anti-GAD – הנוגדנים העצמיים כנגד האנזים GAD על פני תאי ביתא בלבלב הם נציגי השטן עצמו בגוף האדם ומקור למספר רב של מחלות קשות בהן סוכרת מסוג (T1D) 1, ירידה בתפקוד בלוטת התריס, הפחתה בגאבא המיוצרת בתאי המוח מגלוטמט, התקפי חרדה ואפילפסיה

לוציפר, השטן ציור של נורברט נחום הירשברג. צילם ירון מרגולין. anti-GAD – הנוגדנים העצמיים כנגד האנזים GAD על פני תאי ביתא בלבלב הם נציגי השטן עצמו בגוף. מדובר באנטיגנים שנמצאים על גרגירי הפרשה בתוך תאי בטא של הלבלב (חלק מהאיים של לנגרהנס, החלק שמייצר בלבלב אינסולין) והם פועלים בדרך כלל נגד יכולתו של האדם לחיות בנוחות ושלוות נפש. מונעים מרגוע ומעודדים התקפי חרדה. נושא נבזותם משתקף בדרך כלל בפעילותם דרך ובעזרתו של נוגדן עצמי של חומצה אנטי-גלוטמית דקרבוקסילאז (GAD), נושא מאמרי זה, הוא סוג נדיר של נוגדן וישנה אפשרות להתגבר עליו ועל כך בהמשך המאמר. הנוגדן הזה הוא הוא מי שפועל נגד האנזים GAD. אנזים מאוד חשוב וחיוני ביצירת חומצת גמא אמינו-בוטירית (GABA), הקשורה בבריאות הנפש והגוף. פעולתו הרת האסון משתקפת בן השאר בהיווצרותה של מחלת גרייבס Graves היא הסיבה מספר אחת לפעילות יתר של בלוטת התריס. אם ניתן יהיה להרגיע את תאי T המכוונים נגד GAD ייעצר רצף האירועים המוביל להתפתחותן של מספר מחלות קשות ביותר על כך מאמרי זה..

הנוגדנים העצמיים כנגד האנזים GAD  [מקור] אנטי-GAD. נוגדן נגד האנזים דקרבוקסילאז של חומצה גלוטמית (anti GAD ab)

Anti-glutamic acid decarboxylase antibody positive neurological syndromes

האנזים דקרבוקסילאז של חומצה גלוטמית (GAD65) נוצר בלבלב, ורמתו בנסיוב עולה בכמה מצבים נדירים ומחלות כרוניות שנוצרים במנגנון של חיסון עצמי.

חומצה גלוטמית דקרבוקסילאז (GAD) מזרזת את ההמרה של חומצה גלוטמית לחומצה גמא-אמינו בוטירית בתוך תאי β באי הלבלב המכונים אִיֵּי לַנְגֶרְהַנְס. נוגדנים עצמיים נגד GAD (GADA) [מקור] נמצאים בחולים שסובלים מתת תזונה בה ידובר בהמשך, וזקוקים להזנה מיטבית כדי להשיב את גאבא לתפקוד. 

נוגדן עצמי של חומצה אנטי-גלוטמית דקרבוקסילאז (GAD), הוא סוג נדיר של נוגדן. הנוגדן הזה פועל נגד האנזים GAD. אנזים מאוד חשוב וחיוני ביצירת חומצת גמא אמינו-בוטירית (GABA), הקשורה בבריאות הנפש. חומצת גמא אמינו-בוטירית (GABA), לא מתפקדת בחולים שנמצא בהם הנוגדן הזה: נוגדן עצמי של חומצה אנטי-גלוטמית דקרבוקסילאז ( בGAD שטני, ובא להרוס. יודגש כי הנוגדן הזה פועל נגד האנזים GAD, נוצר בדרך כלל נגד GAD 65 [מקור1, מקור2]. כפי ששם הנוגדן עצמו מרמז כלומר ביצועי הרס של מי שתוקף את האנזים GAD65, ובכך הוא חוסם את ההמרה של גלוטמט ל-GABA. לגנותו בנוכחותו פשוט חסר או שאין GABA.

 חומצת גמא אמינו-בוטירית (GABA), הוא חומר כימי שפועל במוח שלנו חומר חשוב מאוד שמסייע לתאי המוח לתקשר זה עם זה. בהעדר גאבא או במחסור בגאבא מתעוררות בעיות מוטוריות וקוגניטיביות קשות והדברים יכולים להוביל לאפילפסיה. המצב חמור במיוחד כשהיא נמצא ברמות נמוכות מטווח הנורמה או חמור מכך בחוסר GABA [מקור]. GABA היא נגזרת של חומצת האמינו גלוטמט [מקור]. נושא עליו פרסמתי מאמר עומק – כאן

עוד על הגלוטמין ראו במאמרי – כאן.

מכתב תודה ממחלימת כליות בתוך ארבעה חודשים – כאן

אנטי-GAD הוא מרכז הבעיה ונציג השטן במקרה זה. הוא נוכח ב-80% מהילדים הסוכרתיים במחקרים האחרונים [מקור].

אנטי-GAD הם חומרים כימיים שנוצרים בגוף האדם ומכוונים נגד חלבון 65 kDa הנקרא Glutamate Acid Decarboxylase (GAD). GAD.

החלבון הזה הוא האנזים שמצוי במוח ובלבלב, והוא מזרז את דה-קרבוקסילציה (הפיכתה לפעילה למען הגוף שלנו ולטובתו) של חומצה גלוטמית לחומצה -אמינו-בוטירית (בקיצור GABA) עם שחרור CO2 [מקור].

הלבלב הוא איבר השייך למערכת העיכול והוא ממוקם בחלק השמאלי העליון של הבטן, מאחורי הקיבה, כאשר קצהו הרחב מחובר לתריסריון, קצהו הצר מחובר לטחול [מקור]. ללבלב שני תפקידים עיקריים: סיוע בתהליך העיכול – והפרשה של אנזימי עיכול אשר עוזרים בפירוק ובעיכול של חלבונים, שומנים ופחמימות שאנו אוכלים. בנוסף לכך האנזים דקרבוקסילאז של חומצה גלוטמית (GAD65) נוצר בלבלב, ורמתו בנסיוב עולה בכמה מצבים נדירים ומחלות כרוניות שנוצרות במנגנון של חיסון עצמי. מקור האיור בצילום מסך מהמאמר: Can You Live Without a Pancreas?-כאן

הגאבא – Gamma aminobutyric acid (g-Amino butyric acid, GABA) מיוצר על ידי תאים במערכת העצבים הידועים כנוירונים GABAergic שיש להם פעולה מעכבת בקולטנים של אדם בוגר נושא שהוזכר לעיל כמוביל לרוגע נפשי ומחשבה צלולה [מקור1, מקור2]. חומצת גמא אמינו-בוטירית, אם כן, היא נוירוטרנסמיטר מעכב שפועל במוח שלנו. יש ו GABA נמוך באופן חריג, אז החומצת גמא אמינו-בוטירית נמצאת במחסור. תדירות הההגבה של תאי העצב במוח במצב כזה עולה ומובילה למצבים כמו חרדה וגם להפרעות נפשיות גופניות כגון בעיות נוירולוגיות וקוגניטיביות שקשורות גם הן לרמות נמוכות של GABA בהן מזהים אָטַקְסִיָּיה מוחית ודלקת מוח לימבית (LE – מחלה שעלולה להתפרץ בכל גיל כוללת הפרעות פסיכיאטריות, עד כדי מצבים פסיכוטיים קשים.) יחד עם חרדה ואפילפסיה [מקור1, מקור2, מקור3].

למאמרי על החרדה ותרופות שלא עוזרות כלל –כאן.

חומצת גמא אמינו-בוטיר נוצרת על ידי הפיכת גלוטמט ל-GABA ופחמן דו חמצני. תהליך זה מזורז על ידי אנזים הנקרא גלוטמט דקרבוקסילאז או גלוטמי חומצה דקרבוקסילאז (GAD).

[מקור]. הנוירונים (תאים במערכת העצבים) GABAergic , שהוזכרו לעיל, נמצאים בתאי הלבלב הם שמביאים בדרך כלל את האנזים GAD לפעולה (לביטוי) [מקור]. קיימים שני סוגים עיקריים של אנזימי GAD: GAD65 ו-GAD67, הם אלו שמזרזים את היווצרות GABA. פעילותם מתרחשת במקומות שונים בתא ובתקופות זמן שונות של התפתחות האדם (תינוק/ת, ילד/ה, נער/ה, עלם/מה, וכד'). האנזים GAD67 מפוזר באופן נרחב על פני התא, בעוד האנזים GAD65 מוגבל למסופי עצבים (nerve terminals נקראים גם נקודות סינפטיות, נקודות קצה או רגליי הקצה). חומצת גמא אמינו-בוטיר מסונתזת על ידי GAD67 לפעילות עצבית, שאינה קשורה להולכה עצבית כמו סינפטוגנזה והגנה על פציעות של תאי עצב. מצד שני, GAD65 מייצר GABA שמשמשת לשידור נוירוני שנדרש בסינפסה [מקור].

נוגדן אנטיGAD נגד GAD נוצר בדרך כלל נגד GAD65 – זה שמייצר GABA [מקור]. נוגדן זה תוקף את האנזים GAD65 ובכך חוסם את ההמרה של גלוטמט ל-GABA. הוא שמכונה נציגו של השטן לוציפר אם לא השטן עצמו שחדר אל הגוף ומשפיע על צורת המחשבה במוח בהפעלה כימית שלו. מבחינה פסיכולוגית יש הרואים בהופעתו לא רק כשל תזוני אלא גם כשל תפיסתי הקשור בצורת מחשבה שמובילה לחרדה.

על החרדה אפשר לקרוא עוד במאמרי – כאן.

ככלל חרדה היא תופעה שכלית רבת עוצמה והרסנית.

תחילתה של החרדה בשני ראשים דרקונים הראשון נושא מאמר זה בהופעת נוגדן לגאד זה שתוקף את האנזים GAD65.

הראש השני ומקור לחרדה בחקר שגוי של התופעות וקריאה שגויה שלהן – "המשגה שקרית" או "המשגה לא מדוייקת" היא מקורה של התפיסה האובדנית.

האדם מדמה שהוא עומד לאבד יסוד משמעותי בחייו, אובדנו זה אינו הכרחי, אבל בתודעתו האובדן וודאי.

רעידת אדמה שתביא להרס גדול ולייסורים בלתי נגמרים. ברבות השנים הצליחו חוקרי הנפש לבודד את היסוד התפיסתי הזה ולמקד את "רעידת האדמה" הוודאית שתתרחש בזמן הקרוב סביב רעיון כללי ה"אבדן".

המשותף לכל תחושת האובדן או ה"אין" שמחשבת הילקח ממני או "האבדן" הוודאי שמתקרב, מעוררת ייסורים גדולים להם אנו קוראים "חרדה." מאחרי החרדה נמצאת ההמשגה הזכרית – אובדן הרכוש, הכסף, או אבדן ה"יש" אבדן תחושת ההישג וכמובן החרדה הגדולה נקשרת באבדן החיים מושג ששונה "לגמרי מה"מוות.

נושא ה"אבדן'' בפרץ חרדה נראה וודאי הגם שבוודאות הוא ככל הנראה לא מי שמתקרב אל חיי האדם החרד.

המשגה נקבית במרחב הייסורים הנ"ל שונה ונחשפת כמי שמובילה להתעוררות של פחד. ה"יש" הזכרי נקשר בחפץ בודד, בעוד שריבוי חפצים מומשג כ"יש" נקבי וכן פעולה – פעולה יכולה חכן להפחיד. כדי לפשט את הדברים אומר שהמשגה של "יש" זכרי כוללת: כסף, קריירה, רעיון חשיבתי, חשבון ומספרים, הישג, מטרה, תרופה מסוג, גם כדורים בנטילה פומית וזריקה (אך לא תרופה שניתנת בנשימה, או כמזון) מעקה, כביש, ודרך, משענת כלכלית, נידוי ובן זוג – כולם זכריים מבחינת ההמשגה (קריאת השמות לדברים – תורת ההכרה. נעים מאוד קוראים לי "חרדה''). השטן שהוזכר הוא צל המחשבה, צל ההמשגה. השטן תמיד פוגע בהכרה, בקריאת השמות הנכונים לדברים וכן במושגים הזיכריים – מחשבה, רעיון, כסף, מעקה וקריירה. בשעה שאור המחשבה האור הבהיר שנקשר בשגב ובפיוט הגדול אפולו ולכן גם באמנות הגדולה נקשר בראיית המציאות הברורה והבהירה גם באל השמש כמובן לכן האמנות הגדולה ומעליה הפילוסופיה נוגדים לשטן. בימנו יש ציור שמאחריו השטן (קנדינסקי) וגם מחשה שטנית ובחלקה נמצאת תחת מדור הפילוסופיה (מרטין היידגר 1889-1976) ובאחרונה גם פוליטיקה שטנית שבנויה על שקרים. כולם חלק ממרחב השטן. התבונה הגבוהה ניכרת בברק העין. הרגע בו הנפש הבינה, התקרבה ל"יש", הכירה אותו וקראה בשמו הנכון ניכר בברק העין. לא כן מחשבה שיקרית על אבדן דרך זו שיכולה לעורר חרדה, העין חשוכה נוכחותה. כך למשל, מחשבה על אובדן כספי, כולל גנבה, פריצה לבנק, והתעוררות מחשבה שישנה אפשרות שישכח רעייון, רעיון שהעיסוק בו החל ומתעוררת תודעה שהוא ישכח או יגנב. במסגרת זו גם חשש לשכוח שם של אדם כל אלו בהחלט יכולים לעורר חרדה. כיום אנו יודעים שחומוס, מאכל – יכול אף הוא לעורר חרדה. כל אלו במיתוס הקדום נקשרים בחיצי השטן. הטיפול היעיל – זה שמצליח, בחרדה נקשר באור, בהמשגה צלולה וברורה, בניקוי הצל והחושך מהדברים הנחשבים. רבים מחפשים את התשובה מדוע אמנות מהסוג הגבוהה משקיטה ומאזנת את הנפש, אבל כל הקישקושים שמוצגים במחוזותנו כמו במוזיאון תל-אביב או מרכז פומפידו בפריז וב"מומה" בניו יורק הם לא. משנתו של שפינוזה (פילוסוף הפילוסופים – "שפינוזה הוא הפילוסוף היחיד שהיה לו האומץ לקחת את הפילוסופיה ברצינות. אם רצוננו להיות פילוסופים, אנו יכולים להיות רק שפינוציסטים" (דברי הפילוסוף הגרמני פרידריך היינריך יעקבי). תרכיז של "שפינוזה" מוצג בספרו "מאמר על תיקון השכל" ומלמד אותנו לחשוב בבהירות – על-יסוד זב הטיפול שהצליח בירדה שמקורה אינו כשל ביולוגי כמו האנטי גד. שפינוזה כתב את הספר כדי לתת לנו אמצעים, דרך, בה השכל 'יודרך' להגיע להכרה אמתית ולהמשגה ברורה ביותר של הדברים. ה"מאמר על תיקון השכל" משמש אותי גם לסייע לחולים שמבקשים החלמה מ"אנטי-גד", אבל בעיקר בהפעלת חוגי פילוסופיה לבני נוער "הפילוסופים הצעירים" משני טעמים: הוא מכיל את הגרעין של שיטת שפינוזה; ובנוסף (הטעם השני) הספר מראה את הדרך שבה יצר שפינוזה את שיטת ההכרה שלו. שפינוזה מדבר כאן על השגת אושר מסוים שמגיע על-ידי זיהוי מדויק של הקיים והצגתו בשם, במושג הנכון ביותר. הוא מדבר על דברים המסיתים את דרכינו בחיים ומתמקד בדרכי המחשבה. בנוסף לכך אם מזכירים את שפינוזה הרי שיש לקרוא את האתיקה נושא ההתייחסות המעמיקה של הפילוסוף למצב רוחו של האדם, להיפעלויות – מונח היסוד העמוק לפסיכולוגיה המודרנית. נושא זה הוא חלק מרכזי אצל שפינוזה בכלל אבל באתיקה הוא ספר שלם. החיבור הזה ברגע בו מדברים על הטיפול בחרדה והיסוד השפינוציאני של דרישה לנקות את השכל ע'י קריאת שמות מדויקת לדברים שסביבנו, הכרח שתוביל לשפינוזה כי בדרך מחשבה בהירה, שמתרחקת ככל האפשר מדעה קדומה (בוודאות ילקח ממני) סברה שבעיקרה היא בכלל לא נכונה (מן הידועות שילקח ממני) ניתן להרגיע לחרדה, או לאזן או אם תרצו לשלוט באותן היפעלויות ובמיוחד באלו המעוררות את החרדה. ככל שהמחשבה מדויקת יותר, צלולה יותר כך נעלם ממנה הצל, החרדה ממוגרת ויש מי שיראה בחיים כאלו אושר גדול.

בלבלב, GABA מפעילה השפעות אנטי-סוכרתיות על ידי פעילות בתאי β של אִיֵּי לַנְגֶרְהַנְס (ראו להלן) והן על מערכת החיסון. יתר על כן, GABA מדכא אינסוליטיס וייצור מערכתי של ציטוקינים דלקתיים [מקור].

נוגדנים נגד GAD מיוצרים על ידי תאי B, אלו אותם תאי בטא שמייצרים אינסולין (הם חלק ממה שמכונה אִיֵּי לַנְגֶרְהַנְס הם קבוצות קטנות של תאים המפוזרות בתוך הלבלב,) והם חוצים ללא הגבלה את מחסום הדם-מוח [מקור1, מקור2, מקור3, מקור4]. 

רמות של חומצה גלוטמית דקרבוקסילאז GAD-ab גבוהות מוגדרות בערכים > או =2000 U/ml על ידי בדיקת רדיואימונית. 

אִיֵּי לַנְגֶרְהַנְס אלו קבוצות קטנות של תאים המפוזרות בתוך הלבלב, הם האזורים של הלבלב המכילים את התאים האנדוקריניים (מייצר הורמונים). הם מפרישים הורמונים שמפקחים על חילוף החומרים של פחמימות בגוף. התאים התגלו בשנת 1869 על ידי הביולוג הגרמני פאול לנגרהנס [מקור1, מקור2].

הלבלב ממוקם מאחורי הצפק (פריטונאום), בין התריסריון לטחול. הלבלב מייצר מיצים שמופרשים דרך תעלות אל מערכת העיכול. מיצי הלבלב מכילים אנזימים המסייעים לעיכול, כגון עמילאז, טריפסין, קרבוקסיפפטידאז וליפאז. אנזימים אלו נחוצים לעיכול של חלבונים, פחמימות ושומנים. נוכחות אנזימי הלבלב, חשובה מאוד לפירוקם של אבות המזון. חלקו האנדוקריני של הלבלב (בלוטת הורמונים) הוא זה שמכיל את איי לנגרהנס ומייצר את ההורמונים: אינסולין וגלוקגון.

קיימים שלושה סוגים עיקריים של אִיֵּי לַנְגֶרְהַנְס: תאי אלפא שמייצרים גלוקגון, תאי דלתא שמייצרים סומטוסטטין [Somatostatin בעיקר מסוג SS-14 מוגדר כ"הורמון המעכב הפרשתם של הורמונים רבים אחרים",ביניהם הורמון גדילה (growth hormone ואת ההורמון שמעורר את בלוטת התריס (TSH) – שניהם מהיפופיזה. סומטוסטטין מיוצר על ידי הלבלב כדי לעכב ולשחרר לסירוגין את האינסולין והגלוקגון לשם שמירה על רמת סוכר מאוזנת בדם. (הגלוקגון פועל הפוך להורמון אינסולין אשר מוריד את רמות הסוכר מחוץ לתאים בעוד הוא מעלה אותו כשיש בכך צורך למשל בהיפו). כמו כן משמש סומטוסטטין כמעכב חזק מאוד של חומרים נוספים במערכת העיכול כולל עיכוב הפרשת חומצה הידרוכלורית בקיבה, ועיכוב תהליכי ספיגת מזון במעיים ושולט כך על תחושת הרעב והשובע [מקור]) ותאי בטא שמייצרים אינסולין, הם שמככבים במאמר זה.

הנוגדנים העצמיים של איים (Islet autoantibodiesICA) מכונים גם אנטי תא איים (ICA) [anti-Islet cell (ICA)] מופיעים בגוף כאשר תאי בטא המייצרים אינסולין בלבלב נפגעים. ומשום שניתן לזהות אותם זמן רב לפני שתאי β; נהרסים לחלוטין – הם משמשים כיום כמדד אבחון למחלות כרוניות שהוזכרו בהם מחלת בלוטת התריס, אפילפסיה וסוכרת מסוג  (T1D) 1

הביטוי לפגיעה בתאים יוצרי האינסולין הוא בהופעת נוגדנים בפלזמה מסוג IAA מכונים נוגדנים עצמיים של איים שמזהים אינסולין (IAA), או Insulin auto-antibodies, נוגדנים עצמיים לחלבון טרנספורטר של אבץ הידוע כ-ZnT8, וכן ICA512 או islet cell antibodies, נוגדנים ל-IA2A [דמוי חלבון (IA-2A)] או Protein tyrosine phosphatase-like antigen, ו-anti-GAD antibodies, כולם אנטיגנים שנמצאים על גרגירי הפרשה בתוך תאי בטא של הלבלב. וכן -anti-GAD antibodies, כאשר האחרונים שמוזכרים כאן מכוונים נגד האנזים glutamic acid decarboxylase (להלן GAD). הוא – כלומר האנזים האחרון (GAD) זה שאחראי להפוך חומצה גלוטמית ל-gamma-amino-glutamic acid (או GABA) – נושא ששב ומוזכר למעלה, ריכוזו הגבוה נמצא דווקא במוחון, וחסרונו קשור לתסמיני שׂיגשׂון (cerebellar ataxia). נוכחות של נוגדנים עצמיים ל-GAD נכרכה גם בתסמונת של קשיות שרירים הידועה כ-stiff man syndrome, אם כי נוגדנים אלה שכיחים במיוחד במצבי סוכרת, במפגעי התירואיד וכן בדלקת מפרקים שיגרוניתrheumatoid arthritis.

הנוגדן האנטי-GAD ככל שהוא נדיר מתפשטות ביחד עם תאי B מורחבים, בכל מקום בגוף ומככב בכמה תסמונות נוירולוגיות [מקור], לרבות תסמונת אדם ששרירי גופו נוקשים (stiff-person syndrome – SPS. מדובר בהפרעה נדירה עם מאפיינים קליניים מאוד דומים לאלה של תסמונת פרקינסון), הוא פועל נגד חומצת גמא אמינו-בוטירית (GABA), הייצור שלה יורד עקב נוכחותו ואנו מקבלים אדם עם תסמונת פרנאופלסטית אדם נוקשה (paraneoplastic stiff-person syndrome) [מקור], מחלה זו מאופיינת בעיקר בנוקשות של השרירים בגפיים, ניכרות עוויתות לסירוגין ומתפתחת רגישות לגירויים חיצוניים או להעלות רגשיות שונות [מקור1, מקור2, מקור3, מקור4] המפגע מתחיל ברגליים ומתקדם כלפי מעלה. החולשה בגפיים הינה סימטרית והיא הולכת וגוברת בשלב הראשון של המחלה [מקור]. הכאב מודגש יותר בחגורת הגפיים העליונה בגב ובעכוזים ולעיתים מוחמר אף בתנועות קלות [מקור]. דלקת בלוטת התריס (מחלת בלוטת התריס האוטואימונית (AITD).)  [מקור] שתוזכר בהמשך וכן סוכרת מסוג 1 (T1D) מחלה שנובעת מהרס תאי β [מקור])  גם אנמיה מתרחשות בתדירות גבוהה יותר בחולים עם SPS, כלומר בנוכחותו של האנזים הפועל נגד חומצת גמא אמינו-בוטירית (GABA). במקרים אחרים מזהים באדם הסובל את תסמונת מילר פישר (MFS), מכונה גם תסמונת ע"ש גיליאם ברה (Guillain-Barre syndrome), מכונה בקיצור GBS השם האחר של GBS הקלאסי הוא AIDP או acute inflammatory demyelinating polyneuropathy כלומר התרחשות חריפה של נזק רב-עצבי שמקורו בתהליך דלקתי, והוא כולל פגיעה בממברנת המיאלין העוטפת של האקסונים של תאי העצב. הינה תגובה דלקתית אוטו-אימונית שבה תוקפת מערכת החיסון חלקים ממערכת העצבים ומביאה לשורה של תסמינים הכוללים הפרעות תנועתיות ותחושתיות. מצבים שכונו בעבר הלא רחוק 'הפרעות יתר-עוררות'. מדובר במכלול של תסמונות הן למעשה "תסמונות נוירולוגיות חיוביות נגד GAD" [מקור]. 

עד כה נמצאו קשרים בין תחלואה ב GBS ונטילת מספר תרופות בעיקר גלולות למניעת הריון וכן תגובה על חיסון שניטל. הנזק העיצבי כאן באקסונים של עצבים פריפריים ובעצבים הסמוכים לחוט השידרה (spinal root) אך לעיתים נפגעים גם עצבים קרניאלים (עצבי הגולגולת, מדובר בתת-סוג נדיר של GBS). תהליך המכונה דה-מילינציה (demyelination) שבו נפגע ציפוי המיאלין של האקסונים של תאי העצב והמוליכות החשמלית שלהם ניזוקה. המחלה מתדרדרת למעורבות של שרירי הנשימה. נושא שגורם לאי ספיקה נשימתית ומחייב הנשמה מלאכותית. ברוב המקרים לאחר כשנה מחלימים ממחלה זו ומקרי המוות ממנה כיום בודדים.

הערה: בדיקות מעבדה אותן נהוג לקחת לצורך מעקב ושלילת בסיס למחלה הן : אנזימי שרירי (CK) , אניזמי כבד, רמות אלקטרוליטים בדם – בעיקר נתרן עקב נטייה ל-SIADH, שקיעת דם וחלבוני דלקת, סרולוגיות וירליות שונות וכנגד קמפילובקטר, נוגדנים כנגד רקמות עצב כגון GM1 ו- GQ1B. תרבית צואה לזיהוי קמפילובקטר.

הניסיונות הראשוניים לטיפול בחולים על ידי הממסד הרפואי היו בסטרואידים. מתן סטרואידים החל בעיקבות מספר מחקרים שבדקו את יעילות הטיפול אלא שהוא נמצא לא יעיל.  לא חל שיפור משמעותי במצב החולים לאחר נטילתו. וטיפול בסטרואידים כבר אינו מקובל כיום. כיום עברו לטפל ב-GBS ע"י הזלפה תוך ורידית של נוגדנים במינון גבוה (IVIG) נושא שהוכחה יעילותו במגוון של מחלות אחרות שהבסיס להן הוא אוטו-אימוני. לא מציגים את תופעות הלוואי.

יצוין כי נושא חשוב זה שסובב בעיקרו אנזים שתוקף את האנזים דקרבוקסילאז של חומצה גלוטמית (anti GAD ab), אבל חסרה ספרות והמחקר מצומצם כך למשל ידוע כי נוגדנים נגד GAD מובילים לתסמונת אנטי-GAD ולהפרעות נלוות שהוזכרו לעיל,. עם זאת, לא מובן לחלוטין מדוע נוכחות של נוגדן אחד נגד GAD גורמת לתסמינים שונים ואחרים, ומדוע קיימים סוגים שונים של מחלות או הפרעות ולא מופיעה בגלל נוגדן נגד GAD מחלה אחת, למשל נוקשות שרירים, סוכרת מסוג 1 (T1D) או ירידה בתפקודה של בלוטת התריס (מחלת בלוטת התריס האוטואימונית (AITD). ובכל זאת אשתדל לתת לקורא תמונה רחבה של האירועים ודרכי החלמה ללא תרופות מתסמונות נוירולוגיות הנגרמות על ידי נוגדנים נגד GAD.

 חלק מהחוקרים סבורים כי רמת נוגדן זה עשויה לסייע באבחון המחלה, במעקב אחר יעילות הטיפול ובקביעת המהלך הטבעי וחומרתו (הפרוגנוזה), ראו על הבדיקות בהערה למעלה.

בסוכרת סוכרת-נעורים (type 1 או T1D) המאובחנת בדרך כלל בשנות הילדות, אם כי מחלה זו יכולה גם להופיע בגיל שמעל 20 שנה, ובאופן בלתי מוסבר בפינלנד השכיחות לה גבוהה במיוחד ויותר מכך הפינים נמצאים עם המדד הכי גבוהה בעולם של חולים בסוכרת מסוג  1 (T1D). מדובר ב 40 מקרים לכל 100,000 אנשים. בסוכרת מסוג 1 מתרחש בבלוטת הלבלב הרס הדרגתי של תאי ביתא (β) היוצרים את ההורמון אינסולין. הרס זה מתרחש על ידי נוגדנים עצמיים (auto-antibodies) המגיבים עם אותם תאי ביתא. במצב כזה יש כמובן צורך להזריק אינסולין חיצוני למשך כל החיים.

מתן אינסולין (Insulin) ממקור חוץ-גופי הוא למעשה הטיפול הבלעדי בסוכרת מסוג 1 (מאז גילוי האינסולין בשנת 1921). הטיפול בדרך כלל מתבצע בהזרקה גם אם אינו מהווה תרופה של ממש למחלה, הוא מסייע למיליוני חולים לשרוד ולחיות חיים כמעט רגילים [מקור]. נשאלת השאלה מהו האנטיגן המשרה תגובת נוגדני הגוף כנגד מרכיב בממברנת תאי β? מדוע יש התגברות בשכיחות המחלה וכמובן האם יש דרך למנוע התרחבות זו בנפח המחלה?

גנימדס של בנבנוטו צ'ליני – כאשר זאוס ראה את גנימדס עם כלביו ושומריו בעת ציד ליד הרי אידה, הוא התאהב בו ושלח עיט שיביא אותו אליו אל האולימפוס. האם הגלוטמין הוא הדבר הקרוב ביותר לנער היפה הזה, גנימדס שכולם, אפילו האל הגדול מתאהבים בו. מכל מקום חומצה גמא-אמינו-בוטירית (בקיצור גאבא) מסונטזת (מיוצרת על-ידי הגוף שלנו) מחומצה גלוטמית (מכונה גם גלוטמט. זיכרו שגלוטמין היא נגזרת של החומצה הגלוטמית.) בעזרתו של ויטמין B6 (אספרגוס, כרוב, חסהדגנים מלאים) ופעילותו של האנזים גאד. לכן תוסף מזון מסוג גלוטמין מוביל בגוף שלנו לגאבא. המקורות התזונתיים של גלוטמין כוללים ירקות כמו שעועית, סלק, כרוב, תרד, גזר, פטרוזיליה, מיצי ירקות וגם בחיטה, פפאיה, כרוב ניצנים, סלרי, קייל ומזונות מותססים כמו מיסו וטאמפה.
Ganymede Benvenuto Cellini 1548-1550 1500 – 1571 Firenze , Museo Nacional de Bargello el Bargello, el Palazzo del Bargello, Florencia, Italia. מקור הצילום ויקיפדיה

גאבא (Gamma-Aminobutyric Acid – חומצה גמא-אמינו-בוטירית (בקיצור גאבא [מקור]- היא חומצה אמינית המשמשת כמוליך העצבי העיקרי במערכת העצבים המרכזית. מוליכים עצביים (נוירוטרנסמיטורים) הם שליחים כימיים של המוח, המאפשרים העברת מסרים בין תאי העצב שבמערכת העצבים. לחלק מהמוליכים העצביים יש השפעה מעכבת על מערכת העצבים, ולחלקם השפעה מעוררת. בין המוליכים העצביים נמצאת הגאבא, אשר נחשבת למוליך עצבי מעכב. חומצה גמא-אמינו-בוטירית (בקיצור גאבא), חוסמת או מעכבת פעילות עצבית מסוימת ובכך היא מפחיתה את עוצמתה של הפעילות במערכת העצבים.

העיכוב הזה, שנוצר על ידי הגאבא, גורם לתגובה מרגיעה, שמסייעת בהתמודדות עם חרדה, סטרס, בעיות שינה, חרדה, פחד ועוררות יתר של מערכת העצבים. עדויות ניסיוניות ממחקרים מצביעות על כל שסינתזת GABA מעורבת בוויסות pH [מקור] וזוהי הסיבה לכך שתוסף גאבא הפך לכל כך פופולרי בתהליכי החלמת הכליות שאחד מתפקידיהם קשור בויסוט ה-pH [מקור].

תוסף גלוטמין או L-גלוטמין מביא בהמשך לתוצאות רצויות שניכרות גם בהפחתת אוראה ועליה במדד ה- GFR.

למאמרי אוראה – למה האוראה מוגברת ומופחת בדםכאן

חומצה גמא-אמינו-בוטירית (בקיצור גאבא מפחיתה את הגירוי הנוירוני במוח וממלאת תפקיד חשוב בוויסות טונוס השרירים

[מקור].

חומצה גמא-אמינו-בוטירית (בקיצור גאבא) מסונטזת מחומצה גלוטמית בעזרתו של ויטמין B6 (אספרגוס, כרוב, חסה, דגנים מלאים) ופעילותו של האנזים גאד (Glutamic Acid Decarboxylase/GAD). הגאבא מצוייה כמעט בכל חלקי המוח

[מקור]. ביונקים, האנזים GAD מופיע בשתי צורות איזופורמיות המקודדות על ידי שני גנים נפרדים-GAD1 הממוקם על כרומוזום 2, ו-GAD2 הממוקם על כרומוזום 10, והידועות כ-GAD67 ו-GAD65, עם משקלים מולקולאריים של 67,000 ו-65,000 דלטון, בהתאמה. GAD67 ו-GAD65 מתבטאים במוח, כאשר GAD65 מתבטא גם בתאי β של בלוטת הלבלב. ישנם עוד לפחות 2 איזופורמים עובריים, GAD25 ו-GAD44, המופיעים בשלב המתפתח של המוח בעובר [מקור]. 

נוקשות שרירים – בגוף במקרים מסוימים מתפתחים נוגדנים לאנזים GAD שמעוררים מספר תסמונות קשות אלו נמצאו בדמם של אנשים שסבלו מנוקשות שרירים עוצמתית [מקור]. בנוסף לכך ברוב הגדול של אנשים שפיתחו סוכרת מסוג 1 נמצאו בדם נוגדנים לחלבון גאד, ובחלק מהם נוגדנים אלה הופיעו בדם כבר שנים אחדות לפני הופעת מחלת הסוכרת (T1D).

חוקרים אחדים הראו שהופעת נוגדנים כנגד GAD מקדימה את הופעת תסמיני סוכרת. אך ידוע גם שדווקא

תאי לימפוציטים T (תאי T) T ולא נוגדנים מסיסים הם האחראיים להרס תאי ביתא בלבלב.

כדי להוכיח שתגובה חיסונית כנגד GAD עלולה לקדם את מחלת הסוכרת, היה על הפרמקולוג Daniel Kaufman מ-UCLA (מהחלוצים שגילו את חשיבות הנוגדנים העצמיים כנגד האנזים GAD על פני תאי ביתא בלבלב כשלב מוקדם ברצף האירועים המביאים להשבתת יצור אינסולין בבלוטה זו) להוכיח שלימפוציטים T (תאי T) ונוגדנים אכן תוקפים את האנזים GAD מוקדם יחסית. הוא אמנם מצא שיש רצף כרונולוגי מרגע בו תוקפים תאי T את חלבוני תאי ביתא, כאשר GAD הוא היעד המוקדם ביותר. לכן הרעיון של Kaufman היה ש

אם ניתן יהיה להסיר את תאי T המכוונים כנגד GAD ייעצר רצף האירועים המוביל להתפתחות סוכרת

[מקור].

סוכרת מסוג 1 (T1D) התלויה במהלך התפתחות לעיתים לאינסולין להישרדות היא ברוב המכריע של המקרים מחלה אוטואימונית, בה המערכת החיסונית פוגעת בשוגג בתאי β בלבלב או באינסולין עצמו [מקור]. T1D מחולקת לשלושה תת-סוגים נפוצים של המחלה: פולמיננטי (fulminant), התחלה חריפה (acute onset) והשלב שמתקדם לאט [מקור].

שני תת-הסוגים הראשונים מופיעים באופן פתאומי בהשוואה למתרחש במחלת סוכרת מסוג 2 (T2D) שאיננה למעשה מחלה, אלא

תגובה של הגוף על תזונה שלא מתאימה יותר לאותו אדם.

נחזור לשני תת-הסוגים של סוכרת מסוג 1 הם לא דורשים בהכרח נוכחות של נוגדנים עצמיים הפועלים נגד ICA [מקור] ולחן ברוב המקרים אין צורך באבחון של נוכחותם [מקור1, מקור2T1D]. עם זאת, T1D מתקדמת לאט (SPT1D) וקשה לאבחון בהתבסס על אופן ההתפרצות המחלה. משום כך נררשת אבחנה לנוכחותם של נוגדני חומצה אנטיגלוטמית דקרבוקסילאז (GADA) ו/או נוגדנים לislet cell antibodies (ICA) [מקור]. ביטוח הבריאות הסוציאלי ביפן מכסה את העלות של בדיקת GADA, אך לא בדיקת ICA, והנוכחות של GADA חיונית למעשה לאבחון של SPT1D.

נוגדני נוגדנים עצמיים של איים שמזהים אינסולין (IAA) שמודדים כיום נקשרים ל:

חומצה גלוטמית דקרבוקסילאז 65 (GAD) = אנטי-Glutamate acid decarboxylase (Anti-GAD),

חלבון טירוזין פוספטאז אי אנטיגן-2 (IA2) = אנטי-IA2 מכונה גם אנטי טירוזין פוספטאז (אנטי-IA2),

אִינסוּלִין = אנטי אינסולין (IAA),

אנטי תא איים (ICA)

טרנספורטר אבץ 8 (ZnT8) = אנטי טרנספורטר 8 אבץ (אנטי-ZnT8) 2

[מקור]

GABA  כנזכר לעיל, מופקת מחומצת האמינו גלוטמט (Glutamate) מכונה גם חומצה גלוטמית – חומצת האמינו גלוטמין היא נגזרת של גלוטמט – החומצה הגלוטמית) באמצעות האנזים L-glutamic acid decarboxylase ובסיוע צורה זרחתית של ויטמין B6 המשמשת קו-פקטור [מקור1, מקור2]. גלוטמט (היא חומצת אמינו α המשמשת בביוסינתזה של חלבונים.) משמש כמוליך עצבי מעורר עיקרי במערכת העצבים המרכזית: כ-80% מהסינפסות במוח משתמשות בגלוטמט כמוליך עצבי. כלומר, המוליך העצבי המעכב והכוונה למעכב בעיות וככזה הוא המעכב הנפוץ ביותר מה שמפעים לגלות זה שהוא נגזרת של המוליך העצבי המעורר הנפוץ ביותר [מקור].

הקולטנים האינוטרופיים (Inotropic)‏ [NMDA, ‏AMPA‏ (Alpha-amino-3-hydroxy-5-Methyl-4-isoxazole-Propionic Acid), ‏Kainate] הם שקולטים את השדרים שמובלים על-ידי הגלוטמט – במסגרת הקולטנים לגלוטמט [מקור] נכללים גם אלו שמשפעלים תעלות יוניות על גבי קרום התא, ומובילים לכניסה או ליציאה של יונים. קולטנים אלה הם בתר-מצמדיים (Postsynaptic) ומבוטאים על ידי כל תאי העצב. קישור של גלוטמט לקולטנים אלה, מוביל לעירור עצבי מהיר בכל המוח. הקולטנים המטבוטרופיים לגלוטמט נמצאים כולם על תאי עצב וגליה (Glial), בפיזור אופייני לכל קבוצה (למעט הקולטנים המטבוטרופיים לגלוטמט 6 שנמצא ברשתית בלבד,). באשר למיקומם של הקולטנים המטבוטרופיים לגלוטמט במוח אלו כוללת, נכון להיום, שמונה קולטנים המקובצים בשלוש קבוצות:

  • ‏1 ו-5 נקראים קבוצה I‏;
  • ‏2 ו-3 מכונים קבוצה II;
  • ‏4, 6, 7 ו-8 הם קבוצה III.

: קבוצה I היא שמענינת מאמר זה. היא נפוצה יותר בקרן אמון (Hippocampus), שקד המוח (Amygdala), רמה (Thalamus), עקד גחוני (Ventral striatum), קליפה קדם-מצחית (Prefrontal cortex) (הקולטנים המטבוטרופיים לגלוטמט 1), גרעין אקומבנס (Nucleus accumbens), גבשושית חוש הריח (Olfactory tubercle) (הקולטנים המטבוטרופיים לגלוטמט 5). הקולטן NMDA  נושא שהוזכר למעלה, משופעל על-ידי הקולטנים המטבוטרופיים לגלוטמט במוח – הקולטנים המטבוטרופיים לגלוטמט 1 ו-5 (קבוצה I)  [מקור]. החוקרים סבורים כיום כי תת-פעילות של קולטני ה-NMDA היא שמובילה להפחתה בהפרשת GABA‏ (Gamma-Aminobutyric Acid) מתאי עצב [מקור1,מקור2]. הסיוע היזום לקולטנים המטבוטרופיים לגלוטמט 5, מקבוצה 1 נמצא כמי שעשוי להיות בעל סגולות מרגיעות ומשפרות תפקוד תנועי [מקור]. אפשר להמשיך ולדון בפרטים ובעוד קולטנים ולכל אחד נמצאה תרופה אחרת ולכל אחת מהן גם השפעות שליליות וגם הרסניות לאורך זמן.

הבנת הבסיס המולקולרי של השפעות המזון על הקוגניציה משנה את הגישה מהיסוד. היא מסייעת לחשוב אחרת על הבעיה ולהבין כיצד לתפעל בצורה הטובה ביותר ולכוון את התפריט היומי על מנת להגביר את עמידות הנוירונים (תאי המוח) למפגעים קימים או אפשריים, ולקדם מרחב נפשי מאוזן [מקור]. 

חומרי ההזנה – החומרים המזינים שנמצאים במזון ויותר מכך הספציפיים למוח יכולים להשפיע על אזורי מוח עם רמה גבוהה של קישוריות, הנקראים hubs, וכך הם משפיעים גם על תהליכים ורגשות קוגניטיביים. השפעות של גורמים תזונתיים על התפקוד העצבי והפלסטיות הסינפטית חשפו לאחרונה כמה מהמנגנונים החיוניים שאחראים לפעולת המזון כתרופה על בריאות המוח והתפקוד הנפשי. כך מסתבר, למשל, שמספר הורמוני מעיים שיכולים לעבור את המחסום ולהיכנס למוח, או שבחלקם גם מיוצרים במוח עצמו, משפיעים על היכולת הקוגניטיבית. בנוסף, רגולטורים מבוססים היטב של גמישות סינפטית, כגון גורם נוירוטרופי שמקורו במוח (BDNF), ואלו יכולים לתפקד כמאפיינים מטבוליים, המגיבים לאותות היקפיים כגון צריכת מזון מקור]. 

מזון מעולם לא נתפס רק כאמצעי לספק אנרגיה או חומר בנייה לגוף, היכולת של המזון למנוע ולהגן מפני מחלות שבה לדיון ונראית במיוחד ברפואת הכליות החוץ ממסדית "אילוף הכליות הסוררות" להיות מוכרת. נושא זה עלה וכיכב כבר במצרים העתיקה וקודם לכן בפרס וכמובן ביוון העתיקה. קלאודיוס גָלֶנוֹס, הידוע יותר בשם גלנוס המליץ באותם ימים, לאכול חסה וזאת משום שהוא ידע, כבר בימים ההם, שהחסה תומכת ביכולת שלנו לזכור [מקור]. הגורמים התזונתיים המיוחדים לתקופתנו הם המשפיעים על מערכות מולקולריות ספציפיות ומנגנונים השומרים על התפקוד המנטלי. בהם מוכר השמן, תזונה עשירה בחומצות שומן אומגה -3 הוכחה כתומכת בתהליכים קוגניטיביים בבני אדם [מקור] על נושא זה תוכלו לקרוא עוד במאמרי על שמן זרעי החרדל שאין טוב ממנו לספק אומגה 3 מעולה לתפקוד גופנוכאן.  ולסדרת גנים החשובים לשמירה על התפקוד והפלסטיות הסינפטית (synaptic plasticity) בחיות מעבדה (במכרסמים) [מקור].  

הלבלב הוא אבר שקשור לתהליך העיכול שלנו. הוא ממוקם מאחורי הבטן ומייצר אנזימים, שהם חלבונים מיוחדים שעוזרים לעכל את האוכל שלנו. בכלל זה הוא מייצר גם הורמונים השולטים ברמת הסוכר בזרם הדם שלנו

[מקור].

 למעשה הוא שחקן מרכזי בתהליכי העיכול  והוא מושפע מהתפריט היומי שאנחנו בוחרים לאכול. כך, שבדלקת לבלב כרונית (פנקראטיטיס) למשל עלולה להתפתח גם אי ספיקה אקסוקרינית אי–ספיקת לבלב כלומר מצב של חוסר תפקוד עקב הרס או חסר ברקמת הלבלב [מקור] בעקבות תזונה שאינה מתאימה לתפקודיו. ובנוסף לכך גם עלולה להתפתח פגיעה אנדוקרינית (פגיעה באזורים של הלבלב המכילים את התאים האנדוקריניים – פגיעה בתאי β  המייצרים אינסולין וכן בתאי T המזהים GAD65 ראו להלן – והגענו שוב להופעתו ההרסנית של האנזים דקרבוקסילאז של חומצה גלוטמית (GAD65) שנוצר בלבלב, ורמתו בנסיוב עולה בכמה מצבים נדירים כולל במחלות כרוניות שנוצרות במנגנון של חיסון עצמי ), פגיעה אנדוקרינית גם מובילה לתת תזונה לאורך זמן ולפגיעות שהוזכרו עד כה למעלה ההורמונים. 

במקרים של דלקת לבלב חריפה, דלקת בלבלב מופעלת לרוב על ידי אבנים בכיס המרה והיא לרוב גם סיבתה לא רק בהופעת האנזים השטני אנטי גאד  (anti GAD ab). הדלקת בלבלב גורמת לשחרור מגוון רחב של חומרים חלבוניים מרקמת הלבלב הגורמים לאיבוד נוזלים ניכר, להלם תת נפחי, לפגיעה בכליות ולפגיעה בריאות.

במקרים של  פגיעה אנדוקרינית הנפגעים הם אִיֵּי לַנְגֶרְהַנְס.

אִיֵּי לַנְגֶרְהַנְס אלו קבוצות קטנות של תאים המפוזרות בתוך הלבלב, והמפרישות הורמונים שמפקחים על חילוף החומרים של פחמימות בגוף. התאים התגלו בשנת 1869 על ידי הביולוג הגרמני פאול לנגרהנס [מקור].

קיימים שלושה סוגים עיקריים של אִיֵּי לַנְגֶרְהַנְס: תאי אלפא שמייצרים גלוקגון, תאי דלתא שמייצרים סומטוסטטין (הורמון המעכב הפרשת הורמון גדילה (growth hormone) מההיפופיזה. בדיעבד, נמצא שסומטוסטטין מופרש ממספר רקמות כולל בעיקר מבלוטת הלבלב וצינור העיכול, ואף ממספר אזורים במערכת העצבים המרכזית שמחוץ להיפותלמוס. כיום ההתייחסות היא בעיקר לפעילות המעכבת של תהליכים במערכת העיכול. ניתן לסכם פעילות הורמון זה כ"הורמון המעכב הפרשתם של הורמונים רבים אחרים".) ותאי בטא (תאי β) שמייצרים אינסולין, ומככבים במאמר זה.באוקטובר 2008 פרסמה קבוצת המחקר השוודית של Ludvigsson ב-NEJM תוצאות ראשוניות של ניסוי Diamyd אקראי ומבוקר של תרפיה עם GAD, בו נבחנה היכולת של הזרקת GAD בתערובת עם alum adjuvant לשמר הפרשת אינסולין שארי בחולי סוכרת מסוג 1 (T1D) בהשוואה לטיפולי אינבו. מטרת ה-alum שהוא למעשה aluminum hydroxide כ-adjuvant המגרה מערכת החיסון, היא להגביר את הצגת האנטיגן GAD לתאים מציגי האנטיגן לתאי T המזהים אותו. תאים מציגי אנטיגן מפרקים את מולקולת GAD ליצירת פפטידים המזוהים על ידי תאי T. בתהליך זה נוצרת תת-קבוצה של תאי T המזהים GAD65, ותאים אלה אמורים לגרום ל-down-regulation של תאי T הורגים (killer T cells) ובכך להפחית את הנזק שתאים אחרונים אלה גורמים לתאי β בלבלב. הרעיון המרכזי בחיפוש תרופה מוביל לחקר המפגעים כמו כאן תאי β או במקרים אחרים כל סוגי הקולטנים של המוליך העצבי המעכב והכוונה למעכב בעיות וככזה הוא המעכב הנפוץ ביותר חומצה גאמא-אמינובוטירית וקולטניו שהוזכרו כגון קולטנים המטבוטרופיים לגלוטמט 1 (The metabotropic glutamate receptors (mGluRs) או אחרים: קולטנים אינוטרופיים (Inotropic)‏ [NMDA, ‏AMPA‏ (Alpha-amino-3-hydroxy-5-Methyl-4-isoxazole-Propionic Acid), ‏Kainate] המשפעלים תעלות יוניות על גבי קרום התא, ומובילים לכניסה או ליציאה של יונים. [מקור1, מקור2]. אחרי הכול גלוטמט מפעיל גם משפחה גדולה של קולטנים (mGluR1 עד mGluR8 שמלאים תפקידים פונקציונליים נפרדים באחסון מידע [מקור]), שמכונים קולטני גלוטמט מטבוטרופיים (mGluRs). הם מחוברים למערכות אפקטורים באמצעות חלבונים קושרי GTP [מקור] ומתווכים הידרוליזה של פוספואינוזיטיד [מקור]. הפעלה של mGluR1 גורמת לעלייה בריכוז הסידן התוך תאי, לדה-פולריזציה של נוירונים פירמידליים CA1 ולתדירות מוגברת של פוטנציאלים פוסט-סינפטיים מעכבים ספונטניים [מקור]. לעומת זאת, הפעלה של mGluR5 גורמת לדיכוי של זרם האשלגן המופעל על ידי סידן (IAHP) ולהגברת זרמי הקולטן של N-methyl-d-aspartate (NMDA) (Jia [מקור1, מקור2, מקור3] יצוין כי גילוי ה-mGluRs שינה באופן דרמטי את כל התפיסה ואין בדברים האלו כדי להקטין כהוא זה ממחקר זה ובכל זאת חייבים להודות שנוצר חלל ריק. יש לפעול למען החלמת האיבר שהשטן פועל דרכו להרוס את בריאותנו. בהעדר ידע והבנה או חינוך להפעלה מאוזנת של אברי הגוף ואין עידוד לתפקוד הרמוני במקרה זה של הלבלב ובלוטותיו המפרישות הורמונים. נוצר חלל ריק. חור שחור.אנו נעים בתוך מחקר שממלא את סקרנותנו על הפעילות המדהימה של אברי גופנו, אבל, נוכח מחדל ההחלמה עצמה. אין החלמה. נושא ששב ומתעלם מהתנהלות חיים הרסנית שמובילה למעשה למחדל זה של ריק בו הירידה בתפקוד אברי הגוף: הכליות, דופן העורקים, הכבד, אבר הלב, הריאות, המפרקים  וכאן הלבלב מככבים. הרפואה החדשה לא מאפשרת להתנהלות ההרסנית כזו להימשך תוך כדי חיפוש דרכים לבלימת ההרס אלא היא מחזירה את האחריות על הבריאות לאדם ובתחום זה מתרחב החינוך ובולטת ההחלמה.

"תת תזונה הקשורה לרעב", לרעב כרוני ללא דלקת, אנחנו למעשה לא מדברים על מחסור בגאבא או על פגיעה בלבלב אלא באנורקסיה נרבוזה, "תת תזונה הקשורה למחלה כרונית", כאשר הסימפטומים שהוזכרו למשל הדלקת, כלומר CP, והופעתו ההרסנית של נוגדן נגד האנזים דקרבוקסילאז של חומצה גלוטמית (anti GAD ab) אינם אלא ביטוי לתת תזונה חריפה או פציעה.

[מקור1, מקור2, מקור3].

בדרך כלל כ-20%-50% מכלל החולים המאושפזים בבית החולים עם בעיות בתפקוד הלבלב נמצאים בסיכון לתת-תזונה, חלק גדול מהחולים הללו נמצאים בסיכון תזונתי כאשר הם מאושפזים בבית החולים וברובם, תת תזונה מתפתחת לרעה במהלך האשפוז ולא מאפשרת החלמה [מקור1, מקור2].

כיצד להגן ואף לעזור לרפא את הלבלב ללא תרופות

פועלים בקרבנו הרבה חוקרים שמגלים יותר ויותר דברים על מזונות כתרופה ובעזרתם אנחנו יכולים ללמוד מה ואיך אכול כדי להגן ואף לעזור לרפא את הלבלב [מקור]. יחד עם זאת ידוע גם ברפואת הממסד כי עיכול לקוי נמצא כגורם אפשרי לסיבוך מאוחר של דלקת לבלב כרונית (CP) נושא שנקשר בחומרת המחלה הבסיסית [מקור]. חוסרים תזונתיים שכיחים כאן, ומונעים על ידי גורמי סיכון רבים כולל חוסר ספיגה, סוכרת ויותר מכל ב דלקת לבלב כרונית (CP) שמקורה יתר אלכוהול, ואלכוהוליזם. עם זאת, לעתים קרובות מתעלמים מחסרים, מה שמוביל לתת תזונה והזנחה [מקור1, מקור2]. ללא הגדרה של מצבי תת התזונה ובשיפור דחוף של מצב זה לתפריט תזונתי טוב בחולים הולך ומתרחב כשל הטיפול הממסדי בחולים כאלו [מקור].

הצד הנפשי

על תאי הלבלב שמפרישים

כּוּרכּוּמין  – יש לוודא שתוסף התזונה מכיל גם פיפרין, שמסייע בספיגה יעילה שלו במחזור הדם, לחולי אנמיה מומלץ שלא ליטול אותו בכלל. מינון גבוה של 1500 מ"ג ליום הוביל התוצאות מרשימות בתפקוד המוח. צילום מסך מתוך המאמר: כורכומין – תרופת הפלא למערכת העיכול – כאן.

שעועית, חומוס  ועדשים, עגבניות שרי, מלפפונים ומרקים צלולים טובים ללבלב, בטטה, ענבים, גזר, אגוזי מלך ורימונים הם ממזונות הלבלב המיטביים גם התבלין כורכומין והמרכיב התזונתי סולפורפאן.

במחקר שפורסם בחודש אפריל 2019, בכתב העת Molecular Neuropsychiatry, חוקרים מצאו כי נטילת שתי כמוסות של sulforaphane מרכיב שנמצא בברוקולי, במשך שבוע הגדילה את הרמות של נוגד החמצון העוצמתי – גלוטתיון בקרב הנחקרים בכ-30 אחוזים. המתנדבים דיווחו רק על תופעות לוואי קלות, כמו גזים וקלקול קיבה, בניגוד לרעד לא רצוני או סיכון קרדיווסקולרי מוגבר הקשור לחלק מהתרופות הסכיזופרניות [מקור]. צילום מסך מתוך המאמר: Broccoli and Your Brain – כאן למעט סוכר, עדיף להימנע מסוכר וחלופות חלביות (כגון חלב פשתן, שיבולת שועל וחלב שקדים או קוקוס) נמנים על מזונות שהלבלב אוהב. בנוסף לכך הלבלב לא אוהב מזונות עשירים בשומנים מן החי, צרכו מזונות דלי שומן ואם אתם רוצים מהחי איכלו שרימפס – מכל מקום אלו הם חלק מהמזונות הטובים ללבלב והם מאפשרים לו לעבוד קשה אבל לא לעבוד קשה מדי כדי לעבד אותם.

מחקרים מצביעים על כך שחלק מחולי הלבלב הסובלים מדלקת הלבלב יכולים לסבול עד 30 עד 40% מהקלוריות שלהם משומן, אבל רק כאשר הוא מגיע מהצומח.

למשל משומן שמן קוקוס אפשר ליטול עד 5 כפות ביום גם משמן מזרעי חרדל, ועד 3 כפות ליום של שמן זית, כלומר ליטול שמן ממקורות צמחיים מלאים או מטריגליצרידים בעלי שרשרת בינונית אבל לא משומן מהחי [מקור]. מכל מקום למעט בשמנים, בזיתים, להימנע מאבוקדו שוב, בשל היותו שומני גם מאגוזים ובוטנים. אלו הן חומצות השומן החיוניות הבלתי רוויות והן מאוד נפוצות. הן נמצאות במקורות מהצומח [מקור1מקור2מקור3] והן מאוד חשובות לתחזוקת הגוף. נאמר עליהן כי ככל שרמות ALA נמצאו גבוהות יותר בדם ירד הסיכון לתמותה טרם עת [מקור]. זכרו כי המקור הטוב ביותר לחומצה אלפא לינולנית מגיע בעיקר מצמחים. שמן זרעי חרדל למשל עליו פרסמתי מאמר עומק כאן, מכיל כמובן חומצה אלפא לינולנית (ALA) היא חומצת שומן מהמשפחה של אומגה 3 [מקור]. כלומר – חומצת השומן העיקרית של אומגה 3, שמגיעה ממקורות צמחיים. הגוף צריך אותה מתזונה משום שהוא לא מצליח לסנטז אותה בעצמו. 

Olive oil from Oneglia.jpg
חומצה אלפא לינולנית משפרת את תוחלת החיים – צריכה גבוהה של חומצות שומן מצמחים נחשפה כגורם שמאריך את החיים. חומצת שומן אלפא לינולנית (ALA) מאריכה את תוחלת חיי האדם ומקורותיה הטובים מצמחים (מאמר מאת ירון מרגולין – כאן). היא זמינה בפולי סויה, בשמן סויה ורוטב לסלט על בסיס שמן סויה, זרעי מרווה מרושתת, זרעי פשתן ובאגוזים או בזרעי צ'יה ובשמנים מהם [מקור] שני האחרונים אסורים על חולי כליות. ככלל כל השומנים הצמחיים הם תערובות של טריגליצרידים. על הטריגליצרידים ודרכים חדשות לאזן אותם קראו עוד במאמרי – כאן. לא כדאי להגזים בצריכתם. [מקור] מקור הצילום ויקיפדיה – כאן.

למאמרי – מסלול איתות חדש במוח שמווסת אכילה מופרזת

שמן זרעי החרדל

מזון למוח – המזון הבריא למוח תומך בגמישות מערכת העצבים שלו וביכולת הלמידה, שומר על הזכרון, ומונע מחלות כגון אלצהיימר

תרד, אוכמניות, דובדבנים ודגנים מלאים יכולים להפעיל אנטיאוקסידנטים שלוחמים ברדיקלים חופשיים שפוגעים בלבלב שלך. 

זיכרו כי הלבלב הוא האבר שמעבד את רוב השומן שבמזון. לכן, ככל שמפחיתים ממנו, הלבלב מוגן פועל באיזון ויכול לטפל בנדרש להחלמתו.

להימנע ממזונות מטוגנים או מעובדים, כמו צ'יפס והמבורגר אלו נמנים על האסורים כי הם בקרב הגרועים ביותר ללבלב. אסור כבד, כליות וכל האיברים הפנימיים, מוצרי חלב כולם מוגדרים רבי שומן מהחי, בפרט מרגרינה, וחמאה, או גבינות בכלל זה מיונז, תפוצ'יפס ובמבה. להפחית בקמח, אורז, עוגות תפוחי אדמה כולם מוגדרים סוכריים. יש להימנע משתיית אלכוהול, מעישון.

ויטמינים בדקו אם לא חסרים ויטמינים A, D, E ו-K הם נמצאים לרוב בחסר במחלות בהן מככב האנזים השטני אנטי גאד  (anti GAD ab) [מקור1, מקור2]  ודלקת בלבלב [מקור]. בין הויטמינים המומלצים בדרך כלל נמנים: ויטמינים A, D, E, K, B12, אבץ וחומצה פולית.

תפריט התזונה לחיזוק הלבלב כולל בין שש לשמונה מנות קטנות לאורך היום. הרבה שתיה (בקבוק קטן מלא במים ראוי שיוצמד אליך, מומלץ להשתמש ב-MCT כשומן העיקרי. MCT מאגוזי קוקוס אורגנים אינו מצריך עיכול באמצעות אנזימי לבלב. MCT בשמו המלא חומצות שומן בינוניות שרשרת (Medium Chain Triglyceride), הוא שמן המופק לרוב משמן קוקוס, זהו שמן המכיל שרשראות שומנים באורך בינוני בשם טריגליצרידים[מקור]. MCTs ניתן למצוא בשמן קוקוס ושמן גרעיני דקל והוא זמין ברוב חנויות הטבע.

אזהרה – תוספי תזונה ומוצרים של שמן MCT מוצעים למכירה ברשת ובחנויות, אבל הם לא באמת נחקרו לעומק או מספיק, ולכן לא באמת ידוע אם יש להם אלו י יתרונות.

יש להתאים סיבים תזונתיים למצבך.

יש לתאם תוספי מזון וויטמינים למצבך

יש להשתמש בשיטת "לחיצות ההחלמה" להחזיר את גופך לאיזון.

למאמרי על הברוקולי והסוּלפוראפן – כאן

החומצה האמינית גאבא (חומצה גמא-אמינו-בוטירית; GABA, Gamma-Amino Butyric Acid) היא סם הרגעה טבעי, יעיל ובטוח לחלוטין לשימוש בנטילת תוסף L- גלוטמין. יש אנשים הנוטלים אותה כדי כתוסף GABA לרסן התקפי אפילפסיה או כדי להתגבר על תחושות דיכאון. הוואליום, היא תרופה מוכרת, גם תרופה ממכרת שמחקה את פעילות הגאבא במוח. כאשר הגאבא היא חומצה אמינית ונוירוטרנסמיטור (חומר המעביר אותות עצביים) בעת ובעונה אחת. לא ממכרת וטבעית. מדוע רפואת הממסד לא נשענת עליה?

מינון יומי של 500 מ"ג עד 4 גרם, מומלץ על-ידי רפואת הממסד.

הבעיה בנטילת תוסף GABA שהיא לא יכולה לחצות את מחסום הדם-מוח ולהגיע למוח.

הגאבא לא עוברת את המחסום דם-מוח כך שקשה לראות כיצד התוסף יכול לעזור כימית לייצור ה- GABA במוח. יש שמשתמשים גם ב"מגבירים יעילות": אינוזיטול, ניאצינאמיד. נטילת תוספי טאורין (Taurine היא חומצת אמינו המכילה גופרית שהגוף יכול לייצר מפירוק חומצת אמינו אחרת בשם ציסטאין, בדרך כלל הגוף מייצר מספיק בעצמו [מקור].

מחסור בגאבא עומד במרכז הבעיה שאנו מבקשים לפתור בבואנו למנוע ולהביא להחלמת בלוטת התריס, דלקת מפרקים, סוכרת מסוג 1, אפילפסיה ועל מי שהנוגדנים העצמיים כנגד האנזים GAD [מקור] מעוררים אותו לקריסה בגופנו, במוחנו כשליחי השטן.

זיכרו שמחסור בגאבא נובע מחשיפה לאסטרוגנים, רדיקלים חופשיים, סליצילאטים (תופעת לוואי לנוטלי אספירין, אקמול עם קפה [מקור] גם תכשירים המכילים כולין סליצילאט: טיג'ל ובייבי גאם, שמשווקים בישראל והם אסורים לטיפול בתינוקות מסיבה זו. תכשירים אלו מיועדים לשימוש מגיל 4 חודשים להקלה על כאבי בקיעת שיניים. אבל, הם מסכנים את בריאות התינוקות אזהרה בנושא זה נמצאת כאן), בנוסף לכך ריכוז הגלוקוז בפלזמה במחזור קובע את הייצור שלה במוח [מקור]. תא הβ מוכן ביסודו לחוש בגלוקוז ולדאוג לכך שישאר בטווח הרלוונטי מבחינה פיזיולוגית ובריאותית. למרות שתאי β בלבלב מייצרי אינסולין מסוגלים להסתגל לשינויים חריפים וכרוניים בביקוש המטבולי, ביקוש גבוה מתמשך לאינסולין יוביל בסופו של דבר לחוסר תפקוד מתקדם שלהם ובסופו של דבר לאובדן. מחקרים עדכניים והיסטוריים מדגישים את החשיבות של 'מנוחת' תא ה-β כאמצעי לשימור מסת תאי β תפקודית ובריאה. ביקוש גבוה ומתמשך לאינסולין של הגוף, כדי לסלק את יתר המתוק שנכנס אליו באמצעות תפריט תזונה שגוי, עלול להוביל בסופו של דבר לחוסר תפקוד רציני של תאי β בלבלב שהם המייצרים אותו אבל גם את הנוגדנים העצמיים כנגד האנזים GAD ובסופו של דבר התאווה למתוק עלולה להביא לאובדן תפקודי של תאי β. מחקרים עדכניים והיסטוריים מדגישים את החשיבות של 'מנוחת' תא ה-β כאמצעי לשימור מסת תאי β תפקודית ורעיון זה משמש גם בבואנו להכין תפריט של מזון כתרופה [מקור].
בבואנו להרכיב תפריט החלמה מצליח חובה לדעת ולזכור כי תאי β מצוידים בטרנספורטר גלוקוז של ממברנת הפלזמה GLUT2 וכן בגלוקוקינאז, שלשניהם יש Km לגלוקוז בטווח המילימולארי המשלים לחישת ריכוזי הגלוקוז במחזור.

ברגע שהגלוקוז נכנס לתא דרך GLUT2, הוא עובר זרחון על ידי גלוקוקינאז ליצירת גלוקוז-6-פוספט.

הביטוי הנמוך של צורות הזיקה הגבוהה של הקסוקינאז ( אנזים אלוסטרי המזרחן סוכרים בעלי שישה פחמנים) בתאי β, המציגים עיכוב בתוצר קצה יחד עם ההתנהגות הקינטית של האנזים הסיגמואידי של גלוקוקינאז (nH = 1.7), מבטיח שבריכוזי גלוקוז נמוכים (≤2.5 mM) יתקבל מעט זרחון מה שמוביל לירידה בשטף הגליקוליטי והפחתת יחס ATP/ADP [מקור1, מקור2],. לאחר היווצרותו, גלוקוז-6-פוספט נכנס לגליקוליזה, ליצירת פירובט, אשר נכנס בתורו למחזור של מעגל קרבס המיטוכונדריאלי כדי לייצר NADH ו-FADH2, אשר לאחר מכן יוכלו לעבור מטבוליזם חמצוני על-מנת לייצור מה שישמש כמעין סוללה נטענת בתאים המכונה – ATP וגם ליצירת אותות צימוד גירוי מטבולי שנועדים ליצור וויסות ייצור והפרשת של האינסולין [מקור].

שטף גליקוליטי מוגבר בתאי β מגביר כתוצאה מכך את יחס ה-ATP/ADP שגורם לאחר מכן לסגירת ערוצי K+ הרגישים ל ל-ATP בפלזמה

[מקור], נושא זה מוביל לדה-פולריזציה (בתאים בעלי כושר התעוררות המסוגלים לייצר בקרומיהם דחפים אלקטרוכימיים, שהם הבסיס ליכולת שלהם לקבל ולהעביר את האותות, תזוזה של המתח לערכים חיוביים יותר ממתח המנוחה מכונה דפולריזציה, ותזוזה לערכים שליליים יותר מכונה היפרפולריזציה) ולפתיחה שלאחר מכן של תעלות Ca2+תלויות במתח (VDCC) ולזרימה מהירה של Ca2+ לתא. העלייה ב-Ca2+ הציטוזולי התוך תאי היא המתווך העיקרי של אקסוציטוזיס של אינסולין [מקור], שכן הוא בורר את האירועים הדרושים לרבות תעבורת גרגירי הפרשת אינסולין (β-granule) לממברנת הפלזמה, פרימה, עגינה ושחרור מוסדר אקסוציטוטי באמצעות קומפלקסים של SNARE.

למרות שגלוקוז הוא המתווך העיקרי של הפרשת אינסולין, מגוון גורמים אחרים ומקרומולקולות יכולים לתרום להיווצרותו.

על מרכיב התפריט לבחון ולדאוג שאלו יהיו בו במידה הנכונה להחלמה – כלומר שיאפשרו לתאי הלבלב שמיצרים אינסולין תאי β לנוח. מרכיבים אלו כלוללים:

חומצות אמינו, חומצות שומן, אינקרטינים, חלק מהנוירוטרנסמיטורים ואפילו הורמונים מסוימים של יותרת המוח יכולים להשפיע על הפרשת אינסולין. גם הורמון הגדילה והפרולקטין מעוררים שניהם הפרשת אינסולין

[מקור],
פרולקטין הוא סוג של הורמון פפטידי, המכונה גם הורמון לקטוגני (lactogenic hormone), מופרש על ידי האונה הקדמית של בלוטת יותרת המוח (היפופיזה) הוכח כמקדם היפרטרופיה של האיים הנזכרים לעיל, והיפרפלזיה במהלך ההריון. מעניין לציין כי מעכב הפרולקטין bromocriptine הוא חלק מהארסנל המודרני למלחמה ב-T2DM; עם זאת, יעילותו האנטי-סוכרתית מתווכת יותר בפעולה דופמינרגית ולא בהשפעות על שחרור אינסולין בתיווך פרולקטין [מקור]. להפעלה של קולטני חומצות שומן ממברנות על תא ה-β ישנה השפעה מנוגדת על הפרשת אינסולין. הוכח שהפעלת קולטן חומצות השומן הארוכות GPCR40 מעצימה את הפרשת האינסולין באמצעות הפעלת פוספוליפאז C [מקור]. בעוד שהפעלה של קולטני חומצות שומן קצרות שרשרת FFAR2/FFAR3 עשויה לסתור את הפרשת האינסולין המווסתת [מקור1, מקור2]. נסתפק בדברים האלו. הדברים העולים מכאן מצביעים על הצורך להבין אלו גורמים מביאים ליצירה מופרזת של אינסולין ולמנוע מהם לחדור לתפריט כדי להביא למנוחת תאי הלבלב.

תזונה עשירה בפולי סויה (לא מותססים: טאמפה, נאטו, מיסו) הם מזונות אחד הגורמים האפשריים שמעודדים ירידה במלאי הגאבא בגופנו.

גם סוגי שתייה קלה וממתיקים מלאכותיים שמכילים אספרטיים. בנוסף, מספר חוקרים מצביעים על כך שתפריט דל חלבונים (קטן ממ26 גרם ליום) יכול אף הוא למנוע את ייצור החומצה, וכן חסר באבץ (חומוס, עדשים, שעועית שחורה ושעועית לבנה אגוזים וזרעים: זרעי דלעת ואגוזי קשיו) או ויטמין  B6 (אספרגוס, כרוב, ברוקולי), הדרושים לייצור גאבא. חיי כורסא בהם חסרה פעילות גופנית.

נסו לאכול מזונות עשירים בחומצה גלוטמית, שהיא מקור לגאבא כמו שקדים, בננות, ברוקולי, אורז חום, הליבוט ותפוחי אדמה חיים.

 למעדן פירות הים יתרונות רבים, משום עושרו. סרטנים אלו מבושלים בקלות ולא יותר מ 3 דקות. הם נאכלים בצורה מלוחה, כשהם כבושים, מטוגנים, טריים, מאודים, ומסוכרים. הם מחזקים את מערכות הלב וכלי הדם והעצבים, והם מקור מצוין לחומצה גלוטמית אשר ממנה הגוף מייצר את הגאבא. הם מכילים גם פרוביטמין A, ויטמינים D, E, C, קבוצות PP, B. מקור הצילום בויקיפדיה

שרימפס ואצות קומבו הם מקור מצוין לחומצה גלוטמית אשר ממנה הגוף מייצר את הגאבא גם אורז חום הוא מקור מצוין לחומצה גלוטמית ויוגורט מותסס, לבנה תוצרת בית, ומשקאות אירן (טורקי) קפיר (רוסי) משמשים מקור ליצירת GABA בגוף שלנו.

נשארו לך שאלות 

אשמח להשיב על כל שאלה 

לטופס פנייה ישירה אל ירון מרגולין – נא להקליק – כאן  

בבקשה לא להתקשר משום שזה פשוט לא מאפשר לי לעבוד – אנא השתמשו באמצעים שלפניכם –


    שמי Name:


    טלפון phone:


    דוא"ל (כדי שאוכל להשיב לך מכל מקום בעולם) Email:


    איך אני יכול לעזור לך How can I help you:


    אפשר לקבל את בדיקות הדם החריגות שלך Exceptional laboratory tests:



    למען הסר ספק, חובת התייעצות עם רופא (המכיר לפרטים את מצבו הבריאותי הכללי של כל מטופל או שלך) לפני שימוש בכל תכשיר, מאכל, תמצית או ביצוע כל תרגיל. ירון מרגולין הוא רקדן ומבית המחול שלו בירושלים פרצה התורה כאשר נחשפה שיטת המחול שלו כבעלת יכולת מדהימה, באמצע שנות ה – 80 לרפא סרטן. המידע באתר של ירון מרגולין או באתר "לחיצות ההחלמה" (בפיסבוק או MARGOLINMETHOD.COM ), במאמר הנ"ל ובמאמרים של ירון מרגולין הם חומר למחשבה – פילוסופיה לא המלצה ולא הנחייה לציבור להשתמש או לחדול מלהשתמש בתרופות – אין במידע באתר זה או בכל אחד מהמאמרים תחליף להיוועצות עם מומחה מוכר המכיר לפרטים את מצבו הבריאותי הכללי שלך ושל משפחתך. מומלץ תמיד להתייעץ עם רופא מוסמך או רוקח בכל הנוגע בכאב, הרגשה רעה או למטרות ואופן השימוש, במזונות, משחות, תמציות ואפילו בתרגילים, או בתכשירים אחרים שנזכרים כאן.

    מאמרים אחרונים


    נשלח ב כללי

    כתיבת תגובה

    Or

    האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

    *