צרבת כרונית – רוצה להחלים ללא תרופות?

“צרבת” היא הכינוי העממי להפרעה שבמהלכה עולים נוזלים חומציים מן הקיבה במעלה מערכת העיכול מכונה ההחזר הקיבתי־ושטי או מחלת ריפלוקס גסטרו-וופגיאלי [Gastroesophageal reflux disease (GERD)] היא מחלה כרונית הנגרמת בדרך כלל על ידי ריפלוקס של תוכן קיבה ותריסריון חומצי החודר אל הוושט המרוחק [מקור]. 

המאכלים המומלצים לחולי הצרבת:

  • מזונות בסיסיים, (אלקלעים) קלים לעיכול ועשירים בסיבים תזונתיים כמו שיבולת שועל גסה וכף שמן זית בכבישה קרה, כתית מעולה על בטן ריקה על הבקר. בין המזונות המומלצים ניתן למנות בננות, ומלון. רמת ה- PH של המלון היא 8.5 והיא הופכת אותו למזון כתרופה שכדאי לכלול בתזונה שלכם אם אתם לא סובלים גם מאי ספיקת כליות. תפוחים ואגסים, גם אכילת תפוח אדמה אחד חי ביום, ולימונים. ירקות עלים (כדוגמת חסה), עלי לפת, כרוב, קייל, בוק צ'וי, עלי חרדל גם מלפפון, אספרגוס וג'ל מעלי אלוורה. ירקות ירוקים ככלל מיטיבים עם לוקי הצרבת גם הירוקות הכתומים, אגוזים ושקדים.
  • הוספת מזונות מותססים (ביתיים) לתזונה היומית שלכם כדאית, היא מוסיפה פרוביוטיקה לגופכם ושפע של בריאות, ברשימה זו מומלץ הכרוב כבוש בכבישה ביתית – שנקרא גם זאורקראוט (sauer =חמוץ, כרוב kraut=) מתכון ימצא לך – כאן.
  • מומלץ לשתות מים קרירים. אלו מפחיתים את תחושת הצריבה ותורמים להפחתת החומציות בקיבה.

מחלת ריפלוקס גסטרו-וופגיאלי איננה מחלה מסורתית – מדובר בהפרעת עיכול שמשפיעה על טבעת השרירים שנמצאת בין הוושט והקיבה. טבעת זו נקראת סוגר הוושט התחתון (the lower esophageal sphincter – LES). הוא צינור שרירי המאפשר למזון לעבור לתוך הקיבה ולאחר מכן הוא נסגר כדי לחסום אותו מלעלות חזרה ולמנוע סבל או תחושה שורפת, נפיחות וגיהוקים כמעט בכל פעם שאוכלים המזון שוכח את דרכו וחוזר לפה. פגיעה בצינור השרירי היא נושא שמוכר כסבל מצרבת או בעיה של עיכול חומצי. רופאים חושבים שחלק מהאנשים עלולים לסבול ממנה בגלל מצב שנקרא בקע היאטלי. ברוב המקרים, אם לא נשענים על עצתם ליטול כדורים עליהם אפשר לקרוא די בהרחבה בהמשך וכדאי לקרוא משום שנזקיהם מגיעים עד לאימפוטנציה, קל להחלים מהבעיה מהר. מכל מקום אפשר להקל על תסמיני ה-GERD באמצעות דרכים טובות יותר מכדורים ופחות מסרסות כמו על-ידי שינויים בתזונה ובאורח החיים [מקור]. נושאי החלמה בכלל וזה שלפנינו בפרט היה נפוץ בעבר וגם היה מקובל במשך שנים רבות [מקור1, מקור2], אבל, דברים השתנו, גורמים שונים נכנסו למערך הבריאות ואנשים רבים, בהחלט עשויים להזדקק לתרופות גם מבחינה פסיכולוגית, דתית, וכלכלית לכן שינוי תודעה הכרחי לתהליכי הגמילה וגם כדי להביא להחלמה. מכל מקום השפעת מוכרי התרופות או צורך גופני אמיתי לא תמיד ברורים כשמדובר על צרבת, אבל מחקרים שבים ומצביעים על כך שבהמשך נטילת התרופות הנוטלים אותן עלולים, ע"פ המחקרים והעובדות בשטח להזדקק גם לניתוח ובמקרים אחרים אף לתיפולים נגד מחלת סרטן הגרון.

In most cases, you can ease your GERD symptoms through diet and lifestyle changes. But some people may need medication or surgery [מקור].

צרבת או מחלת ריפלוקס קיבה-ושטי (ההחזר הקיבתי־ושטי), או GERD, היא בעיה קלינית שכיחה, מערבית בעיקרה, שגורמת סבל מתמיד בכללו כאב פיזי, אבדן החיוניות, והתפקוד הגופני והחברתי, ובכלל זה היא גם מועקה רגשית. מפגע זה נמצא בקרבם של מיליוני אנשים ברחבי העולם [מקור]. מעקב עולמי מלמד כי ה-  GERD פחות נפוץ באסיה [מקור]
מקור האיור בצילום מסך מהמאמר: "Gastroesophageal reflux disease (GERD)" – כאן.

חולים מזוהים על ידי סימפטומים קלאסיים ולא טיפוסיים כאחד. לרוב, התסמינים כוללים כאבי צריבה בחזה באמצע החזה (כאבי חזה שאינם לבביים),

חזרה של נוזלים או מזון

הפרעה שעל שמה שם המחלה (ההחזר הקיבתי־ושטי) [מקור],

חשיפה חוזרת לנוזלים האלו מובילה לשינויים בשלמות הרירית ובהרכב התאים שלה.

נושא זה עלול להוביל להתפתחותה של דלקת, רקמת צלקת ושינויים ברגישות הקרביים [מקור]. ההתפתחות של הדלקת בוושט מחמירה את המצב ועלולה להוביל להפרעה בתפקוד הבליעה [מקור1, מקור2]. יש והמטופלים חווים ביטויים חוץ-וושטיים הכוללים שיעול, עוויתות סימפונות וצרידות [מקור].

הטיפול המסורתי מדכא חומצה נקשר במכירה וקניית תרופות (עסק שנקשר בבסביבות 9.3 מיליארד דולר בשנה.

[מקור – R. S. Sandler, J. E. Everhart, M. Donowitz et al., “The burden of selected digestive diseases in the United States,” Journal of Gastroenterology, vol. 122, no. 5, pp. 1500–1511, 2002.])

עסקי התרופות הוצגו פעמים רבות כמספקי הקלה סימפטומטית ואפילו כמי שמונע סיבוכים אצל אנשים רבים עם GERD (ההחזר הקיבתי־ושטי) מדובר כמובן על הטווח הקצר, נושא שככל הידוע לי לא מוזכר לכאורה, בשלב מכירת הכדורים ובוודאי שלא מדובר על הכשלים בטווח הארוך שעלולים לפרוץ בקרב מי שסובל ממצב של תסמינים וסיבוכים מטרידים הנובעים מרפלוקס של תוכן הקיבה לוושט ונוטל תרופות לאורך זמן רב. כאשר התרופות לא מסייעות מספיק הבעיה מחמירה עוד יותר ומתחילים גם הטיפולים היקרים.

ריפלוקס גסטרו-וושטי או ההחזר הקיבתי־ושטי הוא בעיקר הפרעה של הסוגר התחתון של הוושט (LES) אך ישנם מספר גורמים שעשויים לתרום להתפתחותו בהם תדירות מוגברת של הרפיות חולפות של שרירי הוושט התחתון (TLESR's) ועיכוב בריקון הקיבה

[מקור]. כשסיבה השכיחה ביותר היא שהרפיית שריר 'סוגר הוושט התחתון' חולפת (TLESR) [מקור]. מדובר ברגעים קצרים של עיכוב טונוס הסוגר של הוושט התחתון שאינם תלויים בבליעה [מקור] והטיפול ב"לחיצות ההחלמה" ודרכי החלמה מתקדמות נוספות שכוונות אליהם.

פינוי לא מספק של נוזל קיבה עם ריפלוקס

הוושט (œsophagus) הוא צינור שרירי ארוך העובר מהצוואר דרך המיצר אל הבטן. קצה הוושט בכניסתו לקיבה [מקור]. בדרכו מהצוואר לקיבה, עובר דרך פתח בסרעפת. הסרעפת היא  שריר במערכת הנשימה, המפריד בין בית החזה לחלל הבטן. הסרעפת מסייעת לתהליך עיכול, ויש לה חלק גם בתהליכי ההקאה, מתן השתן והצואה [מקור]. ,הטונוס של הסרעפת, הוא כושר הכיווץ של השריר וכאן הוא טונוס גבוה מאוד [מקור].

במצב בריא, ריפלוקס קיבתי-ושטי נמנע על ידי הטונוס הגבוה של שריר הסרעפת, דרכו הוושט בוקע.

יצויין כי בין הוושט לקיבה אין שסתום שרירי של ממש, כנראה באיור למעלה, המצב תלוי אם כן, בכושר הכיווץ או בריפיונו של שריר הסרעפת. הרפיות, טרם עת, של הסוגר התחתון של הוושט (LES) והפרעות אחרות בלחץ הסוגר התחתון של הוושט (LES) הן כנראה מרכז הבעיה. לכן גם רופאים עשויים להשתמש בהנחה זו כדי לרשום לך תרופות כדי להגביר את הטונוס של ה-LES או לשפר את תנועת הכיווץ של ​​הוושט (כלומר Reglan, מטוקלופראמיד ,Domperidone – . הערה מטופלים גברים שנוטלים דומפרידון  עלולים לחוות ירידה בחשק המיניתפקוד לקוי של הזיקפה ופגיעה בייצור זרע דומפרידון או מוטיליום). כאשר הלקוח כבר זקוק למינונים גדולים של תרופות, או כשהתרופות אינן מספקות, או המטופל אינו יכול לסבול את התרופות, מתחילים לשווק לך ניתוח. הניתוח הקלאסי כולל עטיפה של החלק העליון של הקיבה סביב המפגש של הוושט והקיבה (Nissen fundoplication). זה מתקן בקע היאטלי אשר מונע חזרת חומצה אל הגרון. באיור מימין.
לחיצת תוכן הקיבה לתוך החזה, נושא שמעודד נטילת תרופות לאורך כל החיים. צילום מסך מתוך המאמר: "Gastroesophageal Reflux Disease (GERD)" כאן.

תיאוריות רבות ניסו להסביר את מנגנון הסוגר, מנגנון של מסתם, כשל תפקודו, התכווצות הרצועה על-שם ויליס [מקור], זווית הכניסה של הוושט לקיבה ורוזטות בריריות (Mucosal rosetts). החשוב מכל המנגנונים הללו הוא הסוגר הפיזיולוגי בוושט התחתון (LES), השומר במצב תקין על לחץ כיווץ מוגבר בזמן הרפיית הוושט. העדרו בוודאות גורם לריפלוקס של תוכן הקיבה לוושט.

ריפלוקס תריסריון – חומצות מרה יכולות לשנות את שלמות המחסום סוגר הוושט התחתון על ידי שיבוש תפקוד התא ופגיעה במבנה הממברנה שלו [מקור]. מחקרים בבעלי חיים מראים כי חומצות מרה מצומדות מייצרות את הפציעה הגדולה ביותר בדופן התא בנוכחות חומצה ופפסין, בעוד חומצות מרה (חץ תחתון באיור למעלה מצד שמאל) מפורקות וטריפסין פוגעות בסביבה ניטרלית יותר [מקור]. חשיפה של הוושט למיצי המרה מעורבת תמיד עם חומצה וכתוצאה מכך מתפתחות דרגות חמורות יותר של דלקת בתאי הוושט [מקור]. ניתוחים של הקשר בין הריפלוקס חומצה ומרה (מכומתת באמצעות ספיגות בילירובין) עם GERD תומכים בהשערה שנוכחות וחומרת דלקת הוושט תלויה בעיקר ברפלוקס חומצי, ואילו הוושט של בארט תלוי בחשיפה לחומצה ולמרה כאחד [מקור]. מקור האיור בצילום מסך מהמאמר: "האם ניתן להראות קשר בין השתהותו של ריקון קיבה ומניעת עמידות לטיפול ו/או הישנות בחולים המטופלים ברפלוקס גסטרו – וושט?" – כאן.

התרחשות של ריפלוקס של חומצה, מרה, פפסין ואנזימי לבלב, מובילה לפגיעה ברירית הוושט. גורמים נוספים התורמים לפתופיזיולוגיה של מחלת ריפלוקס גסטרו-וושט, והם כוללים בקע היאטלי (בקע סרעפתי), ליקוי בפינוי הוושט, עיכוב בריקון הקיבה ופגיעה בגורמי הגנה ברירית. בקע היאטלי תורם אף הוא למחלת ריפלוקס גסטרו-וושט על ידי קידום תפקוד לקוי של סוגר הוושט התחתון (LES).

פגיעה בפינוי הוושט אחראית לחשיפה ממושכת של הרירית לחומצה ופוגעת בעמידות הרירית עצמה. ריקון קיבה מושהה, וכתוצאה מכך חלה התנפחות של הקיבה. מצב זה יכול להגביר, באופן משמעותי, את קצב הההתקפים. בנוסף

רירית הוושט מוגנת מנזק על ידי מזעור משך הזמן של תוכן הקיבה המוחזר אל הוושט.

התכווצות בלתי רצונית של הוושט (איור למעלה, מסומן בחלק העליון מימין) מתרחשת ומניעה את התוכן התזוני הלאה. ההתכווצויות האלו תלויות במשוב חושי שמגיע מהוושט. לכן, בולוסים גדולים של מזון, או כאלה בעלי צמיגות מוגברת עשויים להאט את ההתכווצויות. לחץ תוך בטני מוגבר או החזקה של מזון בוושט או בקיבה משמשים גם כמנגנונים מעכבים

[מקור Shaker R, Belafsky PC, Postma GN, Easterling C, editors. Principles of Deglutition. New York: Springer 2013.]

לסיכום, מחלת ריפלוקס גסטרו-וושט יכולה להתרחש ממשחק גומלין מורכב של גורמים שונים,

כולם נקשרים בכיווץ שרירים ומקדמים את המגע של תוכן חומצי בקיבה עם רירית הוושט,

מה שמוביל לדרגות שונות של נזק לוושט.

הטיפול המחלים חייב לקחת בחשבון נתון זה של כיווץ שרירים כרוני ולבחון נושא זה מתוך יתר הבנה לסיבות בגינן חלים כיווצי שרירים כרוניים בכלל ובצרבת בפרט. העדר סקרנות לנושא זה עלולה להיות בסיס איתן לכישלונה האדיר של רפואת הממסד בתהליכי החלמה של מחלה פשוטה זו להחלמה.

גורמי הסיכון ל-GERD כוללים תפריט שגוי רב שומנים ולעתים גם יתר קפה ושוקולד. כיום ברור שחשיפה קבועה לבשר [מקור] היא אחד הגורמים המובילים לבעיה זו ופתולוגיה של כיווץ שרירים כרוניים בכלל וזו שלפנינו (הצרבת) בפרט. האדם נחשף אל מזון שהגוף דוחה אותו במשך שנים רבות, ומבלי לאבחן שנעשה אלרגי אליו למשל לבשר או לקפה ולשוקולד אולי לעגבניה או אל מזונות נוספים שקמים עליו ופוגעים בו כמו שום, סולנים או אפילו אבוקדו ואגוזים או רגישות לגלוטן. 

קיימת אלרגיה שמוגבלת רק למערכת העיכול וגורמת לסימפטומים כמו כאבי בטן עזים, שלשולים, הקאות, ריפלוקס  ודם רירי בצואה. מה שמבחין אותה מהאלרגיה המכונה מסכנת החיים הוא שאם ניבדק, גם בדיקת הדם וגם הטסטים העוריים יראו תוצאה שלילית, מאחר ואין בדם נוכחות של נוגדני IgE . נושא נוסף שנקשר בגורמי הסיכון לריפלוקס קיבתי-ושטי הוא תזמון הארוחות, במיוחד ביחס לשינה גם השמנה או אינדקס מסת גוף מוגזמת (BMI), עישון, חרדה/דיכאון, סטרס ויתר קורטיזול לצד מיעוט בפעילות גופנית ביום יום גם עליה מתמדת בצריכת אלכוהול. נראה כי הרחבת מנות הסלט והירקות לצד פעילות גופנית פנאי מגינה, ומפחיתה את הסבל לגבי הפעילות הספורטיבית מדובר בעיקר כאשר היא מבוצעת לאחר הארוחה, אבל שינוי תפריט יעיל ממנה בהרבה [מקור1, מקור2, מקור3, מקור4]

מומלץ להשתמש בסיבים תזונתיים, להעשיר את אוכלוסיית המעיים, לצרוך ירקות באופן קבוע, ליטול חומצה פולית, ויטמין B1, הנקרא גם תיאמין, ושתי כפות פסיליום ביום. אם חומצת הקיבה שלך נמוכה, ניתן להוסיף בטאין לפני הארוחות כדי לתקן רבים מהתסמינים השליליים שנובעים מאיכות החומצה שבקיבה,

אם כי לחומץ תפוחים יש השפעה דומה, מכיוון שהוא אותו pH כמו חומצת קיבה לכן מומלץ ליטול חומץ תפוחים כחלק מתהליך ההחלמה ומניעת התקפים.

מחלת ריפלוקס גסטרו-וופגיאלית (GERD) היא גם מחלה שקשורה להתפתחות תסמונת בארט, או ושט על שם בארט (Barrett's esophagus). מחלה שמהווה גורם סיכון לאדנוקרצינומה (גידול ממאיר של תאי האפיתל adenocarcinoma of the esophagus) של הוושט adenocarcinoma of the esophagus) [מקור1, מקור2, מקור3]. מדובר על תהליך מטאפלסטי שבו משתנה אפיתל הוושט בחלקו התחתון מאפיתל קשקשי לאפיתל עמודי בלוטי, כהמשך ובגלל דלקות הוושט שמתפתחת מרפלוקס קיבתי ושטי ממושך. תהליך זה הוא גורם הסיכון העיקרי לאדנוקרצינומה של הוושט. מחלה בה רירית אדומה וקטיפתית מחליפה את הרירית החלקה והוורודה שמאפיינת את הוושט. לשונות של רקמת אפיתל עמודי ניכרות כעולות מן הקיבה לכיוון מעלה הוושט [מקור]. ניתן לראות שינויים דלקתיים בחומרה שונה, כגון גודש, בצקת, הסננה דלקתית חריפה או כרונית הכוללת תאי פלזמה, לימפוציטים ואאוזינופילים.

נוזל קיבה במחלת רפלוקס מורכבים מכמה חומרים מגרים שפוגעים ברירית הוושט, כולל חומצת קיבה, אנזימי עיכול ומלחי מרה. הפרשת מרכיבי העיכול הללו תלויה בצריכה תזונתית ועשויה להשתנות עם שינויים בהרכב התזונתי

[מקור MacFarlane NG. Digestion and absorption. Anesth Int Care Med 2018;19:125-7. 10.1016/j.mpaic.2018.01.001].

  גם חלקיקי מזון לא מעוכלים נמצאו בין החומרים שעלולים לעורר ריפלוקס לתוך הוושט, עם השפעות שונות שאינן חיוביות על הרירית הבסיסית [מקור].

חולים עם GERD שהשתתפו בטיפולי החלמה במרפאה דיאטטית בצפון קווינסלנד, אוסטרליה, לשינוי אורח חיים לטיפול בתסמיני GERD מצאו בניסוי זה שיפור ניכר בתסמינים ומה שהביא להפחתה בשימוש בתרופות GERD (Nowak et al, unpub) [מקור] – לא נמצאו מחקרים שבאו לתמוך בממצאיהם מסיבות מובנות למי שמכיר קצת את המערכת הממסדית. יחד עם זאת המחלקות האוסטרליות לרפואה כללית שעומדת מאחרי פרסום המחקר שמוכיח כי הגישה שקדמה למזון כתרופה – קרי שינוי תזונה יעילים גם במחלה זו כולל לתהליכי החלמתה, היא גוף מקצועי המייצג 120 מחלקות מקומיות לרפואה כללית ברחבי אוסטרליה. קטגוריות החברות כוללות חברות מלאה (רופאים) וחברות שותפה (אנשי מקצוע בתחום הבריאות). רוב רופאי המשפחה באזור שנחקר היו חברים בחטיבה (81% מהרופאים ב-TDGP ו-67% מהרופאים ב-NRDGP). ההמלצות למעשה כללו להימנע מאלכוהול, להימנע מאכילה לפני שכיבה, להימנע מאוכל חריף, לאכול תזונה דלת שומן, להרים את ראש המיטה [מקור],

לשכב על צד ימין ולא על צד שמאל.

חומצת קיבה נמוכה (Achlorhydria) ולמה זה חשוב


בעוד שחומצת קיבה גבוהה מטופלת בדרך כלל בחולים עם GERD בתרופות אשר מפחיתות חומצה כגון חוסמי H2 ומעכבי משאבת פרוטון –PPI, הן מרוקנות את מאגרי האבץ בגוף  וזאת כאשר חומצת קיבה נמוכה, בפועל היא הרבה יותר שכיחה. אבל היא זו שעלולה לפעמים להוביל ל-GERD, מסבירה ד"ר לורן דוויל Dr. Lauren Deville (מוסמכת לרפואה שפועלת במדינת אריזונה) אם כי יסתבר לרבים שלעתים קרובות יותר האשם העיקרי ב-GERD הוא  מחסור באוכלוסיית חיידקי המעי הטובים, מחסור בסיבים תזונתיים, לפעמים הבעיה מכונה SIBO  או רגישות למזון או תסמונת מעי דולף. הסיבות הללו וחומצת קיבה נמוכה אינן סותרות זו את זו, אבל הן הכרחיות לדיון עבור מי שמבקש להביא להחלמה [מקור].

נחזור אל החומצת קיבה נמוכה. התפקיד העיקרי של חומצה כלורית (HCL) הוא להתחיל בתהליך של עיכול חלבון [מקור]. 

חומצה כלורית (HCL) מופרשת בקיבה ותפקידה להגביר הפרשה של פפסין (אנזים מקבוצת הפרוטזות – מפרקי החלבונים) בקיבה לצורך פירוק ראשוני של החלבונים [מקור]. בנוסף היא מְחַטֵּאת חיידקים פתוגנים ולא מאפשרת להם לעבור הלאה במורד מערכת העיכול.

חוסר בחומצה כלורית יכול לגרום לתחושת כבדות לאחר הארוחה, תחושה שהאוכל תקוע ברום הבטן, חוסר בחומצה כלורית (היפרכלורידיה) יכול לעורר חזרה של מזון וחומצה לעבר הוושט (ריפלוקס), ומה שמקדם פירוק לא יעיל של חלבונים וזיהומים במעיים [מקור]. מזון מעוכל באופן גרוע מגיע במצב של מחסור ב HCL למעי הדק, מה שיכול לעורר את המערכת החיסונית להגיב נושא שעלול להוביל לרגישות למזון ובסופו של דבר לדליפת מעיים [מקור].

בהיפוכלורידיה – תת חומציות בקיבה (מצב בו תאי הקיבה אינם מייצרים מספיק חומצה HCL לקיבה)  העיכול איטי וחלש ולכן תכולת הקיבה יכולה לחזור אחורה לכיוון הוושט [מקור]. בהיפרכלורידיה מצב של עודף גם כאן החומצה יכולה לגלוש ולהוביל את או חלק מתוכן הקיבה לכיוון הוושט. במצבים של היפוכלורידיה משתמשים בחומצה כלורית כדי לשפר את ההנעה של העיכול והמזון לעבר התריסריון ולמנוע את חזרתו לוושט, לעומת זאת במצב של היפרכלורידיה (יתר) גם אם רפואת הממסד מוסיפה חומצה כלורית הרי שבכך היא רק מגבירה לכאורה את יציאת תוכן הקיבה לוושט.

מטפל שמבקש להוביל תהליכי החלמה בודק ומבחין בין שני המצבים שכן בהיפוכלורידיה (תת חומצה בקיבה) תהיה תחושה שהאוכל תקוע ברום הבטן וכבדות לאחר הארוחה. יש לשקול לכאורה, לתת במצב זה חומץ תפוחים בלבד, או תרופות שמעודדות יצירת חומצה!!! כשחומץ תפוחים עדיף עליהן!!

בהיפרכלורידיה יתר חומציות בקיבה יש לברר תחילה את סיבת הפרשת היתר כאשר יש ריפלוקס [מקור].  לא למהר לרשום כדורים!

יש לדעת כי חומצת קיבה נמוכה היא אחת הסיבות השכיחות לסיבו – SIBO, אֶקזֵמָה, אַסְתְמָה ואפילו לבעיות בבלוטת התריס, בעיות נוירולוגיות, כגון חוסר תחושה, עקצוץ ושינויים בראייה, אקנה גם לאנמיה ומחסור בחלבונים, ברזל וויטמינים כגון סידן ומגנזיום – הסובלים מחומצת קיבה נמוכה עלולים להראות גם מחסור ב B12, בחומצה פולית, ובדרך כלל ההומוציסטאין שלהם גבוה (כמו HCl נמוך כאשר בטאין/טרימתילגליצין מופחת דברים שהולכים ביחד.) [מקור]. יש לזכור כי מחסור בויטמין B12 הוא מדד הכרחי כי מחסור ב – B12 הוא תסמין בולט של תת חומציות בקיבה – (היפוכלורידריה).

[מקור1, מקור2, מקור3].

נזקי הבשר – טרימתילאמין. טרימתילאמין מיוצר במערכת העיכול כאשר אנשים מעכלים מזונות עשירים בחומר הנקרא כולין – כמו דגים מלוחים, ביצים, כבד וקטניות מסוימות כגון סויה ושעועית. תחילה מתפרקים מזונות שהטרימתילאמין חבוי בהם בעיקר אלו שמקורם במזון שבא מעולם החי: בשר, דגים, טרימתילאמין היא תרכובת אורגנית שנובעת במעי הדק ממלאכתם של חיידקי ה-, TMA. חיידקים שמבצעים חילוף חומרים של כולין, לציטין (פוספטידילכולין) ול-קרניטין. לאחר מכן TMA מועבר דרך זרם הדם לכבד שם הוא מתחמצן ל- TMAO, בעיקר על ידי האנזים FMO3 [מקור].רמות גבוהות של טרימתילאמין קשורות למחלות לב, התקשות העורקים, סיבו, סוכרת, צרבת, מחלת ריפלוקס קיבה-ושטי (ההחזר הקיבתי־ושטי), וסרטן המעי הגס. אצל רוב האנשים הטרימתילאמין מועבר לכבד והופך לחומר נטול ריח. כאשר הטרימתילאמין אינו מפורק בצורה הנכונה הוא מופרש בשתן, בזיעה ובנשימה וגורם לריח חזק של דגים. מקור האיור בצילום מסך מכאן.

על סיבו אפשר ללמוד עוד ממאמרי – כאן

קורטיזול וריפלוקס

יתר קורטיזול הוא בעיה שמופיעה בגופנו בשלושה שלבים, כאשר

בשלב השלישי והאחרון של התופעה רמות הקורטיזול יורדות באופן משמעותי, קשה לישון – ומופיעה צרבת –

[מקור].

צרבת כסמפתום ליתר קורטיזול מתמשך עולה כשנשכבים לישון, כשעולים במדרגות, גם כאשר אוכלים מזון שומני, שותים קפה עם עוגה, ובנוסף לכך חווים במצב זה בדרך כלל עייפות תמידית אבל מאוד מתקשים להרדם והתחושה הכללית היא שלא נרדמים.

ההמלצות הכלליות למקרה זה להימנע מאלכוהול, להימנע מאכילה לפני שכיבה, להימנע מאוכל חריף, לאכול תזונה דלת שומן, להרים את ראש במיטה

ונושא שהוזכר לעיל

[מקור]

לשכב לישון או לנוח על צד ימין ולא על צד שמאל.

הערה על תרופות שהוזכרו למעלה –

קל לאבד אבץ – נוטלי תרופות נגד צרבת ומחלת ריפלוקס גסטרו-וושט מסתכנים באפשרות שהתרופות יגרמו לאיבוד אבץ. קיימים בשוק מאות סוגים של כדורים כאלו (מעכביי חומצת קיבה וסותרי חומצת קיבה) רוב הכדורים מונעים נזק לציפוי הקיבה באמצעות נטרול חומצת הקיבה, כאשר תרופות ממשפחת מעכבי משאבת הפרוטונים (ppi) מככבות בטיפולי הממסד בבעיות צרבת ומחלת ריפלוקס גסטרו-וושט [מקור]. האחרונות משמשות להפחתה ארוכת טווח של ייצור החומצה הגסטרית בקיבה.

הבעיה שממעטים לדבר עליה היא שכאשר משתלטים באופן כזה על פעילותו התקינה של הגוף עלולים לעורר בעיות חמורות במגוון תחומים.

בין השאר הנוטלים אותן עלולים לפתח אלרגיות למזון, הפרעות בקצב הלב, עקצוץ בקצות הגפיים, דיכאון סחרחורת בעיה נוספת שהכדורים אללו עלולים לסכן את נוטליהם ב

חיסול הסלניום וריקון מאגריו מהגוף.

סלניום הוא אחד הגורמים היותר חשובים לבריאות הגוף, ומי שהתגלה כאנטי- אייג'ינג ומגן מפני מחלות כרוניות. מחסור בסלניום עלול להוביל לתת פעילות של בלוטת התריס (תירואיד) – נושא עליו פרסמתי כאן.

בנוסף חיסול הסלניום כולל מניעה וביטול הארכת הטלומרים (Telomeres) שבלעדי הארכתם לא ניתן להאריך חיי אדם [מקור]. הַשְׁמָדָה של ויטמין B1 (תיאמין) היא לכאורה כשל רציני נוסף של הכדורים הללו – התיאמין הוא אחד מהויטמינים הנחוצים ביותר לגוף האדם. תיאמין הוא וויטמין שמשתתף בתגובות כימיות רבות בגוף, בין השאר בתהליך ניצול הפחמימות לשם הפקת אנרגיה. מחסור בויטמין B1 עלול לגרום לפגיעה עצבית חמורה כמו גם לפגיעה במערכת הדם. קשה להבין אדם שמספק תרופה שעלולה להביא הַכְחָדָה שלו, זאת כאשר התרופות האלו מסלקות מהגוף גם את ויטמין B12 – ההכרחי והחיוני לייצור תקין של תאי דם אדומים. ויטמין בי12 חשוב לתפקוד מערכת העצבים ולבניית DNA. מחסור בויטמין B12 עלול לגרום לאנמיה מגבלסטית, ומחסור ממושך וחריף עלול לפגוע גם במערכת העצבים, אפילו באופן בלתי הפיך., ויטמין A .לחשוב שגם הוא נמצא בקרב המגורשים על-ידי כדורים אלה – ויטמין A מוריד את רמות הכולסטרול, מאט את תהליך ההזדקנות, מגן מפני הצטננות, שפעת ודלקות של הכליות, של שלפוחית השתן, והריאות וכן על רקמות ריריות. ויטמין A משמש כאנטיאוקסידנט חזק ומי שמסייע לחיזוק המערכת החיסונית בגוף, הן ברמה התאית והן ברמה ההורמונאלית, הוא מונע מחלות זיהומיות ומסייע לריפוי של מחלות שונות בדרכי השתן ודרכי הנשימה. ויטמין A גם אחראי על התמיינות תאי גזע בגוף ובכוחו לעצור את מחלת הסרטן, וזאת מכיוון שתהליך ההתמיינות מונע חלוקה של התאים והפצת המחלה. [מקור]. הוא גורם חשוב כל כך למניעת התמותה בקרב ילדים, איך אפשר לעודד שֵׁרוּשׁ שלו מהגוף ולקרוא לזה טיפול רפואי לכאורה, בין המסולקים והמנודים נמצאים גם הפירידוקסין (ויטמין B6). ויטמין B9 , B2, ביוטין, ניאצין, גם את מאגרי ויטמין Cחומצה אסקורבית, הוא אחד הויטמינים החיוניים ביותר שיש, שכן הוא קשור לאינספור תהליכים שונים בגוף. ויטמין סי נחשב לנוגד החמצון בעל ההשפעה הרבה, הוא חיוני לספיגה טובה של ברזל, ליצירה ולסינתזה של מוליכים עצביים שונים (נוירוטרנסמיטרים) וכן ליצירת החלבון קולגן, שמאפשר יצירת רקמות ועצמות יציבות, ויטמין C שומר על נימי הדם והשיניים. ויטמין סי גם ידוע כמרפא מפני מחלות חורף. מדובר בכדורים שגם מסלקים את  הסידן, חייבים לזכור כי מחסור בסידן גורם לגוף לקחת את המינרל מהמאגרים שלו, תהליך שעלול לגרום לדלדול העצם, הברזל, והמגנזיום בגוף, ואם לא די בכך גם את מאגרי ה-Q10, הגלוטתיון, המלטונין ומאגרי האשלגן, והאבץ. יש לדעת שהכדורים האלו גם מחסלים את מאגר החיידקים הטובים במעיים ואת מאגרי ויטמין D, שבלעדיו אי אפשר כמעט להביא להחלמה ממחלות כרוניות כגון אי ספיקת כליות, יתר לחץ דם, סוכרת ומחלות לב. התרופות שאני מזכיר אותן הן תרופות שכיחות: מעכבי משאבת הפרוטונים (ppi) – אופרזול, לוסק, וכן במעכבי חומצה חוסמי H2 מסוג גסטרו, זארידקס, זנטק, סמידין, פמו Famo, פמוטידין, רוגסטי. פמוטידין (Famotidine תרופה המונעת הפרשת חומצה בקיבה ומפחיתה את חומציותה) הוא חומר פעיל הנמצא בתרופות גאסטרו, חוסם קולטני היסטמין מסוג H2. חסימת הקולטנים מעכבת את הפרשת החומצה בקיבה ומקלה על הכאב מצרבת למשל.

אופראזול שמזוהה כתרופה המסוכנת לכאורה: לוסק, ואומפרדקס, אזופרזול כגון: נקסיום Nexuim . לסופראזול כגון: לנטון ופנטופראזול: קונטרולוק. האופרזול – נמכרת בישראל גם כ"אומפרדקס" ו"לוסק" נמצאה כמעלה פי 2.5 את הסיכון לחלות בסרטן קיבה, ועד פי 8 כשהיא נלקחה יותר משלוש שנים. וכן נוטלי התרופות מסוג סותרי חומצה: אלומיניום ומגנזיום הידרוקסיד (מאלוקס), סודיום ביקרבונאט – המכונה סודה לשתייה גם קלציום קרבונאט (טאמס – התרופה שמשוּוקת בטבליות ללעיסה)

לגבי הנזק בסילוק האבץ מהגוף יש לקחת בחשבון כי האבץ הוא מינרל שפורש מחיינו דרך הזעה, העור, השיער, השתן והצואה, הזרע ונוזל הווסת. ככל שהאבץ מתרוקן מהגוף גדלה גם ההפרעה לכושר השמיעה, ראייה ולחוש הטעם גם מתעורר קושי בקיום יחסי מין. האבץ שותף בייצור הורמון הגבריות הידוע בשם טסטוסטרון. חיסול האבץ עלול לרוקן גם את הטסטוסטרון מהגוף ולהרחיב את האיימה הנפשית מהמפגש האמיתי ולכן הוא עלול גם לחסל זוגיות וקשרים טובים בעבודה. בנוסף לכך מצב זה מרחיב את תחושת הלא ילך לי ומוביל לאי עשייה והימנעות מה שמכונה "תקיעות". 

מעטים יודעים שסותרי חומצה או מעכבי חומציות בגוף מרוקנים את מאגרי האבץ של הגוף.

האבץ מגן על בלוטת הערמונית ומסייע למניעה והקלה של תסמיני הגדלה שפירה (היפרטרופיה) של הערמונית. 

האבץ דרוש לריפוי פצעים, וחשוב ביותר לצמיחה תקינה ולהתפתחות, במהלך ההריון, הילדות וההתבגרות. 

סיירת מטכ"ל – האבץ הוא לוחם נמרץ בנגיפים וחיידקים ומעצים את המערכת החיסונית, במיוחד את תאי T. יש לזכור כי טיפולים רבים במחלות אוטואימיוניות גוררים בין היתר פגיעה נרחבת במערכת החיסון ובתאי ה-T. לכן מזהים ירידה בתגובה לחיסונים בגיל המבוגר וחוסר אבץ בולט בה. בזכות נוכחותו של האבץ בגופנו אנחנו חוסכים מעצמנו זיהומים מיותרים ותחלואי הצטננות.

יש לדעת שגם אם מדובר בירידה קטנה של כמות האבץ המערכת החיסונית נפגעת. האבץ חשוב בתהליכי הגמשת העורקים שכן האבץ מרגיע את התגובה הדלקתית והוא חשוב לסובלים מאי ספיקת כליות ויתר לחץ דם.

למאמרי – 8 חסרים תזונתיים שכיחים – כאן

למאמרי על התרופות והרע – ויטמין D3

למאמרי – עורקים גמישים – הסוד והדרך לזכייה בבריאות מחדש –כאן

למאמרי – למה יש לי מחסור בוויטמין B12 – כאן

למאמרי – ההומוציסטאין – האויב הגדול של האנדותל ובריאות העורקים – כאן

אתמקד עוד בנושא המגנזיום אובדן מצב רוח חיובי, תיאבון, בחילות, הקאות, עייפות, התקפי חרדה וחולשה. הם מסימני המחסור במגנזיום. המגנזיום מסייע לגופנו בוויסות הסידן, אשלגן ונתרן.

המגנזיום גם חשוב בשמירה על תפקוד תקין של השרירים והעצבים, שמירה על קצב לב יציב, על הלבלב, והמוח. המגנזיום שותף בייצור חלבונים, וחומצות גרעין, גם ביצירת אנרגיה (ATP) ושמירה עליה בתאי הגוף, על חלוקת התאים, סינתזה של DNA ו-RNA, העברת מסרים עצביים, המגנזיום תומך בתפקוד תקין של מערכת החיסון וכן בבניית העצמות. המגנזיום מסייע בוויסות רמות הסוכר בדם ובשמירה על לחץ דם תקין הוא גם מעורב ביותר מ-300 תגובות אנזימים [מקור]. צריכה נמוכה וחיסול מאגרי המגנזיום מהגוף קשורות במחשבות אובדניות, כאבי ראש, מגרנות, הפרעות שינה ובמספר מצבי חולי, כולל סוכרת מסוג 2, תסמונת מטבולית, מחלות לב, מחלת כליות, ואוסטיאופורוזיס.

קשה לתאר ויותר מכך להבין אדם שממליץ על תרופות שמרוקנות ע"פ המחקרים את המרכיבים החיוניים האלו לבריאות האדם.

למאמרי יתר לחץ דם – שינוי פרדיגמה וגישות חדשות – כאן

תת פעילות של בלוטת התריס וחומצת קיבה נמוכה

תפקוד נמוך של בלוטת התריס פירושה חילוף חומרים נמוך, תפקוד איטי של מערכת העיכול. נושא שניכר גם בעצירות, אבל גם אומר חומצת קיבה נמוכה (low stomach acid.) [מקור]. זנושא זה בולט במיוחד נוכח דלקת בלוטת התריס.

הומוציסטאין גבוה וחומצת קיבה נמוכה

הומוציסטאין הוא רעלן מפותח שהגוף מייצר במצבי תזונה שגויים – תוצר הפירוק של מחזור המתילציה – נושא עליו פרסמתי כאן, כאן וכאן.

הרמות האידיאליות של ההומוציאסטין בזרם הדם הן בין 6-7 מיקרומול/ליטר. רמות גבוהות למשל 7.4 אומרות שיש לך מחסור בויטמין B12 [מקור], יתכן בשל בעיות ספיגה, מחסור בוויטמין B-6 וחומצה פולית יתכן שמוטציה אחת או יותר בגן MTHFR מעוררת הפרעה שמובילה להאטה של מתילציה, או שמחזור המתילציה פשוט עמוס יתר על המידה ובמקום שמסלול המתילציה  ייצר בדרכו ציסטאין, שהיא אחת מאבני היסוד של הגלוטתיון, נוצר הומוציאסטין ובחלקה מתיונין.

הומוציסטאין (Hcy) היא חומצת אמינו המכילה גופרית ומופקת מחילוף החומרים של מתיונין, חומצת אמינו חיונית, ועוברת חילוף חומרים באחד משני מסלולים: רמתילציה או טרנססולפורציה (remethylation or transsulfuration). חריגות של מסלולים אלה מובילות להיפרהומוציסטינמיה. [מקור]. היפר-הומוציסטינמיה, מצב שמחקרים אפידמיולוגיים עדכניים הראו כקשור לסיכון מוגבר למחלות כלי דם, כיווץ שרירים כרוניים, אי-ספיקת כליות, סוכרת, אוסטאופורוזיס, הפרעות נוירופסיכיאטריות, סרטן, סיבו, מעי רגיז וריפלוקס  נובע משיבושים בחילוף החומרים של הומוציסטאין. [מקור1, מקור2, מקור3]. הגילויים האחרונים הראתו כי Hcy מוגבר בפלזמה הוא גם גורם בסיסי למחלות ניווניות (כולל מחלת אלצהיימר, מחלת פרקינסון ודמנציה), סוכרת, תסמונת דאון, אי ספיקת כליות, ואנמיה מגלובלסטית [מקור1, מקור2, מקור3, מקור4, מקור5, מקור6].

חשוב לדעת שהומוציסטאין הוא תוצר ביניים בתהליך חילוף החומרים של חומצה אמינית חיונית בשם מתיניון (פולי תורמוס, פולי סויה, עדשה תרבותית, שעועית, חומוס, פול ואפונה) [מקור]. בתהליך חילוף החומרים הופכת המתיונין לחומצת אמינו אחרת בשם ציסטאין, שהיא אחת מאבני היסוד של הגלוטתיון,

שהוזכר לעיל, נוגד החמצון החשוב בגוף ואחד היסודות החשובים ביותר בתהליכי החלמה. הגלותטיון הוא המרפא הגדול [מקור].

בדרכו של מחזור זה בכמחצית הדרך נוצר ההומוציסטאין (שהוא רעלן ואויב גמישות השרירים) והיתרה הופכת לציסטאין. התהליכים האלו: סינטוז המתיונין-הומוציאסטין-ציסטאין מתבצעים בתיווכם של חומצה פולית, מכונה גם ויטמין B9, וויטמין M (פולאט), וויטמין B12 וויטמין B6. גם ויטמין B2 ומגנזיום מעורבים בתהליך [מקור1, מקור2]. מחסור של אחד מהם מיילד את ההומוציאסטין הוא אחת הסיבות ששעלולות לעורר ריפלוקס לתוך הוושט.

כי אחד המסלולים לפירוק הרעלן הומוציסטאין הוא בטאין, כלומר דרך טרימתילגליצין (TMG) הידוע כמי שמעורב בתגובות מתילציה אשר במהלך השלמצה מתרחש ניקוי רעלים של הומוציסטאין [מקור1, מקור2]. מי שמוציא את כל הבטאין שבגוף על חילוף חומרים של הומוציסטאין, וסילוקו מהגוף מסתכן בכך שלא יישאר מספיק בטאין בגוף לייצורם של מיצי קיבה… יוצא מכך שינוי ההומוציאסטין בדרך זו הוא סיבת המחלה! ומה שמכונה גיבוי מתילציה או מוטציית MTHFR עשויים גם הם להפחית את הפרשת חומצת הקיבה ולהוביל להיפוכלורידיה – תת חומציות בקיבה (מצב בו תאי הקיבה אינם מייצרים מספיק חומצה HCL לקיבה). [מקור]. נושא זה הוזכר למעלה גם סיבות לסיבו – SIBO, אֶקזֵמָה, אַסְתְמָה ואפילו לבעיות בבלוטת התריס, בעיות נוירולוגיות, כגון חוסר תחושה, עקצוץ ושינויים בראייה, אקנה גם לאנמיה ומחסור בחלבונים, ברזל וויטמינים כגון סידן ומגנזיום.

הסובלים מחומצת קיבה נמוכה עלולים להראות גם מחסור ב B12, חומצה פולית נמוכה, ובדרך כלל גם הומוציסטאין גבוה (כמו HCl נמוך ופחות בטאין/טרימתילגליצין הולכים ביחד.)

לקטינים וצרבת

צרבת מוסברת פעמים רבות בניסיון נואש של הגוף לתקוף את הלקטינים שפוגעים בדופן התריסריון והמעי הדק – פגיעה במעי הדק יכולה להשפיע על יכולת הספיגה של המעי ולמנוע הספקת ברזל לגוף. תופעה זו משתקפת כאנמיה. יתכן שהגיע הזמן לבדוק גם את מצבם של נוגדני IgE גבוהים הם עדות לתגובה אלרגית, וכשהם גבוהים יתכן שגם מתרחשת בגופך אלרגיה וגם דופן המעי נפגעת ומובילה אותך למחלת ריפלוקס גסטרו-וופגיאלית (GERD) שאחת מתוצאותיה – צרבת.

יש לדעת שההשפעות של הלקטינים מגוונות מאוד ורק במקרים של מחסור בויטמין B12, בברזל במקרי אנמיה יש להתחיל בצום לקטינים! בנוסף לכך לפני שנכנסים לצום שאין בו צורך בריאותי יש לדעת שכדי לאשר תחילת צום לקטינים חייבים לבדוק ובמיוחד במקרי צרבת ובשאר כל מחלות המעי הדליף לצד מקרים של אבדן גמישות צנרת הובלת המזון לאורך הגוף את מדד האוראה – לעתים המדד מכונה מצב ה-BUN ההומוציסטאין, ההמוגלובין ואפילו הכולסטרול הרע (LDL), והקריאטינין ואם הם ובמיוחד ה-BUN נמצאים מעל לנורמה – גבוה ומדד ה' GFR נמוך מ 60, יש להתחיל בצום לקטינים ולשקול ליטול תוספי תזונה שנזכרים במאמרי בנושא מערכת העיכול.

למאמר: רוצה להחלים מפגיעה במערכת העיכול ללא תרופות?

חידושים ומהפכות בנושא יתר לחץ דם

מזון כתרופה 

מזונות שעלולים לגרום לצרבת הם מזונות הידועים בדרך כלל כמי שמונעים מסוגר הוושט להירגע ולאפשר לאוכל להישאר בבבטן זמן רב יותר, מסבירה פרופ' אקטה גופטה מנהלת מכון בדיקות האֶנְדּוֹסְקוֹפְּיָה היא טכניקה כירורגית לבדיקה רפואית של גוף האדם בג'ונס הופקינס נול נורת' שבמחוז הווארד, פרופסור לרפואה (Ekta Gupta, M.B.B.S., M.D., gastroenterologist with Johns Hopkins Medicine). המזונות הגרועים ביותר מומלצים להכנס לרשימת מזונות אסורים או להמנע מהם הם מזונות עשירים בשומן, מלח או תבלינים ובהם מככבים המטוגנים, אוכל מהיר ושוקולד.

פיצה

תפוצ'יפס וחטיפים מעובדים אחרים כגון בורקס וקרואסון

אבקת צ'ילי ופלפל (לבן, שחור, קאיין)

בשרים שומניים כמו בייקון, אווז מעושן, פרשוטו ונקניקים כגון קרקובסקה, צ'ובאי (נקניק קבנוס הונגרי, פיקנטי מבשר לבן המתובל בפפריקה מבושל ומעושן.), בראטוורסט, סרוולד בקר, סרוולד אוסטרי, או סלמי כפרי ובשר כבוש – קורנדביף.

גבינה

המפתח להצלחה מתחיל דווקא בערב – השתדלו להימנע מאכילת מזונות בעייתיים בערב, והרחיקו אותם קרוב יותר לשעת השינה, המטרה להניח לבטן. מזון שלא מתאים לריפוי מצרבת חשוב שלא יישב בבטן כשנשכבים לישון. כמו כן, מומלץ לאכול ארוחות קטנות תכופות במקום ארוחות גדולות וכבדות יותר והימנע גם מחטיפים לפני השינה".

מזונות עתירי סיבים

דגנים מלאים כמו שיבולת שועל, כוסמת ירוקה, ירקות שורש כמו בטטה, גזר וצנון.

ירקות ירוקים כמו אספרגוס, ברוקולי, חסה, כרוב ושעועית ירוקה.

ירקות עשירים בסיבים בריאים במיוחד – אצות, תפוח אדמה חי, כרובית.

הסבר קצר

התזונה האנושית מורכבת משלושה סוגים עיקריים של מאקרו-נוטריינטים, בעלי צפיפות קלורית והרכבים ביוכימיים שונים [מקור].  

מקרונוטריינטים, או מאקרו, הם רכיבי תזונה חיוניים שהגוף זקוק להם בכמויות גדולות כדי להישאר בריא: חלבונים, שומנים ופחמימות. רבים נחשפים אליהם תחת הכינוי "אבות המזון". מאקרונוטריינטים מספקים לגוף אנרגיה, מסייעים במניעת מחלות ומאפשרים לגוף לתפקד כראוי [מקור].  

רכיבים תזונתיים אלה הכרחיים משום שהגוף שלנו לא יכול לייצר אותם או לא יכול לייצר מהם מספיק בכוחות עצמו [מקור] החלבונים מכילים חומצות אמינו חיוניות, שמתפרקות ומשמשות את צרכי הגוף בעוד השומנים מכילים חומצות שומן חיוניות, גם הם מתפרקים למרכיבים האלה והגוף משתמש ברכיבים האלה בהמשך חלקם מתפרקים כדי לייצר אנרגיה ולתמוך בחילוף החומרים התאי אחרים משמשים אבני בנייה ותיקון של מפגעים שלושת המקרו-נוטריינטים כוללים פחמימות, שומנים וחלבונים [מקור1, מקור2, מקור3, מקור4].

פחמימות

 פחמימות (Carbohydrates) מהוות באופן מסורתי את רוב הקלוריות הנצרכות ומשמשות מקור חשוב של מולקולות גלוקוז לאנרגיה. מסווגים אותן לשלוש קטגוריות על סמך הרכבן הכימיי: חד-סוכרים, אוליגו-סוכרים ופולי-סוכרים. 

חד סוכרים מורכבים ממולקולת סוכר אחת ולכן מכונים גם "סוכרים פשוטים" כגון: פרוקטוז, גלקטוז וגלוקוז [מקור]. סוכרים פשוטים עוברים חילוף חומרים מהיר בגוף, מעלים במהירות את רמות הסוכר בדם ומייצרים אפקט אוסמוטי במערכת העיכול [מקור]. מנגד לקטוז, מלטוז וסוכרוז אשר מוגדרים פחמימות מורכבות יותר כולל אוליגוסכרידים ופוליסכרידים. ההבדל העיקרי ביניהן הוא שהפחמימות המורכבות נספגות לאט בגוף והפחמימות הפשוטות נספגות מהר [מקור]. גם סיבים תזונתיים הם פחמימות מורכבות, הגוף לא יכול לעכל או לספוג סיבים תזונתיים. הם מזונם של חיידקי המעיים הטובים [מקור]. חלק מהסיבים משמשים כתרופה למחלות כרוניות בהן אי ספיקת כליות, ירידה בתפקוד בלוטת התריס ואנמיה. כך למשל להפחתת דלקת כרונית מומלץ ליטול כ-25-35 גרם סיבים תזונתיים מדי יום. חשיבות רבה לסוגי הסיבים.

שומנים

 שומן (Fats) היא מולקולה אורגנית שבנויה מתרכובת של שני חומרים: גליצרין וחומצות שומן. השומן מוגדר גם כמאקרו-נוטריינט הצפוף ביותר מבחינה קלורית, כאשר כל גרם שומן שווה לתשע קילוקלוריות של אנרגיה (בניגוד לארבע קילוקלוריות של אנרגיה המצויות בפחמימות וחלבונים). גם השומנים (בדומה לפחמימות) מסווגים לסוגים שונים על פי הרכבם הכימי, ממבט שבוחן את סוג הקשרים המצויים בין מולקולות הפחמן ואת אורך שרשרת מולקולות הפחמן. 

כשאנחנו אוכלים שומן, מערכת העיכול מפרקת את הקשר שבין חומצות השומן לבין הגליצרין (שמרכיבים את שמולקולת השומן) ומאפשרת להם להיספג בדם בנפרד. מבחינת החשיבות, חומצות השומן הן החלק העיקרי של מולקולת השומן, והן מה שמבדיל מבחינה כימית בין שומן אחד לאחר.

חומצת שומן

חומצת השומן מורכבת משרשרת ארוכה של אטומי פחמן (חמישה פחמנים, עשרה, שמונה-עשר ולעתים אפילו יותר), שבקצה אחד שלה יש קבוצה של חומצה (-COOH), ומכאן השם.

שלושת סוגי השומנים שמבדיל מבחינה כימית בין שומן אחד לאחר ע"פ חלוקה זו כוללים שומנים רוויים, שאינם מכילים קשרים כפולים פחמן-פחמן, שומנים חד-רוויים, המכילים קשר כפול אחד, ושומנים רב-בלתי-רוויים, המכילים יותר מקשר כפול אחד [מקור]. ההרכב הכימי של הקשרים משנה באיזו קלות ניתן לבצע חילוף חומרים של שומן. בנוסף, אורך שרשרת הפחמן קובע אם יש צורך בטרנספורטר (חלבון הובלה) כדי לספוג חומרים מזינים על פני רירית המעי הדק, כלומר להעבירם אל מערכת הדם מצנרת העיכול. כאשר שומנים קצרים יותר נספגים ישירות ועוברים לזרם הדם [מקור] ובעזרתו להגיע אל הגוף ללא סיוע של חלבון העברה.

 חלבונים

חלבונים מורכבים מחומצות אמינו ומהווים את המקור העיקרי לחנקן בגוף. החלבונים מסווגים על סמך פרופיל חומצות האמינו שלהם לחלבון מלא או שלם (כאשר החלבון מכיל את כל 9 חומצות האמינו הדרושות לאדם. מדובר בחומצות האמינו החיוניות שאינן מסונתזות באופן אנדוגני כלומר על ידי הגוף כמו למשל באפונה, עדשים, או טופו וכוסמת ירוקה) [מקור] או לא שלם. כאשר אדם צורך מזון, מערכת העיכול של מפרקת ממנו את החלבון לחומצות אמינו בודדות. תהליך זה מכונה עיכול והוא מתרחש במעי הדק בעזרת אנזימי הלבלב והמעי [מקור1, מקור2]. החומצות האמיניות נספגות מדופן המעי בזרם הדם ומשמשות את התאים לבניית חלבונים אחרים וכמה מקרומולקולות אחרות, כמו DNA. תחילה מתבצע פרוק של החלבון בפה. חתיכות חלבון מעוכות טבולות ברוק ממשיכות דרך הוושט ונכנסות לקיבה מהוושט. עיכול מכני וכימי מתרחש בקיבה. הקיבה משחררת מיצי קיבה המכילים חומצה הידרוכלורית ואת האנזים, פפסין, שמתחילים את העיכול הכימי של חלבון.  התכווצויות שרירים, הנקראות פריסטלטיקה, מסייעות גם לפרוק החלבון תהליך שמכונה עיכול. התכווצויות הקיבה העוצמתיות הופכות את החלבון המעוכל חלקית לתערובת אחידה יותר, הנקראת chyme.

עיכול חלבון בקיבה – צילום מסך מהמאמר:   "Protein Digestion and Absorption" – כאן.

החומצה בקיבה הידרוכלורית, ה pH שלה נמוך מאוד: 1.5-3.5.  חומציות זו של הקיבה גורמת לחלבוני מזון דֵּנָטוּרַצְיָה, לשינוי מבנה [מקור]. תהליך זה חושף את שרשרת הפוליפפטיד שבחלבון. הדֵּנָטוּרַצְיָה היא השלב הראשון של עיכול כימי של חלבונים. נזכיר שהמבנה התלת מימדי של חלבון חיוני לתפקודו, לכן דנטורציה בקיבה הורסת גם את תפקוד החלבון. (זו הסיבה שלא ניתן לקחת חלבון כמו אינסולין כתרופה דרך הפה. תפקידו נהרס במערכת העיכול, תחילה על ידי דנטורציה ועוד יותר בהמשך על ידי עיכול אנזימטי. במקום זאת, יש להזריק אותו ישר לדם, כדי שייספג שלם לתוך זרם הדם וימלא את ייעודו.) מרגע שהחלבונים עוברים דנטורציה בקיבה, הקשרים הפפטידים המקשרים בין חומצות האמינו נגישים יותר לעיכול אנזימטי. התהליך מתחיל על ידי פפסין, אנזים המופרש על ידי התאים המצפים את הקיבה ומופעל על ידי חומצה הידרוכלורית.  פפסין מתחיל לשבור קשרים פפטידים, ויוצר פוליפפטידים קצרים יותר. תערובת החלבון – הchyme עוזבת את הקיבה ועוברת למעי הדק, בו מתרחש עיכול החלבון המרכזי. הלבלב מפריש מיצי עיכול לתוך המעי הדק, ואלה מכילים יותר אנזימים לפירוק נוסף של הפוליפפטידים [מקור].

איור, באדיבות ויקיפדיה של האנטרוציטים -התפקידים העיקריים של אנטרוציטים כוללים: ספיגת יונים, כולל נתרן, סידן, מגנזיום, ברזל, אבץ ונחושת.  זה מתרחש בדרך כלל באמצעות תחבורה פעילה.כאן

[מקור Ross, M.H. & Pawlina, W. 2003. Histology: A Text and Atlas, 4th Edition. Lippincott Williams & Wilkins, Philadelphia].

טריפפטידים, דיפפטידים וחומצות אמינו בודדות נכנסות לאנטרוציטים (enterocytes איור שלהם נמצא למעלה הם תאים פשוטים של אפיתל העמודים המצפה את פני השטח הפנימי של המעי הדק) של המעי הדק באמצעות מערכות הובלה אקטיביות, הדורשות אנרגיה של ATP. הטריפפטידים והדיפפטידים מפורקים כולם לחומצות אמינו בודדות, בצורה זו הן יכולות לשמש את הגוף ולשם כך הן נספגות בזרם הדם. ישנן מערכות הובלה שונות שמשות אותן.  חומצות אמינו בעלות דמיון מבני בסופו של דבר מתחרות על השימוש בטרנספורטרים אלה. בעיה מתפתחת אם החלבון מגיע ממינונים גבוהים של תוספי חומצות אמינו, כפי שבוני גוף לספורטאים נוהגים לעשות אלה בשל העדר מגוון כמקובל על מקור תזוני כמו כוסמת ירוקה או עדשים, עלולים בעצם להפריע לספיגה של חומצות אמינו אחרות [מקור]. חלבונים שאינם מתעכלים במלואם במעי הדק ממשיכים למעי הגס וממנו הם מופרשים בצואה [מקור]. 

מרגע שחומצות האמינו זורמות בדם, הן מועברות לכבד. כמו גם מאקרו-נוטריינטים אחרים, הכבד הוא נקודת הבידוק לפיזור חומצות אמינו וכל פירוק נוסף של חומצות אמינו, שהוא מינימלי ביותר מתרחש בו. מכאן חומצות אמינו תזונתיות הופכות  לחלק ממאגר חומצות האמינו העומדות לרשות הגוף.

טיפול בריפלוקס הרגעה ותפריט החלמה ל -GERD

נושא החרדה משפיע על שרירי הבטן – כאשר התמקדות באי הנוחות שגורם ריפלוקס חומצי שכיחה אך גם עלולה להוביל לחרדה ולהחמיר את תחושת אי הנוחות של החולה. אחת ההמלצות למי שחרדה מתעוררת בקרבו יכול לנסות טכניקות נשימת עומק, שאיפה ארוכה, השהייה בת שתי שניות ונשיפה ארוכה – נשימה עמוקה יכולה לנהל את הנשימה המהירה והסחרחורת שעלולה להתרחש עם התפרצותה של החרדה. תחושת הרגיעהה לא תפסיק את מסלול החומצה, אבל היא יכולה להחזיר את הנינוחות לשרירי הבטן ולאפשר להתקף לעבור מהר יותר [מקור].

 מאמר משנת 2013 שהתפרסם בכתב העת Cognitive Behavior TherapyTrust Source, מחזק את נושא ההרגעה ומציע כי טכניקות הרפיה יישומיות כאחת הדרכים היעילות ביותר להילחם בחרדה [מקור].

תפריט הזנה

הרכב מאקרו-נוטריינטים ותפריט הזנה הופכים כיום לשיטת החלמה שעשויה להביא באופן מעשי יעיל לטווח ארוך לא רק בטווח הקצר עבור מטופלים. בנושא זה רשימת האסורים (מזונות שלא מומלץ או אף אסור למילים המבקש החלמה להשתמש בהם) מאוד חשובה ומשתנה בין חולה לחולה, כך אם הרקע אנמי, או סוכרתי, שבץ מוח, או יתר לחץ דם ואי ספיקת כליות נושא זה יכול להשתנות מהקצה אל הקצה. המחקרים בנושא זה סותרים זה את זה ורב הלא ידוע לכן, ע"פ ניסיוני יש להתבסס על מה ש'עובד'. רק מה שמסייע להחלמה הוא מזון כתרופה –

הנתונים המקשרים בין משקאות אלכוהוליים ל-GERD מוסכמים יותר.  מחקר קטן בקרב 25 מתנדבים בריאים הראה עלייה באירועי הצרבת או הריפלוקס לאחר צריכת בירה או יין בהשוואה למים [מקור].

לצאת מהעשן

העישון רע לחולי צרבת, אך אנשים עשויים שלא להיות מודעים לכך שעשן, אפילו עישון פסיבי, עלול להגביר את הריפלוקס החומצי [מקור]..
מוכר כמי ש (LES)- הוא המסתם שבין הוושט לקיבה.  ה- LES מונע מחומצת הקיבה לזרום חזרה אל צינור המזון. סוגר הוושט התחתון

 על פי סקירה שנערכה בשנת 2015 על יסודם של מחקרים מהימן, עישון מפחית את הלחץ על המסתם שבין הוושט לקיבה ומאפשר מעבר נוזלים [מקור].

כאשר השסתום נחלש הריפלוקס החומצי מתקיים.

לכן  הפסקת עישון צריכה לנרמל את הלחץ הזה,ולהפחית את הסבירות לחומצה בוושט [מקור].

מאכלים ותבלינים

בנוסף למשקאות אלכוהוליים, מטופלים מומלצים לעתים קרובות להימנע ממזונות ותבלינים מסוימים. גם כאן המחקרים מעודדים רכישת תרופות והתוצאה נשארת לא החלטית אלו האיסור גם כאן ראוי שיבחן אישית ויבדק בכל מקרה ומקרה –  לדוגמה, שוקולד, המכיל גם קפאין וגם קקאו, שניהם גורמים להרפיה של סוגר הוושט התחתון (תפקידו העיקרי של סוגר הוושט התחתון הוא למנוע ריפלוקס של תכולת קיבה חומצית, וצרבת היא הסימפטום הקרדינלי לכישלון שלה.). אבל ממצא זה – השוקולד, אינו מוביל להחלמה. להפך שימוש בו בתפריט מקדם את תדירות הסימפטומים, אפילו אם המחקר מוכיח אחרת. גם מנטה לכאורה משמשת להרפיה מהירה של LES, אך הניסיון מלמד שחולים שמשתמשים בה מגיעים ןהחמרה בתסמינים

[מקור – Benamouzig R, Airinei G. Diet and reflux. J Clin Gastroenterol 2007;41 Suppl 2:S71 10.1097/MCG.0b013e318032bed3].

מלפפון, עלי כרוב, כרוב כבוש ואספרגוס הביאו לתוצאות מרשימות הגם שאלו לא נחקרו כמו למשל חלב ומיץ עגבניות או מיץ שזיפים שכשלו.

רשימת האסורים

 אדם יכול לנסות לסלק מזון טריגר – אוכל שמזרז את התקף הריפלוקס החומצי. נכון להתבסס על הניסיון בהכנסת גורמי טריגר לרשימה כדי לראות אם סילוקם מפחית את הסימפטומים של עליית החומצה.

 מזונות טריגר נפוצים להפעלת הריפלוקס החומצי כוללים:

 קפה

 כּוֹהֶל

 מנטה (נענע), חומץ, בצל, שום

עגבניות, קטשופ ומוצרי עגבניות

מוצרי חלב. 

 מאכלים שומניים

בשר

מטוגנים

שוקולד, קקאו, סוכרזית, ריבות, גלידה

אוכל חריף או פיקנטי 

מזונות שמעודדים הפרשת חומצות בקיבה

פירות הדר ומיצי הדר, כמו מיץ תפוזים

עגבניות, קטשופ ומוצרי עגבניות

חרדל וחומץ

מזון פיקנטי או חריף

שוקולד, קקאו, סוכרזית, ריבות, גלידה

אגוזי ברזיל, בוטנים, אגוזי מלך, אגוזי לוז

משקאות המכילים קפאין כמו קולה, קפה, תה, אלכוהול, בירה.

מוצרי חלב.

מנטה (נענע), חומץ, בצל, שום

מזון מטוגן, מתובל או מלא שומן, בשר, נקניק

מומלץ להפחית צריכת פחמימות (לחם, תפוח אדמה, אטריות, פתיתים שקדים)

מלבד הנזק שנגרם לאמאייל של השיניים, המזונות החומציים כגון: עגבניות, אשכוליות, ליים, חמוציות ולימונים למשל, עלולים לגרום לדלקתיות ברירית הקיבה, ו לבעיות עיכול. חלק מאותן בעיות, כוללות קלקול קיבה, גזים, עצירות, נפיחות ושלשול. 

מזונות טובים שיכולים לשפר את בריאות מערכת העיכול

רימון

פרי הרימון עשיר בחומרים פעילים (פנולים) עתירי סגולות רפואיות. אחד הפנולים שמצוי ברימון בשפע הוא חומצה אלג'ית. כל חלקי הפרי מכילים חומצה אלג'ית, אבל הריכוז הגבוה ביותר נמצא דווקא בקליפה, שאותה מטפלים בודדים מעודדים לצרוך. חשוב להדגיש שמדובר בחומצה אורגנית עדינה בהשוואה לחומצות הקיבה. החומצה האלג'ית פועלת למענך בכמה רבדים: היא מאטה את הפרשת החומצה ההידרו-כלורית לקיבה. היא מגנה על רירית הוושט. היא נוגדת דלקת היא נוגדת חמצון. הגירוי המתמיד של תאי האפיתל בוושט גורם לתהליך דלקתי שמלווה בחמצון מוגבר ולכן חשוב לפעול למניעת נזקי חמצון שעלולים לשנות את מבנה התאים.

קמח קליפת פרי הרימון מסייע, אם כן, להחלמה של הוושט מדלקת (אזפוגיטיס). החומצה אלג'ית שבו יוצרת על רירית הוושט מעטה שמאפשר לרירית להחלים. קמח קליפת רימונים משמש גם מזון פרה-ביוטית – שמאפשר ריבוי והעשרת החיידקים הטובים במעיים.

שילוב של חומצה אלג'ית וכורכומין נמצא יעיל במיוחד. מחקרים מראים שהסינרגיה בין השניים מעצימה את פעילותם כנוגדי חמצון ונוגדי דלקת. 

כדאי לדעת שאצל כל אחד נוצר מעבר מוגבל של מיצי עיכול מהקיבה לוושט לאחר ארוחה. תופעה שחולפת לה ולא מעוררת צרבות. אבל פה ושם כשהצרבת מתמשכת יותר או שהשהייה של המיצים בקיבה ארוכה יותר הסבל מתחיל שלב זה אמור להביא לערנות כי כל עוד זה קורה בתדירות נמוכה כל כך, אפשר לחסוך את הבעיה הכרונית.

נשארו לך שאלות 

אשמח להשיב על כל שאלה 

לטופס פנייה ישירה אל ירון מרגולין – נא להקליק – כאן  

בבקשה לא להתקשר משום שזה פשוט לא מאפשר לי לעבוד – אנא השתמשו באמצעים שלפניכם –


    שמי Name:


    טלפון phone:


    דוא"ל (כדי שאוכל להשיב לך מכל מקום בעולם) Email:


    איך אני יכול לעזור לך How can I help you:


    אפשר לקבל את בדיקות הדם החריגות שלך Exceptional laboratory tests:



    למען הסר ספק, חובת התייעצות עם רופא (המכיר לפרטים את מצבו הבריאותי הכללי של כל מטופל או שלך) לפני שימוש בכל תכשיר, מאכל, תמצית או ביצוע כל תרגיל. ירון מרגולין הוא רקדן ומבית המחול שלו בירושלים פרצה התורה כאשר נחשפה שיטת המחול שלו כבעלת יכולת מדהימה, באמצע שנות ה – 80 לרפא סרטן. המידע באתר של ירון מרגולין או באתר "לחיצות ההחלמה" (בפיסבוק או MARGOLINMETHOD.COM ), במאמר הנ"ל ובמאמרים של ירון מרגולין הם חומר למחשבה – פילוסופיה לא המלצה ולא הנחייה לציבור להשתמש או לחדול מלהשתמש בתרופות – אין במידע באתר זה או בכל אחד מהמאמרים תחליף להיוועצות עם מומחה מוכר המכיר לפרטים את מצבו הבריאותי הכללי שלך ושל משפחתך. מומלץ תמיד להתייעץ עם רופא מוסמך או רוקח בכל הנוגע בכאב, הרגשה רעה או למטרות ואופן השימוש, במזונות, משחות, תמציות ואפילו בתרגילים, או בתכשירים אחרים שנזכרים כאן.

    For the avoidance of doubt, consult a physician (who knows in detail the general health of each patient or yours) before using any medicine, food, extract or any exercise. The information on Yaron Margolin's website or the "Healing Presses" website (on Facebook or MARGOLINMETHOD.COM), in the above article and in Yaron Margolin's articles are material for thought – philosophy neither recommendation nor public guidance to use or cease to use drugs – no information on this site or anyone You should always consult with a qualified physician or pharmacist regarding pain, bad feeling, or goals and how to use foods, ointments, extracts and even exercises, or other remedies that are mentioned as such

    מאמרים אחרונים

    נשלח ב כללי

    כתיבת תגובה

    Or

    האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

    *