרפק, לדוגמה: האצבעות הן דיסטליות לזרועות כאשר החזה הוא נקודת ההתייחסות.) שבו הקצה השבור של עצם הרדיוס (עצם החישור) מכופף לאחור) עשויים לסבול מעיוות ומכאב בתנועה של **פרק** כף **היד**, כנראה באיור למעלה [**מקור**].

הכאב יכול להיות חריף. כאב כזה יכול לחלוף לאחר 4-6 שבועות; אבל במצב של שברים מרובים עם קיפוזיס חמור, הכאב עלול להפוך לכרוני, ותמידי [מקור].

כאב מסוג זה עלול להצביע על אוסטאופורוזיס. הוא דוגמא לדמימה שמקורה בתזונה, לא בטראומה שכיווצה תחילה את מרחב הרגשות.

למאמרי – די לכאב וטיפול – כאן

כאבי גב לא דורשים ניתוח – מה לעשות

מה לאכול במצבי אי-ספיקת כליות?

שחיקת סחוס, למה לסבול? – ללא ניתוח ללא תרופות – טיפול להחלמה

למה יש לי מחסור בוויטמין B12 – כאן

למאמרי – ההומוציסטאין – האויב הגדול של האנדותל ובריאות העורקים – כאן

למאמרי יתר לחץ דם – שינוי פרדיגמה וגישות חדשות – כאן

אבחון מוקדם של תפקוד הכליות מאפשר אריכות חיים.

ירידה בתפקוד הכליות – מה לעשות?

אבחון מקדים בעזרת בדיקת דם

TSH – רמת הורמון מגרה בלוטת התריס: תפקוד לקוי של בלוטת התריס נקשר לאוסטאופורוזיס ומהווה אות אזהרה ואבחון למחלה. יש לשקול להתחיל בשינוי אורח חיים כדי למנוע התפתחות אוסטאופורוזיס, גם עם רמות הכימיה בסרום תקינות. באוסטאופורוזיס בכל אופן באוסטיאופורוזיס ראשוני, בדיקות הכימיה בדם [: אשלגן, נתרן, וכלוריד, גם רמות סידן (Calcium),מגנזיום וזרחן. ביקרבונט בדם נבדק גם הוא, באמצעות מעבדה כימית וכן מאזן חומצה ובסיס בגוף] תקינות, אבל כן מזהים אנמיה, מחסור בויטמין די, היפרקלציוריה (בבדיקה: סידן/קריאטינין בשתן 24 שעות) היפוקלציוריה עשויה להעיד על חוסר ספיגה, כלומר הסידן (סידן תזונתי, או כתוסף מזון) לא עובר מצנרת העיכול אל צנרת הדם, אשר יש להעריך עוד יותר עם מדידת ויטמין D בסרום נמוך במקרה זה כדאי לשקול בדיקת תסמונות לקויי ספיגה כגון צליאק. MCV מעל ל 90. טסטוסטרון (total and/or free). אוסטאופורוזיס מזוהה לרוב בנשים לאחר גיל המעבר, באנשים עם מבנה עצמות קטן, בקרב קשישים ואצל לבנים ואסייתים, אם כי הוא מופיע בשני המינים, בכל הגזעים ובכל קבוצות הגיל [מקור]. הניסיון מראה כי גברים אינם נשלחים באופן שגרתי לבדיקות סקר, ובמקרים רבים, גם לאחר הופעת שבר אוסטאופורוטי, גברים לרוב אינם מטופלים [מקור]. יוצא מכך שבפועל הקריטריונים האבחנתיים הקובעים אבחנה של אוסטאופורוזיס או אוסטאופניה זהים לקריטריונים בנשים. יש לשקול לבדוק את הגברים, כבר בגיל מוקדם מ 70 וכן הנוטלים גלוקוקורטיקואידים במינון יומי ≥ 5 מ"ג פרדניזון או שווה ערך למשך ≥ 3 חודשים) ולשכנע אותם לעבור גם בדיקת טסטוסטרון וגם בדיקת צפיפות עצם (BMD נעשית באמצעות קרני רנטגן.)
יש לדעת שהמחקר מצביע על שיעור תמותה בגברים לאחר שבר צוואר ירך גדול פי שלושה לעומת גברים מותאמי גיל שלא שברו את צוואר הירך
[מקור]. מעטים יודעים שהסיבות השכיחות לאוסטאופורוזיס בגברים כוללות שימוש בסטרואידים, שימוש בתרופותאנטי-דיכאוניות מסוג SSRIs [מקור],גם גלוקוקורטיקואידים (glucocorticoids במינון יומי ≥ 5 מ"ג פרדניזון או שווה ערך למשך ≥ 3 חודשים), וישנה דרישה להשגחה מתמדת בנושא לקיחת כדורים ליתר לחץ דם, אלכוהול, והעדר חשיפה לקרני השמש, ירידה בתפקוד בלוטות המין (היפוגונדיזם Hypogonadism) משתקפת גם בירידה בטסטוסטרון [מקור].

רמה גבוה של זרחן בדם היא גורם נוסף לדלילות עצם.

יתר זרחן בדם יכול למשוך סידן החוצה מהעצמות אל מחזור הדם. תהליך זה עלול לעודד מחלת עצם שאופיינית לאנשים עם אי ספיקת כליות. ההידרדרות של התפקוד הכלייתי נמדדת במדד שמכונה GFR. ככל שמדד זה יורד היכולת של הכליות לסנן רעלים מהדם והגוף יורדת גם היכולת להפריש את עודף הזרחן מהגוף דרך מערכת השתן. בנוכחות אי ספיקת כליות מופעלים מנגנונים שונים על מנת להגביר את הפרשת הזרחן על ידי הכליות בין השאר כדי לסייע בשמירה על חוזק העצמות. מנגנונים אלה פועלים במקביל להפחתת ספיגתו של הזרחן מהמזון במעי הדק [חלבון עשיר בזרחן ויש לכן לעבור מיד לצום חלבונים – נושא עליו פרסמתי – כאן. כהערת אגב חלבון שמקורו בצומח (קטניות, כוסמת ירוקה, טופו, נאטו) מתאים יותר במקרה זה כי הוא מאפשר ספיגה נמוכה יותר של זרחן בהשוואה לחלבון שמקורו במוצרים מהחי: חלב, גבינות, ביצים.)]. בשלבים מתקדמים של אי ספיקת כליות (GFR נמוך מ 33) מנגנונים אלה אינם מתפקדים כראוי ו

רמת הזרחן בדם ללא צום חלבונים עולה ומסכנת אותך.

במקביל רמות גבוהות של סידן וזרחן במחזור הדם עלולות לשקוע בתוך כלי הדם ואפילו בלב ולעודד הפרעה בתפקודם כולל התקדמות מהירה יותר של מחלת הבסיס אי ספיקת כליות. ככלל רמות גבוהות של זרחן נמצאו קשורות בתחלואה קרדיו-וסקולרית ותמותה גבוהה יותר באנשים עם אי ספיקת כליות גם כמובן עם אוסטאופורוזיס (דלדול עצם).

למאמרי צום חלבונים

צום חי – תרפוה טבעית.

בדיקות דם – גל חדש של בדיקות דם

הצכנית לשיקום הכליות

BMD = בדיקת צפיפות מינרלים בעצם ב

ציון T של -1 עד -2.5 SD בבדיקת צפיפות עצם (BMD) מצביע על אוסטאופניה

ציון T של פחות מ-2.5 SD מצביע על אוסטיאופורוזיס

וציון T של פחות מ-2.5 SD עם שבר(ים) מצביע על אוסטיאופורוזיס חמור [מקור].

אם בדיקת צפיפות העצם אינה זמינה, ניתן לשקול הדמיית חוליות, הבדיקה מתקבלת על סמך הגיל בלבד.

הסידן

הסידן (Calcium) הוא מרכיב הכרחי ואחד המינרלים החשובים ביותר להתפתחות ותפקוד תקין של הגוף. הסידן מצוי בדם בשלוש צורות: יוני סידן בעלי פעילות פיזיולוגית, סידן קשור לחלבון או סידן שמצוי בקומפלקסים (מולקולה כימית המורכבת ממספר יסודות כימיים) עם מינרלים אחרים [מקור]. רמות הסידן בדם חייבות להישמר והן מנוטרות בכל עת, כחלק ממנגנון להבטחת שמירה על רמת סידן קבועה על ידי הגוף. כך,

אם רמת הסידן בדם יורדת הגוף ישחרר סידן מתוך העצמות (בריחת סידן) היישר אל מחזור הדם.

הסידן מכונה גם קלציום הוא מינרל נפוץ בגוף, והוא נמצא בעיקר בעצמות ובשיניים. הסידן מעניק להן יציבות וחוזק. נוסף על כך הסידן גם משתלב בתהליכים הקשורים לתנועת השרירים ולפעולת העצבים, ליציבות של כלי הדם, לזרימת הדם וכן בתהליכים הורמונליים שונים. הסידן נחוץ לקרישת דם, העברת דחפים עצביים, כיווץ שרירים, ויסות קצב הלב, שמירה על בריאות הציפורניים והעור ושחרור הורמונים ואנזימים שמעורבים כמעט בכל פעולה חיונית שגוף האדם מבצע. הסידן בונה עצמות, שיניים ושרירים. סידן חיוני לספיגת ויטמין B12 בגוף [מקור]. הוא נמצא גם בדם וגם בנוזלי הגוף וכאמור הכרחי שרמתו תישמר.

מחסור של סידן בגוף לא אפשרי, וכשהגוף מזהה אותו מתקרב למצב של מחסור בסידן הוא נזעק ושואב ומנצל את מאגרי הסידן שנמצאים בעצמות, וזה מה שנקרא בריחת סידן ועלול לגרום להחלשת העצם.

היכולת של הגוף לספוג סידן (מהתזונה, העצמות והחזרתו לדם מהתסנין באמצעות הכליות) מתגברת על בעיה זו של מחסור אפשרי של סידן בדם. רמתו בדם תמיד נשמרת אבל היא שמייצרת למעשה דלדול במסת העצם, כאשר מקורותיו מהתזונה נחסמים מסיבות שיפורטו במהלך המאמר, גדלים הסיכויים לשברים וכך גם הסיכון לחלות במחלת האוסטיאופורוזיס. ומנושא הזנת הגוף בסידן גם מגיע הנושא המוכר כ"ספיגת סידן". חובה עלינו לדאוג לכך שימצא בגוף ריכוז קבוע של סידן בדם (8.5-10.4 מ”ג/לדציליטר), על-מנת למנוע אפשרות של הוצאת סידן מעצמות (בריחת סידן), שברים, חולשת עצם ואוסטיאופורוזיס (דלדול עצם).

מכאן נובעת השאלה: מה מעודד ומה מונע מאיתנו לספוג סידן תזונתי? עישון, העדר חשיפה לקרני השמש, נטילת תרופות מסוימות (בהמשך אצביע על מספר לא מבוטל של תרופות כאלה) או מחלות כרוניות שונות כירידה בתפקוד בלוטת התריס מונעות מעבר סידן ממערכת העיכול אל הדם (ספיגת סידן). בנוסף סידן בורח מהגוף בעקבות פעילות גופנית. הסידן משתחרר מהגוף דרך זיעה, תאי עור ופסולת. בנוסף לכך יש לזכור: סידן לא מגיע אלינו מהאוויר. הוא מגיע מתזונה שבה הוא נוכח, אבל על התזונה להכיל מרכיבים שמאפשרים את ספיגתו של הסידן ממערכת העיכול למערכת הדם – גם נושא זה יורחב להלן,

מנת ארוחת הבקר של ירון מרגולין: **שיבולת שועל** ו**שעורה** מותססות עם תפוח עץ מותסס, מיץ מ**תפוח אדמה חי**, חופן חמוציות. מיובשות ללא סוכר, שוט פרוביוטי ו**מיץ ירוק** בצד (חסה, פרח ברוקולי שומר, עלה מנגולד, 2 גבעולי סלרי ותפוח עץ). בתיאבון.

הגוף מקבל את הסידן הדרוש לו מתפריט התזונה.

אכילת מזונות המכילים סידן (מיץ ירוק הוא תרופה מהרמה הראשונה, טופו, נאטו, חומוס, לוביה, סברס, קיווי, פפאיה, תפוזים, צימוקים, תאנים מיובשות, משמשים מיובשים, אשכולית ואוכמניות. שקדים, אגוזי ברזיל, פיסטוק, טחינה, חלק מהמזונות האלה אסורים לחולי כליה). קיימות מספר דרכים לטיפול בתופעת דלדול העצם, נושא ששב ומדגיש את המושג "ספיגת סידן" אבל, הפתרון הטוב ביותר הוא פשוט לאכול אותו. מניעה של בריחת סידן הכרחית והיא מתבצעת על ידי חשיפה לקרני השמש (15-20 דקות בבקר בגוף ערום ככל האפשר), תזונה נכונה הוזכרה (נאטו, עלים ירוקים, מיץ תפוזים, בננה, שיבולת שועל ואבוקדו) והימנעות מחיבור בין מערכות הגוף הפנימיות עם אלכוהול, תרופות מסוימות, קקאו, חומצה אוקסלית (מנגולד, אגוזים, פלפל שחור, קרמבולה, פטרוזיליה, גפנית מחומשת, פרג, תרד, קקאו גם קטניות ושיבולת שועל לא מותססת), ועשן. ממבט ברשימה קצרה זו קל להבין שהמונח מזון בריא שונה מ"מזון כתרופה ". מזון בריא לא מציאותי למעשה כשמדובר ב"מזון כתרופה" למחלות כרוניות: אבדן גמישות העורקים ובמקרה שלפנינו אבדן גמישות צנרת העיכול. תרד, מנגולד אלה עלים ירוקים לכאורה כולם מכילים הרבה סידן אבל גם חומצה אוקסלית נמצאת בהם.

למאמרי – ירקות ירוקי עלים לרוב טובים לבריאותנו, לפעמים הם לא – רוצה לדעת מתי כדאי לצרוך עלים ירוקים?

חומצה אוקסלית מונעת ספיגה של סידן. החומצה האוקסלית גם הורסת את הכליות.

רשימת מאכלים המכילים חומצה אוקסלית

רשימת מאכלים המכילים חומצה אוקסלית ארוכה: לחם, מיץ לימון, אשכוליות, לים (ללא הקליפה) אננס, ג'ינג'ר, זנגביל, חלב, יוגורט, ביצים, פירות ים, עדשים, קליפה של תפוחי עץ, אבוקדו, בננות, מלון, דובדבנים, קוקוס, חמוציות משומרות, ענבים ירוקים, מנגו, פפאיה, צימוקים, ואבטיח גם דלעת ערמונים, נבטי אלפלפא, כרוב, כרובית, אפונה (טרייה או קפואה), פלפל אדום, צנון, לפת (שורש), קישואים, דלורית – כולם מכילים כמות נמוכה של חומצה אוקסלית – פחות מ 2 מ"ג למנה.

סויה, מיסו, פתל שחור גם חמוציות,

במיה, תרד, אספרגוס, חמציצים, עלי מנגולד, ריבס, סלק, עלי סלק. (אפונה ירוקה, חסה, ברוקולי, ארטישוק, שעועית לימה גם חסה ופטריות וכן:

קמח תירס, עמילן תירס, קמח – לבן או מלא, דייסת שיבולת שועל, סודה, ובזיליקום

אלה מכילים כמות בינונית של חומצה אוקסלית – 2-6 מ"ג למנה) והם עשויים להיכנס לרשימת האסורים.

קליפות תפוזים, קליפות לימון, קליפות קלמנטינות, קלמנטינות, בננות, קרמבולה. פטל, תותחם, אוכמניות, פטל ודמומיות. ופילו פרג, קיווי, תאנים, שזיפים. עלי חרדל, כרישה, חומעה, ופטרוזיליה, גם קליפת מלפפון. קינואה טריה, שעועית, סלק, סלרי, בצלית, קולראד, שן הארי, חציל, קייל, כרישה, מנגולד, במיה, זוקיני (קישוא ירוק כהה), תפו"א מתוק (בטטה), גזר לבן, תירס לבן, פלפל ירוק, לפת, תרד, שקדים, קטניות מבושלות ברוטב עגבניות, מטבוחה, קשיו, שעועית ירוקה מיובשת, חמאת בוטנים, בוטנים, פקאן, שקדים, זרעי שומשום, זרעי חמנייה, טופו, אגוזי מלך גרעיני חיטה וסובין חיטה, טחינה, קקאו, תה שחור ופלפל שחור גם רוטב סויה, ג'ינג'ר, קינמון גם קליפת תפוחי העץ (יש לקלף אותם) מכילים כמות גבוהה של חומצה אוקסלית – מעל 7 מ"ג למנה.

ברשימת האסורים נכללים

טופו, פטרוזיליה, נבט חיטה, מיץ חיטה, בטטה, תרד, כרישה, במיה, קליפת לימון, ריבס, בוטנים, חמאת בוטנים, פקאן ושוקולד, גם נס קפה, וחליטה תה שחור. כולם מכילים חומצה אוקסלית בכמות גבוהה במיוחד כאשר עלי ריבס מכילים הכי הרבה חומצה אוקסלית (לא הגבעולים העלים, אשר נאכלים בדרך כלל).

מזונות אלו שעשירים בחומצה אוקסלית ברמה הגבוהה הם שאסורים למבקשי החלמה מדלדול עצם – אוסטאופורוזיס.

החומצה אוקסלית נקשרה לסידן, ומונעת גם ספיגת חומרים נוספים אשר מזינים את הגוף. היא שנקשרת גם עם יצירת אבנים בגוף.

תרופות רבות למחלות כרוניות – ממעכבי חומצה ועד אלטרוקסין כל התרופות המשתנות, תרופות נגד שיגדון, סליצילאטים, גם תרופות לבלוטת התריס, ונוגדי דיכאון כריספרידון – נוטות לרוקן את הגוף מוויטמינים ומינרלים ולגרום נזק למדדי הסידן.

[מקור].

רמות סידן חריגות כמו היפוקלצמיה (סידן נמוך בדם) או היפרקלצמיה (סידן גבוה בדם) מושפעות גם מטיפולים של הרופא שלך – [מקור1, מקור2, מקור3, מקור4]

תרופות שעלולות לגרום לרמות נמוכות של סידן – היפוקלצמיה:

ביספוספונטים (Bisphosphonates):ביספוספונטים הם תרופות לאוסטאופורוזיס (עצמות חלשות ושבירות) המונעות מעצמות לאבד סידן. כתוצאה מכך, פחות סידן מגיע לזרם הדם. ורמות הסידן בהמשך עשויות לרדת כך כדורים כמו ibandronate (Boniva) ו alendronate (Fosamax) מקדמים שברים. בכלל זה נמצאת גם זריקה בשם פרוליה: Denosumab (Prolia) הניתנת אחת ל-6 חודשים לטיפול באוסטיאופורוזיס. פרוליה מונעת מהעצמות לשחרר סידן לדם בדומה לביספוספונטים [מקור].

Sensipar הוא שמה המסחרי של Cinacalcet כדור זה נמצא בקרב חולי כליה רבים עם תפקוד לקוי של בלוטת התריס – הכדור הזה נועד להוריד את רמות הורמון הפרתירואיד (PTH). PTH הוא הורמון שמנחה, ומפקד על העצמות לשחרר סידן לזרם הדם. יוצא מכל שהפחתה שלו על-ידי טיפולים של הCinacalcet בהחלט עלולה להוביל לירידה של הסידן בדם.

Phenytoin פניטואין (דילנטין) – היא תרופה אנטי-אפילפטית נפוצה. התרופה מדכאת את הפעילות המוחית החריגה הנראית בזמן התקף אפילפטי על ידי הפחתת המוליכות החשמלית בתאי המוח על ידי ייצוב המצב הלא פעיל של תעלות יונים ממותגות מתח. הבעיה שהכדור הזה מסלק מהגוף את מאגריו של ויטמין D. שבתורו, יכול להשפיע הן על סינטזה של קלוטו, הן על אורכם של הטלומרים – מה שמקצר לכאורה את חיי האדם ולעניננו את כמות הסידן שאדם סופג מהמזון כי ויטמין D הוא גורם מאוד משמעותי בהובלת הסידן מצנרת המזון אל צנרת הדם [קישור של ויטמין D פעיל (‏D‏2(OH)‏1,25 ‏,Dihydroxy vitamin D‏-25,‏1) שנקרא גם קלציטריול (Calcitriol לקולטן שלו במעי הדק מביא לייצור וביטוי של חלבונים המגבירים את היעילות של ספיגת סידן וזרחן]. כך הפניטואין עלול להוביל לרמות סידן נמוכות [מקור].

Cisplatin ציספלטין: ציספלטין היא תרופה כימותרפית המשמשת בסרטן שלפוחית השתן, השחלות והוושט. הציספלטין מסלק את מאגרי המגנזיום מהגוף, מה שמוביל לירידה של-PTH וסידן בגוף. ובהמשך מזהים בדרך כלל ירידה נוספת של הסידן בדם [מקור].

משתנים: רופאים ככלל נוהגים לתת כדורים ללחץ דם גבוה [מקור]. משתני לולאה למשל משמשים ללחץ דם גבוה, אי ספיקת לב ונפיחות ברגליים: פורוסמיד וטורסמיד הם חלק מרשימת הכדורים המשתנים. משתני הלולאה פוגעים באזור שבכליה, בנפרון בדיוק באזור שבו הכליה מתמודדת עם סידן, מה שניכר ועלול להוביל לאובדן סידן דרך השתן. כלומר לירידה במדדיו בדם [מקור].

מעכבי משאבת פרוטון (PPIs): PPI משמשים נגד צרבת, והפחתה ארוכת טווח של ייצור חומצת הקיבה. התרופות בקבוצה זו הם נגזרות של בנזימידזול (Benzimidazole),. רופאים מרבים לספק אותן לסובלים ממחלת ריפלוקס גסטרו-וושט (GERD). כמה PPIs כאלה כוללים אומפרזול (Prilosec) ו Esomeprazole (נקסיום Nexium) גם Prevacid [מקור]. PPIs גם הם עלולים, להוביל לספיגת סידן נמוכה יותר ולרמות נמוכות של סידן בדם, אבל זה לא מונע מרשימה שלהם ברצפטים.

טוברמיצין היא אנטיביוטיקה ממשפחת האמינוגליקוזידים. הכדורים האלה נמנים על הAminoglycosides – אמינוגליקוזידים: האנטיביוטיקה של אמינוגליקוזידים משמשת לזיהומים חיידקיים. עוד כדור שאפשר למצוא ברשימה של חולי אוסטאופורוזיס. גם האמינוגליקוזידים עשויים בדומה למשתנים שהוזכרו למעלה, לגרום להיפוקלצמיה על ידי השפעה על האופן שבו הכליות מתמודדות עם סידן [מקור].

ריספרידון, קלוזפין, דיאזפאם, לורזפאם, הלופרידול, ואולנזפין הן תרופות אנטיפסיכוטיות שקשורות לירידת הסידן בדם [מקור1, מקור2].

המעי הוא המקור היחיד למעשה שמספק לגוף סידן חדש,

יש לכדורים אנטי דיכאוניים כמו שנזכרים למעלה, השפעה על עלייה בנסיוב של פרולקטין (prolactin). הורמון פוליפפטיד לקטוגני של יותרת המוח הקדמית (מוגבר במהלך ההריון וההנקה [מקור]), גם הפרשה של ההורמון TRH מביאה להפרשה של פרולקטין [מקור]. פועל כהורמון מווסת סידן. פרולקטין מוגבר קשור לפגיעה בספיגת הסידן במעי ולירידה של מדדיו בזרם הדם [מקור1, מקור2, מקור3]. פרולקטין גם משפיע לרעה על הובלת סידן בין תאי התריסריון [מקור1, מקור2].

התרופות שמעלות את הסידן בזרם הדם היפרקלצמיה

מדדי סידן גבוהים בדם יכולים להתרחש באחת מארבע דרכים: ספיגה מוגברת מהמעיים, הפרשה מופחתת דרך הכליות בשל ירידה בתפקודן, הפרשת מינרלים מהעצמות מסיבות שונות ונטילת תרופות [מקור]:

ליתיום – תרופה להפרעה דו קוטבית שיכולה לעודד עליה של הורמון בלוטת התריס.

משתנים: משתני תיאזיד כמו הידרוכלורותיאזיד (Microzide) וכלורטלידון נפוצים ברצפטים רשמיים בקרב אנשים עם לחץ דם גבוה של הסובלים מדלדול עצמות. אבל תרופות אלו יכולות גם להעלות את רמות הסידן על ידי מניעת הפינוי של הסידן מהכליות אל תוך מערכת השתן. בדומה למשתני הלולאה שהוזכר לעיל, גם הם פוגעים באזור שבכליה, בנפרון בדיוק באזור שבו הכליה מתמודדת עם סידן, מה שעלול להוביל לאובדן סידן דרך השתן. כלומר לירידה במדדיו בדם, בנוסף לירידה ב GFR והחרפת מחלת הכליות.

תוספי סידן וקפסולות של ויטמין D [מקור]. סידן ציטראט הוא תוסף סידן נפוץ נוסף שיכול לתרום להיפרקלצמיה [מקור]. עודף ויטמין D, לא יכול להיות מיצירת ויטמין D על ידי חשיפה לקרני השמש, כי ייצור ייתר מתפרק בעור, לא כך בנטילתו כתוסף וייצירת הרעלה של ויטמין די. מצב זה מונע מספיגתו במעי אל זרם הדם.

Forteo: Teriparatide (Forteo) היא תרופה להזרקה המשמשת לטיפול באוסטיאופורוזיס. Forteo הוא גרסה שמקורה מ-PTH אנושי. הזריקה הזו פועלת בדומה ל-PTH ויכולה בהחלט להעלות את רמות הסידן בדם [מקור].

תיאופילין: תיאופילין לא נמצא בשימוש שגרתי יותר. בעבר, רופאים רבים חילקו אותה בנדיבות במקרים של מחלות ריאות, כגון במקרי אסטמה. נחשף כי במינונים גבוהים, תרופה זו לכאורה נקשרת ברמות סידן גבוהות.

לרשימה זו יש להוסיף גם את האסטרוגנים,

Teriparatide טריפרטייד מיועדת לטיפול בנשים ובגברים שסובלים מאוסטאופורוזיס הנובע מטיפול בקורטיקוסטרואידים

טמוקסיפן כדור שחוסם את הפעולות של האסטרוגן, ההורמון הנשי. כדי למנוע מסוגים מסוימים של סרטן השד אשר דורשים אסטרוגן כדי לצמוח.

טמוקסיפן משמש לטיפול בסוגים מסוימים של סרטן השד אצל גברים ונשים

מעטים יודעים, אבל גם

ויטמין A יכול לגרום להיפרקלצמיה אם הוא נלקח כתוסף מזון ולא ניטל מן הצומח למשל בסלט.

לרמות גבוהות של ויטמין A עשויה להיות השפעה אוסטאוליטית על העצמות, אך המנגנון עצמו אינו מובן היטב לחוקרים. חולים שנמצאים ברמת הסיכון הגבוהה הם אלו שסובלים מאי ספיקת כליות כרונית [מקור].

מה משפיע על ספיגת הסידן בגוף?

גם אם צורכים כמות מספקת של סידן, קיימים גורמים מעכבים (חומצה אוקסלית, מחסור בויטמין D) וגורמים מעודדים שמשפיעים על אופן ספיגתו בגוף (מגנזיום). כוס שוקו (חלב סויה ללא סוכר וקקאו) למשל, אמנם מכילה כמות גבוהה של סידן (חלב סויה) אבל הקקאו שמכיל חומצה אוקסלית מונע ספיגה של הסידן בגוף. הנה הגורמים העיקריים שמעודדים או מפריעים לספיגת הסידן:

ויטמין D, מקרני השמש הנוגעות בעור חשוף הוא היעיל ביותר. צילום ירון מרגולין.

גורמים מעודדים ספיגת סידן:

ויטמין D: מפגש בין העור החשוף וקרני השמש מגביר את ספיגת הסידן במערכת העיכול ואם הוא עובר לזרם הדם ערכיו בדם נשמרים תקינים בגוף. מחסור בקרני שמש הוא גם מחסור בויטמין D. במחסור של ויטמין D נחלשת העברת סידן מהמזון אל מרחבי הגוף וסידן נשלף מהעצמות ונשלח אל מחזור הדם כ”פיצוי”. ויטמין D נקרא בלטינית Calciferol. פירוש המילה הוא: ״מוביל הסידן״. ויטמין D מגביר את הייצור של חלבון קושר סידן במעיים (Calbindins), ספיגת הסידן בגוף קשורה לכמות החלבון המקשר הספציפי (Calbindins בתוך האנטוציט. וריכוז החלבון שקושר את הסידן, ומארגן או מווסת את ספיגת הסידן מהמעיים לדם הוא משני לרמות ויטמין D.בנוסף לכך ויטמין D גם מווסת את ספיגתו של הסידן מחדש בכליה, הוא מונע את הפרשתו דרך השתן ושומר בכך על מדדיו בזרם הדם ובשילוב עם הורמון בלוטת יותרת התריס ויטמין D מבקר את כניסתו ויציאתו של הסידן מן העצמות.
מכך משתמע שסידן הרבה יותר אפקטיבי לבריאות העצם כשהוא משולב עם ישיבה מול קרני השמש ויצירה של ויטמין D בגוף. ויטמין די מסייע כאמור לעיל להעביר את הסידן מצנרת העיכול לצנרת הדם בהקשר [בעזרת חלבון קושר סידן במעיים (Calbindins)] לכן, ישיבה מול קרני שמש בבקר אשר מעניקה תוספת של 20.000 יחב״ל לכל חשיפה הכרחית כטיפול ומניעה של אוסטיאופורוזיס.
מגנזיום (שיבולת שועל, אבוקדו, בננה, נאטו, אגוזי ברזיל, עלים ירוקים, אבל המקור הזמין ביותר למגנזיום אלה מקורות המיים – בים המלח – כדוגמה קיצונית – הריכוז שלו ע"פ דווח 198 ממול/ליטר מגנזיום [מקור1, מקור2], מגנזיום הוא מינרל מאוד חשוב לתפקוד תקין של הגוף [מקור]. כ-50% מהמגנזיום בגוף, נמצא בעצם. היתרה נמצאת בתאי רקמות הגוף והאיברים, רק חלק קטן נמצא בדם, לכן בדיקת ערכיו בהדיקת דם לא רלוונטית להבנת מצבו בגוף [מקור]. מגנזיום חשוב לתהליכי בניית העצם, הוא משתתף בהומאוסטאזיס של סידן ושל העצם, וכן בהרפיית שרירים (הסידן מכווץ את השריר והמגנזיום מרפה אותו), במחסור של מגנזיום הסידן לא יספג טוב [מקור1, מקור2, מקור3]. הסינון של מגנזיום שנמצא בדם מתרחש בפקעיות הכליה, והספיגה שלו מחדש (החזרתו למחזור הדם, לאחר שעבר ניקוי בכליות) מתרחשת באבוביות הפרוקסימליות, שבנפרוני הכליות ובמקביל לזו של הסידן [מקור]. תהליך זה נמצא תחת השפעה של ההורמון הפארא-תירואידי (PTH) [מקור]. מקובל ליטול מגנזיום ביחד עם סידן. מינון גבוה של מגנזיום מופרש בשתן ואין חשש בהפרזה, אבל מינון גבוה של סידן מסוכן. את המגנזיום (2 אגוזי ברזיל) עדיף ליטול בלילה ואת הסידן למשל באמצעות אכילת נאטו בארוחת הבוקר. מדובר במקורות מאוד טובים ולכן החשש מתחרות על אזור הספיגה בין סידן ומגנזיום פוחתת. בנוסף אם נוטלים כתוסף מומלץ מגנזיום מחובר לחומצה אמינית גליצין בעלת יכולת ספיגה של כ 50% (מגנזיום גליצינאט – לשיפור הספיגה וגם סידן מחובר לחומצה אמינית זו (סידן גליצינאט – סידן ביסגליצינאט Fully Reacted הוא סוג הסידן האיכותי ביותר: הוא קשור עם חומצת האמינו גליצין) עדיף, בתנאי שרשום פולי ריאקטד Fully reacted מעל 90 מ"ג מה שמצביע על כך שאין בו גם מגנזיום אוקסיד שהוא זול יותר אך לא יעיל. מחקרים מראים שמגנזיום אוקסיד, הידוע כמי שעלול לשלשל, או לכווץ את הבטן, וציטראט מגנזיום ציטראט (C6H6O7Mg) שגם הוא עלול לשלשל או קרבונט, ומגנזיום הידרוקסיד [Mg(OH)2] המשמש כמלח משלש, גם סולפט (MgSO4), וכלוריד (MgCl2), כולם לא נספגים היטב – בין 0-4% ספיגה כלומר, כאילו לא ניטלו על ידך– לכאורה [מקור].).

הערות: ככלל המינרלים פוגעים זה בספיגה של זה. מגנזיום מיונן (Mg2+) נוגד את הפעולה של סידן מיונן (Ca2+) בפעילויות פיזיולוגיות רבות [מקור]. מחקרים מצאו של-Mg2+, האנטגוניסט הפיזיולוגי של Ca2+, יש את אותה מערכת משוב שלילי – כולל ויטמין D – כמו ל-Ca2+ (מקור1, מקור2). ספיגת מגנזיום נחקרה הן בבני אדם והן בבעלי חיים בתנאי ניסוי מגוונים. המחקרים מצביעים על כך ש-Mg נספג בעיקר במעי המרוחק או המעי הגס היורד (distal intestine). בצריכת Mg רגילה, ספיגת Mg מתרחשת בעיקר על ידי מנגנוני דיפוזיה בין-תאיים וגרירת ממסים. ישנן עדויות למרכיב רווי של ספיגת Mg במעי הדק ובמעי הגס היורד שחשוב בצריכת Mg נמוכה בתזונה. ויטמין D מגביר את ספיגת Mg. עם זאת, כמות ניכרת של ספיגת Mg מתרחשת ללא תלות בויטמין D [מקור]. בנוסף, ויטמין D עשוי להפחית את שימור Mg באמצעות עלייה בהפרשת Mg בשתן. אינטראקציות מעיים בין Mg וסידן או פוספט הוכחו הן בבני אדם והן בבעלי חיים. לצערי החוקרים לא מצליחים להסביר את אופי האינטראקציות האלה אבל

אין ספק כי היחס בין צריכת סידן למגנזיום (Ca:Mg) העומדים על 2 מ"ג סידן לכל 1 מ"ג מגנזיום, מכריע עד כדי כך שכשאדם נוטל יותר סידן במערך (Ca:Mg) – ספיגתו של הסידן יורדת

[מקור]. במחקר שנערך על ילדים שצרכו אפילו את הכמות התזונתית המומלצת של מגנזיום ליום נמצא שהיו במאזן מגנזיום שלילי אם צריכת הסידן שלהם עלתה והייתה גבוהה מהנדרש [מקור]. כלומר

יתר סידן מרוקן את המגנזיום ומפחית בהמשך את ספיגת הסידן.

סיליקון Si צורן -תזונה היא גורם מכריע חשוב לבריאות העצם, אך ההשפעות של רכיבי תזונה ומינרלים בודדים, מלבד סידן, מובנות לנו כיום מעט. עדויות מצטברות במהלך 30 השנים האחרונות מצביעות על כך שצורן (סיליקון Si) תזונתי מועיל לבריאות העצם ורקמות החיבור. צורן (שיבולת שועל) הוא יסוד קורט נוסף שהוזכר למעלה ומי שעשוי להיות חשוב ומכריע, ולאחרונה דיווחנו על קשרים חיוביים חזקים בין צריכת Si בתזונה וצפיפות מינרלים בעצמות [מקור1, מקור2, מקור3, מקור4]. בקבוצות בארה"ב ובבריטניה [מקור].

הסיליקה – צורן (שיבולת שועל) מסייעת לגוף לתקן את מצב הסידן בגוף, תהליך הכרחי לתיקון חוזק העצמות, הקולגן ורקמות גוף אחרות

[מקור]. המקורות מצביעים על כך ששימש ברפואה ביוון העתיקה וברומא למניעת דלדול עצם בסיליקה (צורן) שנמצאת למשל בשיבולת שועל או בקליפה של גרעיני השעורה והאורז, בכשות שמשמשת לייצור בירה, לכן גם בבירה עצמה, בתפוחי אדמה, בסלק, בפלפלים גם במלפפון ועלים ירוקים. צורן נמצא גם במי השתיה מהברז. שבטבט מכיל סיליקון בכמות גבוהה, אבל הוא ובירה אסורים לנטילה. ללא ספק לצורן ישנה השפעה משמעותית על חוזק העצם. לצורן ישנה גם תרומה משמעותית בחיזוק העור, השיער והציפורניים, וכן בחיזוק העצמות, רקמות החיבור, הגידים והרצועות שבגוף. הערה: מינרל הצורן שנמצא במזון הוא חומר חיוני ורכיב תזונתי חשוב. ואילו הצורן הנפלט לאוויר ממפעלים הינו מזהם, שעלול להזיק.

מטא-אנליזה עדכנית, של ניסויים קליניים אקראיים, הראתה ש

לתוספי סידן אין השפעה. הם לא משפיעים כלל. תוספת סידן בכדור לא מורידה סיכון לשברים (ע"פ מחקרים) בקרב מבוגרים

[מקור]. בנוסף

בקרב נוטלי תוסף זה נמצא חשש לעלייה משמעותית בסיכון למחלות לב וכלי דם עם צריכת סידן משלימה כתוסף בגברים

[מקור1, מקור2, מקור3].

מגנזיום. וויטמין K (נאטו) פועל באמצעות הפעלתו חלבונים תלויי K, במיוחד ויטמין K2 (יחד עם ויטמין D), כדי להבטיח שהסידן ימצא את דרכו לעצמות [מקור1, מקור2], ופלואוריד (Fluorine מי ברז, תה שחור, סרדינים) בכמות קטנה מסייעים לספיגת סידן מהמעיים לדם [מקור]. מספר מינרלי עצמות נוספים לפלואור (מגנזיום, אשלגן) וביסודות קורט תזונתיים (אבץ, צורן (סיליקה), נחושת, בורון (חומץ, אבוקדו) ומנגן (שיבולת שועל, אדממה, גרגרי חומוס) כשהם ניתנים בתזונה; מזהים השפעה חיובית על מסת העצם, בעוד שחסר נמצא בקורלציה עם מסת עצם מופחתת או ריפוי איטי של שברים [מקור1, מקור2, מקור3, מקור4, מקור5]. אבץ (שיבולת שועל, חומוס, עדשים, שעועית שחורה ושעועית לבנה), נחושת (עדשים, מיץ ירוק, אבוקדו) ומנגן (שיבולת שועל, אדממה, גרגרי חומוס) הם בהחלט גורמים חיוניים לאנזימים המעורבים בסינתזה של מרכיבי מטריצת העצם. פלואוריד מושפע מויטמין D, מגביר את היציבות המבנית של השיניים והעצמות באמצעות אינטראקציות עם סידן פוספטים [מקור].
ויטמין K2 – ויטמין קיי הוא ויטמין מקבוצת הויטמינים המסיסים בשומן. קיימים 2 סוגים מרכזיים של ויטמין קיי, ויטמין קיי1 מתייחס לחומר ה-פילוקינון המיוצר בעלים ירוקים, ואילו ויטמין K2 מתייחס לחומר שנקרא מאנקינון (MK-7) הנוצר על-ידי חיידקי המעי ומככב במזון מותסס כמו נאטו. צריכת סידן לא מספקת עלולה להוביל לירידה בצפיפות המינרלים של העצם, מה שעלול להגביר את הסיכון לשברים בעצמות כנזכר למעלה, עדויות מדעיות עדכניות מצביעות על כך שצריכה מוגברת של תוספי סידן עלולה להעלות את הסיכון למחלות לב ויכולה להיות קשורה להפקדה מואצת של סידן בדפנות כלי הדם וברקמות הרכות [מקור]. לעומת זאת, ויטמין K2 בצורתו ה- MK–7 של ויטמין K2 היא הצורה הזמינה ביותר מבחינה ביולוגית [מקור1, מקור2], קשור להפעלת ההאוסטאוקלצין (בו ידובר בהמשך) קשור לעיכוב של הסתיידות עורקים והתקשות עורקים. הוכח שצריכה נאותה של ויטמין K2 מורידה את הסיכון לנזק לכלי הדם מכיוון שהיא מפעילה חלבון GLA מטריקס (MGP), המעכב את משקעי הסידן על הדפנות – למאמרי על ויטמין K2 – כאן.
ויטמין C (חומצה אסקורבית, פלפל צהוב ואדום, טרי, ברוקולי, כרוב, לימון, קיווי, טרי, ותפוז) ולקטוז (יוגורט, איירן, קפיר) משפרים את ספיגת הסידן במעיים.
סיבים בלתי מסיסים – סיבי תזונה בלתי מסיסים (עמילן עמיד – תפוח אדמה חי, ליגנין – כוסמת ירוקה, תפוזים, ותאית – שעועית ירוקה) מגבירים את ספיגת הסידן, מכיוון שהם מסייעים לתסיסת חיידקי המעי ומורידים את החומציות [מקור].

גורמים המעכבים את ספיגת הסידן:

הורמונים – ירידה באסטרוגן
חומצה אוקסלית המצויה בירקות ירוקים ובמשקאות המכילים קקאו, שוקולד חלב.
כמות גדולה מדי של סיבים תזונתיים מסוג סובין חיטה, פוגעים ביעילות הספיגה של הסידן.
קפה, אלכוהול, ועישון סיגריות עלולים לפגום ביעילות ספיגת הסידן [מקור].
מאזן הסידן- מגנזיום – יחסי סידן מגנזיום כשנוטלים יותר סידן. בנוסף עליה בצריכת סידן מול מגנזיום עשויה להגזים את המחסור במגנזיום, ובתמורה להוביל לסיכון לסרטן המעי הגס.
נתרן פיטאט (Phytate Sodium) – (סובין חיטה, שעועית פינטו, שעועית נייבי ואפונה.) מפריעים לספיגת הסידן, אלא שבמקרה של מזונות אלה ניתן להפחית את רמת הפיטאטים בשעועית או בקטניות על ידי השרייתם במים למספר שעות, את המים יש לשפוך, ולאחר מכן יש לבשלם במי ברז. לגבי סובין חיטה, עדיף להשתמש בסיבי תזונה טובים ממנו – אפשר לקרוא על סיבי התזונה הטובים ביותר במאמרי – כאן.

למאמרי – 8 חסרים תזונתיים שכיחים.

למאמרי על התרופות והרע – ויטמין D3

למאמרי – עורקים גמישים – הסוד והדרך לזכייה בבריאות מחדש –כאן.

מה לעשות?

שינוי אורח החיים למניעת שברים אוסטאופורוטיים כולל הפסקת עישון, וחיים במרחב מזוהם על ידי פליטות עשן ממרכזי תעשייה, הימנעות מאלכוהול, נשיאת משקל וחיזוק שרירים לשיפור זריזות, כוח, יציבה ושיווי משקל, מה שעשוי להפחית את הסיכון לנפילות [מקור] ומאוד חשוב לעבור לתזונה מונעת אוסטאופורוזיס – דלדול עצם.

איזון מצב הסידן וויטמין D על ידי ישיבה חשופה מול קרני שמש, לא חמות מדי, בבקר, ונטילת סידן – ממנת מזון נכונה הכרחית, למשל אכילת מנת נאטו בבקר וטופו בערב [מקור1, מקור2, מקור3, מקור4]. יחד עם זאת

נטילת סידן כתוסף מסוכנת.

הסיבה לכך הקשיים של הגוף לספוג את הסידן מה שיוצר עודף מסוכן במערכת העיכול [מקור].

תזונה הכוללת כמויות נאותות של צריכת סידן, היא אחד ממרכיבי החובה, אבל אך ורק תוך שמירה על מאזן הסידן-מגנזיום.

סידן הוא מרכיב בעצמות ובשיניים. המסת הסידן מהעצמות נערכת בערך כל שלושה חודשים [מקור]. כאן לכאורה מתחילה אחת הבעיות. החל מגיל 50 לגברים ולאחר גיל המעבר לנשים, כמות הסידן המומס מהעצמות הולכת ועולה על כמות הסידן המופקדת בהן. לכן, חשוב להשלים באופן פעיל סידן מהמזון. ומנת טופו בערב ונאטו בבוקר מתאימות לכך תוך שילוב פעילות ספורטיבית מתונה [מקור].

הטופו מגיע אלינו מפולי סויה והוא מכיל סידן בכמות מתאימה לחולי אוסטאופורוזיס 279 מ"ג בקוביית טופו (כ-300 גרם), אבל גם וויטמין K2 נדרוש לתהליכי ההחלמה בשעה שהטופו מכיל חומצה אוקסלית שמונעת את ספיגת הסידן, עוד על כך בהמשך המאמר הנאטו העשוי מפולי סויה מותססים מכיל ויטמין K2, שמעודד את הספיגה של הסידן.

בקרב אוכלוסיית העולם המערבי ככלל מוצאים מחסור במגנזיום – נושא זה מהווה פתח נוסף למחלת העצם החלשה לאוסטאופורוזיס.

**וויטמין** K2 הוא תוצר של חיידקים בשם **Bacillus subtilis שמתסיסים פולי סויה** ל**נאטו**. וויטמין K2 בעצם הוא מרכיב מזון הכרחי, משהו שאדם צריך שימצא בזרם המזון שלו ויעבור ממנו בהמשך אל הדם שלו, **כדי להוציא את הסידן מהתזונה**, אל זרם הדם – נהר ההזנה והובלת הנדרש שמוזרם גם אל העצמות. לכן **מתן סידן לכשעצמו אינו יעיל להחלמה**, דרך ה K2 הגוף יכול להשתמש בסידן לצרכיו. רמת ה-K2 ב**נאטו** טובה לכך. לעומת גבינות למשל, בהן הכמות די טובה, אבל ב**נאטו** היא גבוהה בסדר גודל של עד – פי חמישה-עשר עד פי עשרים יותר K2, כך שה**נאטו** גם **מחזק עצמות** כמו גם את בריאות הלב וכלי הדם. בנוסף לכך בגבינה ישנה כמות של **חומצה אוקסלית**, ש**מונעת מהסידן** להגיע ממערכת העיכול לנהר ההזנה – צנרת הדם.

הגמשת שרירי הגוף הן על-ידי תזונה דלת חלבון מהחי ושימוש בתוספים כגון קמח קליפות אננס, לחיצות ההחלמה, תרגילי גמישות מכל הסוגים כולל פלדנקרייז ובאלט, וכן שימוש בעיסוי שבדי מקצועי וכמובן "לחיצות ההחלמה'' מסייעת ומקדמת מניעה ובהמשך גם החלמה מאוסטאופורוזיס.

טיפול תרופתי נועד בדרך כלל למי שלא פוחד מתופעות הלוואי של הכדורים, למעלה אפשר לשוב לקרוא, כחומר למחשבה בלבד, לא חס וחלילה המלצה לביצוע, גם להיזכר שבין הסיבות למחלה עצמה הן התרופות. מכל מקום, למבקשי דרך זו, עומד גם אמצעי עלוב זה, ולשם כך יש להיוועץ עם הרופא שמכיר היטב את התיק הרפואי שלך ואת מצבך

[מקור].

טיפול רפואי בדרך כולל שינויים כלליים באורח החיים, נטילת סידן, וחומרים נוגדי ספיגה כגון ביספוספונטים, הקולטן הסלקטיבי לאסטרוגן (SERM) raloxifene, ודנוסומאב. תרופות אנבוליות, כוללות: טריפארטיד, אבלופארטיד ו-romosozumab [מקור]. מניעה והכרה של הגורמים המעודדים פגיעה בעצמות ומקדמים דלדול עצם – אוסטאופורוזיס השינויים התזונתיים, מעבר לתזונה נכונה, חשיפה לשמש ויציאה להליכה או שחייה הם אמצעי הקו הראשון להפחתת ההשפעה של מצב זה, למניעה והחלמה.

מחקרים מזהירים מפני נטילת תוספי סידן [מקור]. שמסתבר ש

צריכה מופרזת של סידן עלולה להגביר את הסיכון למחלות לב וכלי דם. אבנים בכליות, מחלות מערכת העיכול ומחלות אחרות עלולות להתפתח בשל ספיגנה לקויה של הסידן.

יחד עם זאת ברור שדרושים מחקרים נוספים כדי לבחון את ההשפעות הבריאותיות של תוספי סידן כדי לתת המלצות חד משמעיות בנושא [מקור].

מכל מקום לדורשים אפשרויות פרמקולוגיות אלו. יש לדעת כי התרופות שאושרו על ידי ה-FDA לאוסטאופורוזיס הן ביספוספונטים (אלנדרונאט, איבנדרונאט, ריסדרונאט וחומצה זולדרונית), קלציטונין, אגוניסטים/אנטגוניסטים של אסטרוגן (ראלוקסיפין), אסטרוגנים ו/או טיפול הורמונלי, קומפלקס אסטרוגן/חמצן סלקטיבי של רקמות. הורמון פארתירואיד 1-34 (טריפארטיד), ומפעיל קולטן של מעכב ליגנד (denosumab) של גורם גרעיני kappa-B (RANK) [מקור1, מקור2].

יצירת עצם תקינה ועיצוב מחדש

Normal bone formation and remodeling

העצם מורכבת מקליפה חיצונית קשה ומטריצה ספוגית של רקמות פנימיות והיא חומר חי. כל השלד שלנו מוחלף כל 7 עד 10 שנים. במהלך העיצוב מחדש של השלד, הגוף משחרר סידן מהעצם ומעביר אותו לזרם הדם כדי לענות על הצרכים המטבוליים של הגוף, מה שמאפשר לעצם לשנות את גודלה וצורתה תוך כדי גדילתה או תיקון מפציעות [מקור]. שיקום זה של העצם מווסת על ידי אוסטאובלסטים – תאים שאחראים לבניית עצם. אוסטאובלסטים מייצרים תערובת חלבונים שעיקרה קולגן מסוג I וגורמים למינרליזציה של התערובת ליצירת משתית העצם. בנוסף לכך האוסטאובלסטים מייצרים אוסטאוקלצין (osteocalcin), שעוזר לקחת סידן ממחזור הדם ולקשור אותו למטריצת העצם. אוסטאוקלצין משפיע (באופן חלקי) על מינרליזציה של העצם באמצעות יכולתו להיקשר למרכיב המינרלי של העצם, הידרוקסיאפטיט [מקור], מה שבתורו הופך את השלד לחזק יותר ופחות רגיש לשברים. עם זאת, האוסטאוקלצין החדש שהוא יוצר אינו פעיל, והוא זקוק לויטמין K2 כדי להיות מופעל במלואו ולקשור סידן [מקור]. בנוסף לכך האוסטאוקלסטים גם מפרקים את השלד. כל עוד פעילות יצירת העצם (שמכונה ספיגה) גדולה מפירוק העצם נשמר מבנה העצם בריא [מקור].

המטרה העליונה להביא לייצירת עצם. לחדש את המבנה שקרס.

העצמות שלנו שונות: עצם קליפת המוח צפופה ועצם טרבקולרית או ספוגית אחרת במרקם אך בהרכב המולקולרי שלהן הן דומות. לשני סוגי העצם יש מטריצה חוץ-תאית עם רכיבים מינרליים ולא מינרליים.

ההרכב והארכיטקטורה של המטריצה החוץ-תאית הם המקנים התכונות המכניות לעצם.

חוזק העצם מאוד חשוב, הוא נקבע על ידי חלבונים קולגנים collagenous proteins (שאחראיים על חוזק ומתיחה) ואוסטאואיד מינרלי mineralized osteoid (שממונה על חוזק דחיסה) [מקור].

אוסטאופורוזיס (דלדול עצם) הוא גם הפרעה מטבולית עם השפעות מורכבות על העצם, הנמצאת תחת השפעה הן של שינויים הורמונליים אנדוגניים (פנימיים) והן של עומסים מכניים חיצוניים הנובעים מפעילות גופנית. אלה משפיעים באמצעות ויסות הפעילות היחסית של תאי עצם, בפרט אוסטאובלסטים ואוסטאוקלסטים, השולטים בשקיעת עצם וספיגת העצם, בהתאמה [מקור]. כמו כן חוזקה של חוליה מושפע ישירות מהכמות והפרופורציות היחסיות של מרכיביה, כאשר צפיפות מינרל העצם מהווה מדד שימושי אשר מצביע על גודלו של הסיכון לשברים.

ככל שריכוז הסידן (Calcium) גדול יותר, חוזק העצם גדול יותר [מקור]. במבוגרים, כ-25% מהעצם הטראבקולרית נספגת ומוחלפת מדי שנה, נושא שהוזכר למעלה, לעומת 3% בלבד מעצם הקורטיקלית. עד 10% מהשלד שב ועובר שיפוץ בכל פעם.

אוסטאוקלסטים, שמקורם במבשרים המטופואטיים, אחראים על ספיגת העצם, ואילו אוסטאובלסטים, מתאי mesenchymal, אחראים על יצירת עצם (ראה את התמונות למטה). 2 סוגי התאים תלויים זה בזה לייצור ומקושרים בתהליך של שיפוץ עצם.

נשארו לך שאלות

אשמח להשיב על כל שאלה

לטופס פנייה ישירה אל ירון מרגולין – נא להקליק – כאן

בבקשה לא להתקשר משום שזה פשוט לא מאפשר לי לעבוד – אנא השתמשו באמצעים שלפניכם –

למען הסר ספק, חובת התייעצות עם רופא (המכיר לפרטים את מצבו הבריאותי הכללי של כל מטופל או שלך) לפני שימוש בכל תכשיר, מאכל, תמצית או ביצוע כל תרגיל. ירון מרגולין הוא רקדן ומבית המחול שלו בירושלים פרצה התורה כאשר נחשפה שיטת המחול שלו כבעלת יכולת מדהימה, באמצע שנות ה – 80 לרפא סרטן. המידע באתר של ירון מרגולין או באתר "לחיצות ההחלמה" (בפיסבוק או MARGOLINMETHOD.COM ), במאמר הנ"ל ובמאמרים של ירון מרגולין הם חומר למחשבה – פילוסופיה לא המלצה ולא הנחייה לציבור להשתמש או לחדול מלהשתמש בתרופות – אין במידע באתר זה או בכל אחד מהמאמרים תחליף להיוועצות עם מומחה מוכר המכיר לפרטים את מצבו הבריאותי הכללי שלך ושל משפחתך. מומלץ תמיד להתייעץ עם רופא מוסמך או רוקח בכל הנוגע בכאב, הרגשה רעה או למטרות ואופן השימוש, במזונות, משחות, תמציות ואפילו בתרגילים, או בתכשירים אחרים שנזכרים כאן.

For the avoidance of doubt, consult a physician (who knows in detail the general health of each patient or yours) before using any medicine, food, extract or any exercise. The information on Yaron Margolin's website or the "Healing Presses" website (on Facebook or MARGOLINMETHOD.COM), in the above article and in Yaron Margolin's articles are material for thought – philosophy neither recommendation nor public guidance to use or cease to use drugs – no information on this site or anyone You should always consult with a qualified physician or pharmacist regarding pain, bad feeling, or goals and how to use foods, ointments, extracts and even exercises, or other remedies that are mentioned as such

מאמרים אחרונים

נשלח ב כללי