חומרים מזינים מספקים כוח והגנה. חלבונים, פחמימות, שומן, ויטמינים, מינרלים, סיבים, קרני השמש, ומים הם כולם חומרים מזינים. אם אין איזון נכון של חומרים מזינים בתזונה, גודל הסיכון לפתח מצבים בריאותיים שליליים ופוחתת היכולת להחלים.

מאמר זה יסביר את רכיבי התזונה השונים שאדם צריך ומדוע.

תזונה

תזונה היא חקר הרכיבים התזונתיים במזון, כיצד הגוף משתמש בהם והקשר בין תזונה, בריאות ומחלות.

תזונה והכנת תפריט תזונה רק יכולים לעזור לשפר את בריאות הכליות ואף להביא להחלמתן, אבל היא יכולה גם לגרום למחלת כליות קשה עוד יותר כשהיא שגויה. עדויות מצביעות על כך שצריכה גבוהה של חלבון תזונתי הגם שמופיעים עדיין בתפריטי תזונה שגויים ובמיוחד ממקורות מן החי, עשויה להגביר את הסיכון למחלת כליות כרונית, להחריב את מלאכת ההחלמה ולמוטט את מדדי ה- GFR, בשעה שניתן להרים אותם עד למעלה – ראו למשל כאן.

בנושא זה כדאי לקרוא את מאמרי על ההשפעה האיומה של חלבון מן החי על הכליות

הנער (15.5) שהגיע לטיפול באי ספיקת כליות לפני 3 שבועות החלים!

כשמתבוננים בתפריטי התזונה וברשימת התרופות של מחלקי הרצפטים והדיאטנים שמייעצים להם אין ספק שאף אחד שם לא מצפה להחלמה וגם לא ראה החלמה של מחלת כליות. עבודת ההזנה המחלימהחייבת להישען על מחקר מדעי. תזונת הכליות ומלאכת הרכבת התפריט היא לא "אמונה אפלה" רק עמוד השדרה של התכנית לשיקום הכליות מאפשר החלמה מדובר בעבודת נמלים והכנה מדויקת של מרכיבי המזון כתרופה. תפריט הזנה נכון בנוי אישית למצב העדכני של כל מבקש החלמה. כך למשל ההרמוניה הנדרשת ליצירה של תהליכי החלמה בקרב מי שיש לו לחץ דם גבוה (מעל 140-90) שונה ממי שסובל גם ממחלת הסוכרת או אם מדדי חומצת השתן שלו מעל טווח הנורמה. כאן אני – ירון מרגולין מציג בתכנית לשיקום הכליות את יסודותיה של ההזנה שאפשרה לי להביא להחלמה של מעל ל 500 כליות. מוזמנים לקורא

יסודות האכילה הבריאה

באופן מסורתי דרישות ההזנה של גוף האדם התבססו על כמות המזון הדרושה לשמירה על משקל גוף תקין, לענות על צורכי האנרגיה והתזונה של אותו אדם או במקרה של מיקרונוטריינטים לשמירה על רמות תקינות בדם [מקור]. לכל אחד ממרכיבי המזון שלנו פרט לחלב אם, אין מהשפע הנדרש והוא לא יכול לספק את כל אבות המזון הנדרשים לתחזוקת הגוף והנפש. מכאן צמחה הגישה להבטיח, למען בריאותנו וצמיחתם התקינה של ילדנו אספקה רציפה של כל אבות המזון הדרושים. בהמשך לאכול מגוון רחב של מזונות [מקור]. אסטרטגיה זו כוללת בקרבה שימת לב על שומנים בלתי רוויים בריאים, דגנים מלאים, "חבילת" חלבון טובות, בריאה נטולת אנטיביוטיקה לצד פירות וירקות מגוונים; הגבלה של צריכת שומני טרנס ושומנים רוויים, הימנעות מדגנים מעודנים מאוד ומשקאות ממותקים; ונטילת מולטי ויטמין עם חומצה פולית ותוספת ויטמין D כרשת ביטחון תזונתית. חלק מגישה זו קיימת כיום תחת הכותרת אכל נקי [מקור]. 

• כל מה שאתה צריך לדעת על מיקרו-תזונה – ויטמינים ומינרלים
• מזון כתרופה – אפשר להחלים מאי ספיקת כליות בעזרת מסון כתרופה
• על ההשפעה האיומה של חלבון מן החי על הכליות
• תזונה תאית
• חומציותו של הנוזל הבין תאי בגוף האדם מונעת תהליכי החלמה במחלות כרוניות קשות – שינוי תזונה הוא מה שכדאי לעשות
• חומץ תפוחים וזרעי חילבה כתרפה לחולי סוכרת
• במיה – מזון כתרופה
• מזון כתרופה – השמן של לורנצו
• שעועית הקטיפה הקסומה – המקונה פרריינס או קִטְנִיּוֹת ההצלה והתשוקה – מזון החלמה שיכול להציל חולי פרקינסון – Mucuna pruriens
• חומצה אלפא לינולנית משפרת את תוחלת החיים – צריכה גבוהה של חומצות שומן מצמחים נחשפה כגורם שמאריך את החיים.
• תחמוצת החנקן (NO) כיווץ תאי האנדותל, מחלות כרוניות קשות – ודרכי ריפוי חדשות
• ירקות ירוקי עלים לרוב טובים לבריאותנו, לפעמים הם לא – רוצה לדעת מתי כדאי לצרוך עלים ירוקים כתרופה?
• 8 חסרים תזונתיים שכיחים
• האם בוטנים, קליפות בוטנים ומוצריהן הם מזון על?
• להתסיס שיבולת שועל – מתכון וכל הסודות.
• תוסף מזון על האסטקסנטין astaxanthin
• סלניום Se התגלה כאנטי- אייג'ינג ומגן מפני מחלות כרוניות
• מזון כתרופה
• דיוקסינים במזון

חומרים מזינים  (nutrient) הם אלו, שהגוף חייב לקבל בתזונה כדי לספק מקור אנרגיה, לשמש לגדילה ולהתפתחות, או לווסת תהליכים בגוף. נוטריאנטים מזינים כוללים פחמימות, שומנים, חלבונים, ויטמינים גם מינרלים, קרני שמש, מים וסיבים תזונתיים כולם חיוניים. סביב החומרים המזינים נע הנושא המרכזי לספק את כל צרכי הגוף ולהרכיב תפריט תזונתי שמאפשר לו לקיים תפקוד ייחודי וספציפי לו. מרכיב הזנה שזמין לרקמות הגוף בכלל ולאבר נזקק בפרט. מזון, או אותו רכיב נדרש ממנו מגיע אל הריקמה או האבר (דופן העורק, תא עצב, חלבון שמעביר נוטריאנטים, דופן נפרון שנפגעה) באמצעות אכילה (הזנה פומית) ותהליכי עיכול תקינים, ספיגה מצוינת ומעבר תקין של רכיבי המזון לזרם הדם. מערכת הסעה בזרם הדם מתפקדת כאשר היא מניעה את חומרי ההזנה אל האבר ללא הפרעות. וכן כאשר היא מעבירה אליו ואל האזור המדויק שזקוק לו [מקור] וגם כשהיא מפנה ממנו פסולת ורעלים. השטן נמצא בפרטים הקטנים ובכל רגע ורגע, דרך המזון אל האבר הדורש אותו, יכולה להשתבש. בכלל זה אופן הכנתו במטבח, ולפני כן דרך השגתו למשל גידולו – מכל מקום יש לקחת בחשבון שעל כל אחד משלבי דרך המזון ניתן להשפיע. לדוגמה, זיהומים, במיוחד אלו שמאיצים את מעבר המזון דרך מערכת העיכול, אלו הרי אסון ובהחלט יכולים להפחית את יכולתו של הגוף לספוג חומרים מזינים ולהאיץ את איבוד המים והמלחים בגוף. שילוב המזונות הנאכלים יכול להשפיע במיוחד שילוב שגוי על פעולת העיכול והספיגה של ערכי המזון החשובים וכל זאת כשמערכת העיכול תקינה לגמרי. ברזל ממקורות טבעיים נספג בדרך כלל היטב, כלומר הוא עובר ממערכת העיכול לנהר הדם ובעזרתו ממשיך אל האבר שדורש אותו – ואברי הגוף שדורשים אותו מקבלים אל קרבם את מלא מבוקשם. נוכחותן של תרכובות נהדרות, טבעיות, כמו פיטאטים שנמצאים בדגנים וטאנינים שנמצאים בתה, בגלל שהן מעכבות את ספיגת הברזל בגופנו עלולות לגרום לכך שמח העצם, הדורש את הברזל לא יתפקד בשל מחסורו ולכן לא תתרחש אריתרופויזה Erythropoiesis – תהליך יצירת תאי דם אדומים (אריתרוציטים). כי אבר הגוף למשל מח העצם מתחנן לברזל שלא מגיע אליו ובחסרונו אינו יכול לייצר כדוריות דם אדומות וכל זאת כאשר המערכת תקינה ואין חולי, רק שילוב שגוי של מזון בתפריט עצמו. גורמים אחרים, כגון צריכה מוגברת של ויטמין C, יכולים לשפר את ספיגת הברזל ממקורות צמחיים, אבל לשם כך יש לספק אותו במנת המזון [מקור]. הנושא הזה נוסק ל"אנמיה". כיום רפואת הממסד מתמקדת ב"ספיגת הברזל" בדופן המעי הדק העליון והתוצאה לא טובה. מאנמיה אנשים מתים. מחקרים חדשים מצביעים על כך שאנמיה מורכבת וברוב המקרים לא קשורה כלל לספיגת הברזל – על נושא זה פרסמתי – כאן. אנמיה – מחסור בברזל, כשל טיפול והיבטים ביולוגיים חשובים של מחסור בברזל ודרכי החלמה חדשות – מחקר חדש לזכות מחקרים אלה אני מצליח להביא להחלמה של אנשים שסובלים גם ממחסור של ברזל הגם שהוא מופיע בשפע בתפריט שלהם.

אין דפוס תזונה אידיאלי או אוניברסלי. בנוסף לכך יש לדעת כי לגוף יכולת מופלאה להסתגל למצב כולל למחסור בערכים וחומרי הזנה נדרשים.

אוכלוסיות רבות יכולות לשרוד במחסור של סיבים תזונתיים או על צריכת סיבים נמוכה במשך שנים [מקור]. כדי להגיע לכמות היומית המומלצת של סיבים, צריך לאכול כחמש מנות של פירות וירקות מדי יום ולהרבות בצריכת דגנים מלאים כמו: שתי פרוסות לחם מלא או תפוח אדמה גדול בקליפתו. כאשר באים להחלים כליות נושא זה מרכזי כי רוב הפירות אסורים לחולי כליה. עוד על נושא הסיבים אפשר לקרוא במאמרי – סיבים תזונתיים

סיבים תזונתיים הם בדרך כלל תרופה למחלה. למשל נגד רמות גבוהות של כולסטרול, במיוחד סיבים מסיסים. כאן הם מזון כתרופה. תרופה להפחתת רמות גבוהות של כולסטרול בסרום [מקור] וגם לשיפור השליטה הגליקמית בקרב חולים עם סוכרת מסוג 2 [מקור].

המהפכה של המזון התעשייתי והחקלאיות התעשייתית הובילו לגידול מסיבי בייצור המזון, אך למרבה הצער,  גם הובילה להפחתה בצריכת מזון מלא, כלומר להפחתה דרמטית בתכולת סיבי המזון באמצעות עיבוד מזון על מנת שיהיה קל לאחסן ולשנע אותו. פיתוח המזון המהיר באמצעות טכנולוגיית מזון מתקדמת הגיעה לשיאה בצריכה מוגברת של סוכרים פשוטים, יחד עם צריכה מוגברת של בשר מעובד ושומן רווי. הרווחים הנאים הובילו לרווחה בקרב התעשיינים גם להופעתן של קבוצה של מחלות כרוניות, הנקראות מחלות מערביות: סוכרת, השמנה, אבדן גמישות העורקים, יתר לחץ דם, יתר כולסטרול, אי ספיקת כליות, סרטן המעי הגס ומחלות לב וכלי דם [מקור]. המחסור בסיבים תזונתיים עקב צריכה מועטה של ​​דגנים מלאים, פירות וירקות משותף לכולן. במזון כתרופה אנו מבקשים בראש ובראשונה לחדול מהתזונה שעוררה את החולי ולעבור למזון ביתי שמכיל סיבים תזונתיים שכן תכולת הפחמימות המורכבות של מזונות כאלו מפחיתה את הרעב והתגובות הגליקמיות לדרישה לעוד מנה [מקור]. נושא זה שונה כמו חושך ואור, מהגישה שמבקשת החלמה וזו שמבקשת לעודד את התעשיינים העשירים וגם את תעשיית התרופות שאין בהן צורך. תזונה עשירה בסיבים, במיוחד סיבים מסיסים (הסיבים התזונתיים המסיסים במים מצויים, בין היתר, בפירות, בירקות, בסובין שיבולת-שועל, באיטריות הקונג'אק), קשורה לשיפור בריכוזי השומנים בדם, הגלוקוז והאינסולין [מקור1, מקור2, מקור3]. ובכך היא גם מפחיתה את הסיכון להשמנה, סוכרת, קיצור טלומרים, ופגיעה במיטוכונדריה.          

יודגש כי גם לתזונה עשירה בסיבים חיסרון, לא ברור כיצד אובדים בגללה מינרלים מהגוף. רמות גבוהות של סיבים משפיעות לפעמים לרעה על איזון המינרלים בגוף לכן יש להבטיח צריכה נאותה של סידן, מגנזיום וזרחן [מקור] אצל אנשים שצורכים תפריט עשיר במיוחד בסיבים תזונתיים [מקור1, מקור2, מקור3, מקור4, מקור5]. יצוין שאני מעולם, עד כה לא נתקלתי בבעיה זאת ומחלימי הכליות צורכים סיבי תזונה בכמות גבוה. כל המטופלים נמצאים תחת עין בוחנת כל שבוע ואחת לחודש תחת עיני בדיקות דם ומעבדה בבתי החולים. אני מניח שמחסור במינרלים זה נקשר בתפריט הזנה שגוי שהחוקרים לא התמקדו בו.

hubs – חומרי ההזנה – בקרב החומרים המזינים שנמצאים במנות מזון כתרופה והם ספציפיים למוח. נמצאים נוטריאנטם בעלי השפעה מיטבית על אזורי מוח עם רמה גבוהה של קישוריות, הנקראים hubs, וכך הם משפיעים גם על תהליכים ורגשות קוגניטיביים. השפעות של גורמים תזונתיים על התפקוד העצבי והפלסטיות הסינפטית נחקרים כיום, כך מסתבר, למשל, שמספר הורמוני מעיים שיכולים לעבור את המחסום ולהיכנס למוח, או שבחלקם גם מיוצרים במוח עצמו, משפיעים על היכולת הקוגניטיבית. בנוסף, רגולטורים מבוססים היטב של גמישות סינפטית, כגון גורם נוירוטרופי שמקורו במוח (BDNF), ואלו יכולים לתפקד כמאפיינים מטבוליים, המגיבים לאותות היקפיים כגון צריכת מזון.

נוגדי תזונה – בן מרכיבי המזון כתרופה נמצאים גם נוגדי תזונה אנטינוטריאנטים – Antinutrijent [מקור]. מדובר בתרכובות צמחיות המפחיתות את ספיגת חומרי הזנה ממערכת העיכול [מקור]. אלו הן תרכובות צמחיות המפחיתות את יכולת הגוף לספוג חומרים מזינים חיוניים [מקור]. חומרים כאלו לא מהווים דאגה בקרב אנשים בריאים, אך אלו עלולים להפוך לבעיה בתקופות של תת תזונה, או בקרב אנשים צמחוניים או מחלימים המשתמשים בתפריט חלבונים חיים – צום חי – שמבוסס בעיקרו על דגנים וקטניות. יחד עם זאת אנטי-נוטריינטים, בנסיבות מסוימות, בכלל זה חומרים נוגדי תזונה כמו פיטט – חומצה פיטית (Phytic acid – שקדים ואגוזים, שומשום – טחינה)  וטאנינים עשויים להיות בעלי השפעות בריאותיות מועילות גם כן [מקור1, מקור2, מקור3].

כאשר מדברים על צום חי מקפידים למיין את החלבונים לחלבונים יותר איכותיים ופחות – בנושא זה כדאי לעיין במאמרי על הנאטו

חומצה פיטית זו חומצה שמהווה בעצם את מאגר הזרחן והאנרגיה של הגרעין, כך שיהיה לו אנרגיה זמינה לתהליך הגדילה. הבעיה בחומצה זו היא, שהיא מעכבת ספיגה של מינרלים רבים, במיוחד אבץ וברזל, אך גם מגנזיום, נחושת, וסידן. כך היא פוגעת, בן השאר, ביצור כדוריות דם אדומות, המוגלובין וחוזק העצם [מקור]. יחד עם זאת נמצא שדווקא הפיטאט (phytate) מגן על הגוף בפני הסתיידות ויצירת אבנים בכליות ומסייע בהורדת רמת הגלוקוז והשומנים בדם [מקור].

מעטים יודעים שגם חלבונים, כמו מעכבי טריפסין ואפילו חומצות אמיניות מקטניות (ההמגלוטינינים שבקטניות – hemagglutinins) [מקור], יכולים להיות גם נוגדי תזונה Antinutrijent [מקור].

גורמים אנטי-תזונתיים כגון גלוקוזינולטים (glucosinolates) עשויים להופיע באופן טבעי, בחומצות האמיניות שמקורן בחרדל, לפתת, ברוקולי וכרוב [מקור].יודגש כי הגלוקוזינולטים, מצויים למזלנו בשפע בחלקים אכילים של המצליבים (Brassicaceae) ונחשבים כבעלי הסבירות הגבוהה ביותר לשמור על בריאות האדם באמצעות צריכה מתמשכת [מקור]. הגלוקוזידים שבמצליבים מקושרים ל-S. ביניהם גם מעכבי טריפסין (האנזים החשוב לקליטת חלבון בגוף מהמזון.) והמגלוטינינים שהוזכרו כנמצאים בקטניות וקשורים בצימות; התלכדות; הידבקות או היצמדות של תאי דם אדומים, ויש בכך ברכה גדולה. גם בטאנינים (tannins) שבקטניות ובדגנים, הם נמצאים ובפיטאטים בדגנים ובזרעי שמן, ובגוסיפול (gossypol) שבמוצרי חלבון מזרעי כותנה [מקור]. הם מערערים על יציבות בלוטת התריס ועלולים לעורר פעילות יתר בה כמו כן, צריכה של ירקות דוגמת נבטי ברוקולי, ברוקולי, כרוב וכרובית או עלי חרדל המכילים גלוקוזינולטים עשויה להפחית את הסיכון לקרצינוגנזה (מחלה של המנגנון הגנטי של התא) [מקור] ולמחלות נוספות [מקור]. גורמים אנטי-תזונתיים עשויים להיווצר גם במהלך עיבוד חום/אלקליין של מוצרי חלבון, מה שמניבים תגובת מייאר – תגובת מייאר היא תגובה כימית בין חומצת אמינו לסוכר מחזר המתרחשת בדרך כלל בחום. גם בעקבות צורות מחומצנות של חומצות אמינו גופרית, חומצות אמינו D וליזינואלנין (LAL, נגזרת חומצת אמינו לא טבעית).

נמצא כי נוכחותם של רמות גבוהות של מעכבי טריפסין תזונתיים מפולי סויה, שעועית אדומה מסוג אזוקי או אחרות עלולים לגרום להפחתה משמעותית בעיכול חלבון וחומצות אמינו (ולהגיע עד אל הפחתה של  50%) עוד בנושא זה כאן.

באופן דומה, נוכחות של רמות גבוהות של טאנינים בדגנים, כמו סורגום וקטניות, כמו פול (Vicia faba L.) [מקור], עלולות לפגוע בתהליכי העיכול של החלבון ושל חומצות אמינו (עד 23% פחות).

ויטמין C מקטין השפעה של חומצה פיטית!  הוא אנזים phytase שמפרק ומנטרל את  phytic acid בבעלי חיים, באופן טבעי. באדם הוא נעדר, האדם זקוק ליטול אותו ממזון. אבל ויטמין C מקטין את ההשפעה שלה על ברזל, לכן כדאי תמיד להוסיף מעל כוסמת ירוקה מונבטת שמומלצת לך כמזון תרופה, לימון סחוט טרי, הוא מכיל כמות גדולה של ויטמין C כך אפשר לצמצם את השפעותיה השליליות של  החומצה הפיטית [מקור].

טאנינים (Tannins) הם נוגדי הזנה ופוליפנולים מסיסים במים [מקור]  מקור המילה טאנין הוא במילה הגרמנית העתיקה tanna, שפירושה עץ אלון או עץ אשוח. מדובר בפולי-פנולים (מכילים פנול) שנמצאים בצמחים, ובין השאר בקליפות ענבים, בחרצניהם ובשריגי הגפן, ברימון, אפרסמון, בננה, בלוט, תה, תמרים וביין אדום [מקור]. העפיצות שיוצר הטאנין היא זו שגורמת לנו להרגיש תחושה של יובש בפה כאשר אנחנו נוגסים בפרי שהוא עדיין בוסר או מתענגים על כוסית יין אדום [מקור]. טאנינים עשוי להיות מאוד חיוביים לתהליכי הבראה וזאת בשל תכונות נוגדת החמצון שלהם, נושא חשוב כשמדובר בהגנה ותיקון נגד פעילותם של רדיקלים חופשיים והתמודדות עם נזקי חמצון תאי, כולל חמצון שומנים. דווח כי יצירת רדיקלי סופראוקסיד (על-חמצן Superoxid) מעוכבת על ידי טאנינים ותרכובות קשורות – נושא מרכזי בתהליכי החלמה של הכליות.

פוליפנולים (polyphenols) הם חומרי-תזונה מקובלים במנה מהצומח. שמם של הפוליפנולים התפרסם בשל יכולת ההגנה שלהם על מערכת העצבים שלנו מפני נזקים. החלק הקשה נובע מכך שבמשפחת הפוליפנולים קיימות מעל 5000 תרכובות שונות ולא תמיד מי שמשתמש בהם יודע אם זה המוצר שיסייע למשל למנוע אלצהיימר.

פוליפנולים – Oligomeric Proanthocyanidins (OPCs) – מזון על

 Proanthocyanidins פרואנטוציאנידינים הם סוג של פוליפנולים המצויים בצמחים רבים, כגון חמוציות, אוכמניות וזרעי ענבים, שמוגשים בתפריטי החלמה כ”מזון כתורופה”. מבחינה כימית, הם פלבנואידים אוליגומרים (oligomeric flavonoid) [מקור]. רבים הם אוליגומרים של קטצ'ין ואפיקטכין ואסטרים של חומצה גאלית שנמצאת בפרי. פוליפנולים מורכבים יותר, בעלי אותו אבן בניין פולימרי, יוצרים את קבוצת הטאנינים.

ז'אק מסקווייר (1922-2009 Jacques Masquelier) חשף אותם בקליפת עץ האורן ובזרעי הענבים ומחזיק בפטנט (מאז שנת 1947) על טכניקות למיצוי של פרואנטוציאנידינים אוליגומריים [מקור] הם מכונים גם OPCs ומשמשים בתפריטי ההחלמה לשפר את זרימת הדם, להפחית תסמינים של סוכרת, ולהקל על נפיחות במפרקים, ולחסל בצקות. OPCs מנוצלים גם כדי להפחית לחץ דם גבוה, לשפר את תפקוד הוורידים, בשביל להקל על נפיחות, ורידים בולטים; וכדי לתמוך בירידה במשקל. ניתן לקחת אותם באמצעות זרעי ענבים או קליפת אורן. ניתן ליטול זרעי ענבים וקליפת אורן כאבקת פקנוגנול,  או תמצית. הם יכולים לשמש גם כג'ל או שמן.

מתכון להכנת פקנוגנול – נמצא כאן.

פקנוגנול מכיל כ-oligomer proanthocyanidin complexes (OPC) או אוליגומרים פרוציאנידוליים (PCOs). חומרים דומים (אך לא זהים) נמצאים גם בזרעי ענבים. היתרון בהכנה ביתית בשל העובדה שמוצרים נרכשים בעלי שם זהה כללו פרופורציות שונות של חומרי הזנה כאלו.

OPCs הם לא כימיקל יחיד, אלא קבוצה של תרכובות הקשורות זו לזו. מספר מקורות מזון מכילים כימיקלים דומים: יין אדום, חמוציות, אוכמניות, אוכמניות, תה (ירוק ושחור), דומדמניות שחורות, בצל, קטניות, פטרוזיליה (אסורה לחולי כליה) ועוזרר. עם זאת, רוב תוספי OPC עשויים מזרעי ענבים או מקליפת האורן הימי. שני מקורות ה-OPC הללו מובילים למוצרים שאינם בהכרח זהים בתפקוד, אם כי נראה שיש הרבה קווי דמיון.

בקליניקה שלי במקרים מסוימים אפשר להגיע למינון של 3000 מ"ג ליום. מינון זה מורשה רק בקרב מחלימים שמגיעים אחת לשבוע לבדיקה שהפקנוגנול מתפקד בגופם כראוי. 

למחלימים עצמאיים השתמשו במינונים של 150 עד 300 מ"ג מדי יום [מקור].

ליגננים הם חלק מהמיקרו-נוטריינטים

העניין בפוליפנולים מתמקד במידה רבה בתרומת פעילותם נוגדת החמצון למניעת הפרעות שונות, לרבות מחלות כלייתיות, לב, כלי דם, אלצהיימר וסרטן. פוליפנולים הם המיקרו-נוטריינטים שהוזכרו לעיל. הם מסווגים לקבוצות, כגון סטילבנים, פלבנואידים, חומצות פנוליות, וליגאננים או ליגנאנים (lignans).

הליגנאנים, בעלי מבנה כימי דמוי סטרואידים ומוגדרים כפיטואסטרוגנים, מעניינים במיוחד את החוקרים. היתרונות הבריאותיים המיוחסים לליגנאנים עצומים ובהם הגנה בפני מחלות לב, תסמיני גיל המעבר, אוסטאופורוזיס, אי-ספיקת כליות וסרטן השד.  עם זאת, צריכת מזונות עשירים בלינאנים, לעתים מזיקה ומשתנה בהתאם לסוג התזונה, ההרכב הכולל שלה והמערך ההרמוני שהיא יוצרת עם ובגוף. כתוצאה מכך, ובהתבסס על הממצאים האחרונים [מקור]. טחינה אסורה לחלוטין לחולי הכליות. הטחינה מחבלת בתקינותן של דפנות העורקים וצנרת הכליות. היא עוצרת את גמישות צנרת הכליות והורסת כך ובהדרגה אותן – הסזמין (Sesamin) הוא ליגאן lignan (ליגנאנים הם תרכובות הקשורות לסיבים שנמצאים במשפחות צמחים רבות וקשורים למשל, בזרעי פשתן לסיביהם, כך גם בטחינה, או נכון יותר בשומשום שממנו מכינים טחינה.) הליגאנים שנמצא בשומשום הם המקור לבעיה. הסזמין יכול לעכב סינתזה חיונית לבריאותנו של 20-HETE הממונה על בריאותן של דפנות העורקים ומונע יתר לחץ דם בגוף. על נושא זה כתבתי בהרחבה במאמרי: "יתר לחץ דם – שינוי פרדיגמה וגישות חדשות – לחץ דם גבוה וטיפול טבעי ללא תרופות לאחר שטיפול תרופתי נערץ כשל" – כאן. אפשר לסכם ולומר כי בסך הכל, המחקרים המצוטטים כאן מספקים ראיות חזקות לכך שסינתזת צינורות הכלייה ופעולות של 20–HETE פשוט מגוננים על הכליות, על רמות הסוכר בדם, על שרירי צנרת העורקים ולכן גם על יתר לחץ דם. אלא שאותו שסזמין (Sesamin) ליגאן שנמצא בשומשום, הנחשב למזון בריא ביותר, יכול לעכב סינתזה חיונית זו של 20–HETE החשובה כל כך לבריאותינו ולמנוע כך ממך את האפשרות שכל הטוב הזה יתרחש בגופך. רוצה לומר יכולותיו של הסיב התזונתי שבטחינה להרוס תהליכי החלמה ושיקום דורשים להימנע מטחינה ובהמשך גם מסטייק אנטריקוט שגם הוא, מסיבותיו, מעכב ייצור של 20–HETE.

חומץ אננס – רוצה לדעת כיצד להכין תרופה ביתית, אנטי-דלקתי מקליפות האננס?

המדענים ערים לכך שקיימת אפשרות לסלק לחלוטין חומרים מזינים שיש בהם לפגוע באמצעות הנדסה גנטית; עם זאת, לשני החומרים הללו עשויות להיות השפעות חיוביות (כנזכר קודם: פוליפנולים מפחיתים את הסיכון להתפתחות סרטן, מחלות לב או סוכרת ואי ספיקת כליות), סברה אומרת כי שינויים גנטיים יכולים, אול גם ליצור חומרים מזינים עשירים יותר, אך לא ברור אם ישפרו את בריאות האדם או יחבלו בה [מקור].

תסיסה – שיטות מסורתיות רבות להכנת אוכל, כגון תְסִיסָה, והשריה מעלים את הערך התזונתי של מזון צמחי על ידי הפחתת חומרים מזינים מזיקים (חומצות פיטיות, פוליפנולים, חומצה אוקסלית) [מקור]. שיטות הכנה כאלה נוכחות בקהילות בהן דגני בוקר וקטניות מהווים חלק עיקרי בתזונה [מקור1, מקור2]. דוגמא לכך בהכנה של תסיסת קסווה (מפקעות קסווה בעברית מניהוט מצוי – שיח מעוצה בעל פקעת עתירת עמילן, ממשפחת החלבלוביים שמקורו באמריקה הדרומית. גדל במפרץ מכסיקו ובמערב-מרכז ברזיל.) ליצרת קמח [מקור]: תסיסה זו מפחיתה באופן משמעותי את הכמות הרַעֲלָן שבפקעות וכן את נוגדי התזונה בפקעת הcassava [מקור].

למאמרי: יתר לחץ דם – שינוי פרדיגמה וגישות חדשות – לחץ דם גבוה וטיפול טבעי ללא תרופות לאחר שטיפול תרופתי נערץ כשל כאן.

אין דפוס תזונה אידיאלי או אוניברסלי.

בנוסף לכך לגוף יכולת מופלאה להסתגל למצב כולל למחסור בערכים וחומרי הזנה נדרשים מה שנחשף בשלב מאוחר יותר כאסון רפואי.

הכמות העצומה של נתונים שנוצרים על ידי צרכי המזון על ידי מגוון רחב של תאי גוף, תאי עצב, סינפסות, רקמות, אנזימים, נוזלי הובלת מזון, נוזלי פינוי פסולת (מערכת ניקוז), החומר הנוזלי שבסינפסות,  נשאי מזון, יוצרי אנרגיה ומחסני אגירה הופכים את הנושא למרחב ענק של מחקר בו פועלים חוקרי מזון ותזונאים גם יחד עם ממצאים סותרים לפעמים, הכפכפים לכאורה בהמלצות, וחלקן מבוסס על מה שמיטיב עם תעשיית המזון ולא עם הגוף והדברים הגיעו לידי כך שגם התלמידים המבריקים בבתי ההשכלה תחת אלו נכשלים בתחום הרכבת המזון כתרופה.

מידע מוטעה נדחס אל תוך ספרי דיאטה אל מאמרי תזונה בתקשורת ואלו בהחלט יכולים לגרום לכל נושא ההזנה להיראות כאילו איש לא מבין את היסודות של אכילה בריאה [מקור] אני מבקש להדגיש כי לא מדובר בנבכי הפיזיקה של החלקיקים, אבל גם לא בתורת גולי בבל (במאות השלישית עד החמישית לספירה, מתקופת רב ושמואל עד חתימת התלמוד הבבלי) שהכירו שהעולם שטוח ולא את גוף האדם. דברי הרפואה מפוזרים שם על פי רוב הספר אגב דיון הלכתי, סיפורי חכמים ואגדות. 

כותבי רפואת התלמוד לא רשמו רצפטים הם חיו תחת השלטון הפרסי ושיטת הריפוי שלהם הייתה בהתאם ולא עברו רנסנס במאה ה- 14 או וכפי שכל תחומי המדע עברו מהפכה מהותית מהמאות ה- 16-17 הם נשארו מאחור. רוחם שורה על רבים בקרבנו גם אם אינם ערים לכך [מקור]. התלמוד אם כך מייחס למחלות סיבות הבאות מחוץ לגוף כמו כוכבים, שדים , רוחות רעות או "עונש משמיים", בהחלט לא תזונה. יצוין כי הרמב"ם בספר הרפואה שלו: "פרקי משה"  התעלם לחלוטין מרפואת התלמוד והתייחס בהקשר זה רק להיפוקרטס ולגלנוס: " ואלו הפרקים אשר העמדתים, לא אומר שחיברתים, אבל אומר שבחרתים, וזה שאני לקטתים מדברי גאלינוס, מכל ספריו, (שם). אברהם בנו של הרמב"ם רשם בהקדמת הספר עין יעקב, שאין לקבל את דברי הרפואות של חז"ל ללא בדיקה ואימות: "דע  כי אתה חייב לדעת – כל מי שירצה להעמיד דעת ידועה ולישא פני אומרה ולקבל דעתו בלי עיון והבנה  לענין אותו הדעת אם אמת איתה או לא, שזה מן הדעות הרעות והוא נאסר מדרך התורה ומדרך השכל … כיוון שאנו מוצאים להם (חז"ל) אומרים שלא נתאמת ולא נתקיימו בגמרא דיברי הרפואות  וכענין אבן תקומה [שבת סו ע"ב]  שאמרו (חז"ל), שמונע להפיל הנפלים שלא נתאמת". אין ספק שהרמב"ם הבחין שמדובר בשטויות ולכן הכריע שדברי הלכה שהוכרעו בתלמוד מחייבים את היהודי שמעיין בהם וקיבל עליו את ההלכה היהודית, אך דרכי הרפואה שהם צורכי הגוף ואינם נוגעים להלכה, כמעשה חולין (מסחר למשל) אלו נידונים לדעת הרמב"ם ואין לשמוע ולקבל דבריהם בדיוק כפי שנוהגים בדרכי פרנסה, מלאכת כפיים וכלכלה שאינם נלמדים מחז"ל. חבל שלא מרחיבים כיום על דברי השטות שרשומים שם על כלל הדברים. 

המקרונוטריינטים  – האם התפריט שלכם מתאים למקרוס שאתם צריכים לספק לגופכם?

המונח מקרוס (Macros) מתייחס למקרונוטריינטים – סוג של תרכובות כימיות הנצרכות בכמויות גדולות ומספקות אנרגיה. ששת המקרונוטריינטים הם: פחמימות, חלבונים, שומנים, ויטמינים , מינרלים, וויטינים.  

חומרים מזינים והיכן למצוא אותם

חומרים מזינים מסווגים כפחמימות, שומנים, חלבונים, ויטמינים או מינרלים. מים וסיבים תזונתיים הם גם חיוניים. לכל רכיב תזונתי תפקידים ספציפיים והוא זמין לרקמות הגוף באמצעות תהליכי העיכול והספיגה [מקור].

Nutrients are classified as carbohydrates, fats, proteins, vitamins or minerals. Water and dietary fibre are also essential. Each nutrient has specific functions and is made available to the body tissues through the processes of digestion and absorption

המקרונוטריינטים

פחמימות הן מקור האנרגיה הבסיסי. הם נעים במורכבות מסוכרים פשוטים ועד עמילנים מורכבים. סוכרים נמצאים במזונות מתוקים כמו דבש, בחלב ובפירות. מקורות עיקריים של עמילנים כוללים דגנים, ירקות שורש, קטניות (שעועית, עדשים, אפונה) וכמה פירות כמו פלנטנים ובננות.

שומנים ושמנים תזונתיים הם מקורות אנרגיה עשירים ומספקים חומצות שומן חיוניות. ניתן להשיג אותם גם מבעלי חיים וגם מצמחים. מקורות מהחי כוללים בשר שומני, עופות כמו ברווז ואווז, חמאה, גהי ודגים שמנים. מקורות צמחיים כוללים זרעי שמן (חמניות, חריע, שומשום), אגוזים וקטניות (בוטנים, סויה).

חלבונים, שהם שרשראות ארוכות של חומצות אמינו, מהווים חלק גדול מהחומר המבני הבסיסי של הגוף; הם נחוצים לצמיחתו, לתפקודו ולתיקון. הגוף יכול לייצר חומצות אמינו רבות אך חלקן, הנקראות חומצות אמינו חיוניות, חייבות להתקבל מהמזון. מזונות שונים מכילים כמויות משתנות של אלה. מוצרים מן החי הם מקור עיקרי, אך תערובת של מקורות צמחיים יכולה לספק גם את צורכי הגוף. מקורות עשירים לחלבונים כוללים בשר, דגים, מוצרי חלב, קטניות, אגוזים ודגנים.

ויטמינים חיוניים למעשה לכל התהליכים הכימיים של הגוף ולשמירה על בריאות ושלמות רקמת הגוף. הם נדרשים בדרך כלל בכמויות קטנות, אך יש לצרוך אותם באופן קבוע מכיוון שרבים מהם אינם מאוחסנים היטב בגוף. ויטמין A נמצא רק במוצרים מן החי, במיוחד בכבד, ביצים וחלב, אך פירות וירקות רבים כמו גזר, מנגו ופפאיה מכילים קרוטנים, כימיקלים שהגוף יכול להמיר לויטמין A. מקורות טובים לויטמין C הם פירות וירקות . קומפלקס B נמצא בדגנים, קטניות, בשר, עופות ומוצרי חלב.

מינרלים חיוניים למבנים כמו עצמות ושיניים (סידן) ולתהליכים כמו העברת אנרגיה (ברזל) ותפקוד הגוף והמוח (יוד). אנו זקוקים לכמויות גדולות יחסית של מינרלים מסוימים, כגון סידן – הנמצא באפונה ושעועית, חלב, בשר וגבינה – וכמויות קטנות בהרבה של אחרים, כגון ברזל – הנמצאים בבשר, דגים ורכיכות, ירקות עלים ירוקים כהים ואגוזים. .

מכיוון שלרוב יש צורך בוויטמינים ומינרלים בכמויות קטנות בלבד, הם נקראים מיקרונוטריינטים.

האינדקס הגליקמי
התגובה הגליקמית מתייחסת לעלייה הניתנת למדידה ברמת הסוכר בדם לאחר צריכת פחמימות בתפריט המזון. ככל שהעלייה הגלוקוזית שהמזון יוצר לאחר הארוחה יותר גדולה, כך הערך הגליקמי שלו עולה. דגנים מזוקקים מאוד גורמים לעלייה כללית מהירה יותר וגדולה יותר ברמת הסוכר בדם מאשר דגנים מלאים פחות מזוקקים [מקור]. תגובות גליקמיות גבוהות משפיעות על רמות אינסולין בפלזמה לרעה, הן שנחשבות לבסיס התסמונת המטבולית [מקור]. נראה שתפריט עם אינדקס גליקמי גבוה או עומס גליקמי גבוה (תוצר של אינדקס גליקמי תזונתי וצריכת פחמימות כוללת מוגזמת) מגבירים את הסיכונים לסוכרת מסוג 2 ולמחלות עורקים כליליים, ובהמשך הדרך לאי-ספיקת כליות. עמידות לאינסולין (insulin resistance – או תנגודת לאינסולין מתחילה כאשר אנחנו עוברים את הקיבולת שלנו לאחסון אנרגיה עודפת. תאי השומן בגופנו מלאים יתר על המידה ואין לאן לדחוף את עודף הגלוקוז שזורם בדם) בה ידובר בפרק הבא נקשרת לצרה זו [מקור]. האובדן הדרמטי של סיבים ומיקרונוטריינטים במהלך תהליך הטחינה, וטיהור המזון ממרכיבים שמקלקלים את הרווחים של התעשייה בשל בעיות שימור שהוזכרו כבר קודם עשויים כך נראה לעודד תחלואה על ידי ההשפעות השליליות של מחסור בסיבים הללו בדגנים שמעובדים היטב.

לעומת זאת, דגנים מלאים ומזונות העשויים מדגנים מלאים, יחד עם פירות, ירקות ושעועית, מספקים פחמימות שמתעכלות באיטיות, הן עשירות בסיבים, ויטמינים, מינרלים ופיטונוטריינטים. עדויות רבות מצביעות על כך שאכילת דגנים מלאים או דגנים עתירי סיבים תזונתיים, ולא דגנים מזוקקים מאוד, מפחיתה את הסיכון למחלות לב, כלי דם ואי ספיקת כליות [מקור].

מים

המים נשכחים בדרך כלל בתחומי הרוקחות והתזונה, זאת למרות היותם חומר התזונה החיוני ביותר. אובדן נוזלים, בעיקר בזיעה, שאינו מפוצה כראוי על-ידי שתייה, שכיח בקרב אנשים מבוגרים, חולי כליות, סוכרת ועלול להתבטא בהתייבשות [מקור]. ההסתמנות הקלינית במצב של התייבשות תלויה בכמות הנוזלים שאבדו; ככל שדרגת ההתייבשות חמורה, ניתן לצפות בפגיעה קשה יותר בתפקודים הגופניים והקוגניטיביים של החולה כשהפגיעה המיוחסת לכליות עלולה להיות חמורה. מומלץ לשתות מים בכמויות קטנות ולעיתים קרובות. על מנת לעודד צריכת נוזלים, חשוב שהשתייה תהיה קרירה, טעימה, נגישה ולא מוגזת. יחד עם זאת מצב ההידרציה (Hydration)נקבע על ידי מאזן המים (ההבדל בין כניסת מים לתפוקה) [מקור]. היפו-הידרציה או מאזן מים שלילי מושפעים מגורמים רבים, בין אם נפשיים (כלומר, חוסר תחושת צמא) או מרצון [מקור] וכן מסיבות חיצוניות (למשל, יתר תרופות – שימוש של תרופות מרובות בו זמנית על ידי אדם אחד שמכונה פוליפארמה או צריכה כרונית של תרופות מסוימות). תרופות עלולות לגרום להופעת תת-הידרציה באמצעות הגברת סילוק המים באמצעות שלשול, שתן או זיעה; ירידה בתחושת הצמא או התיאבון; או שינוי של ויסות חום מרכזי. מצד שני, חומרי עזר פרמצבטיים גורמים לשינויים במצב הידרציה על ידי הקטנת זמן המעבר במערכת העיכול או הגדלת קצב מערכת העיכול או חדירות המעיים – עוד בנושא תרופות מייבשות בפרק ו' של התכנית לשיקום הכליות פרק ו'.

כאשר חולה כליות מתחיל "תכנית לשיקום הכליות" יש לשוב ולבחון מצב מים בגופו ומקובל להנחות לשתייה של עד 15 כוסות לגבר ו 12 כוסות מים לאישה.

המים הכוללים בגוף כוללים מים תוך תאיים וחוץ תאיים ותלויים מאוד בכמות המסה הגופנית והשרירית [מקור1, מקור2]. לפרמטר המעיד על הרכב הנוזל הכולל קוראים: הידרציה (HS). בהקשר זה, מאזן מים (WB), מאזן הנוזלים בגוף תלוי ביחס שבין צריכת הנוזלים לבין הפרשתם. מצב שמוגדר כהבדל בין כניסת מים לתפוקה, היחס בין צריכת הנוזלים לבין הפרשתם. מצב זה משמש כפרמטר נפוץ להערכתם של HS. מספר מנגנונים שבאמצעותם מאזן המים–WB נשאר יציב, ובהן מוכרת לכל תחושת הצמא, משמש מגן ופיצוי על אובדן מים באמצעות הפרשת הורמון וזופרסין (Vasopressin), גירוי של מערכת רנין-אנגיוטנסין-אלדוסטרון, הפחתה של מומסי הכליה והפרשת מים [מקור]. במצב אידיאלי, WB, כניסות המים שווה לתפוקותיהם. עם זאת, בנסיבות מסוימות, מתרחש חוסר איזון בין צריכת מים ואיבודם, למאזן המים WB מתקבל סימן שלילי, מה שמוביל לדיאגנוזה: היפו-הידרציה (hypohydration) [מקור]. מצב כזה מסווג כהיפרטוני, איזוטוני או היפוטוני. תת הידרציה היפרטונית מופיעה כאשר איבוד המים עולה על איבוד הנתרן, מצב שנמצא בעיקר בקרב אנשים שסובלים מזיהומים ובתקופות של מזג אוויר מאוד חם [מקור]. כאשר הפסדי המים והנתרן דומים, כמו במקרה של הקאות או שלשולים, לרוב מתרחשת תת הידרציה איזוטונית [מקור]. לבסוף, בהיפו-הידרציה היפוטונית, הפסדי נתרן גדולים יותר מאשר איבודי מים מכונה גם היפונתרמיה: מעבר לתת נתרן בנסיוב עקב שתיית יתר. סוג זה של תת הידרציה שכיח בחולים המטופלים בתרופות משתנות [מקור].

מבוגרים מצמצמים שתיה וחוששים מיתר מים – תופעה זו מפריעה לתכנית לשיקום הכליות. מים מסולקים באמצעות שתן, צואה, הזעה או נשימה ותלויים מאוד בגורמים פנימיים וחיצוניים, כגון פעילות גופנית, מזג אוויר, או דו-קיום של פתולוגיות, למשל, זיהומים, מחלות כליות ו / או שלשול [מקור1, מקור2, מקור3]. בהקשר זה יש להבליט מחקר שפורסם לאחרונה והראה שאיבוד מים שאינו מובחן דרך העור והנשימה הולך וגדל עם הגיל, ומגביר את הנטייה של אנשים מבוגרים ויותר בקרב קשישים להיפו-הידרציה [מקור] כלומר יתר נתרן בדם עקב מחסור במים. שתו מים, החשש מביא להתייבשות ומעלה נתרן בדם, כלומר יתר נתרן בדם עקב מחסור במים וכן להפרעות בתפקוד הכבד, תחושת עייפות לא מוסברת, גם ללחץ דם נמוך, נמנום, טמפרטורת גוף מוגברת, בצקות והפרעות נוירולוגיות [מקור].

בפרק הבא נדון בצרכי האנרגיה של הגוף.

הגם שגופנו מסתגל למחסור. תכונה שמבססת מחלות כרוניות, הוא מוכרח למלא את התאים השונים כדי לאפשר לאבריו להשתמש במולקולות דלק. בהמשך אעמוד על הגורמים המעורבים בתהליך הזה וגם על נושא כאוב שמכונה תנגודת האינסולין שנקשר ביכולתנו להעניק לגוף את החומרים הדרושים להפקת האנרגיה – במידה הנכונה. לפני שנפרד מפרק זה בנושא הרגלי המחסור האנרגטי של אינדיאנים בדרום מערב ארצות הברית הביא לכך שבעבר כבר פתחו הסתגלות למצב זה באמצעות "גנים חסכנים" (thrifty gene). גופם הגיע לידי כך שמצא דרך ליעלה בצורה יוצאת דופן לנצל את מעט הקלוריות שמגיעות אליו מתפריט התזונה שכלל שעועית, דלעת ותירס עם מעט חלבון ושומן מהחי. בהדרגה הוא בא לידי ניצול מרבי של הדלק (הקלוריות) במזון שלהם [מקור].

אנו יכולים לחשוב על גוף האדם כעל סביבה דינמית שבה כל תא צריך להחליף באופן קבוע ולפעמים באופן מחזורי את סוג המצע שמתחמצן ו/או מיוצר בו. התאמה זו היא חיונית והיא מושגת רק באמצעות מספר מנגנוני הרגולציה המעורבים בבקרת הטרנספורמציה וניצול האנרגיה. יתרה מכך,

הסתגלות תאית הופכת מכרעת יותר כאשר אנו בוחנים את התנאים הפיזיולוגיים המגוונים שאורגניזם נחשף אליהם על בסיס יומי.

למשל, במהלך הלילה אנחנו בדרך כלל לא אוכלים, סוג של "צום" שאחר כך מופרע בארוחת הבוקר, ובפעמים אחרות אנחנו פשוט נחים, או מתאמנים. במצבים אלה, סוג וכמות החומרים המזינים הזמינים לתאים משתנה בפתאומיות [מקור]

בהמשך:

סוגי תאים שונים דורשים מולקולות דלק שונות [מקור]

התבוננות בחמישה סוגים שונים של תאים והאופן בו הם משתמשים בדלק ביולוגי או במולקולות דלק: חומצות שומן, חומצות אמינו וגלוקוז גם קטון מרחיב את התמונה –

תאי דם אדומים מסתמכים על גלוקוז לצרכי האנרגיה שלהם והם ממירים גלוקוז ללקטאט דרך מתפורר [מקור] פירובט (תסיסה של חומצת חלב).

תאי המוח מסתמכים על גופי גלוקוז וקטון לצרכי האנרגיה שלהם. גלוקוז הוא הדלק היחיד בו משתמשים בפועל גם תאי המוח וכן תאי הדם האדומים, אליהם הגלוקוז מגיע בנהר ההובלה – זרם הדם; לכן, נוכחותו בזרם הדם, וכמותו שם הכרחית לסיפוק אספקה ​​קבועה לשמירה על תפקודם התקין [מקור]. אינסולין – הוא הורמון פפטיד המופרש על ידי תאי ה-β של איי הלבלב של לנגרהנס ושומר על רמות גלוקוז תקינות בדם בעזרת היכולת שלו להביא לספיגת גלוקוז בתאי הגוף .התפקיד הראשוני של האינסולין הוא זה – וויסות ההומאוסטזיס של הגלוקוז בזרם הדם. הוא שמונח על כתפי האינסולין. הרקמות שיש להן רגישות לאינסולי, מווסתות עבורו, בו-זמנית את הגלוקוז הן על ידי קצב ייצור הגלוקוז מהכבד (והכליות), והן על-ידי קצבי ההסרה שלו מרקמות היקפיות (בעיקר משריר השלד) [מקור]. רקמת השומן שיש לה כזכור תפקיד באיזון ה-pH היא שותפה מרכזית גם בתרחיש זה, המספקת חומצות שומן לא מאוסטריות (NEFA) כדלק חלופי לשרירי השלד, הכבד והכליות. כאשר רמות הגלוקוז בדם יורדות. מנגנונים אלו נתמכים על ידי הפרשת אינסולין. השינויים בהפרשת האינסולין ופעולה מתואמת, מאוד מתואמת על ידי מערכת העצבים המרכזית (CNS) מבטיחה מעבר מצע מתאים בין רקמות כדי לענות על צרכים מטבוליים, כגון במעבר שלאחר ספיגה לאחר ארוחה [מקור2, מקור3, מקור4, מקור5, מקור6]. מחסום הדם-מוח ברוב המצבים מונע גישה של שומנים לתאי מערכת העצבים המרכזית (CNS). לכן, גם תאי CNS מסתמכים אך ורק על גלוקוז כמולקולות דלק שלהם [מקור]. בצום ממושך, לעומת זאת, גופי קטון המשתחררים בדם על ידי תאי כבד כחלק מחילוף החומרים המתמשך של חומצות שומן משמשים כדלקים לייצור ATP על ידי תאי CNS. עם זאת, בשני המצבים ובניגוד לתאי דם אדומים, שחסרים מיטוכונדריות, תאי מערכת העצבים המרכזיים בעלי מיטוכונדריה. לפיכך, הם מסוגלים לחמצן לחלוטין גלוקוז, וליצור כמויות גדולות יותר של ATP.

רקמת השומן משתמשת בחומצות שומן ובגלוקוז לצרכי האנרגיה שלה. תאי רקמת השומן הם מחסן השומן בגוף, נהוג לחשוב שבמהלך צום, מקור חומצות השומן לתאי רקמת השומן הוא המלאי שלהם. מיד לאחר ארוחה רגילה, תאי רקמת השומן מנצלים (כתאי שרירי השלד) גם גלוקוז ובשיעורים משמעותיים [מקור].

תאי הכבד משתמשים בעיקר בחמצון חומצות שומן לצרכי האנרגיה שלהם.

תאי שריר משתמשים בחומצות שומן, גלוקוז ובחומצות אמינו כמקורות האנרגיה שלהם. (חומצות שומן נחשבות הדלק העיקרי ששריר הלב צורכים לתפקודם [מקור]). יחד עם זאת ככל שעצימות האימון עולה, חמצון הגלוקוז עולה על חמצון חומצות השומן.

רוב התאים בגופנו משתמשים בגלוקוז לסינתזת ATP, לסיפוק צרכי האנרגיה שלהם, אך ישנן מולקולות דלק אחרות וחשובות באותה מידה לשמירה על שיווי המשקל או ההומאוסטזיס של הגוף. ואכן, למרות שמסלולי החמצון של חומצות שומן, חומצות אמינו וגלוקוז מתחילים באופן שונה בתאי הגוף השונים, מנגנונים אלו מתכנסים בסופו של דבר למסלול משותף אחד, הוא מחזור TCA, הנודע שמתרחש בתוך המיטוכונדריה (מעגל קרבס מכונה גם מעגל חומצת הלימון. מדובר במעגל, שמתחולל בתוך אברונים בתא הקרויים מיטוכונדריה, הוא שלב ביניים בתהליך הנשימה התאית [מקור]). המקור לאנרגיה משומן נדרש מאוד כי תפוקת ה-ATP המתקבלת מחמצון שומנים היא מעל לפי שניים מהכמות המתקבלת מפחמימות וחומצות אמינו. אז למה לא כל התאים פשוט משתמשים בשומנים כדלק?

המשך

אילוף הכליות הסוררות – כאן

לתחילת המאמר – לפרק א'

לפרק ב' – כאן

לפרק ג' – כאן

לפרק ה' – כאן

נשארו לך שאלות 

אשמח להשיב על כל שאלה 

לטופס פנייה ישירה אל ירון מרגולין – נא להקליק – כאן  

בבקשה לא להתקשר משום שזה פשוט לא מאפשר לי לעבוד – אנא השתמשו באמצעים שלפניכם –

למען הסר ספק, חובת התייעצות עם רופא (המכיר לפרטים את מצבו הבריאותי הכללי של כל מטופל או שלך) לפני שימוש בכל תכשיר, מאכל, תמצית או ביצוע כל תרגיל. ירון מרגולין הוא רקדן ומבית המחול שלו בירושלים פרצה התורה כאשר נחשפה שיטת המחול שלו כבעלת יכולת מדהימה, באמצע שנות ה – 80 לרפא סרטן. המידע באתר של ירון מרגולין או באתר "לחיצות ההחלמה" (בפיסבוק או MARGOLINMETHOD.COM ), במאמר הנ"ל ובמאמרים של ירון מרגולין הם חומר למחשבה – פילוסופיה לא המלצה ולא הנחייה לציבור להשתמש או לחדול מלהשתמש בתרופות – אין במידע באתר זה או בכל אחד מהמאמרים תחליף להיוועצות עם מומחה מוכר המכיר לפרטים את מצבו הבריאותי הכללי שלך ושל משפחתך. מומלץ תמיד להתייעץ עם רופא מוסמך או רוקח בכל הנוגע בכאב, הרגשה רעה או למטרות ואופן השימוש, במזונות, משחות, תמציות ואפילו בתרגילים, או בתכשירים אחרים שנזכרים כאן.

מאמרים אחרונים

• התכנית לשיקום הכליות פרק ג
• התכנית לשיקום הכליות פרק ב
• התכנית לשיקום הכליות
• אכל נקי
• סיבו Sibo צמיחת יתר של חיידקי המעי הדק
• חומצה אלפא לינולנית משפרת את תוחלת החיים – צריכה גבוהה של חומצות שומן מצמחים נחשפה כגורם שמאריך את החיים.
• תובנות חדשות אי-ספיקת כליות תלויה במצבו של ציר FGF23-Klotho
• Tsamba שתי כוסות גרגרי שעורה דגנים מלאים, רצוי אורגניים – מתכון צ'מפה למבקשים להחלים מאי ספיקת כליות
• פאראצטמול (PARACETAMOL) גם פרצטמול או אצטאמינופן (Acetaminophen) – הידוע גם בשם אקמול, רוקסט ודקסמול עלול לפגוע בכליות ובכבד ואסור לשימוש לחולי כליה
• מקצבים בעולם החי – שעון ביולוגי בתאי הגוף
• מזון למוח – המזון הבריא למוח תומך בגמישות מערכת העצבים שלו וביכולת הלמידה, שומר על הזכרון, ומונע מחלות כגון אלצהיימר.
• מרחבי חיים מאריכי חיים – האזורי הכחולים
• קשר הגלוטן – אלרגיה לגלוטן והאם הימנעות מגלוטן מוצדקת?
• מהן עיניים אדומות?
• האם תוסף ויטמין D בולם את מחלת הכליות בקרב סוכרתיים?
• גלוטמין (Gln) -המגן הגדול על בריאות האדם – כל מה שחשוב לדעת
• פיקנוגנול – כל האמת על רפואת עץ האורן והכנת התה ממחטיו
• גלוטתיון כל האמת
• הגיל השלישי, תאוותיה של הזיקנה – ואיך להתבגר יפה, טוב ובריא
• לראשונה, מדענים הצליחו לתרגם לטקסט את הפעילות המוחית של אדם עם שיתוק שאינו מסוגל לדבר.
• רוצה להחלים בצורה פשוטה ביותר, ללא תרופות ממחסור בטסטוסטרון או מירידה במדד ה SHBG ?
• טיפולים מבוססי רירית לזיהומים נגיפיים וחיידקיים
• בני-על – האם יש גבול ביולוגי למספר השנים שאדם יכול לחיות?
• מחסור בברזל
• מה הם בקע (קִילֶה) חתך, מדוע הם מתרחשים ומה לעשות?
• סגולותיהם של זרעי החרדל
• דרכים חדשות לוויסות יעיל של טריגליצרידים (Triacylglycerols) בדם
• שוויון בריאותי?
• רוצה להחלים בצורה פשוטה ביותר, ללא תרופות ממחסור בטסטוסטרון או מירידה במדד ה SHBG ?
• טיפולים מבוססי רירית לזיהומים נגיפיים וחיידקיים
• בני-על – האם יש גבול ביולוגי למספר השנים שאדם יכול לחיות?
• מחסור בברזל
• מה הם בקע (קִילֶה) חתך, מדוע הם מתרחשים ומה לעשות?
• קרום התא – הממברנה והדלקת הכרונית
• אי ספיקת כליות – טיפול ללא תרופות
• עשרת המזונות הבריאים ביותר לחולי כלייה על האצות והפוקוקסנטין, חלק 7.
• אילוף הכליות הסוררות
• סגולותיהם של זרעי החרדל
• דרכים חדשות לוויסות יעיל של טריגליצרידים (Triacylglycerols) בדם
• שוויון בריאותי?
• האם תזונה נוגדת דלקת יכולה לעזור?
• חידושים ומהפכות בנושא יתר לחץ דם.
• נוגדני ANF – גורם אנטי גרעיני ונוגדן אנטי-ציטופלזמי של נויטרופיל – ANCA
• תעוקת חזה מיקרו-וסקולרית
• "מגיפת המאה העשרים ואחת", מיתוסים רפואיים: כל מה שחשוב לדעת על אלרגיות
• מזון כתרופה
• חומציותו של הנוזל הבין תאי בגוף האדם מונעת תהליכי החלמה במחלות כרוניות קשות – מה לעשות?
• אנטיביוטיקה – על נזקיה לאנשים בכלל ובפרט לחולים
• תזונה תאית
• כל מה שאתה צריך לדעת על מיקרו-תזונה – ויטמינים ומינרלים
• להתסיס שיבולת שועל – מתכון וכל הסודות.
• כל מה שאתה צריך לדעת על מיקרו-תזונה – ויטמינים ומינרלים
• להתסיס שיבולת שועל – מתכון וכל הסודות
• למה מדידת הויטמין B12, רחוקה מלהיות מדויקת?
• הומוציסטאין, ויטמינים ומניעת מחלות כלי דם
• ירקות ירוקי עלים לרוב טובים לבריאותנו, לפעמים הם לא – רוצה לדעת מתי כדאי לצרוך עלים ירוקים?
• תרופות ללחץ דם גבוהה נמצאו כקשורות לסיכון מוגבר לסכיזופרניה
• חומץ אננס – רוצה לדעת כיצד להכין תרופה ביתית, אנטי-דלקתי מקליפות האננס?
• תחמוצת החנקן (NO) כיווץ תאי האנדותל, מחלות כרוניות קשות – ודרכי ריפוי חדשות
• תרופה ישראלית חדשה לקורונה
• יתר לחץ דם – שינוי פרדיגמה וגישות חדשות – לחץ דם גבוה וטיפול טבעי ללא תרופות לאחר שטיפול תרופתי נערץ כשל
• מזון כתרופה – שמן זית ושמן קנולה או חרדל הצילו מאות ילדים בעולם.
• מחשבון מדידה והערכת קצב הסינון הגלומרולרי (GFR) אשר מבוסס על קריאטינין, נתוני גוף, גיל, גזע ומין.
• מזון כתרופה – אפשר להחלים מאי ספיקת כליות
• עשרת המזונות הבריאים ביותר לחולי כלייה – על השעורה (דגן) ופעולות נוגדות דלקת כולל עיכוב גורם נמק גידול אלפא – Tumor necrosis factor alpha (TNF-α).
• על הנקמה ודמימותיה
• גודש נוזלים בריאות – בקרב חולי כליה
• איך להיראות צעיר מגילך – כל הסודות
• על ההשפעה האיומה של חלבון מן החי על הכליות
• עשרת המזונות הבריאים ביותר לחולי כלייה – קמח קליפת רימונים (PPF) .9
• Reconstruction of erythropoietin by the kidneys without drugs
• קטואנאלוג ketoanalogue
• תרופות ללחץ דם גבוהה נמצאו כקשורות לסיכון מוגבר לסכיזופרניה
• חומץ אננס – רוצה לדעת כיצד להכין תרופה ביתית, אנטי-דלקתי מקליפות האננס?

לתחילת המאמר לפרק א', לפרק ב'

שעון חיי האדם או קיצור הטלומרים בתאי גופנו.

למאמרי – בריאות הנפש ואריכות ימים – מאמר על הטלומרים והשפעת הרגשות עליהם

קיצור טלומרים (Telomeres) בבני אדם הוא אחד האתגרים העומדים בפני מוביל תהליכי ההחלמה. קיצור טלומרים בבני אדם הוא גילוי חדש שמלמד שהוא יכול לגרום להזדקנות משוכפלת, החוסמת חלוקת תאים. טלומרים מורכבים מחלבוני טלומרים (Telomere protein) ו-DNA של טלומרים [מקור]. המבנה והתפקוד של הטלומרים מופרע, ומפסיק לתפקד כאשר אורך חיי התאים מתקצר וכתוצאה מכך ניכרת חוסר יציבות גנומית וסיכון מוגבר למחלות [מקור]. נראה שמנגנון זה מונע גם חוסר יציבות גנומית וגם מעודד את התפתחותה של מחלת הסרטן בתאים אנושיים. תהליך זה מתרחש על ידי הגבלת מספר חלוקות התאים שלנו. כלומר בלימת המשך החיים. החוקרים גילו כי טלומרים מקוצרים פוגעים גם בתפקוד החיסוני, והם קשורים לתחלואה ותמותה מואצת בקרב בני אדם, נושא שעשוי גם להגביר את הרגישות לסרטן [מקור], וגם מחלת הכליות נקשרת בו. [מקור1, מקור2, מקור3]

למאמרי

• ההומוציסטאין – האויב הגדול של האנדותל ובריאות העורקים
•  הקשר של כבד שומני, ומחלת כליות כרונית  מחקר חדש
• אנמיה – רוצה להחלים ממחלה כרונית קשה. זרקור אל הטרנספרין הנמוך
• אנמיה – מחסור בברזל, כשל טיפול והיבטים ביולוגיים חשובים של מחסור בברזל ודרכי החלמה חדשות – מחקר חדש.
• למה חסר לי ברזל – כאן
• מלח שולחן ויתר לחץ דם
• מכתב תודה ממחלימת כליות בתוך ארבעה חודשים

בשלהי המאה ה-20 חשפו המדענים מידע מועט ביותר על התהליכים הפיזיולוגיים הגורמים להזדקנות ועל האופן שבו הם מבוקרים. הנושא המסקרן הזה, כיום הוא אחת הסוגיות המדעיות החשובות ביותר שמתחננות לפתרון ומחלת הכליות נקשרת בו [מקור1, מקור2]. מחקרים שנעשו בשנים האחרונות מצביעים על מערכת תאית אשר אופן פעולתה, לפחות כפי שהוא מתואר כיום בידי המדענים, דומה מאד ל

שעון-חיים דמיוני ה"מכתוב" של אנשי הדת הערבית. או ספר החיים והמוות של האל השופט ביום כיפורים את האדם.

מדובר במערכת ביולוגית, זעירה, הקובעת את אורך קצותיהם של הכרומוזומים בתא ובהמשך את אורך חיי התאים. קצוות אלו, הם שמכונים טלומרים, (Telomeres מיוונית: "טלוס" = קצה, ו"מרוס" = חלק) נחשבו במשך זמן רב כבעלי חשיבות מבנית בלבד. כיום הם נמצאים במרכז הבימה, וויכוח חריף ניטש סביב שאלת תפקודם. שתי פריצות דרך חשובות חלו בעת האחרונה במחקר בתחום זה. הן מספקות תשובות חלקיות, ומעלות שאלות רבות נוספות.

ניתן להגדיל או להקטין את שיעור קיצורם של הטלומרים על-ידי גורמי אורח חיים מתאים וייחודי. בעזרת בחירה טובה יותר של תפריט תזונה, פעילויות גופניות והרפית כיווצי שרירים כרוניים. הוא הבסיס לגישת ההחלמה החדשה ועל כך להלן,

[מקור]

הטלומרים כל הזמן מתקצרים, הבעיה שלטלומרים קצרים מדי, יש פוטנציאל להתפתח מהמבנה הסגור המשוער שלהם. התא עשוי לזהות את הגלישה הזו כפגיעה ב- DNA ומיד לאחר מכן הוא פשוט מפסיק לגדול, ונכנס לתהליך של קמילה, ניוון והזדקנות סלולרית (הזדקנות של מרכיבי התא הזעירים), או שהוא מתחיל הרס עצמי מתוכנן של התא עצמו (אפופטוזיס). כל זה מתרחש, גם בהתאם לרקע הגנטי של התא (מצב p53 –  חלבון מדכא גידולים המקדם אפופטוזה או מוות תאי בתגובה לנזקי DNA. מכונה כאמור p53, הוא חלבון ציטופלזמטי [מקור]). טלומרים לא מכוסים גורמים גם לאיחוי כרומוזומלי. מכיוון שלא ניתן לתקן נזק כזה בתאים סומטיים או האיקריוטים כלומר בתאים רגילים, כלומר תאים נושאי גרעין (האיקריוטים) או כל אחד מתאי הגוף שאינו תא מין (הוא שמכונה תא סומטי), התא עלול במצב של איחוי כרומוזומים להיכנס לאפופטוזיס [מקור]. מחלות רבות הקשורות להזדקנות מקושרות לטלומרים מקוצרים. האיברים במצב כזה הולכים ומתדרדרים ככל שיותר תאים נפגעים מכך ומתים או נכנסים להזדקנות הסלולר.

יצויין כי בעוד שקיצור הטלומרים  telomeres הוא תהליך טבעי, נזק מצטבר בתאים הוא כבר מחלה וגורם שיכול להאיץ אותה ולקצר את חיי האבר, או חלק מחלקיו. תאים פגומים ואורך טלומרים קצר יותר  (TL) נקשרים כיום למחלות בהן האבר נפגע כרוניות נושא דיוננו ואחד האתגרים שרפואת הממסד מתעלמת מהם. Acute kidney injury (AKI) בהבדל ממחלת כליה כרונית (CKD), אי־ספיקת כליות Chronic Kidney Disease (CKD), Renal Failure היא סוג זה של נזק לכליות. 

הטלומרים  Telomeres המתקצרים חייבים לקבל הארכה. מסתבר שטיפול במזון כתרופה או בעזרת תוכנית מזון כתרופה כוללת בתוכה תוכנית למניעת הנזק החמצוני של אזורי הטלומרים ואיזון ה-pH,

כלומר על-ידי גישה חדשה אפשר להוביל את הכליות או האבר הפגוע לשינוי מגמה ולהגן על הגוף, בראש ובראשונה להגן על ה- ה- DNA ובשניה על ה-הטלומרים כלומר שיטה שמאריכה את חיי המטופל ומעוררת את תהליכי ההחלמה של הכליות.

בשלהי המאה ה-20 חשפו המדענים מידע מועט ביותר על התהליכים הפיזיולוגיים הגורמים להזדקנות ועל האופן שבו הם מבוקרים. שאלה זו נחשבת כיום כאחת הסוגיות המדעיות החשובות ביותר הדורשות פתרון ומחלת הכליות נקשרת בהן [מקור1, מקור2]. מחקרים שנעשו בשנים האחרונות מצביעים על מערכת תאית אשר אופן פעולתה, לפחות כפי שהוא מתואר כיום בידי המדענים, דומה מאד לשעון-חיים דמיוני ה"מכתוב" של אנשי הדת הערבית. מדובר במערכת הקובעת את אורך קצותיהם של הכרומוזומים בתא. קצוות אלו, מכונים טלומרים, (Telomeres מיוונית: "טלוס" = קצה, ו"מרוס" = חלק) נחשבו במשך זמן רב כבעלי חשיבות מבנית בלבד. כיום הם נמצאים במרכז הבימה, וויכוח חריף ניטש סביב שאלת תפקודם. שתי פריצות דרך חשובות חלו בעת האחרונה במחקר בתחום זה. הן מספקות תשובות חלקיות, ומעלות שאלות רבות נוספות.

ניתן להגדיל או להקטין את שיעור קיצורם של הטלומרים על ידי גורמי אורח חיים מתאים וייחודי. בעזרת בחירה טובה יותר של תפריט תזונה, פעילויות גופניות והרפית כיווצי שרירים כרוניים.

[מקור]

למאמרי: קרום התא – הממברנה והדלקת הכרונית

-ה TTAGGG

בכל אחד מתאי גוף האדם מצויים 46 כרומוזומים. כל כרומוזום מכיל גדיל ארוך של החומר התורשתי – דנ"א – DNA ועליו מסודרים זה אחר זה הגנים. לכל כרומוזום שני קצוות – טלומרים – ולהם מבנה ייחודי השונה מזה של האזורים האחרים בכרומוזום. בטלומרים נמצאת יחידה קצרה וקבועה החוזרת על עצמה אלפי פעמים, ובה מצוי רצף של הבסיסים טימין (T), אדנין (A), וגואנין (G). הם מופיעים בסדר הזה: TTAGGG. בזכות מבנם המיוחד מסוגלים הטלומרים להגן על הכרומוזום, בדומה לדרך בה מוגן שרוך נעל על ידי האגלט (קצוות השרוכים העשויים פלסטיק): קצוות חשופים, אשר אינם מוגנים על ידי טלומרים, עלולים "להיאכל" בידי חומרים מזיקים המצויים בתא, עד שבסופו של דבר יפגעו גם גנים המצויים בקרבת הטלומר [מקור]. קצוות חשופים של כרומוזומים נוטים גם להידבק לכרומוזומים שכנים, ולגרום לעתים לשבירתם. כאשר לוקחים תאים מגופו של אדם ומגדלים אותם בצלחת תרבית, התאים גדלים ומתחלקים כמה עשרות פעמים, ולאחר מכן מפסיקים לגדול ומתים. זהו מעין תהליך של "הזדקנות" המתרחש בצלחת התרבית ויש לו נקודת סוף. היא ה"מכתוב", שהוזכר לעיל.  בשנים 1975– 1977 הבחינה  החוקרת הדגולה וכלת פרס נובל (2009)  קרול גריידר (Greider)  בתופעה מעניינת: הטלומרים של תאי אדם בתרבית הולכים ומתקצרים בכל מחזור של חלוקה. לא רק זאת: ככל שאורך הטלומרים בתאי התרבית היה מלכתחילה, בעת שנלקחו מהאדם, קצר יותר, למשל אצל אדם זקן, כך קטן מספר הפעמים שתאים אלה התחלקו בתרבית עד מותם. כלומר, היה אפשר לחזות את משך חיי התאים בתרבית על פי אורך הטלומרים שלהם. גריידר לקחה תאים מאנשים בני גילים שונים, ומצאה שבאופן כללי ככל שהאדם היה מבוגר יותר, הטלומרים בתאיו היו קצרים יותר, והתאים שנלקחו ממנו התחלקו בצלחת התרבית מספר פעמים קטן יותר.

בכל אחד מתאי גוף האדם מצויים 46 כרומוזומים. כל כרומוזום מכיל גדיל ארוך של החומר התורשתי – דנ"א – DNA ועליו מסודרים זה אחר זה הגנים. לכל כרומוזום שני קצוות – טלומרים – ולהם מבנה ייחודי השונה מזה של האזורים האחרים בכרומוזום. בטלומרים נמצאת יחידה קצרה וקבועה החוזרת על עצמה אלפי פעמים, ובה מצוי רצף של הבסיסים טימין (T), אדנין (A), וגואנין (G). הם מופיעים בסדר הזה: TTAGGG [מקור]. בזכות מבנם המיוחד מסוגלים הטלומרים להגן על הכרומוזום, בדומה לדרך בה מוגן שרוך נעל על ידי האגלט (קצוות השרוכים העשויים פלסטיק): קצוות חשופים, אשר אינם מוגנים על ידי טלומרים, עלולים "להיאכל" בידי חומרים מזיקים המצויים בתא, עד שבסופו של דבר יפגעו גם גנים המצויים בקרבת הטלומר [מקור]. קצוות חשופים של כרומוזומים נוטים גם להידבק לכרומוזומים שכנים, ולגרום לעתים לשבירתם. הוא שנקרא למעלה: איחוי כרומוזומלי [מקור]. כאשר לוקחים תאים מגופו של אדם ומגדלים אותם בצלחת תרבית, התאים גדלים ומתחלקים כמה עשרות פעמים, ולאחר מכן מפסיקים לגדול ומתים. זהו מעין תהליך של "הזדקנות" המתרחש בצלחת התרבית ויש לו נקודת סוף. היא ה"מכתוב", שהוזכר לעיל. 

אורח חיים, מזון מעובד “Ultra-processed” [שהתוקף שלו הוארך (בעזרת חומרים משמרים), חומרים שמשפרים טעם, מרקם ונראות (טעם וריח, מייצבים) גם אוכל שמועשר בשומן זול (סויה, קנולה ותירס), שומן טראנס ו/או נתרן ו/או סוכר] נחשפו כמי ששויים להשפיע לרעה על תוחלת חיינו בשל השפעתם האיומה על אורך הטלומרים שבכרומוזומים של תאי גופו.

[מקור].

נמצא שבכל פעם שתא מתחלק לשני תאים-"בנים", מופעלת מערכת אשר מייצרת העתק מושלם של כל אחד מן הכרומוזומים, כך שבסוף תהליך החלוקה נמצאת בכל תא-בן מערכת שלמה של כרומוזומים [מקור1, מקור2]. ואולם, אופן פעולתה של מערכת ההכפלה אינו מאפשר לה להגיע ממש עד לקצה הכרומוזום. בשל כך, בכל מחזור חלוקה מאבדים הטלומרים כמה מאותן יחידות שחוזרות על עצמן ומרכיבות אותם [מקור]. על מנת לפצות על תהליך זה,

קיים גם מנגנון שתפקידו להאריך את הטלומרים.

אנזים הקרוי טלומראז, הוא שמוסיף לטלומרים המתקצרים את אותן יחידות. תאי גזע שונים בנושא זה ואינם מוגבלים באורך הטלומרים בחלוקתם. תאים חדשים עם טלומרים ארוכים נוצרים בגוף כל הזמן על-ידי תאי גזע, ותאי גזע אלה שומרים על אורך הטלומרים שלהם.

קיימים מנגנונים שונים לשמירה או שחזור אורך הטלומרים, והעיקרי הוא פעילות הטלומרז, ריבונוקלאופרוטאין המסוגל להאריך את הטלומר.

בהעדר שיקום, אורך הטלומרים מתקצר עם כל חלוקת תאים אורכו, ומתקצרים חיי האבר ובהמשך חיי האדם; כאשר הטלומרים מגיעים לסף אורך קריטי, הם גורמים לחיסול מחזור התא המכונה התבגרות סלולרית, וייתכן שאחריו ימות התא. בהתחשב בתפקידם בהזדקנות הסלולר, טלומרים נחשבים כמעורבים גם בהזדקנות אורגניזמית ובהזדקנות [מקור].

הזדקנות היא גורם משמעותי לדעת רבים להתקדמותה של מחלות הכליות, אפילו במקרים של מחלת כליות כרונית (chronic kidney diseas), ומחקרים אפידמיולוגיים זיהו שאנשים מבוגרים גם יותר נוטים להפרעות שונות הן בנוזלים והן באלקטרוליטים (מובילי יסודות ההזנה בתוך הגוף) הנגרמים על ידי מחלות כליות [מקור1, מקור2]. הכליות מושפעות באופן משמעותי משינויים אנטומיים ותפקודיים עמוקים הנגרמים על ידי תזונה שגויה לאורך שנים, בהחלט נושא שתלוי בזמן או בגיל, אבל סיבתו תזונה גרועה ממושכת לא הגיל עצמו. העקבות השליליות שנחצבות בגוף, ושינויים שמובלים לאורך זמן בגללם התגלו כמובילים לירידה בקצב הסינון הגלומרולרי, ירידה בריכוז השתן וביכולות הדילול, ירידה בהחמצת השתן ופגיעה בפינוי אשלגן [מקור].

מחקרים רבים הוכיחו שתאים בתוך קליפת הכליה האנושית עוברים קיצור טלומרי עם הזמן

[מקור1, מקור2, מקור3]. לכן, קביעת מסלולי האיתות המרובים, כגון p53/p21 ו-p16INK4a, הקשורים לטלומרים ולמחלות כליה בהמשך, נראית לחוקרים כמי שעשויה להיות חשובה לטיפול במחלות כליה הנגרמות על ידי קיצור של טלומרים [מקור].

 באמצעות אי פעילותו של האנזים שנקרא פלימראז הטלומרים שלנו מתקצרים

מחקר מיוני 20 בג'ורנל הרפואי The Americal Journal of Clinical Nutrition מבהיר שצריכה של מאכלים אולטרה מעובדים מקצרת את החיים עקב קיצור אורכם של הטלומרים  (TL).

פולימראז הוא האנזים שתפקידו העיקרי הוא להשלים את גדיל ה-DNA

ה-Telomerase reverse transcriptase הוא פולימראז DNA תלוי-RNA בעל שני מרכיבים עיקריים: Reverse Transcriptase (שמו של האנזים ניתן לו בשל כיוון פעולתו ההפוך. [מקור]) ו-RNA .[מקור1, מקור2, מקור3]. רכיב ה-RNA של רצף הטלומראז משלים תבנית ל-TTAGGG של הטלומרים, ורכיב ה-Reverse transcriptase עוזר להוסיף יחידות של שישה זוגות בסיסים לקצוות הכרומוזומים במחזורים חוזרים [מקור1, מקור2]. בשיטה זאת הטלומראז מסייע להשמרותו של אורך הטלומרים (TL) בתאי גזע אנושיים, בתאי רבייה ובתאי סרטן [מקור]. טלומראז מופעל ברחם האם, עוד בהיותו אדם העובר ולצערנו גם בסוגים רבים של סרטן, אך נשאר לא פעיל במהלך התמיינות רקמות [מקור1, מקור2, מקור3, מקור4]. בנוסף לכך, וכאמור לעיל הטלומראז מושבת ברוב סוגי התאים שלנו כאנשים בוגרים, וזה מה שמאפשר לטלומרים להתקצר עם כל מחזור של חלוקת תאים ובסופו של דבר להוביל לאי יציבות כרומוזומלית. שינויים מתרחשים בכליות במהלך ההתבגרות שלנו, תפקידי הטלומרים והטלומראז במחלות כליה, כולל קרצינומה של תאי הכליה (RCC), מחלת כליות כרונית (CKD), גלומרולוסקלרוזיס, פגיעה כלייתית חריפה (AKI) וכן במקרים של ציסטות כליות בכולן הם מככבים [מקור1, מקור2]. לפיכך, כדי להבין יותר את הגורמים למחלת כליות במהלך הזמן של חיי אדם, יש למרות תרדמת רפואת מוכרי הרצפטים קצת להתעדכן במתרחש.

TL הוא הסימן המקובל לאורך הטלומרים

הטלומרים בעיקר מגוננים על קצות הכרומוזומים ועל שלמות הגנום שלנו. מחקרם צבר בצדק עניין עצום בתחומי הביולוגיה השונים, החל מביולוגיה תאית ואפידמיולוגיה ועד אקולוגיה וביולוגיה אבולוציונית [מקור1, מקור2]. בהקשר לכך דווח כי רקמות הכבד של האדם איבדה 55 זוגות בסיס של DNA טלומרי בשנה [מקור]. וכן שקצב קיצור הטלומרים של תאי רירית הקיבה דומה לזה שנצפה ברקמת הכבד [מקור]. מטופלים הסובלים ממחלת כליות סופנית (ESRD) נמצא שהתקצרות הטלומרים בגופם של החולים קצרה ומואצת יותר בהשוואה לאוכלוסייה הכללית [מקור1, מקור2]. הנתונים של נבדקים עם מחלת כליות כרונית (CKD), הנגזרים בעיקר משני מחקרים של חולי אי ספיקת לב חמורים, ומצביעים גם על מתאם חזק בין תפקוד כליות מופחת לבין אורך טלומרים (TL) קצר יותר (TL = אורך הטומרים), גם לאחר הניסיון לקשור בינם ובין גילו האמיתי של החולה [מקור1, מקור2]. המנגנון שבאמצעותו מווסת הקריאטינין על ידי הכליה, והקשר בין תפקוד הכליות ל- TL (אורך הטלומרים) ו/או קיצורו נמצא כמי שיכול לנבא את ההישרדות של המטופל כולל את אורך חייו [מקור1, מקור2]. כתוצאה מכך הדינמיקה של הטלומרים נקשרה לא רק לסיכויי ההישרדות האישיים, לתנאי צמיחה מוקדמים וגם ללחצים פיזיולוגיים ופסיכולוגיים שונים. אלא בהחלט ובהרח עם יכולתו להחלים ועם חובתנו לסייע בהארכתם! 

טלומרים נחשבים לסמן ביולוגי שנקשר ישירות עם חשיפה לאתגרים סביבתיים ואורח חיים אישי כולל תפריט תזונה, התעמלות ואפילו מצב חברתי וכלכלי

 [מקור1, מקור2, מקור3, מקור4, מקור5, מקור6, מקור7].

[מקור].

נזק חמצוני – והדרך אל האור

מתח חמצוני נחשב כגורם מרכזי להתקצרות הטלומרים [מקור]. פרט לבעיית שכפול הקצה, מחקרים במבחנה הראו כי טלומרים צוברים נזקים עקב מתח חמצוני וכי לנזקי ה- DNA בתיווך מתח חמצוני יש השפעה רבה על קיצור הטלומרים in vivo (בחיי האדם עצמם, לא רק במחקר). ישנן דרכים רבות שבהן לחץ חמצוני, בתיווך מיני חמצן תגובתי (ROS), יכול להוביל לפגיעה ב- DNA; עם זאת, עדיין לא ברור אם השיעור המוגבר בטלומרים נגרם על ידי הרגישות הטבועה שלהם או פעילות מופחתת של מערכות תיקון DNA באזורים אלה [מקור]. למרות הסכמה רחבה של הממצאים, צוינו פגמים נרחבים בנוגע למדידה ודגימה של התופעה; לדוגמה, סוג של חשד ותלות ברקמות בגלל נזק חמצוני לטלומרים נחקר [מקור]. מחקרים מבוססי אוכלוסין, כלומר במציאות עצמה, הצביעו על אינטראקציה בין צריכת נוגדי חמצון לבין אורך הטלומרים.

באופן ספציפי יותר, צוות חוקרים בראשות סינדי לונג, פרופסור למדעי התזונה בבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת מישיגן באן ארבור, מצא קשר בין שמירה על תזונה בריאה לבין אורך הטלומרים.

מתח חמצוני יכול לנבוע ממיני החמצן הריאקטיביים (ROS) הנוצרים ממקורות אקסוגניים (קרינת UV ומזהמים שנמצאים במזון), אך רוב ה- ROS התוך תאיים נחשבים כתוצר לוואי של מטבוליזם אירובי וייצור ATP במיטוכונדריה [מקור] כאן נכנסת רפואת המזון כהחלמה והשימוש שאני מכניס לצורך החלמת הכליות ברפואת עץ האורן – וליתר דיוק

זו סיבת השימוש בפקנוגנול ביתי בתהליכי שיקום הכליות והחלמתן וכן בתוספי המזון כגון Q10 במינונים גבוהים במיוחד.

כולם מגנים על המיטוכונדריה בפני ה-ROS. מצאתי שניתן למנוע נזק כזה על ידי מנגנוני הגנה המכונים הגנות נוגדות חמצון, או אף לתקן, במקרים מסוימים, את המצב לאחר התרחשות נזקים בעזרת נבטי הברוקולי ותוסף פוקוקסנטין עליו פרסמתי כאן. מסיבה שיש לדייק בתוספים ולהתאימם למצבי המיטוכונדריה לא ארחב כאן את הרשימה, כדי לא לעורר ניסיונות הרי אסון בקרב מחלימים. כשמדובר במחלת הכליות עם מדדי GFR נמוכים מ-30, כל תזוזה תזונית, כולל התרופות שלהם יכולה לערער את כל ההרמוניה הנדרשת לתחזוקת הגוף למען שיקומו. לחץ חמצוני הוא אפוא תוצאה של חוסר איזון בין הגנות נוגדות חמצון וייצור ROS. בשל תכולת הגואנין (G – נגזרת של פורין, המהווה מרכיב מרכזי בכל חומצות הגרעין.  בסיס חנקני.) הגבוהה שלהם, טלומרים נחשבים רגישים במיוחד לנזקים חמצוניים [מקור]. אם לא ימנע הנזק החמצוני של אזורי הטלומרים יוביל הדבר להצטברות של פגיעה ב- DNA ויחמיר את אובדן הטלומרים ובהמשך לירידה במדדי ה- GFR. למרות שנזקי חמצון עלולים לגרום לקיצור טלומרים באמצעות הפסקות דו-גדיליות ל- DNA, רוב אובדן הטלומרים עקב מתח חמצוני מתרחש במהלך שכפול ה- DNA כתוצאה מפגיעה ב- DNA חד-גדילי [מקור]. מכיוון שלאזורי טלומרים יש יעילות נמוכה של תיקון נזקי DNA חד גדילי, טלומרים המכילים נזק לדנ"א חד גדילי לא ישוכפלו במלואם בחלוקה הסלולרית הבאה. לכן, טלומרים המכילים נזק כזה ל- DNA יתקצרו יותר בעקבות החלוקה הסלולרית הבאה מכיוון שהרצף שמעבר לנזק יאבד [מקור]. קיימים מנגנונים שונים לשמירה או שחזור אורך הטלומרים, והעיקרי הוא פעילות הטלומרז, ריבונוקלאופרוטאין המסוגל להאריך את הטלומר. כאשר הטלומרים מגיעים לסף אורך קריטי, הם גורמים לבלימה קבועה במחזור התא שמכונה התבגרות סלולרית, וייתכן שכשהיא מופיעה כבר לא נוכל להציל את האדם [מקור]. חובת השימוש במפריט נוגד חימצון ובמדדי פקנוגנול וקו אנזים Q10 הכרחיים למהלך תקין של החלמה ממצבים קשים מאוד.

התפקוד העיקרי של המיטוכונדריה Mitochondrion הוא הפקת אנרגיה בתהליך נשימה תאית אירובית. כל מיטוכונדריה מכילה כ-17,000 פסי ייצור ביוכימיים, וכולם נועדו לייצר מולקולה בשם אדנוזין טריפוספט, או ATP וככל שהמיטוכונדריה נדרשת לספק יותר אנרגיה לאבר לשל ללב היא יותר נוכחת בתאיו. לכן מיטוכונדריות רבות קימות בתאים המרכיבים את הלב, את המוח ואת השרירים שלנו. למעשה, הלבזקוק כל כך לאנרגיה עד שנמצא בתאיו שכ- 40 אחוז מהחלל שלהם מכיל את תחנות הכוח המיטוכונדריאליות האלו. אפשר להבין מכך שכל שהגוף שלנו מכיל יותר מיטוכונדריה בריאות, יגדל מצב בריאותנו, חילוף החומרים ישתפר, וכן יכולתנו להתמיד ולקיים רמות גבוהות של פעילות לאורך זמן [מקור].

רדיקלים חופשיים הם מולקולות נוספות חזקות. הן פעילות מאוד, וגם מטפלות בגוף, מגיבות עם רקמות. רדיקלים חופשיים במינון נכון הם מתנה שהגוף מייצר לשמירה כי הם יכולים לעזור לו להילחם בזיהומים. עם זאת, בעודף, הם זורעי הרס, הם פוגעים ברקמת התא, שוחקים את הגוף, רומסים, שוברים, חותכים וגורמים לדלקת. הקלוריות הריקות של סוכרים, קרואסונים, לחם לבן, אורז לבן, בורקסים, קמחים ומזונות מעובדים אחרים מאלצים את המיטוכונדריה להישרף דרך כמות גדולה של זבל שרק מרשמי הכדורים משתווים לו – מה שיוצר רדיקלים חופשיים בכמויות אדירות [מקור]

– הדלק העיקרי והיסודי ביותר של גופנו. בשנת 1880 JA; אלברט פון קוליקר (Albert von Köllike) חשף את המיטוכונדריה בשרירים הרצוניים של חרקים. המיטוכונדריה או המיטוכונדריון מכונה בפי העם "תחנת הכוח של התא", ביטוי שטבע פיליפ סייקביץ במאמר בעל אותו שם משנת 1957 [מקור]. מספר המיטוכונדריה (יחיד מיטוכונדריון) בתא יכול להשתנות מאוד לפי סוג הרקמה וסוג התא. לתא דם אדום בוגר למשל אין מיטוכונדריה [מקור], ואילו בתא כבד יכולות לפעול יותר מ-2000 מיטוכונדריה [מקור1, מקור2] המיטוכונדריה מורכבת מתאים המבצעים פונקציות מיוחדות. תאים אלה כוללים את הממברנה החיצונית (קרום התא), החלל הבין-ממברני, הממברנה הפנימית, הקריסטות והמטריצה. המיטוכונדריון דומה לייצור עצמאי שחדר לכאורה לתוך התא כידיד תומך מבפנים – הוא האברון היחיד שיש לו DNA משלו. למרות שרוב ה-DNA של התא נמצא בגרעין התא, למיטוכונדריה יש כאמור גנום משלה ("מיטוגנום" mitogenome מכונה גם mtDNA) הדומה באופן מהותי לגנום חיידקי [מקור]. המיטוכונדריאלי עובר בירושה דרך האם, בניגוד ל-DNA הגרעיני, המכיל את המידע הגנטי שלך שירשת משני ההורים [מקור].הmtDNA רגיש יותר לנזק (כולל למוטציות) מאשר DNA גרעיני, ככל הנראה בגלל מחסור בהיסטונים להגנה על ה-DNA מפני נזק, הקרבה של mtDNA לייצור ROS, מערכות מוגבלת ומקשה על מלאכת תיקון DNA, יכולת הגהה מוגבלת גם במהלך שכפול ו-ROS, מיני חנקן תגובתיים, ומוצרים אחרים המיוצרים במיטוכונדריה תוקפים ועלולים לפגוע ב-DNA שלה. נושא זה מככב במה שמכונה אפיגנטיקה – אפשר לקרוא עליו עוד במאמרי כאן.במאמרי על חלבונים מיטוכונדריאליים (חלבונים המתועתקים מ-DNA מיטוכונדריאלי) משתנים בהתאם לרקמה ולמין. בבני אדם, נמצאו 615 סוגים שונים של חלבונים רק במיטוכונדריה לבבית ,[מקור] ואילו בחולדות נחשפו 940 חלבונים [מקור] נושא זה חשוב כדי להבין טוב יותר את התפקיד הרגיש ומאוד חשוב של המיטוכונדריה בתפקוד התא, ובמקרה שלפנינו כיצד להגן עליה מהרדיקלים החופשיים שתוקפים אותה.

מקורה של האנרגיה התאית, אם כך במיטוכונדריה חיוניות כמעט לכל תגובה ביוכימית ותהליך תאי גופנו. לכן, הגדלת תפקוד המיטוכונדריה היא אחת הדרכים היעילות ביותר להגביר את התהליכים הנדרשים לתחזוקה רציפה ויותר מכך להחלמת אבר מורכב וחכם כמו הכליות. נושא זה מכריע במחלת כליות עם יתר חומצת שתן – עוד עליו במאמרי: חימצון האינסולין והגברה של חומצת שתן בדם, גאוט, אי ספיקת כליות, שבץ לב, סוכרת ודלקת חריפה "בלתי מוסברת" כדאי לעיין גם במאמרים

• מחלת כליות – נתנת להחלמה – לשם כך יש לזהות אותה מוקדם ככל האפשר – הקסטסרופה!
• מיטוכונדריה – במיטוכונדריון מתחילה מחלת הכליות.
• מכתב תודה ממחלימת כליות בתוך ארבעה חודשים

כשמדברים על איזון מחמצנים בהקשר למיטוכונדריה חייבים לזכור כי היא היא המיטוכונדריה זו שמשתמשת בחמצן ליצירת האנרגיה, ובמקביל היא משחררות מספר מיני חמצן תגובתיים (ROS) שלא רק עלולים להזיק למבנים תאיים גם עושים זאת.

עמידות לאינסולין או תנגודת לאנסולין עליה ידובר בפרק ה' של התכנית לשיקום הכליות מצביעה בגודלה על גודל הנזק למיטוכונדיות

היחס בין רמת הטריגליצרידים לכולסטרול הטוב (HDL) נותן לנו את מדד התנגודת לאינסולין כאשר הוא קטן מ-2, הדבר טוב ומצביע על כך שככל הנראה אין התקפה של אינסולין מחומצן על דפנות הנפרונים ועל יצורו של הגלוטתיון או על המיטוכונדיות ועל ההטלומרים.

למאמרי

תנגודת לאינסולין (insulin resistance) מאת ירון מרגולין

עמידות לאינסולין או תנגודת לאינסולין עליה ידובר בפרק ה' של "התכנית לשיקום הכליות" מצביעה בגודלה על גודל הנזק למיטוכונדריות.

איכלו ארוחה אחרונה בשעה 17

מיינו את הפחמימות שלכם והגיעו לדיוק בכמויות

עברו למזון נקי – פרסמתי עליו כאן

טלו חומצה אלפא ליפואית. – היא מגבירה את אנזימי הנשימה ומשפרת בכך את תפקוד המיטוכונדריה.

בתהליך הנשימה התאית מתרחש מעבר של אלקטרונים בין שני חומרים שונים. מעבר זה, בדומה למתרחש בסוללה החשמלית, הוא אחד הגורמים המניעים את תהליך ייצור ה-ATP במיטוכונדריה.

נשימה תאית קשורה באנזימים לא בהכרח לצריכת חמצן. לדוגמה, חיידקים שמקיימים תהליכים של נשימה אל-אווירנית. בבסיסם של כל תהליכי הנשימה האלו עומדות תגובות חמצון-חיזור; אלו הן תגובות שבמהלכן אטומים מוסרים אלקטרונים לאטומים אחרים. בעבר ההמשגה חמצון נקשרה ב"התרכבות עם חמצן", אך כיום או בכימיה מודרנית מדברים על "מסירת אלקטרונים" (החומר שעובר חמצון מוסר אלקטרונים ל'מחמצן').

שלבו ירקות כמו ברוקולי, נבטי בריסל, כמקורות לחומצה אלפא-ליפואית.

צרו בגופכם את הגלוטתיון מגן המיטוכונדריה

תעמיסו על הצלחת שלכם עלים ירוקים וירקות עשירים בגופרית, כמו כרוב, עלי חרדל ורוקט, שיעזרו לייצר גלוטתיון שאני מכנה מלאך הרפואה (רפאל) ורבים מכנים אותו 'אם כל נוגדי החמצון' בשל תפקידו החיוני בשמירה על בריאות התא.

השתמשו בסיבים תזונתיים כפסיליום גם הוא נועד לייצור הגלוטתיון

הגלוטתיון הוא תלת-פפטיד שמורכבת משלוש חומצות אמיניות: ציסטאין, גלוטמאט וגליצין אשר מוכרחות להימצא בגוף למען ייצורו ולכן על התזונה להכיל אותן. הוא מכיל מולקולת גופרית, אשר ממלאת תפקיד מרכזי בפעילות נוגדי החמצון. היא גם זו שמקנה לגלוטתיון ניחוח גופריתי ייחודי.
הגלוטתיון נוצר על-ידי מערכת החיידקים הטובים לכן ללא מתן תזונה נכונה לחיידקים הכוללת סיבים תזונתיים מסוג צ'יאה (שמנוני) ופסיליום וירקות שמכילים גלוקוזינולטים (ß-thioglucoside N-hydroxysulfates):בטי ברוקולי, עלי החרדל או עלי הרוקט וגרגר הנחלים. (כולם עשירים בתרכובות המכילות גופרית.). את רובו הגוף מנצל לפרוק חלבונים, שומנים וסוכרים שנצרכים על ידנו. עקב ארוחות ששופעות בשומנים וחלבונים או סוכרים ובמיוחד לאחר ארוחות שחיתות כאלו רק מעט מהגלוטתיון נותר לניקוי רעלים, לעזרת אבר הכבד ולתיקון ושיפוץ חלקים פגומים כמו מערכת הניקוז שבכליות, דופן המעי, ממברנות פצועות או דלקות שנוצרות מפגיעה בממברנות, יתר לחץ דם ואי ספיקת כליות. תצרוכת גלוטתיון נדרשת להחלמה ממחלות כגון דלקת, יתר לחץ דם, שבץ מוח, ואי ספיקת כליות. [מקור]. יש לדעת שהתרופה שלהם: אצטמינופן (אקמול, דקסמול) שמשמשת לעתים קרובו להקלת כאבי מפרקים, או התרופה טירוזין (היא חומצה אמינית נגד רעידות הגוף כחלק מתסמיני מחלת פרקינסון) מרוקנת את הגלוטתיון מהגוף.

טלו אומגה 3 משמן מגרגרי צמח החרדל

אומגה 3 עוזרת לבנות את ממברנות ההגנה של המיטוכונדריה. יש לדעת אם הגוף מקבל אספקה נאותה של אלפא לינולנית ואלפא לינולאית הוא מסוגל לייצר מהן בעצמו EPA ו-DHA = אומגה 3.

אומגה 3 – שני הסוגים EPA וגם DHA מרכיבים חלק מהממברנה (קרום התא – פרסמתי על נושא זה מאמר עומק – כאן) ומהוים כ-8% מקרום התא באדם בריא, מה שנקרא אינדקס אומגה 3. מדובר במדד – אינדקס אומגה 3 שבחולים כרוניים נמצא נמוך יותר. ברגע שיש פגיעה של נגיף בממברנה, ה-EPA משתחררת לזרם הדם ומהווה את פעמון האזעקה הראשון למערכת החיסונית שיש פגיעה בתאים וברקמות.

אומגה 3 איננה נוגדת חמצון ואיננה נוגדת נגיפים אבל היא כן מהווה את הדגל האדום שמזעיק את מערכת החיסונית לפתור את הבעיה. מחסור ב-EPA גורם לכך שבפגיעה בקרום התא (ממברנה) תשתחרר לדם גם חומצה ארכידונית שהיא אומגה 6.

האומגה 6 מדליקה פעמון אזעקה שונה ואחר (מהפעלת האומגה 3) למעשה זה פעמון אזעקה היסטרי אשר גורם למערכת החיסונית לפעול בצורה היפר אקטיבית.

כאשר הממברנה מותקפת הן על-ידי וירוס או על-ידי מחמצן רב עצמה (רדיקל חופשי) פעמון זה מופעל. יש ומתקבלת פעילות יתר של מערכת החיסון ובמקרים רבים היא מסוכנת. במקרים כמו במחלת הקורונה אירוע כזה מתרחש וכן במחלות כרוניות [סרטן, אלצהיימר, אי ספיקת כליות, דלקת פרקים, גרונולומה (דלקת) של הכבד ואפילו בצקות ברגליים] יש מחסור מתמיד באומגה-3 -EPA ולכן המערכת החיסונית פעילה מדי ותוקפת את הגוף ומקשה על ההחלמה – ומכאן הדרישה לתוסף המזון כלומר פעמון אזעקה כל הזמן מופעל וקורא לפעולה של מערכת החיסון: תקוף, תקוף, תקוף – ובאין אויב היא תוקפת את מה שנמצא שם – תוסף המזון חומצה אלפא ליפואית (ALA) אשר מיוצרת בכבד מומלץ במצבים כאלה, על-מנת להרגיע את פעמון האזעקה. מהחומצה האלפא ליפואית (שמיוצרת בכבד) הגוף מסנטז אומגה 3 ואומגה 6. יחד עם זאת– מחסור באומגה 3 (כפי שהוסבר לעיל) הוא תנאי הכרחי לתגובה תוקפנית באין אויב על הגוף עצמו – היא התגובה האוטואימונית כרונית ומשום שמחקרים רבים הוכיחו שאינדקס אומגה 3 בחולים כרוניים נמוך יותר, נפוצה כל כך ההמלצה ליטול אומגה 3 ואומגה 6 לשמירה על בריאותך במצבי דלקת ומחלות כרוניות קשות כאי ספיקת כליות, טרשת העורקים, מחלות לב וכלי דם (CVD) גם מחלות וסקולריות של הריאה. אני נוטה להתחיל במתן חומצה אלפא ליפואית (ALA) יום יומית במינון של 600 מ"ג. עוד על כך כאן.

טלו רזברטרול מתוסף זרעי הענבים – רזברטרול ידוע כתוסף נהדר שמשפר את תפקוד המיטוכונדריה, מה שהופך את זרעי הענבים, לתוסף על למחלימי כליה אבל את היין האדום לתוסף נפלא רק לאנשים הבריאים. היין אסור לחולי הכליות וגם פרי הענבים עצמם.

שמרו על מדדי החומצה האורית

מעטים יודעים שחומצת השתן היא החומצה האורית ברמתה התקינה, משמשת כחומר מחלים, נוגד חמצון הפועל בתוך התא ומסייע לשמור על תקינותם של כלי הדם ועל מפעל האנרגיה של המיטוכונדריה.

טלו פקנוגנול ביתי

טלו ויטמין B

ויטמיני B – ויטמיני B השונים ממלאים כולם תפקיד מפתח בתפקוד המיטוכונדריה ובהפקת האנרגיה, מחסור בכל אחד מהם רק עלול לתרום לתפקוד לקוי.
תיאמין (B1) ממלא תפקיד במחזור חומצת לימון ומגביר את הקטבוליזם של פירובט לאצטיל-CoA כדי להתחיל את המחזור.
ריבופלבין (B2) ממלא תפקיד בשרשרת הנשימה
NAD+ או NADH, מרכיב מפתח של זרחון חמצוני, מסונתז מניאצין (B3). למרות שתוסף ניאצין עשוי לעזור, חלקם התחילו להשלים עם nicotinamide riboside, קדם NAD+ ו-NADH. נמצא כי אלו שנטלו 1,000 מ"ג NR פעמיים ביום חוו עלייה ברמות של NAD+ בסרום. במחקר אחר, שילוב של תוספי NADH ו-CoQ10 הוביל לשיפור בייצור ATP והפחתה של מתח חמצוני בחולים עם תסמונת עייפות כרונית [מקור].
חומצה פנטותנית (B5) היא חלק מקו-אנזים A וממלאת תפקיד בחמצון בטא.
פירידוקסין (B6) יכול לפעול כנוגד חמצון למניעת חמצון שומנים וגם ממלא תפקיד מפתח, כולל כקו-פקטור בתגובות אנזימטיות רבות, במטבוליזם של חומצות אמינו.
ביוטין (B7) נדרש גם לחמצון חומצות שומן ולגלוקוניאוגנזה כקו-אנזים.
פולאט (B9) הכרחי לשמירה על בריאות mtDNA, כמו גם תפקיד מפתח במטבוליזם של פחמן אחד יחד עם רבים מויטמיני B האחרים. למרות שהרבה פונקציות של פחמן אחד מתרחשות מחוץ למיטוכונדריה, היא גם משפיעה על פונקציות מפתח רבות בתוכם, כולל על ייצור NADH ואיזון נוגדי חמצון. כשליש עד מחצית מהפולאטים נמצאים במיטוכונדריה.
קובלמין (B12) ממלא גם תפקיד בבריאות mtDNA וממלא תפקיד בסינתזה של חומצות אמינו וכן בחילוף החומרים של שומן ופחמימות.
קרניטין (L-קרניטין או אצטיל-L-קרניטין) – חיוני לחמצון בטא, או לפירוק חומצות שומן לאנרגיה. קרניטין מסייע בהובלה של acyl Co-A, התוצר הסופי של פירוק שומן הנכנס לתהליך החמצון בטא והופך לאצטיל-CoA, המשמש במחזור קרבס ליצירת אנרגיית ATP, על פני ממברנות המיטוכונדריה. חמצון בטא הוא מרכיב מרכזי בהומאוסטזיס של האנרגיה, שכן חומצות שומן הן מקור אנרגיה חשוב ביותר.
CoQ10 – CoQ10 היא מולקולה ליפופילית היושבת בממברנה ופועלת כנשא אלקטרונים בקומפלקסים שהם חלק מהזרחון החמצוני. הא גם פועל כנוגד חמצון. CoQ10 הוא אחד התוספים הכי חשובים כשמדובר על הגנה על המיטוכונדריה. ק

ALA (חומצה אלפא-ליפואית) – שילוב של ALA, CoQ10 וויטמין E נמצא כמי שמביא לעלייה בביטוי של חלבוני המיטוכונדריה בנוסף להפחתת הנזק החמצוני שלה.
קרוטנואידים – במיוחד ליקופן
Epigallocatechin gallate (EGCG; תה ירוק) – ביוגנזה מיטוכונדריאלית
גלוטתיון – נוגד החמצון הבין-תאי העיקרי
מלטונין – הורמון ידוע שמווסת את מחזור השינה/ערות; נחשף גם נוגד חמצון חזק
NAC (n-אצטיל ציסטאין) – מבשר לסינתזת גלוטתיון
פוליפנולים – קוורצטין

גם ויטמינים A, C, E, אבץ, סלניום ופיטונוטריינטים (Phytonutrients) רבים.

 ויטמין E (אלפא טוקופרול) הוא שומר סף של דופן התא. הוא מסיס בשומן, בטוח מאוד לשימוש, בעל השפעה גדולה על מערכת החיסון ואחד מתפקידיו המרכזיים להגן על השומנים שמרכיבים את הממברנה: האומגה 3 והאומגה 6 מפני חמצון. ויטמין E "למעשה לא מוגדר כלל נוגד חמצון אלא "סופח רדיקלים radical scavenger. מאחר שהוא נמצא בממברנות ומתוכן הוא שולח "מלכודות" לתפוס רדיקלים חופשיים שמתרוצצים בתוך הנוזל החוץ תאי ו"לוכד" אותם אליו כדי שלא יחדרו אל הממברנה. ויטמין E נקבל בעיקר משמן שומשום, אוכמניות וחסה הנמנית על עשרת המזונות הבריאים ביותר לחולי הכליות – פרסמתי עליה כאן. וכן נקבל אותו מרוב העלים הירוקים או מתוסף תזונה: ויטמין E (אלפא טוקופרול) [מקור].

ויטמין A יושב פיזית בתוך הממברנה ומגן עליה מפני תהליכי חמצון פנימיים. הוא שומר הבית השני כאשר ויטמין E השומר הראשון בו. ויטמין A נמצא בתוך דופן התא למקרה שוויטמין E לא בלם את חדירתם של הרדיקלים החופשיים לתוך הממברנה. מקורות לויטמין A בפירות וירקות כתומים (גזר, דלעת בטטה, כרוב, פלפלים וברוקולי) או גם משומן של בעלי חיים, כבד ומוצרי חלב (חמאה, שמנת, גבינות שמנות) כולם אסורים למחלימי כליות. לאחר ספיגתם של חומרים אילו מסוגל הגוף להפוך אותם לרטינול. החומרים הנמנים על משפחה זו הינם בטא-קארוטן, אלפא וגאמא קארוטן וכן בטא קריפטוקסנטין. בטא-קרוטן נספג בחלקו במעי, או שהוא מתפרק במעי לשתי מולקולות של רטינול. הרטינול עובר בתוך רקמת המעי הסבה לחומר בשם רטיניל-פלמיטאט שמאוחסן בכבד. כאשר בגוף מתפתח צורך לויטמין A מפורק חומר זה חזרה לרטינול ונישא בדם ע"י חלבון מיוחד המכונה RBP לרקמות השונות בהן הצורך אליו נוצר שם הוא "מתיישב" בממברנה [מקור].

ויטמין C ויטמין סי הוא נוגד חמצון חזק ביותר (נקרא – חומצה אסקורבית.  דומה במבנהו לגלוקוז.) וחשוב למחזור נוגד החמצון העיקרי של הגוף – הגלוטתיון. ויטמין סי משמש פקטור חשוב בייצור קולגן (המשמש כיסודות ברזל במבנים: גשרים, מגדלי מים ובתי מגורים) קולגן הוא חלבון מבני, גמיש אך לא אלסטי, המהווה את המרכיב העיקרי של הסיבים הלבנים ברקמות חיבור, דוגמת גידים, רצועות, עור, עצמות, כלי דם, מעיים וסחוס. פגיעה בקולגן גוררת לחולשת המבנה ולדימום מכלי דם שהדופן החיצונית שלהם, בנויה מקולגן. הוא נמנה על מערכת ההגנה מרחוק על דופן התא. ויטמין C סופח אליו את הרדיקל ובכך "ממחזר" את ויטמין E. מספיקה הימנעות בת שבועיים מצריכת ויטמין C כדי לפתח מחסור בגוף. המחסור בוויטמין C גורם להרס הממברנות של התאים, וראשונות להיפגע הן הממברנות שבאות במגע הדוק עם הדם, כמו אלו שמצפות את צינורות הדם ושנמצאות בתאי האפיתל והאנדותל. יש לזכור כי ויטמין C מסיס מים, מה שאומר שלגוף אין מאגרים שלו והוא מופרש במהירות מהגוף, לכן אנחנו צריכים לקבל אספקה יומית טובה של ויטמין זה. ד"ר לינוס פאולינג ( How to Live Longer and Feel Better – 1987) שזכה בשני פרסי נובל, (הראשון בהם היה פרס נובל לכימיה 1954 על מחקריו בעניין טבעו של הקשר הכימי) פרסם את הספר החשוב ביותר על ויטמין C המליץ על נטילת 5 גרם ויטמין C ליום למניעת מחלות לב, ואף יותר על מנת לטפל במחלת לב קיימת. אין הוכחה מדעית לטענה שויטמין C משפיע לרעה על אבנים בכליות! "אני לא ראיתי בעשרים וחמש שנות שימוש בויטמין סי בכמויות מתונות, אפילו לא תופעת לוואי אחת". (ד”ר הרלינג מיכאל)

ויטמין C נמצא בברוקולי, פלפלים וכרוב גם בפירות כמו קיווי, תפוז, לימון, אננס ואשכולית – פרט ללימון כולם אסורים על מחלימי כליות. למחלימי כליה מומלץ ליטול אותו באופן קבוע מתוספי תזונה (המלצתי בבליעה ומהסוג "לא חומצי" באנגלית BUFFERED) ובמצבי דלקת כרונית קשה אף אינפוזיה לווריד מומלצת. מחסור גדול בוויטמין C מתפתח במחלות זיהומיות קשות כמו הקורונה, והמחסור הזה הינו אחד הגורמים (לדעת רבים כיום) לתמותה מקורונה.

טלו תוסף קו אנזים Q10 – CoQ10

CoQ10
התאים שלנו משתמשים ב-CoQ10 כדי להגן ולחבק או לרפד את הממברנה המיטוכונדריאלית, מה שמעניק לה הגנה ומחסום אשר בכווחו לננטרל למענה את הרדיקלים החופשיים, בנוסף Q10 עוזר להגן על ייצור אנרגיה. הוא חיוני למניעת פגעה מהרדיקלים החופשיים בגוף הראשי של התא, גם שם עלול להתרחש נזק נוראי. זכרו שהגוף שלנו מייצר בעצמו CoQ10. בעוד שאנו מוסיפים כי אותו ובכמויות גדולות כאר נראה שהנזק גדל על יכולתו של הגוף לייצרו עבורנו. קיים מבחר קטן של מזונות המכילים מעט CoQ10, אבל רובם ננמנים על המזונות האסורים למחלימי כליות. אני שב וקורא טלו CoQ10 היא באמצעות תוספת.טלו תוסף קו אנזים Q10 – CoQ10.

טלו קוורצטין

שמן זית –

שומנים בריאים מגנים על המיטוכונדריה. בעוד שהמיטוכונדריה יכולה להשתמש בחומצות שומן או גם בפחמימות כדי לייצר אנרגיה, כשמתאפשר לה לעשות זאת עם שומנים בריאים היא יעילה יותר ויוצרת פחות תוצרי לוואי שהוזכרו לעיל הם הרדיקלים החופשיים.

אנו ממליצים: שמן דגים, אבוקדו, קוקוס, שמן זית או זרעי פשתן.

מרק עצמות – להגנה על המיטוכונדריה אסור לחולי כליה אבל תומך ומגן עליה בקרב אנשים בריאים

הפחתה במשקל מחזקת את המיטוכונדריה ומגנה על הגוף מתופעת קיצור הטלומרים          

השתמשו בטכניקה של "לחיצות ההחלמה" לניקוי המוח הרגשי – תוצרי הלוואי של החשיבה המצטברים במהלך היום (מכונה פסולת ניטרלית – neutral wast). כאשר פסולת ניטרלית מצטברת, היא מזיקה למיטוכונדריה בנוירונים.

הימנע ממזונות המכילים גלוטן, כמו גם ממוצרי חלב, ביצים, בשר מעובד שמכילים חנקות שהורסות את האפיתל שמרכיב את צינורות הדם שלנו וכל דבר ממותק בסוכר כולל דבש, סילן וסוכר ענבים. בספר: The Wahls Protocol נמצאת גם המלצה להימנע מבוטנים וסויה [מקור].

טלו סביים תזונתיים

רמות הצריכה של הסיבים התזונתיים בדרך כלל בלתי מספקות ולא עומדות בתקן הנדרש לשמירה על בריאות והגנה של רירית המעי הגס, ולכן מקשה הדבר לשמור בפני דלקת וסיכון לסרטן, ירידה בתפקוד בלוטת התריס, כשרי הראיה וכושר הסינון של הכליות. הצרכים המטבוליים של המעי הגס, אינה שלמה ללא תוספת נכונה של סיבים תזונתיים (צ'יאה, פסיליום, אצה חומה, עמילן עמיד) כדי לענות על הצרכים .התזונתיים של המעי הגס [מקור] סיבים הם חלק חיוני מתזונה בריאה. הם מקדמים עיכול מיטבי וגם מהווים מזון חשוב ויקר ערך לחידקי המעיים הטובים. הסיבים האלו מאכילים את החיידקים המועילים לבריאות האדם שחיים במעיים וללא תזונה אוכלוסייתם מצטמצמת בגין הרעבתה [מקור].).

מזון נקי, אכילה נקייה או ממה מורכב תפריט מזון כתרופה

אלאור

ב 26 באוקטובר 2021 אלאור (שם בדוי) הגיע לראשונה לטיפול מחלים כליות – נער בן 15.5 חולה כליות בטיפול של נפרולוג מעל ל 10 שנים ומצבו רק הלך והתדרדר.

רשימת התרופות שלו – תרופות מרשם מרושם הרצפטים, להלן הנפרולוג כללה

טריסטייט 2.5 Tritace (רמיפריל) – רמיפריל (טריטייס, רמיטנס) אינם מומלצים לשימוש ילדים ומתבגרים מתחת לגיל 18 שנים [מקור]. מחסלת את מאגרי הסידן, מה שמעורר כיווץ שרירים ומעלה בהמשך את לחץ הדם. מחסלת את מאגרי האבץ, מה שמסכן בזיהומים, אבץ מנטרל רדיקלים חופשיים, ודרוש ליצור אינסולין והורמון בלוטת התריס, מסכן בסוכרת, משמש להפחתת לחץ דם. החומר פועל על ידי חסימת חומר בגוף הגורם לכיווץ השרירים החלקים שבדופן כלי הדם [מקור]. אין נתונים לגבי יתר לחץ הדם. taking ramipril for a long time  can sometimes cause your kidneys to not work as well as they should

אלוריל 100 (אלופורינולנגד) משמש נגד גאוט. אין אזהרה לחולי כליה ליטול ממנו [מקור].

אלוריל (מחייב צום פורינים, אז למה לתת את התרופה הזו. צום פורינים לבדו מספיק, יחד עם זאת להצלחת הטיפול יש להוסיף את שלילת האוקסלט, או חומצה אוקסלית). צום פורינים אומר: שאסור להשתמש בקפה, שוקולד וקולה גם פיטריות שיטאקי, מיטאאקי ופורצ'יני, אשנובי ומשמש גם מיובש, בשל תכולת הקופאין בהם. וכן תוסף מגנזיום. (כשאין נתוני ספיגה, למשל נוכחות ברזל, לא מובן למה לתת אותו, רשמתי ביומני לקראת הפגישה. יחד עם זה יתכן שיש נתונים לפגיעה בסידן בגלל התרופות מה שיוביל את הנער לחולשת עצם, אנמיה עקב אפשרות לירידה ביצור ההמוגלובין) יחד עם זאת אין סכנה בנטילתו.

בעמוד הבדיקות שלו לא נכללו נתונים לגבי מצבם של : GFR, ויטמין D, B12, סידן, ברזל, חלבון מגיב עם סי – C-) ( C-Reactive מכונה גם CRP. מדד הזרחן היה מפחיד. באותו לילה דאגתי לשלומו עד כדי כך שלא ישנתי. בהמשך זה היה מצב רגיל. פשוט לא ישנתי מדאגה. להוריו של אלאור לא דיווחתי על דאגותי. אבל, כוחותי הלכו ואזלו ועומס הפגישות בקליניקה רק גבר. באותם ימים הגיעו דרך עמוד הבלוג שגם התכנית הזו התכנית לשיקום הכליות מתפרסמת 95 פניות של מבקשי החלמה. לא יכלתי להשיב לכולן ומכלן בחרתי 2 אנשים בלבד לטיפול. הכנת תפריט מחלים הייתה אתגר כה גדול שעבדתי על התפריט הראשון כמעט עד לרגע הפגישה ויותר מכך במהלכה עוד הכנסתי שינויים.

ב2 בנובמבר 2021, לאחר 21 יום מתחילת הטיפול, ו – 22 לדברי הוריו, כפי שתוכלו לראות בצילום של מכתבם בווטסאפ אלי מיום 10 בנובמבר 21 – במהלך הטיפול בקליניקה ב"לחיצות ההחלמה היה ברור שאלאור הבריא.

לא אחזה נפשי בהתרגשות וביקשתי מאלאור לצאת רגע. אימו א' שהמתינה בחוץ, ליד בריכת הדגים ואמרתי לה "התקדמנו הרבה, ממש הרבה" ורצתי חזרה. לא רציתי להגיד לה את מלא האמת כדי למנוע חס וחלילה אכזבה אם טעות בידי. א' רצה אחרי ושאלה אם אפשר לגשת לבדיקות. אמרתי "כן, בטח" והמשכתי. א' לא ויתרה ודרשה הבהרה. "רשום לי בדף התפריט, שבדיקת יש לעשות אחרי 41 ימים ואנחנו במחצית הדרך" – אמרתי לה המצב עכשיו מאפשר זאת. אני מאשר. הבדיקות נעשו ביום ראשון ה-7 בנובמבר והחלו להגיע לאט. ביום ה 10 בנובמבר פרסמתי בעמוד הפייסבוק הפרטי שלי את הפוסט הבא:

הנער (15.5 או 16 לדברי הוריו) שהגיע לטיפול באי ספיקת כליות לפני 3 שבועות החלים!ישבנו אתמול בגן: הוא, הוריו ואני. כל אחד עם טלפון והמחשבון, שצילום מסך ממנו מצורף למטה) סביב לשולחן העגול, עוטים מסכות. האם הקריאה את הנתונים מעמוד תוצאות המעבדה שרק הגיעו והכנסנו אותם ע"פ הנהוג לחישוב במחשבון ה-GFR. בזריזותו הוא לחץ (חשב) וקרא באדישות של נער מתבגר: רשום שהאדם בריא. אביו לחץ שני והכריז "גם אצלי רשום בריא" – האם החלה לבכות וטרם לחצה (חשב) אני לחצתי שלישי ואמרתי: אני מברך אותך עשית את זה. ואז היא לחצה… אני חושב שזו הייתה אחת החוויות הגדולות של חיי. תודה ליקום. תודה להורים על האמון. תודה לך נער, לוחם, המנצח הגדול, והאדם הראשון בהסטוריה שהחלים מאי ספיקת כליות בפחות מחודש ימים, על האמון שנתת בי ועל שיתוף הפעולה שלך. ברכותי. אני גאה להכיר אותך – אלוף עולם. [מקור]

מאחרי סיפור הצלחתו של אלאור להבריא עומד תפריט של תזונה מחלימה, אם ואב מכילים שותפים מלאים למאמץ והתכנית לשיקום הכליות, שכוללת תפריט שהצליח למגר במקרה של אלאור בן ה 15.5 גם את הכשל ארוך השנים של הנפרולוג גם את התרופות שדחס לגופו וגם את המחלה האיומה – על תזונה ייחודית לחולי כליות בפרק הבא –

המשך

עד לפרסומה של כל התכנית (זה לוקח זמן עקב עומס בקליניקה) אני מזמין אותך לקרוא את מאמר היסוד

אילוף הכליות הסוררות – כאן

לתחילת המאמר – לפרק א'

לפרק ב' – כאן

לפרק ג' – לרשימת תוספי המזון שיכולים לסייע לך רבות – כאן

לפרק ד' – כאן

לפרק ה' – כאן

לפרק ו' ולרשימת התרופות שהורסות את הכליות – כאן

התכנית לשיקום הכליות פרק ז' – עקרונות הטיפול – כאן

נשארו לך שאלות 

אשמח להשיב על כל שאלה 

לטופס פנייה ישירה אל ירון מרגולין – נא להקליק –כאן

בבקשה לא להתקשר משום שזה פשוט לא מאפשר לי לעבוד – אנא השתמשו באמצעים שלפניכם –

למען הסר ספק, חובת התייעצות עם רופא (המכיר לפרטים את מצבו הבריאותי הכללי של כל מטופל או שלך) לפני שימוש בכל תכשיר, מאכל, תמצית או ביצוע כל תרגיל. ירון מרגולין הוא רקדן ומבית המחול שלו בירושלים פרצה התורה כאשר נחשפה שיטת המחול שלו כבעלת יכולת מדהימה, באמצע שנות ה – 80 לרפא סרטן. המידע באתר של ירון מרגולין או באתר "לחיצות ההחלמה" (בפיסבוק או MARGOLINMETHOD.COM ), במאמר הנ"ל ובמאמרים של ירון מרגולין הם חומר למחשבה – פילוסופיה לא המלצה ולא הנחייה לציבור להשתמש או לחדול מלהשתמש בתרופות – אין במידע באתר זה או בכל אחד מהמאמרים תחליף להיוועצות עם מומחה מוכר המכיר לפרטים את מצבו הבריאותי הכללי שלך ושל משפחתך. מומלץ תמיד להתייעץ עם רופא מוסמך או רוקח בכל הנוגע בכאב, הרגשה רעה או למטרות ואופן השימוש, במזונות, משחות, תמציות ואפילו בתרגילים, או בתכשירים אחרים שנזכרים כאן.

מאמרים אחרונים

• מקצבים בעולם החי – שעון ביולוגי בתאי הגוף
• מזון למוח – המזון הבריא למוח תומך בגמישות מערכת העצבים שלו וביכולת הלמידה, שומר על הזכרון, ומונע מחלות כגון אלצהיימר.
• מרחבי חיים מאריכי חיים – האזורי הכחולים
• נתקע לי בגרון, תחושת מחנק, דיספגיה.
• תפליט פריקרדילי הצטברות של מים סביב הלב
• שבטבט וסודות התימינאז
• תנגודת לאינסולין (insulin resistance) מאת ירון מרגולין
• תסמונת קרדיווסקולרית-כלייתית-מטבולית (CKM).
• מזון כתרופה – השמן של לורנצו 
• אטריות שיראטקי – מתכונים
• אנמיה – מחסור בברזל, כשל טיפול והיבטים ביולוגיים חשובים של מחסור בברזל ודרכי החלמה חדשות – מחקר חדש
• סיבי תזונה
• קשר הגלוטן – אלרגיה לגלוטן והאם הימנעות מגלוטן מוצדקת?
• מהן עיניים אדומות?
• האם תוסף ויטמין D בולם את מחלת הכליות בקרב סוכרתיים?
• גלוטמין (Gln) -המגן הגדול על בריאות האדם – כל מה שחשוב לדעת
• פיקנוגנול – כל האמת על רפואת עץ האורן והכנת התה ממחטיו
• גלוטתיון כל האמת
• הגיל השלישי, תאוותיה של הזיקנה – ואיך להתבגר יפה, טוב ובריא
• לראשונה, מדענים הצליחו לתרגם לטקסט את הפעילות המוחית של אדם עם שיתוק שאינו מסוגל לדבר.
• רוצה להחלים בצורה פשוטה ביותר, ללא תרופות ממחסור בטסטוסטרון או מירידה במדד ה SHBG ?
• טיפולים מבוססי רירית לזיהומים נגיפיים וחיידקיים
• בני-על – האם יש גבול ביולוגי למספר השנים שאדם יכול לחיות?
• מחסור בברזל
• מה הם בקע (קִילֶה) חתך, מדוע הם מתרחשים ומה לעשות?
• סגולותיהם של זרעי החרדל
• דרכים חדשות לוויסות יעיל של טריגליצרידים (Triacylglycerols) בדם
• שוויון בריאותי?
• רוצה להחלים בצורה פשוטה ביותר, ללא תרופות ממחסור בטסטוסטרון או מירידה במדד ה SHBG ?
• טיפולים מבוססי רירית לזיהומים נגיפיים וחיידקיים
• בני-על – האם יש גבול ביולוגי למספר השנים שאדם יכול לחיות?
• מחסור בברזל
• מה הם בקע (קִילֶה) חתך, מדוע הם מתרחשים ומה לעשות?
• קרום התא – הממברנה והדלקת הכרונית
• אי ספיקת כליות – טיפול ללא תרופות
• עשרת המזונות הבריאים ביותר לחולי כלייה על האצות והפוקוקסנטין, חלק 7.
• אילוף הכליות הסוררות
• סגולותיהם של זרעי החרדל
• דרכים חדשות לוויסות יעיל של טריגליצרידים (Triacylglycerols) בדם
• שוויון בריאותי?
• האם תזונה נוגדת דלקת יכולה לעזור?
• חידושים ומהפכות בנושא יתר לחץ דם.
• נוגדני ANF – גורם אנטי גרעיני ונוגדן אנטי-ציטופלזמי של נויטרופיל – ANCA
• תעוקת חזה מיקרו-וסקולרית
• "מגיפת המאה העשרים ואחת", מיתוסים רפואיים: כל מה שחשוב לדעת על אלרגיות
• מזון כתרופה
• חומציותו של הנוזל הבין תאי בגוף האדם מונעת תהליכי החלמה במחלות כרוניות קשות – מה לעשות?
• אנטיביוטיקה – על נזקיה לאנשים בכלל ובפרט לחולים
• תזונה תאית
• כל מה שאתה צריך לדעת על מיקרו-תזונה – ויטמינים ומינרלים
• להתסיס שיבולת שועל – מתכון וכל הסודות.
• כל מה שאתה צריך לדעת על מיקרו-תזונה – ויטמינים ומינרלים
• להתסיס שיבולת שועל – מתכון וכל הסודות
• למה מדידת הויטמין B12, רחוקה מלהיות מדויקת?
• הומוציסטאין, ויטמינים ומניעת מחלות כלי דם
• ירקות ירוקי עלים לרוב טובים לבריאותנו, לפעמים הם לא – רוצה לדעת מתי כדאי לצרוך עלים ירוקים?
• תרופות ללחץ דם גבוהה נמצאו כקשורות לסיכון מוגבר לסכיזופרניה
• חומץ אננס – רוצה לדעת כיצד להכין תרופה ביתית, אנטי-דלקתי מקליפות האננס?
• תחמוצת החנקן (NO) כיווץ תאי האנדותל, מחלות כרוניות קשות – ודרכי ריפוי חדשות
• תרופה ישראלית חדשה לקורונה
• יתר לחץ דם – שינוי פרדיגמה וגישות חדשות – לחץ דם גבוה וטיפול טבעי ללא תרופות לאחר שטיפול תרופתי נערץ כשל
• מזון כתרופה – שמן זית ושמן קנולה או חרדל הצילו מאות ילדים בעולם.
• מחשבון מדידה והערכת קצב הסינון הגלומרולרי (GFR) אשר מבוסס על קריאטינין, נתוני גוף, גיל, גזע ומין.
• מזון כתרופה – אפשר להחלים מאי ספיקת כליות
• עשרת המזונות הבריאים ביותר לחולי כלייה – על השעורה (דגן) ופעולות נוגדות דלקת כולל עיכוב גורם נמק גידול אלפא – Tumor necrosis factor alpha (TNF-α).
• על הנקמה ודמימותיה
• גודש נוזלים בריאות – בקרב חולי כליה
• איך להיראות צעיר מגילך – כל הסודות
• על ההשפעה האיומה של חלבון מן החי על הכליות
• עשרת המזונות הבריאים ביותר לחולי כלייה – קמח קליפת רימונים (PPF) .9
• Reconstruction of erythropoietin by the kidneys without drugs
• קטואנאלוג ketoanalogue
• תרופות ללחץ דם גבוהה נמצאו כקשורות לסיכון מוגבר לסכיזופרניה
• חומץ אננס – רוצה לדעת כיצד להכין תרופה ביתית, אנטי-דלקתי מקליפות האננס?

מבוא לפסיכותרפיה מכלולית והוליסטית

• שיחות ההחלמה ושיחות בין ידידים – על ההבדלים ביניהן

הפסיכולוגיה הטיפולית וההוליסטית – תולדות הפסיכותרפיה

• תרופות הרגעה שמשאירות אותך רעב וחרד – ציפּרָלֵקס, פּרוֹזַק, פלואוקסטין

מגילת רות האלמנה שיצאה ממרחב הנוחות

יש פתרון כולל לבעיות הקשורות לדימוי עצמי, חוסר בטחון וערך עצמי נמוך – דופמין

חרדה

מעגל המוזר – התפתחות ה"אני" בשנה התשיעית לחייו

איך מורידים לחץ וחרדות באופן טבעי? התמודדות עם סטרס ולחץ נפשי

טיפול נפשי ללא תרופות – חרדות, פחדים וייאוש – תסמינים שיש להם פתרון טבעי, מדויק ומהיר

למה אני לא מצליח להתמיד – והסוכר

גמישות היא מצב נפשי – אתגר בזרימה ושינוי –  אני מבקש להתגמש

חזרה לבסיס – עקרונות צירופי המזון

על ההזנחה –

ניתוק רגשי – על הקורוציונה