חטיפת הכליה – איור ירון מרגולין בעזרת ChatGPT. > ״כשם שזאוס התחפש לשור כדי לפתות ולחטוף – כך גם הבשר מפתה אותך, ואז חלבון מהחי דוחף את הכליה לעבוד קשה מדי – עד שהיא נשחקת. ההכרה בכך אינה חדשה – ריצ'רד ברייט זיהה זאת כבר לפני 150 שנה. הגיע הזמן שגם עולם הרפואה העכשווי יכיר בכך ויפעל בהתאם. כדי למנוע ממך את מחיר החלבון מהחי מכליותיך״ (בהשראת חטיפת אירופה, רמברנדט, והעומס הכלייתי מחלבון מהחי)
כבר למעלה ממאה וחמישים שנה ידוע לעולם הרפואה כי אכילת בשר – ובעיקר בשר אדום – מאיצה את זרימת הדם לכליה. תגובה זו, שמטרתה לסייע בפינוי פסולת החנקן הנוצרת מעיכול חלבון מהחי, אינה תמימה: היא יוצרת עומס בלתי פוסק על נימי הסינון העדינים של הכליה (הגלומרולים), פוגעת בצנרת הכלייתית (הטובולים), ומקדמת תהליכים של דלקת, חמצון והצטלקות. כיום, בעידן שבו מחלות כליה וסוכרת הפכו למגפות כרוניות, הבנת הקשר בין חלבון מהחי לבין פגיעה כלייתית היא קריטית [מקור].
ריצ'רד ברייט (1789 – 1858) נחשב ל"אבי הנפרולוגיה", היה רופא אנגלי וחלוץ בחקר מחלות כליות. הוא ידוע במיוחד בזכות תיאורו את מחלת ברייט ומי שזיהה ראשון את השפעת הבשר האדום על הכליות כמקדם אי ספיקת כליות.
סיפורו של ריצ'רד ברייט – ומחלת הכליה הכרונית
כבר במאה ה־19, רופאים כמו ריצ'רדברייט (Richard Bright, 1789–1858), שתיאר לראשונה את מה שכונה אז "מחלת ברייט" לימים אי-ספיקת כליות – באותם ימים – תסמונת של חלבון בשתן, בצקות ופגיעה בתפקוד הכלייתי – קשרו בין תזונה עשירה בבשר לבין החמרה במצבן של הכליות [מקור]. ברייט הצטיין בביצוע תצפיות קליניות קפדניות ובקישורן לבדיקות לאחר המוות. תוצאות מחקריו רחבי ההיקף הופיעו לראשונה ב"דוחות של מקרים רפואיים" (1827), בהם קבע כי בצקת (נפיחות) וחלבון בשתן (נוכחות אלבומין בשתן) הן התסמינים הקליניים העיקריים של מחלת כליות חמורה הנושאת מאז את שמו. מאמריו הבאים של ברייט על מחלת כליות פורסמו בכרך שני של דוחות (1831) ובכרך הראשון של "דוחות בית החולים של גאי" משנת 1836. ברייט הבחין כי חולים שתזונתם הייתה רוויה בבשר שמן, כמו סטייק אנטריקוט סבלו מהחמרה מהירה יותר של תסמינים. המידע התפרסם בכל העולם ויש וכינו את המחלה נפריטיס. השם המקורי והספונימי "מחלתברייט" נזנח כעת, אך נפרולוגים אינם חכמים יותר כיום לגבי הסימפטומים ואולי אף פחות [מקור1, מקור2].
חטיפת אירופה, קטע, רמברנדט
חלבון מהחי – למה הוא בעייתי לכליה?
היפרפילטרציה היא מצב שבו הכליות מבצעות סינון דם מוגבר מהרגיל, כלומר קצב הסינון הגלומרולרי (GFR) גבוה מהנורמה.
אז, מה מדד ה GFR שלך? אם הנתון האחרון לא נמצא בדפי הבדיקות בבקשה, להשתמש במחשבון למדידת GFR – מהנתונים שבידך, כדאי לך לעקוב אחריו, כי מניסיוני הרופא לא יעשה זאת למענך – המחשבון נמצא – כאן –
נחזור לבעיה שחלבון מהחי יוצר
היפרפילטרציה (Hyperfiltration): כל מנה של חלבון – במיוחד מהחי – גורמת לכליה להעלות את קצב הסינון [מקור]. תופעה זו יכולה להיות מנגנון פיצוי תקין (כמו אחרי תרומת כליה או בהריון), אך כאשר היא נמשכת לאורך זמן, היא עלולה להוביל לעומס ולנזק לכליה, ולהאיץ התדרדרות בתפקוד הכלייתי. כאשר מצב כזה נראה "יעיל" וחוזר על עצמו עם כל אכילת בשר פעילות זו בפועל שהיא זרימת יתר שפוגעת בגלומרולים.עלולה לקרוע את דפנותיהם [מקור1, מקור2].
פסולת חנקתית מרובה: חלבון מהחי יוצר כמויות גבוהות של אוריאה, אמוניה וקריאטינין – חומרים שעל הכליה לפנות בקביעות [מקור].
הגברת לחץ חמצוני ודלקת: מחקרים מראים שחלבון מהחי, ובמיוחד בשר אדום, מעורר תגובות דלקתיות בגוף ובמיוחד באנדותל הכלייתי [מקור1, מקור2, מקור3]
יצירת מטבוליטים רעילים – TMAO: בצריכת בשר, ביצים וחלב, חיידקי המעיים מפרקים קרניטין וכולין ל-TMA, אשר הופך בכבד ל-TMAO – תרכובת שמחמירה דלקת ופיברוזיס בכליה [מקור].
ייצור TMA במעי: חיידקים במעי מפרקים קרניטין (נמצא בבשר אדום) וכולין (נמצא בביצים וחלב) לתרכובת בשם טרימתילאמין (TMA).
הפיכה ל-TMAO בכבד: TMA נספג לזרם הדם, ובכבד אנזימים (בעיקר flavin monooxygenase 3) מחמצנים אותו ל-TMAO – תרכובת אורגנית יציבה.
השפעות מזיקות של טמאו על הכליות
עידוד דלקת כלייתית: TMAO מגביר ביטוי של ציטוקינים דלקתיים (כמו IL-6 ו-TNF-α) בתאי האנדותל של הכליות, דרך הפעלת מסלול NF-κB.
האצת פיברוזיס: TMAO מעודד ייצור קולגן והצטברות מטריצה חוץ-תאית ברקמת הכליה, בעיקר דרך שפעול TGF-β1 – גורם מרכזי בהיווצרות צלקות כלייתיות.
פגיעה בתפקוד המחסום האנדותלי: TMAO מפחית ביטוי של צמתים צפופים (tight junctions) בין תאים, מגביר חדירות כלי דם ומקדם דליפת חלבון לשתן [מקור].
הבדלים בין מקורות תזונתיים
בעוד שבשר אדום הוא המקור העיקרי לקרניטין, ביצים מספקות כמויות גבוהות של כולין (בעיקר בחלמון). מעניין לציין שתזונה צמחית עשירה בסיבים מורידה ייצור TMAO דרך שני מנגנונים:
עיכוב צמיחת חיידקים מפרישי TMA
הספקת פיטונוטריינטים נוגדי חמצון (כמו רזברטרול שנמצא בענבים) המנטרלים TMAO
מחקרים מרכזיים בנושא
Brenner et al., 1982 – תיארו איך העמסת חלבון גורמת לעלייה בלחץ הדם הגלומרולרי ולהרס איטי של יחידות הסינון.
Knight et al., 2003 – מצאו שנשים שצרכו יותר חלבון מהחי סבלו מירידה מהירה יותר בתפקוד הכליה (ירידת GFR).
Martin et al., 2005 – סקרו כיצד תזונה עשירה בחלבון מן החי יוצרת עומס יתר ותגובה דלקתית בכליה.
Tang et al., 2015 (Kidney International) – מצאו ש-TMAO מצטבר באי ספיקת כליות ומחמיר נזק גלומרולרי.
Skov et al., 1999 – הראו שגם חלבון מחלב ומביצים מגביר את זרימת הדם לכליה ואת קצב הסינון.
תזונה צמחית עשירה בסיבים: כוסמת ירוקה, אפונה, פולי חומוס מורידה ייצור TMAO דרך שני מנגנונים: עיכוב צמיחת חיידקים מפרישי TMA. 2. הספקת פיטונוטריינטים נוגדי חמצון (כמו רזברטרול בענבים) המנטרלים TMAO
🧬 מה גורם לחלבון מהחי (כולל חלב וביצים) להאיץ את זרימת הדם לכליה?
🥚🧀 בשר אדום מזיק לכליות ומה לגבי הביצים והחלב עצמם?
האצה של זרימת דם לכליה היא גם מקור לתוספת רעלנים שהשפעתם על הרס כליה גדול
ביצים בינונית כן (כולין → TMAO) נזק פוטנציאלי בגלומרולים ובאנדותל חלב בינונית עד נמוכה פחות TMAO, אך כן פסולת חנקתית מגביר זרימה – תלוי בכמות גבינות קשות גבוהה תוספת נתרן, פוספט, חלבון מרוכז נזק מצטבר לכליות אפשרי, נזק עקיף יצירת הומוציאסטין
🎯 לסיכום:
גם חלבון מחלב ומביצים גורם לעלייה בזרימת הדם לכליה (hyperfiltration), ובמינונים גבוהים – תורם לשחיקה.
הביצים מזיקות יותר מחלב – בגלל הפקת TMAO מהכולין.
חלבון מהצומח, לעומת זאת, מגביר את הסינון בצורה הרבה פחות חדה, ולעיתים אף תורם להפחתת העומס הכלייתי.
למה רופאים עדיין ממליצים על עוף, דגים וביצים?
מודל רפואי שמרני שמתמקד בחשש מתת תזונה, ככל הנראה שולט בזה תוך התעלמות ממדע, ידע, מחקר והעומס המטבולי של חלבון מהחי ומחקר מדעי.
חוסר הכשרה בתזונה – רופאים לומדים מעט מאוד על תזונה במהלך לימודיהם.
השפעת תרבות ולובי תעשייתי – ככל הנראה שהמלצות תזונה רבות מגיעות מגופים בעלי אינטרס מנוגדים.
סיכום
הגוף יודע להתמודד עם כמויות קטנות של חלבון, אך כאשר מדובר בחלבון מהחי – ובעיקר בכמויות גדולות – הכליה משלמת על כך מחיר כבד. תגובת ההיפרפילטרציה, יצירת רעלנים כמו TMAO, עומס חמצוני ודלקת – כל אלה מחריפים תהליכים פתולוגיים שמובילים למחלת כליה כרונית.
במילים פשוטות:
חלבון מהחי דוחף את הכליה לעבוד קשה מדי – עד שהיא נשחקת. ההכרה בכך אינה חדשה – ריצ'רד ברייט זיהה זאת כבר לפני 150 שנה. הגיע הזמן שגם עולם הרפואה העכשווי יכיר בכך ויפעל בהתאם.
בבקשה לא להתקשר משום שזה פשוט לא מאפשר לי לעבוד – אנא השתמשו באמצעים שלפניכם –
למעןהסרספק, חובת התייעצות עם רופא (המכיר לפרטים את מצבו הבריאותי הכללי של כל מטופל או שלך) לפני שימוש בכל תכשיר, מאכל, תמצית או ביצוע כל תרגיל. ירון מרגולין הוא רקדן ומבית המחול שלו בירושלים פרצה התורה כאשר נחשפה שיטת המחול שלו כבעלת יכולת מדהימה, באמצע שנות ה – 80 לרפא סרטן. המידע באתר של ירון מרגולין או באתר "לחיצות ההחלמה" (בפיסבוק או YARONMARGOLIN.COM), במאמר הנ"ל ובמאמרים של ירון מרגולין הם חומר למחשבה – פילוסופיה לא המלצה ולא הנחייה לציבור להשתמש או לחדול מלהשתמש בתרופות – אין במידע באתר זה או בכל אחד מהמאמרים תחליף להיוועצות עם מומחה מוכר המכיר לפרטים את מצבו הבריאותי הכללי שלך ושל משפחתך. מומלץ תמיד להתייעץ עם רופא מוסמך או רוקח בכל הנוגע בכאב, הרגשה רעה או למטרות ואופן השימוש, במזונות, משחות, תמציות ואפילו בתרגילים, או בתכשירים אחרים שנזכרים כאן.
For the avoidance of doubt, consult a physician (who knows in detail the general health of each patient or yours) before using any medicine, food, extract or any exercise. The information on Yaron Margolin's website or the "Healing Presses" website (on Facebook or YARONMARGOLIN.COM), in the above article and in Yaron Margolin's articles are material for thought – philosophy neither recommendation nor public guidance to use or cease to use drugs – no information on this site or anyone You should always consult with a qualified physician or pharmacist regarding pain, bad feeling, or goals and how to use foods, ointments, extracts and even exercises, or other remedies that are mentioned as such
כתיבת תגובה