דף הבית › כללי › ממצאים חדשניים למקור הגאוט

ממצאים חדשניים למקור הגאוט

פורסם ב ע"י ירון מרגולין — אין תגובות ↓
הציור של ג'יימס גילריי משנת 1799 ממחיש את הסימפטומים הכואבים של גאוט. James Gillray’s 1799 painting illustrates the painful symptoms of gout. Image courtesy of Wellcome Library, London.

לובריצין (Lubricin) הוא גליקופרוטאין רירי (המקודד על ידי הגן PRG4), חלבון אשר בודד לראשונה מנוזל סינוביאלי [מקור], וזוהה כחומר סיכה שבנוזל הסינוביה.

חוקרים אומרים שמחסור בלובריצין בנוזל המפרקים עשוי להיות גורם למחלת הגאוט בעברית שיגדון (Gout) [מקור].

במחקר חדש שפורסם באינטרנט ב-1 בדצמבר 2022 ב-Arthritis & Rheumatology, מציג מסלול מולקולרי חדשני שגורם לגאוט ולהתקדמות המחלה בכיוון שחיקת רקמות מפרקים [מקור].

רוצה לדעת עוד להלן מאמר נוסף מאת ירון מרגולין מאסטר בהחלמת הכליות והפחתת כאב.

גאוט נמנת על דלקות המפרקים הנפוצות ביותר. מחלה שמאופיינת בשקיעה של גבישי מונוסודיום אורט (MSU) [גביש אוראט בנוזל סינוביאלי (SF)] בתוך ומסביב למפרק ולרקמות הרכות [מקור1, מקור2, מקור3].

הגוף וחוכמת הגוף מפעילים מנגנונים ביולוגיים המסייעים לתהליכי החלמה וקודם מחלה למזער נזקים הנובעים מפעילויות יומיומיות [מקור1, מקור2].

לובריצין – Lubricin

 לובריצין  הוא גליקופרוטאין רירי פעיל חומר הסיכה שנמצא על פני השטח, תסנין של דם שיש לו רכיבים שנוספו והוסרו על ידי תאי הציפוי האינטימיים של הקפסולה של המפרקים הסינוביאלים (סוגי המפרקים הנפוצים ביותר בגוף ובעלי יכולת התנועה המרובה ביותר מבין סוגי המפרקים.) [מקור1, מקור2]. החומר לוברצין מופרש במפרק הסינוביאלי שממלא תפקיד חשוב בשלמות 

הסחוס [מקור, מקור2]. במפרקים בריאים, מולקולות לובריצין מצפות את פני הסחוס, משמנות אותו היטב ומונעות הידבקות של תאים וחלבונים. מפרקים אלו ומשטחי הסחוס עומדים תחת עומס עצום וכאשר הם משומנים על ידי הנוזל הסינוביאלי, הזה, המפרק עומד במשימה באופן מופלא. הלובריצין מייצר מקדם חיכוך (μ) בסדר גודל של ~ 0.01 או פחות נושא שלא הצליחו לשחזר במכונות משוכללות ביותר. אפילו משטחי המיסב המיוצרים במכונות הטובות ביותר, למשל אלו שעשויים טפלון, מראים μ's גבוהים משמעותית (~ 0.04) ממה שאנו מכירים במעורבות הלובריצין. 

[מקור – D.A. Swann, F.H. Silver, H.S. Slayter, W. Stafford, E. ShoreThe molecular structure and lubricating activity of lubricin isolated from bovine and human synovial fluidsBiochem. J., 225 (1985), pp. 195-201].

גליקופרוטאין לובריצין  

נמצא כבעל השפעה אנטי-פרוליפרטיביות (מונע שגשוג  Anti-proliferative effect של האנדותל המצפה את כלי הדם ובכך מונעים את התעבות כלי הדם ואבדן גמישותם.) בנוסף ליכולתו לעכב הדבקות של חלבון או תאים [מקור]. כנראה שזו אחת התכונות החשובות ביותר שלו, עם זאת, הפרסום הגדול של הלובריצין הוא כחומר סיכה יעיל ביותר [מקור1, מקור2, מקור3.

ארתרופתיה (מחלות שונות הגורמות לכאבים במפרקים) המתרחשת בחולים עם טראומה במפרקים, דלקת מפרקים דלקתית מצימפגינות קשורה במחסור בלובריצין או בלובבריצין בכלל זה גם מסיבות גנטיות. המפרקים הפגועים לא מכילים מספיק לובריצין מה שעלול להביא נזק לסחוס המפרקי, ומבקש טיפול שקשור האפיגנטיקה ושינוי איכות הנוזל הבן תאי.

על האפיגנטיקה אפשר לקרוא עוד במאמרי – כאן.

מחקרים אחרונים במפרקים בהם נחקר הלובריצין שבים ומצביעים על כך lubricin שלובריצין (Prg4) נושא תפקיד במניעת נזק לאזור השטחי ובשימור הכונדרוציטים [מקור] מתוך אוסף וולקאם – סבל הגאוט – אלמוני.

לוברצין וגאוט – שיגדון

בדיקה של גביש אוראט בנוזל סינוביאלי (SF) משמשת תקן זהב לאבחון אם פועלת מחלת גאוט בחולה [מקור1, מקור2].

חוקרים שבחנו מקרה חדש ולא מוכר של אישה שפיתחה משקעי גביש אוראט (urate) שגורמים לכאב ושחיקת מפרקים במקרים רבים, הבחינו שהחולה לא הראתה רמות גבוהות של אוראט בדמה, נושא מפתיע וחדש שהרי האוארט הוא סממן מקובל לנושאי מחלה זו. בדרך כלל נמצא כי רמות מוגברות של חומצת שתן בדם (היא תוצר קצה בחילוף חומרים של הפורינים גואנין ואדנין, מאבני הבניין של חומצות גרעין) עלולות לסייע להופעת סוג של דלקת מפרקים הידוע כשיגדון (gout) כאשר גבישי האוראט דמויי המחט מתפתחים מהם ומכאיבים. הגאוט ידוע כמה ששפיע בדרך כלל על מפרק אחד בכל פעם, לעתים קרובות קורבנו המרכזי הוא מפרק בבסיס הבוהן שבכף רגל ימין [מקור]. המשקעים האלו שוקעים במפרקים ואף בכלי הדם הנימיים ומעצבים ייסורים הם כאבי השיגדון והם מוכרים ונזכרים בכתובים מאז ימי קדם בין החולים שחלו במחלה היו: אסא מלך יהודה, קרל הרביעי, קרל החמישי, קוזימו דה מדיצ'י, והנרי השמיני.

הגאוט הוא מחלה שמתרחשת בתדירות גבוהה יותר אצל גברים, נשים לאחר גיל המעבר ואנשים עם מחלת כליות וכאמור פוגעת לרוב בבוהן הרגל הימנית.

צוות מחקר בינלאומי בראשות בית הספר לרפואה של אוניברסיטת קליפורניה בסן דייגו, זיהה מסלול מולקולרי חדשני הגורם לגאוט ולהתקדמותו בכיוונה של שחיקה של רקמת המפרק [מקור]. ובמרכזו חלבון לוביצין או לובריצין (Lubricin) מדכא את הפרשת האוראט והקסנטין אוקסידאז (אנזים, שיוזכר בהמשך המאמר) על ידי תאי דם לבנים משופעלים, וגם חוסם את התגבשות האוראט במפרק [מקור].

המקרה שנחשפה בו חומצת השתן היתרה בנוזל המפרק בחולי גאוט שייך לאישה בת 22. מדובר במקרה חריג של מחלת הגאוט.

הצעירה שהמקרה שלה נחקר ברגישות יוצאת דופן, פיתחה משקעי גביש אוראט וסבלה משחיקה במפרקים, אך לא הראתה רמות גבוהות של אורט בדמה.

"ישנם גורמים רבים, הרבה מעבר לשיעור גבוה בנסיוב של אוארט שמצביעים על מחלת השיגדון – גאוט" מסביר פרופ'  רוברט טרקלטאוב, Robert Terkeltaub, a professor at the University of California San Diego School of Medicine, מבית הספר לרפואה של אוניברסיטת קליפורניה בסן דייגו, ראש המחלקה לראומטולוגיה ב- Veterans Affairs San Diego Healthcare System, ומחבר בכיר של המחקר,המובא לקוראי הבלוג yaronmargolin.com. בבואם אל המסקנות האלה החוקרים השתמשו ברצף הגנום השלם, ניתוח של ה-DNA המלא של אורגניזם, RNA-sequencingTrusted Source [מקור], כלי המספק ניתוח כמותי של מולקולות RNA שליח בדגימה ביולוגית.

הם גם השתמשו בשיטות פרוטאומיות כמותיות, טכניקה המאפשרת ניתוח מקיף של חלבונים, כדי לזהות מסלול מולקולרי הגורם למצבו של המטופל [מקור]. בנוסף נלקחו מהצעירה, מהוריה וכמובן מאנשים אחרים שאינם קשורים למקרה דגימות למחקר וקבוצת השוואה.

בסופו של דבר, הממצאים הובילו אל ה-lubricin, חלבון הידוע כמשמן מפרקים והוזכר בפרוט רב למעלה.

Lubricin לובריצין מעכב דלקת

בחלק אחר של המחקר, החוקרים השתמשו בעכברים שהונדסו כך שהלובריצין יחסר בגופם נוכח קבוצת השוואה בה הלובריצין נוכח. החוקרים הזריקו את Interleukin-1β, ציטוקין דלקתי, לתוך מפרקי הברך והסתבר ש"בעכברים שלא ייצרו לובריצין, ולא נמצא בגופם לובריצין נוצרו כמויות גדולות של האנזים xanthine oxidase הוא אנזים מרכזי שמייצר בגוף חומצת שתן (uric acid). קסנטין אוקסידאז (XO, לפעמים 'XAO') פועל בתאי דם לבנים בשם מקרופאגים שנמצאים ברירית המפרק. מהמחקר המיוחד הזה מבינים כיום כי האנזים הזה 

בנוכחות הלובריצין מדוכא ובהמשך הדרך גם הפרשת האוראט מדוכאת. 

בהעדר לובריצין האנזים קסנטין אוקסידאז משופעל על ידי תאי דם לבנים אלה – מקרופאגים ומציף את המפרקים באוראט [מקור].

המחקר מצביע על כך שלובריצין יכול להוות סמן ביולוגי לגאוט, אמר ד"ר פוג'ה פול חאנה, פרופסור חבר במחלקה לרפואה פנימית בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת מישיגן. היא לא הייתה מעורבת במחקר.

בהשוואה לדגימות דם נמצא מנגנון לפיו תאים ורירית המפרק מגיבים בפועל ויוצרים דלקת מפרקים חריפה  על ידי הגברת ייצור חומצת השתן במפרק בהעדר לובריצין כמעכב שטבעי שיש לו יכולת למנוע את ייצור הגבישים האלו. נוכחות של לובריצין מעכבת את יכולתה של חומצת השתן להשתולל במפרק עצמו ובהחלט יכולה להפחית כאב. מדובר ב מסלול חדשני שכנראה עוזר בצורה משמעותית להסביר מדוע אנשים מסוימים מקבלים גאוט, מחלה שבאמת פוגעת במפרקים כשאין לה סימנים בבדיקות הדם שלהם מסביר טרקלטאוב (Terkeltaub).

החוקרים פרסמו את הממצאים שלהם בכתב העת Arthritis & Rheumatology. ומסכמים באומרם:"הממצאים שלנו מראים ש-lubricin עשוי להיות סמן ביולוגי חדש למעקב אחר הסיכון של חולים לפתח גאוט" (טרקלטאוב – Terkeltaub).

מחברים שותפים: ליי-אנה רוסיטו, רו ליובריין, מג'ד גאסמיאן, אנאמיקה קמפאו ודיוויד ג'יי גונזלס באוניברסיטת סן דייגו; Marin Miner ב- Veterans Affairs San Diego Healthcare System; חאלד אלסעיד וסנדי אלסייד באוניברסיטת צ'פמן; אמנדה פיפס-גרין, טוני ר. מרימן ומורי קדזאו באוניברסיטת אוטגו; יעקב קארש באוניברסיטת אוטווה; גרגורי ד' ג'יי בבית החולים רוד איילנד; מרווה קאדרי באוניברסיטת ג'אזאן; טליה ג'יי דמברואוזו באוניברסיטת בראון; טאנין שמידט במרכז הבריאות של אוניברסיטת קונטיקט; ניקולה דלבט ואשיקה צ'אנה באוניברסיטת אוקלנד; ג'ניפר אוגלונד באוניברסיטת גטבורג; ננסי מלטז בבית החולים אוטווה ריברסייד; וניקלאס ג'י קרלסון באוניברסיטת אוסלו מטרופוליטן.

Co-authors include: Leigh-Ana Rossitto, Ru LiuBryan, Majid Ghassemian, Anaamika Campeau and David J. Gonzalez at UC San Diego; Marin Miner at Veterans Affairs San Diego Healthcare System; Khaled Elsaid and Sandy Elsayed at Chapman University; Amanda Phipps-Green, Tony R. Merriman and Murray Cadzow at University of Otago; Jacob Karsh at University of Ottawa; Gregory D. Jay at Rhode Island Hospital; Marwa Qadri at Jazan University; Talia J. Dambruoso at Brown University; Tannin Schmidt at University of Connecticut Health Center; Nicola Dalbet and Ashika Chhana at University of Auckland; Jennifer Höglund at University of Gothenburg; Nancy Maltez at Ottawa Riverside Hospital; and Niclas G. Karlsson at Oslo Metropolitan University.

נשארו לך שאלות 

אשמח להשיב על כל שאלה 

לטופס פנייה ישירה אל ירון מרגולין – נא להקליק – כאן  

בבקשה לא להתקשר משום שזה פשוט לא מאפשר לי לעבוד – אנא השתמשו באמצעים שלפניכם –


    שמי Name:


    טלפון phone:


    דוא"ל (כדי שאוכל להשיב לך מכל מקום בעולם) Email:


    איך אני יכול לעזור לך How can I help you:


    אפשר לקבל את בדיקות הדם החריגות שלך Exceptional laboratory tests:



    למען הסר ספק, חובת התייעצות עם רופא (המכיר לפרטים את מצבו הבריאותי הכללי של כל מטופל או שלך) לפני שימוש בכל תכשיר, מאכל, תמצית או ביצוע כל תרגיל. ירון מרגולין הוא רקדן ומבית המחול שלו בירושלים פרצה התורה כאשר נחשפה שיטת המחול שלו כבעלת יכולת מדהימה, באמצע שנות ה – 80 לרפא סרטן. המידע באתר של ירון מרגולין או באתר "לחיצות ההחלמה" (בפיסבוק או MARGOLINMETHOD.COM ), במאמר הנ"ל ובמאמרים של ירון מרגולין הם חומר למחשבה – פילוסופיה לא המלצה ולא הנחייה לציבור להשתמש או לחדול מלהשתמש בתרופות – אין במידע באתר זה או בכל אחד מהמאמרים תחליף להיוועצות עם מומחה מוכר המכיר לפרטים את מצבו הבריאותי הכללי שלך ושל משפחתך. מומלץ תמיד להתייעץ עם רופא מוסמך או רוקח בכל הנוגע בכאב, הרגשה רעה או למטרות ואופן השימוש, במזונות, משחות, תמציות ואפילו בתרגילים, או בתכשירים אחרים שנזכרים כאן.

    מאמרים אחרונים

    נשלח ב כללי

    כתיבת תגובה

    Or

    האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

    *