Nowy Świat – ״העולם החדש״ (נובי סוויאט –Nowy Świat) הוא שם של רחוב מרכזי ומקביל לנהר ויסלה במרכז ורשה. רחוב יפה ואופנתי. בנובי סוויאט זה גרה גוטה מרגע שנישאה למייטקשציפיור מבן החסידים. היא נהגה לצעוד לצד הבת הבכורה שלה עם כובעיה, בדרכה, אל תאטרון הבובות של יאנוש (קורצ׳ק).
מתוך הסרט המרגלים של ורשה
פגשתם פעם משהו שחיי ולא זוכר כיצד אמא שלו נראתה? אמי כזו. סבתא שלי, גוטה נולדה בפולין למשפחת סוחרי הפחם (בלטמן) שהחזיקו במנסרות עץ. שאלת מראה פניה מעסיקה אותנו זה עשרות שנים משום שכיום לא נמצא מי שיתאר לנו את מראיה. פנים שנשארו עלומות והיו לכאבה של אימי. היא בתה הבכורה של גוטה שקראה לה אווה (ורשה 1934) – כיום קוראים לה חווה – היא אימא שלי – והיא באמת לא זוכרת איך נראו פניה. בשנת 1943 אמא שלי נפרדה ממנה. זה היה אירוע מצמרר – היא הייתה אז בת 9 – והפרדה הזו, כנראה התקיימה ערב אחד לפני שגטו ורשה הועלה בלהבות מכול מקום הטרגדיה הזו פגעה בזיכרונה עד כדי כך שפניה נמחקו לגמרי מזיכרונה ואל תחשבו שהיא שכחנית גדולה. להפך היא זוכרת הכול – אבל רק בנושא זה – תהרגו אותה היא לא זוכרת:
״אני לא זוכרת איך היא נראתה״ סיפרה לי חווה בצער ודפקה שוב על השולחן. כן, זה מייסר אותה מאוד. ״היא הייתה גבוהה, היא הייתה רזה … אישה יפה, אלגנטית, אצילית, שהייתה בוגרת אקדמיה למוזיקה. היא נהגה לכבוש כובעים ואת הכובעים אני זוכרת – גם את הכפפות שלה – תהרוג אותי אבל אני לא זוכרת את פניה״ – הוידוי שלה מתועד בסרטון המצורף (למטה) – באותם ימים קראו לאימי וישנייה – "דובדבן". גוטה קראה לה דובדבן. במסע השורשים שלנו לוורשה עמדנו מול החלון שממנה היא קראה לה דובדבן. אני בכיתי. בסרט שתעדנו מהמסע רואים אותי בעיקר בוכה. אמא שלי לא בוכה – אני חושב שמעולם לא ראיתי אותה בוכה – בעצם כן. שם בכנסיית 3 הצלבים בוורשה היא בכתה. דובדבן – הגם שהיא הייתה כמובן אווה שמשמעו חווה – שם תנ״כי כיאה למשפחה עם מסורת יהודית ארוכת שנים. אומרים שהייתה צאצקלה של הגאון מוילנה. ושם בכנסייה היא בכתה. פרשה מהרכב שהבאנו מהארץ להסעתה לכל מקום – כיסא נע ומתקפל – יובל טמיר הנכד ובנה של אחותי היה אחראי על הרכבתו וטעינת הבטרייה – אני כאמור הייתי אחראי על הדמעות ואימי על הוידויים. אל כנסיית שלושת הצלבים צעדה ללא סיוע והיה עליה לעלות מספר מדרגות. היא נשענה על העמוד ולפתע צעדה בין הכיסאות קרעה ברך כנערה, ללא קושי ושם היא באיזה שלב התפללה ובכתה. לפני ישועה שלהם – זה היה הרגע בו סכר דמעותי נפרץ – היא נגשה אלי וספרה לי למה היא בוכה. לא אני לא יכול לגלות לכם את זה. זהו סודה של אימי. למה אני בכיתי – זו הייתה פעם ראשונה שהבנתי את שאחותי חשפה במחקריה ארוכי השנים בנבירה בארכיונים – סיפור חייה הבלתי יאמנו של אימי. כולו מבוסס על האמת. רק ילדה שנאספה למנזר כשיצאה מברגן בלזן במשקל של 33 קילו גרמים אל מנזר שהיה לביתה הראשון יכולה לכרוע כך ברך בכנסייה שמפתחה היא, אז, בימים האפלים ההם באמת נלקחה למנזר ההוא שלהם. זה היה פרץ אדיר שמבקש להתבייש בכל הרגעים בהם היא שבה וחשפה בפני באמת את סודותיה ואני פקפקתי בוידוייה וחשדתי שהם שקרים.
שלומית ואמא (חווה מרגולין שנקראה בילדותה אווה) סרטים בשיער
אחותה של גוטה לבית בלטמן היא שרה גרנות אמו של הטייס מירון גרנות שנהרג במלחמת יום הכיפורים. שרה התגוררה בתל-אביב. נהגתי לבקר אותה. באחד מביקורי אצלה בתל-אביב (ברחוב פינלס) דודה שרה סיפרה לי ששלומית טובה שדרך אגב נקראת על שם גוטה – טובה (תל – עדשים 1960) היא נכדתה הראשונה של גוטה ודומה לה במראה. שלומית נולדה אחרי שני נכדים שאני הבכור מבניהם (1954) והיא לדברי שרה – דומה לסבתא שלנו: שער שטני גולש, מבנה גוף חזק, כשל אלה יוונית ועיניים טובות וחכמות, אישה אצילית ומאוד מרשימה. התמונה שלה ליד אמא שלנו משמאל. זיכרונה של אימי נוכח מראיה של שלומית לא מואר ולא מזכיר לה את פני אמא שלה. שלומיתי חקרה את חיי אמא שלי. אימי זוכרת המון פרטים מחייה כולל כתובות ומספרים וגם הסיפורים עצמם לא נתפסים כאמיתיים – איך אפשר להאמין שאת פני אמא שלה היא לא זוכרת. מכל מקום שלומיתי החלה לחקור את הנושא וגם נסעה כמה פעמים לורשה. תציינו מקום שבו נמצאים נירות, מכתבים או תמונות ואני מבטיח לכם שגם שם היא הייתה. בכל הארכיונים בארץ – אבל את התמונה של גוטה היא לא מצאה – בהדרגה ובמשך שנים היא אספה מידע ואגרה והוכיחה לעצמה ולי שאמא שלנו זוכרת וזוכרת את הכול – ואפילו הוציאה ספר על חיי אמא הכל נחשף הגם שלא הכל נרשם רק לא את פני סבתא.
נעדרת פנים
גוטה אהבה לנגן בפסנתר, היה לה פסנתר כנף, ופסנתר שחור, רגיל … שופן היה אהוב עליה בעיקר הנוקטורנים ואת מפעל חייו של יאנוש קורצ׳ק. היא הייתה פטרונית שלו.
ברחוב השוקק נובי סוויאט, מתנהלים חיי החברה של ורשה אז כהיום. אתה מוזמן לחוש בדופק שלהם בתוך מסעדות רבות וחלקן משובחות, אפשר להיכנס אל בתי קפה ומעדניות ושלל חנויות יוקרה, מי שמבקש את הרומנטיקה יכול להמשיך מכאן אל העיר העתיקה והציורית של ורשה, או לעצור כמוני בפאב שמגיש מנות קטנות מהמטבח הפולני, הגבורה נמצאת בכיכר נפוליון (Napoleon Bonaparte Monument ) הסמוכה – אולי, תרצו להצטרף אלי ולפנות אל רחוב שוונטושיסקה (Swietokrzyska) אין כאן דליקטסים. פה ניצבה רשת החנויות ״רשת שצ׳פיור" של סבא שלי מייטק. שמן של החנויות שונה עם הזמן, אבל כולן עומדות שם עדיין, לידן, נמצא רחוב קטן. בתי אבן ענקים בו, כארמונות ממש. הם נצבים משני הצדדים שלו וקשתות מחברות אותם, זו הורצקה.
סדרת טלוויזיה קצרה ומרתקת בשם ״Spies of Warsaw״ בהפקת ה –BBC מצולמת ברחוב זה. בבית הסמוך לבית שלנו היא מתארת את חיי החברה הגבוהה של תושבי השכונה. רוב אנשיה נקשרו עם הדיפלומטיה הזרה, צרפת, רוסיה, איטליה, מסיבות קוקטייל ודיונים על הפקות אופרה, קונצרטים, אפנה גם על נשים יפות ועל המרד הפולני שהמפקדה שלו הייתה כאן.
בכניסה לבית שלנו (מספר 9) נמצאה דירתו הקטנה של שומר הבניין ובקומה העליונה של הורצקה 9 (Varezka 9 warsaw) מתחת לשורת מנורות השנדלייר, גרה גוטה לבית בלטמן לאחרשנשאה למייטק ולהם ילדה בשם אווה,יעקב ואניה נולדו להם מאוחר יותר. חבורת משרתים ואומנת גרמניה מסייעות לה בניהול משק הבית ואווה שולטת עקב כך בגרמנית.
מייטק או מייציסלב שצ׳יפיור – מעט אחרי מלחמת העולם הראשונה
מייטק או מייציסלב היה עסוק בעסקי המשפחה שכללו חנויות בשוונטושיסקה, עסקי פרווה, דירות להשכרה (וילנסקה 23, 44 wilenska) בשכונת פרגה Praga, אלו עומדים בשלמותם עד היום ורשומים ב"טאבו" (על שמם) בניין שלישי נהרס ועל יסודותיו ניצב כיום גן עירוני. גם מחסני עצים לחימום הבתים של ורשה היו להם.
ביום הכיפורים שנפל על ה- 12 באוקטובר1940, יצאה המשפחה כהרגלה לבית הכנסת הגדול ברחוב דז׳לנה 32 (Dzielna). אמא של גוטה פייגה רכטמן בלטמן (1882-1969) נעדרה, היא הייתה אז בביקור, בתל-אביב, אצל הבת שלה שרה.
קדושת החג התפוצצה לאחר ששודרה ברדיו פקודה מטעם מפקד מחוז ורשה שהורה ליהודים לעזוב את בתיהם. היהודים לא רשאים עוד לגור ברחבי העיר פרט למקום שיועד להם.
כ-100,000 אזרחים לא יהודים, פולנים פונו מאזור שיועד מעתה רק ליהודים ובמקומם הגיעו לשם כ-180,000 יהודים, שהצטרפו לכ-200,000 שכבר גרו במקום. אוכלוסיית היהודים, שמנתה 38% מאוכלוסיית ורשה, הצטופפה באזור קטן – ״הרובע היהודי" בלשון הנאצים הגרמנים שהיווה 2% בלבד משטחהּ. רבים מן הבניינים נפגעו בהפצצות של הימין הפשיסטי בכיבושם את ורשה והם לא היו ראויים למגורים, כך רבבות בני אדם היו בן רגע חסרי קורת גג. הם נאלצו להשתכן בהריסות או בגינות ובשטחים פתוחים; אולם לשלטונות החדשים שכבשו את ורשה הייתה תאבה גדולה ועינם צרה במעט הזה, כך שהם החלו להפקיע את השטחים הריקים, והצפיפות באזור ההוא הייתה בלתי אפשרית.
חלק מנכסי משפחתה של גוטה היו באזור הזה, כך שגם אם הפרדה מהבית הגדול הייתה קשה, היא הייתה לא יותר ממעבר אל הבית הקטן שהיה מרוהט בטוב טעם ועמד באזור שכונה מעתה רובע היהודיים. מאוחר יותר יקרא: הגטו הקטן.
גוטה לבית בלטמן, בעלה מייטק, אווה ואניה הקטנה, שכבר נולדה (1939) החלו לאבד את שלהם ועברו לגור עם חמותה וחמה רבקה כץ וצבי הירש שציפיור. ביתם עמד ברחוב שליסקה (9?).
רבים מן האדמו"רים ישבו בוורשה. מאבק מפלגתי חריף היה נטוש בין הזרמים והסיעות הציוניות, לבין החרדים והחסידים, שהתלכדו במסגרת "אגודת ישראל". סבא הירש שצ׳פיור גר סמוך לורצקה ותמך בזרם החסידי. האחים בלטמן באו מהזרם החרדי אבל גם האח הארי וגם האחות שרה עלו לישראל מעוז הציונים. תחילה שרה באה עם אמם החרדית פייגה רכטמן בלטמן לחתונת הארי ויונה שהתקיימה בתל-אביב. יז׳י הגיע קודם לכן בעליה לגאלית כסטודנט באוניברסיטה העברית בירושלים. רותי גרנות הבת הצעירה של דודה שרה ויז׳י נקראת רותי, שם שמשלב את שמות שתי האחיות בלטמן: גוטה ורגינה שלא שבו מהתקופה האפלה של השואה. הארי הוא שהוביל למעשה את הזרם הציוני במשפחת בלטמן החרדית. בישראל הוא התחתן עם יונה – ובסופו של דבר כולם נמנו על הציונים. סבא הירש היה כאמור לעיל, עם החסידים. חסיד בעל מעמד שבנוסף לעושרו הירש נודע כפטרון של אחת מישיבות האדמו״רים בעיר. כתולדה של נדבנותו החסידים נהגו לעשות אצלו, את הסדר (פסח). למרבה המזל, הבית בו נהגו לערוך את הסדר, היה חלק מהנכס ששימש כעת את רווחת המשפחה כולה – באזור שהותר למגורים.
ורצקה Varezka 9 warsaw ירון מרגולין מול ביתה של גוטה בלטמן ומייטק שצ'יפיור
אחת מחברותיה הצעירות של גוטה, יהודייה, בעלת מראה ארי, אלה (Alla) נהגה לבוא לעשות אצלם מקלחת פעמיים בשבוע.
בביתם שבורצקה הייתה אמבטיה מפוארת (רוב האזרחים התרחצו באותם ימים במקלחות ציבוריות). נושא המקלחות לא עבר בשלום ועורר ויכוחים בין בני הזוג. אלה שוכנה על ידי גוטה באזור הארי. לא רק לאלהגוטה סייעה באותם ימים קשים. פייגה רכטמן בלטמן (1882-1969) האמא שלה קיבלה ממנה טלפון בו היא ציוותה עליה ועל אחותה שרה להישאר בתל-אביב.
אווה, אמא שלי הבת הבכורה של גוטה (בת ה-6) לא זוכרת שעברה איזו טראומה מהמעבר לגטו הקטן ויתכן שאפשר לזקוף זאת לנוכחותו המיטבית של הסבא הירש. הסבא האהוב עליה עד היום.
אניה הייתה כבר בת שנה (1939).
קולות מגפי החיילים הגרמנים נשמעו בבית. הם צעדו ברחוב ורצקה ונכנסו לבית ככל שחפצה נפשם, ישבו בסלון ודרשו תה. אולי הנבלים רצו להתענג על יופיה של גוטה. אחד מהם חטף מידה של אווה בובה עם ראש חרסינה, שעה שנצמדה מבוהלת אל אמא שלה גוטה. הקצין הגרמני ניפץ אותה במכה אדירה על הקיר והושיט אותה אליה כשראשה חסר, בחזרה.
בין שני המרחבים שהורשו למגורי היהודים הפריד רחוב חלודנה שהיה בחלק "הארי". מייטקשצ'יפיור (האב) עבר בחופשיות אל עסקיו והשלטון הימני והנאצי הבטיח לו שהמצב הזה יימשך וכי היהודים אינם צריכים לחשוש ולהעביר את עסקיהם לגטו.
ב-16 בנובמבר1940 נחסמו כל המעברים בחומה שהלכה ונבנתה סביב לאזורי המגורים שלהם. התשלום עבור בנייתה של חומה זו הוטל על היהודים. רק לבודדים, שעבודתם הייתה חיונית לשלטונות הימניים, מושחתים ורודפי הבצע שנקשרו בכיבוש הגרמני או שהחזיקו צו מיוחד, הותר לצאת את חומות הגטו. הקשרים הטובים של המשפחה לא עזרו עתה. יצאה פקודה שהרכוש היהודי מוחרם – וכך נשאר כל רכושנו בורשה מוחרם עד לרגע זה.
בית היתומים של יאנוש קורצ׳ק עבר לגטו ואווה צעדה אוחזת בידה של גוטה אליו כדי לחזות במופעי תאטרון הבובות כבעבר. גוטה נכנסה למשרדים כשהצגת התאטרון החלה, לברר אם יאנוש צריך סיוע כדי להמשיך לקיים את המפעל החינוכי הזה. אווה ישבה על ברכיו והתמוגגה מהצגת תאטרון הבובות.
בשנת 1941 נולד יעקב. מרחב חייה של גוטה שב והצטמצם. המשפחה נאלצה לעבור לרחוב גיישה שבהמשכו נמצא בית הקברות היהודי. ההחלטה נעשתה בהוראת השלטונות.
התכנון של שלטון הימין הפשיסטי ששלט בכוח הזרוע שם היה שבכל דירה יהיו 15.1 איש, או 6-7 אנשים בכל חדר. הדברים הגיעו לידי כך שלא היה שטח אדמה להצגת כף רגל. צללים, בבואות של אנשים מחוסרי דעת, רעבים ומבולבלים הדומים לזאבים שנכונים להתנפל על טרפם היו בכול מקום. בריות שנידונו למיתת חנק מאפס מקום. ואף על פי כן זרם המועברים לשם לא פסק. לאלפיהם המשיכו לבוא אל הגטו בכל יום עוד אנשים והם מבקשים לחם, שמחירו הולך והאמיר משעה לשעה כדברי חיים קפלן (מגילת יסורים, תשכ"ב עמוד 464 ועמוד 45).
גטו ורשה באותם ימים
1943 – גוטה לא יכלה עוד להבטיח את שלומם של ילדיה. הכל היה מעבר לבלתי אפשרי. החל משנת 1942 נערכו מדי יום בגטו אקציות. היהודים האשכנזים, כפי שמכנים אותם כיום חלק ממצביעי הליכוד, עשירים ועניים נדרשו לארוז מעט מאוד חפצים ולהידחק לתוך רחבה בגבולו הצפוני של גטו ורשה, ברחוב סטאבקי (Stawki), באוּמְשְלַגְפְּלָץ – (Umschlagplatz) "כיכר המשלוחים״. משם יצאה הרכבת אל טרבלינקה. לפתע גוטה חיבקה בחוזקה את שלשת ילדיה הקטנים ורצה אתם למרתף, להסתתר מפני האקציות. משם אפשר היה לעבור לבונקר שהוביל אל בית הקברות היהודי. אבל אז הגיעה הידיעה שהגרמנים מחכים בפתח היציאה.
הם נדחסו אל הבונקר. אסור היה להשמיע הד קול. באותה העת עברה פלוגה של חיילים ברחובות הגטו, וביצעה ירי ללא הבחנה בתושביו. קולות הירי והפיצוצים חדרו אל הבונקר שלהם. עוד אנשים נכנסו ועוד, כולם רועדים מפחד. היה קשה לנשום. אניה פרצה בבכי וגוטה השתיקה אותה.
ידג׳ה – ילדה באותם ימים תינוק. אסור היה שתרד אתו לבונקר. הבכי עלול היה לסכן את כולם. אבל הכריחו אותה לרדת למטה ביום ההוא כדי להתחבא בבונקר ולהינצל. היא לקחה מהר שמיכה ועטפה בה את התינוק, החביאה אותו היטב בארון וירדה עם כולם אל הבונקר.
ידג׳ה
ידג׳ה רצה אליו מרגע שניתן היה לצאת, וכאשר ניגשה אל התינוק היא מצאה אותו מת. אווה הקטנה ראתה את המחזה המזעזע הזה וגוטה שלא הצליחה למנוע זאת רעדה. גוטה פרצה בבכי. היא חרדה שכוחותיה לא יעמדו לה. ככל הנראה גוטה ביקשה את עזרתה של אלה (Alla) בהצלת ילדיה. אלה מספרת שגוטה הייתה חברה טובה, אישה יפה מאוד, ומוסיפה בהדגשה ״יפיפייה שתמיד דאגה לאחרים״. (סרטים בשיער, 2013, שלומית מרגולין-טמיר, עמוד 51).
בסופו של דבר ובכוחות משותפים הן הצליחו למצוא פתרון.
פרידהקוטוובסקה – לאלה היו קשרים בצד הארי. היא הייתה בחורה צעירה, בת שמונה-עשרה, נראתה טוב ו׳בצבעים הנכונים׳. גוטה כנזכר לעיל, סייעה לה בזמנו לעבור לגור שם. אחד ממכריה שם קישר את אלה לאישה שילדה מחוץ לנישואין, ועל-מנת לכפר על מעשיה החליטה להציל ילדים יהודיים. זו הייתה פרידה (פרז׳ה) קוטוובסקה. אלה קישרה בין גוטה לפרידה.
המצב היה אבוד. גוטה חברה לפרידה קוטוובסקה ושתיהן סיכמו שתסייע לילדיה הקטנים. תעודת ההטבלה לאווה הגיעה. לא הכול סגר עליה. היא האמינה בכוחה של התעודה הזו. אישה צעירה לבדה מול כוחות האפל ותעודת ההטבלה. ב-21 בספטמבר, (יום כיפור), הקיפה פלוגת אס אס את גוש הבתים של הרחובות אוסטרובסקהו-ולינסקה – אזור בו היו להם בתים ודירות מגוריהם – כוחות הימין של גרמניה, מצאצאי החולצות החומות – נערי האספסוף של אותם זמנים, גזענים, רדופי שנאה וזעם – אלו שהעלו את הימין לשלטון בגרמניה, הוציאו 200 בני אדם מהבתים לרחוב וצרפו אותם אל הרכבת האחרונה של המפונים להמתה.
גוטה נזעקה, היא לקחה את אווה שלה והשביעה אותה שלעולם לא תגלה שהיא יהודייה. ׳עד שאבוא לקחת אותך, קוראים לך אך ורק זופיה (או סופיה) ברברה ביילסקה. את בת לאישה ולגבר ביילסקי״. שוב ושוב שיננה אתה את הכתובות של נכסי המשפחה, את הכתובת של בית סבא, את מיקומן של החנויות והשם שלה זופיהברברה…
לגוטה היה ברור שהגירוש הבא יבשר את סופו של הגטו ושל שלושת ילדיה. הימים חלפו היא ידעה שהבת הגדולה שלה אווה שותפה בשליחויות שקשורות בהכנה למרד. היא לא אמרה על זה דבר. מאוחר יותר הואשמה אווה הקטנה כשותפה למרד הפולני ונשלחה עם המורדים הפולנים, חבריה, למחנה הזוועות ברגן בלזן.
פרידה – הצילה ילדים יהודים בוורשה
בערב פסח, ה-19 באפריל1943, כשמלאו לאווה 9 וליעקב שנתיים היא אספה את ילדיה. הם צעדו אל חומת האבנים האדומות – חומת גטו ורשה. מעתה גוטה הטילה על אווה הקטנה להיות האמא שלו. גוטה עמדה להיפרד מוישנייה שלה – שלא ידעה, מצידה, שזו פרדה לנצח. הן עמדו זו ליד זו מול חומת הגטו, ערב פרוץ המרד. אווה מצד זה ומעברה השני זופיה ברברה ביילסקה … עד שאבוא לקחת אותך, שיננה לילדה.
יעקב טיפס בדממה על הסולם שהובא אל החומה באישון לילה ואווה עלתה אחריו. בצד השני המתינו להם פועלים שעבדו עם אביה מייטק בחנויות והם שהעבירו אותם לדירת מסתור וממנה, לאחר כמה ימים אל הדירה של פרידה קוטוובסקה שגרה ברחוב קוטוובסקה (Kotlowska). שם נבנה סליק בתוך אחת המיטות ובארון היה מחבוא נוסף. שם הם הסתתרו.
מייטק הצליח להסתלק לצד הארי וככל הנראה הצליח להעביר כספים לפרידה שסייעו בהחזקת הילדים. גוטה נשארה לבד עם אניה הקטנה, שלה. הילדה שהייתה פטפטנית ושובבה, בת 4 ברובע היהודי. באותם זמנים היא פחדה שאניה לא תוכל לשמור את סוד יהדותה במסתור. לבדה נותרה גוטה.
להבות ענק אחזו בבתי הגטו. השהייה בתוך מקומות סגורים הייתה לבלתי אפשרית.
1947 – חווה מרגולין, אמא שלי, אחרי מלחמת העולם השנייה.
הילדים היו מעבר לחומה כנחמה אחרונה. אווה, החלה חיים חדשים עם יעקב …
הרובע היהודי – כפי שהפשיסטים הנאצים קראו לו
האש כנרשם למעלה, אחזה בבתים גם במסתור שלהן. גוטה נסה מהלהבות. היא נמלטה עם אניה לרחוב. ונפלו טרף אל ידי הגרמנים. הנאצים, הובילו אותן אל רחבת השילוחים. כשהיא מחבקת את אניה ושומרת עליה שלא תפחד נדחקה גוטה לתוך רחוב סטאבקי בכיכר ה Umschlagplatz – ״כיכר המשלוחים״. גוטה ואניה עלו לרכבת בשנת 1943 בדרך אל מותם בטרבלינקה. שם בטרבלינקה, מיד לאחר שירדו מהרכבת הן צעדו אל תאי הגזים בם הן נרצחו לצד מאות יהודים נוספים. הפשיסטיים, הגזענים, רוויי השנאה ומחוסרי ההגינות שמכונים נאצים שחטו אותן עם גז.
יום השואה 2017, לזכר סבתא גוטה ודודה אניה, שמעולם לא פגשתי בהן והיו בלבי לאורכם של ימי חיי.
סבתא גוטה לבית בלטמן, שציפיור שמעולם לא פגשתי והייתה כל יום חלק מחיי – יהי זכרך ברוך.
מטרת המאמר הזה היא להגביר את המודעות לאפשרויות חדשות להחלמה ולאפשר החלמה ממצבים כרוניים שלא מקבלים מענה אמתי, אלא עסוקים, וללא הצלחה, בשינוי המדדים בדף בדיקות המעבדה בעזרת תרופות. נדרשת מחשבה חדשה להחלים את הכליות. במאמר שלפניך היא תמצא.
בעיות בכליות – זו תופעה מפחידה ביותר – אבל יש לה פתרון – פשוט, טבעי, וללא תרופות.
הקדמה
מה שלומך? כדי לדעת מה שלומך בהווה בפועל יש להגיע למדד ה-GFR שחושף את מצבך באמת. בצילום למעלה (צילום מסך מבדיקות של מטופלי) של בדיקות GFR לאורך כ 4 חודשים רצופים. – בולטת ממנו היכולת, הלא מוכרת שלו בקרב הממסד הרפואי, לעלות ללא הפסקה. זה למעשה על רגל אחת כל הסיפור. בהחלט חשוב לדעת גם מה מספרים ומלמדים עוד מספר או מדדים שמופיעים בדרך כלל בדף הבדיקות שלך, כדי לדעת מה שלומך. אלא שהם לא באמת משקפים את המצב של בריאותך. ברוב המקרים המספרים האלו הם מעין מסכה על פני אדם בקרנבל, רק מופעלים על ידי תרופות שניטלות על ידך ורק ה-GFR חושף את מצבך באמת (גם ה a1c, במקרה של מחלת הסוכרת ותנגודת האינסולין). נוטלים תרופות וה- GFR יורד, במקרים אחדים הוא נרשם eGFR (כלומר GFR בערך).
במבט ב eGFR או ב- GFR מתחילה דרך מחשבה חדשה על תהליך ההבראה שלך. אם ה– GFR שלך עולה תהליך ההחלמה שלך החל, אבל הוא יורד בהתמדה, כפי שקורה בקרב נוטלי התרופות מצב הכליות שלך הולך ומתדרדר. זו בעצם הבעיה המרכזית וגם סיבת מה שאני מכנה הכשל המוחלט של ה"טיפול" התרופתי במחלת הכליות.
מדד הסינון – ה –GFR לא יכול לעלות אצל מי שמשתמש בתרופות לאורך זמן, כולל תרופות ליתר לחץ דם גבוה. הטיפול בתרופות כשל בכל הנוגע בחולי הכליות. הבנה זו היא הפתח להחלמתך. המחלה מתדרדרת גם אם המדדים שלך מאוזנים. רק הוא: מדד כושר הסינון של הגוף שלך לפנות רעלים קובע. הוא מכונה ה- GFR. והוא שחושף למעשה, באמת, את מצבך הבריאותי.
אם הגעת למאמר זה – אני מניח שבהקפדה נטלת תרופות ואפילו במשך זמן רב ולא מובן לך לכן מדוע הרופא והנפרולוג שלך מעלים בפניך, או לוחצים עליך להתכונן לדיאליזה. נראה שנטלת תרופות אך בפועל לא טופלת. מדד ה- GFR שלך ירד לכדי 20 וזה הזמן שהנפרולוג ידבר אתך על דיאליזה. נטילת תרופות היא טיפול שלא מוכיח את עצמו, כשמדובר באי ספיקת כליות. תרופות רבות מייצרות בגוף רעלים אורמיים (Uremic) והם מכבידים על הכליות ומחסלים אותן, במקרים אחרים התרופות מייבשות את הכליות והיובש הורס אותן. אני יודע שאפילו לא עולה מחשבה בקרבך, שלא טופלת אלא נטלת תרופות על פי מרשם בהקפדה ומתוך מחשבה שזה יתחזק אותך, וגם עכשיו לא עולה בדעתך משהו אחר וכשהנפרולוג שהביא אותך עד לכאן אומר: יש להתכונן לדיאליזה. יש להזמין תור להרכבת קטטר לדיאליזה. לא עולה בדעתך מחשבה שהמצב יכול עוד להחמיר ושהטיפול כשל. כי אם המצב שלך כל הזמן רק מחמיר הוא עוד ימשיך להחמיר. בהדרגה, ולא עולה במחשבתך אפילו לחלקיק הקטן ביותר של שניה שהוא עוד יחמיר ויחמיר הרבה מאוד. בוודאי שלא עולה בדעתך שאפשר לפעול בכיוון אחר של הצלחה – בכיוון אחר לגמרי. אני לא אומר לך לסרב לנפרולוג שלך. אני לא אומר לך שהוא שולח אותך למצב גרוע נוסף. אני מבקש ממך רק לדעת שאפשר להחלים, אבל זה דורש ממך להגיע לצורת מחשבה אחרת לגמרי. ומניסיוני היא לא מעניינת את הרופא שלך.
מדד ה-GFR, בדרך כלל לראשונה נחשף בפניך במצב מאוד גרוע. אני מניח, ממפגשי הרבים עם אנשים במצבך שאפילו בשלב זה לא הוסבר לך מה זה GFR, מה הוא אומר לך – נניח לזאת עכשיו. אני שב ומניח שאם הגעת למאמר זה ה- GFR שלך נמצא מתחת ל- 60 ואפילו מתחת ל-33.3. מדד בו ידובר להלן (תיאור מספרי של מצבו נראה בצילום למעלה חושף תהליך של החלמתו), הוא המדד שמצביע בדפי תוצאות המעבדה של המחלים, על מצבם האמתי של כליותיו. כמובן שתהליך החלמה כזה קורה בקליניקה של "לחיצות ההחלמה" ומשקף מספרית כעד על תהליך ההחלמה של הכליות. אל תבקש מהנפרולוג שלך שיקוף דומה ממחלים שעבר אצלו. אין!!! אני מבקש לחשוף בפניך דברים שנשמעים אצלנו, דברים שלא שמעת במרחב ממנו באת, אני חוזר למסמך שנמצא למעלה. מדובר בדף תוצאות של צעיר מחלים – בו משתקף לו"ז מעורר השראה, מהיר, שחושף את ההיסטוריה הקצרה של מדד ה-GFR העולה בהתמדה מתוך בדיקות המעבדה שלו. אני רוצה להתחיל בכך, שיש לשנות פרדיגמה, כדי להחלים. לידע אותך שאפשר להחלים. ה-GFR רק יורד ומשקף הזנחה. אבל בקרב נוטלי התרופות, כי התרופות רעלניות כשלעצמן. רק טעות או טיפול שגוי בכליות משתקף בירידה מתמדת של ה-GFR – אפשר אחרת, אבל לשם כך יש לבחון דרכים להחזיר את הכליות לתפקוד ובכלל זה את דופן הצנורות בגוף: צנרת הכליה, צנרת הדם, צנרת העיכול וצנרת הנשימה – מדובר בראיה אחרת לגמרי על החלמה. תוצאות של מדדים חשובים נוספים להבנת מצבך הם: קריאטינין, אוראה או BUN ואם ה-GFR נמוך מאוד גם זרחן, המוגלובין, גלוקוז, ברזל, חומצת שתן, ואשלגן. כאשר המדד של ה- GFR נמוך מ-20 מאוד חשוב לדעת גם על מצב האריתרופויטין עליו פרסמתי מאמר נפרד – כאן(יצוין שהצלחתי פעמיים להביא לחידוש ייצור האריתרופויטין בגוף, ולא ידוע עד כה על הישג דומה לזה במקום אחר בעולם – כאן). כל המדדים האלו משקפים את כמות התרופות שנטלת עד כה, ושהן לא הועילו לך. מדובר בנושא מאוד רחב שדורש שינוי חשיבה מהיסוד. בצילום למעלה תהליך החלמה של אדם שחלה באי ספיקת כליות כרונית. מסלול החלמה כזה אפשרי – ה– GFR הגיע ל – 79.3, הקריאטינין – ctreatinine 1.1, bun 13 (כול המדדים נמצאים בטווח הנורמה, והאדם המחלים לא נוטל תרופות- לכן מצב זה שמשתקף בעמוד הבדיקות שלו מצביע עליו כבריא. צנרת גופו חזרה לתפקד – הוא בריא! יחד עם זאת מדד ה- GFR נמוך. מניסיוני 79.3 הוא מדד שלא הגיע ליעדו כעד לבריאות מלאה. על מדד הבריאות וכושר סילוק הרעלים מהגוף להיות גבוה יותר בכדי להכריז על בריאות ועל "שיבה לחיים" מלאים. לדעתי, ומניסיוני מדד הנורמה של ה-GFR שמאפשר לדבר על "שיבה לחיים" הוא 90-125. מדד זה שונה מהמדד שמקובל על הממסד הנפרולוגי (50 או 60) והוא חייב להשתנות שם, אלא אם כן הוא נועד למטרה אחרת שלא קשורה בריפוי. מדד הסינון הפקעתי חייב לעמוד על 90, כדי להכריז על בריאותן של הכליות. טווח הנורמה של ה-GFR הוא רק כשהוא נע בין 125 ל – 90. ולכן על המטופל שמדדיו מוצגים למעלה, לעבוד עוד כחודש ימים בקליניקה ל"לחיצות ההחלמה", שייסדתי, על-מנת להגיע להחלמה מהירה. הנפרולוגים שלא הצליחו להגיע לגרף של החלמה ולעליה רציפה של מדד ה-GFR יאמרו לך אחרת, המחלוקת עמוקה וגם התוצאות: החלמה או דיאליזה. והמחלוקת תגדל מכאן ואילך, שם נשענים על תרופות ומתים ואצלנו "שבים לחיים". באשר לדף שאני מציג לך למעלה, כל איש ממסד יאמר לך שמדובר כאן בתוצאות טובות. עד כה רק נפרולוג אחד פנה לאימא אחת בברלין ששלושת ילדיה נפגעו בכליותיהם ואמר לה אם את רוצה שיחלימו קחי אותם לתל-אביב, היא סיפרה לי עליו. פרט לו, לכאורה כולם לא יודו שתוצאות כמו אלו שמופיעות למעלה, לא נראו ברפואת הכליות של הממסד. לכן מוטל עליך לשנות חשיבה ואין לי מושג מדוע שם לא מסוגלים לכך. ואשר למקרה הנזכר למעלה – בחור צעיר, היטקיסט, שהיה סקרן להבין למה לפתע מופיע אצלו מדד ה- GFR, והגיע אלי. הסיפור יותר מורכב, הוא הגיע דרך האינטרנט, הסתמסנו. הוא נשא מחשבה שלא חשבתי שאוכל לפרוץ דרכה אליו, ורשמתי לו שהוא לא בנוי לעבוד עם אדם כמוני ואני מציע לו להמשיך עם רפואת הממסד, ליטול תרופות ואני מאחל לו שיצליח. אחרי 3 ימים עשה את המחקר שעשה והחל ללחוץ עלי לקבל אותו. אני מודה, אני מאושר שעשה זאת. אני מאוד אוהב אותו ולעבוד אתו. סה"כ משך הפגישות שלנו היה מאוד קצר פחות מ 3 חודשים, הוא מקפיד ממני ואומר שזה לקח חודשיים וחצי. כשהזכיר לי יום אחד שלא רציתי לקבל אותו – הופתעתי, לא זכרתי זאת. רופאת המשפחה שלו זמנה אותו מסקרנות. היא רצתה להבין ולשמוע ממנו, מה עשה כדי להחלים מהמחלה שלא מחלימים, לכאורה, ממנה והוא בא אליה. אבל, הנפרולוג שאליו פנה וביקש ממנו להיפגש היה אחר. וסרב לקבל אותו. כשהתעקש להיכנס דרש ממנו הנפרולוג להסתלק. לא יכל ללמוד להחלים חולי כלייה אפילו נוכח הצלחת לקוח שלו להחלים בלעדיו. עד כאן ההקדמה.
מאז שמאמר זה "אילוף הכליות הסוררות" התפרסם עברו ימים רבים ובעיקר נוספו הערות של מטופלים. ידיעותי הלכו ורבו, השיטות השתנו והשתכללו מאוד, כל מטופל הביא עמו ניסיון חדש, וכן, ישראל מובילה גם בתחום החלמת הכליות. רבים החלימו וממשיכים להחלים. לאחרונה שבו עדויות של אנשים שהחלימו בכוחות מאמר זה לבד – הייתי כותב היום (חנכה 2020) את המאמר הזה אחרת לגמרי, קצר יותר ובהיר, אבל אני חושב שיש לו ערך עצום כמאמר משנה תודעה ומעצב דרך בתחום שהצליח מעל למשוער. אני פותח לפניך את המאמר שיכול להציל את חייך. אילוף הכליות הסוררות – לקרוא לאט, להתגבר על כוחות ההתנגדות, לבחון שוב ושוב את הדברים. מראש אני אומר לך שהם בהכרח חדשים לך. יש לזכור שכשמדברים על מזון כתרופה מדברים על שינוי תודעה.
קריאה נעימה.
ה-gfr לפני חודש היה 41 עכשיו הוא 53.3 🙂רשמה לי מעיין וצרפה את התצלום המובא למעלה. מעין רגשה אותי מאוד. מקור
הגם שרפואת הממסד כשלה בתחום החלמת הכליות ואין לה הוכחה סותרת לכך, חלק קטן בלבד מנציגיה מודה בזאת, למשל המודה למטה באומרו: ש"אין תרופה" להלן, אבל אפשר אחרת – כפי שמאמר זה יסביר לך.
"אין תרופה יעילה מלבד השתלת כליה, בנוסף לכך אנו מתמודדים עם מעט מדי תורמים ותחלואה ותמותה גבוהים הקשורים לדיאליזה שהטווח שלה ארוך" אומר פרופסור לביולוגיה של תאי גזע ורפואה רגנרטיבית אנדו מקמהוןAndrew McMahon מUniversity of Southern California [מקור].
המחלים הראשון שכתב לי על הצלחות המאמר "אילוף הכליות הסוררות" – ירון היקר בוקר טוב, תודה רבה על העצות באתר "מכתבו של מחלים עצמאי" – הקריאטינין ,ירד מ-195- ל-160 , האיג'יאףאר – , עלה מ-35- ל-45, עדיין לא מעולה, אבל שיפור. שאלה איך להמשיך, חלבון תוסס בלבד?? וקצת רגיל?? הרבה ירקות, והאם לחיצות החלמה שלך יכולות לעזור?? הרבה תודות אתה איש גדול מציל חיים. שנה אזרחית טובה. אהוד דייגי
כל מה שחשוב לדעת כדי להחלים מאי ספיקת כליות בדרך אחרת – נמצא במאמר זה – אני הצלחתי בכך, הפצתי את השיטה בקרב חברים שהצליחו להחלים – רוצה להחלים? עליך לדעת כיצדלהוריד קריאטינין ללא תרופות ובעזרת מזון כתרופה – המשימה "ללא תרופות" אפשרית. בנוסף עליך לדעת כיצד להפחית את האוראה ולאזן את קריסת מדד הסינון שמכונה ה- GFR. נושא נוסף מאוד מורכב חומצת השתן. תהליך הורדת חומצת השתן אחר ושונה לגמרי, על כך כאן.
מה זה GFR?,המדד הקובע ומצער, אבל כמעט רק אם הרופא הודיע, שעליך להתכונן לדיאליזה לפתע הוא מופיע בחייך ומשמיעים לך אותו ומראים לך את נתוניו והאמת מגיחה (רוצה לדעת למה מדד זה מוסתר ממך?) הכול נמצא במאמר זה ובמאמרים ש"אילוף הכליות הסוררות" מקשר אליהם.
אני מזמין אותך לדעת, לחשוב אחרת, להחלים, לצאת למסע שיכול לשנות את חייך –
… וכשהרופאים לא נתנו תקווה להשתקמות הכליות ולהורדת הקריאטינין, הגעתי אליך… ירון היקר, אני רוצה להודות לך תודה גדולה על הטיפולים וההנחיה שלך. תוך חודש מתחילת הטיפולים אצלך, הקריאטינין החל לרדת, האוראה ירדה לנורמה, והeGFR החל לעלות. מדהים! זה באמת אפשרי ולגמרי יש מה לעשות ואיך לשפר את המצב. כשהגעתי אליך, עם eGFR 27 ,קריאטינין 2.94 ואוראה 90, הייתה לי צריבה בשתן שלאף רופא שפניתי לא היה מענה על כך, והשינה שלי הייתה לא סדירה. הייתי קם הרבה לשירותים באמצע הלילה ולקח זמן עד שהייתי נרדם חזרה. וכשהרופאים לא נתנו תקווה להשתקמות הכליות ולהורדת הקריאטינין, הגעתי אליך. הייתי מודאג, עם הרבה ספקות אך עם הרבה תקווה ורצון אמיתי שזה יצליח. הצום חלבונים שנתת לא היה פשוט בהתחלה, אך בזכות אשתי שתמכה בי והצטרפה אלי לחוות את צום החלבונים שנתת, הצלחתי להיכנס לדיאטה הזו. בהדרגה התרגלתי , גיליתי שזה לא כזה נורא, שזה לגמרי אפשרי והתחלתי להרגיש יותר טוב עם כל שבוע של הצום. לאחר הטיפול הראשון אצלך, אמרתי לאשתי, אני מרגיש כאילו נולדתי מחדש. יום למחרת הטיפול הראשון אצלך, הופתעתי לגלות שהצריבה בשתן איננה, מה שלא קרה שנים. ישנתי רצוף, וכבר חודש מאז תחילת הטיפולים אצלך, אני ישן ברוב הימים שינה רציפה וככשקם נרדם יחסית מהר למה שהיה לפני הטיפולים אצלך. התחלתי לעשות גם הליכות כמעט כל ערב כ40 דקות. כיום, חודש אחרי שהתחלתי את הטיפולים אצלך וחודש וחצי מאז בדיקות הדם הקודמות, הeGFR עלה ל-29, קריאטינין ירד ל-2.75 ואוראה ירדה ל 42 ? אין מילים לתאר את גודל השמחה והתקווה שלנו כיום, לאחר קבלת תוצאות בדיקות הדם, חודש לאחר תחילת הצום חלבונים. אני מאמין שתוך חודש אני אוכל להוריד את רמות הקריאטינין ל2 ואולי אף להגיע לנורמה.? כוחה של טיפה החוצבת בסלע:)
הנחיות להחלמת הכליות
"אילוף הכליות"-כחלק מהמאמץ שעליך לבצע, אם הכליות שלך סוררות ומדד ה-GFR שלך יורד מתחת ל 70, עליך לשנות מיד כמה הרגלי תזונה והראשון לא לגעת בטחינה! על ההרגל השני אספר לך בהמשך המאמר.המאמר הזה הוא מאמר יסוד וראשון מסוגו בעולם. מדובר במאמר מקיף שיגלה לך עוד ועוד דברים חשובים. בסוף המאמר אעמוד גם על תרופות למשל, תרופות נגד יתר לחץ דם (קנדור, וקטור, וקטור פלוס גם פורוסמיד furosemide שמוכרת בשמות המסחריים פוסיד, פוזיד (Fusid), לאסיקס (Lasix), פורוביט (Furovite), מיפר (Miphar) שמעלות את הקריאטינין. עליך לבדוק, אם תרופות אלו ברשימת תרופותיך, אם הרופא שלך מסכים להחליפן בתרופות שנזקיהן לכליות שלך פחותים (ככל הידוע לי, אין כאלו). הקריאטינין עולה מתרופות, מתזונה שגויה, יתרקורטיזול גם מיתר ספורט כשהקריאטינין עולה, כנראה בגלל תרופות להפחתת לחץ דם מיותר גם כאן עליך לשנות הרגלי תזונה: כולם מדברים על הפחתת מלח, אני אגיד לך לצרוך פחות פחמימות ושומן מהחי. (הקישור למאמר שמציג את המחקר בנושא הפחמימות נמצאכאן ועל השומן מהחי המידע כבר יגיע אליך מקריאה במאמרי בנושא החלמת הכליות). רופאים רבים ממליצים לך ליטול תרופות להפחתת הקריאטינין בטענה שכליות מפסיקות לתפקד היטב במצב זה, אבל האם חשבת לשאול את הרופא שלך אם ראה אי פעם תוצאות שמאשרות את הנחת היסוד הזו ונוטל התרופות האלו הצליח או לא הגיע לדיאליזה או להשתלת כליה? רק מדד ה-GFR יחשוף את האמת לגבי נושא זה, כי בדרך כלל הכליות בשלב זה עוד עדין בריאות, ולמעשה אין בכלל צורך רפואי בכדורים להורדת קריאטינין רק להסיר את יתר לחץ הדם ללא תרופות (כמובן – פרסמתי על נושא זהכאן), מתכונים ומה צריך לאכול כדי להבריא מהר. בנוסף מאמר עומק: "יתר לחץ דם – שינוי פרדיגמה וגישות חדשות – לחץ דם גבוה וטיפול טבעי ללא תרופות" ממתין לךכאן.
שינוי תזונה הוא צעד חיוני, אבל ללא הגמשת הגוף, הגמשת העורקים זה לא ילך – לכן אני ממליץ לך כבר עכשיו לחפש דרכים להגמשת שריריך, "לחיצות ההחלמה" היא דרך טובה במיוחד לכך, אבל אני מניח שאפשר למצוא עוד דרכים.
עוד על נושא זה אני ממליץ לך לעיין במאמרי על כיווץ שרירים כרוניים והקישור אליו נמצאכאן
הכליות הסוררות -הוא מאמר פתוח לכול כדי לאפשר לך ולכל מי שלא יכול להגיע לטיפול להתחיל בתהליך ההחלמה לבד – קוראים רבים מנסים, שולחים לי שאלות דרך האתר, לווטסאפ ואני מסייע להם ללא תשלום, אבל חייבים להשתמש גם בלחיצות ההחלמה כדי להצליח – בבקשה לא לצלצל, אין באפשרותי להשיב לשיחות הטלפון – סביר להניח שאני בפגישת טיפול עם משהו, או נובר בתיק על-מנת לסייע לחולה להוריד את הקריאטינין שלו ולהעלות את ה-GFR (תודה) חלק ממאמץ ההחלמה ומאבק נגד התדרדרותה המתמדת של מחלת הכליות, נמצא בחשיפת המדדים בבדיקות המעבדה – עד מהרה יתגלה לך שזה נושא רגיש ומאוד לא פשוט – אין לדעת למעשה על החמרת מחלת הכליות או על אי ספיקת כליות ללא מדד הסינון הפקעתי (ה-GFR) המחלה משתקפת בהתדרדרות מדד הסינון ה- GFR, ומה שחמור זו הסתרתו מהמטופל בשלב בו אפשר להחלים בקלות ללא תרופות (GFR60–45) ובעזרת המזון כתרופה. אני מבקש להדגיש שהפונים לייעוץ אלי מארה"ב, סינגפור ותאילנד או מאוסטרליה מציגים מדדים של ה- GFR נוכח בהם, כשבארץ לבד מקופת חולים מכבי, לקבל מדד יסוד זה, זו משימה לא פשוטה. בסוף פרק 1 של המאמר (כאן) תראו על תרופות נגד יתר לחץ דם (קנדור, וקטור, וקטור פלוס) שמעלות את הקריאטינין כשהכליות, לכאורה, בכלל עוד בריאות, ואין למעשה צורך רפואי בכדורים להורדתו, אלא להסיר כנרשם לעיל, את התרופות נגד יתר לחץ הדם. לשם כך יש לטפל ביתר לחץ דם תחילה על-ידי שינוי פרדיגמה- נושא עליו פרסמתי – כאן. במקרה כזה אני ממליץ לבחון גם אפשרות ליתר קורטיזול ולהפחית סטרס, בעזרת כל דבר שאינו תרופה (אני משתמש ב"פרסאוס" פורמולה מתמציות צמחים שהוכיחה עצמה ואין לה תופעות לוואי, פיקנוגינולמתוצרת ביתית – המתכון הסודי נמצא כאןוברומליין גם המתכון שלו מופיע בבלוג והוא כאן– כולם עלולים לסייע להוריד יתר לחץ דם ללא תרופות. ההרגל ליטול תרופות חייב להשתנות אצלך אני מתחנן לפניך לשנות פרדיגמה, ולשם כך, תחילה לבדוק את נזקי התרופות לטווח הארוך: לכליות, לכבד, לצנרת העורקים, לנוזל הבן תאי – אני ממליץ לך ללמוד על הרדיקלים החופשיים – בכבד תרופות רבות הופכות לרדיקלים חופשיים – והם שמעלים את הכולסטרול, מחמצנים אותו ומעלים את לחץ הדם – גם את האוראה והם שפוגעים ופוצעים את הנפרונים, הם מקור הסוכרת פעמים רבות, מקור הדלקת בכליות – לא תמיד מדדי הכליות מייצגים בעיה בכליות – רק ה-GFR. פעמים רבות מדובר בהתמודדות של הגוף עם זיהום. גוף בריא מתמודד עם זיהומים בקלות, אבל כשהוא מפוצץ בזיהומים על ידי תרופות שהופכות גם לרדיקלים חופשיים ולעומס חמצוני, הוא חולה ועולה השאלה ומהדהדת: מי יצר את המחלה? תמיד עדיף לך לחפש דרכי החלמה ללא תרופות ובעזרת מזון כתרופה, כולל מזון אסור לאכילה במצבך. רבים החלימו לגמרי ואפילו לאחר שנים רבות של נטילת תרופות (נושא שפרסמתי עליו – כאן), כמובן שאסור לך, באיסור חמור להפסיק את התרופות לבד ובהקשר זה יש לעיין ביסודיות בהערה שבסוף כל פרק. מתכונים ייחודיים ומה שצריך לאכול כדי להבריא מהר ככל האפשר נמצאים אף הם בהמשך המאמר – כמו כן אפשר להזמין תור, לקבל תפריט אישי ייחודי (בתשלום) שתואם למצבך. להיכנס לקליניקה ולהתחיל תהליך מסודר ולחזור לאט לאט לאיזון.
מוזמנים לקרוא.
הערה המאמר פורסם תחילה כיחידה אחת, לאחר אין ספור של הפלות הוא פוצל ומאז הפסיקו להוריד אותו מהרשת.
המאמר "אילוף הכליות הסוררות" וכן מאמרים נוספים, שמאמר זה מקשר אותך אליהם מפרסם על מה כדאי לך לאכול כדי לבלום את התדרדרות המחלה, סדרת המאמרים "עשרת המזונות הבריאים ביותר לחולי כליה" – הם מאמרי עומק ומומלצים למי שמבקש להבין את תהליכי ההחלמה לעמקם – שימו לב שהמאמר על נבטי הברוקולילמשל בן מעל ל 70 עמודים, והמאמר על שיבולת השועל לא קצר ממנו – ההסברים שם כוללים את התהליכים שבהם חומרי ההחלמה פועלים להחלמתך ובחלקם עומדים על חשיבות שחרור הכיווצים שבשרירים כדי להחלים את הכליות (לידיעתך, המכלול הזה תורגם לאנגלית, וזאת גם אחת הסיבות לעומס האדיר בשל פניות ממדינות דוברי האנגלית – כאן)- זה הרגע בו אני חייב להוסיף את
הדבר השני שעליך לשנות בתזונה: עליך להפחית את מנות החלבון שלך.
נושא זה משתנה על-פי מדד ה-GFR שלך. יתר חלבון הורס את הכליות. ככל שמדד ה- GFR יורד כך נושא החלבון יותר חשוב וכן הפחתת כמות החלבון בתפריט היומי. אפשר לקרא על זה עוד כאן. יש לתת את הדעת שבעיקר גברים, נותנים ומתוך עיוורון לא מוסבר, ואי ראייה של המצב לאשורו (העדר מדדים חשובים בבדיקות הדם והשתן, מתן כדורים שמעלים קריאטינין ומורידים את ה- GFR ועוד) = אמון במערכת הממסדית מה שמונע הפחתת חלבון בתפריט מצד אחד ומעודד את התדרדרות המתמדתשל מדד הסינון ה– GFR, והסתרתו מהמטופל בשלב בו אפשר להחלים בקלות ללא תרופות (GFR 60-45) ובעזרת לחיצות ההחלמה. אי ספיקת כליות הורגת. בארה"ב הגיעה כבר לסיבת המוות מספר אחת).
כדאי לך לדעת שאפשר לצאת מהמצב! אני הצלחתי, מטופלים שלי מצליחים – אפשר להחלים מהמחלה הנוראה.
אני מזמין אותך לראות כרבים שהגיעו לעבוד איתי, תוצאות חיוביות בתוך 3 חודשים! עוד על כך כאן בצילום כאן למטה ובהמשך, גם בסוף המאמר תופענה בדיקות דם (לפני/אחרי) שאת הכליות הסוררות של בעליהן אילפתי בחודש שעבר.
סייעתי להביא לידי ריפוי מהיר ובזמן קצר מאוד כליות של מבוגרים שונים מגילאי 38-87, מצורפת גם בדיקה מפעימה מיום ה -25.10.2018, שהתווספה לאחר פרסום המאמר הזה. וכאן מתאריך ה8.4.2019 – אפשר להחלים!
לפני 3 חודשים היינו במצב קשה מאוד, הבדיקות היו גרועות ולא ידענו מה אפשר לעשות. בטח לא עם כליות. על הסוכרת בכלל לא חשבנו. במזל, הגענו לקרוא את ״אילוף הכליות הסוררות״ והיה ברור שצריך להגיע אליך. ועכשיו – התוצאות מדהימות!! A1c ירד ל 6.2 בלי תרופות כשבמשך 20 שנה היה 7-9 (ב ״טוב״ היה 6.8 עם אינסולין). ה urea ירד מ 68 ל 45 והחלבון בשתן מתוצאות של 1200-2000 ירד ל 382. תודה רבה רבה. יש לנו מזל גדול מאוד שהגענו אליך. מזעזע לחשוב איפה היינו בלעדיך. תודה!! עוד על כך – כאן
תוצאות הבדיקה הראשונה שפרסמתי ואלו שנוספו (באישור המחלימים) בהמשך הדרך הביאו לעשרות פונים מכל הארץ, כי הן הראו ירידה של ערכי הקריאטיניןללא תרופות. אולם, הסיבה שהנפרולוגים שיתפו פעולה כבר מההתחלה הייתה שונה – שגם הם יודעים שקריאטינין עולה בגלל תרופות, אבל התוצאות הראו עוד דבר: עליה מתמדת של ה-eGFR או ה-GFR (לכיוון ה-120, הוא המדד הבריא של תפקוד הכליות) ואת זה הם טרם ראו.[קצב הסינון הפקעתי (Glomerular filtration rate – GFR)]. אני מבקש להדגיש כי בתחילת הדרך ראיתי שיתוף פעולה, או ענין מקרב הנפרולוגים. ככל שגדל קצב המחלימים נושא זה השתנה מאוד.
התוצאות האלו גם הירידה בערכי הקריאטינין, האוראה, החלבון שבשתן, האלבומין, של ה A1C והגלוקוז גם של חומצת שתן – Uric Acid, הכולסטרול הרע (LDL), ועליית ה-HDL, מדד הגמישות של העורקים וכמובן, כנזכר לעיל, מדד הסינון של הכליות – ה-GFR הדהימו את טובי הנפרולוגים, ששיתפו פעולה וזה תמיד מרגש, אבל היו גם האחרים – אלו שמטופליהם כבר לצערי, לא אתנו והשתכנעו על-ידם להיכנס לדיאליזה.
הריפוי אפשרי, אנשים מחלימים. אני החלמתי ואינני רופא אבל, הבנתי שפנייה לרפואה הקונבנציונלית רק מזרזת את הסוף, דרך הדיאליזה, לכאורה טיפול, בפועל הזנחה שחושפת את הבעיה ואת האמת: לנפרולוגיה, לרפואת הממסד אין מרפא לכליות. מדד הסינון (ה-GFR – Glomerular Filtration Rate) מוסתר, דרשו אותו! המסננת נסתמת ואין להם תשובה לבעיה הזו, גם אין להם תשובה להפסקת ייצור האריתרופויאטין Erythropoietin Epo על ידי הכליות – בעזרת לחיצות ההחלמה, כבדרך נס הצלחתי להפעיל מניפולציות על הכליות שהביאו לחידוש ייצור האריתרופויאאטין –כתבתי על כך כאן. כך שהמצב מלמד – עליך למצוא דרך להחלמה לבד. אחרת המצב שלך יהיה לא טוב – גם אם הקריאטינין יורד מעט לזמן מה, בעזרת תרופות, אלא שהכל מתהפך ומתדרדר בהמשך הדרך, כי התרופות מרוקנות את הגוף מיסודות חשובים למשל, ברזל (אנמיה) ויטמין B12 ומהגלוטתיון כך שהכליות מתייבשות, נסתמות עוד יותר או שאין חומרי הזנה איכותיים לתחזוקתן. לי לא נשארה כל ברירה אלא להחלים כליות בעצמי, החלתי לפעול בכיוון זה בהמשך גם לטובתן של כליות של אחרים. בהתחלה סרבתי, אבל ד"ר שטרן מפריז שכנעה אותי לתת יד. אני – רקדן, מורה לריקוד גם כוריאוגרף (כאן הקישור לערך ירון מרגולין בויקיפדיה) אבל, אני גם אדם סקרן ונחוש כך מצאתי דרך והצלחתי לפתח כישורים בנושא הזה והם מתפתחים ומשתכללים ומוכיחים שאפשר להחלים מאי ספיקת כליות. אני החלמתי. לאחר דברי הקדמה אלו אני מחויב לרשום עוד פרט אחד: עד כה לא נתקלתי בשתי מחלת כליה זהות. כל מקרה מאוד שונה מקודמו ודורש עיצוב מסלול החלמה, תפריט, אימון גופני וסדרת "לחיצות החלמה" אחר. מדובר במחלה מאוד מענינת, מאתגרת ומשתנה מאדם לאדם. ועתה אני חושב שאפשר להתחיל לצלול למעמקי הנהר – לצאת אל אוקינוס ההחלמה לקראת הזריחה. אני ממליץ לך לקרוא עוד, אבל אם כבר עתה ברצונך לפנות אלי – הרי לך טופס פנייה ישירה לקביעת תור – נא להקליק –כאן
המדד שמצביע על הכליות הוא ה-GFR(מדדקצב הסינון הפקעתי (Glomerular filtration rate – GFR). רושמים אותו גם eGFR – הוא המדד הכי חשוב בשלב הגעתך לטיפול החלמה. כולם מדברים על הקריאטינין. נותנים ומציעים כדורים, תרופות נגד קריאטינין וה-GFR יורד!(בהמשך אוסיף את הנוסחה לחשב אותו ואם הרופא מתעקש להסתירו ממך, אני מזמין אותך להשתמש במחשבון – כאן.
ומה בנוגע להורמוןFGF-23 (אשר מקורו בעצמות ותפקידו העיקרי של FGF23 הוא דיכוי ספיגה חוזרת של פוספט (זרחן) או ויסות ריכוז הפוספט/זרחן בפלזמה (בדם) Fibroblast growth factor 23) – FGF23גורם צמיחהפיברובלסט 23 הינו הורמון (פפטיד) הגורם להפרשה מוגברת של זרחן בשתן (phosphaturic).
ככל שרמת ההורמון FGF-23 עולה, כך יכולת הכליה לטפל בזרחן יורדת (התופעה ניכרת בהפרשה מוגברת של זרחן בשתן) והצורך בדיאליזה עולה.
במצבים בהם ה-FGF–23לא עלה רק ה-GFR ירד, אין צורך בדיאליזה ועדין אפשר להחלים בעזרת שינויים בהרגלי חיים ומזון כתרופה.
נושא זה חשוב ובשל כך פרסמתי עליו מאמר עומק שהקישור אליו נמצאכאן. אם הרופא במצב זה לוחץ עליך להיכנס לדיאליזה, יש לדעת, שמדובר בתהליך שאין ממנו חזרה, מסלול לכיוון אחד – בעצם למה הוא מבקש לזרז את ההכנות לדיאליזה, תפקידו לרפא אותך כמדומני. יש לדרוש במצב כזה בדיקה של הורמון זה – FGF-23 ואם המדד שלו לא עלה, ויש לי במקרה מקום בקליניקה, כדאי לך, לפנות מיד, וכל דקה כאן קובעת, יש לדעת כי ההורמון FGF-23 עולה עוד לפני העלייה ברמת הזרחן ובכך מצביע על הצורך המוקדם בצום זרחן הגענו להנחיית תזונה שלישית.
הנחיית תזונה שלישית
הזרחן הוא נושא מורכב ויש מחלת כליות שנקשרת רק בו ודווקא במדדיו הנמוכים – פרסמתי על נושא זה כאן. נתחיל הפעם מההנחייה השלישית לתזונה – צום מזרחן – כל שעליך לעשות הפעם הוא להימנע מזרחן: יש להימנע ממוצרי חלב, סובין חיטה, ואגוזים, גם משמרי בירה וכל המשקאות שנמכרים בבקבוקים. צום מזרחןיכול כצעד ראשוני פשוט להציל אותך.
בבתי הספר לרפואה משקיעים מאמץ במדע התרופות (פרמקולוגיה) ונכתבו על נושא זה מאמרים רבים שמנסים להבין למה לא בתהליכי החלמה אלא במכירת התרופות, אבל בפועל אין למעשה קורסים בנושאים דוגמת המזון כתרופה – נושא זה נקשר בצורת מחשבה שונה ואחרת. בנוסף, רמה גבוהה של FGF-23 מקשרת בין חולי דיאליזה למחלות לב, ולכן יש צורך טרם הכוונה לדיאליזה בטיפול תומך גם ללב ובמיוחד אם ההורמוןFibroblast growth factor23 עולה. נושא זה מצביע כבר על תוספי מזון, למשל על קו-אנזים Q10 או יוביקינון הוא מולקולה הנמצאת על הממברנה הפנימית של המיטוכונדריה ומשמשת כמתווך המעביר אלקטרונים בין קומפלקס אחד לקומפלקס שלוש ובין קומפלקס שניים לקומפלקס שלוש. במקרה שנחשפת לכולסטרול גבוה. מחלה שבהחלט מחייבת טיפול! אבל לא הכרח שיהיה תרופתי. רבים בוחרים בתרופות ממשפחת הסטטינים – יש לדעת שהאנזים HMG-CoAרדוקטאז (reductase) חשוב כל כך לתהליך המטבולי של הגוף. הוא שאחראי על בקרת ייצור הכולסטרול. דרך הפעולה של הסטטינים בחסימה ועיכוב תחרותי של האנזים הזה HMG-CoA reductase. האנזים הרדוקאלי הזה HMG-CoA, מתפקד בתאי הכבד במהלך יצירת הכולסטרול, כתוצאה מכך נוצר פחות כולסטרול. בתגובה, תאי הכבד שולחים לשטח הפנים החיצוני של התא יותר קולטנים לכולסטרול LDL (הכולסטרול הרע) והם קולטים ו"מנקים" אותו מהדם. – הפיכה של HMG-CoA למבלונאט היא המטרה של התרופה, אבל למרבה הצער זה אותו מסלול בו נוצר המסייע הגדול קואנזים Q10. למעשה ככל שמינון התרופה עולה תרד תעשיית ה-Q10 בגוף ותגבר הסכנה ללב, למוח וגם לכבד – האמת שגם להופעת לחץ דם גבוה. כמעט שלא נותרה גישה לסייע במצב זה ללב שלך אם הוחלט על דיאליזה.
מחקרים מראים על יתר תמותה בדיאליזה כשה-FGF-23 עולה וסיבת המוות שבץ לב.
מחקר מעניין בנושא נוסף שבדיקת הדם שלך לא מתייחסת אליו נקשר בגורם הצמיחה פיברובלסט 23 והגן קלוטו (Klotho) שבא לידי ביטוי בעיקר בכליה ונחשב למדכא הזדקנות. קלוטו מעניק תקווה לחולים. בדיקת קלוטו בשתן הכרחית לדעתי כיום כי
ירידה ברמות חלבון הקלוטו בשתן זוהתה על-ידי החוקרים כאחד הסמנים הביולוגים המוקדמים ביותר שמנבאים ירידה בתפקוד הכליות והתקדמות CKD – מחלת הכליות
[מקור] כך שהתעלמות ממדד זה טרם הכנסתך לדיאליזה תמוהה בעיני. בקישור הבא אפשר לראות שהחוקרים מזהים נושאים אלו: גורם צמיחה פיברובלסט 23 והגן קלוטוכמרחב ופתרון חדש לבעיה מורכבת זו ואם הרופא שלך לא שמע על כך זה הזמן להראות לו את הקישור שנמצאכאן,כאן,כאן, גםכאן,כאן, וכאן– ואל המאמר המורחב שלי בנושאכאן.
FGF-23 בעל תפקידים נוספים הקשורים בתהליכי בנייה ופירוק של העצם, הסתיידויות ברקמות רכות, וספיגת הסידן בכליות ובקשריו עם קלוטו הוא שולט על ויטמין D בגופך ועל הזרחן.
גמישות העורקים עליה אני מרחיב את הכתיבה במאמרי על גמישות העורקים –כאן היא אחד מיסודות ההחלמה שמתבקשים. אחרי הכל מחלת כליה היא מחלה של צנרת ואבדן גמישות הצנרת. בזכות המחקר ומציאת הסמן FGF-23 כמנבא מחלות לב, ניתן יהיה לטפל באופן מוקדם ובצורה טובה יותר בחולים, בלחץ הדופק (PP) ובכך למנוע את מחלות הלב ולאפשר גם הארכת חיים.
GFR- 5 הוא למעשה מדד המוות. קיבלתי חולים במדד זה ואפילו ב- GFR 4.5 והצלחתי למנוע מהם כניסה לדיאליזה, אבל זו עבודה מאוד קשה ומלחיצה שמתאימה יותר למטפל צעיר ממני. וכשמדד הסינון עומד על המספר – GFR 15 משמעו זמן קצר לרשותך עד שיעמוד על GFR – 5, או דיאליזה: דיאליזה! (מדד הדיאליזה משתנה ומקובל כיום כאשר ה- GFR עומד על 6-7.
בווידאו שפרסמתי ברשת היו-טיוב, ומופיע בדף אינטרנט זה למעלה, אני מסביר לך, מהם הסיכונים שמחכים לך בבואך אל הדיאליזה. הקישור אל הוידאו הזה מופיע גם כאן.
האם הרופא אמר לך שדיאליזה דורשת תזונה נזירית מאוד מוקפדת בלעדיה היא מסכנת את בריאות הלב שלך, את המוח שלך?
לפי מחקרים שונים, 20% עד 70% ממטופלי דיאליזה נמצאים במצב של תת תזונה על פי קריטריונים רפואיים שונים לאבחון התופעה.
מדד ה-GFR 15-10 הוא מדד נמוך ומסוכן, אבל אם הוא הוסתר ממך עד שהתקרב ל 10-GFR, והוא עוד יכול לרדת והוא גם יורד, ומשקף מצב בו הכליות סתומות, וחייך עומדים בסכנה – כשמדד הסינון עומד על 33-GFR, זה מצב טוב ביותר להתחיל טיפול החלמה, מצב בו עדיין קל למרפאים כמוני לעזור לך להחלים ללא תרופות, בצורה פשוטה ביותר – למעלה, בצילומי האסמסים אפשר לראות את התכתובת מיום ה-26.1.2020 שאותה העלתי לאחרונה ונושא סילוקן של התרופות מחייך משתקף ממנה. במכתב שהגיע אלי מגולשת שנמצאת בגרמניה היא רושמת לי בבהירות: "כאשר דיברתי עם ראש המחלקה המומחה כאן (ברלין) לרפואת הכליות ושאלתי אותו אם ישנה דרך למנוע מהבנים שלי להגיע לדיאליזה הפרופ' ענה שאין. כאשר נשאל הרופא הקוראני ד"ר קידונג אימ (Kiding Im) אם אפשר להחלים מאי ספיקת כליות הוא השיב כן ונתן תחזית מופרזת וטובה מדי עד בלתי אמינה – אין קסמים כאן, מדובר בתהליך ההחלמה ארוך, שינויי התזונה בו מתואם ומשתנה בכל פעם. הרכבת תפריט אישי זו מלאכת אמנות שפרסמתי עליה ב"תכנית לשיקום הכליות" הדבר דורש שינויים רבים ומותאמים לשלבים שונים אליהם מגיעים מחלימים בתהליך ועל פי קצב השינויים: ירידת האוראה, הקריאטינין, החלבון בשתן, ירידת הגלוקוז בדם, אם רקע המחלה סוכרת (חייבים לסלק תחילה את הסוכרת ואת התרופות ליתר לחץ הדם זאת אם הוא נמצא ברקע המחלה – וזה החלק הקל).
עליה של ה GFR קלה להשגה כשהמדד שלו מעל GFR33 וקשה כשהוא מתחת ל GFR32.
המעבר מדרגת מחלה קשה לדרגת מחלה בינונית לוקחת (מכל מקום בשיטה הישראלית, שייסדתי וכפי שבאה לידי ביטוי ב"תכנית לשיקום הכליות" – כאן) הרבה יותר זמן ממה שמתארת השיטה הקוריאנית של קידונג אימ והתזונה של אורז אדום ופירות ללא הגבלה שהוא מציע, גישה זו פשוט לא יכולה לעשות זאת עבורך כמו גם הגישה התזונית של רפואת הממסד. שם בשל יתר סוכר בנוסף לכך הבננות והאגוזים שבהמלצתו, נמצאים ברשימת האסורים לאכילה לחולי כליה (בשיטה הישראלית) בתפריט התזונה של רפואת הממסד בנוסף למזונות אסורים שמככבים שם נמצאת בעית יסוד נוספת יתר חלבונים ואי התאמה למצב הפרטי. אורז חום שמככב בגישה של ההוא הוא אורז מלא שמורידים לו רק את הקליפה החיצונית, לאורז חום יש אותו מספר קלוריות ופחמימות שיש לאורז לבן אבל בנוסף לכך כמות הזרחן באורז החום גבוהה והזרחן הורג את הכליות. אני מניח שכשאין כמעט ברחבי העולם מי שמרפא את מחלת הכליות אנשים נתפסים לכל מני הבטחות ומי שמחפש הבטחות וקסמים הרי לו הדרך של קידונג אימ וכל הפרטים נמצאיםכאן. יחד עם זאת אני משוכנע בכך שאפשר למצוא מרפאים נוספים. לא יתכן שאני המטפל היחידי שעשה זאת. –
הכותבת בת 63 עם אי ספיקת כליות, לאחר אירוע מוחי ששיתק מחצית גופה השמאלי – לחץ דם גבוה מאוד, וGFR 19 – בוקר אור – לאחר 6 שבועות בטיפול אצל ירון מרגולין – "שבוע טוב על הבוקר לחץ דם 103/69 דופק 65 האם אפשר לא לקחת כדור להורדת לחץ דם של הבוקר האם יכול לסכן אותי????"?
"הם מרוויחים מרפואה, באמצעות טיפול בשלב האנוש והמתקדם של המחלה" אמר ד"ר קילמר ס' מק'קאלי Kilmer S. McCully שהוסיף ואומר אם הרופא שלך טוען: "אה מדד של ההומוציסטאין 9 זה בסדר, אל תדאג" – זיכרו: "הם מרוויחים מרפואה, באמצעות טיפול בשלב האנוש והמתקדם של המחלה" – לכאורה או כדבריו, ומה עם מדד ההומוציאסטין, בוודאי שלא תמצאו אותו בדף התוצאות של הבדיקות – נעדר גם הוא (המקור כאן).
המאמר "על האילוף" שחומריו יכולים להציל חיים, וגם עשו זאת ע"פ עדות הכותבים, חולק למספר קטעים כדי למנוע את הפלתו החוזרת ונשנית נושא שהזכרתי למעלה – התנצלות על אי הנוחות בקריאה. למה הם מפילים אותו? ממה הם מפחדים? בהמשך נדבר גם על "יתר לחץ דם משני" תופתעו לגלות שגם נושא זה נתון לחסדי התרופות ובדרך כלל הן שגויות, מכל מקום ע"פ מדד קריסת ה- GFR. יתכן, שהתחלת המחלות הכלייתיות החלה בגיל מוקדם אולי אפילו בהיותכם בני 26, כשהחלתם לרוץ במרחב הקרירה שלכם, ושם במלכודת ההגשמה העצמית, ועליית הקורטיזול ואולי בגיל 45, החלתם ליטול תרופות מרשם – שם. לדעתי הן יסוד מחלת הכליות – רק במקרים בודדים כמו המקרה של הנער שהחלמתי את כליותיו ב 22 יום הסיבה גנטית. על מקרה זה אפשר לקרוא – כאן. ודבר אחרון כשיגידו לכם שהתזונה שרשומה כאן תעלה לכם את האשלגן – היא תוריד אותו משום שהיא דלת אשלגן, וטוב מכך הרמונית ותומכת בתהליך ההחלמה מכיוונים רבים ומגוונים. נושא זה שב ועולה במאמרי "הערכות שונות במדידת אשלגן… פסאודו היפרקלמיה" – כאן
רוצה לדעת מה עליך לבצע עוד, כדי להחלים? נא להקליק על "כאן" כדי להגיע להמשך המאמר – כאן.
אפשר ליצור איתי קשר בטופס כאן למטה, בבקשה לא להתאמץ (לחפש את מספר הטלפון שלי) ולהתקשר. בשל עומס הטיפולים אני ממש לא יכול לשוחח עם מי שטרם נקבעה לו פגישה.
למען הסר ספק, חובת התייעצות עם רופא (המכיר לפרטים את מצבו הבריאותי הכללי של כל מטופל או שלך) לפני שימוש בכל תכשיר, מאכל, תמצית או ביצוע כל תרגיל. המידע באתר של ירון מרגולין או באתר "לחיצות ההחלמה" (בפיסבוק או MARGOLINMETHOD.COM ), במאמר הנ"ל ובמאמרים של ירון מרגולין הם חומר למחשבה – פילוסופיה לא המלצה ולא הנחייה לציבור להשתמש או לחדול מלהשתמש בתרופות – אין במידע באתר זה או בכל אחד מהמאמרים תחליף להיוועצות עם מומחה מוכר המכיר לפרטים את מצבו הבריאותי הכללי שלך ושל משפחתך). מומלץ תמיד להתייעץ עם רופא מוסמך או רוקח בכל הנוגע בכאב, הרגשה רעה או למטרות ואופן השימוש, במזונות, משחות, תמציות ואפילו בתרגילים, או בתכשירים אחרים שנזכרים כאן.
צילום מסך מהתכתבות בווטסאפ עם מחלים: שלום לכולם, באתי לטיפול אצל ירון פעם אחת, הערכים שלי היו: GFR = 64 קריאטינין 1.2 השתדלתי לשמור על התזונה שהוא נתן לי. 3 חודשים אח"כ…GFR = 69קריאטינין 1.13 שיפור! גדול גם בהרגשה. תודה לך
כאשר דיברתי עם ראש המחלקה המומחה כאן (ברלין) לרפואת הכליות ושאלתי אותו האם יש דרך לשנות ולמנוע מהבנים הצעירים שלי דיאליזה, הרופא (פרופ') אמר שאין.
