דיוקסינים במזון

דיאוקסינים נכללים ברשימה של חומרים חזקים ורעילים במיוחד, אשר מעטים יודעים על נוכחותם במזונם. אמנם המקור העיקרי של הדיאוקסינים מוגדר על ידי מרכזי שילטון זיהום סביבתי, כלומר דיוקסין הוא תהליך בלתי מבוקר של שריפה המונית של אשפה, יערות, התפרצויות וולקניות וריסוס של חומרי הדברה קוטלי עשבים. לעתים קרובות רעל זה מזוהה בדגים, רכיכות, בשר, ביצים ומוצרי חלב כשחלמון הביצה מכיל אותו בכמויות גדולות ומזעזעות. למזלנו העדר פרסום על מצב הדיאוקסין בביצים מעורר שאלות קשות בקרב מספר אנשים ומאמר זה על הדיוקסין  או דיאוקסין – נסמך דווקא על עמדותיהם. מראש אספר לך מה שמעטים יודעים, כי דיאוקסין מטופל על-ידי נבטי ברוקולי ומסוכנותו לאדם יורדת עקב אכילה קבועה של ברקולי כחלק מהסלט. נכון להוסיף ראש ברוקולי או צרור נבטי ברוקולי למיץ הבקר הירוק וזאת אחת הסיבות להמלצתי לחולי כליה, סרטן, סוכרת ושאר פגועי דיאוקסין בו ידובר מיד לצרוך נבטי ברוקולי. הצילום פורסם במאמרי אי ספיקת כליות להחלים ללא תרופות – על ה GFR ונזקי התרופות – כאן מקור הצילום בצילום מסך מהמאמר כאן.

Dioxins in Foods

 מה הם דיוקסינים

בשנים האחרונות נחשף מידע חדש לגבי הסיכונים הבריאותיים שנגרמים כתוצאה מחשיפה לדיוקסין במוצרי מזון שונים [מקור]. 

אנשים שחיים במפרץ חיפה, סמוך למצבורי זבל או כביש ראשי עלולים להיות חשופים תמידית לדיאוקסין.

הדיאוקסין הוא חומר אורגני רעיל, הנוצר בתהליכים תעשייתיים וע"י שריפת פסולת, ופליטות עשן ממכוניות, תחנות כוח של חברת חשמל, נרגילות ועישון סיגריות או סיגרים. הוא נספג ברקמות, גורם להתפתחות סוגים רבים של סרטן, להפרעות בהתפתחות ובפוריות, ולפגיעה במערכת החיסונית, אל גוף האדם הוא מגיע בעיקר דרך מזון מהחי כמו חלב, בשר, דגים וביצים.

מחקרים רפואיים הוכיחו כי אין למעשה רמת חשיפה לדיאוקסין שהיא בטוחה לבני אדם

[מקור].

נפת חיפה ונפת עכו, האזורים בהם חשופה האוכלוסייה במיוחד לפליטת דיאוקסין מתעשייות, כבר למעלה מ-40 שנה, מובילות בעולם בתחלואה של סוגי סרטן הנגרמים ע"י חשיפה לדיאוקסין (לוקמיה, לימפומה, לימפומה נון-הודג'קינס) במקרה זה הדיאוקסין מגיע לגופם דרך האוויר [מקור].

 דיוקסינים הם קבוצה של תרכובות ארומטיות רב-כלוריות הנובעות באופן טבעי או כתוצרי לוואי של פעילויות תעשייתיות [מקור].  התכת מתכת, דפוס או שריפה של כימיקלים אורגניים המכילים כלור כגון פלסטיק.  הדיאוקסין רעיל ויציב. הוא רעל לאד. לאחר שהדיאוקסין נוצר, הוא נוטה להישאר בסביבה בה הוא נמצא ונכנס אל שרשרת המזון. באירופה התגלו (2006) כמה מקרים שבהם התגלו ריכוזי דיוקסין הנחשבים מסוכנים בבשר חזיר ומוצרי חלב [מקור], והוחמרו מאז הפעולות הנדרשות לכאורה על-מנת  להקטין את חשיפת האזרחים לסיכון ממזון מהחי [מקור]. למעלה מ-90% מהדיאוקסין שהאדם נחשף אליו הוא דרך המזון, בעיקר דרך צריכת בשר, מוצרי חלב, ביצים, דגים ורכיכות. לכן לא ברור מדוע אין עידוד ממשלתי להפחית צריכת מזון מהחי [מקור].

על פי מידע שהוצג בכנס, מדעי שעסק בסיכונים מחשיפה לדיוקסין ולקבוצת חומרים רעילים נוספת הנקראים תרכובות פי-סי-בי (PCB), שנערך במכון לאנרגיה וסביבה בתל אביב, הדיוקסין מצטבר במשך השנים ברקמות השומן של הגוף. הדיאוקסין הוא שם כולל לקבוצה של חומרים כימיים מסוכנים שידועים כמזהמים אורגנים עמידים. מחקרים הראו כי הדיוקסינים פוגעים במספר איברים ומערכות. מלבד היותו חומר מסרטן, הדיוקסין פוגע במערכת העצבים ובעור ומזיק לכבד. הוא מחליש את המערכת האימיונולוגית (מהווה חלק ממנגנוני ההגנה של הגוף מטרתה העיקרית היא מניעת זיהומים וכלולים בה לויקוציטים, לימפוציטים, מערכת המקרופאגים ומערכת המשלים [מקור]) בנוסף הוא פוגע גם באיכות הזרע של גברים, פוגע בעוברים ומחליש את המערכת החיסונית  [מקור].

לתרכובות דיוקסין שונות יש דרגות רעילות שונות. מבין כל סוגי התרכובות הקשורות לדיוקסין שזוהו, הרעילה ביותר היא 2,3,7,8-טטרכלורודיבנזו-פארא-דיוקסין (TCDD).

2,3,7,8-tetrachlorodibenzo-para-dioxin (TCDD).

העדויות המוקדמות ביותר למולקולות דיוקסין מעשה ידי אדם מגיעות בשנת 1827 ממפעל לייצור כימיקלים גרמני בלמפטהיים (Lampertheim), דרום הסה, שייצר סודה לכביסה (נתרן קרבונט) בתהליך LeBlanc העדויות האלו המשיכו להגיע עד לפחות בסביבות 1890, כאשר התהליך השתנה והוחלף לשימוש באלקטרוליזה של כלורלקאלי – שניהם תהליכים שמייצרים דיוקסין [מקור]. אלא שרק בשנות ה-80, כאשר הוחלט להקים מגרש משחקים ומתקן המיועד לשימוש ילדים במקום בו עמד המפעל, זוהה הזיהום הנרחב בקרקע מהדיוקסין שנפלט מתהליך הייצור הזה. מחלת הכלורקנה אופיינה לראשונה בשנת 1897 אצל עובדי תעשייה גרמנים, היא עד היום סימן ההיכר המובהק ביותר של חשיפה לדיוקסינים [מקור].

ב- 1976 העולם הזדעזע נוכח רמות גבוהות של דיוקסינים שפלשו לאויר בעקבות תקלה במפעל ייצור כימיקלים (Seveso). ענן גדול של כימקלים רעילים כולל הדיאוקסין 2,3,7,8-TCDD שוחרר לאוויר וגרם לזיהום שטח של למעלה מ-15 ק"מ רבועים המאוכלס ע"י 37,000 בני אדם [מקור].

ב- 1998, נמצאו בגרמניה רמות גבוהות של דיוקסינים בחלב.

ב- 1999, נמצאו בבלגיה רמות גבוהות של דיוקסינים בעופות ובביצים [מקור].

ב- 2004 נמצאו בהולנד רמות גבוהות של דיוקסינים בחלב

ב- 2006 נמצאו שוב בהולנד רמות גבוהות של דיוקסינים הפעם בבשר.

ב – 2008 נמצאו באירלנד רמות גבוהות של דיוקסינים בטונות רבים של בשר חזיר ומוצריו (פי 200 מהמותר) [מקור].

דיוקסינים אינם מסיסים במים ומסיסים מאוד בשומן. מה שאומר שהם נקשרים למשקעים ולחומר אורגני בסביבתם ונספגים בבעלי חיים ורקמת שומן אנושית [מקור]. הדיוקסינים נוטים להצטבר ברקמות שומן ומועברים בשרשרת המזון מצמחים לבעלי חיים ולבני האדם [מקור]. בנוסף הדיוקסינים אינם מתכלים ולכן הם מתמשכים להצטבר בגוף שלנו, והם נערמים ברקמת השומן של בני האדם [מקור].

מזון הוא הנתיב העיקרי לחשיפה של בני אדם לדיוקסינים ותרכובות דמויות דיוקסין (המכונה ביחד DLCs) זאת הסיבה שמזון זה מכונה  "מלוכלך".

רוב המזון המלוכלך ה-DLCs במזונות נצבר ברכיב השומני שלהם. מרכיב זה נמצא במזונות שמגיעים ממקור מן החי: ביצים, חלב, גבינות, יוגורט, דגים, בשר, חזיר, כבשים, ארנבים ועופות. בעוד שחשיפה ל-DLC דרך פירות, ירקות ודגנים מתרחשת גם היא, נהוג לחשוב שהיא נובעת בעיקר מגידולים על אדמה שספגה דיאוקסין או מריסוס על צמחי מאכל. ל-DLC יש מחצית חיים ארוכים יחסית בגוף האדם, וקצב סילוק התרכובות הללו מהגוף נמצא ביחס הפוך לגיל ולעלייה בשומן [מקור], ככל הנראה על בסיס העלייה הקשורה בתזונת מבוגרים. תאוותיה של הזיקנה הוא נושא מרתק שקושר פסיכולוגיה לגיל מבוגר, זמן פנוי וגימלאות עליו פרסמתי מאמאר – כאן. מחסני רקמות שומן מתרחבים אצל אנשים שנשלטים על ידי תרבות אכילה שאין לה כל קשר עם צרכי הגוף. לפיכך, עומס הגוף הכללי נוטה לעלות אצלם עם הזמן, גם אם רמות החשיפה לדיאוקסין אינן משתנות [מקור]

למאמרי – הגיל השלישי, תאוותיה של הזקנה – ואיך להתבגר יפה, טוב ובריא

מקורות לחשיפה של בני אדם לדיוקסינים כוללים צריכת מזון, מי שתייה, שאיפת אוויר ומגע עם העור.  הצריכה התזונתית היא ללא ספק החשובה ביותר ומהווה למעלה מ-90% מהחשיפה לדיוקסיניםמזונות שומניים כמו בשר, עוף, פירות ים, חלב, ביצים ומוצריהם הם המקורות התזונתיים העיקריים של דיוקסינים [מקור]. מקור הצילום מחדשות אירופה בצילום מסך מהמאמר: "Dioxin contamination protection reinforced" כאן

חשיפה מקרית לכמות גדולה של דיוקסינים עלולה להוביל להתפתחות של כלורקנה, מצב עור, שיער גוף מוגזם ונגעים אחרים בעור כגון פריחות בעור ושינוי צבע העור.

הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן (IARC) סיווגה את הקוגנר TCDD כמסרטן אנושי.

חשיפה ארוכת טווח לדיוקסינים קשורה לפגיעה במערכת החיסון, בתפקוד הרבייה, במערכת האנדוקרינית ובמערכת העצבים המתפתחת. בכמה מחקרים דווח על קשרים עם סוכרת, תפקוד לקוי של בלוטת התריס ומחלות לב בבני אדם

[מקור].

נטל הגוף

הרעילות של דיוקסינים קשורה לכמות שהצטברה בגוף במהלך החיים, מה שנקרא נטל הגוף. הוא משמש להערכת ההשפעות הרעילות של דיוקסינים כלומר לחשיפה המתמשכת השפעה הרסנית גדולה יותא מאשר הצריכה היומית החד פעמית [מקור].

הצינורית המקורבת היא אבר טיפול בחומרים שנמצאים בדם. מדובר בצינור פעיל שנמצא בכליות – עיקר הפעילות שקשורה בהחזרת חומרים מיטיבים לגוף מכונה ספיגה מחדש כמו הספיגה הפיזיולוגית של הגלוקוז, סידן והזרחן – וליתר דיוק  50–60 אחוזים מהנתרן המסונן, גם כל הגלוקוז וכל האוליגופפטידים (אוליגו – "כמה" פפטידים) וכן חומצות האמינו, גם 80 אחוזים מהזרחן, 80 אחוזים מהביקרבונט, ו-50 אחוזים מהסידן [מקור] מתרחשים במקום הזה מכונה גם הצינור המפותל הפרוקסימלי (הצינור הפרוקסימלי הוא הקטע של נפרון בכליות שנמצא קרוב לפקעית ומסומן באיור למעלה. מכונה גם כנזכר בפתיח הצינורית המקורבת. מדובר בצינורית קטנה שמתחילה מקוטב הכליה של הקפסולה של באומן ומסתיימת בתחילת לולאה של הנלה. כאן גם הדיאוקסין מטופל. הבעיה שהוא לא נזרק במצב הרגיל החוצה דרך צינור השתן, אלא מוחזר לדם כביכול הוא חומר מזין. באיור למעלה הוא הצינור שמאויר השמאלי ביותר.) מקור האיור בצילום מסך מהמאמר: "Kidney Functions" – כאן

הקסנוביוטיקה (xenobiotic) הם חומרים זרים, מלאכותיים, רעלים דוגמת דיאוקסין, כספית, הורמונים, תרופות… כולם עוברים דרך הדם אל הכליות על-מנת לקבל "טיפול"

[חומרים זרים ורעלים שמגיעים אל הכליות מרגע שהם נמצאים בצינור שקרוב ביותר לפקעית (גלומרולוס), עלולים לחזור לגוף, מה שמכונה ספיגה מחודשת, ולא להישלח דרך השתן החוצה וזאת אם וכאשר הגוף לא מזהה אותם קסנוביוטיקה. הצינור החשוב לנושא זה יוצא ממש מקופסית באומן (האבובית המקורבת, שבאיור למעלה) בו הם מקבלים טיפול] מי שלא נצרך נזרק או ממשיך במערכת הניקוז החוצה דרך השתן במצב התקין ככל שיורדת יכולת הכליה לסנן את הדם גדלה הרעילות בגוף [מקור]. ככל שהרעילות גדלה אומר שהכליה לא מתפקדת והאדם מתדרדר לאי ספיקת כליות. מדובר במחלה שמתים ממנה והממסד, הנפרולוגיה עלולה לשלוח את חוליה לדיאליזה שגם בה רבים מוצאים את מותם. העבודה המרכזית שלי, ירון מרגולין בהחלמת הכליות. בתחום זה בודדים הצליחו. מכל מקום הדיאוקסין הוא אחד מגורמי הנזק הגדולים לכליה ובמקום שהכליה תוציא אותו החוצה הוא נספג במערכת השומנים או מוחזר כאן לזרם הדם כדי שיספג בהם. 

למאמרי –
מבנה (אנטומיה) של מערכת הסינון של הדם בכליות ויצירת השתן, ודרכים חדשות להחלמת מפגעיה

למאמרי – על התוכנית לשיקום הכליות בה אני מסביר את עיקרי עבודתי – כאן, וכאן.

מנגנון פעולה מולקולרי 

הדיוקסינים זורמים בדם ומגיעים כאמור לעיל לכליות. הם מפעילים את ההשפעות הביוכימיות ההרסניות שלהם עליהן כפי שהם פועלים בגופנו בדומה לפעילותם בכל מיני בעלי חוליות אחרים. הדיוקסינים, באמצעות הפעלה של קולטן הפחמימנים Aryl (AhR), נושא שפרסמתי עליו במאמרי על הברוקולי, ונבטי הברוקולי במסגרת סדרת המאמרים על עשרת המזונות הבריאים ביותר לחולי כליה – כאן. וכן באמצעות גורמי שעתוק הליקס-לולאת-הליקס הבסיסיה שמופעלת על ידי ליגנד, וחבר במשפחת-על של גורמי שעתוק -PER-ARNT-SIM (PAS) [מקור]. ה-AhR המסייע לפעולת הדיאוקסינים בגופנו הוא חלבון כגון C. elegans ומיני Drosophila [מקור], כאמור הוא חבר במשפחת ה-PAS של חלבוני רגולציה מרכזיים – לעתים קרובות חלבונים אלו נחשבים ל"חיישנים ביולוגיים" – סוברים כיום שה-AhR ממלאים תפקידי מפתח בהתפתחות, הזדקנות, היפוקסיה ומקצבי יממה [מקור] רוצה לומר שלדיאוקסינים, באמצעות הAhR השפעות על קצב הזדקנות ומות מהירים או טרם עת.

בהתבוננות אל תוך הAhR כלומר בתא, AhR [קולטן הפחמימנים Aryl (AhR)], נמצא כקומפלקס ציטוזולי עם צ'פרונים (Chaperone), הם כלומר אותם צ'פרונים מעורבים בקיפול חלבונים הווה אומר מעורבים גם בשליחה של חלבוני תא פגומים לפירוק על גבי הפרוטאזום או הליזוזום. אי יכולת של המערכות הפרוטאוליטיות לפרק חלבונים אלה יכולה להוביל להיווצרות מצבורי חלבונים תוך תאיים, המהווים איום קיומי על התא. בנוסף להם הקומפלקס התוך תאי כולל שתי מולקולות של חלבון הלם חום (Hsp) 90, ומולקולה אחת של פרוסטגלנדין E synthase 3 (p23 הם קבוצה של חומרים ליפידיים ממשפחת ההורמונים המצוי ברקמות הגוף: כליות, תאי זרע, גם ברחם) וכן חלבון דמוי אימונופילין חלבון 2 הקשור לנגיף הפטיטיס B (XAP2, immunophilin-like protein hepatitis B virus X-associated protein 2 הידוע גם בשם AIP או ARA9) [מקור]. 

אחת הבעיות העיקריות בשמירה על בריאותם של התאים, ועל קיומם או על התדרדותם, נובעת מעקת חום, החום מוביל לפגיעה במבנה היציב של החלבונים. בכלל זה חום בשל מזג אויר. לפיכך, אחת התגובות העיקריות בתא להתמודדות עם טמפרטורה עולה כמו בקיץ, היא הפעלת מנגנון תגובה תאית לעקה הנקרא heat shock response. מנגנון זה, נמצא כאמור לעיל, בכל התאים, גורם לעלייה בשיעתוק של גנים המקודדים לחלבונים מלווים – צ'פרונים, וחלבונים נוספים השומרים על המבנה היציב של חלבוני התא תחת עקה [מקור]. חלבון סוכך (שפרון, Chaperone) גם צ'פרונים הוא חלבון המסייע למגוון רחב של חלבונים אחרים להתקפל למבנה מרחבי (מבנה שניוני ומבנה שלישוני) תקין תוך כדי ובסיום תהליך התרגום, כאשר הוא עצמו אינו חלק מהמבנה הסופי שלהם. הצ'פרון מסייע בתהליך ומזרז אותו אך לא מקובל להתייחס לחלבוני הצ'פרונים  כאנזימים על אף שמדובר למעשה בזרז של פעולת קיפול החלבונים. חלבון סוכך מכונה גם חלבון לוויה או חלבון מלווה

התרכובות הקשורות לדיוקסין הרעיל ביותר שמוכר כ 2,3,7,8-טטרכלורודיבנזו-פארא-דיוקסין (TCDD) חודרות בעזרתו לתא באמצעות דיפוזיה וכאשר הדיאוקסין נכנס אל התא הוא קושר ל-AhR קולטן הפחמימנים, מולקולה אחת של Hsp 90 ((חלבון הלם חום 90), כמו גם p23 ואז XAP2 – החלבון דמוי אימונופילין הפטיטיס B וירוס X קשור חלבון 2 מתנתק ממנו (כלומר הוא מתנתק בתא , עדין בנוזל התוך תאי, מה-AhR), וקומפלקס AhR-TCDD עובר בשלב זה לגרעין התא. ברגע שהדיאוקסין במצב מורכב זה נמצאים בגרעין, AhR עובר הטרודימריזציה (heterodimerize – היא יצירת קומפלקס של חלבונים. צימוד (של יחידות חלבון שונות מבחינה תפקודית ואפילו מבנית אשר מתרחשת ויכולה להוביל לעולם בלתי צפוי שכולל ייצור או הפקת תכונות מעשיות חדשות שאינן נגישות על ידי חומצת אמינו – יאמר חלבונים מונומריים כלומר על ידי היחידה התפקודית והמבנית העיקרית של פולימר כלומר של יחידת החלבונים שמתפקדת וממלאת תפקיד. אנו מקבלים מפלצת, שיושבת בתוך הגרעין, שם כידוע נמצא החומר הגנטי) עם הטרנסלוקטור הגרעיני AhR (Arnt), בתחומי משפחת ה-PAS של חלבוני רגולציה מרכזיים שלהם, בהמשך משתחררת המולקולה הנותרת Hsp 90 (חלבון הלם חום), לפני ששעתוק (הוא תהליך בביולוגיה של התא שבו מולקולת RNA מיוצרת לפי תבנית של מולקולת DNA) יכול בכלל להתרחש שם. מעתה יכולה להתרחש בגרעין התקשרות של דיאוקסין  AhR-TCDD-Arnt – עם החומר הגנטי -DNA עצמו. כך נוצר מצב חדש: מצב של תגובה דיוקסינית (DRE; או Xenobiotic Response Elements, XRE) וזו כבר עלולה להתרחש באזורי הפרומוטור (אזור המצוי ב-DNA של כל היצורים החיים) של גני המטרה – בהתאם למפעילי השיתוף או למדכאים השותפים שנמצאים והוזכרו לעיל [מקור]. דוגמאות לחלבוני תעתוק אחרים שניתן לשלב בקומפלקס דומה שיוצר דיאוקסין בגוף  AhR-TCDD-Arnt לפני הקישור הנזכר ל-DNA ובהמשך לווסת את פעילות התמלול של הקומפלקס נמצא בין המפעילים המשותפים קולטן הורמון בלוטת התריס. מדובר בסוג נוסף של קולטן הפעם קולטן גרעיני המופעל על ידי קשירת הורמון בלוטת התריס [מקור]./חלבון רטינובלסטומה בעל אינטראקציה חלבון 230 (TRIP230) /retinoblastoma protein-interacting protein 230  [מקור], זהו חלבון הרטינובלסטומה (Rb) או גן רטינובלסטומה (pRb) אשר מדכא גידולים. הגן זה מוכר כאב טיפוס שממלא תפקיד גורלי ומכריע בשגשוג, התמיינות והתפתחות תאים [מקור]. תפקיד אחד של גן רטינובלסטומה pRb הוא למנוע צמיחת תאים מוגזמת על ידי עיכוב התקדמות מחזור התא בשלב בו התא מוכן להתחלק. כאשר התא מוכן להתחלק, גן רטינובלסטומה – שהוא חלבון, עובר זרחון, אשר משבית אותו [מקור]). רוצה לומר שהקולטן של קולטן הפחמימנים ל-aryl nuclear translocator/inducable hypoxia factor (ARNT/HIF-1 beta) משנה את תפקודו הבריא של גן זה ויוצר או מתווך בין תגובת הגוף למצב הנפגע עם גורמים שהם מסרטנים כימיים שמונעים את המחלה או את מותו [מקור] אבל השבתה של גן זה מהפכת את המצב הבריא ומקדמת מחלה, למשל סרטן הכליות. במחקר נמצא בכל הרטינובלסטומות ובמגוון גידולים שנבדקו כי גן זה מושבת [מקור]. לאחרונה, הצטברו עדויות המצביעות על כך שחלבון הרטינובלסטומה (Rb) ממלא תפקיד קריטי בהתקדמות מחזור התא, התמיינות והתפתחות של התא [מקור] ומשמש גורם בחלוקה מזורזת כלומר במחלת הסרטן. החלבון עצמו משתמש בשני אזורים נפרדים ולכן הוא נקרא Trip230. Trip230 נקשר לחלבון הרטינובלסטומה (Rb) ללא תלות בהורמון בלוטת התריס בעוד שהוא יוצר קומפלקס עם הורמון בלוטת התריס (TR), ההשפעות של בלוטת התריס על הגוף עצומות – כל תא בגוף צריך את ההורמון שבלוטת התריס מפרישה, וכל הפרעה בפעילות שלה – יתר או תת פעילות – משפיעה השפעה מכריעה על התפקוד של הגוף". למעשה כל תא בגוף צריך את ההורמון הזה, הוא משמש כדוושת בנזין בשבילנו – הורמון בלוטת התריס מפעיל את התאים בתוך הגוף, הוא אחראי על ויסות מטבוליזם בתוך הגוף.

 אפשר לקרוא על כך במאמרי – כאן. שיבוש של תפקוד זה בשל יתר דיאוקסין שמקורו במזון מהחי יוצק קטסטרופה.

למאמרי
בלוטת התריס -מחסור ביוד, חוסר סלניום או עודף פלואור במים גם דמימה בשרירים שנצמדים לעצם הלשון עלולים להוביל לתת פעילות של בלוטת התריס (תירואיד)

כיצד שלא נסתכל על המצב שנוצר הדיאוקסין, ללא ספק מקדם מחלה קשה ביותר ואי תפקוד מיטבי של אברי הגוף החיוניים ביותר.

הממסד מדווח על רצונו לחפש דרך להתגונן

היכולת להעריך את החשיפה התזונתית של הדיאוקסין בתוך האוכלוסייה מוגבלת על ידי זמינות הנתונים המתאימים [מקור] יחד עם זאת והעלות הגבוהה לדגימה לניתוח DLC, יש מעט מידע יחסית על תכולת ה-DLC של אספקת המזון הן בארה"ב והן במקומות אחרים, כך שמי שמצפה לקבל דיווח צמוד על נוכחות הדיאוקסין במזון מהחי חי בעולם בו המניע הכלכלי נמוך והמוסרי גבוה.

יתר דיאוקסין במזון – השפעות חמורות בצילום  כלורקנה (chloracne), התפרצות דמוית אקנה של נקודות שחורות, ציסטות ופסטולות הקשורות לחשיפה לתרכובות ארומטיות הלוגנריות מסוימות, כגון דיוקסינים עם כלור ודיבנזופורנים [מקור]. הנגעים נמצאים לרוב על הלחיים, מאחורי האוזניים, בבתי השחי ובאזור המפשעה. במקרים חמורים יותר הנגעים מופיעים גם בכתפיים בחזה, בגב ובבטן. במקרים מתקדמים, הנגעים מופיעים גם על הידיים, הצוואר, הירכיים, הרגליים, הידיים והרגליים. כלורקנה קשור במיוחד לחשיפה רעילה לדיוקסינים. באדיבות ויקיפדיה.

חשיפה מקרית לכמות גדולה של דיוקסינים עלולה להוביל להתפתחות של כלורקנה (chloracne), מצב עור, שיער גוף מוגזם ונגעים אחרים בעור כגון פריחות בעור ושינוי צבע העור כנזכר למעלה [מקור]. הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן (IARC) סיווגה את הקוגנר TCDD congener כמסרטן אנושי. חשיפה ארוכת טווח לדיוקסינים קשורה לפגיעה במערכת החיסון, בתפקוד הרבייה, במערכת האנדוקרינית ובמערכת העצבים המתפתחת.  בכמה מחקרים דווח על קשרים עם סוכרת, תפקוד לקוי של בלוטת התריס, אי ספיקת כליות ומחלות לב בבני אדם [מקור].

בחיות מעבדה דיוקסינים נקשרו לאנדומטריוזיס (endometriosis  היא מחלה גינקולוגית כרונית, דלקתית ותלוית אסטרוגן מחלה זו בעלת השפעות חמורות על הרחם), התפתחותית ונוירו-התנהגותית השפעות (לקויות למידה), השפעות חמורות על רבייה התפתחותיות (ספירת זרע נמוכה, מומים באברי המין) והשפעות אימונוטוקסיות (immunotoxic – חקר הרעילות של חומרים זרים הנקראים קסנוביוטיקה והשפעותיהם על מערכת החיסון [מקור]). 

הערכה של דיוקסינים

רמת הדיוקסינים במזון מתבטאת כ-TEQ שוות ערך רעיל (היחידה היא פיקוגרם (pg) TEQ לגרם או חלקים לטריליון (ppt)). אין הסכמה בינלאומית לגבי רמת הדיוקסין במזון.  בהונג קונג, מחלקת היגיינת המזון והסביבה יוזמת פעולות מעקב אחר מזונות שנמצאו מכילים רמות גבוהות של דיוקסינים בתוכנית מעקב המזון [מקור].

 כדי לקבוע במדויק את הסיכון של האוכלוסייה עקב חשיפה לדיוקסינים, יש לבצע הערכת חשיפה. בהערכת חשיפה תזונתית לדיוקסינים, יש לבחון את רמות הדיוקסין בפריטי מזון שונים ואת כמות צריכת המזון באוכלוסייה.

ארגון הבריאות העולמי (WHO) קבע צריכה יומית נסבלת (TDI) עבור דיוקסינים ותרכובות דמויות דיוקסין בטווח של 1 – 4 pg TEQ לק"ג משקל גוף (בגו) ליום בשנת 1998. ארגון הבריאות העולמי הדגיש גם כי יש להתייחס לטווח העליון של ה-TDI של 4 pg TEQ/kg Bw/day כצריכה מקסימלית נסבלת על בסיס זמני וכי המטרה הסופית היא להפחית את רמות הצריכה של בני אדם מתחת ל-1 pg TEQ/kg Bw/day. לאחר הערכה נוספת שבוצעה בשנת 2001, ארגון המזון והחקלאות המשותף / ועדת המומחים של ארגון הבריאות העולמי לתוספי מזון (JECFA) הגיע למסקנה כי לאור זמן המחצית הארוך שלהם, צריכה נסבלת של דיוקסינים ותרכובות דמויות דיוקסין. מבוטא כערך חודשי והוקצתה צריכה נסבלת חודשית זמנית (PTMI) של 70 pg WHO-TEQ/kg bw לחודש [מקור]. PTMI היא הכמות של חומר רעיל, המתבטאת על בסיס משקל גוף, שאדם עלול לצרוך מדי חודש במהלך חייו ללא סיכון משמעותי לבריאות. זה מדגיש על חשיפה לכל החיים. לחשיפה מזדמנת לטווח קצר מעל ל-PTMI לא תהיה השלכות בריאותיות בתנאי שלא תחרוג מהצריכה הממוצעת לאורך תקופה ארוכה. הצריכה התזונתית של דיוקסינים מוערכת על ידי הערכת רמת הדיוקסינים במזון ובדפוס צריכת המזון של האוכלוסייה. לאחר מכן, צריכת הדיוקסינים המשוערת מושווה ל-PTMI שנקבע על ידי JECFA כדי להעריך את הסיכון הבריאותי הקשור [מקור]. פריט מזון בודד העולה על רמת הפעולה של ניטור דיוקסין אינו מרמז על נוכחות של סכנה בריאותית מיידית.

חצי כוס משקה נבטי ברוקולי ביום עשויה להרחיק חומרים מסרטנים ומזהמים כדיאוקסין, בהתבסס על ממצאים מניסוי קליני שכלל כמעט 300 גברים ונשים סינים החיים באחד האזורים המזוהמים ביותר במדינה. שתיית המשקה העשיר בסולפורפן שמקורו בנבטי הברוקולי, יצרה הפרשה מהירה, משמעותית ומתמשכת של בנזן – מסרטן שנמצא בגופם של הנבדקים והוא גורם ידוע כמסרטן, וכן אקרוליין, הוא גורם מוכר לגירוי בריאות [מקור]. כשמבקשים החלמה למשל ממחלה כסרטן הכליות או כפגיעה בבלוטת התריס שניהם נזכרו למעלה יש, לפני שממלאים את הגוף ברעלים אורמיים, שמקורם בכדורים העוברים דרך מערכת העיכול ומכבידים עוד יותר כל הכליות, לשקול לשתות מיץ מנבטי ברוקולי. ברוקולי ועלים ירוקים – צילם ירון מרגולין

כיצד להפחית את הסיכון לחשיפה לדיוקסין

מניעת חשיפה מוגזמת לדיוקסינים צריכה להתחיל עם בקרה סביבתית. רוב הרופאים ממליצים לסמוך על אזהרות המרכז הרפואי ומוסדות הממשלה, האו"ם ומשרדי הבריאות. אם אמונתך בהם וחלית בסרטן סימן שאמונתך זו הייתה בלתי צודקת. רבים נמנעים ממזונות שהדיאוקסין מכיל אותם ועיקרם מזון מהחי. חשוב לדעת ומעטים יודעים כי

דיאוקסין מטופל על-ידי נבטי ברוקולי ומסוכנותו לאדם יורדת עם צריכתו ונוכח אכילה קבועה של ברקולי כחלק מהסלט או מיץ הבקר הירוק.

נבטי ברוקולי הם מקור נוח ועשיר לגלוקוזינולט, גלוקורפנין, שיכול ליצור את הגורם הכימו-מונע, סולפורפאן, מעורר של גלוטתיון S-transferases (GST) ואנזימים cytoprotective אחרים נמצאו מועילים במחקר שנערך בקרב תושבי סין החיים בדלתא המזוהמת של היאנגצה [מקור]. משקה שמקורו בנבט ברוקולי המספק מנות יומיות של 600 מיקרומול גלוקורפנין ו-40 מיקרומול סולפורפאן הוערך עבור גודל ומשך הפעולה הפרמקודינמית בניסוי קליני אקראי בן 12 שבועות והביא באופן ברור לסילוק דיאוקסין מהגוף באמצעות הכליות דרך השתן.

[מקור1, מקור2, מקור3]

על נבטי הברוקולי והברוקולי כתרופה – כאן.

נשארו לך שאלות 

אשמח להשיב על כל שאלה 

לטופס פנייה ישירה אל ירון מרגולין – נא להקליק – כאן  

בבקשה לא להתקשר משום שזה פשוט לא מאפשר לי לעבוד – אנא השתמשו באמצעים שלפניכם –


    שמי Name:


    טלפון phone:


    דוא"ל (כדי שאוכל להשיב לך מכל מקום בעולם) Email:


    איך אני יכול לעזור לך How can I help you:


    אפשר לקבל את בדיקות הדם החריגות שלך Exceptional laboratory tests:



    למען הסר ספק, חובת התייעצות עם רופא (המכיר לפרטים את מצבו הבריאותי הכללי של כל מטופל או שלך) לפני שימוש בכל תכשיר, מאכל, תמצית או ביצוע כל תרגיל. ירון מרגולין הוא רקדן ומבית המחול שלו בירושלים פרצה התורה כאשר נחשפה שיטת המחול שלו כבעלת יכולת מדהימה, באמצע שנות ה – 80 לרפא סרטן. המידע באתר של ירון מרגולין או באתר "לחיצות ההחלמה" (בפיסבוק או MARGOLINMETHOD.COM ), במאמר הנ"ל ובמאמרים של ירון מרגולין הם חומר למחשבה – פילוסופיה לא המלצה ולא הנחייה לציבור להשתמש או לחדול מלהשתמש בתרופות – אין במידע באתר זה או בכל אחד מהמאמרים תחליף להיוועצות עם מומחה מוכר המכיר לפרטים את מצבו הבריאותי הכללי שלך ושל משפחתך. מומלץ תמיד להתייעץ עם רופא מוסמך או רוקח בכל הנוגע בכאב, הרגשה רעה או למטרות ואופן השימוש, במזונות, משחות, תמציות ואפילו בתרגילים, או בתכשירים אחרים שנזכרים כאן.

    For the avoidance of doubt, consult a physician (who knows in detail the general health of each patient or yours) before using any medicine, food, extract or any exercise. The information on Yaron Margolin's website or the "Healing Presses" website (on Facebook or MARGOLINMETHOD.COM), in the above article and in Yaron Margolin's articles are material for thought – philosophy neither recommendation nor public guidance to use or cease to use drugs – no information on this site or anyone You should always consult with a qualified physician or pharmacist regarding pain, bad feeling, or goals and how to use foods, ointments, extracts and even exercises, or other remedies that are mentioned as such

    מאמרים אחרונים

    נשלח ב כללי
    4 comments on “דיוקסינים במזון
    1. vorbelutrioperbir הגיב:

      This design is steller! You certainly know how to keep a reader entertained. Between your wit and your videos, I was almost moved to start my own blog (well, almost…HaHa!) Fantastic job. I really loved what you had to say, and more than that, how you presented it. Too cool!

    2. moonriver token הגיב:

      I am continuously browsing online for posts that can facilitate me. Thank you!

    כתיבת תגובה

    Or

    האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

    *