היפרפוספטמיה – Phosphorous זרחן גבוה, והאם מוכרחים להתחיל בדיאליזה טרם נבחנה רמתו של גורם צמיחה פיברובלסט 23

זרחן הוא מרכיב חיוני של ממברנות התאים [מקור], מערכות האנזים, חומצות הגרעין והנוקלאופרוטאינים השונים (שילוב של חלבון וחומצה גרעין. למשל, הכרומוזומים –  הם צורה שבה מופיע החומר התורשתי – הם נוקלאופרוטאינים) [מקור]. לכן תפקוד הסלולר האופטימלי (פעילות האברונים הקטנים שנעים בנוזלי התא, בגרעין בקרום וכן בנוזלים שמחוץ לתא) תלוי בשמירה על ריכוז זרחן תקין בסרום [מקור]. יש לזכור כי כל התרופות נחשבות כגורם שכיח להפרעות באלקטרוליטים, היסטוריה קפדנית של תרופות חיונית לכן גם כדי להבין את המיצגים של ההפרעות האלה וגם להישמר מלתת אותן טרם עת או בכלל. הרכב קרום, מבנה נוקלאוטיד, שמירה על pH פלזמה ואיתות תאי כולם קשורים בתרופות או במצב הזרחן בגוף [מקור1, מקור2].

יש להדגיש כי מאמר זה מתמקד ביתר זרחן אבל מעבר להיפופוספוטמיה בינונית או כרונית כלומר היפוכו של נושא המרכז במאמר זה – אלו ריכוזי זרחן נמוכים בסרום = נמוכים מ – 2.5 -2 מ"ג/ד"ל (טווח הנורמה של זרחן בסרום אצל נערים: 4 – 7, מבוגרים הערך התקין של רמת סידן בדם היא 2.5 עד 4.5 mg/dl (מיליגרם בליטר). אלו יכולים להוביל לסיבוכים רציניים, כגון ראבדומיוליזה, אי ספיקה נשימתית, אנמיה המוליטית חריפה והפרעות קצב [מקור]. הוא נושא למאמר אחר.

לכליות תפקיד מרכזי בהומאוסטזיס של פוספט (זרחן) כאשר שלושה הורמונים ממלאים תפקידים חשובים בטיפול בפוספט הכלייתי: הורמון הפאתירואיד (PTH), גורם גדילה של פיברובלסטים 23 (FGF23) ו- 1-25 דיהידרוקסי-ויטמין D) [מקור].

על ויטמין D פרסמתי מאמר נפרד כאן

למאמר העומק שלי על ויטמין D – כאן

במדד זרחן גבוה – בהיפרפוספטמיה – כאשר GFR יורד מתחת ל – ,50 ונע בין -40-25 מ"ל לדקה, מתפתחת היפרפוספטמיה – היא מצב שבו רמת הזרחן בדם גבוהה. תבדקו אם נמצא מדד זה לפניכם.

אזהרות – זרחן נקשר בשעון ביולוגי

לזרחן יש קשר חזק מאוד לשעון הביולוגי. נושא שפרסמתי עליו מאמר בפני עצמו "השעון הביולוגי של תאי הגוף" כאן. הערכים הנמוכים ביותר הם תמיד בהקשר זה בבוקר, השיא הראשון שלהם מגיע בשעות אחר הצהריים המאוחרות והשיא השני בשעות הערב המאוחרות. כאשר השיא השני גבוה למדי והתוצאות עשויות להיות מאוד שונות משניכר בבדיקה. שעת הבדיקה של הזרחן כן קובעת!

פעולות פליאוטרופית של גורם גדילה פיברובלסט 23FGF23 [מקור]. לפניך תרשים של פונקציות פיזיולוגיות של גורם צמיחה פיברובלסט 23 – Pi חיוני לתפקודים ביולוגיים רבים, כולל מטבוליזם אנרגיה, איתות תוך-תאי, הרכב מבני של רכיבים תאיים רבים ומינרליזציה של העצם. איזון הפוספט Pi נשמר על ידי זרם וזרם דרך המעיים, הכליות, העצם והרקמה הרכה, הכוללים מעבירי תנועה מרובים של נתרן / פוספט (Na + / Pi), כמו גם ויסות על ידי מספר הורמונים. שינויים ברמות הפוספט החוץ-תאי משפיעים על רקמות השלד ועל רקמות חוץ-שלדיות, וראיות מצטברות הראו כי הפוספט עצמו מעורר התמרה של אות כדי להסדיר את ביטוי הגנים והתנהגות התאים. הומיאוסטזיס של פוספט (Pi), מוסדר על ידי יחסי גומלין מתואמים של איברים שונים, כולל מעיים, כליות ועצם, ורשתות אנדוקריניות המורכבות מ- PTH, 1,25- (OH) 2D, FGF23 ו-נושא מרכזי במאמר זה: Alpha-Klotho (αKlotho) (החלבון αKlotho הטרנסממברני – מתבטא בעיקר בצינוריות מפותלות דיסטליות בכליות ברמות נמוכות יותר בצינוריות מפותלות פרוקסימליות, ובתאים ראשיים של בלוטת התריס, מה שהופך את הכליה ובלוטת התריס לאיבר היעד העיקרי FGF23 למטבוליזם מינרלי [מקור1, מקור2, מקור3]). מקור הרישום בצילום מסך מהמאמר "Role of αKlotho and FGF23 in Regulation of Type II Na-dependent Phosphate Co-transporters" – כאן.
FGF23 מיוצר בעיקר בעצם על ידי אוסטאובלסטים ואוסטאוציטים בתנאים פיזיולוגיים מאפשרים. הפרשת FGF23 מגורה על ידי פוספט, הורמון הפרתירואיד (PTH) [מקור], ציטוקינים דלקתיים, ועל ידי הורמון ויטמין D, ששמו: 1a, 25-dihydroxyvitamin D 3, 1a, 25(הצורות הפעילות של ויטמין D) (OH) 2 D 3. FGF23 פועל באופן עצמאי על הכליה הפרוקסימלית (האבובית המקורבת) והדיסטלית (אבובית מרוחקת) ). בצינוריות הכליה הפרוקסימליות (PT – באיור מימין בצבע חום), FGF23 מעכב ספיגה חוזרת של פוספט וביטוי של 1a-hydroxylase, האנזים המגביל את הקצב להורמון ויטמין D, 1a, 25 (OH) 2 D 3, סינתזה. בצינוריות דיסטליות (DT – באיור למעלה מימין בצבע ירוק), FGF23 מגביר ספיגה חוזרת של סידן ונתרן. ספיגת נתרן כלייתית מוגברת עשויה להעמיס על הלב על ידי שמירת נפח ויתר לחץ דם שלאחר מכן.
הוכח כי FGF23 משמש כגורם פרו-היפרטרופי ישיר בלב (pro-hypertrophic factor). בנוסף, הלב עשוי להפוך למקור למחזור FGF23 בתנאים פתולוגיים כגון אוטם שריר הלב או היפרטרופיה של חדר שמאל. עדויות עדכניות מצביעות על כך ש- FGF23 משמש כווסת אוטומטי / פרקרין למינרליזציה של העצם על ידי דיכוי פוספטאז אלקליין, אלקליין לא-ספציפי באוסטאוציטים. עדיין לא ברור אם למחזור FGF23 יש השפעות ישירות על כלי הדם. יתר על כן, ראיות מתפתחות מעלות אפשרות כי FGF23 יכול לשנות את תפקודם של תאי מערכת החיסון המולדת. פעולות הכליה של FGF23 מחייבות נוכחות של הקולטן המשותף aKlotho בקרום תאי היעד, ואילו פעולות ה- FGF23 על קרדיומיוציטים, עצם, כלי דם ותאי חיסון אינן תלויות בקולטן ולכן עשויות להפוך לפעילות רק במינון גבוה.
מקור האיור בצילום מסך מהמאמר: Pleiotropic Actions of FGF23 כאן

טרם כניסתך לדיאליזה חשוב מאוד לדעת – (FGF23) הוא גורם משמעותי לבריאותך ושותף לצירFGF23-αKlotho  שמחזיק כמנצח תזמורת בכלי הנגינה בה, הוא שמחזיק במתג הראשי של הומאוסטזיס של גופך כולל ויסות מטבוליזם של פוספט (זרחן) והוא שמנבא עליה של זרחן (גורם חשוב להבנת מחלת הכליות והטיפול בה באופן כללי). הוא שיכול לחשוף בפניך את התמונה הנכונה לגבי דחיפות הדיאליזה: כן דיאליזה או לא דיאליזה (בריאותך מצדיקה התעניינות בנושה הזה אחרי הכל, אין לדעת, אולי אינטרסים זרים לוחצים עליך להתחיל לחיות עם המכונה. שלא נדע אולי איזה טיקון זקוק לשימוש במכונה למטרות רווח – לכאורה) יש לדעת אם המדדים האלו נמצאים אצלך ואם לא אז מותר לחשוד בדרישות כלכליות, לחשוד… – זאת סקרנות, ולברר זאת, ובמיוחד עכשיו, כשאין זמן, ומשום שכן נותר, ברוב המקרים, עוד מה לעשות -אבל, טרם כניסתך לדיאליזה. אני, למשל, לא מקבל, לאחר כניסתך לדיאליזה לטיפול. וזאת בשל נזקיה האיומים לאיזון הגוף ולחומרי התזונה החיוניים לו ביותר. מי שהחל בדיאליזה לא יתקבל אצלי.

FGF23 מיוצר בעיקר בתאי עצם, אוסטאובלסטים ואוסטוציטים. אחד מאברי המטרה העיקריים של ההורמון FGF23 הוא הכליה – כנראה בשרטוט למעלה.  בכליה FGF23 פועל על אבובית המקורבת proximal tubules או הטובול הפרוקסימלית (בשרטוט אוייר מימין, באמצע בצבע חום). היא אבר המטרה בתהליכי ההחלמה שאני מעודד בקליניקה של "לחיצות ההחלמה". אפשר ללמוד על כך במאמר עומק על אחד מיסודות התזונה כתרופה – כאן.
FGF23 גורם צמיחה פיברובלסט 23 רע כשהוא עולה. וכשהוא מאוזן הוא מפחית את רמת הפוספט בסרום. החלבון מדכא ספיגה חוזרת של פוספט באבובית המקורבת proximal tubules או הטובול הפרוקסימלית וספיגת פוספט במעי באמצעות הורדת רמת 1,25-דיהידרוקסיוויטמין 1,25-dihydroxyvitamin D) D.
פיברובלסט (Fibroblast), או תא סיב, הוא תא ברקמת החיבור המייצר ומפריש החוצה את אבני הבניין היוצרות את המטריצה החוץ-תאית של הרקמה, הנוזל הבן תאי. 

מעטים יודעים שההורמון FGF-23 עולה עוד לפני שמתחילה עלייה ברמת הזרחן בגוף ובכך הוא מנבא ומצביע על הצורך המוקדם להתגונן ולהתחיל בצום זרחן.

כך הגענו להנחיית תזונה שלישית שמופיעה במאמר היסוד שפרסמתי "אילוף הכליות הסוררות" והקישור אליו נמצא כאן. התרחקו מכל האגוזים מרגע שגורם צמיחה פיברובלסט 23 החל לעלות בדמכם.

ככל שרמת ההורמון FGF-23 עולה, כך יכולת הכליה לטפל בזרחן יורדת (התופעה ניכרת בהפרשה מוגברת של זרחן בשתן, וזאת כי ה FGF-23 מוביל לעיכוב של ספיגה חוזרת של פוספט (זרחן) בצינורית של הכליה. יתר על כן, הוא גם מעכב את פעילות 1α-hydroxylase בעוד שהוא מעורר את פעילות ההידרוקסילאז 24, ולכן מוביל לירידה ברמת הסרום גם של 1,25 dihydroxyvitamin D [מקור]) והצורך בדיאליזה עולה. אבל

אם ה-FGF–23 לא עלה רק ה-GFR ירדאין צורך בדיאליזה בוודאי לא צורך להתחיל בה במיידי ועדין אפשר להחלים.

אם ה-FGF–23 לא עלה רק ה-GFR ירדאין צורך בדיאליזה בוודאי לא צורך להתחיל בה במיידי ועדין אפשר להחלים.

פולי סויה עשירים בזרחן במאה גרם תמצאו 421 מ"ג זרחן ובשקדים תמצאו 532 מ"ג היא הכמות היומית שמותרת ליום בצום מזרחן כשמדד ה -GFR שלכם ירד מ 45.

זרחן, יון מינרלי חשוב שמגיע אלינו באופן שגרתי דרך המזון, קשור בדרך כלל לחמצן בצורה של פוספט. הפוספט מופץ באופן נרחב בגוף והוא גורם חשוב ביצירת העצמות, אך מעורב גם באיתות תאים, חילוף חומרים אנרגטיים, סינתזת חומצות גרעין ושמירה על איזון חומצה-בסיס [מקור].

מכתבו של מטופל שהחלים עצמו בעזרת המאמר של ירון מרגולין באינטרנט לירון מרגולין. נשלח באמצעות תוכנת ההודעות של פייסבוק – עלי להודות לך כיוון שהצלת אותי. התאשפזתי לפני שנה עם אי ספיקת כליות. מדדים באשפוז הגיעו לקראטינין 3.5 / gfr 19 המוגלובין מסוכרר 7.1 . אוראה 125. בעקבות ההנחניות שלך כיום אני על קראטנין 2.0 , אוראה 54 המוגלובין מסוכרר 5.2 , מדד הסינון השתפר ל 36. חומצות השתן בדם נעות בין 6-10 ופיתחתי גאוט. אני כיום במשקל יעד תקין מבחינת bmi , עברתי לתזונה להבראת הכליות אני צורך מעט פורינים. לאחרונה הוספתי אסטר סי 500 עם ביופלבנואידים, מורינגה מכונפת אורגנית ודובדבנים שחורים. אני מרבה בשתייה: תה ער ומים עם לימון. הבדיקות דם בעוד 3 חודשים.

האיזון הפיזיולוגי של הפוספט חשוב ונשמר על ידי האינטראקציות מתואמות של המעי הדק, העצם, בלוטת התריס והכליות [מקור]. ליקויים תפקודיים באחד מהאיברים הללו יכולים להוביל לרמות פוספט לא תקינות כמו לדוגמה, ברוב מחלות הכליות הכרוניות, תפקוד לקוי של הכליות מפריע להומאוסטאזיס של פוספט (זרחן) ועלול להביא לזיהומים, המוליזה – מצב בו תאי הדם האדומים מתפרקים, מחסור במגנזיום, ליקוי בהפרשת הורמון התריס (תת-בלוטת התריס או פסאודו-היפופרירואידיזם), ריח רע, וסרטן (לוקמיה, לימפומה, גידולים בעצמות).

התבוננו בזרחן – הזרחן מתחיל להצטבר כבר בשלבים המוקדמים של CKD אי ספיקת כליות – הצטברותו גוררת את המחלה למקומות הקשים ביותר ולכן יש לנסות להוריד זרחן מהר ככל האפשר לטווח התקין, אבל מדד אחר מנבא את עלייתו ומסייע לנו במשימה זו. זאת גם הסיבה לכך שהוא מוגדר כיום מדד חשוב מהזרחן. הוא מאפשר טיפול מדויק, טבעי ונכון לבעיה מורכבת וקשה ביותר לטיפול והחלמה – FGF23, עליו מאמרי זה.

אני כל כך אוהב לקבל הודעות ממחלימים שמתרגשים לראות שהכליות חוזרות לתפקד. אתם יודעים שזה ענק במיוחד נוכח העובדה שהנפרולוגים (רופאים שאמורים להחלים את הכליות) לא רואים דברים כאלה, דיאליזה, השתלה ומוות ובאמת שאין צורך בזה. אפשר להחלים מאי ספיקת כליות – אפשר. אני מזמין אותך להצטרף אל מסע ההחלמה –

הטיפול הנכון ליתר זרחן בגוף מוסכם על הכול – הימנעות ממאכלים עשירים בזרחן – כאשר כמות הזרחן הרצויה בתזונה זו שמכונה צום מזרחן היא  1000-600 מ"ג ליממה. תזונה זו יכולה להחלים אותך אם תבוצע נכון ותאפשר לך לשמור על רמת זרחן של לפחות מתחת ל- 5.6 mg/dl (מיליגרם בליטר) כאשר הערך התקין של רמת זרחן בדם מגיל 12 עד גיל 60 שנה, 2.7-4.5 מיליגרם לדציליטר; גברים מעל גיל 60 שנה, 2.3-3.7 מיליגרם לדציליטר; נשים מעל גיל 60 שנה, 2.8-4.1 מיליגרם לדציליטר, כמות של 5.6 אינה אידאל, אבל היא מאריכת חיים. יחד עם זאת כאשר צום זרחן מבוצע נכון ומשולב ב"לחיצות החלמה" – פעמיים בשבוע אפשר להגיע למדדים טובים בהרבה) מרגע שמדד הסינון (ה-GFR) מתחיל לרדת מ 70 אני ממליץ לך להתחיל בצום זרחן. בשלב בו ה – GFR יורד ל-40-25 מ"ל לדקה, מתפתחת היפרפוספטמיה (מצב שבו רמת הזרחן בדם גבוהה) רמה אשר מגבירה תמותה של חולי דיאליזה ואפשר למנוע אותה אם מטפלים בה נכון, בזמן בעזרת צום מזרחן. אחד מהתפקידים של הכליות הוא לשמור על מאזן תקין של סידן וזרחןסידן (Ca – Calcium) הוא מינרל הנמצא בכל הגוף בצורת מלחי סידן. הסידן גם יוצר עם הזרחן, את החוזק שבעצמות.

הערך התקין של רמת סידן בדם היא 2.5 עד 4.5 mg/dl (מיליגרם בליטר). 

למאמרי: אוראה – למה האוראה מוגברת ומופחת בדם Urea

בשלבים מתקדמים של אי ספיקת כליות, הכליות אינן מצליחות להפריש את עודפי הזרחן ולאגור מספיק סידן, וכתוצאה מכך רמת הסידן בדם יורדת, ובלוטות יותרת התריס יוצרות יותר הורמון PTH.

 PTH הוא הורמון או כימיקל הנמצא בדם ונקרא הורמון יותרת בלוטת התריס – ParaThyroid Hormone, המופרש מ- 4 בלוטות קטנות בצוואר, היושבות בצמוד לבלוטת התריס. ככל שרמתו של הורמון זה עולה הוא מוציא יותר סידן מהעצמות אל הדם, כדי לשמור על רמתו בדם, אבל המחיר גבוה – חולשת עצמות. לרוב בבדיקות הדם נראה גם רמות תקינות או גבוהות של זרחן ורמות נמוכות של סידן בדם.

ככל שהרמה של ה- PTH גבוהה יותר, בדרך כלל ניכרת ירידה משמעותית בתפקוד הכליות.

כאשר מצב זה אינו מטופל כראוי, וזה דבר שכיח הוא יכול בהחלט להשפיע על העצם לרעה, ולגרום להיחלשותה, מכיוון שהעצם משמשת לאגירת סידן וזרחן. ההורמון PTH עולה וגורם ליציאה של סידן מהעצמות וכך העצם הולכת ונחלשת.

כדי להוריד את רמת ה- PTH צריך בשלב הראשון להפחית את כמות הזרחן שצורכים בתזונה – צום מזרחן הוא תרופה לכך. דבר זה נעשה על ידי התאמה של התזונה לאי ספיקת כליות, כולל הפחתה של מזונות עשירים בזרחן ואימון גוף לגמישות והרפיה כולל שחרור כיווצי שרירים כרוניים.

מטבוליזם של ויטמין D
סינתזת ויטמין D בבני אדם מתחילה באפידרמיס, עילית העור, שם מיוצר ויטמין D3 ‏(D3‏, Cholecalciferol)  בגוף. תהליך זה כולל ההמרה המתווכת באמצעות UVB של 7-dehydrocholesterol (איור למעלה). ולאחריה מומר ויטמין D3 ל- 25 (OH) D3 בכבד, ככל הנראה על ידי האנזים ציטוכרום בעל זיקה גבוהה CYP2R1. וכל זאת כדי על מנת שויטמין D יהפוך פעיל [מקור].
סינתזה של ויטמין D ביו-אקטיבי מחייב הידרוקסילציה – מעבר לנגזרת הפעילה של ויטמין D – תהליך זה מתרחש בכבד, שם עובר הוויטמין הידרוקסילציה, בעמדה 25, על ידי אנזימים ציטוכרומיים בתהליך בלתי מבוקר (במיקומים 1α ו- 25 על ידי אנזימים ציטוכרום P450 בכליות ובכבד, בהתאמה). הנגזרת העיקרית הנוצרת, הקרויה קלצידיול, (או 25 הידרוקסיויטמין D) היא הנגזרת העיקרית של ויטמין D במחזור הדם ובמאגרים השונים של הגוף. לצורך הפיכת הקלצידיול להורמון הפעיל, הקלציטריול, נחוצה פעולת הידרוקסילציה נוספת, המתרחשת בכליה. הקלצידיול מגיע לתאי אבובית הכליה ונקשר לקולטן megalin בדופן תא האבובית המקורבת. לאחר אנדוציטוזיס של קלצידיול לתוך התא, ניתן לבצע פעולת הידרוקסילציה נוספת, על ידי האנזים 1 אלפא הידרוקסילאז, מדובר באנזים המיטוכונדריאלי CYP27B1 מזרז 1-הידרוקסילציה שנמצא כאמור לעיל בכליה והיה מוכר לחוקרים לא כן זהותו של 25-הידרוקסילאז שהוזכר ראשון ופועל בכבד. זהותו נותרה לא ברורה במשך קרוב  ל – 30 שנה. לאחרונה הסתבר שמוטציה הומוזיגוזית של גן CYP2R1 (נושא שני עותקים של אותו אלל, האחד מקורו באב, והשני – באם.) קשורה לריכוזי D3 נמוכים של D3 (OH) [מקור]. מוטציה הומוזיגוזית של גן CYP2R1 קשורה לריכוזי D3 נמוכים של D3 (OH) [מקור]. שלב זה אינו מוסדר על ידי הורמונים. 25 (OH) D3 משתחרר לפלזמה ומסתובב בעיקר בחלבון המחייב ויטמין D (DBP). הזיקה של DBP ל- 25 (OH) D3 היא גבוהה מאוד, ו- DBP קיים בעודף גדול בפלזמה. כתוצאה מכך, כמעט כל 25 (OH) D3 קשורים למוביל זה.
ריכוז הפלזמה של 25 (OH) D3 נחשב לאינדיקטור טוב של מאגרי ויטמין D.
25 (OH) D3 מתפקד כפרה-הורמון שאינו יכול להפעיל VDR הידוע גם כקולטן של קלציטריול – קלציטריול, הצורה הפעילה של ויטמין D. קומפלקס D3-DBP 25 (OH) נלכד בכליה על ידי תאים צינוריים פרוקסימליים כלייתיים דרך קשירה למגאלין וקובילין [מקור]. ואז 25 (OH) D3 מומרים לקלציטריול על ידי האנזים הציטוכרום CYP27B1, הנקרא גם 25 (OH) D-1α-hydroxylase. אנזים זה בא לידי ביטוי חזק בצינורית הפרוקסימלית הכליתית, המייצרת את מרבית רמות הקלציטריול המסתובבות בגוף. CYP27B1 קיים גם ברמות נמוכות יותר ברקמות לא-אנאליות. זה מאפשר ייצור מקומי של קלציטריול שאינו תורם משמעותית להפצת רמות קלציטריול אך הוא בעל פעולות פרצרין ואוטוקריניות ויכולות לווסת את ביטוי הגנים.
הורמונים שונים, כולל PTH ו- FGF23, שולטים בביטוי CYP27B1. נושא זה מקבל ביטוי שונה בין הרקמות השונות. קלציטריול מופעל על ידי 24-הידרוקסילאז (CYP24A1). הפעילות של אנזים זה חשובה לבקרת ריכוז הקלציטריול: הפרעה בגן CYP24A1 בעכברים מביאה לרמות גבוהות של קלציטריול במחזור הדם [מקור]
יצוין כי מלבד ייצורו (העיקרי) בכליה, מיוצר קלציטריול גם ברקמות שאינן כלייתיות כגון רקמת עצם, מקרופאגים ואף לימפוציטים. עם זאת, ייצורו ברקמות אלו אינו תורם לרמת קלציטריול גבוהה יותר בדם, ובאופן כללי אינו פעיל בוויסות המינרלים בגוף במצב תקין. עם זאת, כאשר קיימות מחלות שונות כגון מחלות גרנולומטיות או לימפומות, מיוצר קלציטריול בעודף (בעיקר לימפומה מסוג B) וגורם לספיגה מופרזת של סידן במערכת העיכול, לתופעות של היפרקלצמיה– יתר סידן בדם, וכן הפרשה מוגברת של סידן לשתן, מכונה גם היפרקלצמיה משנית [מקור].

ויטמין D הוא שחקן נוסף חשוב – ויטמין D דרוש לקליטת הסידן מהמזון בגוף. כמות קטנה של ויטמין D מגיעה מהמזון. אך מרביתו נוצרת ברקמת העור בהשפעת אור השמש לכן יש להקפיד על חשיפה של כ 20 דקות ליום בשמש כשהמיטבי בשעה 11 בבקר. יש לקחת בחשבון שויטמין D צריך להפוך לצורתו הפעילה בכליות. רמת הויטמין D בדם אינה נבדקת באופן סדיר אבל זו לא הבעיה היחידה שעומדת בפני מחלימי הכליה בשיטה הממסדית.

למאמרי – גלוטמין (Gln) המגן הגדול על בריאות האדם – כל מה שחשוב לדעת

ככל שישמע הדבר תמוה ולמרות חשיבותו המכרעת של מדד הזרחן לתהליכי החלמה של חולי כליה קיימת שונות רבה בטיפול במשק הזרחן, ובמשק הסידן והורמון יותרת בלוטת התריס (PTH,‏ Parathyroid hormone) בין יחידות הדיאליזה השונות בארץ, שנובעת מהגדרה לא אחידה של יעדי הטיפול והיכולת להשיג אותם בנוכחות סוגי טיפול שונים ולכן עליך להתבונן במדד זה אבל זה לא הכול – קיים גורם נוסף שרבים לא ערים לחשיבותו תכירו אותו: קלוטו Klotho.

Klotho האלה שאוחזת בחוט הגורל שלך (κλωθ′ω). ההורמון קלוטו נקרא על שם אחת משלוש בנות הגורל במיתולוגיה היוונית, שהייתה אחראית על טוויית חוט החיים של בני האדם ובזאת קבעה גורלות ומשך חיי אדם.
ההורמון, שקיבל את שמה של טוות חוט החיים המיתולוגית, מבקר בין היתר תהליכים של חילוף חומרים בגוף, ופעילותו באה לידי ביטוי במוח, בכליות, וברקמות אנדוקריניות האחראיות על הפרשת ההורמונים למחזור הדם. מקור הציור ויקיפדיה – כאן.

הקלוטו הוא גן שקובע למעשה בפועל אם ומתי יש להתחיל בדיאליזה וכן עליה במדד הורמון גדילה פיברובלסט 23 – כך – אם ההורמון הזה הורמון גדילה פיברובלסט 23 – יורד בהחלט יתכן שלא נדרשת לך עדין דיאליזה. יש עוד מה לעשות כשהמדד של הקלוטו יורד ומאמר זה בא להראות לך את הדרך.

לפעמים אני פוגש בנפרולוג שלוחץ על המטופל להתחבר כבר לדיאליזה, האמת שאני לא מבין את זה, רוצה לעקוב אחר מה שצריך כדי לעזור לרופא שלך לרפא ולא להיחשד כמשהו שנסתר מחושינו –

אני ממליץ לך להכיר מספר מדדים מסייעים לרפואה וגם כדי להגן על בריאותך במערכת שלא הוכיחה עצמה עד כה לכאורה, והעיקרי בהם: גורם צמיחה פיברובלסט 23 (הורמון FGF-23 ) לצד זרחן או פוספט, סידן, ויטמין D, והגן המאוד חשוב לאריכות חיים קלוטו

אשר נחשף על-ידי החוקרים לאחרונה וארחיב עליו מיד את הכתיבה. הנושא המורכב יובהר בהדרגה –

מסלולי הרגולציה העיקריים של FGF23 במטבוליזם של פוספט וויטמין D. Ca, סידן; פי, פוספט; iFGF23, FGF23 שלם; cFGF23, C-terminal FGF23; PTH, הורמון פרתירואיד. מקור האיור בצילום מסך מתוך המאמר: FGF23 in Cardiovascular Disease: Innocent Bystander or Active Mediator?
גורם צמיחה פיברובלסט 23 (FGF23) הוא הורמון אוסטאוציטי כלומר הוא בעיקר נוצר בעצמות אחת מהשפעותיו המרכזיות קשורה בהגברת הפרשת הפוספט (זרחן) מהגוף על-ידי הכליה ובנוסף הוא מפחית את הסינתזה של קלציטריול ויטמין D בצורתו הפעילה. [מקור].
התמותה הגבוה בקרב חולי כליה מוכרת לחוקרים, גם סיבותיה: עלייה עצומה בשיעור אירועי הלב וכלי הדם. [מקור]. הסיבה לכך נעוצה, לדעת החוקרים, בהפרעת מינרלים ובעיות בעצמות (CKD-MBD) [מקור]. CKD-MBD, כלומר או בלשון המחקר מחלות כליתיות, שלד וכלי לב והיפרפוספטמיה (מצב שבו רמת הזרחן בדם גבוהה) [מקור].
לאחרונה נחשף כי גורם צמיחה פיברובלסט -23, FGF23 הוא שחקן חדשני ומפתיע, שלא היה מוכר עד כה במרחב הקשת הרחבה של תסמונת CKD-MBD מקור1, מקור2, מקור3][.
המאפיין המרכזי של מחלות הכליות-שלד-לב CVD הקשור ל- CKD הוא התפתחות היפרטרופיה שמאל-חדרית (LVH היא עיבוי של שכבת השריר שבדופן חדר שמאל של הלב. [מקור]) [מקור]. כאשר עד 74% מחולי הכליה מראים צורה כלשהי של פגיעת לב פתולוגי זו (51–53). וככל הנראה היא בין הכוחות המשפיעים ביותר על תמותת לב פתאומית (SCD) [מקור]. יצוין כי ה SCD הוא בין הגורמים המובילים לתמותה בקרב חולי CKD .הרבה הנחות הונחו על שולחן המלומדים לסיבת התופעה העגומה, נכון להיום מתרחש שינוי דרמתי גם בתפיסה זו והאצבע המאשימה מופנת אל העליה הדרמטית של ה- FGF23 [מקור1, מקור2]. – ה FGF23 נוצר בגוף כנזכר לעיל, בעיקר על ידי אוסטאוציטים – תאים שנמצאים בתוך הרקמה הגרמית ממש, ואוסטיאובלסטים תאים שאחראים לבניית עצם. FGF23 מכוון את פעילותו בעיקר אל התאים שבצינוריות הכליה ובלותת התריס. הפעילויות שלו וההשפעות המוכרות שלו כגון ויסות פוספט, חילוף חומרים של ויטמין D ו- PTH תלויות באינטראקציה שלו עם קולטני FGF23 וחייבים את שיתוף הפעולה שהוא בהחלט ייחודי עם הקולטן לשיתוף הפעולה הכלייתי קלוטו.
בתוך התאים שבכליה, בתאי הצינוריות שלה, ולאחר השילוב עם קלוטו ויצירת הציר alpha-klotho – FGF23 [מקור] מתחילה פעילותו הידועה ביותר, זו שעיקר ענינו של מאמר זה בה: גירוי הפרשת הפוספט [מקור], בנוסף לנאמר כי הוא מפחיתה את הפעלת הקלסידיול לקלציטריול וכולל גירוי של ספיגת נתרן וסידן צינורי דיסטלי לצד עיכוב של הפרשת PTH [מקור]. נראה כי Klotho שנחוץ לפעילויות ההרסניות בכליה נגד ויטמין D, ובלוטת התריס ומאזן את הזרחן לא משפיע ואינו נדרש להשפעות ההרסניות על הלב של FGF23 [מקור] הסברה שמובילה את המחקר כיום היא היווצרות עצמאית של FGF23 באבר הלב עצמו.
יש קשר בולט בין הקטסטרופה שבירידה בקצב הסינון הגלומרולרי (GFR) לבין העלאת רמות FGF23 [מקור] בבני אדם [מקור]. רוב הדברים טרם נחשפו והמחקר בנושא זה נמצא ממש בתחילת דרכו ומסביר את מיעוט המידע שמגיע אל הקליניקה שבממסד העייף, אולם כבר עתה ברור שעומס הזרחן ופגיעה בויטמין D פעיל [1,25 (OH) 2D3] הנראים כממריצים עיקריים לסינתזת FGF-23 מקור1, מקור2] בשלב זה אני ממליץ על צום מזרחן, מפחממות ושומן מהחי לצד הרחב סינטזת ויטמין די פעיל על ידי חשיפה לשמש ותוספת של מעט אצות לסלט. אצות מסוג ווקמה נמצאים כרגע בקו ההגנה הראשון לאיזון FGF23 ומניעת עלייתו. על נושא השומנים והפחתת הפחמימות ועל הסיבות לכך אני רושם בגוף המאמר. ירון מרגולין

גורם צמיחה פיברובלסט 23 (FGF23) גורם לאיזון זרחן שלילי ותמיד יש לבדוק את מצב הזרחן בשתן לפני שמחליטים להתחיל בדיאליזה

עליך לבדוק את מצב הזרחן בשתן טרם דיאליזה – ואת מדד הפפטיד גורם צמיחה פיברובלסט 23. מדד גורם הצמימה טוב כשהוא יורד ורע כשהוא עולה, ואם הוא לא עולה טרם כניסתך לדיאליזה עצור וחשוב, ואם הנפרולוג לוחץ להתחיל בדיאליזה ברר אם אי פעם הוא הצליח בשיטות כאלו לרפא או לבלום התדרדרות של מחלת הכליות, שהרי דיאליזה אינה ריפוי כלל וכלל, אלא הודעה בכישלון הריפוי.

FGF23 מגיב עם קולטן ספציפי על תאי האבובית הכלייתית, מה שמפחית את הביטוי של קו-טרנספורטרים מסוג type IIa sodium/phosphate, ובדיעבד מפחית את הספיגה מחדש של פוספאט. בנוסף, מופחת השעתוק של הגן המקודד ל-α-hydroxylase‏-1 מה שמפחית את הריכוז של dihydroxy vitamin D‏-1,25, וכך יש הפחתה נוספת בספיגה מחדש של פוספאט. בסופו של דבר,

נפילה בריכוזי פוספאט בנסיוב, מפחיתה את הפרשת FGF23 ובכך נסגרת לולאת המשוב

[מקור]. לאחרונה הוכח שכמות FGF23 במחזור מווסתת במדויק על ידי תהליכים שלאחר תרגום. כדי למנוע את הביקוע התוך-תאי של FGF23, יש לבצע אותו O-glycosylated ב-threonine ( אחת מ-20 חומצות האמינו הנפוצות בטבע). נושא זה חשוב מבחינה קלינית, מכיוון שרק המולקולה השלמה והלא מבוקעת מפעילה פעולות מערכתיות; לפיכך, כישלון הגליקוזילציה הזו מוביל למצב דמוי מחסור ב-FGF23 [מקור1, מקור2]. יתרה מכך, ה-O-glycosylation שהוזכר לעיל חייב להיות מאוזן על ידי זרחון של סרין (אחת מ-20 חומצות האמינו המצויות בטבע). היעדר התהליך המוזכר לעיל מוביל לעלייה בריכוז שלם-FGF23 (iFGF23) במחזור, מה שגורם לפנוטיפ דמוי רככת היפופוספטמי [מקור].

מבחינה קלינית, האתר החשוב ביותר של פעולת FGF23 (לפחות בתנאים פיזיולוגיים) הוא הכליה. ללא ספק

ריכוז FGF23 בפלזמה עולה פיזיולוגית על מנת להפחית את עודף הפוספט בסרום [מקור].

גם כשגורם הצמיחה (גדילה) פיברובלסט 23 – FGF23 מאוזן הוא מפחית את רמת הפוספט בסרום. [מקור]

וזה הכלל: ככל שרמת ההורמון FGF-23 עולה בזרם הדם, כך יכולת הכליה לטפל בזרחן משתפרת (התופעה ניכרת בהפרשה מוגברת של זרחן בשתן [מקור]) והצורך בדיאליזה יורד. אבל

אם ה-FGF–23 לא עלה רק ה-GFR ירד, גם אז אין צורך בדיאליזה בוודאי לא צורך להתחיל בה במיידי ועדין אפשר להחלים.

הירידה של מדדי הזרחן בסרום אשר נגרמת על ידי FGF23 מושגת בעיקר באמצעות הגברת הפרשה של הפוספט בשתן. הסיבה לכך היא דיכוי הביטוי של קוטרנספורטרים NaPi-2a ו-NaPi-2c נתרן-פוספט בממברנה האפיקלית של תאי האפיתל של האבובות הפרוקסימליות של הכליה [מקור1, מקור2, מקור3].

בהחלט הירידה של ה-GFR בשלבים האחרונים לא תמיד קובעת נושא שיוסבר לך מיד. 

חילוף חומרים הוא הסכום של כל התהליכים והשינויים הכימיים המתרחשים בתוך הגוף והמאפשרים את תפקודו, התפתחותו ולמעשה את קיומו. תהליכים אלה משפיעים על כמות האנרגיה הנדרשת הן לשם הקיום והן לתהליכי ההחלמה. וכשמדובר בהחלמה באמצעות כוחות ההבראה של הגוף – ללא תרופות ועם מזון כתרופה שמאפשר זאת נחוצה פעילות גופנית עדינה והיא כוללת תרגילי גמישות ומתיחות – 5 דקות בהחלט מספיקה אחת ליום ו"לחיצות החלמה" לשחרור כיווצי שרירים כרוניים (לפחות פעם בשבוע). פעולת חילוף החומרים הנוכחת ופעילה למעשה באופן תמידי פועלת על בסיס סידן פוספט וויטמין D. היא הסיבה לצורך להקפיד גם על עצם חזקה וגם על היחשפות לשמש.

למאמרי מזון למוח – המזון הבריא למוח תומך בגמישות מערכת העצבים שלו וביכולת הלמידה, שומר על הזכרון, ומונע מחלות כגון אלצהיימר.

הדרך אל גמישות העורקים וההחלמה שלך עוברת דרך השמש והסידן

סידן וויטמין D קשורים לחוזק העצמות, אבל הם גם בעלי תפקיד בוויסות חילוף החומרים של שומן הגוף שלנו. צריכה גבוהה של סידן וויטמין D, מאפשרת לאדם במצבו הבריא לשרוף יותר שומן ולהגן על גמישות העורקים שלו. יחד עם זאת הסידן לבדו לפעמים אינו מספיק. בלי מגנזיום, הסידן עלול שלא להיספג כראוי, היות ויש צורך במגנזיום לשם ספיגת הסידן בגוף. כשמדובר בתהליכי החלמה ממצבים קשים קמה בפנינו דרישה לגורם הצמיחה הפיברובלסטית (FGF) – והפעלה של רשתות אנדוקריניות, כלומר של רשת בלוטות בגוף המייצרות את ההורמונים שמסייעים לתאים ל"דבר" זה עם זה, ובאופן ספציפי מדובר בהפעלה של הציר: FGF23-αKlotho הוא המחזיק במתג הראשי של הומאוסטזיס כולל ויסות מטבוליזם של פוספט (זרחן) [מקור] ולא איבר מטרה פסיבי זה או אחר כפי שחשבו החוקרים עד כה [מקור].  לא כלי זה או אחר מתזמורת אלא המנצח – והמנצח הזה הוא האלפא-קלוטו (αKlotho) וגורם הצמיחה של פיברובלסט23 (FGF23) אשר התגלו באופן עצמאי בשנת 1997 [מקור]. 

מחלת כליות כרונית היא מצב די גרוע מבחינת ציר –FGF23-αKlotho, כאשר הרשת האנדוקרינית מולטי-אורגנית, מופרת במערבולת המגבירה את עצמה וגורמת לתפקוד לקוי של האיברים בדרגת חומרה מירבית ותורמת לתחלואה ותמותה [מקור] ובהקשר זה יש לזכור כי

התפקיד הישיר של αKlotho ו- FGF23 בשמירה על הומאוסטזיס של פוספט

– עליו כמדד וסיוע להחלטה כן דיאליזה, לא דיאליזה להלן. יצוין כי αKlotho ו- FGF23 הם הורמונים פוספטרופיים עיקריים ו

המניפולציה של ציר αKlotho-FGF23 הינה אסטרטגיה טיפולית חדשה להפרעות פוספט גנטיות ונרכשות,

ולמצבים עם עודף FGF23 ומחסור ב- αKlotho כמו מחלת כליות כרונית – [מקור]. 

חלבון α-Klotho הוא הקולטן ל- Fibroblast Growth Factor-23 (FGF23) – מתבטא בעיקר בכבד, אך נמצא גם בכליות, במעיים ובטחול. עוד על קלוטו – כאן.

המניפולציה של ציר αKlotho-FGF23 כוללות מתן exogenous Klotho [מקור] אגוניסטים אקסוגניים של קלוטו, אלו חומרים שנקשרים לקולטן מסוים, כאן לקלוטו, ומפעילים אותו. נחקרו גם אגוניסטים סינתטיים וטבעיים וגישות עקיפות, שמקובלות יותר בקליניקה שלי והובילו לתוצאות מרשימות, באמצעות אפנון של המזון והמיקרוביוטה של ​​המעיים. בולט בהן המזון כתרופה ושימוש במגוון סיבים תזונתיים לדוגמא בצילום למעלה – פיקנוגנול. עדויות עולות ממחקרים קליניים ובסיסיים שמראות את שנרשם לעיל, כי מחלת כליות כרונית היא למעשה מצב של מחסור קלוטו אנדוקריני (בבלוטות שמייצרות ומפרישות הורמונים אל מחזור הדם) וכלייתי, שעשוי לשמש כסמן ביולוגי מוקדם ו/או זה שתורם להתדרדרות המחלה למצביה הכרוניים כולל אותם סיבוכים שמובילים במחלות כליות כרוניות, להסתיידות בכלי הדם, היפרטרופיה לבבית והיפרפארתירואידיזם משני. השלמה של Klotho ושל ה-אקסוגני (שבא ממקור חיצוני) ו/או הסדרת ייצורו של ה – Klotho האנדוגני (שנוצר או מתפתח מתוך הגוף עצמו) באמצעות מעכבי מערכת רנין אנגיוטנסין, מעכבי HMG CoA רדוקטאז, אנלוגים של ויטמין D, קולטנים המופעלים של פרוליקסאטור, אגוניסטים גמא או נוגדי חמצון כל אלו כולם או חלקם יכולים להעניק כאן הגנה מתחדשת מפני חמצון ודיכוי של פיברוזיס כלייתי (דלקת ברקמת הכליות), וגם להגיע למניעה או תחילה להקלה בסיבוכים במחלת כליות כרונית, כפי שנראה בקליניקה בה משתמשים בישיבה בשמש במשך 20 דקות כל יום כתרופה, בפקנוגנול תוצרת בית – כאן המתכון הסודי להכנתו. לכן, Klotho הוא מועמד מבטיח לישיבה בשמש, שימוש בסיבים תזונתיים (במינון וסוג נכון, למשל נבט חיטה אסור, שיבולת מותססת – מותר) יחד עם היותו כסמן ביולוגי מוקדם, וסוכן שמבשר על טיפולים חדשניים [מקור], טבעיים, ללא תרופות למחלות כליות כרוניות. אפילו וגם כשהמועמד להשתלת כליה – כלומר כישלון רפואי מוחלט של החלמה ודיאליזה נואש. כל הגישות הללו מקנות חוסן שמתנגדיו רק מעודדים תהליכי ניוון וזקנה איומה ונואשת. עוד אזכיר את שנרשם בפתיח: כל התרופות נחשבות כגורם שכיח להפרעות באלקטרוליטים.

תפקוד הסלולר האופטימלי בגוף תלוי בשמירה על ריכוז זרחן תקין בסרום [מקור], ועל הימנעות מנטילת תרופות.

שלוש אלות הגורל וקלוטו משמאל. צייר Pieter ThijsPeter Thijs or Pieter Thys[ – מקור הציור ויקיפדיה

הגן klotho (KL) Klotho הוא אנזים שנמצא בבני אדם וייצור מופחת של חלבון זה נצפה בקרב חולים עם אי ספיקת כליות כרונית (CKF) ועשוי להיות גם אחד הגורמים העומדים בבסיס התהליכים הניווניים של גמישות העורקים ומקורן של מחלות כרוניות רבות מטרשת עורקים, אוסטאופורוזיס ואטרופיה של העור ועד לאי ספיקת כליות כרונית, סוכרת והתמכרות לאלכוהול, רוצה לומר שאזון של קלוטו יכול לשרת אותנו לא רק באיזון זרחן בגוף אלא גם בציר אנדוקריני (אוסף של בלוטות שמייצרות ומפרישות הורמונים אל מחזור הדם.) בכבד-מוח על מנת למלא תפקיד חשוב בוויסות התנהגות שתיית האלכוהול ולספק יעד תרופתי ייחודי להפחתת צריכת האלכוהול. [מקור] כאשר מעבר ממשקה אלכוהולי כבד לבינוני אפילו יכול להשפיע לטובה על הסיכון למחלות לב וכלי דם, על אחת כמה וכמה הפסקת ההתמכרות לגמרי [מקור].

צוות חוקרים מהרוורד מצא כי לקלוטו, תפקיד מרכזי גם בהרזיה וברמות הסוכר בדם (בעכברים) ובהעדר קלוטו לא רק מגיעים לאי ספיקת כליות כרונית ודיאליזה גם אפשר להרזות – רוצה להגיד ש

לא תמיד נדרשת בדיקת קלוטו. די לראות שהמטופל מרזה – הווה אומר חסרון בגן חשוב זה.

העכברים של הרוורד אמנם לא השמינו אבל חשוב מכך רמות הסוכר בדם שלהם לא היו גבוהות, כולל גם לאחר שאכלו תזונת עתירת שומן הידועה כמעלה את רמת הסוכר בדם גם נושא זה עומד לפנינו בבואנו להחלים את הכליות הסוררות. ממצאים אלו אמנם מזרזים מחקר בסוכרת 2 באנשים והגן קלוטו עומד במרכזו [מקור]

מקורו של השם קלוטו – כמאריך חיים (עד 30%, במחקר שנערך בעכברים) נובע משם של אלה יוונית שסובבה את חוט החיים. 

בני-אדם בעלי גרסה פגומה של הגן הזה הם שנראים כמזדקנים טרם זמנם ונשאי מחלות כרוניות. לא רק העדר גם פגם בגן לא טוב לבריאות הכללית. עוד אנו מצטערים על הפגמים וההעדר, הראו החוקרים כי להיפך מנזכר לעיל, באמצעות האצת הפעילות של הגן, הם יכולים להאריך את החיים של עכברים זכרים משנתיים לשלוש שנים (30% כנזכר לעיל,). לגן אין השפעה דומה על נקבות עכברים, אך גם אם המחקר הזה נותן תקווה רבה לבני האדם ממין זכר לדעת ד"ר מאקאטו קורו, פרופסור לפתולוגיה במרכז הרפואי הדרום מערבי של אוניברסיטת טקסס ושותף בכיר במחקר, הרי שהוא שוכח שהעדרו של הגן האנטי אייג'ינג הזה עלול גם להיות גורם לסכרת ולהשמנת יתר ולזרוז דיאליזה, וטרם דברנו על סנטזה של ויטמין די, כלומר לחיסולה של יכולת הכליה לאזן זרחן. אובדן כלייתי של α-Klotho עלול גם להשפיע על הפרשת יתר של הסידן בשתן אפילו בנפרופתיה סוכרתית מוקדמת. [מקור]. 

המדד שמצביע על הכליות הוא ה-GFR (מדד קצב הסינון הפקעתי (Glomerular filtration rate – ‏GFR). רושמים אותו גם eGFR – הוא המדד הכי חשוב בשלב הגעתך לטיפול החלמה של הכליות הסוררות. 

כולם מדברים על הקריאטינין כמדד חשוב להבנת המחלה וקצב התדרדרותה הרצחני, אבל לא מדברים על יכולתו לעלות בקצב מהיר – אם מטפלים בבעיה נכון. השאלה העומדת למה הרופאים נותנים ומציעים לחולי כלייה כל מני כדורים, תרופות נגד קריאטינין וה-GFR יורד! בהבדל מהניכר בצילום מסך של היסטוריה של עליית ה- GFR למעלה. (לכאורה המדד יורד אך הנושא אינו כה פשוט, כי תרופות רבות, כולל תרופות ליתר לחץ דם מעלות את הקריאטינין, אבל חלקן מעלות גם את הטריגליצרידים בדם, כך שהנוסחה הכוללת בתוכה קריאטינין לחישוב ה-GFR, נותנת למעשה מדד של לכאורה השתקפות של התרופות על הכליות, ולא כנדרש שיקוף של תפקוד הכליות נטו וכל זאת כשהממסד דוחף ומכוון דיאליזה. כאן נדרש עיון מדוקדק במדד האוראה, הסידן והזרחן כדי לדעת מה באמת קורה בגוף יש לדרוש את אחד המדדים המרכזיים – הביטו בציר המופיע כאן למעלה – הציר: FGF23-αKlotho הוא המחזיק במתג הראשי של הומאוסטזיס כולל ויסות מטבוליזם של פוספט והוא שיכול לחשוף בפניכם את התמונה הנכונה. רוצה לחשב לבד את מדד ה- GFR שלך – כאן.

למאמרי – אילוף הכליות הסוררות – כיצד להחלים ממחלת הכליות שאין לממסד דרכים לבלום אפילו את התדרדרותה – אי ספיקת כליות, להקליק כאן

כולם מדברים על הקריאטינין כמדד חשוב להבנת המחלה וקצב התדרדרותה הרצחני – לא מחלימים מאי ספיקת כליות אף אחד לא הצליח לרפא זאת, בכל אופן בממסד הרפואי – הכל מוביל שם לדיאליזה, שאינה ריפוי, לדעתי על הרופא לרפא. אפשר להחלים מאי ספיקת כליות. הרופאים נותנים ומציעים לחולי כלייה, תרופות נגד קריאטינין וה-GFR יורד! כלומר המדד המרכזי מלמד על כשלון מוחלט. (לכאורה המדד שמצביע על ירידה של הקריאטינין מזוייף, כי תרופות רבות, כולל תרופות ליתר לחץ דם לרוב מעלות את הקריאטינין, וקריאטינין גבוה מוריד בנוסחא את ה GFR כך שהנוסחה הכוללת בתכוה קריאטינין לחישוב ה-GFR, נותנת למעשה מדד של ההשפעה ההרסנית של התרופות על הכליות, וזה מדד שגוי מבחינת התפקוד של הכליות נטו וגם ובמיוחד כשהוא זה שכוון דיאליזה – לכאורה מבט שגוי או אפילו בדרך רמיה. לכן כאן נדרש עיון מדוקדק במדד האוראה, הסידן והזרחן כדי לדעת מה באמת קורה בגוף.

בצילום למעלה אפשר לראות בדיקת דם אמיתית, והיא מצוינת, אבל רק לכאורה. האמת שהיא מבשרת אסון קרב. הבדיקה הזו היא של גבר בן 73 מיום ה 28.07.2020. במבט על כל הנתונים פרט לאחד, מלמדים שהאדם בריא, לכאורה הכל מאוזן: הסוכר, האוראה – מאוזן כביכול זנ נער בן 17. הביטו על ה-GFR 13.6, כיצד אדם בריא מגיע למדד סינון פקעתי כל כך קשה? אלו הכדורים, והתרופות. הכל אחיזת עיניים. אדם שמגיע ל GFR 13.60 הוא אדם שמדברים אתו על דיאליזה! כשאין כאן ולא בשאר הדפים מדד של גורם צמיחה פיברובלסט 23! בקשו אותו!

שני המדדים המרכזיים – להבנת תמונת מצב המחלה/הבריאות (נושא מאמרי זה) הם קלוטו וגורם צמיחה פיברובלסט 23 – האחרון הוא הורמון מרכזי להבנת מצבך – בפרט אם השאלה שעומדת על הפרק כן דיאליזה או להזדרז ולמצוא דרכי החלמה אחרות, שמאריכות חיים ואף יותר מכך. המדד השני נקשר אליו ומסייע לו לעשות את העבודה. למעשה די בנתון האחרון בגורם צמיחה FGF23פיברובלסט 23 – בשביל להחליט. FGF23 נקשר בהומאוסטאזיס של פוספט, סידן וויטמין D) אז בעומדך לפני הנפרולוג הלוחץ על דיאליזה – מה בנוגע להורמון FGF-23 (אשר מקורו בעצמות, הוא מיוצר שם כפפטיד עם 251 חומצות אמינו [מקור1, מקור2], ותפקידו העיקרי של FGF23 הוא דיכוי ספיגה חוזרת של פוספט (זרחן) או ויסות ריכוז הפוספט/זרחן בפלזמה (בדם)  Fibroblast growth factor 23) – FGF23 גורם צמיחה פיברובלסט 23 רע כשהוא עולה. וכשהוא מאוזן הוא מפחית את רמת הפוספט בסרום על ידי דיכוי ספיגה חוזרת של פוספט באבובית המקורבת proximal tubules או הטובול הפרוקסימלית וספיגת פוספט במעי באמצעות הורדת רמת 1,25-דיהידרוקסיוויטמין 1,25-dihydroxyvitamin D) D. אחד משני ההורמונים מווסתי הסידן. [מקור].

עד לאחרונה לא היה ברור אם יש מנגנון הדוק של רמת פוספט בסרום המווסת על ידי הורמון ספציפי שמווסת פוספט. עד כה היה ידוע שרמת הסידן (Ca) בסרום (בדם) מוסדרת בטווח צר על ידי פעולות של שני הורמונים מווסתים סידן, הורמון פרתירואידי (PTH) ו- 1,25-דיהידרוקסיוויטמין D [1,25 (OH) 2D].  לעומת זאת הזרחן היה יתום. זיהוי גורם הגידול פיברובלסט 23 (FGF23) הוא חידוש ותפנית מדהימה בנושא ויש לזה השפעה מכרעת על חיי הפונה לדיאליזה [מקור].

דיסהרמוניה ואבדן דרך של מנצח על תזמורת – עליה במדד של FGF23 עלול לפגוע בגיוסם של תאים פולימורפיים גרעיניים (אזור בדנ"א) (PMNs) על ידי פגיעה בהפעלת האינטגרנים (קולטנים המתווכים בחיבור תאים לרקמות הסובבות אותם, כולל הנוזל הבן תאי – מטריקס, דיסהרמוניה זו עלולה להקשות מאוד על שיקום אבר הכליות שנפצע AKI) והגירה לאתר ההדבקה, מה שמרחיב דלקת ומשפיע על הדלקת בכליות לרעה.
השפעות כאלו נמצאו בכליות פצועות במודלים של AKI – מחלת אבר הכליה כולל פציעות בדופן הנפרונים, מה שנחשב כקשורות ליציאה מאיזון של מערכת החיסון [מקור] ועליה במדד הFGF23. במחקרים קליניים, יש עדויות גוברות שמצביעות על קשר בין רמות גבוהות של FGF23 לרגישות לזיהומים, מה שמאשר את נושא הפגיעה באבר הכליות ודלקת. לדוגמה, רמות FGF23 גבוהות במחזור הדם נקשרו באופן עצמאי לעליה בצורך באשפוז שהיה קשור בזיהום בקרב קבוצת מחקר של קשישים [מקור].
השפעות אחרות ('מחוץ למטרה') של FGF23 נצפו ברקמות שונות כפי שמתאר האיור למעלה. כך עלייה בסרום של FGF23 נקשרה במצבי אנמיה, מחסור בברזל תפקודי, במצבי דלקת, וירידה בקצב מדד הסינון הגלומרולרי (GFR) .וסינתזה חוץ-אוסיאוסית. [מקור]
מקור האיור בצילום מסך של המאמר: The Role of FGF23 in AKI and CKD: Beyond Phosphorus Regulation.

גורם הגידול פיברובלסט 23 (FGF23) הוא פפטיד עם חומצה אמינית-גליקוזילציה 251 [מכיל עד מספר מסוים (למשל 50) של חומצות אמינו בעוד חלבון מורכב מיותר מ-50 חומצות אמינו.], אשר זוהה בתחילה בחולים עם היפופוספטמיה דומיננטית אוטוזומלית או אוסטאומלקציה אונקוגנית.

FGF23 בגלל ה- AGEs  נמצא שלם באדם בריא ושבור בחולי

AGEs  מכונה גליקציה ו גליקוזילציה [Advanced glycation end products (AGEs)] גלוקוז מוגבר בדם, עובר תהליך של עיבוי עם חומצות אמינו חופשיות (חלבונים) בתהליך שמכונה גליקציה (AGEs-תהליך בו משתנה מבנה החלבון בהשפעת מולקולת סוכר). תוצאות הגליקציה אירועים  שהולכים ומגבירים את הלחץ החמצוני והלחץ החמצוני בתורו מחמיר את המצב של מחלת הכליות שלך [מקור]. המצב הולך ומתדרדר וככל שנזקיו גדלים כך עולה הצורך להגן על הגוף ולעודד ובכול הכוח ייצור של גלותטיון והגנה על תפקודו של ה- Nrf2 אבל לשם כך יש להפחית פחממות וסוכרים . אחת הרעות הגדולות של הגליקציה הרס ה FGF23 והפיכתו מפפטיד שלם (חלבון קצר שרשרת) לפפטיד שבור.

הפפטיד הזה קיים בפלזמה של אנשים בריאים כפפטיד שלם, שהוא צורתו הפעילה של FGF23 [מקור1, מקור2]. בהפרעות שהגליקוזילציה מייצרת, תהליך בו הסוכר שאנו צורכים, נקשר לחלבון קולגן, הפפטיד FGF23, השלם נקטע בתוך התאים. דבר זה מביא לשבירתו ולשחרור שברים שלו לדם [מקור]. ריכוז ה-FGF23 השלם בפלזמה יורד עקב כך והמדד שלו נמוך, ואילו ריכוז השברים של ה- FGF23 מוגבר; זה מה שמביא את החולים לפתח היפרפוספטמיה – היא רמת הזרחן הגבוהה בדם, וכן לתופעות דלקתיות ופגיעה ביצירה של ויטמין D. כלומר הפפטיד הזה בתזונה רבת פחמימות וסוכרים לצד תזונה רבת שומנים וחלבון מהחי הופך מהורמון לשמירה על בריאותנו להורמון הגורם להפרשה מוגברת של זרחן. והזרחן בשתן (phosphaturic) עולה. ככל שרמת ההורמון FGF-23 עולה, כך יכולת הכליה לטפל בזרחן יורדת (הוא שנרשם: התופעה ניכרת בהפרשה מוגברת של זרחן בשתן) זה הרגע וזה המדד שמדבר על הצורך בדיאליזה שרק עולה. אבל אם ה-FGF23 לא עלה רק ה-GFR ירד, אין צורך בדיאליזה !!!

אם ה-FGF23 לא עלה רק ה-GFR ירד, אין צורך בדיאליזה ועדין אפשר להחלים.

אז אם הרופא במצב זה לוחץ עליך להיכנס לדיאליזה, יש לדעת, שמדובר בתהליך שאין ממנו חזרה, מסלול לכיוון אחד – בעצם למה הוא מבקש לזרז את ההכנות לדיאליזה? מוטל עליך לדרוש בדיקה של הורמון זהFGF-23 ואם הוא לא עלה, ויש לי במקרה מקום בקליניקה, עליך, מכל מקום כדאי לך, לפנות מיד, וכל דקה כאן קובעת, יש לדעת כי ההורמון FGF-23 עולה עוד לפני העלייה ברמת הזרחן ובכך מצביע על הצורך המוקדם בצום זרחן. כך הגענו להנחיית תזונה שלישית שמופיעה במאמר היסוד שפרסמתי "אילוף הכליות הסוררות" והקישור אליו נמצא כאן. וככל שנושא הזרחן מורכב נתחיל הפעם רק מכך שעליך להימנע ממוצרי חלב, סובין חיטה, ואגוזים, גם משמרי בירה.

צום מזרחן יכול כצעד ראשוני פשוט להציל אותך! מצער שבבתי הספר לרפואה משקיעים במדע התרופות (פרמקולוגיה) אבל אין למעשה קורסים בנושאים דוגמת המזון כתרופה – בנוסף, רמה גבוהה של FGF-23 מקשרת בין חולי דיאליזה למחלות לב, ולכן יש צורך טרם הכוונה לדיאליזה בטיפול תומך גם ללב ואם ההורמון Fibroblast growth factor 23 עולה, יתכן שגם אני כבר לא אצליח לסייע לך. מחקרים מראים על יתר תמותה בדיאליזה כשה-FGF-23 עולה וסיבת המוות שבץ לב

הבדיקות הנעדרות – נושא נוסף שבדיקת הדם שלך לא מתייחסת אליו נקשר בגן קלוטו (Klotho) שבא לידי ביטוי בעיקר בכליה ונחשב למדכא הזדקנות, ונוכחותו מעניקה תקוה לחולים. בדיקת קלוטו מוקדמת ככל האפשר וכשמדד ה-GFR שלך עומד על 70 – בשתן הכרחית לדעתי כיום כי

ירידה ברמות חלבון הקלוטו בשתן זוהתה על-ידי החוקרים כאחד הסמנים הביולוגים המוקדמים ביותר שמנבאים ירידה בתפקוד הכליות והתקדמות CKD – מחלת הכליות

[מקור], יוצא כך שהתעלמות ממדד זה טרם החלה הכליה שלך להתדרדר ויותר מכך בשלבי הסוף, לאחר חודשים של טיפול בתרופות שכשל בשלב הכנסת החולה לדיאליזה תמוהה בעיני, כי האמת חייבת להאמר בהחלט יתכן שעדין לא הכל כשל ולא צריך עדיין את המהלך שאין ממנו למעשה חזרה. בקישור הבא אפשר לראות שהחוקרים מזהים נושאים אלו: גורם צמיחה פיברובלסט 23 והגן קלוטו כמרחב ופתרון חדש לבעיה מורכבת זו ואם הרופא שלך לא שמע על כך זה הזמן להראות לו את הקישור שנמצא כאן, כאן, כאן, גם כאן וכאן–  
פיברובלסט (Fibroblast), או תא סיב, הוא תא ברקמת החיבור המייצר ומפריש החוצה את אבני הבניין היוצרות את המטריצה החוץ-תאית של הרקמה, הנוזל הבן תאי. הרפואה החדשה חוקרת את הנוזל הבן תאי וחושפת בו יכולות ייחודיות לסייע לגוף להחלים את עצמו מפציעות של דופן התאים – נושא שחשוב במיוחד בבואנו להחלים את צנרת הכליה –

המטריצה ​​החוץ תאית (ECM) מחוברת ישירות לתאים שהיא מקיפה. למעשה היא המיקרו-סביבה אשר מדביקה ומאחדת את התאים והאיברים שלנו. חלק ממחברי המפתח הם חלבונים הנקראים אינטגרינים, המוטמעים בקרום הפלזמה. חלבונים במטריקס החוץ תאי, כמו מולקולות הפיברונקטין המוצגות בירוק בתרשים למעלה, יכולים לפעול כגשרים בין אינטגרנים וחלבוני מטריקס חוץ תאיים אחרים כמו קולגן. בצד הפנימי של הממברנה, האינטגרנים קשורים לשלד הציטוס – שלד התא [מקור] אחד הייצרנים המרכזיים של .
המטריצה החוץ-תאית הוא תא פיברובלסט [מקור]
הצטברות חומרים רעילים ב- ECM תביא למחלה תאית והתבדלות מכיוון שרעלנים במטריקס החוץ-תאי יכולים לשבש את המטריצה ​​התוך תאית ואף משבשים אותה במחלות כרוניות עד כדי העדר יכולת לסייע ולהחלים את האדם ללא ניקוי רעלים אלו משום שהרעלנות חודרת בהמשך אפילו את המטריקס האינטר-גרעיני, כך שמחלה יכולה להתפתח גם אם הרעלן לא מזוהה. קל להבין שאנשים החיים בסביבה מזוהמת מאוד מועדים יותר ויותר למחלות שונות, כולל סרטן (התבדלות סלולרית), דלקות כרוניות, ואי ספיקת כליות. הדבר נכון גם לגבי התאים שלהם. [מקור] המטריצה החוץ-תאית (ECM) מכילה חלבונים שונים כמו קולגן (סוגים I, III ו- IV), פיברונקטין, למינינים וחלבונים אחרים, אלו התגלו כישות נבואית שמתכתבת טוב יותר עם דרגת ההתרסקות של ה- GFR, ומשום שמדד התרסקות ה- GFR מבשר מוות כולם רוצים לנקות את המטריצה ומשתמשים לשם כך כיום במזון כתרופה להפעלתו של גורם גרעיני erythroid-2-גורם-2 (Nrf2 או NFE2L2)  [מקור]. האותות המשובשים מהמרחב הזה מתחילים להתייצב במהלך של ניקוי הסביבה החוץ תאית שמאפשרות לחדש את מאגר החלבונים של ההחלמה כגלוטתיון במרחב הזה  [מקור1מקור2מקור3].  
כאשר מדברים על מזון כתרופה למטריצה מדברים תחילה על הסולפורפאן – מהמרכיבים החשובים ביותר שבנבטי הברוקולי – פרסמתי על כך מאמר שלם שהקישור אליו נמצא כאן. בנוסף לכך חייבים את עמילן העמיד, והכוסמת כולם מפעילים מצוינים של ה- Nrf2 המכונה גם חלבון הנעורים, וממלא תפקיד מפתח בהגנה . Nrf2 קשור קשר הדוק לעיכוב ההידרדרות של המטריצה ​​החוץ תאית (ECMוהדלקת [מקור]. מקור האיור במאמר: המטריצה ​​החוץ תאית

הנוזל הבן תאיהמטריקס – על רשת חלבונים המקיפה ועוטפת את תאי הגוף [מקור], סטרומה – תאי המשתית, לצד חומרי הרעל והחמצון תאמינו דווקא -לא נחקר. ואף גרוע מכך – המטריצה החוץ-תאית (ECM) כמו קולגן (סוגים I, III ו- IV), פיברונקטין, למינינים וחלבונים אחרים, התגלו כישות נבואית שמתכתבת טוב יותר עם דרגת ההתרסקות של ה- GFR. כשכאן עומד בפנינו מודל חדש: המטריצה החוץ-תאית, שמנבאה טוב יותר מכל המדדים את קצב ההתקדמות למחלות כרוניות ודלקות חריפות [מקור1מקור2מקור3].

האצה בעזרת יכולותיה בהפעלת ה Nrf2 מסוגלת לטהר את הנוזל הבן תאי גם ממהרסי הכליה ויותר מכך לאפשר לחומרים המיטבים עם הכליה שבנוזל הבן תאי לבוא לעזרתה.

הטיפול הנכון במטריצה החוץ-תאית כולל לחיצות החלמה שמסייעות לתהליכי הניקוז כאשר כיווצי השרירים הכרוניים משתחררים לצד מזון כתרופה. בו לתזונת נבטי הברוקולי בעלי המרכיב הייחודי –הסולפורפאן, אשר ביכולתו, ובסיועו של הגלוטתיון להפעיל את Nrf2 (Nuclear factor erythroid 2-related factor 2) .הנחשב לסוכן העיקרי המעניק הגנה לתאי הגוף מפציעות [מקור] מתקן הממברנה הגדול [מקור]. יסוד תזוני נוסף להחלמה – אצה מסוג ווקאמה Wakame

האצה האדומה והחומה מכילות פוקוקסנטין חומר החלמה שנמצא כבעל מסוגלות להפעיל את מערכת Nrf2 ARE (Nuclear factor erythroid 2-related factor 2), מדובר בנושא רב חשיבות לתהליכי החלמת פגעים בתאי האפיתל. תאים שהדופן שלהם נקרעה – נהרסיםוהנוזל התוך תאי נשפך מהם – אבל הם יכולים להחלים כולל אלו שנקרעו בנפרונים של הכליות כשהן פגועות וכן אלו שנמצאים בדופן העורקים ומעלים את הסיכון למחלות לב ומוות – נושא זה מסביר מדוע הפוקוקסנטין מחלים עורקים, מרחיב את גמישותם, מפחית כולסטרול ויתר לחץ דם, מסייע לסלק את הדלקת מהנפרונים ואת כאבי השרירים הלא מוסברים – מציל חיים. פוקוקסנטין או אצה בעלי יכולת מופלאה להגן ולהפעיל את השומר הפנימי והמגן שלנו ה- Nrf2 מפני נזק לתאי המטריקס (הנוזל שנמצא מחוץ לתאים) (ECM).הפעלתו של ה – Nrf2 קשורה קשר הדוק לעיכוב ההידרדרות של המטריצה ​​החוץ תאית (ECM) ושלילת הדלקת [מקור]. בלעדי הגנה על הנוזל הבין תאי (מטריקס) הגוף שלנו פשוט לא יוכל לבנות מחדש ולא יכול לתקן מפגעים פנימיים ופציעות שנוצרות באופן טבעי, או מתאונה במהלך הפעילות היום יומית שלנו, ופצעו את דופן התאים ובמיוחד את הקרום החיצוני של תאי האפיתל (את הממברנה). חומרי התיקון נמצאים במטריצה וכשהיא מורעלת הם לא יכולים להגיע לאזור הפצוע. אצה מסוג וואקאמה מאפשרת זאת וכן נבטי הברוקולי בהפעלת ה- Nrf2 


בלעדי הגנה על המטריקס (הנוזל שנמצא מחוץ לתאים) הגוף שלנו פשוט לא יוכל לבנות מחדש ולתקן פציעות שנוצרות במהלך הפעילות היום יומית, לא יועילו כל תוספי המזון המיועדים לפעול בתוך התא להגן על הממברנה ולתקן את פצעיה. כי המעבר אל התא נמצא במטריצה – בנוזל הבן תאי. והמגן הגדול עליה המטריקס – גורם גרעיני erythroid-2-גורם-2 (Nrf2 או NFE2L2) הוא ווסת מאסטר לתגובת הלחץ האנטי-חמצוני, המעורב בהגנה מפני מחלות חמצוניות / מתווכות דלקת רבות, כולל השפעות נגד סרטן שמקורן רק הולך ומחריף ופצעי דופן התא בייסודן [מקור].

לצורך ניקוי רעלים בטוח ויעיל, על הרעלנים לעבור באופן אידיאלי תגובה איטית יחסית מציינים אותה כשלב I ולאחריו שלב II מהיר יותר. זאת על מנת למנוע הצטברות של מטבוליט (תרכובת המיוצרת בתהליך של חילוף חומרים – מטבוליזם). שלב I, שיכול להיות רעיל יותר מקודמו [מקור] ללא תגובה אטית יחסית. האנזימים של שלב II לא מופעלים כראוי על ידי הרכיב שמכונה"מגן הנעורים", וסולפורפן בנבטי ברוקולי או פוקוקסנטין שנמצא באצה מסוג וואקאמה – שניהם גורמים ממריצי תהליך, ממריצים רבי עוצמה של החלבון האגדי מגן הנעורים – Nrf2 שמאפשרים לשלב גורלי זה – המכונה שלב II לעמוד במשימה בהצלחה – לנקות את המטריקס מרעלים. עוד על תהליך זה כאן.

מקורו של הפיברובלסט הוא במזנכימה, רקמת החיבור העוברית, סוג של רקמת חיבור, ככלל כל רקמת חיבור בנויה משני מרכיבים עיקריים: תאים ומטריצה חוץ-תאית, ומתאפיינת בריכוז רב של חומר בין-תאי, מצע בין תאי (matrix) הכולל סיבים רטיקולריים שונים (או הסיבים הרשתיים – סיבי קולגן מסוג III המתארגנים במבנה של רשת תחוחה, נפוצים בשכבה הבסיסית של האפיתל, ברקמת חיבור עוברית, בטחול ובאיברים לימפטיים אחרים, במח העצם, בשריר חלק, ברחם, בכבד, בכליות, בבלוטות אנדוקריניות מסוימות ובאנדונויריום) ותאים חסרי-התמחות. על כולם באופן שטרם נחקר משפיע המנצח הגדול על התזמורת FGF23 גורם צמיחה פיברובלסט 23 עליו נסב מאמרי זה ידוע כיום שמהלך זה מתבצע בהשפעת גורמי גידול נוספים, כמו למשל FGF, אשר מתחלק ומתמיין. באדם הבוגר הפיברובלסטים כמעט שאינם מתחלקים, אם כי חלוקה כן נמשכת כאשר יש צורך בפיברובלסטים נוספים בעת ריפוי פצעים. חובה עלינו לסייע כמרפאים למהלך זה ולא לקבור אותו עם דיאליזה טרם עת.

 Klotho מתבטא גם בבלוטת התריס, בה הפיברובלסט FGF-23 מקטין את הביטוי וההפרשה של הורמון הפרתירואידי, מה שמדכא עוד יותר את סינתזת הוויטמין D בכליות. לפיכך, גורם גידול פיברובלסט 23 FGF-23 מתפקד כהורמון זרחן, כמו גם הורמון נגדי לוויטמין D, ובכך גורם לאיזון פוספט שלילי. עכברים חסרי FGF-23 או klotho מראים היפר-פוספטמיה בנוסף לפיתוח פנוטיפים דומים להזדקנות, הניתנים לחילוץ על ידי החלטת שמירת הפוספט. ממצאים אלה חשפו קשר בלתי צפוי בין הזדקנות לפוספט. בקרב חולים עם מחלת כליות כרונית (CKD) ניתן לראות באופן כללי אוניברסיטת פוספט וקשורה לעלייה בסיכון לתמותה. חולי CKD מראים רמות FGF23 גבוהות בסרום יחד עם ביטוי קלוטו מופחת בכליה ובפרהירואידית, מה שהופך את FGF23 וקלוטו כסמנים ביולוגיים פוטנציאליים ויעדים טיפוליים ל- CKD. חלבון הקלוטו משמש לא רק כקולטן משותף ל- FGF23 אלא גם מתפקד כגורם הומורלי. התחום החוץ תאי של Klotho משתחרר לדם ולשתן על ידי שפיכת ectodomain ומפעיל פונקציות שונות ללא תלות ב- FGF23, כולל ויסות של תעלות יונים מרובות ומובילים.

ירידה ברמות חלבון קלוטו בשתן זוהתה כאחד הסמנים הביולוגיים המוקדמים ביותר להתקדמות CKD.

המחקרים השונים מראים כי קלוטו נחוץ להפחתת פוספט בסרום ורמות 1,2 (OH) 2D מהווה מולקולה הכרחית לאיתות FGF23 

הוכח כי FGF23 קשור קשר הדוק למחלות היפופוספטיות כגון: רקטים ואוסטאומלציה שמאופיינות במינרליות לקויה של מטריצת העצם (אצל ילדים) וכן פיגור צמיחה ועיוות עצם הם התכונות העיקריות של רככת בעוד שחולשת שרירים קשה וכאבי עצמות הם תסמינים נפוצים של אוסטאומלציה אצל מבוגרים, גם רככת היפופוספטית [מקור].  בנוסף למחלות אלה, דווח לאחרונה כי עירוי של תחמוצת ברזל הנותרת (פולימלטוזה מברזל) יכול להוביל גם להפחתת פוספט בכליות בתיווך מוגבר של FGF23 [מקור1, מקור2 ]. לא נחשפתי לנתונים על תסמינים ונזקים ויש לבחון אותם טרם שימוש בתרופה זו.

מחלת כליות כרונית (CKD) כוללת מצב של ירידה מתקדמת של תפקוד הכליות לאורך חודשים או שנים הנגרמת כתוצאה מתהליכי מחלה שונים או כתוצאה מהתמכרות למזון רעלני, יתר חלבונים, יתר זרחן כמו במוצרי חלב ויתר אשלגן כמו באגוזים ותפוחי אדמה. שכיחות CKD מתקרבת לממדי מגיפה ברחבי העולם. יותר מ- 26 מיליון אמריקאים, או 13% מכלל האוכלוסייה, סובלים מ- CKD.1. יש לציין כי הרוב המוחלט של חולי CKD-מתים בטרם עת לא מאי ספיקת כליות, אלא בגלל הופעה מוקדמת של מחלות שעליה במדד ה FGF23 , ניכר בהן אך הוזנח בבדיקות השוטפות ולא טופל, כמו מחלות לב וכלי דם, סרטן, וכן זיהום ודלקות. לעתים מזהים גם ניוון עור, אוסטאופניה וליקוי קוגניציה.

גרד בעור משמש לאבחון יתר זרחן

היפר-פוספטמיה – כאשר אין די בדיקות שחושפות את המחלה באמת יש להכיר תסמינים שמסייעים להחלמתך בזמן. רמת הזרחן בדם גבוהה, האדם מתגרד, ובבדיקת דם (בבדיקה הביוכימית של הדם) מזהים יתר זרחן ו או עליה ברמת ה-PTH (ודקים את ריכוז הזרחן ובנוסף חיוני מאד לבדוק את ריכוזם של יונים נוספים כמו מגנזיום וסידן. גם רמות  האוריאה והקריאטינין בדם חיוניות לבדיקה של תפקוד הכליות.

עליה ברמת הזרחן בעקבות כניסה מוגברת לדם נגרמת על פי רוב בעקבות שימוש מוגבר בתרופות משלשלות, מתן מוגזם של זרחן דרך העירוי התוך ורידי או הרעלה של ויטמין D, על גורמים אלו אחראי הרופא שלך. אגב, גם מצבים של חמצת (רמות סוכר גבוהות בדם – בעיקר עקב יתר חלבונים ושומן רווי) יכולים אף הם לגרום לעודף זרחן בדם. הגלוקוז, שמגיע מהמזון משמש כרכיב חיוני בייצור אנרגיה בתוך התא וכאשר הגלוקוז אינו מגיע לתא, כמו במצב של יתר חלבונים – הגוף מחפש מקור אנרגיה חלופי, אנרגיה זו מגיעה מפירוק השומנים. היווצרות הקטונים באופנה כיום אבל היא תוצר הלוואי מפירוק השומנים אשר משבשת את המאזן הכימי בגוף והופכת את הדם לחומצי, מכאן בא השם חמצת

שלב זה דורש צום זרחן (נושא שהתקבל אפילו על דעת רפואת הממסד) וזאת משום שאפילו דיאליזה אשר מחליפה את עבודתן של כליות חולות, ומסלקת חומרי פסולת כגון עודפי זרחן, מלח ונוזלים. לרוב, אינה יכולה לסלק את כל עודפי הזרחן מגופו של חולה הכליה. בכך שבנו להתחלה – מהראוי למצוא פתרון חדש לבעיה וזה ככל הנראה הגם שמצער ביותר, לא נמצא בנפרולוגיה.

נשארו לך שאלות 

אשמח להשיב על כל שאלה 

לטופס פנייה ישירה אל ירון מרגולין – נא להקליק – כאן  

בבקשה לא להתקשר משום שזה פשוט לא מאפשר לי לעבוד – אנא השתמשו באמצעים שלפניכם –


    שמי Name:


    טלפון phone:


    דוא"ל (כדי שאוכל להשיב לך מכל מקום בעולם) Email:


    איך אני יכול לעזור לך How can I help you:


    אפשר לקבל את בדיקות הדם החריגות שלך Exceptional laboratory tests:


    למען הסר ספק המידע באתר ובמאמרים הם חומר למחשבה – פילוסופיה לא המלצה ולא הנחייה לציבור להשתמש או לחדול מלהשתמש בתרופות – אין במידע באתר זה או בכל אחד מהמאמרים של ירון מרגולין תחליף להיוועצות עם רופא או רוקח.  מומלץ תמיד להתייעץ עם רופא מוסמך המכיר את פרטי המקרה או רוקח בכל הנוגע למטרות ואופן השימוש, במזונות, משחות, תמציות אפילו בתרגילים, או בתכשירים אחרים שנזכרים כאן.

    If you have any questions left –

    I'd be happy to answer any questions.

    מאמרים אחרונים

    For a direct application form to Yaron Margolin – please click here

    Recent Articles

    מאמרים נוספים

    Kidney Failure

    Taming the Rogue Kidneys

    Vital Information

    מבוא לפסיכותרפיה מכלולית והוליסטית

    הפסיכולוגיה הטיפולית וההוליסטית – תולדות הפסיכותרפיה

    מגילת רות האלמנה שיצאה ממרחב הנוחות

    יש פתרון כולל לבעיות הקשורות לדימוי עצמי, חוסר בטחון וערך עצמי נמוך – דופמין

    חרדה

    מעגל המוזר – התפתחות ה"אני" בשנה התשיעית לחייו

    איך מורידים לחץ וחרדות באופן טבעי? התמודדות עם סטרס ולחץ נפשי

    טיפול נפשי ללא תרופות – חרדות, פחדים וייאוש – תסמינים שיש להם פתרון טבעי, מדויק ומהיר

    למה אני לא מצליח להתמיד – והסוכר

    גמישות היא מצב נפשי – אתגר בזרימה ושינוי –  אני מבקש להתגמש

    חזרה לבסיס – עקרונות צירופי המזון

    על ההזנחה –

    ניתוק רגשי – על הקורוציונה

    די לכאב

    ראיית המעמקים – כניסה לטרקלין או על החיים האמתיים.

    התודעה השלילית

    ביקורת מבזה

    איך לצאת ממצבי תקיעות בחיים – שיטת שלוש השאלות בגובה העיניים

    נמאס לי מהחיים מה עושים

    על היכולת להשתקם, לקום מאבק הדרך ומכאב הפרידה

    ריגוש רעיוני או התקווה והדופמין – יחשפו בפניך כל הסודות שבהתמכרות שבהמתנה – ריגוש, המתנה, תקוה ודופמין – המאמר כאן.

    מסלול ההתפתחות הנורמטיבי בחיי אדם ודמימותיו בטבלה – סדרת מאמרים.

    שלושת המיצים

    לחלק הראשון הבצל והפלפלים

    לחלק השני – החסה

    לחלק השלישי – תפוח אדמה והבוטיראט

    לחלק הרביעי – הכוסמת המופלאה

    לחלק החמישי – נבטי הברוקולי וחלבון הנעורים

    לחלק השישי – שיבולת השועל והבטא קלגן

     לחלק השביעי – על האצות והפוקוקסנטין

    עשרת המזונות הבריאים ביותר לחולי כלייה. 1 

    טיפול טבעי ופשוט בכאבי ברכיים

    הערכות שונות במדידת אשלגן בפלזמה שוללות לפעמים שלא בצדק יתר אשלגן בה – היפרקלמיה פסאודו היפרקלמיה – Hyperkalemia

    מדד חדש לבריאותך – ביטול האסרוסקלרוזים

    אי ספיקת כליות – טיפול ללא תרופות

    אוראה – למה האוראה מוגברת ומופחת בדם Urea

    הקורטיזול וכאבים בבית החזה וביד שמאל

    להוריד קריאטינין, אוריאה ולהחלים ללא תרופות מאי ספיקת כליות

    וירוס הקורונה וגרון יבש

    -אי ספיקת כליות להחלים ללא תרופות – על הGFR ונזקי התרופות

    ההומוציסטאין – האויב הגדול של האנדותל ובריאות העורקים

    אי ספיקת כליות – אילוף הכליות הסוררות – כל מה שחשוב לדעת – חלק ג

    אריתרופויטין (EPO) Erythropoietin

    התרופות והרע – ויטמין D3

    על בדיקות הדם

    אנמיה למה חסר לי ברזל?

    רוצה להחלים מפגיעה במערכת העיכול ללא תרופות?

    להחלים בפשטות ממחלת ריאות חסימתית כרונית

    רוצה להחלים בצורה מלאה מסוכרת

    שחיקת סחוס, למה לסבול? – ללא ניתוח ללא תרופות – טיפול להחלמה

    עורקים גמישים – הסוד והדרך לזכייה בבריאות מחדש

    ההומוציסטאין – האויב הגדול של האנדותל ובריאות העורקים

    פרנצ'סקו מסינה Francesco Messina אלהים באדם שחיפש אחר היופי

    ויטמין השמש ויטמין D-

    התרופות והרע – ביוטין B7 ויטמין H

    רוצה להחלים מיתר לחץ דם?

    מזונות גבריים ובטן שטוחה

    שלושת המיצים

    על לחם חוקם של עסקים – מה באמת חשוב לדעת בכדי להצליח (פרק א')

    טיפול נפשי ללא תרופות – חרדות, פחדים וייאוש – תסמינים שיש להם פתרון טבעי, מדויק ומהיר

    חזרה לבסיס – עקרונות צירופי המזון

    על ההזנחה –

    ניתוק רגשי – על הקורוציונה

    די לכאב

    ראיית המעמקים – כניסה לטרקלין או על החיים האמתיים.

    התודעה השלילית

    ביקורת מבזה

    על לחם חוקם של העסקים

    למה אני לא מצליח להתמודד

    מגיע לי – העדר הכרה במאמץ של השועט קדימה, בהחלט יכול להוביל לכישלונה של קריירה מזהירה.

    סוכרת כלייתית (נפרופתיה סוכרתית) כן, אפשר להחלים".

    כאבי גב – פתרון טבעי, עדין ופשוט לבעיה שלך

    כאבי גב לא דורשים ניתוח – רק מגע יד עדינה

    טיפול טבעי ופשוט בכאבי ברכיים

    אי ספיקת כליות – צום חלבונים

    צום חי – הוא תרופה טבעית. אזהרה לקטונים (Lactones) –

    אי ספיקת כליות מתוקה: (נפרופתיה סוכרתית) אפשר לצאת בשלום מהצרה המסוכנת לסוכרתיים – צום חי

    אי ספיקת כליות – מתכונים לדיאטה מאוזנת – טעימה להשתגע.

    אילוף הכליות הסוררות – איך להחלים מאי ספיקת כליות להקליק כאן

    "אילוף הכליות הסוררות" תחילת פרק א

    ההמשך לפרק א' של "אילוף הכליות הסוררות"- כאן.

    פרק ב'

    פרק ג'

    נשלח ב כללי, מזון מחלים

    קרום התא – הממברנה והדלקת הכרונית

    דלקת חריפה מתבטאת בדרך כלל בסימנים המוכרים של חום, נפיחות, כאב, אדמומיות/אודם ואובדן התפקוד התקין. מדובר במחלה שיכולה להתפתח למחלה מאוד קשה. המחלה קורת ומתחילה בקרום התא – בממברנת התא – שבאיור למעלה ולכן קל למנוע אותה – ובעזרת אנטי אוקסידנטים כגון תזונה עשירה בנוגדי חמצון או אפילו תוספי מזון כגון ויטמין סי במינון גבוה לצד ויטמין B12, ALA, קו אנזים Q10 וויטמין E, A, (אסור ליטול ויטמין A כתוסף, רק מתזונה) אבל ללא תרופות, כי הן מיצרות ברוב המקרים רדיקלים חופשיים שרק פוגעים בממברנה ועל כך ויותר מכך במאמר זה מאת ירון מרגולין מייסד לחיצות ההחלמה – קריאה נעימה.
    מקור צילום מסך – _Image credit: "Components and structure: Figure 1," by OpenStax College, Biology (CC BY 3.0)._

    קרום התא או ממברנת התא (באנגלית: Cell membrane) הממברנה היא קרום דק וגמיש שמקשר ומגן על התא בין ומסביבתו כולל מפני כניסה של חומרים לא רצויים מבחוץ, למשל וירוסים ומווסת את ריכזי המלחים בתא כדי לשמור על איזון כימי וחשמלי בתוכו. לכל תא יש ממברנה למעשה זו מעטפת שומנית, דרכה התא מתקשר עם סביבתו. וכאשר המעטפת נפגעת והיא נפגעת, כפי שנראה מיד הרבה מאוד בכל יום כי כל רגע מתרחשת איזו התקפה בגוף על הממברנה – מתפתחת דלקת.

    דלקת חריפה היא מחלה.

    ודלקת חריפה כרונית היא מחלה שנקשרת ישירות באבדן גמישות העורקים ובמחלות שמתפרצות ממנה: שבץ מוח, אי ספיקת כליות, דלקת פרקים, טרשת עורקים, אלצהיימר, דלקת כרונית בדרכי הנשימה וכן במצבי אלרגיה ואסתמה וכל סוגי מחלות הלב. הבסיס למחלות אלו פגיעה בדופן התא – בעיקר בתא שעוטף את העורקים – באפיתל או בדופן תאי האנדותל – התפרצות המחלה: בכליות, בלב, בריאות, במוח – תלויה למעשה בדופן התא שנפגע בצינור הדם או האוויר או השתן או העיכול שנמצא באותו אבר או מוביל לאותו אבר שחלה – נושא שהרחבתי עליו כאן.

    המחלה קורת בממברנת התא – קרום התא נקרע וקל לתקן את הפצע הזה ולמנוע אותה – ובעזרת אנטי אוקסידנטים אבל ללא נטילת תרופות, כי הן מיצרות, ברוב המקרים, רדיקלים חופשיים שרק שבים ופוגעים בממברנה ועל כך בהמשך המאמר.

    מבנה העורקים – לעורקים שכבה פנימית מצופה ברקמה עדינה, שבנויה משכבה אחת של תאים – שכבה זו מכונה אנדותל. מתחתיה נמצאים השרירים (השרירים החלקים) – שכבה שנייה היא של שרירים. בין שתי השכבות הללו, מצוי חלל – המעבר שבין – החלל התת-אנדותליאלי. בחלל התת-אנדותליאלי מתחילה המחלה של הסתיידות העורקים ואבדן גמישותם, אבל בכדי שאזור זה יפגע על הממברנה – דופן התא להיפגע תחילה – על נושא זה מאמרי "קרום התא והדלקת הכרונית".
    האבחנה לירידה בתפקוד של האנדותל מאוד חשובה להבנת המחלות הכרוניות הקשות. בעזרת תוצאותיה נתנים לך התרופות – האבחנה נעשית על ידי בדיקת תגובת העורק לחומרים המגרים הפרשת חנקן חמצני שסימנו NO מ​האנדותל (NO – Nitric oxide) מדובר בחומרים כגון:  אצטילכולין (משמש מוליך עצבי בין תאי העצב המוטוריים והשרירים, האצטילכולין משמש כמעורר הגורם לשרירים להתכווץ), L-Arginin (ל-ארגנין מיוצר בעיקר בכליות, הוא יעיל בהזרמת דם לכלי דם קטנים בפריפריה ולכן מסייע בתפקוד מיני של גברים, ויש לו השפעות מיטיבות נוספות על בריאות לב וכלי דם) או ברדיקינין (BK).
    יש לזכור שהשריר החלק סביב כלי הדם יכול לעבור התכווצות או הרפיה, בהתאם לצורכי האיבר שאותו משרת כלי הדם: לב, ריאות, כלייה וכד'. ההתכווצות וההרפיה נעשות באמצעות מנגנון של הפרשת NO (חנקן חמצני) מ​האנדותל (שכבת התאים שמצפה את החלק הפנימי של כלי​​ הדם, צינורות הלימפה, העיכול והמרה – תהליך זה מתרחש כל הזמן וכל יום, אבל רק אם קרום התא – הממברנה שלם ולא פצוע. הגוף יודע לתקן פצע שנוצר בקרום התאים, וזאת בעזרת חומרי מזון מחלימים ביניהם ויטמין C, גלוטתיון ויסוד מזון שנמצא בנבטי ברוקולי. במצבי פציעה באנדותל המנגנון שמגרה הפרשת NO באנדותל נפגע. פגיעתו מתרחשת בשלבים מוקדמים מאוד של אבדן גמישות העורקים, כאן מתרחש המעבר מדלקת למחלה כרונית מאוד קשה – נושא זה מאוד חשוב להבנת ההחלמה בימנו, החלמה ללא תרופות, ולכן גם הרחבתי עליו במאמר נפרד "עורקים גמישים" הקישור אליו נמצא – כאן. בעקבות הנזק הזה ישנה הפחתה בהספקת הדם – מה שפוגע באיבר שמקבל את אספקת הדם המופחתת. זיהויו מוקדם מאפשר להקדים את הטיפול בגמישות העורקים בעזרת מזון כתרופה טרם נוצר נזק לאברים.
    בשיטה פשוטה יותר בודקים את תגובת עורק שקע המרפק (הברכיאלי בזרוע) ללחץ של שרוולית מדידת לחץדם על הזרוע (Flow mediated vasodilatation), משקפת גמישות של עורקים ואלסטיות של קרום תאי האנדותל, בעזרתה אנו רואים עלייה בהפרש בין לחץ הדם הסיסטולי (לחץ הדם הסיסטולי הוא הלחץ בפסגת הגל, למשל 120, תקין) ללחץ דם הדיאסטולי (תחתיתו או קרקעיתו של הגל, 80 – תקין). הפרש הגדול מ-40 מלמד על מחלה של קשיות עורק, וירידה בתפקוד האנדותל גם על קרעים בממברנות ועל יתר הומוציאסטין. נחזור למדידת לחץ הדם: המספר 40 תקין. את המספר התקין שמלמד על תפקוד מיטבי של הממברנות ומערכת תיקון הקרעים והפצעים שבה, אנחנו מקבלים מחיסור בין הערכים שהתקבלו על-ידי המדידה הזו, שבמענו במכשיר מדידת ל"ד, למשל: 120 ו 80. החיסור ביניהם נותן 40. 120-80 =40. מד זה מכונה גם לחץ הדופק. לחץ דופק של 50, 60, 70 ואפילו 80 מצביע על פגיעה באנדותל: קרעים בממברנות, דלקת וכיווצי שרירים כרוניים של דופן העורקים. מדד זה בהחלט חוסך בדיקת תגובת העורק לחומרים המגרים הפרשת חנקן חמצני שסימנו NO. (יש לזכור 40 הוא לחץ הדופק התקין).–אותו מכשור מאפשר לנו גם למדוד את מהירות הגל, שהיא ביטוי לקשיות העורקים, הוא גל של לחץ –Pressure Wave – במדידה בזרוע הדם [הגל החוזר לא גורם לעליית הלחץ הדיאסטולי (הנמוך ממילא)], אלא גורם לעלייה נוספת של לחץ הדם הסיסטולי [הגבוה ממילא בחולה מבוגר הסובל מאפיתל (אנדותל) פגוע, דופן תאים פצועה, וקשיות העורקים]. העורקים אלסטיים, והגל נע באטיות, משום שגל הלחץ נע לאט בעורקים אלסטיים (כי הוא יוצר גם תנועה רוחבית – התרחבות קוטר העורק האלסטי – ולא רק תנועה קדימה!). באדם חולה ומבוגר שתזונתו גרועה זה שנים רבות וסובל מטרשת העורקים – ואנדותל פגום שבירת הגל והופעת הגלים החוזרים – Reflected Waves – מתרחשת מוקדם יחסית (טרשת עורקים, היצרות עורקים, אובדן גמישות העורקים), וגל הלחץ נע במהירות. ככלל בעורקים קשיחים, שבהם הגל נע קדימה אך אינו גורם להרחבה של קוטר העורק, בשל קשיות עורקים הגל נע מהר יותר! השבירה המוקדמת והגל המהיר גורמים לגלים החוזרים לפגוש את הגל הנע קדימה, בעודו בתחילת הסיסטולה, ול"התנפץ" עליו. התזמון הזה מדיד. וכשהוא תזמון בעייתי, הממברנה פצועה. הגל החוזר לא גורם לעליית הלחץ הדיאסטולי (הנמוך ממילא), אלא גורם לעלייה נוספת של לחץ הדם הסיסטולי (הגבוה ממילא בחולה מבוגר הסובל מ-Isolated Systolic Hypertension). מבט במכשיר המדידה יראה לחץ דם של, למשל 74/150 = פגיעה באנדותל וקשיות העורקים. עוד על כך – כאן .

    כאשר האדם ניזון ביתר חלבונים במיוחד מהחי, אבל גם מהצומח פעולתן המבורכת של חומצות השומן אומגה 3 ו 6 אשר בונות את הממברנה ומשתחררות ממנה לזרם הדם עקב חדירת הממברנה ומשמשות קול זעקה אשר מתניע את התגובה החיסונית – מתעכבת ומי שמתעצם זו ההתקפה על הממברנה.

    הסרטונים הקצרים שלפנינו מתארים את המבנה, המאפיינים והתפקידים השונים של קרום התא – הממברנה.

    כל דלקת נוצרת ממתקפה על הממברנה. דלקת חריפה היא מחלה. המחלה קורת בממברנת התא!
    התקפה נגיפית על התא כרוכה בשתי פעולות של חדירה וניקוב של הממברנה. ראשית בהדבקה כאשר הנגיף מחדיר את החומר הגנטי שלו אל התא (או חודר בעצמו) ושנית כאשר וירוסים חודרים לתא משתכפלים ומתרבים בתוכו על ידי התא עד שהם מפוצצים את הממברנה ויוצאים דרך הפצע שיצרו בה לזרם הדם. חומצות השומן אומגה 3 ו 6 הבונות את הממברנה משתחררות עקב חדירת הממברנה ומשמשות קול זעקה ומתניעות את התגובה החיסונית, אשר בתנאי בריאות תכחיד את הנגיף תוך שעות או ימים ספורים. כאשר האדם ניזון ביתר חלבונים במיוחד מהחי, אבל גם מהצומח פעולה זו מתעכבת ומי שמתעצם זו ההתקפה על הממברנה. מאחר שזו רק אחת הדרכים להתקפה על ממברנה ורוב הדרכים נקשרות ברדיקלים חופשיים [מקור1, מקור2, מקור3] הוא הנושא שאדון בו במאמר זה – מרגע שמזהים דלקת בגוף חל רגע הקורא לנו לעצור ולשנות באופן מיידי וקיצוני את הרכב התזונה שלנו, או לכל הפחות להשתמש בתוספי מזון חזקים.
    מבנה התא – צילום מסך מויקיפדיה

    הממברנה דקה מאד, בערך 2 ננומטר עובייה והיא מהווה מחסום בפני בפני רעלים ווירוסים ומלכודת של רעלים, רדיקלים חופשיים ופתוגנים (נגיפים, בקטריות) שבאים אליה מהדם ומבקשים לחדור לעיתים באקראי אל תוך התא. כמלכודת לחומרים רעילים היא פועלת באופן פסיבי על ידי שפע של בליטות תאיות, או באופן פעיל על ידי דימום הקרום. חומרי מזון חייבים להיכנס ופסולת לצאת מהתא כשהממברנה מאפשרת זאת. מחלה ובריאות האדם נקבעות במידה רבה מאוד על ידי בריאות הממברנה. 

    הממברנה מורכבת ממספר מולקולות אורגניות והראשונה שכדאי להכיר ביניהן שומנית – היא מכילה ליפידים כלומר שומנים ומכונה: פוספוליפיד (Phospholipids פוספוליפידים מהווים את המרקם הבסיסי של קרום הפלזמה, מכונה גם ממברנה) פוספוליפיד הוא ליפיד שומן והחלק ההידרופילי, או "אוהב המים" של פוספוליפיד – הוא ראשו, המכיל קבוצת פוספט (זַרְחָה) טעונה שלילית וכן קבוצה קטנה נוספת (בעלת זהות שונה, "R"), שעשויה גם היא או להיות טעונה חשמלית או קוטבית. "הראש" הזה עשוי מגליצרול, שני זנבות מחומצת שומן וקבוצת ראש הקשורה כאמור לפוספט.) מולקולות הפוספוליפיד מתחלקות, אם כן, לשני אזורים: ראש וזנב כאשר הראש טעון פולרי – נמשך למים (מורכב מגליצרול וקבוצה זרחנית) ושרשרת שומנית ארוכהחומצות השומן הן הזנב. הזנב לא אוהב מים בכלל הידרופובי. עקב כך, הפוספוליפידים שבקרום התא מסודרים בשתי שכבות כאשר בכל שכבה הראשים ההידרופיליים פונים לכיוון הצד החיצוני של קרום התא – כלומר פונים כלפי חוץ, ונוגעים בנוזל המים (המימיים) בתוך התא ומחוצה לו. לכיוון הנוזל החוץ תאי, ובצד השני של קרום התא זה שפונה פנימה אל הציטופלזמה שבתוך התא והזנבות (הזנבות הן החומצות השומניות הארוכות והלא קוטביות שלו) שנמשכים מהראשים (החלק שלא אוהבים בכלל מים) – פונים זה אל זה ואל מרכז קרום התא. זנבות החומצות השומניות יכולות ליצור אינטראקציה בקלות עם מולקולות אחרות שאינן קוטביות, אך לא עם מים. בגלל זה, חיובי יותר מבחינה אנרגטית שהזנבות השומניות ישארו עמוק בתוך הקרום, שם הם מוגנים מהמים שמסביב. כהערה ראוי לציין שמבנה זה מהווה מחסום טוב בין פנים התא לחלקו החיצוני, מכיוון שמים וחומרים קוטביים או טעונים אחרים אינם יכולים למעשה לחצות בקלות את הליבה ההידרופובית הזו של הממברנה [מקור]. הראש הטעון יוצא למעשה מהדופן ובא במגע עם הנוזל שבתוך התא ומצידה השני של קרום התא עם הנוזלים -החוץ-תאיים שבהם מתרחש עולם שלם שהמדע רק מתחיל לפענח אותו – נושא שהרחבתי במאמרי על נבטי הברוקולי ועל היכולות המופלאות של הגוף להחלים פצעים בעזרתו וזה נושא מאוד קרוב לנושא מאמרי זה – על נבטי הברוקולי כאן וכאן עשרת המזונות הבריאים ביותר לחולי כלייה – צרור נבטי הברוקולי והסולפורפאן חלק – 5.

    הזנב שהוזכר הן החומצות השומניות (אומגה 3 ואומגה 6 מאוד מוכרות כיום. אלו חומצות שומן חיוניות רב-בלתי-רוויות (PUFA) שהגוף כמעט שלא יכול ליצור בעצמו ולכן אנו צורכים אותן דרך המזון. והן בולטות בין השומנים שמרכיבים את קרום התא – וכשהן נפגעות חייבים להוסיף אותן דרך המזון – בלעדי תוספים אלו תיחרב דופן התא – אבל על כך להלן) הן (שדוחות את מולקולות המים) נשארות קבורות בעומק קרום התא רחוק מהנוזלים כפי שנראה באיור למעלה ובווידאו למטה – בממברנה עצמה הן גם באות במגע רק זו עם זו. מקור האיור – ויקיפדיה

    המבנה הזה של הדופן, כפי שהווידאו הנמצא למטה מראה, מאפשר ליצור שכבה כפולה של שומנים (ליפידים), כך שהחומצות השומניות פונות כלפי פנים והראש הטעון כלפי חוץ. יש לזכור שמים נמצאים לרוב בגופנו. לכן גם הקרום של התא בהגדלה נראה כים של שומן בו צפים קרחונים. קרום זה גמיש כטרמפולינה. צורה זו מכונה מודל הפסיפס הנוזלי The fluid mosaic model – על פי מודל הפסיפס הנוזלי, קרום הפלזמה הוא פסיפס של רכיבים – בעיקר פוספוליפידים (שומנים), כולסטרול וחלבונים (חלבוני הממברנה – חלבוני הממברנה עשויים להתרחב באופן חלקי לקרום הפלזמה (The plasma membrane – שם נוסף לקרום התא), לחצות את הממברנה לחלוטין, או להיות מחוברים באופן רופף לפנים הפנימיים או החיצוניים.)- כל המרכיבים של קרום התא נעים בחופשיות בנוזל ובמישור הקרום. הליפידים מחליקים כאן זה לצד זה, כך שכל המבנה דינמי והחלבונים והסוכרים צפים בתוכו כמו קרחונים בים, במילים אחרות, תרשים של הממברנה (כמו זה שלמטה) הוא רק תמונת מצב של תהליך דינמי בו הזרחניים והחלבונים גולשים ללא הרף זה כלפי זה. באופן מעניין, נזילות זו אומרת שאם מכניסים מחט דקה מאוד לתא, הממברנה פשוט תיפרד ותזרום סביב המחט; לאחר הסרת המחט, הממברנה תזרום יחד בצורה חלקה [מקור]

    בנוסף, הממברנה מכילה גם שומנים שנקראים "כולסטרול" הכולסטרול הוא ליפיד נוסף המורכב מארבע טבעות פחמן שהתמזגו, ונמצאים לצד פוספוליפידים בליבת הממברנה, כלומר הכולסטרול הזה קבור כמעט במלואו בממברנה ומסייע בעיקר לייצב אותה. בטמפרטורות נמוכות, הכולסטרול מגביר את הנזילות על ידי שמירה על פוספוליפידים מלהיצמד בחוזקה זה לזה, ואילו בטמפרטורות גבוהות הוא למעשה מפחית את הנזילות שלה.

    פחמימות
    פחמימות הן המרכיב העיקרי השלישי בממברנות התאים. באופן כללי, הן נמצאות על פני השטחים החיצוניים של התאים והם קשורים לחלבונים. שרשראות פחמימות אלה עשויות להיות מורכבות מ 2-60 יחידות מונוסכריד ויכולות להיות ישרות או מסועפות. במילים אחרות על הממברנה נמצאות גם מולקולות סוכר גדולות, וחלבונים רבים שנמצאים בתוכה או בקשר חיצוני אתה. לעתים קרובות נוצרים קשרים בין הסוכרים (גלוקוז) לחלבונים – כך מתקבלים הגליקופרוטאינים (גלוקוז מחובר עם פרוטאין Glycoprotein) או לשומנים לליפידים (ויוצרים גליקוליפידים). הסוכרים הקשורים אל החלבון יכולים לגרום לשינוי במבנה המרחבי שלו, ובכך לשינוי תכונותיו. והחלבונים שפעולתם בתוך הקרום משתנת לפי הדרישה לפעולה מחוץ לתא. הם בולטים מהקרום החוצה – ומתקשרים עם מערכת החיסון. דוגמה לחלבונים כאלה הם הקולטנים (רצפטורים), אשר קולטים אותות מבחוץ למשל שוירוס מתקרב אל הממברנה ומעבירים אותות אזעקה למערכת החיסון או שזועקים אותן אל התא פנימה. דוגמא נוספת לחלבונים כאלה הטרנספורטרים והתעלות שמעבירים יונים ספציפיים בין הנוזל התוך-תאי לנוזל החוץ-תאי ולהפך למשל בתהליך תיקון הפצעים שהוזכר לעיל. בצפייה בסרט ניתן ליהנות מהמבנה המופלא הזה – אפשר להוסיף תרגום [מקור]

    אינדקס אומגה 3.

    אומגה 3 – שני הסוגים EPA וגם DHA מרכיבים חלק מהממברנה ומהוים כ-8% מקרום התא באדם בריא, מה שנקרא אינדקס אומגה 3. מדובר במדד – אינדקס אומגה 3 שבחולים כרוניים נמצא נמוך יותר. ברגע שיש פגיעה של נגיף בממברנה, ה-EPA משתחררת לזרם הדם ומהווה את פעמון האזעקה הראשון למערכת החיסונית שיש פגיעה בתאים וברקמות.

    אומגה 3 איננה נוגדת חמצון ואיננה נוגדת נגיפים אבל היא כן מהווה את הדגל האדום שמזעיק את מערכת החיסונית לפתור את הבעיה. מחסור ב-EPA גורם לכך שבפגיעה בקרום התא (ממברנה) תשתחרר לדם גם חומצה ארכידונית שהיא אומגה 6.

    האומגה 6 מדליקה פעמון אזעקה שונה ואחר (מהפעלת האומגה 3) למעשה זה פעמון אזעקה היסטרי אשר גורם למערכת החיסונית לפעול בצורה היפר אקטיבית.

    כאשר הממברנה מותקפת הן על-ידי וירוס או על-ידי מחמצן רב עצמה (רדיקל חופשי) פעמון זה מופעל. יש ומתקבלת פעילות יתר של מערכת החיסון ובמקרים רבים היא מסוכנת. במקרים כמו במחלת הקורונה אירוע כזה מתרחש וכן במחלות כרוניות [סרטן, אלצהיימר, אי ספיקת כליות, דלקת פרקים, גרונולומה (דלקת) של הכבד ואפילו בצקות ברגליים] יש מחסור מתמיד באומגה-3 -EPA ולכן המערכת החיסונית פעילה מדי ותוקפת את הגוף ומקשה על ההחלמה – ומכאן הדרישה לתוסף המזון כלומר פעמון אזעקה כל הזמן מופעל וקורא לפעולה של מערכת החיסון: תקוף, תקוף, תקוף – ובאין אויב היא תוקפת את מה שנמצא שם – תוסף המזון חומצה אלפא ליפואית (ALA) אשר מיוצרת בכבד מומלץ במצבים כאלה, על-מנת להרגיע את פעמון האזעקה. מהחומצה האלפא ליפואית (שמיוצרת בכבד) הגוף מסנטז אומגה 3 ואומגה 6. יחד עם זאת– מחסור באומגה 3 (כפי שהוסבר לעיל) הוא תנאי הכרחי לתגובה תוקפנית באין אויב על הגוף עצמו – היא התגובה האוטואימונית כרונית ומשום שמחקרים רבים הוכיחו שאינדקס אומגה 3 בחולים כרוניים נמוך יותר, נפוצה כל כך ההמלצה ליטול אומגה 3 ואומגה 6 לשמירה על בריאותך במצבי דלקת ומחלות כרוניות קשות כאי ספיקת כליות, טרשת העורקים, מחלות לב וכלי דם (CVD) גם מחלות וסקולריות של הריאה. אני נוטה להתחיל במתן חומצה אלפא ליפואית (ALA) יום יומית במינון של 600 מ"ג.

    במקרים בהם הממברנה מותקפת הן על-ידי וירוס או על-ידי מחמצן רב עצמה כמו במחלת הקורונה או בנטילת סטטינים, אנטיביוטיקה, ומשככי כאבים פוגשים בירידה ומחסור באומגה – 3 ב-EPA, מה שגורם לקרום התא (ממברנה) לשתחרר לדם גם חומצה ארכידונית שהיא אומגה 6. ואז וכן במחלות כרוניות [סרטן, אלצהיימר, אי ספיקת כליות, דלקת פרקים, גרונולומה (דלקת) של הכבד ואפילו בצקות ברגליים, ודלקת במעיים] לא רק שיש מחסור מתמיד באומגה-3 -EPA הפעמון מזדעק ופוקד תקוף תקוף כך נוצר מצב בו המערכת החיסונית פעילה מדי ותוקפת את הגוף ומקשה על ההחלמה.

    אחד היתרונות העיקריים של שמן קריל (סרטנים דמויי שרימפס קטנים) הוא שחומצות השומן אומגה 3 קשורות לפוספוליפידים, בעוד שבשמן הדגים הן קשורות לטריגליצרידים. פוספוליפידים מסייעים לחומצות אומגה 3 להשתלב טוב יותר בקרומי התא. בהתחשב בכך שהתאים שלנו עשויים מסוג זה של שומנים, אומגה -3 משמן שמקורו בסרטנים דמויי שרימפסים הקטנים – קריל יכולה להשתלב בצורה קלה יותר, מהירה ובכל תא בגופנו. צילום מסך מתוך המאמר How did Krill win out over fish oil? With phospholipid factor! כאן.
    לאחר צריכה של חומצות שומן אומגה 3 בתזונה מדגי ים צפוני, זרעי פשתן ותוספי מזון, הן משולבות בקרומי התא שבכל רקמות הגוף. למעשה, מרבית הממברנות התאיות צוברות חומצות שומן אומגה 3 בכמויות שעולות בהרבה על התוכן היחסי שלהן בתזונה, ותוכן חומצות השומן הללו בממברנות של הרקמות בגוף האדם מעיד בדרך כלל, על הצריכה היומי הממוצע שלו של אומגה 3 [מקור]
    באיור למעלה אומגה 3 משולבות בתוך הדופן הדו-שכבתית – זרחנית של התא.
    חומצות שומן אומגה 3 יכולות לשנות ומשנה את הביטוי של גנים וחלבונים, היא גם יכולה לשנות את פעילות חלבון הממברנה ולפעול כמאגר למולקולות ביו-אקטיביות ולהזדעק ולקרוא לעזרת מערכת החיסון כשהדופן נפגעת. האיור מאת: ליאן פריסן וניקולאס ווולידג
    האומגה 3 גליל – הינה תוצר ברמה איכותית. גיא בן צבי עומד בראש החברה וידען חוקר, הגם שמעודד צריכת יתר של חלבונים מהחי הוא אדם מעמיק שאפשר להתייעץ אתו בנושאי בריאות ואומגה 3 בפרט – הקישור לאתר אומגה 3 גליל כאן.

    פגיעה בשומנים הבונים את קרום התא יכולה לגרום למותו של התא ומשום כך נדרשת מערכת הגנה על התא, על דופן התא ובעקיפין על ומבני הממברנה שבונים אותה.

    הנוטריאנטים שמקורם במזון המרפא ובייצור עצמי (בעזרת מזון מרפא) מגנים על הממברנה כדי שהתאים לא יתפרקו ולא נחלה בדלקת שסופה מחלות כרוניות ומוות

    בגופנו מערכת שלמה של נוטריאנטים (חומרים שמגיעים מהמזון שגופנו אינו מייצר לבד) האחראים על הגנת הממברנה. ביניהם חומרים שהגוף מייצר בעצמו כמו גלוטתיון וויטמין B12 או חומצה אלפא ליפואית. ALA שמפעילה יצור עצמי של אומגה בגוף ופעילה הן בזרם הדם והן בקרומי התאים או חומצות שומן כמו אומגה 3 ו 6 שהגוף שואב מהמזון ויטמינים כמו E,A,C (הערה: אסור ליטול כתוסף ויטמין A), וכן עוד מערכת של חומרים שהגוף כן מיצר לבד כמו – סופראוקסיד דיסמוטאז SOD, הוא אנזים, הנמצא בציטוזול, בגרעין התא ובמיטוכונדריה. הנוטריאנטים פועלים בדם ובנוזל החוץ תאי כאשר ויטמין E ו-סופראוקסיד דיסמוטז (SOD), פועלים גם בתוך התא לצד החומצה האורית שפועלת בתוך התא וכן קואנזים Q10. יש לדעת שכאשר חומצת השתן היא החומצה האורית נמצאת ברמתה התקינה, כשהאדם צורך כמות נכונה של חלבונים (כ 35 גרם בלבד ליום, לאדם בריא גם 45 גרם, לא יותר!) היא משמשת כחומר נוגד חמצון הפועל בתוך התא ומסייע לשמור על תקינות כלי הדם [מקור].

    מעטים יודעים שחומצת השתן היא החומצה האורית ברמתה התקינה, משמשת כחומר מחלים, נוגד חמצון הפועל בתוך התא ומסייע לשמור על תקינותם של כלי הדם.

    המחסור בנוטריאנטים שכיח וכרוך בהרגלי תזונה גרועים במיוחד. אבל לצורך הדיון בדלקות, מחלות כרוניות וזיהומיות חשוב רק מה שקורה מחוץ לממברנה ובתוך הממברנה עצמה לצד הנזקים והדרך לתקנם היא כמובן האתגר הגדול.

    במחלות כרוניות הדלקת דלקת סטרילית כלומר, מקורה במחמצן חזק שמקורו לרוב בנטילת תרופות.

    במחלות כרוניות הדלקת הינה בדרך כלל דלקת סטרילית כלומר, מקורה במחמצן חזק שמקורו לרוב בנטילת תרופות ולא במקור חיצוני.

    בדלקת כרונית מתרחש נזק רב לקרומי התאים בה בעת מתקיימת רמה גבוהה של רדיקלים חופשיים בדם (הוא הנקרא גם עומס חמצוני או oxidative stress), וזאת משום שהגוף מתקיף את ממברנות התאים שמרכיבים את האיבר שבו קיימת הדלקת, נושא שהוסבר למעלה: כאשר הממברנה מותקפת הן על-ידי וירוס או על-ידי מחמצן רב עצמה (רדיקל חופשי) פעמון אזעקה מופעל, הווה אומר ירידה באומגה-3 ומחסור ב-EPA גורם לכך שבפגיעה בקרום התא (ממברנה, אשר מותקפת על ידי רדיקלים חופשיים) תשתחרר לדם גם חומצה ארכידונית שהיא אומגה 6. למשל, ברקמות החיבור בדלקת מפרקים, בדופן כלי הדם בטרשת עורקים, בדרכי הנשימה באלרגיה ואסתמה, בעור באסתמה של העור (אטופיק דרמטיטיס) גם בגסטרואנטריטיס (זיהום של הקיבה והמעיים), או במוח ב-ADHD ואוטיזם גם בנפרונים באי-ספיקת כליות וירידה במדד ה- GFR. יש לשים לב שבמחלות כרוניות הדלקת איננה מכילה פתוגן חיצוני. בשפת הרפואה זו “דלקת סטרילית”. ומקורה חמצון

    ROS

    החמצן הוא יסוד של חיים. נוצר כאן מצב אירוני שהחמצן שמשמש בסיס לחיים כשהוא נכנס לגוף שלנו כיסוד הכרחי לכל החיים, במצבים מסוימים, יש לו השפעות מזיקות לבריאותנו. [מקור]. מרבית ההשפעות החמצוניות שעלולות להזיק ולהרוס אברי גוף ואף להרוג נובעות מהיווצרותם ופעילותם של מספר תרכובות כימיות, המכונות ROS The Robot Operating System   [Oxford University Press, Oxford (1999)], אשר נוטות לתרום חמצן לחומרים אחרים, הוא אשר מכונה חמצון. בהחלט המחמצנים שמכונים רדיקלים חופשיים ונוגדי חמצון שמבטלים את השפעתם ההרסנית הפכו למונחים נפוצים בדיונים מודרניים על מנגנוני מחלות. [מקור] ההתגברות עליהם היא אתגר של רפואה עכשווית [מקור].

    הרדיקלים החופשיים המכילים חמצן הם שיוצרים את הנזקים הגדולים במצבי מחלה מכונים הידרוקסיליים ROH, וכן רדיקל אניון סופר-חמצני [אניון סופראוקסיד, תוצר של הפחתת חמצן באלקטרונים, אשר בא כמבשר רוב ה- (ROS)], מי חמצןסינגלט חמצןהיפוכלוריטרדיקל תחמוצת החנקן ורדיקל פרוקסיניטריט [מקור]. אלה מינים בעלי תגובה גבוהה מאוד, המסוגלים לפגוע בגרעין ובקרומי תאים של הגוף. הם שהוזכרו לעיל, כמסרטנים והם פוגעים ב- DNA, חלבונים, פחמימות ובליפידים (השומנים, כולל אלו שבדופן התא כמו האומגה והכולסטרול). [מקור] יש והרדיקלים החופשיים מציפים את יכולתו של הגוף לווסת אותם, או שהאנטי אוקסידנטים חסרים, נוצר מצב קשה המכונה לחץ חמצוני [מקור]. רדיקלים חופשיים משפיעים בכך לרעה על שומנים, חלבונים ופחמימות כשהם מפעילים גם כוחות הרס על ה –DNA.
    רפואת הממסד החלה לחפש פתרון לבעיה קשה זו. המחשבה הובילה אותה אל התעשייה של התרופות והיא ביקשה מקור חיצוני לנוגדי חמצון, תרופה ותרכיז גאוני או קדוש שיכול לסייע לה בהתמודדות עם לחץ חמצוני זה [מקור]. אבל זה כשל, לצערנו דווח לאחרונה, כי נוגדי חמצון סינתטיים כמו הידרוקסיטולואן בוטילציה והידרוקסיאניזול בוטיליים מסוכנים לבריאות האדם [מקור]. נחזור כנראה, למרות התנגדות של רפואת הממסד, לתזונה המחלימה – מותאמת אישית, שמוכיחה את יעילותה.

    דלקת כרונית שמקורה ברדיקלים חופשיים בדרך כלל לא הורגת אבל כן גורמת לאי נוחות וכמעט תמיד היא מלווה בצריכת תרופות כרוניות כמו קורטיזון (סטרואיד) מדכא דלקת ידוע, תרופות נוגדות דלקת לא סטרואידיות (NSAIDS) כמו אספירין ואיבופרופן, או תרופות פסיכיאטריות כמו ריטלין, ציפרלקס, ריספרדל וכדומה. כל התרופות הללו מיצרות בעצמן עומס חמצוני נוסף וקבוע בדם מכיוון שהן מתפרקות לרדיקלים חופשיים על ידי אנזימי הכבד (למשל ציטוכרום P450) לפני שהן מסולקות על ידי הכליות בשתן. והלחץ החמצוני מחריף את הפגיעה בממברנה וזו מעצימה את הדלקת שמביאה את רוב החולים להתחנן על תרופה נוספת שמנציחה את מצבם.

    Detail from The Procession of the Trojan Horse in Troy by Domenico Tiepolo (1773), inspired by Virgil's Aeneid מקור הצילום כאן

    הפגיעה בממברנות היא דבר טבעי

    הפגיעה בדופן התא שחיכה ודבר טבעי. היא המתרחש כל יום כל דקה ולא רק בגלל החמצון והרדיקלים המשתוללים. ספורט – הרמת מטען כבד כן, בהחלט עומס פיזי כמו תנועה קורעת את קרום התא וכמובן מכה ופציעה שיכולות להביא לחדירה אקראית של פתוגנים כמו חיידקים, וירוסים ורעלנים ואלו מתפרצים אל תוך הגוף. כאשר הממברנה של תא כלשהו בגוף נפגעת, היא משחררת EPA אשר מזעיק את האומגה-6 ומעורר את המערכת החיסונית לפעול נגד הפולש הזר. במהלך זה כפי שצוין למעלה (שחרורה של אומגה-3 -EPA ובהמשך אומגה-6 למערכת הדם, עקב פציעת הדופן) נוצרים רדיקלים חופשיים – כלומר מכניסים את הפושע הביתה – מדובר בסוס טרויאני אשר נתן לטפל בו אבל רק בעזרת מנטרלים טבעיים מנטרלים אלו נמצאים בשפע במערכת נוגדי החמצון וסופחי הרדיקלים שנמנים על מערכת ההגנה והם הויטמינים:, E, C, A. והרב אמן הגלוטתיון נוגד-חמצון רב עצמה שהגוף מיצר, אבל רק כאשר תזונתו נכונה. הוא המכונה מזון כתרופה או יסודה של שיטת ההחלמה- וכזכור הגלוטתיון הוא אחד השומרים אשר פועלים בתוך התא. ובל נשכח את מוריד לחץ הדם האהוב קואנזים Q10, מסיס בשומן ומפורסם בתמיכתו בלב, במוח (לאחר שבץ מוחי) ובכבד, אבל הוא יודע גם להוריד לחץ דם גבוה. הוא נמצא בשמן קנולה, פולי סויה, באבוקדו, ברוקולי ובאגוזים גם בכבד עוף או בקר – ועוזר מאוד כאמור למעלה, להוריד לחץ דם גבוה ומגן על הכולסטרול מפני חמצון מזיק.

    רדיקלים חופשיים הם סוס טרויאני אשר מנוטרל בזריזות על ידי מערכת נוגדי החמצון וסופחי הרדיקלים החופשיים שנמנים על מערכת ההגנה והם הוויטמינים:, E, C, A. והגלוטתיון נוגד-חמצון רב עצמה שהגוף מיצר בעצמו, אם הוא זוכה לתזונה הולמת.

    מיץ ירוק מעטים יודעים שאפשר לצרף לסלט, למיץ הירוק עלי רקפת.
    מיץ ירוק מעטים יודעים שאפשר לצרף לסלט, למיץ הירוק עלי רקפת. המיץ הירוק מכיל ויטמין E (אלפא טוקופרול) הוא שומר סף של דופן התא. ויטמין E "מגן דופן התא – לא מוגדר כלל נוגד חמצון אלא "סופח רדיקלים radical scavenger. מאחר שהוא נמצא בממברנות ומתוכן הוא שולח "מלכודות" לתפוס רדיקלים חופשיים שמתרוצצים בתוך הנוזל החוץ תאי ו"לוכד" אותם אליו כדי שלא יחדרו אל הממברנה.

    שומרי הסף הנוטריאנטים המופלאים

    1. ויטמין E (אלפא טוקופרול) הוא שומר סף של דופן התא. הוא מסיס בשומן, בטוח מאוד לשימוש, בעל השפעה גדולה על מערכת החיסון ואחד מתפקידיו המרכזיים להגן על השומנים שמרכיבים את הממברנה: האומגה 3 והאומגה 6 מפני חמצון. ויטמין E "למעשה לא מוגדר כלל נוגד חמצון אלא "סופח רדיקלים radical scavenger. מאחר שהוא נמצא בממברנות ומתוכן הוא שולח "מלכודות" לתפוס רדיקלים חופשיים שמתרוצצים בתוך הנוזל החוץ תאי ו"לוכד" אותם אליו כדי שלא יחדרו אל הממברנה. ויטמין E נקבל בעיקר משמן שומשום, אוכמניות וחסה הנמנית על עשרת המזונות הבריאים ביותר לחולי הכליות – פרסמתי עליה כאן. וכן נקבל אותו מרוב העלים הירוקים או מתוסף תזונה: ויטמין E (אלפא טוקופרול). 

    גזרים – ויטמין A, ירון מרגולין בחנות אוכל בפטייה שבתאילנד ויטמין A נמצא בברוקולי אשר מכיל כמויות יפות של ויטמין A   (800 ל100 גרם), תרד (470), מלון קנטלופ (170), עגבנייה ומשמש (100), אפרסק (66), פפאיה (55), מנגו (40), אפונה (38). גזר הוא הירק שמכיל את הכמויות הגדולות ביותר של בטא-קרוטן: כוס מיץ גזר מכילה פי 450 בטא קרוטן מהמנה היומית הנדרשת וכן כבד בקר (8,300), שמן דגים (6,350), כבד עוף (3,950), שמכילים הרבה מאוד מעל לרמה הנדרשת של ויטמין A. 

    2. ויטמין A יושב פיזית בתוך הממברנה ומגן עליה מפני תהליכי חמצון פנימיים. הוא שומר הבית השני כאשר ויטמין E השומר הראשון בו. ויטמין A מתגורר בתוך דופן התא למקרה שוויטמין E לא בלם היטב את פלישתם של הרדיקלים החופשיים לתוך הממברנה. ויטמין A מגיע אלינו מפירות וירקות כתומים (גזר, דלעת בטטה, כרוב, פלפלים וברוקולי) או משומן בעלי חיים, כבד ומוצרי חלב (חמאה, שמנת, גבינות שמנות). לאחר ספיגתם של חומרים אילו מסוגל הגוף להפוך אותם לרטינול. החומרים הנמנים על משפחה זו הינם בטא-קארוטן, אלפא וגאמא קארוטן וכן בטא קריפטוקסנטין. בטא-קרוטן נספג בחלקו במעי, או שהוא מתפרק במעי לשתי מולקולות של רטינול. הרטינול עובר בתוך רקמת המעי הסבה לחומר בשם רטיניל-פלמיטאט המאוחסן בכבד. כאשר בגוף דורש ויטמין A מפורק חומר זה חזרה לרטינול ונישא בדם ע"י חלבון מיוחד המכונה RBP לרקמות השונות להן הוא נדרש שם הוא "מתיישב" בממברנה [מקור]

    הלימון (צילום מסך, ויקיפדיהמקור) הוא אחד מהפירות הכי בריאים לגוף שלנו. מעיכוב תהליכי הזדקנות, דרך עזרה בשמירה על המשקל ואפילו העלאת מצב הרוח וכתרופה נגד דלקות. הפרי החמוץ הזה עושה לכם טוב ומסייע בספיגת הברזל בגוף. מומלץ לצרוך את הלימון סמוך לאכילת מזונות העשירים בברזל, שכן הוא מעודד את ספיגתו. הלימון חשוב בחיזוק מערכת החיסון. הלימון עשיר בסיבי פקטין הגורמים לנו לשובע לאורך זמן ומורידים חשק לסוכרים. הלימון מאזן חומציות יתר – הוא שעוזר לשמור על מצבו הבסיסי של הגוף. הספרידין (Hesperidin) שמצוי בעיקר בקליפה הלבנה של לימונים וכן חומצה אלגית (פנול צמחים טבעי שנמצא בקליפה של פרי עץ הרימון) משפיעים על המבנה הכימי של תאי הכליה לטובה (במודלים סלולריים) על ידי הפחתת לחץ חמצוני ומניעה של הרס האינסולין. הטיפול בהספרידין (לא ליטול כתוסף ללא יעוץ) ובחומצה אלג'ית במינון של 5 מ"ג (5 מ"ג / ק"ג BW) ברקמת הכליה הראה ירידה משמעותית ברמת תכולת החמצון ובו זמנית רמה מוגברת של תכונות נוגדות חמצון בדרך להחלמה ברקמות הכליות [מקור]. הלימון מכיל גם כמויות יפות ( 53 mg ) של ויטמין C.

    3. ויטמין C ויטמין סי הוא נוגד חמצון חזק ביותר (נקרא – חומצה אסקורבית.  דומה במבנהו לגלוקוז.) וחשוב למחזור נוגד החמצון העיקרי של הגוף – הגלוטתיון. ויטמין סי משמש פקטור חשוב בייצור קולגן (המשמש כיסודות ברזל במבנים: גשרים, מגדלי מים ובתי מגורים) קולגן הוא חלבון מבני, גמיש אך לא אלסטי, המהווה את המרכיב העיקרי של הסיבים הלבנים ברקמות חיבור, דוגמת גידיםרצועותעורעצמותכלי דםמעיים וסחוס. מאחר שקולגן מרכיב בכל כך הרבה תצורות שכוללת גם את העור, וגם את מבנה הבסיס של כל כלי דם, סחוסים, עצמות, ופסיות הפגיעה בקולגן תגרום לחולשת המבנה ולדימום מכלי דם שהדופן החיצונית שלהם, בנויה מקולגן. הוא נמנה על מערכת ההגנה מרחוק על דופן התא. ויטמין C הוא סוג של סוכר מסיס מים ונמצא כל הזמן בזרם הדם ברמה קבועה פחות או יותר. בכל פעם שמולקולה של ויטמין E מתחמצנת על ידי רדיקל, ויטמין C סופח אליו את הרדיקל ובכך "ממחזר" את ויטמין E. הרמה הנאותה של C בדם מאד רגישה לתזונה בטווח של ימים. מספיקה הימנעות בת שבועיים מצריכת ויטמין C כדי לפתח מחסור. המחסור בוויטמין C גורם להרס הממברנות של התאים, וראשונות להיפגע הן הממברנות שבאות במגע הדוק עם הדם, כמו אלו שמצפות את צינורות הדם ושנמצאות בתאי האפיתל והאנדותל. רקמות חיבור כמו הרצועות והסחוס ותאי הדם עצמם רגישות מאוד למצב זה ונמנות על ראשוני הנפגעים מהעדר ויטמין C. יש לזכור כי ויטמין C מסיס מים, מה שאומר שלגוף אין מאגרים שלו והוא מופרש במהירות מהגוף, לכן אנחנו צריכים לקבל אספקה יומית טובה של ויטמין זה. ד"ר לינוס פאולינג ( How to Live Longer and Feel Better – 1987) שזכה בשני פרסי נובל, (הראשון בהם היה פרס נובל לכימיה 1954 על מחקריו בעניין טבעו של הקשר הכימי) פרסם את הספר החשוב ביותר על ויטמין C המליץ על נטילת 5 גרם ויטמין C ליום למניעת מחלות לב, ואף יותר על מנת לטפל במחלת לב קיימת. אין הוכחה מדעית לטענה שויטמין C משפיע לרעה על אבנים בכליות! "אני לא ראיתי בעשרים וחמש שנות שימוש בויטמין סי בכמויות מתונות, אפילו לא תופעת לוואי אחת". (ד”ר הרלינג מיכאל)

    ויטמין C נקבל מברוקולי, פלפלים וכרוב גם מפירות כמו קיווי, תפוז, לימון, אננס ואשכולית. במקרי מחסור קשים (כמו מחלה זיהומית) ולכן מומלץ ליטול אותו באופן קבוע מתוספי תזונה (המלצתי בבליעה ומהסוג "לא חומצי" באנגלית BUFFERED) ובמצבי דלקת כרונית קשה אף אינפוזיה לווריד. מחסור גדול בוויטמין C מתפתח במחלות זיהומיות קשות כמו הקורונה, והמחסור הזה הינו אחד הגורמים (לדעת רבים כיום) לתמותה מקורונה.

    4. גלוטתיון נוגד החמצון התוך תאי החשוב ביותר – הוא אחד הלוחמים החזקים ביותר ב-ROS.

    דופן צנרת הכליה תיקון עצמי – אפילו דופן צנרת הכליה העדינה והרגישה יכולה להחלים בעצמה – חלק ניכר מרקמת הכליה בנוי ממבנים מיקרוסקופיים עדינים שנקראים נפרונים. שמהווים את יחידת התפקוד הבסיסית של הכליות. הנפרונים מווסתים את כמות המים והמלחים השונים בגוף, משתתפים בבקרת לחץ הדם, שומרים על מאזן חומצה-בסיס בגוף ומסלקים חומרי פסולת. כל נפרון מורכב מפקעית של נימי דם (גלומרולוס), העטופה בקופסית על שם באומן. מתוך פקעית נימי הדם יוצא צינור ארוך ומפותל, שנקרא אַבּוּבִית הַכִּלְיָה (טובול, שנראה באיור למעלה: tubulus renalis) היא מקטע תפקודי בנפרון האמון על ספיגת מים, מלחים וחומרים מומסים שמוחזרים אל הדם. יתרת הנוזלים, יחד עם חומרי הפסולת, מתנקזים אל תוך השופכן ומהווים את השתן. משמאל באיור למעלה (A) טובול תקין. מימין תאי אפיתל פגועים שנראים באיור למעלה (B) ובמרכז (C) תהליך החלמה ובניה מחדש של דופן אַבּוּבִית הַכִּלְיָה (טובול), הבנויה תאי אפיתל. רוצה לומר שלגוף יכולת מיוחדת לתקן אפילו כליה פגועה במצבי דלקת קשים, אבל לצערנו לא נתן לעשות זאת באמצעות שיטת הממסד שכשלה בכך לגמרי – לצערנו אף אדם לא החלים עדיין בשיטותיה. רק מזון כתרופה הצליח בכך, כלומר השיטה הישראליית הנהוגה בקליניקה של "לחיצות ההחלמה וייצור עצמי של גלוטתיון במרכזה.

    גלוטתיון הוא חמצת אמינו והחומר נוגד החמצון היותר פעיל ויותר חשוב בתהליכי ההחלמה מהמחלות הכרוניות [מקור].

    הגלוטתיון הוא מעין מרפאה צמודה ורופא נייד שמתרוצצים בגוף והרופא הצמוד שבה מתקן כמעט כל מה שהתקלקל בו כולל מתן סיוע לדפנות התאים ולתאים פגועים באַבּוּבִית הַכִּלְיָה (טובול), כפי שנראה באיור למעלה (דופן צנרת הכליה). תאים פגועים יכולים (כך אפילו לדעת המדענים שגילו זאת רק לאחרונה) להשיב לדופן הצנרת את כושרי פעילותה, כפי שרואים זאת, ומזה זמן רב בקליניקה של "לחיצות ההחלמה", בה אני פועל. תהליך ההתחדשות מרתק, טבעי, ומתרחש כאן באמצעות התחדשותם של התאים השכנים לאלו שנפגעו [מקור] ותחילתו בתיקון קרום התא – נושא מאמרי זה (ובקישור הזה). אבל, ובתנאי שתפסק הפגזת הגוף עם סוסים טרויאנים ורדיקלים חופשיים והנוזל הבן תאי בו דובר למעלה ינוקה מרעלים. זה תנאי הכרחי ובל יעבור.

    גלוטתיון מעורב בתהליך שימור רמות ויטמין E- ו C בצורות המטבוליות הפעילות וסופח אליו את הרדיקל החופשי מה-C ומופרש לאחר מכן בשתן עם הרדיקל. לכן רמת ה-C לא נופלת במהירות בתנאי בריאות טובה, אבל ייצור הגלוטתיון חייב להימשך.

    עלי החרדל הם תוספת נהדרת ליצור גלוטתיון או עלי הרוקט וגרגר הנחלים. (כולם עשירים בתרכובות המכילות גופרית.) ללא תוספת זו בסלט, במיץ הירוק לא תסופק התרכובת הנדרשת לייצירה עצמית של גלוטתיון. תרכובת יקרה שנדרשת להחלמה ממחלות כגון דלקת, יתר לחץ דם, שבץ מוח, ואי ספיקת כליות. [מקור] בישראל גדל חרדל הבר, בצילום למעלה, ברוב אזורי הארץ. באביב החרדל צובע את ישראל בצהוב. מקור הצילום בויקיפדיה.

    הגלוטתיון הוא תלת-פפטיד שמורכבת משלוש חומצות אמיניות: ציסטאין, גלוטמאט וגליצין אשר מוכרחות להימצא בגוף למען ייצורו ולכן על התזונה להכיל אותן. הוא מכיל מולקולת גופרית, אשר ממלאת תפקיד מרכזי בפעילות נוגדי החמצון. היא גם זו שמקנה לגלוטתיון ניחוח גופריתי ייחודי.
    הגלוטתיון נוצר על-ידי מערכת החיידקים הטובים לכן ללא מתן תזונה נכונה לחיידקים הכוללת סיבים תזונתיים מסוג צ'יאה (שמנוני) ופסיליום וירקות שמכילים גלוקוזינולטים (ß-thioglucoside N-hydroxysulfates): נבטי ברוקולי, עלי החרדל או עלי הרוקט וגרגר הנחלים. (כולם עשירים בתרכובות המכילות גופרית.) תצרוכת גלוטתיון בהחלט נדרשת להחלמה ממחלות כגון דלקת, יתר לחץ דם, שבץ מוח, ואי ספיקת כליות. [מקור] אשר קרעי הממברנה משותפים להן.

    הגלוטתיון חיוני לפרוק חלבונים, שומנים וסוכרים שאנחנו אוכלים.

    וכאן נמצאת אחת הבעיות המרכזיות לניצולו לתיקון הממברנה, כי את רובו הגוף מנצל לשם כך, בעיקר לאחר ארוחות שחיתות רבת חלבונים ובשר כך שמעט מהגלוטתיון נותר לניקוי רעלים, לעזרת אבר הכבד ולתיקון ושיפוץ חלקים פגומים כמו ממברנות פצועות או מערכת הניקוז שבכליות, דלקות, יתר לחץ דם ואי ספיקת כליות. הגלוטתיון נדרש גם למלחמה ברדיקלים החופשיים, בתסמונת העייפות. לכן יש להקפיד ולמלא את החסר – הגלוטתיון ממש נחוץ לבריאות המפרקים והסחוס ודווקא משום כך

    יש לדעת שהתרופה אצטמינופן (אקמול, דקסמול) שמשמשת לעתים קרובו להקלת כאבי מפרקים, או התרופה טירוזין (היא חומצה אמינית נגד רעידות הגוף כחלק מתסמיני מחלת פרקינסון) מרוקנת אותו מהגוף

    אצטמינופן היא תרופה זמינה לכול. אפשר להשיג אותה ללא מרשם רופא. יש והיא נמכרת תחת השם פארצטמול – ומשום שהגלוטתיון מאוד חשוב בשמירה על התפקוד התקין של הגוף, הנזק של סילוקו מהגוף רציני ביותר כי מדובר במולקולת קסם שעומדת בראש 'הקרבות' הקשים ברדיקלים החופשיים. כך שאם אתם נוטלים דקסמול או אקמול הוסיפו את הגלוטתיון שנמצא באבוקדו, בזוקיני, גם בירקות ממשפחת המצליבים ובבצל ושום לתזונה שלכם ואל תשכחו את שיבולת השועל – אצות ים,  מיץ חסה ירוק שכולל כרוב ועלי תרד, קייל, ואפילו עלי כוסברה ופטרוזיליה טריים כולם מהווים יעד חשוב לייצורו של הגלוטתיון במערכת המעיים שלכם וזו גם הדרך הטובה והיעילה ביותר להעלות מהר את כמות ההגלוטתיון הדרושה לגופכם הסובל מדלקת כרונית. יש לדעת הגלוטתיון מחזק את המערכת החיסונית ומעודד אותה להילחם בזיהומים ובמחלת הסרטן ומקל כמובן על הכבד בניקוי רעלים. הגלוטתיון מנקה רעלים שאין שני לו. עוד על הגלוטתיון ומתוך דגש על נזקי התרופות לגלוטתיון במאמרי מסדרת המאמרים על "התרופות הטובות והרע" כאן.

    מיכאל הוא אחד מארבעת המלאכים (מיכאל, גבריאלאוריאל ורפאל) העומדים לפני כיסא הכבוד ותפקידם להשגיח ולשמור על ארבע כנפות הארץ. הוא מיכאל היה לדעת בני כל הדתות תומך היהודים (דניאל י' י"ג-כ"א). ברבות הזמן הוגדר תפקידו כמגן ומנהיג צבא האל נגד כוחות הרשע, אבל גם גם שומר בית התפילה ופטרון של מספר ערים ומדינות.
    בתנ"ך בדרך כלל אין אזכור מפורש של שמות המלאכים. אולם מיכאל מוזכר שלוש פעמים בסוף ספר דניאל, למשל: "וְהִנֵּה מִיכָאֵל אַחַד הַשָּׂרִים הָרִאשֹׁנִים בָּא לְעָזְרֵנִי, וַאֲנִי נוֹתַרְתִּי שָׁם אֵצֶל מַלְכֵי פָרָס". בברית החדשה המלאך מיכאל מוזכר בחזון יוחנן ובקוראן מוזכר מיכאל פעם אחת בלבד, בסורה 2:98:. במיתולוגיה היהודית מוצאים 7 מלאכים רק שניים מיכאל וגבריאל מוזכרים בתנ"ך. המלאכים מגנים על התפקוד המיטבי של המנגנון של היקום, עושים כמיטב יכולתם לקשר בין האדם והרוח הגדולה כדי לסייע לו להתפתח, לקדם את בריאותו ולהגשים את משאלותיו בהתאם לאפשרויות הנחשפות לפניו והנמצאות בתוכו. בכפר סוסטניון (İstinye איסטיניה המודרנית) שבתורכיה על החוף האירופי של מיצר הבוספורוס, ממש צפונית לקונסטנטינופול (היא איסטנבול) נבנה המקדש הראשון למלאך מיכאל – The Michaelion – מיכאליון. על פי המסורת, הוא נבנה במאה הרביעית על ידי הקיסר קונסטנטינוס הגדול. המקדש הזה נבנה על יסודות מקדש קדום שנקשר בריפוי ולרפואה, הנוצרים המשיכו לשייך את המקום לרפואה והמיכאליון נקשר במים מרפאים. בימנו ברוב הערים הרוסיות נמצאת כנסייה או קפלה המוקדשת למלאך מיכאל, הוא המפקד, הלוחם האמיץ שמנצח את השטן. בציור שמקורו בויקיפדיה המלאך מיכאל מכניע את השטן, ציור מאת גווידו רני, משנת 1631 כפי שמופיע בכנסיית סנטה מריה דלה קונצ'יונה, רומא Santa Maria della Concezione church

    הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ מַלְאָךְ לְפָנֶיךָ לִשְׁמָרְךָ בַּדָּרֶךְ וְלַהֲבִיאֲךָ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר הֲכִנֹתִי. כא הִשָּׁמֶר מִפָּנָיו וּשְׁמַע בְּקֹלוֹ אַל תַּמֵּר בּוֹ כִּי לֹא יִשָּׂא לְפִשְׁעֲכֶם כִּי שְׁמִי בְּקִרְבּוֹ. כב כִּי אִם שָׁמֹעַ תִּשְׁמַע בְּקֹלוֹ וְעָשִׂיתָ כֹּל אֲשֶׁר אֲדַבֵּר וְאָיַבְתִּי אֶת אֹיְבֶיךָ וְצַרְתִּי אֶת צֹרְרֶיךָ. כג כִּי יֵלֵךְ מַלְאָכִי לְפָנֶיךָ וֶהֱבִיאֲךָ אֶל הָאֱמֹרִי וְהַחִתִּי וְהַפְּרִזִּי וְהַכְּנַעֲנִי הַחִוִּי וְהַיְבוּסִי וְהִכְחַדְתִּיו – שמות כ"ג כ'-כ"ג)

    5. שומר הבית קו אנזים Q10

    5. היפוכו של הסוס הטרויאני שומר הבית – או המלאך המגן על האוצר הוא ללא ספק קו אנזים Q10 הוא מגן על התאים מבפנים, מפני נזקים לחומר הגנטי שבהם, על הדנ"א במקרים בהם נוצרים בתוך התא רדיקלים חופשיים או ששומרי הסף לא הצליחו למנוע את חדירתם אל התא דרך הממברנה ובכך הוא מונע גם התפתחות של מחלת הסרטן. הקואנזים Q10 הוא נוגד חמצון חזק ושובב בשל יכולתו לחדור כבלש או איש ש"ב לפינות אפלות בגוף, כולל במוח, ואל המיטוכונדריות Q10 שבתוך התאים. לכן חשיבותו רבה והריקון שלו מהגוף [בעזרת תרופות נפוצות כגון: כדורים נגד לחץ דם גבוהה – ממעכבי ACE: אנלפריל (אנלדקס) – כשQ10, מגביר ומעצים את השפעת התרופה. חוסמי הקולטן לאנגיוטנסין 2: קנדסרטן, HCTZ (אטקנד) חוסמי בטא, נקראים גם אנטגוניסטים לבטא: אוקספרנולול  – (Oxprenolol) אטנולול (נורמיטן, נורמלול), ביסופרולול (קרדילוק, קונקור), פרופרנולול (דרלין, פרולול), מטופרלול (לופרסור, ניאובלוק), אצבוטולול (סקטרל), פינדולול (פינדן). חוסמי בטא נלקחים גם כטיפות לטיפול בגלאוקומה: אזרגה, גנפורט, דוטראב, דורזלמיד טימולול, ויאופטיק, טילופטיק, נילול, קומביגן, קוסופט, קסלקום, וזו רשימה חלקית] פשוט נראה מסכן גם את האברים הקטנים שבתוך התא.

    נראה שמי שנשמר מכולסטרול על ידי תרופות שמרוקנות את מאגרי הקואנזים Q10 היקר בעזרת תרופות כגון: אזטימיב (איזיטרול), כולסטיפול (כולסטיד), וכולסטירמין ומשענת אמונית פנטית על רפואת הממסד נופל כחומות ירושלים על ידי אשור בנקמת שטן באדם ששכח את כוחו של מיכאל ונשען על קנה רצוץ. הכנסת חומרי רעל לגוף הם דבר שכיח שלא מאפשר החלמה למעשה מהדלקת הכרונית אבל גם מאפשר את התפתחותה של מחלת הסרטן – וממצאים סטטיסטיים, שלא נדע, פשוט שבים ומאשרים הנחה זאת. 

    לחץ דם מיותרמעטים יודעים שלתוסף קואנזים קיו – 10 אזהרה: יש ליטול תוסף Q10 אך ורק באישור רופא, יש את אותה ההשפעה על לחץ הדם שישנה לתרופות ובתקופתנו בה מתפרסמים בתקשורת נתונים על חומרים מסרטנים בחלק מהתרופות להפחתת לחץ דם גבוה – וידוע שהן גם מעלות את הקריאטינין מה שמעורר היסטריה לגבי חשש שתפקוד הכליות קרס – עובדה זו לבדה יש בה כדי להציל את חייכם, משל הרמתם תפילה למלאך מיכאל שהציור שלו נמצא למעלה – אם הרופא יסכים לכך, הוא יתן לכם תוסף מזון Q-10. ועד אז איכלו כבד, אבוקדו, כרובית, ברוקולי, ותרד מאודה בבקשה עם מעט שמן קנולה פזור על העלים המאודים.

    יוביקווינול – מלטינית – המצוי בכל מקום – כיום מצויים תוספי Q10 בשוק. יוביקווינול היא הצורה הלא מחומצנת של התוסף והיא שמוגדרת כמצילת חיים. הסובלים מאי ספיקת לב חמורה – סובלים מקרעי ממברנה מתמשכים ודלקת חריפה – על פי חוקר ה-Q10 ד"ר לנגסג'ון. תוסף מומס בשמן סובין, אורז או שמן זית מתוצרת יפן (בלבד) הוא התוסף הנכון. אפשר להוסיף Q10 30-50 מ"ג פעם ביום בבקר לבריאות כללית וכן 50-400 מ"ג מומס בשמן אם אתם לוקחים תרופות מרוקנות או אם אתם מבקשים לאזן את לחץ הדם שלכם ללא תרופות השתמשו בהמלצות תזונה הולמות וטלו רק בעצת רופא, אפילו פעמיים ביום. 300 או 400 מ"ג קואנזיםQ10 יוביקווינול

    חשוב לדעת – התרופות השכיחות ממשפחת הסטטינים שמסייעות בהורדת כולסטרול הרע בולמות את ייצורו של Q10 על ידי הגוף. 

    תחושת עייפות בקימה בבוקר יכולה לשמש סימן למחסור בקואנזים החשוב הזה Q10 גם רגישות מוגברת לכאב ותחושת עייפות לאחר מאמץ גופני.

    6. חומצות שומן אומגה 3, הנמצאות בשפע בדגים שומניים כמו בקלה, סלמון וטונה הן בין התוספים האנטי דלקתיים החזקים ביותר. תוספי מזון אלה עשויים לסייע במאבק בכמה סוגים של דלקת, כולל דלקת בכלי הדם ותהליכי תיקון של ממברנה – המינון הנכון משתנה עם עוצמת התוסף, ומצב המחלה בתחילת הטיפול. מוצרים מסוימים מגיעים בצורת גלולות, בעוד יצרנים אחרים מוכרים אומגה 3 כשמן. כאשר משתמשים במוצרים אלה, אנשים צריכים תמיד לעקוב אחר ההוראות שעל האריזה. הערה: חומצות שומן אומגה 3 ושמן דגים עשויות להגביר את הסיכון לדימום. אנשים הסובלים מהפרעות דימום ואלו הנוטלים מדללי דם לא צריכים להשתמש בתוסף זה. יחד עם זאת אני ממליץ על אומגה 3 גליל ועל התייעצות עם גיא בן-צבי בכל הקשור באומגה 3 – הקישור לאתר אומגה 3 גליל – כאן.

    החמצון מתחיל בנשימה התאית. 3-4 % ממולקולות החמצן אינן יוצרות מים כמצופה אלא תוצרים פעילים Reactive Oxygen Species – ROS :הנקראים. בתהליך הנשימה התאית מתרחש התהליך הבא: C6H12O6 + 6O2 6CO2 + 6H2O בשלב האחרון של תהליך הנשימה התאית, אשר נקרא שרשרת מעבר האלקטרונים מתרחש התהליך הבא: 1/2O2 + 2H+ + 2e- H2O אך 3-4 %ממולקולות החמצן אינן יוצרות מים אלא תוצרים פעילים Reactive Oxygen Species – ROS :הנקראים

    [מקור]

    נזק לתאים
    נזק לתאים נגרם על ידי מיני חמצן תגובתי (ROS). ROS הם רדיקלים חופשיים, אניונים תגובתיים המכילים אטומי חמצן, או מולקולות המכילות אטומי חמצן שיכולים לייצר רדיקלים חופשיים או שמופעלים כימית על ידם. דוגמאות לכך הן הידרוקסיל רדיקל, סופר-חמצני, מי חמצן, ופרוקסניטריט. המקור העיקרי ל- ROS in vivo הוא הנשימה האירובית, אם כי ה- ROS מיוצר גם על ידי חמצון β פרוקסיזומלי של חומצות שומן, מטבוליזם ציטוכרום P450 מיקרוסקומלי של תרכובות קסנו-ביוטיות, גירוי של פגוציטוזיס על ידי פתוגנים או ליפופוליסכרידים, מטבוליזם של ארגינין ואנזימים ספציפיים לרקמות.
    בתנאים רגילים, ROS מנוקה מהתא על ידי פעולה של סופראוקסיד דיסמוטאז (SOD), קטלאז או גלוטתיון (GSH) פרוקסידאז. הנזק העיקרי לתאים נובע משינוי המושרה על ידי ROS של מקרומולקולות כגון חומצות שומן רב בלתי רוויות בשומני הממברנה, חלבונים חיוניים ו- DNA. בנוסף, מתח חמצוני ו- ROS היו מעורבים במצבי מחלה, כמו מחלת אלצהיימר, מחלת פרקינסון, סרטן והזדקנות. מקור הצילום בצילום מסך מהמאמר: Enzyme ExplorerSuperoxide Dismutase – כאן.

    מערך ההגנה האנדוגני – זה שנמצא בתוך התא

    מבחינים בין אנטיאוקסידנטים שפועלים מחוץ לתא ובתוכו להלן מערכת ההגנה האנדוגנית אנטיאוקסידנטים אנזימתיים:
    Free Radical Scavenging Enzyme Activity ששומרים על רמת רדיקלים חופשיים שפועלים בתא ומחייבים אותם להוריד ראש ולהימצא מתחת לרמה הטוקסית – הרעלנית והמזיקה. סופראוקסיד דיסמוטז – סופראוקסיד דיסמוטאז (באנגליתSuperoxide dismutase; ראשי תיבות: SOD) הוא אנזים, הנמצא בציטוזול, בגרעין התא ובמיטוכונדריה. האנזים ממיר את יון הסופראוקסיד הרעיל למימן על-חמצני (מזיק פחות מסופראוקסיד) ולחמצן. התגובה מתרחשת בשני שלבים, כפי שרואים באיור למעלה בשלב הראשון מקבלים O2 שהוא מזיק פחות. בשלב השני מקבלים H202 אינו מסוכן ויותר מכך הוא משמש למניעת מוטציות ב-DNA; מכאן שמו של האנזים, סופראוקסיד דיסמוטאז. [מקור2 מקור1 ] מקור האיור למעלה [מקור].

    מחלות נגיפיות כקורונה

    במחלות נגיפיות כמו שפעת וקורונה שמככבת בעולמנו בימים אלו חודר נגיף (וירוס) לגוף. הנגיף הזה מתרבה בתוך התאים ומשתחרר אל הדם לאחר פיצוץ הממברנה מבפנים. בדם שוחים תאי דם לבנים הם נציגי מערכת החיסון מסוג פגוציטים (תאים טורפים). הפגוציטים מזהים את הנגיף (כל נגיף כולל הקורונה בעזרת נוגדנים שהגוף פיתח במשך כמה ימים מרגע ההדבקה) ולוכד אותם בעזרת משושים דביקים. הפגוציט בולע את הנגיף ומעכל אותו עם אנזימים חומצתיים מיוחדים בתוך מעין קיבה קטנה בתוכו הנקראת ליזוזום. בתום תהליך העיכול שאריות הנגיף הן מולקולות רדיקליות בעצמן. וכך העומס החמצוני עולה והוא שב ועולה כפי שהוסבר למעלה, ככל שהנגיף מתרבה, יותר ממברנות נפגעות, נפרצות, נקרעות מתוך התא עולה ככל שיש יותר נגיפים בדם. במצב כזה העומס החמצוני עולה במהירות,

    רמת ויטמין E ואומגה 3 יורדות בהדרגה אבל רמת ויטמין C יורדת בתלילות. ברגע שרמת ויטמין C יורדת מתחת למינימום, כל מנגנון ניטרול הרדיקלים נעצר והגוף נכנס לסחרחורת של דלקת אוטואימונית בלתי נשלטת,

    הנקראת בפי הרופאים "סערת ציטוקינים". הפגוציטים נוהרים במיליארדים לרקמה הפגועה ולמעשה הם "סותמים" אותה. במקרה של נגיף הקורונה תהליך זה מתרחש בריאות בצורת דלקת ריאות ומצוקה נשימתית. פגוציטים מסוגים שונים מרכיבים את הנזלת, הליחה והמוגלה, אחרים הורסים את דופן העורקים ומעלים את לחץ הדם או פוגעים במערכת הנשימה, הלב, צנרת העיכול, והכליות.

    תרופות סטרואידיות נועדות לדכא את המערכת החיסונית. בעידן הקורונה ברור שבכ 2% מהנדבקים נפגוש מוות. הקונצנזוס בעולם הרפואה כיום הוא שהמוות לא נגרם כלל מהנגיף עצמו אלא מתגובה אוטואימונית בה הגוף תוקף את עצמו עד כדי קריסת איברים ומערכות, מה שנקרא בשפת הרפואה “סערת ציטוקינים”. בהתאם חל מעבר מטיפול בתרופות אנטי ויראליות לתרופות המדכאות את מערכת החיסון כגון דקסהמטזון, שהוא סטרואיד רב עצמה, יעיל מאוד אך עם סכנות לתופעות לוואי.
    כל מחלת הצטננות (והקורונה אחת מהן) דלקתיות והן עלולה להסתבך ולגרום לדלקת באיבר בו מתבצעת הפגיעה ובמקרה זה הפגיעה בריאות.
    נגיף הקורונה הנוכחי איננו אלים או קטלני במיוחד כל עוד הוא יושב בגרון ובדרכי הנשימה ולא יורד לריאות. אבל מכיוון שהוא חדש לאנושות (לכן הוא נקרא Novel corona virus) הרי שלאף אחד אין נוגדנים נגדו. ברגע שהנגיף חודר לתאי הרירית בדרכי הנשימה – קרי פוגע בדופן התא שם הגוף מתחיל לזהות אותו בתהליך שנמשך שעות או ימים ובסופו של התהליך מערכת החיסון מזהה אותו כפתוגן ומפתחת נוגדנים נגדו. בגוף יש תאי דם לבנים מיוחדים, בשם הכללי פגוציטים, אשר תפקידם בסופו של התהליך לחסל פיזית את הנגיף על ידי בליעה ופירוק שלו. בתהליך של סילוק פתוגנים בגוף נוצרים בדם רדיקלים חופשיים (שהם תוצרי החיסול של הפתוגניים על ידי תאי הדם הלבנים – וזה מאוד מקשה על תהליך ההחלמה). הרדיקלים הללו מעלים את העומס החמצוני. כאשר העומס החמצוני עולה הגוף מנצל מספר נוגדי חמצון כדי לנטרל את הרדיקלים הללו. במצב זה המטרה שלנו לסייע לממברנה להגן על עצמה, להעשיר את כוחות ההגנה שנמצאים בגוף ומנופקים לו דרך המזון – לשם כך יש לדעת שבמצב בו העומס החמצוני עולה במהירות, רמת ויטמין E ואומגה 3 יורדות בהדרגה אבל רמת ויטמין C יורדת בתלילות. ברגע שרמת ויטמין C יורדת מתחת למינימום, כל מנגנון ניטרול הרדיקלים נעצר והגוף נכנס לסחרחורת של דלקת אוטואימונית בלתי נשלטת, הנקראת בפי הרופאים “סערת ציטוקינים”. הפגוציטים – תאי הגנה רבי כוח – נוהרים במיליארדים לרקמה הפגועה ולמעשה “סותמים” אותה. במקרה של נגיף הקורונה זה קורה בריאות בצורת דלקת ריאות ומצוקה נשימתית. פגוציטים מסוגים שונים מרכיבים את הנזלת, הליחה והמוגלה. השתמשו בתזונה מחלימה להגנתכם [מקור] מקור הצילום ויקיפדיה – כאן

    מה זאת מחלה?

    בהגדרתה הביולוגית מחלה היא הפרה של תהליך ההומיאוסטזיס. מרבית המחלות הזיהומיות והכרוניות קורות במעטפת השומנית המקיפה את התא. יוצא מכך שמחלה ובריאות האדם נקבעות במידה רבה מאוד על ידי בריאות הממברנה, ובריאות השומרים עליה בהם מונים את הנוטריאנטים ואת התפריט התזוני. על יסוד זה בנויה הגישה למזון כתרופה, אבל בהרכבה אישית וייחודית לכל מצב – 

    האנטיאוקסידנטים פועלים למעננו – ומסייעים כתרופת על נגד פגיעה בדופן התאים וחלקיהם הפנימיים.
    טרשת העורקים, שהיא מחלת מפתח לרצף מחלות כרוניות, מתחילה למעשה מפגיעה בממברנה. מחלה קשה נוספת סרטן גם היא מתחילה מפגיעה בתא, אבל בסרטן הפגיעה תחילה במרכיבי התא, בחבלה שקשורה למומים כרומוזומליים והפעלת אונקוגן. כל הפגיעות הללו מתרחשות על ידי הרדיקלים החופשיים אלו הם, כיום, גורמי המוות העיקריים, לכן המחלות הללו מכונות על ידי הרפאים המתקדמים של ארה"ב מחלות "רדיקליות חופשיות" [מקור] בולטות בהן פגיעה בדופן התא ונוכחותו של החמצן.
    החמצן הוא יסוד של חיים. נוצר כאן מצב אירוני שהחמצן שמשמש בסיס לחיים כשהוא נכנס לגוף שלנו כיסוד הכרחי לכל החיים, במצבים מסוימים, יש לו השפעות מזיקות לבריאותנו. [מקור]. מרבית ההשפעות החמצוניות שעלולות להזיק ולהרוס אברי גוף ואף להרוג נובעות מהיווצרותם ופעילותם של מספר תרכובות כימיות, המכונות ROS [Oxford University Press, Oxford (1999)], אשר נוטות לתרום חמצן לחומרים אחרים, הוא אשר מכונה חמצון. בהחלט המחמצנים שמכונים רדיקלים חופשיים ונוגדי חמצון שמבטלים את השפעתם ההרסנית הפכו למונחים נפוצים בדיונים מודרניים על מנגנוני מחלות. [מקור] וההתגברות עליהם היא אתגר של רפואה עכשווית. [מקור] הרדיקלים החופשיים המכילים חמצן הם שיוצרים את הנזקים הגדולים במצבי מחלה מכונים הידרוקסיליים, וכן רדיקל אניון סופר-חמצני [אניון סופראוקסיד, תוצר של הפחתת חמצן באלקטרונים, אשר בא כמבשר רוב ה- (ROS)], מי חמצן, סינגלט חמצן, היפוכלוריט, רדיקל תחמוצת החנקן ורדיקל פרוקסיניטריט [מקור]. אלה מינים בעלי תגובה גבוהה מאוד, המסוגלים לפגוע בגרעין ובקרומי תאים של הגוף. הם שהוזכרו לעיל, כמסרטנים והם פוגעים ב- DNA, חלבונים, פחמימות ובליפידים (השומנים, כולל שבדופן התא). [מקור ]
    יש והרדיקלים חופשיים מציפים את יכולתו של הגוף לווסת אותם, או שהאנטי אוקסידנטים חסרים, נוצר מצב קשה המכונה לחץ חמצוני [מקור]. רדיקלים חופשיים משפיעים בכך לרעה על שומנים, חלבונים ופחמימות כשהם מפעילים גם כוחות הרס על ה -DNA.
    רפואת הממסד החלה לחפש פתרון לבעיה קשה זו. המחשבה הובילה אותה אל התעשייה של התרופות והיא ביקשה מקור חצוני לנוגדי חמצון, תרופה ותרכיז גאוני או קדוש שיכול לסייע לה בהתמודדות עם לחץ חמצוני זה. אבל זה כשל, לצערנו דווח לאחרונה, כי נוגדי חמצון סינתטיים כמו הידרוקסיטולואן בוטילציה והידרוקסיאניזול בוטיליים מסוכנים לבריאות האדם. נחזור כנראה, למרות התנגדות של רפואת הממסד, לתזונה המחלימה – שמוכיחה את יעילותה.
    בצילום- ארבעה שלבים – להיווצרות פסים שומניים במערכת כלי הדם יש ארבעה שלבים
    לכידה של ליפופרוטאין-כולסטרול בצפיפות נמוכה (LDL-C)
    הפעלת תאי אנדותל – ציטוקינים ושומנים מחומצנים ממלאים תפקידים חשובים בהפעלת תאי האנדותל. במהלך השלבים המוקדמים של טרשת עורקים, מונוציטים ולימפוציטים מסוג T מסתננים לאינטימה של כלי הדם. [מקור]
    הפעלת לויקוציטים
    היווצרות תאי קצף. [מקור1, מקור2, מקור3]
    מקור הצילום מצילום מסך מהמאמר "Atherosclerosis: Process, Indicators, Risk Factors and New Hopes" – כאן

    תפקיד מכריע בריפוי דלקת על-ידי הגוף יש למתווכים שומניים מסוימים מקדמי-פתרון שמיוצרים באופן טבעי בגוף בהם הגלוטתיון שהוזכר לעיל וכן B12, וסופראוקסיד דיסמוטאז SOD. המתווכים השומניים הללו מיוצרים בגוף מחומצות השומן מסוג אומגה 3 ואומגה 6.

    היות שהפעמון האזעקה בהתקפה מתמשכת על הממברנה בלתי פוסק (אומגה 6 למשל שנשפכת לזרם הדם) מערכת החיסון הנרכשת הופכת לכוח המניע שעומד מאחורי דלקת כרונית, חשוב לזהות "סימני עצור" שקיימים בנגעים דלקתיים ופתרון בעקבותיהם. אותות אלה עשויים לשמש בטיפול רפואי כדי לשלוט על הפעלת התגובה החיסונית הנרכשת והמעבר מדלקת חריפה לכרונית. בחיפוש אחר מטרה זו, ובנוסף לראיות ששימוש ב בתרופות נוגדות דלקת ויותר מכך אם הוא ממושך עלול רק להיות מזיק, כי הן מייצרות רדיקלים חופשיים, ככל שיראה דבר זה כאבסורד הוא שב ונוכח כך גם תרופות כרוניות כמו קורטיזון (סטרואיד) שהוזכר למעלה, הן חלק מתרופות סטרואידיות שנועדות לדכא את המערכת החיסונית, עקב קריאה בלתי פוסקת לפעולתה על-ידי האומגה שנשפכת לדם כשהממברנה נקרעת. כאשר המערכת החיסונית חדלה אנו מזהים אותה כגורם שמדכא דלקת. דקסהמטזון, שגם הוא סטרואיד ואפילו סטרואיד רב עצמה, הרי שנמצא כיעיל מאוד גם לדכא את הדלקת אך בעיקר את המכונה  "סערת ציטוקינים". בשפת העם: תגובה אוטואימונית בה הגוף שב ותוקף את עצמו כתגובה על הרס מתמשך של קרומי תאים עד כדי קריסת איברים ומערכות, אך עם דיכוי מערכת החיסון קמות גם הסכנות לתופעות לוואי. תרופות נוגדות דלקת לא סטרואידיות ((NSAIDS כמו אספירין ואיבופרופן, או תרופות פסיכיאטריות כמו ריטלין, ציפרלקס, ריספרדל וכדומה נכנסות אף הן לתמונה. כל התרופות הללו מייצרות בעצמן עומס חמצוני נוסף וקבוע בדם מכיוון שהן מתפרקות לרדיקלים חופשיים על ידי אנזימי הכבד (למשל ציטוכרום P450) לפני שהן מסולקות על ידי הכליות בשתן.
    מחקרים שנעשו לאחרונה על מנגנונים נוגדי דלקת של מערכת החיסון המולדת הקשורים לפתרון עצמי של דלקת מוגבלת הראו כי למתווכים שומניים מסוימים מקדמי-פתרון שמיוצרים באופן טבעי בגוף בהם הגלוטתיון שהוזכר לעיל וכן B12, וסופראוקסיד דיסמוטאז SOD, עשוי להוות תפקיד מכריע בריפוי דלקת. סוג נוסף וחדש של מתווכים שומניים פותרי דלקת נקרא ‘מתווכים מתמחים בפתרון דלקת’ (Specialized Pro-resolving Mediators- SPMs) המתווכים השומניים הללו מיוצרים בגוף מחומצות השומן מסוג אומגה 3 ואומגה 6. תפקידם העיקרי בשלב פתרון הדלקת הוא לעצור אותה בזמן כדי למנוע הרס של הרקמה.

    • ליפוקסינים (lipoxins) – מיוצרים מ AA (אומגה 6).
    • רזולבינים (resolvins) – מיוצרים מ EPA (אומגה 3).
    • פרוטקטינים (protectins) – מיוצרים מ DHA (אומגה 3).
    • מארזינים (maresins) – מיוצרים מ DHA (אומגה 3). [מקור]

    אוכל מרפא הוא תוכנית תזונתית בת שלבים שמטרתה סיוע בסילוק הרעלים והאותות המשובשים מהמרחב הבין תאי, בשל נוכחותם, על-מנת לאפשר ריפוי של פצעים ובמיוחד של קרעי הממברנה.

    Rembrandt Christ in the Storm on the Lake of Galilee.jpg
    סערה בים כנרת (בהולנדית: Christus in de storm op het meer van Galilea) הוא ציור שמן על בד משנת 1633 מאת הצייר ההולנדי רמברנדט הרמנזון ואן ריין.  מקור הצילום – ויקיפדיה – כאן.

    הדיון במחלות כרוניות וזיהומיות מחייב התבוננות והתייחסות גם למה שקורה מחוץ לממברנה, ומחוץ לממברנה ממתין אוקינוס הנוזל הבין תאי – ה MATRIX

    המטריצה החוץ-תאית (The Matrix) היא המיקרו-סביבה אשר הרכבה נקשר בריפוי או בחבלה בדופן התא. רקמה של יצורים רב-תאיים כמו רקמה שנמצאת בגוף האדם כוללת שני רכיבים עיקריים: התאים עצמם, שבהם התמקד באופן מסורתי רוב המחקר הביולוגי, והחומר שנמצא מחוץ לתאים וביניהם שנקרא, ‘המטריצה החוץ-תאית’ (ECM) המורכבות של המיקרו-סביבה של המטריצה החוץ-תאית משתדרגת באמצעות מולקולות מטריצה רבות המתפקדות כמאגר של מולקולות רבות כולל, חלבון שומר נעורים בשם – Nrf2, גורמי גדילה, מולקולות הידבקות בתאים (CAM) ליגנדים, ציטוקינים (חלבונים קטנים שמהווים את הבסיס לתקשורת בין תאי מערכת החיסון והתא אותו המטריצה סובבת) DO אנזימים, אשר הזמינות היחסית שלהם מוסדרת כאשר מתעורר הצורך בשחזור נמרץ של המטריצה כמו בתהליך של ריפוי פצעים. חשיבותה של המטריצה עולה כשמדובר בנוטריאנטים שמקורם כנזכר לעיל, במזון המרפא ובייצור עצמי (בעזרת מזון מרפא) והם שמגנים על הממברנה ומונעים ממנה להיפגע או מסייעים לה להחלים ולבנות את עצמה מחדש – הם נמצאים במטריצה החוץ-תאית. היא מתוארת היטב על ידי מגוון רחב של תסמונות ותחלואים שנובעים מהצטברותם של רעלים ומחמצנים במטריציה עצמה, בהם נזקי יתר החלבונים שהוזכרו, אבל גם ליקויים גנטיים משפיעים על המטריצה (פתרון לאותות הגנטים נמצא כיום וחלקו נקשר בריפוי ביולוגי אחת התרופות המעולות לנושא זה שעורה ואחרת קמח קליפת רימונים על שתיהן פרסמתי כאן וכאן). אוכל מרפא הוא תוכנית תזונתית בת שלבים שמטרתה סיוע בסילוק הרעלים והאותות המשובשים מהמרחב הזה בשל נוכחותם על-מנת לאפשר ריפוי של פצעים ובמיוחד של קרעי הממברנה. ניקוי הסביבה הפנימית היא המטרה. ללא זאת האפשרות להזין – להעביר חומרי מזון ובניה למטריצה או לדופן התא – לממברנה ייכשל. אחת הסיבות לכישלונה של רפואת הממסד וריבוי התרופות נקשר כאן במערכת הרדיקלים החופשיים שהיא מייצרת ומעכירה את המטריצה ללא מתן הזדמנות ומעבר חופשי במטריצה לאנטי אוקסידנטיים חזקים דרכה ומבלי שיתאפשר לחדש את מאגר החלבונים של ההחלמה: כגלוטתיון , ובטא גלוקן (שיבולת שועל, שעורה) או לאפשר לקו-אנזים Q-10 להגיע ולפעול בתוך התא מנגד לנקז, ולסלק את הרעלים המצטברים ומשנים את צבע ומדד איכות נוזל הסביבה – שינויים ב- pH. בלעדי שלב טיהור המטריצה ממזהמים, לא יהיה ריפוי דלקת, לא יתרחש תיקון ממברנה והבעיה רק תלך ותחריף כפי שאנו עדים למצב שמתרחש בקרב מקבלי טיפול תרופתי נגד דלקת. מינון התרופות עולה והדלקת נשמרת. חסימת המעבר של חומרי ההזנה דרך המטריצה מעכירה ויוצרת את ה"בוץ" שהולך ומצטבר במטריצה והיא הולכת ונעשית מאוקינוס לביצה –  קשיחות מטריקס – ולגורם ראשון במעלה לכיווץ שרירים כרוני אשר בכוחו לדווח לנו על הרחבת הדלקת.

    ישנם מספר מאפיינים פיזיקליים של המטריצה ​​החוץ-תאית (ECM) והם משפיעים על התנהגותם של התאים, חלקם גם משתנים עם המתח המופעל על המטריצה. קשיחות מטריקס נחשבת כיום למאפיין מהותי שמשפיע לרעה על תאים באמצעות יישום מתח שנוצר על ידי תאים. ה- ECM משמש מאגר לגורמי גדילה, ומכיל ליגנדים רבים – מולקולות קטנות, נגישות, למולקולות הידבקות בתאים (CAM Cell Adhesion Molecules). מולקולות הידבקות בתאים עוזרות לתאים להיצמד זה לזה ולסביבתם מה שמעשיר את יכולת העברת המסרים והאותות זה לזה [מקור]. הידבקות בתאים או מהלך ההיסטוגנזה הם מרכיב מכריע בשמירה על מבנה ותפקוד הרקמות. לעיתים קרובות ביטוי חריג של CAM (מולקולות הידבקות בתאים) יביא לפתולוגיות הנעות בין כוויות קור עד להתפרצותה של מחלת הסרטן. [מקור]. אתרי קשירה קריפטיים, או חלקים של החלבון שקבורים בדרך כלל בקפל חלבון שיווי המשקל אך יכולים להיחשף כאשר החלבון נפרש, נמצאים בחלק ממרכיבי המטריצה ​​כמו ברונקטין המופעלים או מבוטלים על ידי שינויים בקונפורמציה של המולקולה. כוחות מכניים, שינויים ב- pH והשפלה אנזימטית משנים את הקונפורמציה המולקולרית של רכיבי המטריצה, ובכך מכוונים את תפקידיהם הביולוגיים. האיור מקורו בצילום מסך מהמאמר: Biomaterial design motivated by characterization of natural extracellular matrices – כאן

    המטריצה החוץ-תאית, בעלת יכולת ניבוי טובה יותר מכל המדדים לקצב ההתקדמות למחלות כרוניות ודלקות חריפות כולל מצב מדד הסינון הגלומרלי ה – GFR

    [מקור1מקור2מקור3].

    הנוזל הבן תאי, המטריקסעל רשת חלבונים המקיפה ועוטפת את תאי הגוף [מקור], סטרומה – תאי המשתית, לצד חומרי הרעל והחמצון תאמינו דווקא הוא נותר יתום – לא נחקר. ואף גרוע מכך – המטריצה החוץ-תאית (ECM) כמו קולגן (סוגים I, III ו- IV), פיברונקטין, למינינים וחלבונים אחרים, התגלו כישות נבואית שמתכתבת טוב יותר עם דרגת ההתרסקות של ה- GFR. כשכאן עומד בפנינו מודל חדש: המטריצה החוץ-תאית, שמנבאה טוב יותר מכל המדדים את קצב ההתקדמות למחלות כרוניות ודלקות חריפות [מקור1, מקור2, מקור3].

    הסולפורפאן

    הטיפול הנכון במטריצה החוץ-תאית נשאר לידי הרפואה המתקדמת. בכלל זה לחיצות החלמה שיטת פרוק מתחים פיזיים ונפשיים (דמימות) שהלכה והתפתחה בקרב הרקדנים הירושלמיים. לחיצות ההחלמה מסייעות לתהליכי הניקוז החיוניים למטריצה ​​החוץ-תאית כאשר כיווצי השרירים הכרוניים משתחררים לצד נטילת מזון כתרופה הולמת רואים תהליכי החלמה מרשימים. נבטי הברוקולי מכילים מרכיב ייחודי בשם סולפורפאן, אשר ביכולתו, בסיועו של הגלוטתיון להפעיל את Nrf2 (Nuclear factor erythroid 2-related factor –2) הנחשב לסוכן העיקרי המעניק הגנה לתאי הגוף מפציעות [מקור] מוגדר: מתקן הממברנה הגדול [מקור].
    בלעדי הגנה על המטריקס (הנוזל שנמצא מחוץ לתאים) הגוף שלנו פשוט לא יוכל לבנות מחדש ולתקן פציעות שנוצרות במהלך הפעילות היום יומית, לא יועילו כל תוספי המזון המיועדים לפעול בתוך התא להגן על הממברנה ולתקן את פצעיה. כי המעבר אל התא נמצא במטריצה החוץ-תאית – בנוזל הבן תאי. והמגן הגדול עליה המטריקס – גורם גרעיני erythroid-2-גורם-2 (Nrf2 או NFE2L2) הוא ווסת מאסטר לתגובת הלחץ האנטי-חמצוני, המעורב בהגנה מפני מחלות חמצוניות / מתווכות דלקת רבות, כולל השפעות נגד סרטן שמקורן רק הולך ומחריף ופצעי דופן התא בייסודן, והוא נמצא במטריצה הבן תאית [מקור].

    תיקון ממברנה מתרחש בגוף באופן טבעי ומסלק דלקת – ככה זה קורה

    זרם של יוני סידן Ca2 + (מסומנים בצבע ירוק באיור למעלה) הוא לרוב טריגר מפתח לתגובת הפצע שנוצר בדופן התא [ [מקור1מקור2מקור3]. מבחינה פיזיולוגית, זרם של יוני סידן Ca2 + נמצא בסביבה – [סביבת התא (הנוזל הבין תאי, סטרומה – תאי המשתית – המטריקס) היא אחד הנושאים המרכזיים של הרפואה החדשה המשתמשת במזון כתרופה, אבל גם אחד התחומים המוזנחים ביותר ברפואה ובמחקר הממסדי ההולך בתלם] הוא – הסידן הנ"ל, שליח תוך-תאי חשוב ועומד בבסיס מסלולי איתות חשובים רבים. רמות Ca2 + תוך-תאיות מוגזמות שלו, יוצרת רעילות מסוכנת לתא עד כדי כך שהן יכולות להוביל למוות של תאים [מקור1מקור2].  אף ששום מחקר לא תיאר מסלול זה בברור, או את הגודל המינימלי של קרע בקרום פצע בדופן התא (בממברנה) שנדרש לעורר את זרם יוני הסידן להיכנס אל התא, כדי לסגור את החור או לעורר תגובה לפצע שנוצר, ניתן לצפות, כי הפתח צריך להיות גדול מספיק ובנוסף לכך להימשך מספיק זמן כדי לאפשר לשטף של יונים כמו (הסידן) Ca2 + לא לפגוע בסביבה התוך תאית. רוב החוקרים חושבים שקצב התיקון מאוד מהיר בן כמה שניות, אבל בניסוי שנערך בתאי אפיתל בבעלי חיים, סגירת דופן תא בעור התוף כלומר פצעו במעבדה את הקרום התופי שבאוזן במתכוון (בעזרת סיכת זכוכית זעירה) ומה שקרה היה מדהים – החלמה החלה להתרחש בתוך 7-10 ימים לאחר הפציעה ותהליך הריפוי הושלם רק עד יום 14 [מקור] . נושא זה מאוד משמעותי לעבודתי בבואי לסייע לתהליך תיקון הנפרונים שבכליה ומסביר את דרישתי המוקפדת למשטר תזונה נוקשה למשך 15 יום. זכרו ששיבולת שועל, שעורה וגם כוסמת ונבטי ברוקולי וכמעט כל המזונות המופיעים ברשימת המאמרים שמתחילה – כאן, יודעים כל אחד בדרכו לתקן את האפיתל, את הממברנה ומה שהוגדר במאמר זה גם כדופן התא – בייצרו סביבה תומכת תהליכי החלמה, תיקון פציעה והשלמת חוסרים.

    בעוד שגישות מסורתיות לניהול מחלות בעידן הרפואה המודרנית הצילו אינספור חיים ושיפרו את רווחת המטופלים, ברור שיש מקום משמעותי לשיפור במצב הקיים הנוכחי. עבור מחלות זיהומיות, העלייה המתמדת של עמידות לאנטיביוטיקה הביאה לפתוגנים סופר שאינם מגיבים לרוב התרופות המאושרות. בתחום הטיפול בסרטן, הרעיון של כדור כסף-לרפא נזנח זה מכבר. כתוצאה מהאתגרים העומדים בפני פרדיגמות הטיפול והמניעה הקיימות בקליניקה, ישנו דחיפה הולכת וגוברת לטיפול אישי בהתאמה אישית, שם נקבעות תוכניות לטיפול רפואי על בסיס מטופל אחר חולה. [מקור] בהקשר זה ובמיוחד בכל הנוגע במחלות דלקתיות שתחילת הפגיעה בממברנה ולאור הקווים הללו שהוזכרו לעיל, שינויי תזונה קיצוניים הכוללים שימוש בתוספי מזון, נבטי ברוקולי, תפוח אדמה חי וכוסמת לצד חסה ותפוח עץ הם צורה קלינית חדשה שיכולה להפיק תועלת משמעותית מההתאמה האישית, כאשר המטופל מגיע פעמיים בשבוע או יותר לקליניקה והמינון או התפריט שב ומשתנה בהתאמה אישית על-פי הצורך.

    לאחרונה אני שב ומזהה שהשימוש בטכניקה של "לחיצות ההחלמה" שהועילה כבר באמצע שנות ה- 80 להחלמה מסרטן יעילה מאוד במצבי דלקת ואי ספיקת כליות כרונית.

    תזונה נכונה יכולה לחולל פלאים. באתר כמוני בחור בשם ברנדל מפרסם: כדאי לשים לב למאמר הכותרת במגזין סינס האחרון (מחקר של 3 נפרולוגים) בו מתפרסמת המלצה חדשה לתזונה שסותרת את המקובל בארץ ולמעשה מאשרת את גישתו המהפכנית של ירון מרגולין ל"צום חלבונים" – מאוד חשוב לשמוע מגוון דעות. בהצלחה – מקור.
    לכל מי שסובל מאי ספיקת כליות או רוצה להציל קרוב שסובל ממחלת כליות ממליצה מכל הלב לקרוא את המאמר של ירון מרגולין "אילוף הכליות הסוררת" יש במאמר את כל המידע כיצד להציל את עצמיכם ולהבריא מאי ספיקת כליות באמצעות תזונה נכונה ומותאמת במיוחד לחולי כליות ובאמצעות "לחיצות ההחלמה" בזכות המאמר הזה הצלחתי לעזור לאמא שלי הסובלת מאי ספיקת כליות כרונית ולהגיע לתוצאות מדהימות תוך חודש אחד בלבד ואנחנו ממשיכות בכל הכח הלאה עד שנגיע להחלמה מלאה מדד סינון הכליות ה-gfr עלה מ-41 ל-53.3 האוראה ירדה מ-50 ל-37 והקריאטינין ירד מ-1.38 ל-1.13 בנוסף רמת הכולסטרול ירדה משמעותית בדם חשוב לי שתדעו אפשר להחלים מאי ספיקת כליות!!! ממליצה לכל אחד לקרוא וללמוד ביסודיות את המאמר "אילוף הכליות הסוררות" של ירון מאכלים ולהתחיל להחזיר את החיים בחזרה! תודה ענקית לירון מרגולין היקר על מאמר כה חשוב שמציל חיים. מקור

    נשארו לך שאלות 

    אשמח להשיב על כל שאלה 

    לטופס פנייה ישירה אל ירון מרגולין – נא להקליק – כאן  


      שמי Name:


      טלפון phone:


      דוא"ל (כדי שאוכל להשיב לך מכל מקום בעולם) Email:


      איך אני יכול לעזור לך How can I help you:


      אפשר לקבל את בדיקות הדם החריגות שלך Exceptional laboratory tests:


      מחולות בני-ברית דוד 1990. בשנות ה-70 של המאה העשרים אפשר היה להגיע לגמישות כזו רק הודות ללחיצות ההגמשה שהיו לחיצות ההחלמה. צילם שמיה לוי. רוקד – ירון מרגולין

      למען הסר ספק, חובת התייעצות עם רופא (המכיר לפרטים את מצבו הבריאותי הכללי של כל מטופל או שלך) לפני שימוש בכל תכשיר, מאכל, תמצית או ביצוע כל תרגיל. ירון מרגולין הוא רקדן ומבית המחול שלו בירושלים פרצה התורה כאשר נחשפה שיטת המחול שלו כבעלת יכולת מדהימה, באמצע שנות ה – 80 לרפא סרטן. המידע באתר של ירון מרגולין או באתר "לחיצות ההחלמה" (בפיסבוק או MARGOLINMETHOD.COM ), במאמר הנ"ל ובמאמרים של ירון מרגולין הם חומר למחשבהפילוסופיה לא המלצה ולא הנחייה לציבור להשתמש או לחדול מלהשתמש בתרופות – אין במידע באתר זה או בכל אחד מהמאמרים תחליף להיוועצות עם מומחה מוכר המכיר לפרטים את מצבו הבריאותי הכללי שלך ושל משפחתך. מומלץ תמיד להתייעץ עם רופא מוסמך או רוקח בכל הנוגע בכאב, הרגשה רעה או למטרות ואופן השימוש, במזונות, משחות, תמציות ואפילו בתרגילים, או בתכשירים אחרים שנזכרים כאן.

      If you have any questions left –

      I'd be happy to answer any questions.

      For a direct application form to Yaron Margolin – please click here

      Recent Articles

      מאמרים אחרונים

      מבוא לפסיכותרפיה מכלולית והוליסטית

      הפסיכולוגיה הטיפולית וההוליסטית – תולדות הפסיכותרפיה

      מגילת רות האלמנה שיצאה ממרחב הנוחות

      יש פתרון כולל לבעיות הקשורות לדימוי עצמי, חוסר בטחון וערך עצמי נמוך – דופמין

      חרדה

      מעגל המוזר – התפתחות ה"אני" בשנה התשיעית לחייו

      איך מורידים לחץ וחרדות באופן טבעי? התמודדות עם סטרס ולחץ נפשי

      טיפול נפשי ללא תרופות – חרדות, פחדים וייאוש – תסמינים שיש להם פתרון טבעי, מדויק ומהיר

      למה אני לא מצליח להתמיד – והסוכר

      גמישות היא מצב נפשי – אתגר בזרימה ושינוי –  אני מבקש להתגמש

      חזרה לבסיס – עקרונות צירופי המזון

      על ההזנחה –

      ניתוק רגשי – על הקורוציונה

      די לכאב

      ראיית המעמקים – כניסה לטרקלין או על החיים האמתיים.

      התודעה השלילית

      ביקורת מבזה

      איך לצאת ממצבי תקיעות בחיים – שיטת שלוש השאלות בגובה העיניים

      נמאס לי מהחיים מה עושים

      על היכולת להשתקם, לקום מאבק הדרך ומכאב הפרידה

      ריגוש רעיוני או התקווה והדופמין – יחשפו בפניך כל הסודות שבהתמכרות שבהמתנה – ריגוש, המתנה, תקוה ודופמין – המאמר כאן.

      מסלול ההתפתחות הנורמטיבי בחיי אדם ודמימותיו בטבלה – סדרת מאמרים.

      שלושת המיצים

      לחלק הראשון הבצל והפלפלים

      לחלק השני – החסה

      לחלק השלישי – תפוח אדמה והבוטיראט

      לחלק הרביעי – הכוסמת המופלאה

      לחלק החמישי – נבטי הברוקולי וחלבון הנעורים

      לחלק השישי – שיבולת השועל והבטא קלגן

       לחלק השביעי – על האצות והפוקוקסנטין

      עשרת המזונות הבריאים ביותר לחולי כלייה. 1 

      טיפול טבעי ופשוט בכאבי ברכיים

      הערכות שונות במדידת אשלגן בפלזמה שוללות לפעמים שלא בצדק יתר אשלגן בה – היפרקלמיה פסאודו היפרקלמיה – Hyperkalemia

      מדד חדש לבריאותך – ביטול האסרוסקלרוזים

      אי ספיקת כליות – טיפול ללא תרופות

      אוראה – למה האוראה מוגברת ומופחת בדם Urea

      הקורטיזול וכאבים בבית החזה וביד שמאל

      להוריד קריאטינין, אוריאה ולהחלים ללא תרופות מאי ספיקת כליות

      וירוס הקורונה וגרון יבש

      -אי ספיקת כליות להחלים ללא תרופות – על הGFR ונזקי התרופות

      ההומוציסטאין – האויב הגדול של האנדותל ובריאות העורקים

      אי ספיקת כליות – אילוף הכליות הסוררות – כל מה שחשוב לדעת – חלק ג

      אריתרופויטין (EPO) Erythropoietin

      התרופות והרע – ויטמין D3

      על בדיקות הדם

      אנמיה למה חסר לי ברזל?

      רוצה להחלים מפגיעה במערכת העיכול ללא תרופות?

      להחלים בפשטות ממחלת ריאות חסימתית כרונית

      רוצה להחלים בצורה מלאה מסוכרת

      שחיקת סחוס, למה לסבול? – ללא ניתוח ללא תרופות – טיפול להחלמה

      עורקים גמישים – הסוד והדרך לזכייה בבריאות מחדש

      ההומוציסטאין – האויב הגדול של האנדותל ובריאות העורקים

      פרנצ'סקו מסינה Francesco Messina אלהים באדם שחיפש אחר היופי

      ויטמין השמש ויטמין D-

      התרופות והרע – ביוטין B7 ויטמין H

      רוצה להחלים מיתר לחץ דם?

      מזונות גבריים ובטן שטוחה

      שלושת המיצים

      על לחם חוקם של עסקים – מה באמת חשוב לדעת בכדי להצליח (פרק א')

      טיפול נפשי ללא תרופות – חרדות, פחדים וייאוש – תסמינים שיש להם פתרון טבעי, מדויק ומהיר

      חזרה לבסיס – עקרונות צירופי המזון

      על ההזנחה –

      ניתוק רגשי – על הקורוציונה

      די לכאב

      ראיית המעמקים – כניסה לטרקלין או על החיים האמתיים.

      התודעה השלילית

      ביקורת מבזה

      על לחם חוקם של העסקים

      למה אני לא מצליח להתמודד

      מגיע לי – העדר הכרה במאמץ של השועט קדימה, בהחלט יכול להוביל לכישלונה של קריירה מזהירה.

      סוכרת כלייתית (נפרופתיה סוכרתית) כן, אפשר להחלים".

      כאבי גב – פתרון טבעי, עדין ופשוט לבעיה שלך

      כאבי גב לא דורשים ניתוח – רק מגע יד עדינה

      טיפול טבעי ופשוט בכאבי ברכיים

      אי ספיקת כליות – צום חלבונים

      צום חי – הוא תרופה טבעית. אזהרה לקטונים (Lactones) –

      אי ספיקת כליות מתוקה: (נפרופתיה סוכרתית) אפשר לצאת בשלום מהצרה המסוכנת לסוכרתיים – צום חי

      אי ספיקת כליות – מתכונים לדיאטה מאוזנת – טעימה להשתגע.

      אילוף הכליות הסוררות – איך להחלים מאי ספיקת כליות להקליק כאן

      "אילוף הכליות הסוררות" תחילת פרק א

      ההמשך לפרק א' של "אילוף הכליות הסוררות"- כאן.

      פרק ב'

      פרק ג'

      נשלח ב כללי