נתקע לי בגרון – דיספגיה

פורסם ב ע"י ירון מרגולין — אין תגובות ↓
קשיי בליעה המתרחשים לעיתים רחוקות בדרך כלל אינם מקור לדאגה, בצילום הכותב והמטפל ירון מרגולין בבית קפה סוכות 2023. צילום יורי מרגולין.

דיספגיה (Dysphagia) של הושט היא מצב בו קיימת תחושה שהאוכל נתקע בגרון או בחזה.

למה משהו תקוע לי בגרון אבל אני בכל זאת נושם, ולא נחנק?

התחושה של מועקה בגרון שכיחה מאוד בקרב האוכלוסייה, והתופעה מכונה בדרך כלל גלובוס היסטריקס, בלטינית Globus Hystericus, כלומר תגובה היסטרית המתבטאת כסימפטום גופני. 

הוושט (œsophagus) יושב ליד קנה הנשימה, שהוא הצינור שאנשים נושמים דרכו. כל עוד האוכל תקוע בוושט, אף אחד לא אמור להיונזק גם אם מרגישים שאתם עומדים להיחנק.

רוב האנשים שחווים חנק ברמה זו או אחרת בזמן הארוחה נבהלים מכך מאוד.

באופן כללי מדובר ככל הנראה בבעיה גופנית, כיווץ שרירי כרוני, שמקורם רגשי (דמימה), ייסורי מצפון, ויתור ארוך שנים על הנאות קטנות ועל מימושומ'ל הרצון האישי, בהבדל משאיפות קרייריסטיות, משפחתיות או חברתיות וגם חרדה שמכווצת את שרירי הוושט לאורך שנים, ועתה מופיע הנזק. יש ומדובר במחלת ריפלוקס גסטרו-וופגיאלי (GERD). בכל אופן אם בבדיקה לא מגלים בעיה רפואית, כגון הצרות של הוושט (סקלרודרמה) התקף אסטמה, רפלוקס, תגובה אלרגית, נחירות חזקות בלילה, גוש המתפתח בגרון או בוושט, השמנת יתר והפרעות שינה שונות, גם  עישון וליחה מוגברת. התקפי חרדות, לחץ נפשי, התקפי פאניקה ופעילות יתר של בלוטת התריס -מחסור ביוד, חוסר סלניום או עודף פלואור במים גם דמימה בשרירים שנצמדים לעצם הלשון עלולים להוביל לתת פעילות של בלוטת התריס (תירואיד) או מחלות ריאה שונות, כולל COPD, דלקת גרון חריפה, דלקת מסוג EOE, החולה בדרך כלל יאובחן עם גלובוס היסטריקוס והתופעה של התחושה המעיקה בגרון נובעת בגלל חרדה או התקף פאניקה וכיווץ שרירים כרוניים שנובע מהתרגשות נוקשה זו. אדם עם רגשי אשמה לוחץ על השיניים שלו גם במהלך השינה ומפעיל בעוצמה ולאורך זמן את שרירי הבליעה הוושט ומייצר וליחה מוגברת. אדם בעל ייסורי מצפון לוחץ את הלשון אל קדמת הלסת העליונה ומפעיל את בלוטות הרוק ואת שרירי הלשון, הלסתות והוושט.

כל אלה עשויים להתקשות בעת בליעת מזון ונוזלים ולהעלות תחושת חנק של ממש [מקור]. האדם חווה אוכל תקוע בגרון או גוש בגרון בזמן הארוחה, אבל התופעה התרחשה מבחינה רגשית הרבה קודם לכן. הטיפול עשוי להיות פשוט, כמו לגימת סודה או מי טוניק, לסיוע בבליעה ויידרשו בהמשך עוד שינויים באורח החיים וכמובן עבודה על הרפיית השרירים גם התבוננות מחודשת ברגשות הנלווים ומי שמעדיף  כדורים יפנה ויקבל אותם בהמלצת רופא (רופא אף אוזן גרון או מומחה אחר).

ירון מרגולין – תחושת חנק מתקרבת – שתו סודה.

בליעה היא תהליך מורכב. בו מתרחש מעבר של מזון מהפה אל הוושט דרך הלוע. כשאוכלים, השרירים והעצבים פועלים יחד במטרה להעביר את המזון אל הבטן. בהחלט אפשרי שמשהו ישתבש במהלכה, ויעורר את התחושה שיש לך אוכל תקוע בגרון.

כאשר נוגסים במזון מוצק, מתחיל תהליך בן שלושה שלבים [מקור]:

לעיסת מזון מכינה את המנה לבליעה. הלעיסה מאפשרת למזון להתערבב עם הרוק, ובמהלכה הוא הופך למחית לחה.


שרירי הלוע מתכווצים והסוגר הוושטי העליון נרפה ונמתח, דבר המאפשר את מעבר המזון לוושט. איור בחסות ויקיפדיה – כאן

ירידה בתפקוד הכליות – מה לעשות?

רפלקס הבליעה מופעל כשהלשון דוחפת את האוכל לחלק האחורי של הגרון. בשלב זה, היפופרינקס מתכווץ וקנה הנשימה נסגר בחוזקה, והנשימה עצמה נעצרת. האדם מוגן והמזון לא יכול לרדת בצינור הלא נכון.

השריר המפריד בין הגרון לוושט, שריר הלוע הטבעתי – שריר הקריקופרינגיאלי (קריקופרינגאוס Cricopharyngeus muscle), באיור למעלה [מקור], הוא השריר שנמצא בנקודה התחתונה ביותר של הלוע, בנקודת המפגש בין הלוע לוושט. הנקודה הזו גם הצרה ביותר וכשהוא אינו מצליח להרפה, לאחר הכיווץ החזק במהלך הבליעה, מתחולל כנראה הרגע בו האדם חש חנק. הכיווץ הבלתי פוסק יוצר את התחושה, לא בהכרח מזון. סידור השרירים בחלק התחתון של הגרון, מכונים היפופרינקס, עוזר לתמוך ולהעלות את הלוע במהלך הבליעה. שרירי הגרון האלו, נקראים מבחינה רפואית המכווצים, והם מסודרים שם בזווית. כאשר אדם בולע, המוח מאותת לשרירי הגרון בהיפופרינקס להתכווץ. בכיווץ שרירי ההיפופרינקס, המכווצים, הגרון עולה ולאחר מכן השרירים דוחפים את המזון לוושט, בערך באזור החוליה הצווארית השישית (C-6) שם תחילתו של הוושט.

החלק העליון של הוושט מוגדר על ידי שריר ה-cricofaryngeus. באיור למטה אפשר לראות זאת. שריר הקריקופרינגאוס נמצא במתח כרוני. הוא מכווץ רוב הזמן כך הוא דואג לשמור את המזון בוושט עצמו במהלך הבליעה. כאשר בולעים מזון, אלפיות שניות לאחר התכווצות הגרון או שרירי הלוע, נשלח סימן מהמוח לשריר הקריקופרינגאוס להירגע ולאפשר למזון לעבור מהגרון אל הוושט (esophagus). במקרה בו שריר ה-cricopharyngeus שנמצא בחלק העליון של הוושט לא רפה, נרגע לחלוטין או לא רפה מספיק מהר, המזון שנבלע נדחק אל החלק העליון של הוושט באזור שריר cricopharyngeus ומתרחשת חוויית חנק או מתעוררים תסמינים שמקורם מזון או הפרשות ריריות שנתקעים בכיס [מקור] שנראה באיור למטה.

יתכן לעתים שהכיס מתמלא, אל דאגה הוא גם מתרוקן באופן ספונטני. המזון ממשיך אל תחתית הגרון מה שגורם למטופל להשתעל

[מקור]. רעשי גיהוק שמופיעים במהלך הבליעה יכולים להצביע על כך שהאוויר הכלוא בכיס נסחט החוצה כאשר המזון ממשיך למטה ונדחס במהלך הבליעה.

במצב תקין המזון פשוט ממשיך אל הוושט וממנו למטה אל תוך הקיבה.

כשהאדם מרגיש שמשהו ממנה נתקע ולא ירד עד הסוף, אין זה אומר שבאמת הגוש תקוע בוושט. גם אם חלק ממנו לא ירד עדיין חשוב מאוד לדעת שהנשימה לא מושפעת כי הגוף ומנגנון האכילה דאג שקנה הנשימה יהיה ריק. עם זאת, בשל התחושה שמשהו תקוע אנשים עלולים להשתעל או לנסות להרטיב את הוושט.

שיעול לאחר אכילה, ירידה בלתי מוסברת במשקל, ריח רע מהפה (הליטוזיס) ובובוריגמי (Borborygmi): רעשים או נהימות, שהקיבה והמעיים משמיעות כשמזון, נוזלים וגזים עוברים דרכם, זו תופעה רגילה, אך כשהבובוריגמי מתרחש בצוואר אלו הם חלק מהתסמינים הנובעים מבעית ה"חנק" ויתכן שמדובר כאן בהתקעות מזון ולא רק בתחושה [מקור]. 

תסמינים של תחושת מזון תקוע בוושט מאיימים על רוב האנשים, בפרט בהתחלה. אלו מתפתחים מיד לאחר שחווית הניתקע לי בגרון מתחילה. לפעמים יש כאבים חזקים בחזה, הזלת ריר מוגזמת מהפה מצטרפת לחוויה הקשה. יש לזכור כי לעתים קרובות יש דרכים לפתור את הבעיה בבית:

קודם כל ללגום תחילה לאט סודה.

דלקת אאוזינופילית של הוושט (EOE), היא תופעה נדירה יחסית אשר גורמת להימצאות תאי דלקת מסוג אאוזינופילים בוושט. אאוזינופילים הם תאי דם לבנים, חלק חשוב ממערכת החיסון, מתפקידם להגן על הגוף מפני סוגים מסוימים של זיהומים, הבעיה שהם לא אמורים להיות בוושט. אם הם מופיעים בוושט, זו גם יכולה להיות סיבה לתחושת המחנק. תחושה שמקורה דלקת והטיפול דורש גם בדיקה של גסטרואנטרולוג. זה הזמן לשקול שימוש בחומץ אננס.

חומץ אננס – רוצה לדעת כיצד להכין תרופה ביתית, אנטי-דלקתי מקליפות האננס?

רשימת המאכלים שאסור לסובל מדלקת אאוזינופילית של הוושט (EOE) ארוכה וכוללת מעבר לתפריט צמחוני.

אסור לאכול חלבונים מהחי (בנושא זה אפשר לקרוא עוד במאמרי: כאן) בשר, דגים, עופות, ביצים, חלב, גבינות, צדפות ואפילו שרימפס וקלמרי. 

התפריט כולל מעט חלבון צמחי – למדו להכין נאטו בבית – המתכון לנאטו נמצא כאן. מנת כוסמת ירוקה יכולה לקדם את מצבך, על קסמי הכוסמת הירוקה והדרך להכין ממנה מנות – כאן. ירקות חיים כמו תפוחי אדמה (1 ביום חי) ותפוחי אדמה מבושלים לפי הצורך, אבוקדו, בצל, שום, קצת תפוחי עץ והרבה מיץ ירוק. טופו, חלב סויה יש מקרים שמותר לאכול גם מוצרי חלב למעט אלו שיש בהם תוספי חלבון. חייבים להוסיף סיבים תזונתיים – עליהם במאמרי – כאן.

למאמרי 3 המיצים

קושי בבליעה, החל ממזונות מסוימים או נוזלים יכול להתעורר בעקבות תקלה בדיברטיקולום של זנקר (באיור למעלה). קושי באכילה ובשתייה מכונה גם דיספגיה (Dysphagia), ירידה במשקל, איגום מזון בתוך הדיברטיקולום, מה שעלול לגרום לרגורגיטציה תכופה (אי ספיקת מסתם שעלולה להוביל לזרימה בלתי תקינה של המזון בצנרת הנכונה) ויכול להוביל לשאיפה (מעבר של מזון או חומר מסוכן אחר לריאות) דלקת ריאות וריח רע מהפה. 

אבחון הדיברטיקולום של Zenker עלול להידרש כאן, ועשוי להתבצע על ידי אנדוסקופיה, הערכה אנדוסקופית תפקודית של בליעה או באופן אמין יותר, בליעת חומר שמכונה בריום עם וידאופלואורוסקופיה, יכול לחשוף את הבעיה. הטיפול הרפואי בדיברטיקולום של Zenker סימפטומטי תמיד כמעט לכאורה לא מבקש החלמה, אלא לאפשר לחיות עם המצב, לכן הוא גם יכול להיות כירורגי או אנדוסקופי. הגישה הכירורגית לא באה לאפשר לגוף לתקן את המצב. לשם כך צריך לפנות למומחי החלמה, לשנות אורח חיים ולגלות מי מהמזונות שלך או הרגשות של פוגע במערך הבליעה שלך.

נושא זה דורש עבודה, שינוי חיים ויכול להביא אותך לפיתוחם של כישורי חיים ויכולות חדשות גם להביאך לעולם מיטבי, אבל לא זה הנושא הרפואי –

הדרך הממסדית כוללת חתך צוואר חיצוני עם מיוטומיה של קריקופרינגאוס (דיברטיקולוטומיה), עם או בלי התערבות פאוץ' (היפוך, דיברטיקולופקסי או דיברטיקולקטומי). הגישה האנדוסקופית, תוך שימוש באנדוסקופים קשיחים או גמישים, כוללת רק דיברטיקולוטומיה, שבה

מנתקים את המחיצה בין לומן הוושט (œsophagus) והדיברטיקולום ושריר הקריקופרינגאוס ליצירת תעלה אחת.

מקור האיור למעלה בצילום מסך מהמאמר: "Zenker’s diverticulum" – כאן.

חסימה פרוקסימלית (proximal obstruction) בשריר הקריקופרינגאוס (cricopharyngeus muscle) שבאיור למעלה או בסמוך לו דורשת התערבות של מומחי אף אוזן גרון.

לחלופין, אם החסימה ממוקמת מהוושט הצווארי ועד לקשת אבי העורקים, לפנות לשירות גסטרואנטרולוגיות (GI) לבדיקה אנדוסקופית. פגיעות קרובות לשריר ה-cricofaryngeus, כבר ייתכן שיש צורך בהתערבות כירורגית ובניתוח בית החזה [מקור].

 דרכים להסיר מזון תקוע בגרון ללא תרופות

לשתות מי סודה

 הטריק של סודה

שתיית משקה מוגז יכולה לעזור להניע הלאה מזון שנתקע בוושט

[מקור]. רופאים ואחי חירום משתמשים לעתים קרובות בטכניקה הפשוטה הזו כדי לפרק מזון. שתו סודה להרגעת התחושה. גם אם לא יודעים בדיוק איך הסודה משפיעה לטובה, כנראה שגז הפחמן הדו חמצני שבסודה מסייע בפירוק המזון התקוע. יש שחושבים שחלק מהסודה נכנסת לקיבה, ומשחררת גזים ממנה. לחץ הגז פועל וכנראה שגם הוא יכול לעקור את המזון התקוע ממקומו [מקור].

 אני ממליץ להחזיק כמה בקבוקים או פחיות סודה או מי סלצר (seltzer water) בבית וללגום מעט מיד לאחר שתבחין במזון התקוע.

תרופות תוססות

 תרופה מבעבעת שאסורה לחולי כליה כמו אלקה-סלצר (מכילה חומצת לימון נטולת מים, אשלגן ביקרבונט ונתרן ביקרבונט) עשויה לסייע בפירוק מזון שנתקע בגרון. כדאי לבחון את רשימת הנזקים שעלולים להגיע בעקבות נטילתם. תרופות תוססות מתמוססות כאשר מערבבים אותן עם נוזל. ואז, בדומה לכאורה למתרחש בנוכחות מי סודה, הבועות שהן מייצרות בעת ההמסה עשויות לסייע בפירוק המזון ולייצר לחץ שעלול לעקור אותו. במצבי לחץ גם אם אין לך אלקה-סלצר, אפשר לערבב כפית סודה לשתייה (נתרן ביקרבונט) עם מים וללגום. לחולי כליה, סוכרת 2, אסור להתקרב לסודהנלשתיה, בכלל זה למאפים שמכילים אותה. גם זו תרופה ידועה בשימוש הממסד, שעשויה לעזור לעקור מזון באותו אופן.

מים

לגימות של מים רגילים עשויות לעזור לשטוף את האוכל שנתקע בוושט שלך.  בדרך כלל, הרוק שלך מספק מספיק סיכה כדי לעזור למזון להחליק בקלות במורד הוושט.

יש לזכור שאם האוכל לא נלעס כראוי, ייתכן שהוא יבש מדי. לגימות כאלה של מים כשהן חוזרות ונשנות עשויות להרטיב את המזון התקוע, ולגרום לו לרדת ביתר קלות.

 חתיכת אוכל לחה או משומנת

 לבלוע משהו אחר, נשמע קצת אלים, אבל אם הוא למשל, חתיכת לחם טבולה במים או חלב או בשמן סובין אורז ואפילו בשמן זית בהחלט יכול לרכך אותה. שמן זית הוא חומר סיכה טבעי, שלא יתמוסס מיד עם הרוק ומיצי העיכול ויכול להחליק את הפרט שנתקע למטה.

משק מרגולין שלום – שמן זית מעולה – רמת החומציות המצויינת שלח היא 0.2! והיא נדירה בהחלט. הטעם והארומה מתאימה לאניני הטעם המבקשי השמן כתרופה.

נסו לבלוע ישירות כף אחת או שתיים של זמן זית, הוא יצפה בשכבה שומנית את העצם ואת הגרון ויקל עליכם לבלוע את העצם או להשתעל ולפלוט אותה החוצה, או לטבול בו פרוסת לחם, כך שנגיסות קטנות, יכולות להניע את התקוע בגרון הלאה.

אפשרות יעילה נוספת היא ביס מבננה, מרשמלו, מזון רך שיכול לדחוף קדימה ולפנות למענך את צנרת העיכול הצווארית. את המרשמלו יש ללעוס היטב טרם בליעתו.

להמתין קצת  – זה יעבור

מזון שנתקע בגרון חולף בדרך כלל מעצמו, בהינתן זמן מה. סבלנות יכולה לאפשר לגוף לפעול למענך.

 מה קורה אם האוכל נשאר תקוע בגרון?

אם אינך מסוגל לבלוע את הרוק שלך ואתה חווה מצוקה, פנה לחדר המיון המקומי שלך בהקדם האפשרי. אם אינך במצוקה, אך האוכל עדיין תקוע, תוכל לבצע הליך אנדוסקופי להסרת המזון תוך 24 שעות. אלא שלאחריו, יש סיכוי לנזק לרירית הוושט שלך בשל החילוץ האלים.

 אחת הבעיות הנפוצות ביותר היא היצרות של הוושט הנגרמת מהצטברות של רקמת צלקת או היצרות של הוושט. הגוף יוכל בדרך כלל לתקן זאת בהדרגה, נושא שנקשר באפיגנטיקה, מזון כתרופה ביולוגית עליו אפשר לקרוא במאמרי – כאן. החלמה איטית היא משימה וזו דורשת רצון להחלים ויכולת התמדה בעבודה קשה. מומחה יכול לטפל בהיצרות הוושט על ידי הצבת סטנט או ביצוע הליך הרחבה.

 מומלץ להשתעל בחוזקה. להתכופף קדימה ולבקש ממישהו לתת כ 5 מכות מגב העליון מאחור.  נושא זה יכול לעזור לעקור את המזון התקוע.

תמרון היימליך

אם מי סודה, מכות בגב לא משחררות את המועקה, יש לבצע -5 תנועות בטן, המכונות תמרון היימליך (על שם הנרי ג'. היימליך). הוא תמרון לפתיחת נתיב אוויר החסום על ידי גוף זר באמצעות הגברת הלחץ בחלל הבטן ובבית החזה. משתמשים בלחיצת הבטן על הסרעפת ודחיקת האוויר בריאות בלחץ החוצה.

יש לבצע תמרון היימליך, אבל רק בעת שנחסם נתיב האוויר לגמרי (חסימת נתיב אוויר חמורה) על ידי גוף זר.

המטפל נעמד מאחרי המטופל בעמידה, המניח יד אחת באגרוף כאשר הבוהן בה מופנית למעלה, היד השנייה מונחת מעליה, ואז מפעילים לחץ לכיוון פנים ומעלה, כנראה בוידאו המצורף למטה. יש לבצע את התמרון שוב ושוב עד ליציאת הגוף הזר או עד שהמטופל מאבד את הכרתו.

נשארו לך שאלות 

אשמח להשיב על כל שאלה 

לטופס פנייה ישירה אל ירון מרגולין – נא להקליק – כאן  

בבקשה לא להתקשר משום שזה פשוט לא מאפשר לי לעבוד – אנא השתמשו באמצעים שלפניכם –

    שמי Name:


    טלפון phone:


    דוא"ל (כדי שאוכל להשיב לך מכל מקום בעולם) Email:


    איך אני יכול לעזור לך How can I help you:


    אפשר לקבל את בדיקות הדם החריגות שלך Exceptional laboratory tests:


    למען הסר ספק, חובת התייעצות עם רופא (המכיר לפרטים את מצבו הבריאותי הכללי של כל מטופל או שלך) לפני שימוש בכל תכשיר, מאכל, תמצית או ביצוע כל תרגיל. ירון מרגולין הוא רקדן ומבית המחול שלו בירושלים פרצה התורה כאשר נחשפה שיטת המחול שלו כבעלת יכולת מדהימה, באמצע שנות ה – 80 לרפא סרטן. המידע באתר של ירון מרגולין או באתר "לחיצות ההחלמה" (בפיסבוק או MARGOLINMETHOD.COM ), במאמר הנ"ל ובמאמרים של ירון מרגולין הם חומר למחשבה – פילוסופיה לא המלצה ולא הנחייה לציבור להשתמש או לחדול מלהשתמש בתרופות – אין במידע באתר זה או בכל אחד מהמאמרים תחליף להיוועצות עם מומחה מוכר המכיר לפרטים את מצבו הבריאותי הכללי שלך ושל משפחתך. מומלץ תמיד להתייעץ עם רופא מוסמך או רוקח בכל הנוגע בכאב, הרגשה רעה או למטרות ואופן השימוש, במזונות, משחות, תמציות ואפילו בתרגילים, או בתכשירים אחרים שנזכרים כאן.

    For the avoidance of doubt, consult a physician (who knows in detail the general health of each patient or yours) before using any medicine, food, extract or any exercise. The information on Yaron Margolin's website or the "Healing Presses" website (on Facebook or MARGOLINMETHOD.COM), in the above article and in Yaron Margolin's articles are material for thought – philosophy neither recommendation nor public guidance to use or cease to use drugs – no information on this site or anyone You should always consult with a qualified physician or pharmacist regarding pain, bad feeling, or goals and how to use foods, ointments, extracts and even exercises, or other remedies that are mentioned as such

    מאמרים אחרונים

    נשלח ב כללי

    Cystatin–C ציסטטין סי – מדידת התפקוד הכלייתי הפקעיתי (הגלומרולארי) – שיטות ישנות ולא יעילות (קריאטינין) וחדשות מבוססות ציסטטין–C

    פורסם ב ע"י ירון מרגולין — אין תגובות ↓
    ציסטטין–C זוכה פחות לתשומת לב מסיבה לא ברורה. מקור האיור למעלה בצילום מסך מהמאמר What is Hypouricemia?  מכאן 

    התועלת של מעקב אחר קצב סינון הכליות אינה מוטלת בספק. כיום קצב הסינון הגלומרולרי (eGFRcys) מוערך הן על קריאטינין (eGFRcr) ועל חלבון ציסטטין C (cystatin C) כשהראשון תלוי גיל, מין ומסת שריר והשני לא, על מנת להבין  את מצבן של הכליות. לאחרונה החלו החוקרים להשוות את הביצועים של שני המדדים המשתנים ב-eGFR בזיהוי חולים בסיכון גבוה למחלת כליות סופנית (ESRD). התוצאה מדהימה – ציסטטין C הוא הדרך הנכונה.

    למאמרי – אבחון מוקדם למחלת הכליות יכול להציל חיי אדם

    דרכים חדשות לוויסות יעיל של טריגליצרידים (Triacylglycerols) בדם

    תפקוד כליות חיוני לשמירה על הומאוסטזיס. הכליות ממלאות תפקידים פליאוטרופיים חשובים כולל סילוק מוצרי פסולת מטבוליים, רעלים אורמיים, ושמירה על איזון מים-אלקטרוליטים וגם על לחץ הדם. אבחון מוקדם של הפרעה בתפקוד הכלייתי ופתיחה מיידית בטיפול מתאים הוכחו בקליניקה ללחיצות ההחלמה כמאפשרים החלמה מלאה וברפואת הממסד הם חיוניים להישרדות ודחיית יום הדין. (על הדרך להחלמת הכליות- שיטת "אילוף הכליות הסוררות'' – כאן) למרבה הצער, המדד המקובל ומבוסס על קריאטינין חסר רגישות וספציפיות לתפקוד הכליות. נושא זה הכרחי להבנת המצב, הטיפול, שינוי תזונה, תוספי מזון, תכיפות טיפולים ב"לחיצות ההחלמה" או תחילת דיאליזה ופניה לתורם כליה או חיפוש נואש אחריו. עם זאת, העדויות לאחרונה הולכות ונערמות, ומלמדות אותנו על כך ש-cystatin C (cysC בעבר נקרא פוליפפטיד בסיסי נוירואנדוקריני או פוסט-גמא-גלובולין) עשוי להחליף את הקריאטינין ולשמש כסמן מדוייק יותר לסינון הגלומרולרי. CysC נוכח בכל רקמות הגוף ובנוזלי גוף שונים, הוא חלבון השייך לקבוצה של מעכבי ציסטאין פרוטאזים המיוצרים בעיקר על ידי תאים בעלי גרעין. (ציסטאין פרוטאז הוא אנזים מסוג פרוטאז המפרק רצפים של חומצות אמינו. לציסטטינים בכללם תכונות אנטי-מיקרוביאליות, אנטי-ויראליות ואימונומודולטוריות שונות ובכוחם למנוע התפרצות של מחלת הסרטן [מקור1, מקור2].) בשל הקוטר המולקולרי הנמוך של ציסטטין C (3 ננומטר) משקל מולקולרי נמוך ו-pI חיובי ניתן לסנן אותו בחופשיות על ידי הגלומרולוס [מקור]. לכן הוא מסונן בקלות על ידי הכליות [מקור1, מקור2]. במחלת כליות, אובדן של cystatin C כלומר עליית המדד שלו בשתן גדלה עקב כשל בספיגה חוזרת בשל נזק צינורי, שהוא תופעה של המחלה. במילים פשוטות יותר:

    הכליות מנקות את הדם ומפרישות דרך השתן את המיותר, מזיק ורעיל, אבל חכמות דיין להחזיר לדם (ספיגה חוזרת) את כל מה שעבר ניקוי, סינון ונדרש לתפקוד תקין של הגוף. ככל שמתרחבת קריסת הכליות, נמצא בשתן חומרי הזנה שהגוף זקוק להם ולא מערכת השתן. בדיקת שתן נועדה בדיוק למטרה זו.

    כך מדדים, ומזהים יסודות מזון שלא אמורים להימצא בשתן, בו. למשל, אלבומין שנמצאים מעל לטווח הנורמה, אלו חלבונים שמשקפים פגיעה בספיגה החוזרת של הכליות, או אם תירצו את הרעבת הגוף מסיבה זו. (עוד על כך במאמרי על מערכת השתן, פגעיה ודרכי החלמה – כאן). אפשר לומר שמדדי בדיקת השתן מצביעים גם על ירידה בתפקוד הכליות, על האזור המדוייק בנפרון בו הנזק מופיע (ע"פ החומר שאמור לחזור לצרכי הגוף באותו מקטע, אך מופיע בשתן בשל פגיעה בו) נושא נוסף מאוד חשוב להבנה משתקף מהבדיקות לכאורה נקשר בטיפול התרופתי לכאורה ועל פי ניסיון, הפגיעה בספיגה החוזרת של הכליות הולכת ומתעצמת (ומשתקפת במדד יורד או בירידה של ה-GFR), כך למשל תרופות משתנות מייבשות את הצנרת ועלולות לפגוע בה. נושא זה משתקף בעליה במדדי הקריאטינין. כך תרופות עלולות להשתקף כמי שמשתבשת לכאורה את מערכת החזרת חומרי ההזנה הנדרשים לגוף. כאמור כאשר חומרי ההזנה עוברים לצנרת הניקוז ומסולקים עם השתן. הגוף מורעב, השתן מועשר ועולה רמת ציסטטין C בדם. לכן נדרש טיפול ב"מזון כתרופה" להשלמת החסרים מצד אחד, להגמשת העורקים מצד שני ולמתן אפשרות לסלק, אם הנפרולוג יסכים, את התרופות. נחזור לנושא המרכזי הציסטטין C – אם הציסטטין סי מופיע בשתן הוא עשוי לנבא או להזהיר, ויודגש, בשלב מוקדם ותחילי מפני התפתחות של מחלת כליות כרונית [מקור].

    אדם שנכנס לטיפול בשלב שהוא קדם-קליני, יכול להחלים בתוך כמה שבועות לגמרי

    או למנוע מעצמו מחלה שגורמת לאבדן חיים. נושא נוסף חשוב ומי שעומד לטובת בריאות האוכלוסייה. בהבדל מקריאטינין, ציסטטין C כביו מרקר מיטיב עם הדורשים החלמה בקרב החולים מכיוון, שריכוז הסרום שלו אינו תלוי במין, גיל או במסת השריר, כלומר נתונים משתנים שמשפיעים על הקריאטינין בהערכת קצב הסינון הגלומרולרי (GFR) לא מאיימים על הבנת המצב בבדיקת ציסטטין סי, וחלקם במקרה של קריאטינין לא ממש מאפשרים דיוק, בלשון המעטה. נושא זה היה ועודנו הבסיס לפרישה ממדד האוראה (Bun, שהוא החנקן שמקורו במולקולת שתנן.(urea.) בראשית שנות ה-60, כסמן מרכזי לתפקוד הכליות [מקור]. ריכוז שתנן בדם יכול להשתנות בהשפעת תפריט תזונה, בשל תפקודי הכבד, ובמספר מצבי מחלה. קראטינין הוא תוצר מטבולי של קראטין ופוספו-קראטין ברקמת השריר [מקור]. ידוע שמסת השריר של מטופלים מבוגרים יותר, בעיקר הקשישים, היא בדרך כלל נמוכה וכן התזונה שלהם מצומצמת מטבעה יותר, מה שעלול להתבטא בתוצאות קראטינין בתחום הנורמאלי (“blind“ range), וזאת למרות ירידה ב-GFR, נושא זה עלול למנוע זיהוי של בעיה כלייתית, כשהיא קיימת.

    קראטינין כסמן ביולוגי אינו רגיש לגילוי ירידות קטנות ב-GFR כתוצאה מהקשר הלא-לינארי בין רמתו בפלזמה לבין ה-GFR [מקור]. או חשוב מכך להצלת חיי אדם, עליות משמעותית בטיפולי החלמה במדדים נמוכים מאפשרת להתרחק מדיאליזה ולקדם החלמה. הבדיקה המטעה עלולה להרוס טיפול מחלים ולהנחות להתחיל דיאליזה, שאין חזרה, לכאורה, ממנה ללא צורך.

    נושא ההזנה והקריאטינין יכול לשנות את התמונה כי מדד הקריאטינין רגיש אף לכמות הבשר שנאכלה על ידי הנבדק בסמוך לבדיקה.

    למאמרי – סמנים ביולוגיים (Novel Biomarkers) ובדיקת כליות מוקדמת ככל האפשר – מצילה חיים

    התכנית לשיקום הכליות

    למה חולים שנוטלים כדורים נגד יתר לחץ דם עלולים להגיע בוודאות לדיאליזה – כאן.

    סמנים ביולוגיים לפגיעה בכליות בקרב חולה לב כוללים ציסטטין סי CysC, B2M, בטא-2 מיקרוגלובולין; BTP, חלבון בטא עקבות; IGFBP7, אינסולין-like growth factor binding-protein 7; IL-18, אינטרלוקין 18; HFABP, חלבון קושר חומצות שומן מסוג לב; KIM-1, מולקולת פגיעה בכליות 1; LFABP, חלבון קושר חומצות שומן מסוג כבד; NAG, N-acetyl-beta-d-glucosaminidase; NGAL, ליפוקלין הקשור לג'לטינאז נויטרופילים; TIMP2, מעכב רקמות של metalloproteinase 2; uAGT, אנגיוטנסינוגן בשתן. מקור האיור בצילום מסך מהמאמר"Current Heart Failure Reports" – כאן.

    כבר שנים החוקרים יודעים שהדרך הטובה ביותר למדידת התפקוד הפקעיתי (GFR) היא בקביעת רמה בדם ובשתן של חומר הנמצא בדם ברמה קבועה ויציבה, והוא עובר סנון מלא ע"י הכליות ללא הפרשה או ספיגה מחדש ע"י החלק האבובי (Tubulus) של הנפרון (Nephron).

    הוכח כי ריכוז הסרום של cystatin C נמצא בקורלציה עם Glomerular Filtration Rate GFR, בשילוב עם קצב ייצור יציב, נמצא כסמן רגיש של GFR [מקור1, מקור2, מקור3, מקור4].

    בדיקה בעזרת חומר מעין זה היא המטרה להבנה ומציאה של מדד מדויק. הבדיקה האידיאלית הזו קרויה ניקוי או סילוק (Clearance) [מקור1, מקור2 – 

    1. Smith HW (1951). Measurement of filtration rate; in The Kidney, Structure and Function, Oxford University Press New York pp 39-62].

    קראטינין עובר סנון פקעיתי מלא אך לעתים הוא גם מופרש ע"י מערכת האבובית הפרוקסימאלית (Proximal Tubule) המקורבת לפקעית שהכליות. אינולין (Inulin), לא הוזכר עד כה. הוא סוכר שגם הוא בהחלט עומד בדרישות האלה: חומר שנמצא בדם ברמה קבועה ויציבה, עובר סנון מלא ע"י הכליות וללא הפרשה בעל ספיגה חוזרת ע"י החלק האבובי (Tubulus) של הנפרון (Nephron. חומר אידיאלי. הבעיה שהאינולין לא נמצא באופן טבעי בדם ויש להזליפו בקצב קבוע לאורך כל זמן הבדיקה. קשה להשיגו ובנוסף, בכל פינוי יש צורך באיסוף שתן לצורך קביעה מדויקת של הפרשתו דבר שלא מתאים בכלל לילדים צעירים, לאנשי קריירה דורשנית ולאנשים מאוד מבוגרים. השיטה כל כך מסורבלת שאין משתמשים בה בטיפול, בעבודה הקלינית היום-יומית אלא רק במסגרת מחקר.

    אם כן וללא ספק ציסטטין C שעומד במלא הדרישות. ציסטטין-C מופרש באופן קבוע מכל תא בעל גרעין בגוף ושומר על רמתו בדם ללא השפעה של תרופות למשל. אין מנוס הוא החומר המבוקש!

    שהרי ובנוסף נמצא שריכוזו בדם טוב להערכת התפקוד הכליתי הפקעיתי (GFR) היות והוא עובר סינון מלא במעבר יחיד בכליה [מקור] בתאי האבובית הפרוקסימאליים.

    מחקרים רבים השוו בין רמות ציסטטין C או משוואות נגזרות מציסטטין C עם שיטות ישנות הנשענות על קריאטינין על מנת לוודא כי ציסטטין C הוא החומר המבוקש. רוב המחקרים מצאו ש-cystatin C, עדיף או לפחות שווה ערך לקריאטינין בסרום לזיהוי ירידה ב-GFR.

    ניומן וחב'. הגיעו למסקנה שבנוסף להיותו מעריך טוב יותר של GFR מאשר קריאטינין בסרום, ציסטטין C היה סמן רגיש יותר לשינויים קטנים ב-GFR [מקור]., בשנת 1995 ניומן (Newman) וחב' חלוצים, שפרסמו במאמרם ב-Kidney Int, בו הם מלמדים שבנוסך לכך שציסטטין C הוא מעריך טוב יותר מקריאטינין את ה-GFR, ציסטטין C הוא גם מדד רגיש יותר לשינויים קלים ב-GFR [מקור]. בשנת 2007 דווח על סקירה שיטתית על ידי השוואת הדיוק האבחוני של ציסטטין C עם קריאטינין בסרום, שכללה מחקרים שהעריכו את הדיוק של ציסטטין C עבור כל דרגות התפקוד הכלייתי [מקור]. מאמר זה  לא רק שהצביע על כך שציסטטין C מהווה סמן אמין יותר של מצב ה –GFR בחולים עם פגיעה קלה עד בינונית בתפקוד הכליות, לציסטטין C היה סיכוי גבוה יותר לזהות ליקוי כליות אמיתי, בהשוואה לקריאטינין בסרום [מקור1, מקור2, מקור3].

    מי שלא מתמודד עם החלמת כליות, אלא, רק רושם כמה זמן נותר להכין קטטר לדיאליזה, לא נזקק למדידה עדכנית, במיוחד כשמדובר במחלת כליה של נשים. הנושא הזה גורלי לגבי כל האנשים, ילדים, נערים, אנשי קריירה ופנסיונרים מכל השכבות והמינים. הוא הנושא הפותח שיכול לשנות הכול ולהציל חיים. הוא גם סיבה לפרסום מאמרי על תקפותה של השבועה של הרופאים להחלים: "השבועה ההיפוקרטית – העדויות על קשרים פיננסיים של רופאים עם תעשיית התרופות, הולכות ורבות, האם השבועה מופרת כיום?". תפקיד הבדיקה להביא להחלמה. ובמקרה שלפנינו, בעזרתו של ביו מרקר אמין הציסטטין סי, אפשר לנבא את הצורך לבלום למשל התקדמות מחלת לב, מעי או מוח בקרב חולי כליה ולבצע זאת בזמן. נושא גורלי, שפרסמתי עליו חומר רב במאמרי על "הצלבת איברים". אפשר לקרוא עליו במאמרי – כאן. תחת הכותרת "הצלבת איברים – הדרך להחלמה ממחלת כליות קשה מאוד." 

    מכל מקום יתכן שהרופא שלך לא בדיוק מתמצא בנושא אבל המומחים, יותר נכון החוקרים ומפרסמי המאמרים, לא דווקא הנפרולוג שמקבל פציינטים, שבים ומחפשים דרכים להבנת מצב הכליות והתדרדרות המחלה האיומה הזו. בעוד שציסטטין C מיוצר בכל תאי הגוף המגורענים בקצב קבוע ומתפנה בכליות, ורמתו בדם נותרת קבועה כל זמן שהכליות מתפקדות היטב וה-GFR תקין, וזאת משום שציסטטין C מיוצר בכל תאי הגוף המגורענים בקצב קבוע ומתפנה בכליות. כך שכל שינוי בבדיקה מלמד על אי יציבות הכליה דווקא [מקור].

    מצבי דלקת כמו גם מחלות ממאירות הביאו לשלילה של 2 חלבונים נוספים כסמן למחלה: β2 microglobulin ו-retinol binding proteinו שניהם חלבונים בעלי משקל מולקולארי נמוך אבל זה לא מספיק לדייק את רמת תפקוד הכליות (GFR). בכל אופן חלבון ציסטטין C נמצא מתאים וחשוב מכל הוא עצמאי, ואינו מושפע ממצבי דלקת [מקור].

    טווחי הנורמה של Cystatin C פורסמו הן למבוגרים והן לילדים. רוב המחקרים מראים הבדל קל בין ריכוזי ציסטטין C בסרום אצל גברים ונשים, נושא ששב ומצביע על כך שאין השפעה גם בטווחי הנורמה למין הנבדק [מקור1, מקור2, מקור3].

    נותרה רק שאלה אחת מדוע, אם כן, לא משתמשים בציסטטין C ומצילים חיי אדם?

    נשארו לך שאלות 

    אשמח להשיב על כל שאלה 

    לטופס פנייה ישירה אל ירון מרגולין – נא להקליק – כאן  

    בבקשה לא להתקשר משום שזה פשוט לא מאפשר לי לעבוד – אנא השתמשו באמצעים שלפניכם –

      שמי Name:


      טלפון phone:


      דוא"ל (כדי שאוכל להשיב לך מכל מקום בעולם) Email:


      איך אני יכול לעזור לך How can I help you:


      אפשר לקבל את בדיקות הדם החריגות שלך Exceptional laboratory tests:


      למען הסר ספק, חובת התייעצות עם רופא (המכיר לפרטים את מצבו הבריאותי הכללי של כל מטופל או שלך) לפני שימוש בכל תכשיר, מאכל, תמצית או ביצוע כל תרגיל. ירון מרגולין הוא רקדן ומבית המחול שלו בירושלים פרצה התורה כאשר נחשפה שיטת המחול שלו כבעלת יכולת מדהימה, באמצע שנות ה – 80 לרפא סרטן. המידע באתר של ירון מרגולין או באתר "לחיצות ההחלמה" (בפיסבוק או MARGOLINMETHOD.COM ), במאמר הנ"ל ובמאמרים של ירון מרגולין הם חומר למחשבה – פילוסופיה לא המלצה ולא הנחייה לציבור להשתמש או לחדול מלהשתמש בתרופות – אין במידע באתר זה או בכל אחד מהמאמרים תחליף להיוועצות עם מומחה מוכר המכיר לפרטים את מצבו הבריאותי הכללי שלך ושל משפחתך. מומלץ תמיד להתייעץ עם רופא מוסמך או רוקח בכל הנוגע בכאב, הרגשה רעה או למטרות ואופן השימוש, במזונות, משחות, תמציות ואפילו בתרגילים, או בתכשירים אחרים שנזכרים כאן.

      For the avoidance of doubt, consult a physician (who knows in detail the general health of each patient or yours) before using any medicine, food, extract or any exercise. The information on Yaron Margolin's website or the "Healing Presses" website (on Facebook or MARGOLINMETHOD.COM), in the above article and in Yaron Margolin's articles are material for thought – philosophy neither recommendation nor public guidance to use or cease to use drugs – no information on this site or anyone You should always consult with a qualified physician or pharmacist regarding pain, bad feeling, or goals and how to use foods, ointments, extracts and even exercises, or other remedies that are mentioned as such

      מאמרים אחרונים

      נשלח ב כללי