התכנית לשיקום הכליות פרק א'

גלוקוז הוא צורת הסוכר הבסיסית ביותר והסוכר שתאי הגוף שלנו מסוגלים להפיק ממנו אנרגיה. הוא  הסוכר שנע בדמנו ובעזרת אינסולין הוא מטופל, זוכה ב"חינוך מחדש" ונכנס  בשקט לתאים. כניסתו לגוף מגיעה מהמזון. גם פחמימות  (carbohydrate) הן סוכר

 כל הפחמימות מתפרקות בגוף לסוכר פשוט (גלוקוז), כשהוא בעודף הוא משתולל כפרא, אבל כשהוא מציינת לאינסולין ונכנס הביתה ממנו הגוף מייצר אנרגיה. הסוכר במצב הרגיל נכנס לתאים על ידי אינסולין שהוא הורמון. חסימת כניסת הסוכר לתא, יוצרת מהומה, כי הסוכר יודע גם להשתולל. היא תנגודת לאינסולין, מהומה גדולה שיכולה להגיע לאסון ונושא פרק ה’ ב”תכנית לשיקום הכליות” 

יתר סוכר נוצרת בדם בשל "מרד" שבא לידי ביטוי במניעת כניסת הסוכר לתאים שיוצרת למעשה ריכוז גלוקוז (הצורה הפשוטה של הסוכר בדם) גבוה בדם וכשהדבר הזה נמשך לאורך זמן הוא סוג של פצצת זמן, כמו ביביסטים בשילטון מעל ל 2 קדנציות, רמות סוכר גבוהות בדם גורמות לפגיעה ישירה בדפנות כלי הדם ולהיווצרות טרשת עורקים ולפגיעה רב  [מקור] מערכתי כולל בכליות.

הנזקים של סוכרת כוללים בין היתר פגיעה בכליות, בראייה, בשריר הלב, בכלי הדם, במח ובעצבים הפריפריים. אלצהיימר מתחילה כך, יתרה מזאת, רמות סוכר גבוהות בדם, מובילות לאימפוטנציה בגברים ולפגיעה ביכולת ההחלמה של פצעים ובמקרים קיצוניים נדרשת אף קטיעה של גפיים [מקור].

הסוכר הוא דלק לגוף, כמו קרני שמש, כמו אש, כמו בנזין. רוב התאים בגופנו משתמשים בגלוקוז לסינתזת ATP, לסיפוק צרכי האנרגיה שלהם, אך ישנן מולקולות דלק אחרות וחשובות באותה מידה: חומצות שומן וחלבונים – חומצות אמינו. ואכן, למרות שמסלולי החמצון של חומצות שומן, חומצות אמינו וגלוקוז מתחילים באופן שונה בתאי הגוף השונים, מנגנונים אלו מתכנסים בסופו של דבר למסלול משותף אחד, הוא מחזור TCA, שמתרחש בתוך המיטוכונדריה ונודע כמעגל קרבס (מכונה גם  מעגל חומצת הלימון). מדובר במעגל, שמתחולל בתוך אברונים בתא הם המיטוכונדריות, (מעגל זה הוא שלב ביניים בתהליך הנשימה התאית [מקור]. ותהליך האנרגיה שנוצרת בגוף ממנו או מה-ATP נוצר בתהליך פירוק-ATP ה על ידי אנזים  ATPase). 

המקור לאנרגיה משומן נדרש מאוד כי תפוקת ה-ATP היא מולקולת האנרגיה בגוף שמתקבלת מחמצון שומנים גדולה ועוצמתית מעל לפי שניים מהכמות המתקבלת מפחמימות וחומצות אמינו. זאת הסיבה לתכנית אופנתית לבסס את המזון על שומן כדי לחסוך אנרגיה, להרוויח כוחות ולהתקדם יותר מהר. תוכנית זו דורשת הפחתת סוכר ופחמימות כמעט לאפס ומאלצת את הגוף להשתמש בחומצות השומן כדלק. היא יעילה לתהליכי החלמה ממחלת האלצהיימר. על חולי הכליות היא אסורה, בגלל הצורך בכמות קטנה אמנם של סוכר אך נדרשת לתחזוקת הכליות עצמן. 

אז למה לא רוב או כל התאים פשוט משתמשים בשומנים כדלק?

חלק מהתשובה בצורך מסוים בגלוקוז עצמו. הניסיון מלמד זאת. בנוסף לכך, חומצות השומן מתחמצנות רק במיטוכונדריה. אבל לא לכל התאים האנושיים יש מיטוכונדריה! 

למרות שזה אולי נשמע לך מוזר, תאי הדם האדומים שלנו הגם שהם התאים הנפוצים ביותר החסרים מיטוכונדריה הם חסרים אותה. דוגמאות אחרות כוללות רקמות של העיניים, כמו העדשה, שהיא נטולת כמעט לחלוטין מיטוכונדריה. אבל התאים והרקמות הללו חייבים להפיק את מולקולת האנרגיה . ATP כך שהם עושים זאת על ידי ניצול מקורות אחרים שמאפשרים זאת, ואלו באים מהמזון, ומקורם בחילוף חומרים של גלוקוז בלבד, כי כאמור לעיל אין בהם מיטוכונדריות. בתאים שמכילים מיטוכונדריה חומצות השומן מתחמצנות בהן, רק במיטוכונדריה. במצבים כאלה, גלוקוז מתפורר לפירובט, אשר הופך מיד ללקטט (איור 2 – כאן.) [מקור]. תהליך זה נקרא תסיסה של חומצת חלב. למרות שתאי הדם האדומים אינם פעילים מאוד מבחינה מטבולית, ומשום שהם נמצאים בשפע, התוצאה מכך שמתקיימת כל הזמן קליטה של מולקולות גלוקוז מזרם הדם גם אל תוכן. בנוסף לכך, ישנם תאים שלמרות שיש להם מיטוכונדריה, מסתמכים כמעט אך ורק על תסיסה של חומצת חלב לייצור ה- ATP. למשל תאי מדולה שבחלק הפנימי ביותר של הכליה בכליה [מקור], שאספקת הדם המחומצן שלהם אינה מספקת כדי להשיג זרחן חמצוני [מקור

תאי שריר השלד משתמשים להפקת האנרגיה שלהם בגלוקוז אבל גם בחומצות השומן. הם מחמצנים שומנים. ואכן, חומצות שומן הן מקור האנרגיה העיקרי בשרירי השלד במהלך מנוחה ופעילות גופנית בעצימות מתונה. ככל שעצימות האימון עולה, חמצון הגלוקוז עולה על חמצון חומצות השומן. 

רקמה נוספת המנצלת חומצות שומן בכמות גבוהה היא רקמת השומן. מכיוון שרקמת השומן היא מחסן השומן בגוף, אפשר להסיק שבמהלך צום, מקור חומצות השומן לתאי רקמת השומן הוא המלאי שלהם. תאי שריר השלד ורקמת השומן מנצלים גם הם גלוקוז בשיעורים משמעותיים, אך רק בשלב הספיגה – כלומר מיד לאחר ארוחה רגילה [מקור]. 

תנגודת לאינסולין

תנגודת לאינסולין הוא מצב שמעצב אנדרלמוסיה – היא מדד, פרמטר, ציון מספרי למשל, 3, 3.7 או 4 שבעזרתו אפשר לאבחן את המצב הבריאותי הכללי שלנו. [מקור] מצב בו הגוף לא מצליח לווסת את מקורות האנרגיה שלו (גלוקוז שומן וחומצות אמיניות) יוצאים משליטה [מקור].

כיצד מגיעים למספר הנכון, למדד תנגודת לאינסולין יוסבר בהמשך המאמר – מכל מקום

ציון מספרי למשל, 3, 3.7 או 4 ואף מעל ל – 5 שנקשר בתנגודת לאינסולין מצביע על השורש של מספר מחלות קשות והן

מחלת עורקים כליליים

הפרעה בתפקוד האנדותל ו/או סמנים מוגברים של דלקת – כאן.

דלקת שמאופיינת בעלייה של ציטוקינים פרו-דלקתיים בדם וברקמות – כאן

יתר לחץ דם

מחלות לב

שבץ

מצב של מצב קרישיות יתר

סוכרת סוג 2

פרופיל שומנים בדם (טריגליצרידים גבוהים)

כבד שומני – כאן

אי ספיקת כליות

שחלות פוליציסטיות – PCOS

אלצהיימר

עייפות כרונית

סרטן

בעיות זיקפה

הזדקנות מהירה

דיסליפידמיה – הפרעת שומנים בדם: כולסטרול גבוה, LDL כולסטרול, גם  HDL-cholesterol (להלן HDL-C) [כאן]

השמנה – כאן

ומשום כך רבים רואים בתנגודת לאינסולין ובמדד ה- GFR את המדדים הטובים ביותר להעריך את הבריאות שלכם, טוב יותר כמעט מכל מדד אחר שאתם פוגשים [מקור1, מקור2, מקור3, מקור4, מקור5]. את מדד ההומוציאסטין לא תפגשו בארץ גם הוא מדד יסוד להבנת מצב בריאותכם. על ההומוציאסטין תוכלו לקרא עוד – כאן.

בנוסף לחשיבות העצומה ובהתאם לדרישה המתמדת לבדוק את מדד ה-GFR בכל בדיקות הדם ולכל מי שעבר את גיל 45, ישנה חשיבות רבה לפיתוח כלים לכימות רגישות/תנגודת לאינסולין בקרב בני אדם [מקור1, מקור2, מקור3]. מדד מדויק הוא שיכול לשמש אותך למניעה, שהרי מחלק הרצפטים לא משקיע בך בהקשר זה. המדד מאפשר גם מחקר עומק של האפידמיולוגיה, המנגנונים הפתופיזיולוגיים, והתוצאות המבורכות של המזון כתרופה שמונעת התפתחות של תנגודת לאינסולין [מקור]. משום כך מופיע הנושא במחקרים רבים וחדשניים, הבעיה שהמידע לא מגיע אל ההם.

חומצות שומן חופשיות (FFA) גורמות הן לתנגודת לאינסולין והן לדלקת ברקמות היעד העיקריות של האינסולין (שריר השלד, הכבד ותאי האנדותל) [מקור] נבדקים עם רגישות לאינסולין תקינה נבדקו לגבי תנגודת האינסולין שלהם על ידי כמה חוקרים. בהינתן להם ריכוז גבוה של FFA (קיצור לחומצות שומן חופשיות) בדם אפשר לייצר מצב של תנגודת לאינסולין ולדעת האם הרגישות לאינסולין עלתה או ירדה בגופם. התפתחו בחוגי המחקר מספר שיטות מכל מקום כאשר מזריקים FFA (קיצור לחומצות שומן חופשיות), היא אחת משיטות המבחן, אינסולין וגם גלוקוז מוזרקים לגופם בהמשך, וכמקובל בשיטה הזאת למדידת תנגודת אינסולין, כך בודקים מה מתרחש בגוף בהקשר לסוכר, ועוקבים כיצד הוא מגיב ביצירת תנגודת זמנית על ידי הזרקה של חומצות שומן חופשיות וגם אינסולין. כך, אם צריך להזריק עוד גלוקוז לעומת המצב ההתחלתי הווה אומר שהפרא נכנע לאינסולין ונכנס לתאים ואפשר אפילו להוסיף עוד כי הוא נכנע ונכנס היטב לתאים – כמובן שזה מצב מצוין. כי הזרקת חומצות שומן חופשיות למעשה לא החריבו את המצב שהיה בהתחלה תקין. הרגישות לאינסולין טובה על-פי התוצאה הזאת משום שהאינסולין הצליח לדחוף יותר טוב את הגלוקוז לתאים. זכרו שתנגודת לאינסולין מוגדרת כאשר רמת אינסולין בטווח הנורמה או מוגברת מייצרת תגובה ביולוגית מוחלשת; [מקור]  ומתייחסת לפגיעה ברגישות יתר שמונעת את הסילוק של הגלוקוז מהדם בתיווך אינסולין [מקור]. מסת שומןבמצב לא תקין מתרחבת ומשחררת כמויות הולכות וגדלות של תרכובות כגון FFA, אנגיוטנסין 2, resistin, TNF-α, אינטרלוקין 6, אינטרלוקין 1-β וגורמים נוספים הרי אסון. חלק מהתרכובות הללו, כשהן מוזלפות בכמויות גדולות, עלולות לייצר עמידות לאינסולין כנזכר למעלה [מקור]. בקרב אנשים שהשמינו רמות ה-  FFA שלהם (בדם)בפלזמה מוגברות ברוב המקרים [מקור] הם נמצאים במצב דומה למתנדבים שהוזכרו למעלה והוזרק להם FFA לדמם, אלא שמצבם של השמנים תמידי; העלאת רמות FFA בפלזמה במציאות או על-ידי הזרקה לצורך ניסוי מגבירה את התנגודת לאינסולין [מקור] אבל 

הנושא החשוב ביותר לדיוננו נמצא בממצאים לגבי הורדת החומצות שומן החופשיות בדם – מסתבר כי הורדת ה-FFA משפרת את התנגודת לאינסולין [מקור1, מקור2, מקור3, מקור4]. בנוסף לכך ברגע שרמות ה-FFA בפלזמה עולות, הן הורסות ומעכבות את הפעולה האנטי-ליפוליטית (פירוק שומן ברקמת השומן) של האינסולין, מה שיגדיל עוד יותר את קצב שחרור ה-FFA למחזור הדם וירים עוד את מדד ההתנגדות לפינוי הסוכר מהדם [מקור].

אינסולין הוא הורמון (שליח כימי) שהגוף מייצר ושתמש בו כדי לסייע בשליטה על רמות הסוכר בדם. האינסולין נוצר על ידי הלבלב והוא שעוזר לגלוקוז שבדם להיכנס לתאים בשריר, בשומן ובכבד, שם הוא משמש לאנרגיה [מקור]. הגלוקוז מגיע מהמזון שאנחנו אוכלים. הכבד לא רק המזון מספק גלוקוז. גלוקוז מהכבד מגיע בעת צרה, כגון כאשר האדם נמצא בצום. כאשר רמות הגלוקוז בדם, הנקראות גם סוכר בדם, עולות למשל, אחרי האכילה, הלבלב משחרר אינסולין לדם. האינסולין ממהר לאזן את כמות הסוכר שרצה בדם. פעולות מטבוליות של אינסולין עוזרות להגן על מצב הסוכר או לשמור על הומאוסטזיס של גלוקוז ולקדם את ניצול הגלוקוז למטרות חיוביות וייצור אנרגיה [מקור]. 

מטבוליזם, או חילוף חומרים, זהו תהליך בו הגוף מפרק חומרים ומייצר את האנרגיה הדרושה לו להתקיים ואת אבני הבניין הנדרשות לבניית הרקמות, כדי לצמוח, לגדול, ולהגן על עצמו [מקור]. מכאן הגדרה נוספת לתנגודת לאינסולין כפעולת אינסולין לא מוצלחת, מופחתת, נכשלת ברקמות המטרה לפעולות המטבוליות (השריר, רקמת השומן והכבד הם רקמות המטרה העיקריות של אינסולין) וגם בכלי דם [מקור].

אינסולין, בטווחי הנורמה מופרש בתגובה לשינויים ברמת הגלוקוז בדם, וממלא תפקיד חיוני בהסדר של אחסון האנרגיה ובשחרורה בגוף במצבי שובע וצום [מקור]. בסופו של מאמץ וסה"כ הפעולות שלו האינסולין מוריד את רמת הגלוקוז בדם – הכל נעשה כאן לשמור את הסוכר בטווח התקין [מקור]. הוא מגביר את ניצול הגלוקוז באיברים היקפיים (למשל, בשרירי השלד וברקמת השומן) ובמקביל הוא גם מדכא ייצור נוסף של גלוקוז בכבד (HGP) וליפוליזה (פירוק שומן ברקמת השומן) של רקמת השומן. שומן גורם לתנגודת אינסולין בתנגודת לאינסולין הליפוליזה (פירוק שומן ברקמת השומן) יוצאת משליטה ומחריפה את הפראות ועד לידי כך שהאינסולין לא מועיל והגוף מגייס עוד ועוד אינסולין (היפראינסוליניזם HI- hyperinsulinism) בתקווה שמי מחיליו יסייע לו, אבל מצוקתו לא נענית והמצב מתגלגל ככדור שלג לרעה [מקור]. בנוסף מרגע זה אנו מקבלים בעיות מטבוליות והעצמה של יצירת אינסולין וזו עלולה כבר להשתקף גם במחלה בה תעלות האשלגן נסגרות ללא כניסה של גלוקוז לתא, דבר שגורם להפרשה בלתי מווסתת של אינסולין (ברגיל, תעלות אשלגן הנסגרות כאשר גלוקוז נכנס ללבלב). אם לא די בכך האינסולין פועל כהורמון גדילה המזרז את התאים בגוף לייצר רקמות, ולכן גורם לעיבוי יתר של האיברים בגוף, לפעמים במידה שמסוכנת ללב, לכבד ולכליות. בשנים האחרונות, עקב חשיפה למידע חדש החלה התעניינות עצומה בתפקיד שמתח חמצוני ברקמות ההיקפיות ממלא בהשפעה והשראתו של ההורמון הזה. כאשר הגוף מייצר אינסולין בחוסר שליטה גובר גם המתח החמצוני ההרסני או להפך – על כך תוכלו לקרוא עוד כאן, כאן וכאן. עודף מינים חמצוניים אנדוגניים, במיוחד מיני חמצן תגובתיים (ROS) כמו סופראוקסיד, מי חמצן ויוני רדיקלי הידרוקסיל אשר נשלטים על-ידי תזונה אנטי רדיקלים חופשיים שמכונה מזון נוגד חמצון [מקור], כמו ויטמינים מסוג A, C, E, סלניום, מנגן, בטא-קרוטן, קו-אנזים 10Q, פלבנואידים, פוליפנולים, פיטואסטרוגנים הם שמאלפים ומכניעים את הגורמים ללחץ חמצוני שמיוצרים ברמות פיזיולוגיות נמוכות בעיקר במיטוכונדריה ובפרוקסיזומים נזקים שמובילים לאי ספיקת כליות כרונית שעלולה להביא למוות [מקור1, מקור2, מקור3, מקור4, מקור5, מקור6].

תנגודת לאינסולין שכיחה בחולים עם מחלת כליות סופנית אך מתרחשת גם בחולים עם מחלת כליות כרונית (CKD), גם וכאשר הקריאטינין בסרום תקין ומדד ה- GFR יציב.

[מקור]. עמידות לאינסולין גורמת ל"פגמים לקולטן" המפריעים לתהליכי איתות תוך תאיים [מקור1, מקור2].

היפראינסולינמיה (HI) פוגעת בפעילות האינסולין ובמסלולי האיתות המטבוליים כנזכר לעיל אבל גם משפיעה על המבנה והתפקוד של הרקמות והאיברים כולל הכליה. יוצא מכך שבעיית תפקודו של האינסולין מסומנת גם  IR/hyperinsulinemia בקרב חולי כליה עלולה ע"פ ממצאי המחקרים לסכן ואף לדרדר את הכליות למחלות כליה כרוניות, [מקור1, מקור2, מקור3] והיא כידוע עד כה לא זכתה למענה פרט לקליניקה של לחיצות ההחלמה. 

במצב רגיל כשמדד הגלוקוז עולה בזרם הדם, כמו לאחר ארוחה, האינסולין מדכא גם ליפוליזה ברקמת השומן. בהערת אגב אוסיף כי אצל סוכרתיים היכולת של אינסולין לדכא את הליפוליזה נמוכה יותר מאשר בקרבם של אנשים בריאים. כך, הרמות הגבוהות יותר של חומצות שומן חופשיות (FFA) עולה בדמם וגם כאן נוצר מעגל הרסני של יצירת יתר אינסולין [מקור].

השער למזון כתרופה ותיקון מטבוליזם של חומצות השומן החופשיות FFA נפתח לאחר שנחשפו הגילויים המופלאים של החוקרים המוכשרים כי  העמידות לאינסולין בעקבות הזרקת FFA מתפתחת תוך 2-4 שעות לאחר עליית רמות FFA בפלזמה אבל היא הולכת ונעלמת תוך 4 שעות לאחר נורמליזציה של רמות FFA [מקור].

הורדת FFA היא תרופה שמפחיתה את התנגודת לסילוק הגלוקוז מהדם בתיווך אינסולין

רמות גבוהות כרוניות של FFA שעוברות תהליך של נורמליזציה ואיזון רמות FFA מוגברות בפלזמה למשך 12 שעות בלבד, חשף ממצא מדהים שהגוף הביא לנורמליזציה של ספיגת גלוקוז בתיווך אינסולין אצל אנשים שמנים שאינם חולי סוכרת תוך שיפור הרגישות לאינסולין מ-~¼ ל~½ מהנורמה בחולים שמנים עם T2DM [מקור]. מחקר זה שב ומצביע על כך שרמות גבוהות של FFA בפלזמה היו אולי הגורם היחיד לתנגודת לאינסולין בנבדקים שמנים שאינם חולי סוכרת, אך היו אחראים רק ל-1/2 מתנגודת לאינסולין בחולים שמנים עם T2DM [מקור]. תוצאות דומות דווחו בנבדקים שאינם חולי סוכרת בעלי נטייה גנטית ל-T2DM [מקור].

כאשר אנשים אוכלים האינסולין עולה!  ככה הגוף שלנו עובד לאיזון הסוכר בדם. ישנם מאכלים שמעלים את האינסולין יותר מאחרים וישנם שמעלים אותו פחות, כך למשל פחמימות מעלות אות האינסולין הרבה מאוד, חלבונים מעלים אותו קצת פחות ושומנים כמעט ולא מעלים את האינסולין. תפקידו של האינסולין – להכניס את הסוכר שהתפרק מהמזון לתאים על מנת שהתא יוכל לנצל אותו לאנרגיה ושהוא לא יסתובב בדם באופן חופשי. כאשר האינסולין לא מסוגל יותר להכניס את הגלוקוז (סוכר) לתאים – זה מצב לא טוב הוא שנקרא תנגודת אינסולין [מקור]!

כלומר תאים בשרירים, בשומן ובכבד שלך לא מגיבים כבר כמו שצריך לאינסולין ואינם יכולים להשתמש בגלוקוז מהדם להפקת אנרגיה. כדי לפצות על מצב זה, הלבלב שלך מייצר עבורך יותר אינסולין. עם הזמן, רמות הסוכר בדם עולות ועולות  [מקור].

בנוסף לרקמות היעד המטבוליות הקלאסיות (שרירי השלד, הכבד ורקמת השומן), יש לאינסולין מטרות פיזיולוגיות חשובות נוספות. אלה כולות את המוח, תאי β של הלבלב, גם את הלב ואת תאי האנדותל כך שגם את כלי הדם המסייעים לתאם ולאזן הומאוסטזיס מטבולי וקרדיווסקולרי בתנאים בריאים מושפעים ממנו לטובה כשהוא נמצא בטווח הנורמה וכן תזונת האדם [מקור1, מקור2, מקור3, מקור4]. לאינסולין פעולות תלויות ריכוזו להגברת סילוק הגלוקוז בכל הגוף. ההשפעה המקסימלית של אינסולין מכונות: "היענות לאינסולין" (“insulin responsiveness”) בעוד שריכוז האינסולין הנדרש לתגובה חצי מקסימלית מגדיר "רגישות לאינסולין" (“insulin sensitivity”) או תנגודת לאינסולין (Insulin resistance). פעולות האינסולין על חילוף החומרים של שומן וחומצות אמינו, נקשרות בתפקוד הלב וכלי הדם, הכליות והמוח כולן נכנעות או תלוית בריכוזו התקין של האינסולין, המונח "רגישות לאינסולין" מתייחס בדרך כלל לפעולות המטבוליות של אינסולין בהקשר לזרוז סילוק הגלוקוז העודף [מקור]. במילים אחרות תנגודת לאינסולין – נושא פרק ה' של "התכנית לשיקום הכליות" מצביע על כך ש

בשל תזונה שגויה פחמימות, שומנים וחלבונים, מהם מפיק הגוף אנרגיה ובונה את הרקמות מופרעות בשל הפחתה בהשפעות האינסולין עליהן. 

הכבד הוא האיבר הראשון אליו מגיעים תוצרי הפירוק של המזון ממערכת העיכול ולכן הוא ממלא תפקיד חשוב במנגנון זה. הכבד אחראי על מגוון פעילויות מטבוליות, כמו שמירה על רמת הגלוקוז בדם, פירוק הורמונים כמו אינסולין, ייצור גליקוגן, שינן (אוראה) וחומצות שומן, אגירת ויטמין A ומינרלים כמו נחושת וברזל, פירוק רעלים ואפילו פירוק של תרופות. מסיבה זו, גם כל שיבוש בכבד עלולה ליצור בעיה מטבולית, כמו למשל במחלת הסוכרת, שמאופיינת בכך שהאינסולין נכשל שוב ושוב בפינוי וסילוק רמות גבוהות של סוכר בדם והן גבוהות מהרגיל. בדומה לכך כל שיבוש באיבר אחר המעורב במסלול עיבוד החומרים או בתהליך המטבולי (תאי שרירי השלד,ו רקמת השומן) עלול לגרום לבעיה ושיבוש במערכות החיים השונות של הגוף כמו הגדלת כבד וטחול,או הפרעות שינה, חולשה, ובעיות ראייה [מקור] כל המחלות האלו נתפסות כמחלות מטבוליות אשר לרוב אינן ניתנות לריפוי. תמוה הדבר שהרי ביסודן תזונה שגויה: יתר פחמימות ושומנים או יתר חלבונים. הגיע הזמן שרפואת הממסד תרענן את מקורותיה המיושנים.

פעולת האינסולין מתחילה על ידי אינטראקציה של אינסולין עם קולטן פני התא שלו [מקור1, מקור2][מקור]. הקולטן לאינסולין (IR) הוא הטרוטטרמר המורכב משתי תת-יחידות α ושתי תת-יחידות β המקושרות בקשרי דיסולפיד. אינסולין נקשר לתת-היחידה החוץ-תאית של הקולטן לאינסולין ומפעיל את טירוזין קינאז בתת-יחידת ה-β {איור 1 – כאן). קשירה של אינסולין ל-IR משפיעה על סדרה של תגובות טרנספוספורילציה תוך-מולקולריות, כאשר תת-יחידת β אחת מזרחת את בן זוגה הסמוך על שארית טירוזין ספציפית. ברגע שהטירוזין קינאז של הקולטן לאינסולין מופעל, הוא מקדם זרחון אוטומטי של תת-יחידת ה-β עצמה, כאשר זרחון של שלוש שיירי טירוזין (Tyr-1158, Tyr-1162 ו-Tyr-1163) נדרש להגברה של פעילות האנזים קינאז [מקור]. לאחר מכן הוא מגייס מתאמי מצע שונים כמו משפחת החלבונים של קולטן אינסולין (IRS). למרות ש-IRs נמצאים על פני השטח של כמעט כל התאים, הביטוי שלהם ברקמות היעד הקלאסיות של אינסולין, כלומר שרירים, כבד ושומן, הוא גבוה ביותר [מקור].

תנגודת לאינסולין היא מצב שבו התאים אינם מגיבים עוד כראוי לאינסולין במחזור הדם

[מקור], לכן רבים רואים בבדיקת דם הנקראת – A1C – חלבון מסוכר תמונת מצב על רמות הסוכר בדם בשלושת החודשים האחרונים וממנה ניתן ללמוד האם תנגודת לאינסולין בגופך גבוה. כל זה נכון, אלא שהתנגודת לאינסולין מורכבת הרבה יותר. ומאחר ואיזון האינסולין הוא אחד מיסודות התכנית לשיקום הכליות – בפרק זה ארחיב עליו מדובר בנושא שחשיבותו רבה להחלמת הכליות משרבים שמים אליו לב.

נתחיל מבדיקת המצב – מדידת התנגודת שלך לאינסולין ומשם נתקדם לאט, כי בהחלמת הכליות הלאט הוא המהר ביותר, וככל שנעבוד לאט, כי אין לנו זמן, שהרי המחלה כל הזמן מתקדמת גם בגלל ההשפעות האיומות עליה מהתרופות שלהם וגם בשל תפריט תזונה שגוי שמייצר נזקים איומים וגם בגלל שכל נזק כזה משפיע על מצב שרירי גופך שמתכווצים. וכיווצם כשלעצמו קם ומקלקל לך את מצב הרוח שרק מחריף את הכיווץ, מעלה את הקורטיזון וכאמור לעיל מאיץ את הרס תפקוד הכליות, ומשום האמור אין לנו זמן, אז נעבוד לאט כדי שנגיע לתוצאות מהר. 

בבדיקות הדם שלך נמצא גם את מדד הטריגליצרידים וגם את הכולסטרול הטוב (HDL) – אלו המדדים שיש להתיחס אליהם בבואנו לשקול, להבין ולמדוד את תנגודת הגוף שלך לאינסולין!

היחס בין רמת הטריגליצרידים לכולסטרול הטוב (HDL) מצביע עליה במדויק. וכאשר הוא קטן מ-2, כנראה אין התקפה של אינסולין מחומצן על דפנות הנפרונים ועל יצורו של הגלוטתיון או על המיטוכונדיה ו/ או על תהליך קיצורם של הטלומרים.

מדד תנגודת לאינסולין גבוה מ 2 אומר : 

1. חוסר איזון של מערך האנרגיה בגוף. יתר או עודף אנרגיה חופשית בגוף – וכן שמקורה של היציאה משליטה על האנרגיה בגוף בתזונה שגויה והפעם בשל יתר שומנים בתזונה עצמה.

2 קיימת התקפה על מיטוכונדריה שבתא – בה הגוף מפיק ומייצר את האנרגיה מהשומנים שבתפריט, הנושא הזה הוזכר בהרחבה למעלה ובפרק הקודם. בהחלט גם נושא זה נכלל בדרישה הטיפולית ובהקשרו להוסיף מיד תוסף בשם Q10, אבקת פיקנוגנול ביתית ומנת סלט כרוב (עדיף אדום) ליום, (רבע כרוב ליום – על הכרוב להיות כרוב אורגני).

את מדד האינסולין שפוגע במיטוכונדריות אני מזהה באמת היד הימנית, הוא גם משקף חבלה במערך הפקת האנרגיה הכללית בגוף. 

הערה לתלמידי לחיצות ההחלמה: הגם ששומנים בדרך כלל מופיעים כדמימה (כשהם לא מאוזנים או מחומצנים) בצד שמאל של הגוף ולא בצד ימין, תנגודת לאינסולין גבוה, בגין אי העדר ניצול מוסדר של שומנים על ידי המיטוכונדריה מזהים בצד ימין. יש לזכור שלגוף היגיון גופני. עלינו להתבונן בו וללמוד איך הוא פועל. 

3. התקפה של אינסולין מחומצן על דפנות הנפרונים ועל יצורו של הגלוטתיון. הנושא הזה דרמטי בחשיבותו ומי שאומר 2 כפות של סיבי פסיליום ליום – יש להתחיל בכף אחת בבקר ואחרי שבוע להוסיף כף שנייה בערב. בדרך כלל יש ליטול עם כוס מים ולימון סחוט אליה. 

את מדד האינסולין שפוגע בדפנות הנפרונים אני מזהה באמת היד השמאלית, בהתאם לנוהג לזהות שומנים בצד שמאל של הגוף כדמימה. מדד זה כדמימה הוא שמוביל אותי לתוספי פסיליום, לכמות הפסיליום הנדרשת, לתוספי אצה חומה, ותפוח אדמה חי (עמילן עמיד).

4. התקפה של אינסולין מחומצן על הטלומרים Telomeres ועל הארכתם או על מניעת התקצרותם וכאשר זו היא המשימה המרכזית או אחת מהן שעומדת בפני מי שמבקש לסייע להחלמת הכליות, חייבים לאזן את ה-pH ולהקפיד על מזון בסיסי – אסור לחלוטין קפה. 

הולך ונחשף בפניך, עד כמה מדד התנגודת לאינסולין חשוב להבנת המחלה והיקפה וכן לתהליכי הטיפול. דרך ההחלמה והבנת תמונת המצב הכוללת שבה נמצא הגוף בעת ההחלטות האסטרטגיות על הדרך בה יש לצעוד כדי לעודד ולסייע להחלמתו משתקפת במגע בגוף באזורי דמימות האינסולין ותנגודת לאינסולין.

כמה סימנים יכולים להצביע על תנגודת לאינסולין בגופך:

קו מותניים מעל 102 ס"מ אצל גברים ו-89 ס"מ אצל נשים

קריאות לחץ דם של 140/80 ומעלה

רמת גלוקוז בצום מעל 100 מ"ג/ד"ל

רמת טריגליצרידים בצום מעל 150 מ"ג/ד"ל

רמת כולסטרול HDL מתחת ל-40 מ"ג/ד"ל אצל גברים ו-50 מ"ג/ד"ל אצל נשים

תגיות עור

כתמים של עור כהה וקטיפתי הנקראים acanthosis nigricans

נטילת תרופות כמו סטרואידים, תרופות אנטי פסיכוטיות ותרופות ל-HIV – כולן מעודדות תנגודת לאינסולין

מחקרים מראים קשר בין תנגודת אינסולין לריכוז הCeramide בדם [מקור1, מקור2].

גוף האדם פיתח מספר יוצא דופן של מערכות לשמירה על יציבות של גלוקוז בדם, ולמנוע נדנדה רחבה ברמתו שם. מערכות אלה כוללות הורמונים הנמצאים במישרין או בעקיפין מושפעים על ידי תפריט המזון שלנו. הורמונים אלה מזהים חומרים מזינים ומשדרים אותות עצביים מתאימים למוח (במיוחד להיפותלמוס) כדי לתכנן את השימוש בדלק לצורך חמצון למטרת ההפקה של האנרגיה או לאחסון לטווח ארוך. ההורמון המרכזי המעורב במערכת תקשורת מטבולית זו הוא כמובן האינסולין. עם זאת, דלקת מוגברת יכולה להפריע למערכות תקשורת מורכבות אלה, בסופו של דבר כל שיבוש בתפריט התזונה שלך מוביל למומים מטבוליים (השמנה, תסמונת מטבולית, יתר לחץ דם, סוכרת, אלצהיימר ואי ספיקת כליות). אינסולין הוא הרגולטור העיקרי של פחמימות, שומן, חילוף החומרים [מקור1, מקור2, מקור3, מקור4]. האם כדאי לך להמשיך ולהכנע לתפריט האופנה שמוכתב על ידי גורמים אינטרסנטיים מסוג "החברים של ביבי" שלא רואים את טובת הבריאות שלך?

בפרק הבא של התכנית לשיקום הכליות על מה צריך לעשות כדי להחלים, על תוספי מזון להחלמת הכליות הסוררות, ולאחריו יבוא פרק שיסייע לך להיכנס לתור אם ברצונך לעבוד אישית עם ירון מרגולין.

כל מקרה עד כה, ומדובר בעשרות לא חזר על עצמו. החלמת הכליות לא הייתה מעולם אתגר קל ולא בכדי כישלון רושמי הרצפטים כה גדול. הדרך לקבל ממנו מענה מורכבת ולא פשוטה בשל העומס העצום שמונח על כתפיו. כמות הפונים לסיוע עצומה, ולעתים אנחנו, שמסייעים לידו לקבל לתור את האדם הנכון, לא מצליחים לענות לכולם – הטוב ביותר לרשום לירון כיצד אפשר לעזור לך,  או מה רצונך. יש לזכור שמרגולין פועל לבד בקליניקה. מספר המקומות כאן מאוד מוגבל וישנם ימים שכותבים לו מעל ל – 60 אנשים, בהם אמהות לילדים, ילדים להורה חולה שמתחננים להציל אותו ולמנוע הגעה לדיאליזה. לא אפשרי להשיב לכולם או להחליט מי מבין כולם יתקבל לקליניקה. כדאי לך לרשום לו בקצרה, יש לציין מה מדד ה- GFR שלך ואם הוא לא בידך יש להשתמש במחשבון – כאן והכי חשוב אין טעם לשוב ולצלצל, מרגולין פשוט לא יכול לענות לטלפונים, ומסיבה זאת אין לנו שרות שיחות חינמיות וכן תחזוקת הבלוג עם מידע עצום להקל עליך ולהתחיל לפעול לבד. תודה על ההבנה, ועל שתוף הפעולה.

מה התאים צריכים

כדי להבין את חשיבותם הקריטית של הכליות נדרש צעד אחד אחורה כדי שנבין את הצרכים של כל תא בגופנו.

גופנו מורכב מיותר מ -10 טריליון תאים הפועלים יחד באחדות יוצאת דופן (אנסמבל מדהים שדורש הרמוניה). לתאים יש צרכים בסיסיים, ראו בהם בעלי חיים שחיים כדגים בים, ובראש הרשימה יהיו ארבעת הדברים הבאים:

1) הגישה לחמצן – לגוף האדם יש ביקוש עצום לחמצן. כתוצאה מכך, החמצן שמסוגל להתפזר באופן פסיבי לתוך הגוף ישירות מהאוויר עושה זאת (תאי העור בשכבה העליונה והתאים במשטח הקדמי של העיניים מקבלים כמות משמעותית של חמצן ישירות מהאוויר ולא מהדם [מקור].) אינו מספיק להפעיל את כל צרכי הגוף. כדי להשיג אנרגיה עליו לשחרר את האנרגיה הכלולה בקשרים הכימיים של מולקולות כמו סוכרים, חלבונים ושמנים. בבואנו לדבר על הגישה לחמצן – וסיפוק צרכי התא ובהמשך האבר והגוף כולו כדי לתחזק ולדלק את הפעילויות שלו, עלינו להתבונן גם במשלוח הדם ובמערכת הצנורות שקולטות אותו מהאויר ומעבירות אותו לדם… [מקור1, מקור2, מקור3]

2) מקור למולקולות אנרגיה שהוזכרו כבר בפרק זה

3) סביבת נוזלים מאוזנת עם הכמות הנכונה של מים/אלקטרוליטים (Electrolytes), – ,שהם נשאי מזון ומי שמעביר חומרים מזינים לתוך התאים שלך {מקור]

4) פינוי פסולת (כגון פחמן דו חמצני) – תאים מייצרים מים ופחמן דו חמצני כתוצרי לוואי של פירוק מטבולי של סוכרים, שומנים וחלבונים. יש להסיר קבוצות כימיות כמו חנקן, גופרית וזרחן, מהמולקולות הגדולות אליהן היו מחוברים בעבר, כחלק מהכנתן להמרת אנרגיה. הייצור המתמשך של פסולת מטבולית מייצר שיפוע ריכוז תלול על פני קרום התא, ואף גורם לפסולת להתפזר אל מחוץ לתאים ואל הנוזל החוץ תאי. מערכת איברים מיוחדת חייבת לתפקד היטב, כדי לרכז ולהסיר פסולת כזו מהנוזל הבין-תאי אל נימי הדם ובסופו של דבר להפקיד את החומר הזה בנקודת איסוף להסרה מלאה מהגוף. גם נוזל הדם עצמו חשוב כאן – הוא נהר מורכב ובעל יכולות הובלה מדהימות. הוא מעביר חמצן מהריאות לתאי הגוף, שם הוא נחוץ לחילוף החומרים. הפחמן הדו חמצני המיוצר במהלך חילוף החומרים נישא חזרה לריאות על ידו, בריאות הוא נשאף (מסולק החוצה). הדם גם מספק לתאים חומרים מזינים, מעביר הורמונים ומסיר חומרי פסולת, שאיברים כמו הכבד, הכליות או המעי נפטרים מהם… עוד על כך בפרק ו' של "התכנית לשיקום הכליות" כולל איך לשמור על הנוזל הבין תאי, על הנוזל שבתוך התא ועל נוזל הדם שיעבוד היטב בשבילנו? [מקור1, מקור2, מקור3]

המשך

עד לפרסומה של כל התכנית (זה לוקח זמן עקב עומס בקליניקה) אני מזמין אותך לקרוא את מאמר היסוד

אילוף הכליות הסוררות – כאן

לתחילת המאמר – לפרק א'

לפרק ב' – כאן

לפרק ג' – כאן

לפרק ד' – כאן

לפרק ה' – כאן

לפרק ו' – כאן

נשארו לך שאלות 

אשמח להשיב על כל שאלה 

לטופס פנייה ישירה אל ירון מרגולין – נא להקליק – כאן  

בבקשה לא להתקשר משום שזה פשוט לא מאפשר לי לעבוד – אנא השתמשו באמצעים שלפניכם –

למען הסר ספק, חובת התייעצות עם רופא (המכיר לפרטים את מצבו הבריאותי הכללי של כל מטופל או שלך) לפני שימוש בכל תכשיר, מאכל, תמצית או ביצוע כל תרגיל. ירון מרגולין הוא רקדן ומבית המחול שלו בירושלים פרצה התורה כאשר נחשפה שיטת המחול שלו כבעלת יכולת מדהימה, באמצע שנות ה – 80 לרפא סרטן. המידע באתר של ירון מרגולין או באתר "לחיצות ההחלמה" (בפיסבוק או MARGOLINMETHOD.COM ), במאמר הנ"ל ובמאמרים של ירון מרגולין הם חומר למחשבה – פילוסופיה לא המלצה ולא הנחייה לציבור להשתמש או לחדול מלהשתמש בתרופות – אין במידע באתר זה או בכל אחד מהמאמרים תחליף להיוועצות עם מומחה מוכר המכיר לפרטים את מצבו הבריאותי הכללי שלך ושל משפחתך. מומלץ תמיד להתייעץ עם רופא מוסמך או רוקח בכל הנוגע בכאב, הרגשה רעה או למטרות ואופן השימוש, במזונות, משחות, תמציות ואפילו בתרגילים, או בתכשירים אחרים שנזכרים כאן.

מאמרים אחרונים

• התכנית לשיקום הכליות פרק ד'
• התכנית לשיקום הכליות פרק ג
• התכנית לשיקום הכליות פרק ב
• התכנית לשיקום הכליות פרק א'
• אכל נקי
• סיבו Sibo צמיחת יתר של חיידקי המעי הדק
• חומצה אלפא לינולנית משפרת את תוחלת החיים – צריכה גבוהה של חומצות שומן מצמחים נחשפה כגורם שמאריך את החיים.
• תובנות חדשות אי-ספיקת כליות תלויה במצבו של ציר FGF23-Klotho
• Tsamba שתי כוסות גרגרי שעורה דגנים מלאים, רצוי אורגניים – מתכון צ'מפה למבקשים להחלים מאי ספיקת כליות
• פאראצטמול (PARACETAMOL) גם פרצטמול או אצטאמינופן (Acetaminophen) – הידוע גם בשם אקמול, רוקסט ודקסמול עלול לפגוע בכליות ובכבד ואסור לשימוש לחולי כליה
• מקצבים בעולם החי – שעון ביולוגי בתאי הגוף
• מזון למוח – המזון הבריא למוח תומך בגמישות מערכת העצבים שלו וביכולת הלמידה, שומר על הזכרון, ומונע מחלות כגון אלצהיימר.
• מרחבי חיים מאריכי חיים – האזורי הכחולים
• קשר הגלוטן – אלרגיה לגלוטן והאם הימנעות מגלוטן מוצדקת?
• מהן עיניים אדומות?
• האם תוסף ויטמין D בולם את מחלת הכליות בקרב סוכרתיים?
• גלוטמין (Gln) -המגן הגדול על בריאות האדם – כל מה שחשוב לדעת
• פיקנוגנול – כל האמת על רפואת עץ האורן והכנת התה ממחטיו
• גלוטתיון כל האמת
• הגיל השלישי, תאוותיה של הזיקנה – ואיך להתבגר יפה, טוב ובריא
• לראשונה, מדענים הצליחו לתרגם לטקסט את הפעילות המוחית של אדם עם שיתוק שאינו מסוגל לדבר.
• רוצה להחלים בצורה פשוטה ביותר, ללא תרופות ממחסור בטסטוסטרון או מירידה במדד ה SHBG ?
• טיפולים מבוססי רירית לזיהומים נגיפיים וחיידקיים
• בני-על – האם יש גבול ביולוגי למספר השנים שאדם יכול לחיות?
• מחסור בברזל
• מה הם בקע (קִילֶה) חתך, מדוע הם מתרחשים ומה לעשות?
• סגולותיהם של זרעי החרדל
• דרכים חדשות לוויסות יעיל של טריגליצרידים (Triacylglycerols) בדם
• שוויון בריאותי?
• רוצה להחלים בצורה פשוטה ביותר, ללא תרופות ממחסור בטסטוסטרון או מירידה במדד ה SHBG ?
• טיפולים מבוססי רירית לזיהומים נגיפיים וחיידקיים
• בני-על – האם יש גבול ביולוגי למספר השנים שאדם יכול לחיות?
• מחסור בברזל
• מה הם בקע (קִילֶה) חתך, מדוע הם מתרחשים ומה לעשות?
• קרום התא – הממברנה והדלקת הכרונית
• אי ספיקת כליות – טיפול ללא תרופות
• עשרת המזונות הבריאים ביותר לחולי כלייה על האצות והפוקוקסנטין, חלק 7.
• אילוף הכליות הסוררות
• סגולותיהם של זרעי החרדל
• דרכים חדשות לוויסות יעיל של טריגליצרידים (Triacylglycerols) בדם
• שוויון בריאותי?
• האם תזונה נוגדת דלקת יכולה לעזור?
• חידושים ומהפכות בנושא יתר לחץ דם.
• נוגדני ANF – גורם אנטי גרעיני ונוגדן אנטי-ציטופלזמי של נויטרופיל – ANCA
• תעוקת חזה מיקרו-וסקולרית
• "מגיפת המאה העשרים ואחת", מיתוסים רפואיים: כל מה שחשוב לדעת על אלרגיות
• מזון כתרופה
• חומציותו של הנוזל הבין תאי בגוף האדם מונעת תהליכי החלמה במחלות כרוניות קשות – מה לעשות?
• אנטיביוטיקה – על נזקיה לאנשים בכלל ובפרט לחולים
• תזונה תאית
• כל מה שאתה צריך לדעת על מיקרו-תזונה – ויטמינים ומינרלים
• להתסיס שיבולת שועל – מתכון וכל הסודות.

חומרים מזינים מספקים כוח והגנה. חלבונים, פחמימות, שומן, ויטמינים, מינרלים, סיבים, קרני השמש, ומים הם כולם חומרים מזינים. אם אין איזון נכון של חומרים מזינים בתזונה, גודל הסיכון לפתח מצבים בריאותיים שליליים ופוחתת היכולת להחלים.

מאמר זה יסביר את רכיבי התזונה השונים שאדם צריך ומדוע.

תזונה

תזונה היא חקר הרכיבים התזונתיים במזון, כיצד הגוף משתמש בהם והקשר בין תזונה, בריאות ומחלות.

תזונה והכנת תפריט תזונה רק יכולים לעזור לשפר את בריאות הכליות ואף להביא להחלמתן, אבל היא יכולה גם לגרום למחלת כליות קשה עוד יותר כשהיא שגויה. עדויות מצביעות על כך שצריכה גבוהה של חלבון תזונתי הגם שמופיעים עדיין בתפריטי תזונה שגויים ובמיוחד ממקורות מן החי, עשויה להגביר את הסיכון למחלת כליות כרונית, להחריב את מלאכת ההחלמה ולמוטט את מדדי ה- GFR, בשעה שניתן להרים אותם עד למעלה – ראו למשל כאן.

בנושא זה כדאי לקרוא את מאמרי על ההשפעה האיומה של חלבון מן החי על הכליות

הנער (15.5) שהגיע לטיפול באי ספיקת כליות לפני 3 שבועות החלים!

כשמתבוננים בתפריטי התזונה וברשימת התרופות של מחלקי הרצפטים והדיאטנים שמייעצים להם אין ספק שאף אחד שם לא מצפה להחלמה וגם לא ראה החלמה של מחלת כליות. עבודת ההזנה המחלימהחייבת להישען על מחקר מדעי. תזונת הכליות ומלאכת הרכבת התפריט היא לא "אמונה אפלה" רק עמוד השדרה של התכנית לשיקום הכליות מאפשר החלמה מדובר בעבודת נמלים והכנה מדויקת של מרכיבי המזון כתרופה. תפריט הזנה נכון בנוי אישית למצב העדכני של כל מבקש החלמה. כך למשל ההרמוניה הנדרשת ליצירה של תהליכי החלמה בקרב מי שיש לו לחץ דם גבוה (מעל 140-90) שונה ממי שסובל גם ממחלת הסוכרת או אם מדדי חומצת השתן שלו מעל טווח הנורמה. כאן אני – ירון מרגולין מציג בתכנית לשיקום הכליות את יסודותיה של ההזנה שאפשרה לי להביא להחלמה של מעל ל 500 כליות. מוזמנים לקורא

יסודות האכילה הבריאה

באופן מסורתי דרישות ההזנה של גוף האדם התבססו על כמות המזון הדרושה לשמירה על משקל גוף תקין, לענות על צורכי האנרגיה והתזונה של אותו אדם או במקרה של מיקרונוטריינטים לשמירה על רמות תקינות בדם [מקור]. לכל אחד ממרכיבי המזון שלנו פרט לחלב אם, אין מהשפע הנדרש והוא לא יכול לספק את כל אבות המזון הנדרשים לתחזוקת הגוף והנפש. מכאן צמחה הגישה להבטיח, למען בריאותנו וצמיחתם התקינה של ילדנו אספקה רציפה של כל אבות המזון הדרושים. בהמשך לאכול מגוון רחב של מזונות [מקור]. אסטרטגיה זו כוללת בקרבה שימת לב על שומנים בלתי רוויים בריאים, דגנים מלאים, "חבילת" חלבון טובות, בריאה נטולת אנטיביוטיקה לצד פירות וירקות מגוונים; הגבלה של צריכת שומני טרנס ושומנים רוויים, הימנעות מדגנים מעודנים מאוד ומשקאות ממותקים; ונטילת מולטי ויטמין עם חומצה פולית ותוספת ויטמין D כרשת ביטחון תזונתית. חלק מגישה זו קיימת כיום תחת הכותרת אכל נקי [מקור]. 

• כל מה שאתה צריך לדעת על מיקרו-תזונה – ויטמינים ומינרלים
• מזון כתרופה – אפשר להחלים מאי ספיקת כליות בעזרת מסון כתרופה
• על ההשפעה האיומה של חלבון מן החי על הכליות
• תזונה תאית
• חומציותו של הנוזל הבין תאי בגוף האדם מונעת תהליכי החלמה במחלות כרוניות קשות – שינוי תזונה הוא מה שכדאי לעשות
• חומץ תפוחים וזרעי חילבה כתרפה לחולי סוכרת
• במיה – מזון כתרופה
• מזון כתרופה – השמן של לורנצו
• שעועית הקטיפה הקסומה – המקונה פרריינס או קִטְנִיּוֹת ההצלה והתשוקה – מזון החלמה שיכול להציל חולי פרקינסון – Mucuna pruriens
• חומצה אלפא לינולנית משפרת את תוחלת החיים – צריכה גבוהה של חומצות שומן מצמחים נחשפה כגורם שמאריך את החיים.
• תחמוצת החנקן (NO) כיווץ תאי האנדותל, מחלות כרוניות קשות – ודרכי ריפוי חדשות
• ירקות ירוקי עלים לרוב טובים לבריאותנו, לפעמים הם לא – רוצה לדעת מתי כדאי לצרוך עלים ירוקים כתרופה?
• 8 חסרים תזונתיים שכיחים
• האם בוטנים, קליפות בוטנים ומוצריהן הם מזון על?
• להתסיס שיבולת שועל – מתכון וכל הסודות.
• תוסף מזון על האסטקסנטין astaxanthin
• סלניום Se התגלה כאנטי- אייג'ינג ומגן מפני מחלות כרוניות
• מזון כתרופה
• דיוקסינים במזון

חומרים מזינים  (nutrient) הם אלו, שהגוף חייב לקבל בתזונה כדי לספק מקור אנרגיה, לשמש לגדילה ולהתפתחות, או לווסת תהליכים בגוף. נוטריאנטים מזינים כוללים פחמימות, שומנים, חלבונים, ויטמינים גם מינרלים, קרני שמש, מים וסיבים תזונתיים כולם חיוניים. סביב החומרים המזינים נע הנושא המרכזי לספק את כל צרכי הגוף ולהרכיב תפריט תזונתי שמאפשר לו לקיים תפקוד ייחודי וספציפי לו. מרכיב הזנה שזמין לרקמות הגוף בכלל ולאבר נזקק בפרט. מזון, או אותו רכיב נדרש ממנו מגיע אל הריקמה או האבר (דופן העורק, תא עצב, חלבון שמעביר נוטריאנטים, דופן נפרון שנפגעה) באמצעות אכילה (הזנה פומית) ותהליכי עיכול תקינים, ספיגה מצוינת ומעבר תקין של רכיבי המזון לזרם הדם. מערכת הסעה בזרם הדם מתפקדת כאשר היא מניעה את חומרי ההזנה אל האבר ללא הפרעות. וכן כאשר היא מעבירה אליו ואל האזור המדויק שזקוק לו [מקור] וגם כשהיא מפנה ממנו פסולת ורעלים. השטן נמצא בפרטים הקטנים ובכל רגע ורגע, דרך המזון אל האבר הדורש אותו, יכולה להשתבש. בכלל זה אופן הכנתו במטבח, ולפני כן דרך השגתו למשל גידולו – מכל מקום יש לקחת בחשבון שעל כל אחד משלבי דרך המזון ניתן להשפיע. לדוגמה, זיהומים, במיוחד אלו שמאיצים את מעבר המזון דרך מערכת העיכול, אלו הרי אסון ובהחלט יכולים להפחית את יכולתו של הגוף לספוג חומרים מזינים ולהאיץ את איבוד המים והמלחים בגוף. שילוב המזונות הנאכלים יכול להשפיע במיוחד שילוב שגוי על פעולת העיכול והספיגה של ערכי המזון החשובים וכל זאת כשמערכת העיכול תקינה לגמרי. ברזל ממקורות טבעיים נספג בדרך כלל היטב, כלומר הוא עובר ממערכת העיכול לנהר הדם ובעזרתו ממשיך אל האבר שדורש אותו – ואברי הגוף שדורשים אותו מקבלים אל קרבם את מלא מבוקשם. נוכחותן של תרכובות נהדרות, טבעיות, כמו פיטאטים שנמצאים בדגנים וטאנינים שנמצאים בתה, בגלל שהן מעכבות את ספיגת הברזל בגופנו עלולות לגרום לכך שמח העצם, הדורש את הברזל לא יתפקד בשל מחסורו ולכן לא תתרחש אריתרופויזה Erythropoiesis – תהליך יצירת תאי דם אדומים (אריתרוציטים). כי אבר הגוף למשל מח העצם מתחנן לברזל שלא מגיע אליו ובחסרונו אינו יכול לייצר כדוריות דם אדומות וכל זאת כאשר המערכת תקינה ואין חולי, רק שילוב שגוי של מזון בתפריט עצמו. גורמים אחרים, כגון צריכה מוגברת של ויטמין C, יכולים לשפר את ספיגת הברזל ממקורות צמחיים, אבל לשם כך יש לספק אותו במנת המזון [מקור]. הנושא הזה נוסק ל"אנמיה". כיום רפואת הממסד מתמקדת ב"ספיגת הברזל" בדופן המעי הדק העליון והתוצאה לא טובה. מאנמיה אנשים מתים. מחקרים חדשים מצביעים על כך שאנמיה מורכבת וברוב המקרים לא קשורה כלל לספיגת הברזל – על נושא זה פרסמתי – כאן. אנמיה – מחסור בברזל, כשל טיפול והיבטים ביולוגיים חשובים של מחסור בברזל ודרכי החלמה חדשות – מחקר חדש לזכות מחקרים אלה אני מצליח להביא להחלמה של אנשים שסובלים גם ממחסור של ברזל הגם שהוא מופיע בשפע בתפריט שלהם.

אין דפוס תזונה אידיאלי או אוניברסלי. בנוסף לכך יש לדעת כי לגוף יכולת מופלאה להסתגל למצב כולל למחסור בערכים וחומרי הזנה נדרשים.

אוכלוסיות רבות יכולות לשרוד במחסור של סיבים תזונתיים או על צריכת סיבים נמוכה במשך שנים [מקור]. כדי להגיע לכמות היומית המומלצת של סיבים, צריך לאכול כחמש מנות של פירות וירקות מדי יום ולהרבות בצריכת דגנים מלאים כמו: שתי פרוסות לחם מלא או תפוח אדמה גדול בקליפתו. כאשר באים להחלים כליות נושא זה מרכזי כי רוב הפירות אסורים לחולי כליה. עוד על נושא הסיבים אפשר לקרוא במאמרי – סיבים תזונתיים

סיבים תזונתיים הם בדרך כלל תרופה למחלה. למשל נגד רמות גבוהות של כולסטרול, במיוחד סיבים מסיסים. כאן הם מזון כתרופה. תרופה להפחתת רמות גבוהות של כולסטרול בסרום [מקור] וגם לשיפור השליטה הגליקמית בקרב חולים עם סוכרת מסוג 2 [מקור].

המהפכה של המזון התעשייתי והחקלאיות התעשייתית הובילו לגידול מסיבי בייצור המזון, אך למרבה הצער,  גם הובילה להפחתה בצריכת מזון מלא, כלומר להפחתה דרמטית בתכולת סיבי המזון באמצעות עיבוד מזון על מנת שיהיה קל לאחסן ולשנע אותו. פיתוח המזון המהיר באמצעות טכנולוגיית מזון מתקדמת הגיעה לשיאה בצריכה מוגברת של סוכרים פשוטים, יחד עם צריכה מוגברת של בשר מעובד ושומן רווי. הרווחים הנאים הובילו לרווחה בקרב התעשיינים גם להופעתן של קבוצה של מחלות כרוניות, הנקראות מחלות מערביות: סוכרת, השמנה, אבדן גמישות העורקים, יתר לחץ דם, יתר כולסטרול, אי ספיקת כליות, סרטן המעי הגס ומחלות לב וכלי דם [מקור]. המחסור בסיבים תזונתיים עקב צריכה מועטה של ​​דגנים מלאים, פירות וירקות משותף לכולן. במזון כתרופה אנו מבקשים בראש ובראשונה לחדול מהתזונה שעוררה את החולי ולעבור למזון ביתי שמכיל סיבים תזונתיים שכן תכולת הפחמימות המורכבות של מזונות כאלו מפחיתה את הרעב והתגובות הגליקמיות לדרישה לעוד מנה [מקור]. נושא זה שונה כמו חושך ואור, מהגישה שמבקשת החלמה וזו שמבקשת לעודד את התעשיינים העשירים וגם את תעשיית התרופות שאין בהן צורך. תזונה עשירה בסיבים, במיוחד סיבים מסיסים (הסיבים התזונתיים המסיסים במים מצויים, בין היתר, בפירות, בירקות, בסובין שיבולת-שועל, באיטריות הקונג'אק), קשורה לשיפור בריכוזי השומנים בדם, הגלוקוז והאינסולין [מקור1, מקור2, מקור3]. ובכך היא גם מפחיתה את הסיכון להשמנה, סוכרת, קיצור טלומרים, ופגיעה במיטוכונדריה.          

יודגש כי גם לתזונה עשירה בסיבים חיסרון, לא ברור כיצד אובדים בגללה מינרלים מהגוף. רמות גבוהות של סיבים משפיעות לפעמים לרעה על איזון המינרלים בגוף לכן יש להבטיח צריכה נאותה של סידן, מגנזיום וזרחן [מקור] אצל אנשים שצורכים תפריט עשיר במיוחד בסיבים תזונתיים [מקור1, מקור2, מקור3, מקור4, מקור5]. יצוין שאני מעולם, עד כה לא נתקלתי בבעיה זאת ומחלימי הכליות צורכים סיבי תזונה בכמות גבוה. כל המטופלים נמצאים תחת עין בוחנת כל שבוע ואחת לחודש תחת עיני בדיקות דם ומעבדה בבתי החולים. אני מניח שמחסור במינרלים זה נקשר בתפריט הזנה שגוי שהחוקרים לא התמקדו בו.

hubs – חומרי ההזנה – בקרב החומרים המזינים שנמצאים במנות מזון כתרופה והם ספציפיים למוח. נמצאים נוטריאנטם בעלי השפעה מיטבית על אזורי מוח עם רמה גבוהה של קישוריות, הנקראים hubs, וכך הם משפיעים גם על תהליכים ורגשות קוגניטיביים. השפעות של גורמים תזונתיים על התפקוד העצבי והפלסטיות הסינפטית נחקרים כיום, כך מסתבר, למשל, שמספר הורמוני מעיים שיכולים לעבור את המחסום ולהיכנס למוח, או שבחלקם גם מיוצרים במוח עצמו, משפיעים על היכולת הקוגניטיבית. בנוסף, רגולטורים מבוססים היטב של גמישות סינפטית, כגון גורם נוירוטרופי שמקורו במוח (BDNF), ואלו יכולים לתפקד כמאפיינים מטבוליים, המגיבים לאותות היקפיים כגון צריכת מזון.

נוגדי תזונה – בן מרכיבי המזון כתרופה נמצאים גם נוגדי תזונה אנטינוטריאנטים – Antinutrijent [מקור]. מדובר בתרכובות צמחיות המפחיתות את ספיגת חומרי הזנה ממערכת העיכול [מקור]. אלו הן תרכובות צמחיות המפחיתות את יכולת הגוף לספוג חומרים מזינים חיוניים [מקור]. חומרים כאלו לא מהווים דאגה בקרב אנשים בריאים, אך אלו עלולים להפוך לבעיה בתקופות של תת תזונה, או בקרב אנשים צמחוניים או מחלימים המשתמשים בתפריט חלבונים חיים – צום חי – שמבוסס בעיקרו על דגנים וקטניות. יחד עם זאת אנטי-נוטריינטים, בנסיבות מסוימות, בכלל זה חומרים נוגדי תזונה כמו פיטט – חומצה פיטית (Phytic acid – שקדים ואגוזים, שומשום – טחינה)  וטאנינים עשויים להיות בעלי השפעות בריאותיות מועילות גם כן [מקור1, מקור2, מקור3].

כאשר מדברים על צום חי מקפידים למיין את החלבונים לחלבונים יותר איכותיים ופחות – בנושא זה כדאי לעיין במאמרי על הנאטו

חומצה פיטית זו חומצה שמהווה בעצם את מאגר הזרחן והאנרגיה של הגרעין, כך שיהיה לו אנרגיה זמינה לתהליך הגדילה. הבעיה בחומצה זו היא, שהיא מעכבת ספיגה של מינרלים רבים, במיוחד אבץ וברזל, אך גם מגנזיום, נחושת, וסידן. כך היא פוגעת, בן השאר, ביצור כדוריות דם אדומות, המוגלובין וחוזק העצם [מקור]. יחד עם זאת נמצא שדווקא הפיטאט (phytate) מגן על הגוף בפני הסתיידות ויצירת אבנים בכליות ומסייע בהורדת רמת הגלוקוז והשומנים בדם [מקור].

מעטים יודעים שגם חלבונים, כמו מעכבי טריפסין ואפילו חומצות אמיניות מקטניות (ההמגלוטינינים שבקטניות – hemagglutinins) [מקור], יכולים להיות גם נוגדי תזונה Antinutrijent [מקור].

גורמים אנטי-תזונתיים כגון גלוקוזינולטים (glucosinolates) עשויים להופיע באופן טבעי, בחומצות האמיניות שמקורן בחרדל, לפתת, ברוקולי וכרוב [מקור].יודגש כי הגלוקוזינולטים, מצויים למזלנו בשפע בחלקים אכילים של המצליבים (Brassicaceae) ונחשבים כבעלי הסבירות הגבוהה ביותר לשמור על בריאות האדם באמצעות צריכה מתמשכת [מקור]. הגלוקוזידים שבמצליבים מקושרים ל-S. ביניהם גם מעכבי טריפסין (האנזים החשוב לקליטת חלבון בגוף מהמזון.) והמגלוטינינים שהוזכרו כנמצאים בקטניות וקשורים בצימות; התלכדות; הידבקות או היצמדות של תאי דם אדומים, ויש בכך ברכה גדולה. גם בטאנינים (tannins) שבקטניות ובדגנים, הם נמצאים ובפיטאטים בדגנים ובזרעי שמן, ובגוסיפול (gossypol) שבמוצרי חלבון מזרעי כותנה [מקור]. הם מערערים על יציבות בלוטת התריס ועלולים לעורר פעילות יתר בה כמו כן, צריכה של ירקות דוגמת נבטי ברוקולי, ברוקולי, כרוב וכרובית או עלי חרדל המכילים גלוקוזינולטים עשויה להפחית את הסיכון לקרצינוגנזה (מחלה של המנגנון הגנטי של התא) [מקור] ולמחלות נוספות [מקור]. גורמים אנטי-תזונתיים עשויים להיווצר גם במהלך עיבוד חום/אלקליין של מוצרי חלבון, מה שמניבים תגובת מייאר – תגובת מייאר היא תגובה כימית בין חומצת אמינו לסוכר מחזר המתרחשת בדרך כלל בחום. גם בעקבות צורות מחומצנות של חומצות אמינו גופרית, חומצות אמינו D וליזינואלנין (LAL, נגזרת חומצת אמינו לא טבעית).

נמצא כי נוכחותם של רמות גבוהות של מעכבי טריפסין תזונתיים מפולי סויה, שעועית אדומה מסוג אזוקי או אחרות עלולים לגרום להפחתה משמעותית בעיכול חלבון וחומצות אמינו (ולהגיע עד אל הפחתה של  50%) עוד בנושא זה כאן.

באופן דומה, נוכחות של רמות גבוהות של טאנינים בדגנים, כמו סורגום וקטניות, כמו פול (Vicia faba L.) [מקור], עלולות לפגוע בתהליכי העיכול של החלבון ושל חומצות אמינו (עד 23% פחות).

ויטמין C מקטין השפעה של חומצה פיטית!  הוא אנזים phytase שמפרק ומנטרל את  phytic acid בבעלי חיים, באופן טבעי. באדם הוא נעדר, האדם זקוק ליטול אותו ממזון. אבל ויטמין C מקטין את ההשפעה שלה על ברזל, לכן כדאי תמיד להוסיף מעל כוסמת ירוקה מונבטת שמומלצת לך כמזון תרופה, לימון סחוט טרי, הוא מכיל כמות גדולה של ויטמין C כך אפשר לצמצם את השפעותיה השליליות של  החומצה הפיטית [מקור].

טאנינים (Tannins) הם נוגדי הזנה ופוליפנולים מסיסים במים [מקור]  מקור המילה טאנין הוא במילה הגרמנית העתיקה tanna, שפירושה עץ אלון או עץ אשוח. מדובר בפולי-פנולים (מכילים פנול) שנמצאים בצמחים, ובין השאר בקליפות ענבים, בחרצניהם ובשריגי הגפן, ברימון, אפרסמון, בננה, בלוט, תה, תמרים וביין אדום [מקור]. העפיצות שיוצר הטאנין היא זו שגורמת לנו להרגיש תחושה של יובש בפה כאשר אנחנו נוגסים בפרי שהוא עדיין בוסר או מתענגים על כוסית יין אדום [מקור]. טאנינים עשוי להיות מאוד חיוביים לתהליכי הבראה וזאת בשל תכונות נוגדת החמצון שלהם, נושא חשוב כשמדובר בהגנה ותיקון נגד פעילותם של רדיקלים חופשיים והתמודדות עם נזקי חמצון תאי, כולל חמצון שומנים. דווח כי יצירת רדיקלי סופראוקסיד (על-חמצן Superoxid) מעוכבת על ידי טאנינים ותרכובות קשורות – נושא מרכזי בתהליכי החלמה של הכליות.

פוליפנולים (polyphenols) הם חומרי-תזונה מקובלים במנה מהצומח. שמם של הפוליפנולים התפרסם בשל יכולת ההגנה שלהם על מערכת העצבים שלנו מפני נזקים. החלק הקשה נובע מכך שבמשפחת הפוליפנולים קיימות מעל 5000 תרכובות שונות ולא תמיד מי שמשתמש בהם יודע אם זה המוצר שיסייע למשל למנוע אלצהיימר.

פוליפנולים – Oligomeric Proanthocyanidins (OPCs) – מזון על

 Proanthocyanidins פרואנטוציאנידינים הם סוג של פוליפנולים המצויים בצמחים רבים, כגון חמוציות, אוכמניות וזרעי ענבים, שמוגשים בתפריטי החלמה כ”מזון כתורופה”. מבחינה כימית, הם פלבנואידים אוליגומרים (oligomeric flavonoid) [מקור]. רבים הם אוליגומרים של קטצ'ין ואפיקטכין ואסטרים של חומצה גאלית שנמצאת בפרי. פוליפנולים מורכבים יותר, בעלי אותו אבן בניין פולימרי, יוצרים את קבוצת הטאנינים.

ז'אק מסקווייר (1922-2009 Jacques Masquelier) חשף אותם בקליפת עץ האורן ובזרעי הענבים ומחזיק בפטנט (מאז שנת 1947) על טכניקות למיצוי של פרואנטוציאנידינים אוליגומריים [מקור] הם מכונים גם OPCs ומשמשים בתפריטי ההחלמה לשפר את זרימת הדם, להפחית תסמינים של סוכרת, ולהקל על נפיחות במפרקים, ולחסל בצקות. OPCs מנוצלים גם כדי להפחית לחץ דם גבוה, לשפר את תפקוד הוורידים, בשביל להקל על נפיחות, ורידים בולטים; וכדי לתמוך בירידה במשקל. ניתן לקחת אותם באמצעות זרעי ענבים או קליפת אורן. ניתן ליטול זרעי ענבים וקליפת אורן כאבקת פקנוגנול,  או תמצית. הם יכולים לשמש גם כג'ל או שמן.

מתכון להכנת פקנוגנול – נמצא כאן.

פקנוגנול מכיל כ-oligomer proanthocyanidin complexes (OPC) או אוליגומרים פרוציאנידוליים (PCOs). חומרים דומים (אך לא זהים) נמצאים גם בזרעי ענבים. היתרון בהכנה ביתית בשל העובדה שמוצרים נרכשים בעלי שם זהה כללו פרופורציות שונות של חומרי הזנה כאלו.

OPCs הם לא כימיקל יחיד, אלא קבוצה של תרכובות הקשורות זו לזו. מספר מקורות מזון מכילים כימיקלים דומים: יין אדום, חמוציות, אוכמניות, אוכמניות, תה (ירוק ושחור), דומדמניות שחורות, בצל, קטניות, פטרוזיליה (אסורה לחולי כליה) ועוזרר. עם זאת, רוב תוספי OPC עשויים מזרעי ענבים או מקליפת האורן הימי. שני מקורות ה-OPC הללו מובילים למוצרים שאינם בהכרח זהים בתפקוד, אם כי נראה שיש הרבה קווי דמיון.

בקליניקה שלי במקרים מסוימים אפשר להגיע למינון של 3000 מ"ג ליום. מינון זה מורשה רק בקרב מחלימים שמגיעים אחת לשבוע לבדיקה שהפקנוגנול מתפקד בגופם כראוי. 

למחלימים עצמאיים השתמשו במינונים של 150 עד 300 מ"ג מדי יום [מקור].

ליגננים הם חלק מהמיקרו-נוטריינטים

העניין בפוליפנולים מתמקד במידה רבה בתרומת פעילותם נוגדת החמצון למניעת הפרעות שונות, לרבות מחלות כלייתיות, לב, כלי דם, אלצהיימר וסרטן. פוליפנולים הם המיקרו-נוטריינטים שהוזכרו לעיל. הם מסווגים לקבוצות, כגון סטילבנים, פלבנואידים, חומצות פנוליות, וליגאננים או ליגנאנים (lignans).

הליגנאנים, בעלי מבנה כימי דמוי סטרואידים ומוגדרים כפיטואסטרוגנים, מעניינים במיוחד את החוקרים. היתרונות הבריאותיים המיוחסים לליגנאנים עצומים ובהם הגנה בפני מחלות לב, תסמיני גיל המעבר, אוסטאופורוזיס, אי-ספיקת כליות וסרטן השד.  עם זאת, צריכת מזונות עשירים בלינאנים, לעתים מזיקה ומשתנה בהתאם לסוג התזונה, ההרכב הכולל שלה והמערך ההרמוני שהיא יוצרת עם ובגוף. כתוצאה מכך, ובהתבסס על הממצאים האחרונים [מקור]. טחינה אסורה לחלוטין לחולי הכליות. הטחינה מחבלת בתקינותן של דפנות העורקים וצנרת הכליות. היא עוצרת את גמישות צנרת הכליות והורסת כך ובהדרגה אותן – הסזמין (Sesamin) הוא ליגאן lignan (ליגנאנים הם תרכובות הקשורות לסיבים שנמצאים במשפחות צמחים רבות וקשורים למשל, בזרעי פשתן לסיביהם, כך גם בטחינה, או נכון יותר בשומשום שממנו מכינים טחינה.) הליגאנים שנמצא בשומשום הם המקור לבעיה. הסזמין יכול לעכב סינתזה חיונית לבריאותנו של 20-HETE הממונה על בריאותן של דפנות העורקים ומונע יתר לחץ דם בגוף. על נושא זה כתבתי בהרחבה במאמרי: "יתר לחץ דם – שינוי פרדיגמה וגישות חדשות – לחץ דם גבוה וטיפול טבעי ללא תרופות לאחר שטיפול תרופתי נערץ כשל" – כאן. אפשר לסכם ולומר כי בסך הכל, המחקרים המצוטטים כאן מספקים ראיות חזקות לכך שסינתזת צינורות הכלייה ופעולות של 20–HETE פשוט מגוננים על הכליות, על רמות הסוכר בדם, על שרירי צנרת העורקים ולכן גם על יתר לחץ דם. אלא שאותו שסזמין (Sesamin) ליגאן שנמצא בשומשום, הנחשב למזון בריא ביותר, יכול לעכב סינתזה חיונית זו של 20–HETE החשובה כל כך לבריאותינו ולמנוע כך ממך את האפשרות שכל הטוב הזה יתרחש בגופך. רוצה לומר יכולותיו של הסיב התזונתי שבטחינה להרוס תהליכי החלמה ושיקום דורשים להימנע מטחינה ובהמשך גם מסטייק אנטריקוט שגם הוא, מסיבותיו, מעכב ייצור של 20–HETE.

חומץ אננס – רוצה לדעת כיצד להכין תרופה ביתית, אנטי-דלקתי מקליפות האננס?

המדענים ערים לכך שקיימת אפשרות לסלק לחלוטין חומרים מזינים שיש בהם לפגוע באמצעות הנדסה גנטית; עם זאת, לשני החומרים הללו עשויות להיות השפעות חיוביות (כנזכר קודם: פוליפנולים מפחיתים את הסיכון להתפתחות סרטן, מחלות לב או סוכרת ואי ספיקת כליות), סברה אומרת כי שינויים גנטיים יכולים, אול גם ליצור חומרים מזינים עשירים יותר, אך לא ברור אם ישפרו את בריאות האדם או יחבלו בה [מקור].

תסיסה – שיטות מסורתיות רבות להכנת אוכל, כגון תְסִיסָה, והשריה מעלים את הערך התזונתי של מזון צמחי על ידי הפחתת חומרים מזינים מזיקים (חומצות פיטיות, פוליפנולים, חומצה אוקסלית) [מקור]. שיטות הכנה כאלה נוכחות בקהילות בהן דגני בוקר וקטניות מהווים חלק עיקרי בתזונה [מקור1, מקור2]. דוגמא לכך בהכנה של תסיסת קסווה (מפקעות קסווה בעברית מניהוט מצוי – שיח מעוצה בעל פקעת עתירת עמילן, ממשפחת החלבלוביים שמקורו באמריקה הדרומית. גדל במפרץ מכסיקו ובמערב-מרכז ברזיל.) ליצרת קמח [מקור]: תסיסה זו מפחיתה באופן משמעותי את הכמות הרַעֲלָן שבפקעות וכן את נוגדי התזונה בפקעת הcassava [מקור].

למאמרי: יתר לחץ דם – שינוי פרדיגמה וגישות חדשות – לחץ דם גבוה וטיפול טבעי ללא תרופות לאחר שטיפול תרופתי נערץ כשל כאן.

אין דפוס תזונה אידיאלי או אוניברסלי.

בנוסף לכך לגוף יכולת מופלאה להסתגל למצב כולל למחסור בערכים וחומרי הזנה נדרשים מה שנחשף בשלב מאוחר יותר כאסון רפואי.

הכמות העצומה של נתונים שנוצרים על ידי צרכי המזון על ידי מגוון רחב של תאי גוף, תאי עצב, סינפסות, רקמות, אנזימים, נוזלי הובלת מזון, נוזלי פינוי פסולת (מערכת ניקוז), החומר הנוזלי שבסינפסות,  נשאי מזון, יוצרי אנרגיה ומחסני אגירה הופכים את הנושא למרחב ענק של מחקר בו פועלים חוקרי מזון ותזונאים גם יחד עם ממצאים סותרים לפעמים, הכפכפים לכאורה בהמלצות, וחלקן מבוסס על מה שמיטיב עם תעשיית המזון ולא עם הגוף והדברים הגיעו לידי כך שגם התלמידים המבריקים בבתי ההשכלה תחת אלו נכשלים בתחום הרכבת המזון כתרופה.

מידע מוטעה נדחס אל תוך ספרי דיאטה אל מאמרי תזונה בתקשורת ואלו בהחלט יכולים לגרום לכל נושא ההזנה להיראות כאילו איש לא מבין את היסודות של אכילה בריאה [מקור] אני מבקש להדגיש כי לא מדובר בנבכי הפיזיקה של החלקיקים, אבל גם לא בתורת גולי בבל (במאות השלישית עד החמישית לספירה, מתקופת רב ושמואל עד חתימת התלמוד הבבלי) שהכירו שהעולם שטוח ולא את גוף האדם. דברי הרפואה מפוזרים שם על פי רוב הספר אגב דיון הלכתי, סיפורי חכמים ואגדות. 

כותבי רפואת התלמוד לא רשמו רצפטים הם חיו תחת השלטון הפרסי ושיטת הריפוי שלהם הייתה בהתאם ולא עברו רנסנס במאה ה- 14 או וכפי שכל תחומי המדע עברו מהפכה מהותית מהמאות ה- 16-17 הם נשארו מאחור. רוחם שורה על רבים בקרבנו גם אם אינם ערים לכך [מקור]. התלמוד אם כך מייחס למחלות סיבות הבאות מחוץ לגוף כמו כוכבים, שדים , רוחות רעות או "עונש משמיים", בהחלט לא תזונה. יצוין כי הרמב"ם בספר הרפואה שלו: "פרקי משה"  התעלם לחלוטין מרפואת התלמוד והתייחס בהקשר זה רק להיפוקרטס ולגלנוס: " ואלו הפרקים אשר העמדתים, לא אומר שחיברתים, אבל אומר שבחרתים, וזה שאני לקטתים מדברי גאלינוס, מכל ספריו, (שם). אברהם בנו של הרמב"ם רשם בהקדמת הספר עין יעקב, שאין לקבל את דברי הרפואות של חז"ל ללא בדיקה ואימות: "דע  כי אתה חייב לדעת – כל מי שירצה להעמיד דעת ידועה ולישא פני אומרה ולקבל דעתו בלי עיון והבנה  לענין אותו הדעת אם אמת איתה או לא, שזה מן הדעות הרעות והוא נאסר מדרך התורה ומדרך השכל … כיוון שאנו מוצאים להם (חז"ל) אומרים שלא נתאמת ולא נתקיימו בגמרא דיברי הרפואות  וכענין אבן תקומה [שבת סו ע"ב]  שאמרו (חז"ל), שמונע להפיל הנפלים שלא נתאמת". אין ספק שהרמב"ם הבחין שמדובר בשטויות ולכן הכריע שדברי הלכה שהוכרעו בתלמוד מחייבים את היהודי שמעיין בהם וקיבל עליו את ההלכה היהודית, אך דרכי הרפואה שהם צורכי הגוף ואינם נוגעים להלכה, כמעשה חולין (מסחר למשל) אלו נידונים לדעת הרמב"ם ואין לשמוע ולקבל דבריהם בדיוק כפי שנוהגים בדרכי פרנסה, מלאכת כפיים וכלכלה שאינם נלמדים מחז"ל. חבל שלא מרחיבים כיום על דברי השטות שרשומים שם על כלל הדברים. 

המקרונוטריינטים  – האם התפריט שלכם מתאים למקרוס שאתם צריכים לספק לגופכם?

המונח מקרוס (Macros) מתייחס למקרונוטריינטים – סוג של תרכובות כימיות הנצרכות בכמויות גדולות ומספקות אנרגיה. ששת המקרונוטריינטים הם: פחמימות, חלבונים, שומנים, ויטמינים , מינרלים, וויטינים.  

חומרים מזינים והיכן למצוא אותם

חומרים מזינים מסווגים כפחמימות, שומנים, חלבונים, ויטמינים או מינרלים. מים וסיבים תזונתיים הם גם חיוניים. לכל רכיב תזונתי תפקידים ספציפיים והוא זמין לרקמות הגוף באמצעות תהליכי העיכול והספיגה [מקור].

Nutrients are classified as carbohydrates, fats, proteins, vitamins or minerals. Water and dietary fibre are also essential. Each nutrient has specific functions and is made available to the body tissues through the processes of digestion and absorption

המקרונוטריינטים

פחמימות הן מקור האנרגיה הבסיסי. הם נעים במורכבות מסוכרים פשוטים ועד עמילנים מורכבים. סוכרים נמצאים במזונות מתוקים כמו דבש, בחלב ובפירות. מקורות עיקריים של עמילנים כוללים דגנים, ירקות שורש, קטניות (שעועית, עדשים, אפונה) וכמה פירות כמו פלנטנים ובננות.

שומנים ושמנים תזונתיים הם מקורות אנרגיה עשירים ומספקים חומצות שומן חיוניות. ניתן להשיג אותם גם מבעלי חיים וגם מצמחים. מקורות מהחי כוללים בשר שומני, עופות כמו ברווז ואווז, חמאה, גהי ודגים שמנים. מקורות צמחיים כוללים זרעי שמן (חמניות, חריע, שומשום), אגוזים וקטניות (בוטנים, סויה).

חלבונים, שהם שרשראות ארוכות של חומצות אמינו, מהווים חלק גדול מהחומר המבני הבסיסי של הגוף; הם נחוצים לצמיחתו, לתפקודו ולתיקון. הגוף יכול לייצר חומצות אמינו רבות אך חלקן, הנקראות חומצות אמינו חיוניות, חייבות להתקבל מהמזון. מזונות שונים מכילים כמויות משתנות של אלה. מוצרים מן החי הם מקור עיקרי, אך תערובת של מקורות צמחיים יכולה לספק גם את צורכי הגוף. מקורות עשירים לחלבונים כוללים בשר, דגים, מוצרי חלב, קטניות, אגוזים ודגנים.

ויטמינים חיוניים למעשה לכל התהליכים הכימיים של הגוף ולשמירה על בריאות ושלמות רקמת הגוף. הם נדרשים בדרך כלל בכמויות קטנות, אך יש לצרוך אותם באופן קבוע מכיוון שרבים מהם אינם מאוחסנים היטב בגוף. ויטמין A נמצא רק במוצרים מן החי, במיוחד בכבד, ביצים וחלב, אך פירות וירקות רבים כמו גזר, מנגו ופפאיה מכילים קרוטנים, כימיקלים שהגוף יכול להמיר לויטמין A. מקורות טובים לויטמין C הם פירות וירקות . קומפלקס B נמצא בדגנים, קטניות, בשר, עופות ומוצרי חלב.

מינרלים חיוניים למבנים כמו עצמות ושיניים (סידן) ולתהליכים כמו העברת אנרגיה (ברזל) ותפקוד הגוף והמוח (יוד). אנו זקוקים לכמויות גדולות יחסית של מינרלים מסוימים, כגון סידן – הנמצא באפונה ושעועית, חלב, בשר וגבינה – וכמויות קטנות בהרבה של אחרים, כגון ברזל – הנמצאים בבשר, דגים ורכיכות, ירקות עלים ירוקים כהים ואגוזים. .

מכיוון שלרוב יש צורך בוויטמינים ומינרלים בכמויות קטנות בלבד, הם נקראים מיקרונוטריינטים.

האינדקס הגליקמי
התגובה הגליקמית מתייחסת לעלייה הניתנת למדידה ברמת הסוכר בדם לאחר צריכת פחמימות בתפריט המזון. ככל שהעלייה הגלוקוזית שהמזון יוצר לאחר הארוחה יותר גדולה, כך הערך הגליקמי שלו עולה. דגנים מזוקקים מאוד גורמים לעלייה כללית מהירה יותר וגדולה יותר ברמת הסוכר בדם מאשר דגנים מלאים פחות מזוקקים [מקור]. תגובות גליקמיות גבוהות משפיעות על רמות אינסולין בפלזמה לרעה, הן שנחשבות לבסיס התסמונת המטבולית [מקור]. נראה שתפריט עם אינדקס גליקמי גבוה או עומס גליקמי גבוה (תוצר של אינדקס גליקמי תזונתי וצריכת פחמימות כוללת מוגזמת) מגבירים את הסיכונים לסוכרת מסוג 2 ולמחלות עורקים כליליים, ובהמשך הדרך לאי-ספיקת כליות. עמידות לאינסולין (insulin resistance – או תנגודת לאינסולין מתחילה כאשר אנחנו עוברים את הקיבולת שלנו לאחסון אנרגיה עודפת. תאי השומן בגופנו מלאים יתר על המידה ואין לאן לדחוף את עודף הגלוקוז שזורם בדם) בה ידובר בפרק הבא נקשרת לצרה זו [מקור]. האובדן הדרמטי של סיבים ומיקרונוטריינטים במהלך תהליך הטחינה, וטיהור המזון ממרכיבים שמקלקלים את הרווחים של התעשייה בשל בעיות שימור שהוזכרו כבר קודם עשויים כך נראה לעודד תחלואה על ידי ההשפעות השליליות של מחסור בסיבים הללו בדגנים שמעובדים היטב.

לעומת זאת, דגנים מלאים ומזונות העשויים מדגנים מלאים, יחד עם פירות, ירקות ושעועית, מספקים פחמימות שמתעכלות באיטיות, הן עשירות בסיבים, ויטמינים, מינרלים ופיטונוטריינטים. עדויות רבות מצביעות על כך שאכילת דגנים מלאים או דגנים עתירי סיבים תזונתיים, ולא דגנים מזוקקים מאוד, מפחיתה את הסיכון למחלות לב, כלי דם ואי ספיקת כליות [מקור].

מים

המים נשכחים בדרך כלל בתחומי הרוקחות והתזונה, זאת למרות היותם חומר התזונה החיוני ביותר. אובדן נוזלים, בעיקר בזיעה, שאינו מפוצה כראוי על-ידי שתייה, שכיח בקרב אנשים מבוגרים, חולי כליות, סוכרת ועלול להתבטא בהתייבשות [מקור]. ההסתמנות הקלינית במצב של התייבשות תלויה בכמות הנוזלים שאבדו; ככל שדרגת ההתייבשות חמורה, ניתן לצפות בפגיעה קשה יותר בתפקודים הגופניים והקוגניטיביים של החולה כשהפגיעה המיוחסת לכליות עלולה להיות חמורה. מומלץ לשתות מים בכמויות קטנות ולעיתים קרובות. על מנת לעודד צריכת נוזלים, חשוב שהשתייה תהיה קרירה, טעימה, נגישה ולא מוגזת. יחד עם זאת מצב ההידרציה (Hydration)נקבע על ידי מאזן המים (ההבדל בין כניסת מים לתפוקה) [מקור]. היפו-הידרציה או מאזן מים שלילי מושפעים מגורמים רבים, בין אם נפשיים (כלומר, חוסר תחושת צמא) או מרצון [מקור] וכן מסיבות חיצוניות (למשל, יתר תרופות – שימוש של תרופות מרובות בו זמנית על ידי אדם אחד שמכונה פוליפארמה או צריכה כרונית של תרופות מסוימות). תרופות עלולות לגרום להופעת תת-הידרציה באמצעות הגברת סילוק המים באמצעות שלשול, שתן או זיעה; ירידה בתחושת הצמא או התיאבון; או שינוי של ויסות חום מרכזי. מצד שני, חומרי עזר פרמצבטיים גורמים לשינויים במצב הידרציה על ידי הקטנת זמן המעבר במערכת העיכול או הגדלת קצב מערכת העיכול או חדירות המעיים – עוד בנושא תרופות מייבשות בפרק ו' של התכנית לשיקום הכליות פרק ו'.

כאשר חולה כליות מתחיל "תכנית לשיקום הכליות" יש לשוב ולבחון מצב מים בגופו ומקובל להנחות לשתייה של עד 15 כוסות לגבר ו 12 כוסות מים לאישה.

המים הכוללים בגוף כוללים מים תוך תאיים וחוץ תאיים ותלויים מאוד בכמות המסה הגופנית והשרירית [מקור1, מקור2]. לפרמטר המעיד על הרכב הנוזל הכולל קוראים: הידרציה (HS). בהקשר זה, מאזן מים (WB), מאזן הנוזלים בגוף תלוי ביחס שבין צריכת הנוזלים לבין הפרשתם. מצב שמוגדר כהבדל בין כניסת מים לתפוקה, היחס בין צריכת הנוזלים לבין הפרשתם. מצב זה משמש כפרמטר נפוץ להערכתם של HS. מספר מנגנונים שבאמצעותם מאזן המים–WB נשאר יציב, ובהן מוכרת לכל תחושת הצמא, משמש מגן ופיצוי על אובדן מים באמצעות הפרשת הורמון וזופרסין (Vasopressin), גירוי של מערכת רנין-אנגיוטנסין-אלדוסטרון, הפחתה של מומסי הכליה והפרשת מים [מקור]. במצב אידיאלי, WB, כניסות המים שווה לתפוקותיהם. עם זאת, בנסיבות מסוימות, מתרחש חוסר איזון בין צריכת מים ואיבודם, למאזן המים WB מתקבל סימן שלילי, מה שמוביל לדיאגנוזה: היפו-הידרציה (hypohydration) [מקור]. מצב כזה מסווג כהיפרטוני, איזוטוני או היפוטוני. תת הידרציה היפרטונית מופיעה כאשר איבוד המים עולה על איבוד הנתרן, מצב שנמצא בעיקר בקרב אנשים שסובלים מזיהומים ובתקופות של מזג אוויר מאוד חם [מקור]. כאשר הפסדי המים והנתרן דומים, כמו במקרה של הקאות או שלשולים, לרוב מתרחשת תת הידרציה איזוטונית [מקור]. לבסוף, בהיפו-הידרציה היפוטונית, הפסדי נתרן גדולים יותר מאשר איבודי מים מכונה גם היפונתרמיה: מעבר לתת נתרן בנסיוב עקב שתיית יתר. סוג זה של תת הידרציה שכיח בחולים המטופלים בתרופות משתנות [מקור].

מבוגרים מצמצמים שתיה וחוששים מיתר מים – תופעה זו מפריעה לתכנית לשיקום הכליות. מים מסולקים באמצעות שתן, צואה, הזעה או נשימה ותלויים מאוד בגורמים פנימיים וחיצוניים, כגון פעילות גופנית, מזג אוויר, או דו-קיום של פתולוגיות, למשל, זיהומים, מחלות כליות ו / או שלשול [מקור1, מקור2, מקור3]. בהקשר זה יש להבליט מחקר שפורסם לאחרונה והראה שאיבוד מים שאינו מובחן דרך העור והנשימה הולך וגדל עם הגיל, ומגביר את הנטייה של אנשים מבוגרים ויותר בקרב קשישים להיפו-הידרציה [מקור] כלומר יתר נתרן בדם עקב מחסור במים. שתו מים, החשש מביא להתייבשות ומעלה נתרן בדם, כלומר יתר נתרן בדם עקב מחסור במים וכן להפרעות בתפקוד הכבד, תחושת עייפות לא מוסברת, גם ללחץ דם נמוך, נמנום, טמפרטורת גוף מוגברת, בצקות והפרעות נוירולוגיות [מקור].

בפרק הבא נדון בצרכי האנרגיה של הגוף.

הגם שגופנו מסתגל למחסור. תכונה שמבססת מחלות כרוניות, הוא מוכרח למלא את התאים השונים כדי לאפשר לאבריו להשתמש במולקולות דלק. בהמשך אעמוד על הגורמים המעורבים בתהליך הזה וגם על נושא כאוב שמכונה תנגודת האינסולין שנקשר ביכולתנו להעניק לגוף את החומרים הדרושים להפקת האנרגיה – במידה הנכונה. לפני שנפרד מפרק זה בנושא הרגלי המחסור האנרגטי של אינדיאנים בדרום מערב ארצות הברית הביא לכך שבעבר כבר פתחו הסתגלות למצב זה באמצעות "גנים חסכנים" (thrifty gene). גופם הגיע לידי כך שמצא דרך ליעלה בצורה יוצאת דופן לנצל את מעט הקלוריות שמגיעות אליו מתפריט התזונה שכלל שעועית, דלעת ותירס עם מעט חלבון ושומן מהחי. בהדרגה הוא בא לידי ניצול מרבי של הדלק (הקלוריות) במזון שלהם [מקור].

אנו יכולים לחשוב על גוף האדם כעל סביבה דינמית שבה כל תא צריך להחליף באופן קבוע ולפעמים באופן מחזורי את סוג המצע שמתחמצן ו/או מיוצר בו. התאמה זו היא חיונית והיא מושגת רק באמצעות מספר מנגנוני הרגולציה המעורבים בבקרת הטרנספורמציה וניצול האנרגיה. יתרה מכך,

הסתגלות תאית הופכת מכרעת יותר כאשר אנו בוחנים את התנאים הפיזיולוגיים המגוונים שאורגניזם נחשף אליהם על בסיס יומי.

למשל, במהלך הלילה אנחנו בדרך כלל לא אוכלים, סוג של "צום" שאחר כך מופרע בארוחת הבוקר, ובפעמים אחרות אנחנו פשוט נחים, או מתאמנים. במצבים אלה, סוג וכמות החומרים המזינים הזמינים לתאים משתנה בפתאומיות [מקור]

בהמשך:

סוגי תאים שונים דורשים מולקולות דלק שונות [מקור]

התבוננות בחמישה סוגים שונים של תאים והאופן בו הם משתמשים בדלק ביולוגי או במולקולות דלק: חומצות שומן, חומצות אמינו וגלוקוז גם קטון מרחיב את התמונה –

תאי דם אדומים מסתמכים על גלוקוז לצרכי האנרגיה שלהם והם ממירים גלוקוז ללקטאט דרך מתפורר [מקור] פירובט (תסיסה של חומצת חלב).

תאי המוח מסתמכים על גופי גלוקוז וקטון לצרכי האנרגיה שלהם. גלוקוז הוא הדלק היחיד בו משתמשים בפועל גם תאי המוח וכן תאי הדם האדומים, אליהם הגלוקוז מגיע בנהר ההובלה – זרם הדם; לכן, נוכחותו בזרם הדם, וכמותו שם הכרחית לסיפוק אספקה ​​קבועה לשמירה על תפקודם התקין [מקור]. אינסולין – הוא הורמון פפטיד המופרש על ידי תאי ה-β של איי הלבלב של לנגרהנס ושומר על רמות גלוקוז תקינות בדם בעזרת היכולת שלו להביא לספיגת גלוקוז בתאי הגוף .התפקיד הראשוני של האינסולין הוא זה – וויסות ההומאוסטזיס של הגלוקוז בזרם הדם. הוא שמונח על כתפי האינסולין. הרקמות שיש להן רגישות לאינסולי, מווסתות עבורו, בו-זמנית את הגלוקוז הן על ידי קצב ייצור הגלוקוז מהכבד (והכליות), והן על-ידי קצבי ההסרה שלו מרקמות היקפיות (בעיקר משריר השלד) [מקור]. רקמת השומן שיש לה כזכור תפקיד באיזון ה-pH היא שותפה מרכזית גם בתרחיש זה, המספקת חומצות שומן לא מאוסטריות (NEFA) כדלק חלופי לשרירי השלד, הכבד והכליות. כאשר רמות הגלוקוז בדם יורדות. מנגנונים אלו נתמכים על ידי הפרשת אינסולין. השינויים בהפרשת האינסולין ופעולה מתואמת, מאוד מתואמת על ידי מערכת העצבים המרכזית (CNS) מבטיחה מעבר מצע מתאים בין רקמות כדי לענות על צרכים מטבוליים, כגון במעבר שלאחר ספיגה לאחר ארוחה [מקור2, מקור3, מקור4, מקור5, מקור6]. מחסום הדם-מוח ברוב המצבים מונע גישה של שומנים לתאי מערכת העצבים המרכזית (CNS). לכן, גם תאי CNS מסתמכים אך ורק על גלוקוז כמולקולות דלק שלהם [מקור]. בצום ממושך, לעומת זאת, גופי קטון המשתחררים בדם על ידי תאי כבד כחלק מחילוף החומרים המתמשך של חומצות שומן משמשים כדלקים לייצור ATP על ידי תאי CNS. עם זאת, בשני המצבים ובניגוד לתאי דם אדומים, שחסרים מיטוכונדריות, תאי מערכת העצבים המרכזיים בעלי מיטוכונדריה. לפיכך, הם מסוגלים לחמצן לחלוטין גלוקוז, וליצור כמויות גדולות יותר של ATP.

רקמת השומן משתמשת בחומצות שומן ובגלוקוז לצרכי האנרגיה שלה. תאי רקמת השומן הם מחסן השומן בגוף, נהוג לחשוב שבמהלך צום, מקור חומצות השומן לתאי רקמת השומן הוא המלאי שלהם. מיד לאחר ארוחה רגילה, תאי רקמת השומן מנצלים (כתאי שרירי השלד) גם גלוקוז ובשיעורים משמעותיים [מקור].

תאי הכבד משתמשים בעיקר בחמצון חומצות שומן לצרכי האנרגיה שלהם.

תאי שריר משתמשים בחומצות שומן, גלוקוז ובחומצות אמינו כמקורות האנרגיה שלהם. (חומצות שומן נחשבות הדלק העיקרי ששריר הלב צורכים לתפקודם [מקור]). יחד עם זאת ככל שעצימות האימון עולה, חמצון הגלוקוז עולה על חמצון חומצות השומן.

רוב התאים בגופנו משתמשים בגלוקוז לסינתזת ATP, לסיפוק צרכי האנרגיה שלהם, אך ישנן מולקולות דלק אחרות וחשובות באותה מידה לשמירה על שיווי המשקל או ההומאוסטזיס של הגוף. ואכן, למרות שמסלולי החמצון של חומצות שומן, חומצות אמינו וגלוקוז מתחילים באופן שונה בתאי הגוף השונים, מנגנונים אלו מתכנסים בסופו של דבר למסלול משותף אחד, הוא מחזור TCA, הנודע שמתרחש בתוך המיטוכונדריה (מעגל קרבס מכונה גם מעגל חומצת הלימון. מדובר במעגל, שמתחולל בתוך אברונים בתא הקרויים מיטוכונדריה, הוא שלב ביניים בתהליך הנשימה התאית [מקור]). המקור לאנרגיה משומן נדרש מאוד כי תפוקת ה-ATP המתקבלת מחמצון שומנים היא מעל לפי שניים מהכמות המתקבלת מפחמימות וחומצות אמינו. אז למה לא כל התאים פשוט משתמשים בשומנים כדלק?

המשך

אילוף הכליות הסוררות – כאן

לתחילת המאמר – לפרק א'

לפרק ב' – כאן

לפרק ג' – כאן

לפרק ה' – כאן

נשארו לך שאלות 

אשמח להשיב על כל שאלה 

לטופס פנייה ישירה אל ירון מרגולין – נא להקליק – כאן  

בבקשה לא להתקשר משום שזה פשוט לא מאפשר לי לעבוד – אנא השתמשו באמצעים שלפניכם –

למען הסר ספק, חובת התייעצות עם רופא (המכיר לפרטים את מצבו הבריאותי הכללי של כל מטופל או שלך) לפני שימוש בכל תכשיר, מאכל, תמצית או ביצוע כל תרגיל. ירון מרגולין הוא רקדן ומבית המחול שלו בירושלים פרצה התורה כאשר נחשפה שיטת המחול שלו כבעלת יכולת מדהימה, באמצע שנות ה – 80 לרפא סרטן. המידע באתר של ירון מרגולין או באתר "לחיצות ההחלמה" (בפיסבוק או MARGOLINMETHOD.COM ), במאמר הנ"ל ובמאמרים של ירון מרגולין הם חומר למחשבה – פילוסופיה לא המלצה ולא הנחייה לציבור להשתמש או לחדול מלהשתמש בתרופות – אין במידע באתר זה או בכל אחד מהמאמרים תחליף להיוועצות עם מומחה מוכר המכיר לפרטים את מצבו הבריאותי הכללי שלך ושל משפחתך. מומלץ תמיד להתייעץ עם רופא מוסמך או רוקח בכל הנוגע בכאב, הרגשה רעה או למטרות ואופן השימוש, במזונות, משחות, תמציות ואפילו בתרגילים, או בתכשירים אחרים שנזכרים כאן.

מאמרים אחרונים

• התכנית לשיקום הכליות פרק ג
• התכנית לשיקום הכליות פרק ב
• התכנית לשיקום הכליות
• אכל נקי
• סיבו Sibo צמיחת יתר של חיידקי המעי הדק
• חומצה אלפא לינולנית משפרת את תוחלת החיים – צריכה גבוהה של חומצות שומן מצמחים נחשפה כגורם שמאריך את החיים.
• תובנות חדשות אי-ספיקת כליות תלויה במצבו של ציר FGF23-Klotho
• Tsamba שתי כוסות גרגרי שעורה דגנים מלאים, רצוי אורגניים – מתכון צ'מפה למבקשים להחלים מאי ספיקת כליות
• פאראצטמול (PARACETAMOL) גם פרצטמול או אצטאמינופן (Acetaminophen) – הידוע גם בשם אקמול, רוקסט ודקסמול עלול לפגוע בכליות ובכבד ואסור לשימוש לחולי כליה
• מקצבים בעולם החי – שעון ביולוגי בתאי הגוף
• מזון למוח – המזון הבריא למוח תומך בגמישות מערכת העצבים שלו וביכולת הלמידה, שומר על הזכרון, ומונע מחלות כגון אלצהיימר.
• מרחבי חיים מאריכי חיים – האזורי הכחולים
• קשר הגלוטן – אלרגיה לגלוטן והאם הימנעות מגלוטן מוצדקת?
• מהן עיניים אדומות?
• האם תוסף ויטמין D בולם את מחלת הכליות בקרב סוכרתיים?
• גלוטמין (Gln) -המגן הגדול על בריאות האדם – כל מה שחשוב לדעת
• פיקנוגנול – כל האמת על רפואת עץ האורן והכנת התה ממחטיו
• גלוטתיון כל האמת
• הגיל השלישי, תאוותיה של הזיקנה – ואיך להתבגר יפה, טוב ובריא
• לראשונה, מדענים הצליחו לתרגם לטקסט את הפעילות המוחית של אדם עם שיתוק שאינו מסוגל לדבר.
• רוצה להחלים בצורה פשוטה ביותר, ללא תרופות ממחסור בטסטוסטרון או מירידה במדד ה SHBG ?
• טיפולים מבוססי רירית לזיהומים נגיפיים וחיידקיים
• בני-על – האם יש גבול ביולוגי למספר השנים שאדם יכול לחיות?
• מחסור בברזל
• מה הם בקע (קִילֶה) חתך, מדוע הם מתרחשים ומה לעשות?
• סגולותיהם של זרעי החרדל
• דרכים חדשות לוויסות יעיל של טריגליצרידים (Triacylglycerols) בדם
• שוויון בריאותי?
• רוצה להחלים בצורה פשוטה ביותר, ללא תרופות ממחסור בטסטוסטרון או מירידה במדד ה SHBG ?
• טיפולים מבוססי רירית לזיהומים נגיפיים וחיידקיים
• בני-על – האם יש גבול ביולוגי למספר השנים שאדם יכול לחיות?
• מחסור בברזל
• מה הם בקע (קִילֶה) חתך, מדוע הם מתרחשים ומה לעשות?
• קרום התא – הממברנה והדלקת הכרונית
• אי ספיקת כליות – טיפול ללא תרופות
• עשרת המזונות הבריאים ביותר לחולי כלייה על האצות והפוקוקסנטין, חלק 7.
• אילוף הכליות הסוררות
• סגולותיהם של זרעי החרדל
• דרכים חדשות לוויסות יעיל של טריגליצרידים (Triacylglycerols) בדם
• שוויון בריאותי?
• האם תזונה נוגדת דלקת יכולה לעזור?
• חידושים ומהפכות בנושא יתר לחץ דם.
• נוגדני ANF – גורם אנטי גרעיני ונוגדן אנטי-ציטופלזמי של נויטרופיל – ANCA
• תעוקת חזה מיקרו-וסקולרית
• "מגיפת המאה העשרים ואחת", מיתוסים רפואיים: כל מה שחשוב לדעת על אלרגיות
• מזון כתרופה
• חומציותו של הנוזל הבין תאי בגוף האדם מונעת תהליכי החלמה במחלות כרוניות קשות – מה לעשות?
• אנטיביוטיקה – על נזקיה לאנשים בכלל ובפרט לחולים
• תזונה תאית
• כל מה שאתה צריך לדעת על מיקרו-תזונה – ויטמינים ומינרלים
• להתסיס שיבולת שועל – מתכון וכל הסודות.
• כל מה שאתה צריך לדעת על מיקרו-תזונה – ויטמינים ומינרלים
• להתסיס שיבולת שועל – מתכון וכל הסודות
• למה מדידת הויטמין B12, רחוקה מלהיות מדויקת?
• הומוציסטאין, ויטמינים ומניעת מחלות כלי דם
• ירקות ירוקי עלים לרוב טובים לבריאותנו, לפעמים הם לא – רוצה לדעת מתי כדאי לצרוך עלים ירוקים?
• תרופות ללחץ דם גבוהה נמצאו כקשורות לסיכון מוגבר לסכיזופרניה
• חומץ אננס – רוצה לדעת כיצד להכין תרופה ביתית, אנטי-דלקתי מקליפות האננס?
• תחמוצת החנקן (NO) כיווץ תאי האנדותל, מחלות כרוניות קשות – ודרכי ריפוי חדשות
• תרופה ישראלית חדשה לקורונה
• יתר לחץ דם – שינוי פרדיגמה וגישות חדשות – לחץ דם גבוה וטיפול טבעי ללא תרופות לאחר שטיפול תרופתי נערץ כשל
• מזון כתרופה – שמן זית ושמן קנולה או חרדל הצילו מאות ילדים בעולם.
• מחשבון מדידה והערכת קצב הסינון הגלומרולרי (GFR) אשר מבוסס על קריאטינין, נתוני גוף, גיל, גזע ומין.
• מזון כתרופה – אפשר להחלים מאי ספיקת כליות
• עשרת המזונות הבריאים ביותר לחולי כלייה – על השעורה (דגן) ופעולות נוגדות דלקת כולל עיכוב גורם נמק גידול אלפא – Tumor necrosis factor alpha (TNF-α).
• על הנקמה ודמימותיה
• גודש נוזלים בריאות – בקרב חולי כליה
• איך להיראות צעיר מגילך – כל הסודות
• על ההשפעה האיומה של חלבון מן החי על הכליות
• עשרת המזונות הבריאים ביותר לחולי כלייה – קמח קליפת רימונים (PPF) .9
• Reconstruction of erythropoietin by the kidneys without drugs
• קטואנאלוג ketoanalogue
• תרופות ללחץ דם גבוהה נמצאו כקשורות לסיכון מוגבר לסכיזופרניה
• חומץ אננס – רוצה לדעת כיצד להכין תרופה ביתית, אנטי-דלקתי מקליפות האננס?