סוכר פירות – האם פרוקטוז יכול לתרום להתפתחות אלצהיימר?

מחקר חדש מצביע על כך שסוכר פירותפרוקטוז, שמצוי למשל בענבים, סירופ תירס, תמרים, שזיפים, תאנים, תפוזים ובירקות כגון: סלק, גזר, ופלפל אדום,יכול לגרור התפתחות מחלת פרקינסון, ואלצהיימר (Alzheimer). על המנגנונים הפוטנציאליים ועל התופעה בכללותה יעמוד מאמר זה –
גושי חלבונים, או אגרגטים המאפיינים מחלות ניווניות של המוח כמו אלצהיימר, ופרקינסון, נחשבו עד עתה לבלתי הפיכים.   מדובר בגושים שנוצרים מסיבות רבות, ואין מהן חזרה. מצב שנחשב כבלתי הפיך או מחלה חשוכת מרפא. הגושים האלה או אגרגטים הם הם התופעה שאופיינית למספר מחלות מוח קשות, כגון סוכרת, אלצהיימר, פרקינסון וספגת המוח ("הפרה המשוגעת"), קטרקט. עוד על נושא זה בהמשך המאמר מאת ירון מרגולין מאסטר בהחלמת הכליות והפחתת כאב.
בציור למעלה סלסלת פירות, בימנו מדענים מזהירים כי היא מכילה פרוקטוז שעלול לגרום למחלת אלצהיימר [מקור]
– (Canestra di frutta) הוא ציור שמן מעשה ידי הצייר קאראווג'ו משנת 1599 לערך, המתאר טבע דומם. היצירה מוצגת בספרייה האמברוזיאנית במילאנו – צילום מסך באדיבות ויקיפדיה.

הערה: פרוקטוז הינו חד סוכר בעל שישה פחמנים, נוסחתו הכימית הינה C6H12O6. מולקולה שיכולה לשמש בגופנו כאנרגיה, הפרוקטוז הוא סוכר פשוט שלמרות שהוא יכול לשמש כאמור לעיל כאנרגיה הוא מאוחסן בגוף בצורה מועדפת כשומן או גליקוגן, הוא פחמימת אחסון, ומיועד לשימוש עתידי.

ככלל, רוב התהליכים בתוך התאים שבגופנו מבוצעים על ידי חלבונים. ברוב המקרים אלו הן מולקולות מסיסות כך שהן יכולות לעבור ממקום למקום בתא. אגרגטים הם גושי חלבונים שמשבשים את היכולת הזאת של החלבונים לעבור מה שהופך אותם למככבים לרעה במחלות כרוניות קשות שהוזכרו לעיל: סוכרת, אלצהיימר, פרקינסון… חוכמת הגוף וכוחות ההחלמה מובילים את התאים לנסות ולפרק את הגושים האלה, או לערום אותם במקומות מסוימים בתא כדי למזער את ההפרעה לתפקוד התקין של התא או המוח [מקור].

משקעים אלה הם למעשה חלקים של חלבון בשם APP, שחלבונים אחרים חתכו אותו למקטעים קצרים. למקטעים אלו קוראים עמילואיד- בטא, בעיה בתהליך החיתוך שלו גורמת לו להשתחרר מהתאים ולהיאגר ביניהם במצבורים המכונים פלאקים (קיפול חלבונים לא נכון, והם נראים כמו גושים) הפלאקים האלו הולכים וגדלים עד שתאי העצב בסביבתם מאבדים את הקשרים ביניהם ובהמשך תאי עצב אלו מתים. פלאקים דומים נמצאים בכמה גרסאות של דמנציה ומחלת השריר.

חוקרים התמקדו עד כה במידה רבה בהצטברות של אגרגטים חריגים אלה של חלבונים הידועים בשם בטא עמילואיד (משקע בלתי מסיס של חלבון – beta-amyloid) וטאו (tau proteins) חלבון שנמצא בעיקר בנוירונים [מקור], במוח כגורמים סיבתיים להתפתחות מחלת אלצהיימר, אך טיפולים המכוונים לצברי חלבון אלו הראו הצלחה מוגבלת ומאכזבת כשהתקדמו לטפל בשיטה זו בבני אדם [מקור].

הערה: פירוש השם עמילואיד הוא ״דמוי עמילן״ הסיבה לפירוש היא שעמילואידים נצבעים על ידי יוד באופן הדומה לצביעתו של עמילן.

מדענים מזהירים כי פרוקטוז עלול לגרום למחלת אלצהיימר [מקור]. אנשים שסובלים ממחלת האלצהיימר ופרקינסון או מדמנציה עוברים מספר שינויים מטבוליים במוחם, כולל חילוף חומרים נמוך יותר של גלוקוז (סוכר) ודלדול מאגרי האנרגיה בתאיהם עקב כך, מהלך זה נחשף כמתרחש במוחם לפני הופעת אגרגטים אלו [מקור].

מחקרים עדכניים (Dr. Richard Johnson) מעלים סברה כי רמות גבוהות של פרוקטוז, במיוחד אלו המופקות מסוכרים כגון סוכרוז וסירופ תירס עתירי פרוקטוז, עשויים לחרב את חילוף החומרים במוח ולגרום לניוון של אזורי מוח הקשורים למחלת אלצהיימר.

השינויים הנזכרים בחילוף החומרים במוח נמצאו כמקדמים או מי שמופיעים לפני צבירי חלבון אלה ועשויים הם להיות אחראים להתפתחות אלצהיימר [מקור].

מחקרים חדשים מצביעים (Dr. Richard Johnson) על כך שרמות גבוהות של צריכת פרוקטוז או מזונות שמובילים לייצור פרוקטוז בגוף:

תפוחי עץ, בננות, אפרסקים, תאנים, תמרים, שזיפים, תפוזים, ירקות כגון: סלק, גזר, פלפל אדום, בצל, בטטה, קנה סוכר, דגנים: תירס, עלולים להוביל להפרעות מטבוליות כמו השמנת יתר, סוכרת ולחץ דם גבוה.

 מחקר שפורסם לאחרונה ב-The American Journal of Clinical Nutrition טוען כי פרוקטוז עשוי גם להפחית את חילוף החומרים באזורי המוח המעורבים בתפקודים קוגניטיביים גבוהים יותר, כגון חשיבה, בקרת דחפים וזיכרון.

Could Alzheimer’s disease be a maladaptation of an evolutionary survival pathway mediated by intracerebral fructose and uric acid metabolism?

מחבר המחקר, "האם מחלת אלצהיימר יכולה להיגרם עקב חבלה או אי התאמה לימינו בין מסלול הישרדות אבולוציוני שמתווך על ידי חילוף חומרים תוך מוחי של פרוקטוז וחומצת שתן"[מקור]? ד"ר ריצ'רד ג'ונסון, אשר פורסם בכתב העת האמריקאי לתזונה קלינית ב-11 בינואר 2023 הוא פרופסור לרפואה בקמפוס הרפואי של קולורדו אנשוץ, אמר ש

נחשפה כנראה הסיבה למחלת האלצהיימר מתחילתה ועד סופה.

מדובר בחידוש מרעיש:

"נראה שהאלצהיימר" מונע על ידי תפריט תזונה, עשירה בסוכר, מלח ופחמימות גליקמיות

"נראה שהאלצהיימר" מונע על ידי תפריט תזונה, עשירה בסוכר, מלח ופחמימות גליקמיות

ד"ר ריצ'רד ג'ונסון, אמר והוסיף בראיון שנתן לMedical News Today: "העבודה שלנו הראתה שכל שלושת האמצעים התזונתיים האלו יכולים לעורר ייצור פרוקטוז במוח, כשהמחקר שלנו ושל חוקרים נוספים מראה שכל הביטויים, מההתחלה ועד הסוף, מונעים על ידי הפרוקטוז המיוצר במוח".  יצויין כי רמות גבוהות של פרוקטוז גם נמצאות במוחם של חולים עם מחלת אלצהיימר מוקדמת".

 ד"ר ג'ונסון הוסיף ואמר שעד היום, למיטב ידיעת החוקרים לא נמצא – מסלול אחד שזוהה ויכול להסביר את המחלה מתחילתה ועד סופה.

"החלק הנפלא הוא שאפשר ללמוד מכך, שהמחלה ניתנת כנראה למניעה"

ג'ונסון הוסיף שנראה גם שהמחלה ניתנת לטיפול, על ידי מזון כתרופה, "במיוחד בשלבים המוקדמים של המחלה".

מסלול הישרדות פרוקטוז

Fructose survival pathway

גלוקוז משמש כדלק על ידי רוב סוגי התאים והרקמות בגוף [מקור]. על פי השערת המחברים, צריכה מופרזת של פרוקטוז ואכילת יתר של פירות מפעילה תגובה הישרדותית המכינה בעל חיים לפרקי זמן ממושכים לחיות בתנאי רעב, בהיעדר מזון ומים. תגובת הישרדות זו יכולה לעזור לבעל החיים לשרוד במהלך הגירה או תרדמת חורף. היא שעומדת מאחורי מחלת האלצהיימר לכאורה.

חילוף החומרים של פרוקטוז קשור ע"פ תיאוריה זו בייסודו (שהתרחש בעבר הרחוק מאוד) לשינויי אקלים, מחסור במזון ובעלי חיים שחיו באזורי בצורת הם שהביאו לכאורה להתהוותו [מקור].

בניגוד לצריכת גלוקוז שמייצרת שובע, צריכה של פרוקטוז אינה גורמת לשובע ויותר מכך היא גורמת לעלייה בצמא וברעב. לפיכך, צריכת פרוקטוז מעוררת חיפוש מזון אצל בעלי חיים גם אצלנו היא מעודדת אכילה בלתי פוסקת. 

באופן ספציפי, מסלול ההישרדות של פרוקטוז כולל חסכון או הפחתה של הוצאת אנרגיה לתהליכים גופניים במנוחה והקדשת אנרגיה לפעילויות הכרחיות בלבד, כגון חיפוש מזון  [מקור].

הירידה בצורך ובהוצאה בפועל של מאגרי האנרגיה מושגת על ידי הפחתת הרגישות של רקמות, כמו שרירים, לאינסולין, וכתוצאה יורדת באופן משמעותי הצריכה של הגלוקוז. במקביל, נחסכת אנרגיה ועודפיה נאגרים בכבד בצורה של שומן וגליקוגן.

בנוסף לאמור – התגובות הכימיות המעורבות במהלך אחסון פרוקטוז גורמות לדלדול של ATP Ttrusted Source, המולקולה שמספקת אנרגיה לרוב התהליכים התאיים [מקור1, מקור2].

בתהליך רב-שלבי, ATP מתפרק תחילה ליצירת AMP, שבתורו מתפרק לחומצת שתן (Uric acid)  דלדול ה-ATP והצטברות חומצת השתן מעוררים תחלואה מסוג גאוט ואי ספיקת כליות ומאותתים על מעבר למצב של הוצאת אנרגיה נמוכה, וכתוצאה מכך צריכה נוספת נמוכה יותר של ATP.

על דרכי החלמה מגאוט ללא תרופות פרסמתי כאן וכאן.

 פרוקטוז גם גורם לשחרור ההורמון וזופרסין מההיפותלמוס, אזור מוחי המעורב בשמירה על איזון פיזיולוגי פנימי.  Vasopressin עוזר לחסוך במים על ידי הפחתת הפרשת השתן.

כותב המאמר דיפ שוקלה מלMedical News Today (שהתפרסם היום ב Deep Shukla (February 20, 2023 מסביר שפרוקטוז, חומצת שתן ווזופרסין הם מתווכים מרכזיים של תגובת ההישרדות. ההפעלה של מסלול הישרדות על ידי תזונה עשירה בפירות וירקות רבי סוכר כמו סלק, בצל ושורש פתרוזיליה לאורך זמן ממושך מובילה להפרעה בחילוף החומרים, ומשכפלת מספר מאפיינים של תסמונות מטבולית: עמידות לאינסולין, לחץ דם גבוה, עלייה במשקל הגוף ודלקת מתמשכת ברמה נמוכה, אי ספיקת כליות ואבדן גמישות העורקים.  בנוסף, מסלול ההישרדות של פרוקטוז יכול כאמור לעיל, גם לפגוע בחילוף החומרים במוח [מקור].

פרוקטוז נספג באופן ישיר במעי ועובר אל הכבד, בכבד הוא עובר מטבליזם (חילוף חומרים -הוא התהליך שבו הגוף ממיר את המזון והשתייה לאנרגיה.). עיקר חילוף החומרים של הפרוקטוז עובר כאמור לעיל, בכבד, אך גם ברקמות נוספות כגון רקמת שריר ומוח. רוב כמות הפרוקטוז אשר מגיעה אל הכבד נשארת בו ולא ממשיכה ממנו אל שאר רקמות הגוף, להבדיל מגלוקוז, אשר עובר ממערכת העיכול אל הכבד ומשם רוב הגלוקוז עובר אל זרימת הדם הפריפרית ודרכה אל רקמות הגוף השונות.  

כידוע הגלוקוז הוא חד סוכר, ולכן לא נדרש שיעבור תהליך עיכול אלא ספיגה בלבד אל הדם, דרכו הוא עובר לכבד. ואכן הגלוקוז נספג במערכת העיכול ע"י ספיגה פסיבית ו/או אקטיבית במעי הדק (שמתבצע בעזרת נשא נתרן / גלוקוז Sodium – Glucose transporter תהליך אשר דורש השקעת אנרגיה). 

בכבד פרוקטוז עשוי לעבור המרה לשומנים  – טריגליצרידים [מקור].

פרוקטוז, בין אם הוא מגיע מתזונה (בעיקר פירות, סירופ, ודבש או משפע בצל בתפריט גם מסלק), ובין אם באופן אנדוגני (באמצעות הפעלה של מסלול הפוליול the polyol pathway בו עובר כ-30% מהגלוקוז התוך תאי חילוף חומרים), עובר לאגירת דלק (שומן, גליקוגן) שניתן להשתמש בו על-מנת לספק אנרגיה ומים לצרכי הגוף. למעלה צילום של בקבוקי סירופ – צילם ירון מרגולין

הערהמסלול הפוליאול מסלול הפוליאול הוא תהליך דו-שלבי הממיר גלוקוז לפרוקטוז. הוא זה נקרא גם מסלול sorbitol-aldose reductase. תהליך זה מורכב מהמרת גלוקוז לסורביטול באמצעות אלדוזה רדוקטאז ולאחר מכן המרת סורביטול לפרוקטוז באמצעות סורביטול דהידרוגנאז [מקור]. מאחר שסורביטול אינו יכול לחצות את קרומי התא, הוא מצטבר בנוזל וכאשר הוא מצטבר, הוא מייצר מתחים אוסמוטיים על התאים על ידי משיכה של מים לרקמות שאינן תלויות באינסולין [מקור]. יש לדעת שמסלול הפוליאול תורם ללחץ חמצוני הנגרם על ידי היפרגליקמיה בשלושה מנגנונים. כאשר השימוש ב-NADPH (משמש בתא כנשא אלקטרונים) על ידי AR יכול להוביל לפגיעה בגלוטתיון רדוקטאזאנזים גלוטתיון רדוקטאז אחראי על חיזור גלוטתיון ממצבו המחומצן חזרה ל-GSH, שהוא המצב בו נמצא הגלוטתיון רוב הזמן) [מקור] המסלול רדום יחסית למזלנו, אבל רק ברמות גלוקוז נורמליות. במהלך היפרגליקמיה הוא מופעל ויוצר נזק חימצוני [מקור]. המסלול הפוליאולי מעורב במספר מחלות: באלצהיימר, פרקינסון וספגת המוח ("הפרה המשוגעת"), גם בסיבוכי סוכרת, במיוחד בנזק מיקרו-וסקולרי לרשתיתקטרקט [מקור], לכליה [מקור], ולעצבים נושא שהוזכר ומככב במאמר זה [מקור]

פרוקטוז גורם לאצירת נתרן ומעלה את לחץ הדם. מאמיני האבולוציה מניחים שמהלך זה עזר להישרדות החיים במצב של התייבשות או במחסור במלח [מקור], צריכת פרוקטוז, אם כן, מעוררת חיפוש מזון אצל בעלי חיים. מסלול ההישרדות של פרוקטוז נקשר בחיסכון באנרגיה, או בעצלות ותשוקה לנימנום, וכרוך בהפחתת הוצאת האנרגיה עבור תהליכים גופניים במנוחה והקדשת אנרגיה לפעילויות הכרחיות בלבד, כגון חיפוש מזון.

הירידה בהוצאה האנרגטית מושגת על ידי הפחתת הרגישות של רקמות, כמו שרירים, לאינסולין, וכתוצאה מכך צריכה וצריכה נמוכה יותר של גלוקוז. במקביל, עודפי אנרגיה נאגרים בכבד בצורה של שומן וגליקוגן [מקור]. חיסכון אנרגטי זה מושג על ידי העברת ייצור האנרגיה מהמיטוכונדריה לגליקוליזה (היא מסלול מטבולי שבו מפורקת מולקולת גלוקוז לשתי מולקולות פירובט [מקור]), וכן השימוש בפרוקטוז מפחית את דרישות הגוף לחמצן נושא נוסף שמסייע בהישרדות במצבים שבהם זמינות החמצן נמוכה. הפעולות של פרוקטוז מונעות בחלקן על ידי וזופרסין ויצירת חומצת שתן. 

מבחינה אבולוציונית פעמיים בהיסטוריה התרחשו מוטציות בתקופות של הכחדה המונית שהגבירו את פעילות הפרוקטוז ליצירת שומן, כאשר הראשונה הייתה מוטציה בחילוף החומרים של ויטמין C במהלך הכחדת -הקרטיקון-פלאוגן (לפני 65 מיליון שנה) והשנייה הייתה מוטציה באנזים-uricase שהתרחשה במהלך השיבוש המיוקן התיכון (Middle Miocene disruption לפני 12-14 מיליון שנים).  כיום, הצריכה המוגזמת של פרוקטוז עקב הזמינות של סוכר מזוקק וסירופ תירס עתיר פרוקטוז גורמת למחלות כרוניות שאובדן גמישות העורקים מאחריהן, כולל השמנת יתר, סוכרת לחץ דם גבוה ואי ספיקת כליות.

הערה: הגליקוליזה הינו התהליך הבסיסי והראשוני ביותר להפקת אנרגיה במערכות ביולוגיות והיא מתרחשת בכל היצורים בציטופלזמת התא. התהליך מורכב משרשרת של 10 תגובות כימיות. החומר המתחיל את התהליך הינו חד הסוכר גלוקוז; בסופה של סדרת התגובות מפורק הגלוקוז, אשר מכיל 6 אטומי פחמן, לשתי מולקולות פירובט – כל אחת מכילה 3 אטומי פחמן. האנרגיה אשר מופקת בתהליך זה היא בצורת מולקולות של הנוקלאוטיד ATP – "מטבע האנרגיה" שקיימת בכל היצורים החיים ומולקולות NADH. במהלך הגליקוליזה מפורקות (נצרכות) שתי מולקולות ATP ומיוצרות ארבע; הרווח האנרגטי הוא, אם כן, שתי מולקולות ATP [מקור].

למרות שפרוקטוז יכול לשמש כאנרגיה, הסוכר הפשוט הזה מאוחסן בגוף בצורה מועדפת כשומן או גליקוגן, שהן פחמימות אחסון.

היבט חשוב של הישרדות הוא להבטיח מספיק מזון, מים וחמצן. במסלול הפוליאול אנו רואים תגובה שהתגלתה לאחרונה. תגובה שמסייעת לבעל החיים לישרוד בתקופות של מחסור. מסלול הפוליאול יזום על ידי בליעה או ייצור של פרוקטוז. בניגוד לגלוקוז, הפרוקטוז מהווה מקור לצרכי אנרגיה מיידיים, חילוף החומרים של הפרוקטוז מביא לעידוד צריכת מזון ומים, הפחתת חילוף החומרים במנוחה, גירוי הצטברות שומנים וגליקוגן, והשראת תנגודת לאינסולין כאמצעי להפחתת חילוף החומרים ולשימור אספקת הגלוקוז. עבור המוח.

רק היום החוקרים מתחילים להבין כיצד מנגנון ההישרדות הזה משפיע על חילוף החומרים במוח.

אדם נח צורך כ-20% מהביקוש לאנרגיה הכוללת. השערה הרווחת כיום היא שלמנגנון ההישרדות הנזכר למעלה, יש תפקיד מרכזי בהתפתחות מחלת האלצהיימר, פרקינסון ודמנציה גם בסוכרת ואי ספיקת-כליות, והוא עשוי להסביר רבות מהמאפיינים המוקדמים, כולל תת-מטבוליזם של גלוקוז מוחי, תפקוד לקוי של המיטוכונדריה ודלקת עצבית

 נראה שהמסלול מעורב בתפריט רב סוכריים ופירות, כולל תזונה עשירה בפחמימות גליקמיות גבוהות ומלח

הנושא שלפנינו עומד כמובן, בסתירה עם תורת האבולוציה כי הפגיעה במוח – ומחלת אלצהיימר עשויה להיות ע"פ הממצאים הנזכרים במאמר זה, תוצאה של מסלול הישרדות לכאורה ההופך בימנו לפגיעה חריפה במוח כאשר הוא מעורב בתזונה מתוקה ורבת פירות [מקור]. סביר להניח שלא ימצא בקרוב הסבר כיצד האדם לא מצא כל דרך לעבור אבולוציונית גם מכשול זה כמו הגנה על עצמו ממחלת הכליות שסופה מוות כשאין לרפואת הממסד כל תרופה לה – ההיגיון הבריא דורש שלכל הפחות יפתח, אבולוציונית, לשם הישרדותו ממחלות מאוד קשות, תסמינים ואותות אזהרה שיגנו עליו, בזמן אמת, ממחלה איומה זו שמתקרבת אליו כאויב שעולה עליו להכחידו.

על דרכי החלמת הכליות ללא תרופות או שימוש בדיאליזה אפשר לקרוא כאן.

במאמרי על ציר המוח והמעיים אני מזכיר תחת תת הכותרת שסטרס, תפקוד המחסום מעי/מוח וציטוקינים מובילים לתפקוד לקוי של המחסום של דופן המעי. דופן זו משמשת לספיגת הפרוקטוז. כנזכר לעיל, פרוקטוז נספג באופן ישיר במעי ועובר אל הכבד, בכבד הוא עובר מטבליזם (חילוף חומרים -הוא התהליך שבו הגוף ממיר את המזון והשתייה לאנרגיה.). נזק לדופן הזו מחמיר בשל חשיפה לגלוקו-קורטיקואידים, הנגרמת במצבי סטרס. מצב זה עלול לאפשר נדידה של חיידקים עם רכיבים פרו-דלקתיים, הגדלת מצבי דלקת באופן ישיר, וגם עלול לגרום לעלייה בכמות הציטוקינים הפרו-דלקתיים באמצעות התגובה החיסונית. הציטוקינים האלו עלולים לפוגעים בשלמות מחסום הדם-מוח (BBB), ולאפשר חדירה לתוך המוח של אלמנטים שעלולים להיות פתוגניים או דלקתיים ולהחריף את הבעיה. ציטוקינים פרו-דלקתיים עלולים גם לפגוע בשלמות מחסום המעיים הנזכר,. פסיכוביוטיקה היא טיפול במזון כתרופה שעשוי לשפר, להחזיר ולהביא להחלמה או לתפקוד תקין של מחסום המעי, להקטין את ריכוזי הגלוקו-קורטיקואידים והציטוקינים הפרו-דלקתיים במחזור הדם. בנוסף לכך, הפסיכוביוטיקה אף מגבירה את ריכוזי הציטוקינים האנטי-דלקתיים, המשפרים את שלמות מחסום הדם-מוח, מחסום המעי ומפחיתה את הדלקתיות הכללית בגוף עוד על כך במאמרי: ציר המעיים-מוח פסיכוביוטיקה psychobiotics גישה אחרת בה דוגל כותב מאמר זה לטיפול במערכת המעי ולהביא להחלמת הדופן הפגועה אפשר למצוא במאמרי – רוצה להחלים מפגיעה במערכת העיכול ללא תרופות?

רוצה להחלים מפגיעה במערכת העיכול ללא תרופות?

ציר המעיים-מוח פסיכוביוטיקה psychobiotics

המוח שלנו זקוק לכמות עצומה של אנרגיה כדי לבצע את תפקידיו [מקור]. אף שהמסה שלו עומדת על כשני אחוזים בלבד מגופו של אדם מבוגר ממוצע, הוא צורך לכל הדעות כ-%20 מכלל האנרגיה שהגוף זקוק לה. לאור זה יש השלכות רבות משמעות לגילוי האופן שבו תאי המוח – ובאופן יותר ספציפי תאי העצב (נוירונים) – מייצרים אנרגיה. חשיפת המנגנון הזה מסייעת, כפי שמאמר זה מלמד, תהליכי מניעה והחלמה ממחלות עצביות שקשורות לחסר מטבוליזם במוח או לעודף גלוקוז בו.
סוכר הוא יסוד תזוני ומקור האנרגיה העיקרי של הגוף והוא משונע לכבד וממנו לתאים דרך מערכת הדם. בתוך התאים, יחידות קטנות שנקראות מיטוכונדריה מטפלות בו כתנור בערה במפעל להפקת אנרגיה ומשמשות כמעין "תחנות כוח" זעירות. המיטוכונדריות מחברות את הסוכרים לחמצן וכך הן מייצרות עבור גופנו את האנרגיה. הדלק שבו משתמשות המיטוכונדריה הוא סוכר בשם "לקטט", שמיוצר מגלוקוז [מקור].
צילום מסך מתוך המאמר: "Emerging role of the brain in the homeostatic regulation of energy and glucose metabolism" – כאן.

למוח – בשונה משאר חלקי הגוף, יש מערכת אקולוגית משלו. המחקר החדש, שנעשה על עכברים ועל תאי מוח אנושיים, התבונן בפעילות המוח בזמן אמת, הודות לטכנולוגיות הדמיה חדשות שנקראות "מיקרוסקופיית שני פוטונים". הממצאים של מחקר זה תומכים ברעיון שלפיו תאי העצב צורכים ישירות את מרב הגלוקוז במוח. ושצריכת הגלוקוז בתאי העצב תלויה ברמת הפעילות של המוח, כאשר האנזים הקסוקינאז, שהופך גלוקוז ללקטט, נמצא לכן בכמויות גדולות בתאי העצב (נושא זה מבטל הנחה שהייתה עד כה כביכול האסטרוציטים מהתיאוריה שנשללת כיום: "השערת שינוע הלקטט" הוא הבעיה. לא היא. התאוריה ההזויה הזו טענה עד לימינו אלו ממש שתאי העצב, התאים המשמעותיים ביותר להישרדותנו, תלויים בתאים אחרים באסטרוציטים לצורך אספקת אנרגיה וכך למעשה הם מסכנים את עצמם. יש להוסיף ולומר בהקשר הנזכר למעלה כי גם גופי קטון ketone (3-β-hydroxybutyrate (3HB) ו-acetoacetate (AcAc)) יכולים לשמש גם תאי מוח כמצע אנרגיה [מקור1, מקור2, מקור3].

מנגד נושא הרעב מככב כתרופה למוח, אבל תוך כדי הימנעות מסוכרים ובמיוחד מסוכר פירות כשהחוקרים ביקשו להבין מדוע הרעבה טובה למוח, התבהר להם שתאי עצב מגיבים להרעבה בניוד של מולקולות המגִנות מפני רדיקלים חופשיים ומפני הצטברות של בֶּטא-אמילואיד – אותו משקע בלתי מסיס של חלבון – beta-amyloid חלבון שנמצא בעיקר בנוירונים [מקור], במוח כגורמים סיבתיים להתפתחות מחלת אלצהיימר). מערכת ההגנה כרוכה בייצור חלבונים המכונים גורמים נוירוטרופיים, כמו למשל BNDF, שחיוניים להישרדות תאי העצב וכן בייצור חלבונים המעודדים שימוש יעיל באנרגיה ומונעים הצטברות של מולקולות פגומות. [מקור

ברוקולי – חומצה אלפא ליפואית, הנמצאת בירקות כמו תרד, ברוקולי ותפוחי אדמה, גם באברים פנימיים כגון כליות, לב וכבד היא קואנזים החשוב לשמירה על הומאוסטזיס אנרגטי במיטוכונדריה [מקור].  צילם ירון מרגולין בסופר בניו יורק – פברואר 2023

חומצה אלפא ליפואית, הנמצאת בירקות כמו תרד, ברוקולי ותפוחי אדמה, גם באברים פנימיים כגון כליות, לב וכבד היא קואנזים החשוב לשמירה על הומאוסטזיס אנרגטי במיטוכונדריה [מקור].  

הוכח כי חומצה אלפא ליפואית משפרת את הליקויים בזיכרון במחלת אלצהיימר [מקור] ונמצאה כמי שמפחיתה ריקבון קוגניטיבי בקבוצה קטנה של חולי אלצהיימר [מקור]. הגישות החדשניות שדנות בהרכבת תפריט החלמה אישי וייחודי, מטפלות בנושא מורכב זה, גם בדרכים שמעצימות את הגלוטתיון – בהתאם לממצאי בדיקות המעבדה, וכן ע"פ גישות שאפשר לקרוא עליהן עוד במאמרי רוצה להחלים מפגיעה במערכת העיכול ללא תרופות? ללא שימוש בסיבי מזון כנזכר במאמרי על הסיבו והפחתה רצינית של הפירות במזון לא הועילו עד כה וגם לא יועילו, לכאורה, כל ההמלצות התרופתיות שכשלו ולא הביאו להחלמה או לבלימת המחלה בין שינויי התיאוריות לסיבתה. בנוסף לכך נדרש קוקטיל שמנים ספציפי ותואם על-מנת להגן על המערך העצבי שנפגע – על נושא זה אפשר לקרוא עוד במאמרי – רוצה להחלים מאלצהיימר, מזון למוח וכמובן במאמר על שמן חרדל, קנולה זית בו מככב נושא השמן של לורנצו.

נשארו לך שאלות 

אשמח להשיב על כל שאלה 

לטופס פנייה ישירה אל ירון מרגולין – נא להקליק – כאן  

בבקשה לא להתקשר משום שזה פשוט לא מאפשר לי לעבוד – אנא השתמשו באמצעים שלפניכם –


    שמי Name:


    טלפון phone:


    דוא"ל (כדי שאוכל להשיב לך מכל מקום בעולם) Email:


    איך אני יכול לעזור לך How can I help you:


    אפשר לקבל את בדיקות הדם החריגות שלך Exceptional laboratory tests:



    למען הסר ספק, חובת התייעצות עם רופא (המכיר לפרטים את מצבו הבריאותי הכללי של כל מטופל או שלך) לפני שימוש בכל תכשיר, מאכל, תמצית או ביצוע כל תרגיל. ירון מרגולין הוא רקדן ומבית המחול שלו בירושלים פרצה התורה כאשר נחשפה שיטת המחול שלו כבעלת יכולת מדהימה, באמצע שנות ה – 80 לרפא סרטן. המידע באתר של ירון מרגולין או באתר "לחיצות ההחלמה" (בפיסבוק או MARGOLINMETHOD.COM ), במאמר הנ"ל ובמאמרים של ירון מרגולין הם חומר למחשבה – פילוסופיה לא המלצה ולא הנחייה לציבור להשתמש או לחדול מלהשתמש בתרופות – אין במידע באתר זה או בכל אחד מהמאמרים תחליף להיוועצות עם מומחה מוכר המכיר לפרטים את מצבו הבריאותי הכללי שלך ושל משפחתך. מומלץ תמיד להתייעץ עם רופא מוסמך או רוקח בכל הנוגע בכאב, הרגשה רעה או למטרות ואופן השימוש, במזונות, משחות, תמציות ואפילו בתרגילים, או בתכשירים אחרים שנזכרים כאן.

    מאמרים אחרונים

    רים אחרונים

    רים אחרונים

    נשלח ב כללי

    כתיבת תגובה

    Or

    האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

    *