הכליות הן הרופא הפנימי שאיבד את המפתחות בעת חולי: מסע מולקולרי אל סודה של רשת חלבוני החלמת הכליות ומסלול האיתות TGF–β אשר משנה את עורו שוכח את תפקידו כרופא וחוצה את הקווים.

הרופא הפנימי הבוגד: איך להחזיר לכליות את הכוח לרפא את עצמן

במשך שנים התרגלנו לחשוב על הכליות שלנו כעל מערכת אינסטלציה פשוטה – זוג "מסננות שתן" ותו לא. זוהי טעות תפיסתית קריטית. בפועל, הכליות הן הרופא הפנימי, האנדוקריני והמטבולי המתוחכם ביותר של הגוף.

הן אלו שמודדות ומאזנות את לחץ הדם בכל רגע נתון; הן השומרות הבלעדיות על מאזן המים והנוזלים באמצעות ההורמון ADH; הן המפקחות על רמות החשמל, הסידן והזרחן בשיתוף פעולה עם הורמון יותרת התריס (PTH); והן אלו שמייצרות את הורמון האריתרופואטין (EPO) – המציל אותנו יום-יום מחנק תאי על ידי פקודה ישירה למוח העצם לייצר כדורי דם אדומים נושאות חמצן [מקור].

כשהרופא הפנימי הזה קורס, המערכת כולה מאבדת איזון והגוף גולש לאנמיה, בצקות ורעלת. אך כשאנו מבינים את שפת התאים ומחזירים לרופא הפנימי את הכלים המדויקים להחלמה – הוא מסוגל לרפא את הגוף כולו [מקור].

כדי להבין איך עושים זאת, עלינו לצלול אל מאחורי הקלעים של שלוש דמויות מולקולריות דרמטיות המנהלות את חיינו.

הגיבורים המולקולריים: יוסף הצדיק ועוף החול

בתוך הממלכה התאית, המדדים והחלבונים פועלים כמו גיבורי על שמהדהדים סיפור עתיק ומוכר בולט בהם החבר הטוב, חוקר חדשני אורבנוס השמיני (ברבריני) שבגד בשותפו כשהיה לראש ממלכת הענקים, יוסף הצדיק שונה ממנו גם שומר הגנום שמתכתב עם דמותו של עוף החול ונלחם על שלומן של המגילות הגנוזות בגרעין התא.

הראשון הוא מסלול ה-AMPK, אותו אני מכנה "יוסף הצדיק". כמו יוסף בשנות הרעב במצרים, AMPK הוא המשביר הלאומי של התא. ברגע שהגוף חווה מחסור באנרגיה או סטרס, יוסף הצדיק מתעורר, מכבה תהליכים בזבזניים, ומנהל בחכמה ובצנע את מאגרי האנרגיה והשובע כדי להבטיח את הישרדותנו [מקור1, מקור2].

לצידו פועל חלבון ה-p53, "עוף החול" (הפניקס) של הגנום. תפקידו של p53 הוא לשמור על יושר ה-DNA שלנו. כאשר תא נפגע באופן בלתי הפיך, עוף החול אינו מהסס: הוא שורף את התא הפגוע בתהליך של מוות תאי מבוקר (אפופטוזיס), כדי שמתוך האפר תצמח רקמה חדשה, בריאה ונקייה מגידולים.

השניים הללו פועלים תמיד לטובתנו. אך הטרגדיה האמיתית של מחלות הכליה הכרוניות מתחילה עם הדמות השלישית – נושא הבגידה, האורלי לוי אבקסיס – מסלול איתות מולקולרי מורכב בשם TGF-β.

הבגידה הגדולה: אורבנוס השמיני שהיה לאפיפיור אורבנוס השמיני של התא

מסלול ה-TGF-β (Transforming Growth Factor beta) אינו אורבנוס השמיני מלידה. במצב תקין, הוא נפלא, חבר נאמן, הרופא התורן שמגיע לסגור פצעים, לכבות דלקות ולשמור על השקט. הוא פועל בשרשרת פיקוד מתוחכמת: הוא נקשר לקולטן בקרום התא, מזרחן ומפעיל את חלבוני האיתות Smad2 ו-Smad3, אשר מתחברים לחלבון Smad4. יחד, כקומפלקס מגובש, הם נכנסים לגרעין התא ומפעילים גנים של ריפוי זמני.

הוא אינו אורבנוס השמיני – הוא האפיפיור אורבנוס השמיני.

לפני שנבחר לאפיפיור, מפאו ברבריני היה איש מדע ורוח, ידיד נפש קרוב ומעריץ של גלילאו גליליי. הוא תמך בו, חיבק אותו, נתן לו חסות וסייע לו לקדם את מחקריו. הם היו שותפים מלאים למחשבות על תנועת כוכבי הלכת.

אך אז הגיע הלחץ הכרוני. תחת לחצים פוליטיים כבדים, עמדתו של האפיפיור, כבני גנץ, אצלנו, השתנתה קטסטרופלית. הידיד הגדול הפך לרודף האכזרי ביותר והבלתי נלאה. הוא שלח את גלילאו לידי האינקוויזיציה, חנק את קולו וכפה עליו מאסר בית לכל החיים.

זה בדיוק מה שקורה בכליה תחת סטרס מתמשך (מסוכרת, לחץ דם או רעלים, חלקם מקורם בבשר כמו TMAO. ה-TGF-β ההרסני משנה את עורו. הוא שוכח את תפקידו כרופא וחוצה את הקווים. הוא משבית את חלבון ההגנה הטבעי שלו (Smad7) ומתחיל להפעיל משטר אינקוויזיציה תאי: הוא מאלץ תאים בריאים לשנות את צורתם לתאים מייצרי צלקת (תהליך ה-EMT), ומציף את הכליה בעודפי קולגן ופיברונקטין.

בדמיוננו אנו יכולים לראות את הטרגדיה: האפיפיור, עוד טרם נמשך לכהונה, מחבק בחמימות את גלילאו, ובו-בזמן שולף סכין גדולה ונועץ אותה עמוק בגבו. במגע האינקוויזיטורי הזה, ה-TGF-β הופך את הכליה מאבר חי, נושם ומסנן – לגוש אבן אטום ומצולק.

פרדוקס הזרחן והדרך להחלמה

כדי לעצור את ה"אורבנוס השמיני" הזה, את כהן הדת הראשי, אנו זקוקים לאסטרטגיות תזונתיות מולקולריות רבות עוצמה, כמו שילוב מדויק של נבטי ברוקולי קפואים (המשחררים סולפורפאן ומפעילים את נתיב ה-Nrf2 נוגד הצלקות) יחד עם מעט אבקת חרדל (המספקת את האנזים המפעיל אותו) בתוך מיץ ירוק עשיר בעלי חסה בסיסיים [מקור].

כאן אנו נתקלים בפרדוקס הגדול ביותר של שיקום הכליה: סוגיית הזרחן.

מצד אחד, זרחן הוא מתג ההפעלה של החיים. תהליכי ריפוי תאיים ובנייה מחדש דורשים כמויות אדירות של אנרגיה המגיעה ממולקולת ה-ATP (העשירה בזרחן). יתרה מכך, כל אותם נתיבי ריפוי מולקולריים שהזכרנו (מסלולי ההחלמה הטבעיים – 3 הצירים המרכזייםכאן) מופעלים באמצעות תהליך שנקרא זרחון (Phosphorylation) – הדבקה פיזית של מולקולת זרחן לחלבון כדי להעביר אותו למצב "פעיל". ללא זרחן, התא משותק אנרגטית ואינו יכול לתקן דבר.

מצד שני, כשהרופא הפנימי (הכליה) פגוע, הוא אינו מסוגל להפריש עודפי זרחן. הזרחן העודף שמצטבר בדם נקשר לסידן ויוצר גבישים חדים ושורטים (Calcium Phosphate). הגבישים הללו שוקעים בצינוריות הכליה העדינות, פוצעים אותן מכנית, ומעוררים את ה-TGF-β לפעילות הרסנית נוספת. בנוסף, עודף הזרחן↑ מציף את הדם בהורמון הרעיל FGF23 שמחמיר את הפגיעה בכליות ובלב.

שביל הזהב: סוגיית האגוזים מול העלים הירוקים

הפתרון לפרדוקס טמון בניהול קפדני של מקור הבאת הזרחן לגוף. מניסיוני המעשי, שראה הישגים מרשימים ביותר בשיקום כליות פגועות, ישנו כלל ברזל אחד שרבים טועים בו: בשלבי השיקום, אסור בהחלט להשתמש באגוזים (כמו אגוזי מלך, שקדים או קשיו).

אמנם הזרחן באגוזים הוא מהצומח, אך הם דחוסים מדי. הם מעמיסים על הכליה הפגועה כמות אדירה של אשלגן (המסכן את פעילות הלב), חלבון מרוכז המייצר עומס סינון כבד (Hyperfiltration), וחומציות מטבולית שמאלצת את הכליה לעבוד קשה יותר.

שביל הזהב האמיתי הוא להתנזר מזרחן תעשייתי (חומרים משמרים הנספגים ב-100% לדם), ולהתבסס רק על זרחן אורגני המצוי בעלים ירוקים כמו חסה. הזרחן בעלים אלו קשור לחומצה פיטית, ולכן הגוף סופג ממנו רק כ-30%-40%. כמות זו מדויקת: היא מספקת לתאים בדיוק את הזרחן הדרוש להם לייצור ATP ולהפעלת נתיבי התיקון, וזאת מבלי להציף את זרם הדם ומבלי לייצר את הגבישים השורטים. העלים הירוקים גם מספקים סביבה בסיסית (אלקליין) המורידה את עומס העבודה מהכליה [מקור].

אם TGF-β מייצג את מנגנון ההצטלקות, הרי שלתא יש גם כוחות המנסים לבלום אותו. אחד החשובים שבהם הוא קלוטו.

Klotho – שומר הנעורים מסנן הרעלים ומאריך את החיים

קלוטו (הקרוי על שם אלת הגורל הטווה את חוט החיים, וקובעת את אורכם) הוא המסנן המולקולרי שמונע מעובדי המרפאה ומפעל התאים שבונים את הגוף להתעייף, להתיישן ולהחליד. הוא מיוצר בעיקר בכליות ומשם נשלח לכל הגוף [מקור].

קלוטו הוא פועל חרוץ וחייל נאמן, במאמרי: "שומרי האוצר הזעיר – חלק ב' רפואת העתיד" הוא מככב בקרב פועלי השכבה השנייה – נאמני בתי המלאכה והמפעלים (ההפייסטוסים של התא, מהמונח אל הנפח) בפועל קלוטו הוא האויב המושבע של הפיברוזיס, של שיא הנזק שנגרם לרקמה, לתא, לגוף האדם. הוא חוסם באופן אקטיבי את מסלול ה-TGF-β ההרסני ומרסן את ה-Wnt המשובש. הוא לוחם בבגידה המנובלת של אורבנוס השמיני, אבל רק כאשר רמות הקלוטו גבוהות, כלי הדם אז נשארים גמישים והכליות מוגנות [מקור]. כשהכליות נפגעות והקלוטו צונח – המפעל מחליד במהירות ומזדקן טרם זמנו [מקור1מקור2מקור3].

מה דרוש לקלוטו כדי להעניק שירותי הגנה מלאים – במאמרי: קלוטו – האם קלוטו הוא מעיין הנעורים הזורם במערה מוסתרת וסודית?

מחלת כליה כרונית אינה רק סיפור של תאים שמתים. היא גם סיפור של מנגנוני ריפוי שנשבו בידי סטרס כרוני. p53, קלוטו ויתר מסלולי ההחלמה אינם נעלמים – הם נחלשים, בעוד TGF-β משתלט על הזירה ומוביל לפיברוזיס. משום כך, השאלה החשובה אינה רק כיצד לעכב את ההידרדרות, אלא כיצד להשיב את תנאי הסביבה שיאפשרו למסלולי ההחלמה לשוב ולפעול.

ככל שנצליח להפחית את העומס המטבולי, לשפר את התזונה ולאפשר לגוף לחדש את מאגרי האנרגיה וההגנה שלו, כך נגדיל את הסיכוי שהכליה תבחר שוב במסלול הריפוי ולא במסלול ההצטלקות.

add citation

ירון מרגולין

נשארו לך שאלות

🔬אשמח להשיב על כל שאלה

בבקשה לא להתקשר משום שזה פשוט לא מאפשר לי לעבוד – אנא השתמשו באמצעים שלפניכם –

למען הסר ספק, חובת התייעצות עם רופא (המכיר לפרטים את מצבו הבריאותי הכללי של כל מטופל או שלך) לפני שימוש בכל תכשיר, מאכל, תמצית או ביצוע כל תרגיל. ירון מרגולין הוא רקדן ומבית המחול שלו בירושלים פרצה התורה כאשר נחשפה שיטת המחול שלו כבעלת יכולת מדהימה, באמצע שנות ה – 80 לרפא סרטן. המידע באתר של ירון מרגולין או באתר "לחיצות ההחלמה" (בפיסבוק או MARGOLINMETHOD.COM ), במאמר הנ"ל ובמאמרים של ירון מרגולין הם חומר למחשבה – פילוסופיה לא המלצה ולא הנחייה לציבור להשתמש או לחדול מלהשתמש בתרופות – אין במידע באתר זה או בכל אחד מהמאמרים תחליף להיוועצות עם מומחה מוכר המכיר לפרטים את מצבו הבריאותי הכללי שלך ושל משפחתך. מומלץ תמיד להתייעץ עם רופא מוסמך או רוקח בכל הנוגע בכאב, הרגשה רעה או למטרות ואופן השימוש, במזונות, משחות, תמציות ואפילו בתרגילים, או בתכשירים אחרים שנזכרים כאן.

For the avoidance of doubt, consult a physician (who knows in detail the general health of each patient or yours) before using any medicine, food, extract or any exercise. The information on Yaron Margolin's website or the "Healing Presses" website (on Facebook or MARGOLINMETHOD.COM), in the above article and in Yaron Margolin's articles are material for thought – philosophy neither recommendation nor public guidance to use or cease to use drugs – no information on this site or anyone You should always consult with a qualified physician or pharmacist regarding pain, bad feeling, or goals and how to use foods, ointments, extracts and even exercises, or other remedies that are mentioned as such

מאמרים אחרונים


נשלח ב כללי

כתיבת תגובה

Or

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

*