• עשרת המזונות הבריאים ביותר לחולי כלייה – קמח קליפת רימונים (PPF) .9
• על השעורה
• עשרת המזונות הבריאים ביותר לחולי כלייה על האצות והפוקוקסנטין, חלק 7.
• עשרת המזונות הבריאים ביותר לחולי כלייה – שיבולת השועל וה β- גלוקנים חלק – 6.
• עשרת המזונות הבריאים ביותר לחולי כלייה – צרור נבטי הברוקולי והסולפורפאן חלק – 5.
• עשרת המזונות הבריאים ביותר לחולי כלייה – קסמי הכוסמת – המטפלת של דפנותה העורקים – 4
• עשרת המזונות הבריאים ביותר לחולי כלייה – תפוח האדמה והבוטיראט. 3.
• עשרת המזונות הבריאים ביותר לחולי כלייה – החסה
• עשרת המזונות הבריאים ביותר לחולי כלייה – הבצל והפלפלים. 1

תקציר 

רימון, (Punica granatum L בלטינית), שייך למשפחה Punicaceae הכוללת רק סוג אחד ושני מינים. העץ יליד פרס (איראן) גדל בישראל (בעיקר בבקעת תירען, כיום ליד צומת בית רימון הוא עמק הרימונים של התקופה הקדומה. [מקור]), ועובד בה עוד מימי קדם כמו בכל רחבי אזור הים התיכון, ביוון, תורכיה, באסיה הקטנה והגדולה, ובספרד גם ביבשת אפריקה בתוניסיה, במרוקו, ואירופה. הוא גדל בתנאי בצורת, בהרי ההימלאיה, בצפון הודו ובסין מקור. הרימון נחשב לפרי מינורי והוא רחוק מראש רשימת הפירות הנצרכים ביותר, כגון תפוח, בננה, קוקוס, ענבים ופירות הדר. עם זאת, הוא אחד הפירות המעניינים ביותר מבחינת השימוש התרבותי, המסורתי והפוטנציאלי [מקור]

הרימון מסווג כגרגרי יער, הגרגר שלו בשרני בעל צורה כמעט עגולה, עטור גביע בולט [מקור], אך הוא שייך למשפחה הבוטנית שלו: Punicaceae.  הסוג היחיד הוא Punica, עם מין  דומיננטי אחד הנקרא P. granatum [מקור]. [מקור]. הרימון נזכר בתורה, בתנ"ך בשיר השירים ובאלקוראאן אלכַּרים כפרי קדוש וכמי שמביא מזל טוב, מעניק עושר ופריון [מקור]. שבתאי דונולו, רופא ומקובל יהודי מאיטליה שחי במאה הראשונה לספירה, ממליץ על מיץ רימונים לטיפול בדלקת גרון. טוביה הרופא שחי במאה ה-17 מייחס לפרי יכולת לעצור שלשול והרמב"ם כותב כי קליפות הרימון, הן כאבקה וכן כתה, משמשת להעלמת קמטים וטיפול בדלקת שקדים. 

הקליפה של הרימון מכילה את החומרים הפעילים טנינים-פוליפנולים (הנקראים פוניקלאגיניות). אלו עוברים תהליך בגוף שהופך אותם לחומצה אלג'ית שמהווה נוגד חימצון חזק ביותר.

פוניקלגין

קבוצת המחקר האנגלית, שהונהגה ע"י ד"ר אולומיוקון אולג'יד (Dr. Olumayokun Olajide), חקרה את כוחו של הפוניקלגין שנמצא בקליפת הרימון לדכא את הדלקת בתאי המוח ובתאים אחרים בגוף. פוניקלגין (תרכובת כימית טבעית) תרכובת זו הינה פוליפנול שהוא נוגד חמצון, המונע את התפשטות התאים ופלישתם וגם גורם למוות תאי בכמה סוגים של סרטן. במהלך הניסוי שלהם, הצוות בודד תאי מוח (הניסוי נעשה בבעלי חיים) ובחן את ההשפעה שיש לכימיקל הטבעי שמכיל ה-רימון, על תאי המוח. הם הגיעו למסקנה שהפוליפנול שמכילה קליפת הרימון, מאט את הדלקת בתאי מוח מיוחדים הנקראים מיקרוגלייה. תאי מיקרוגלייה הינם סוג של תאי גלייה, הנמצאים במערכת העצבים המרכזית של הגוף. הם אלה היוצרים את קו ההגנה הראשון להגנה על המוח מפני פגיעות.

למעשה  בני אדם הצורכים קליפת רימון נהנים מכמות גדולה של פוליפנולים (Polyphenol), שנמצאים בה [מקור]. תוספת של פוליפנולים מעוררת הפעלה של מנגנון הגנה טבעי של הגוף, וזאת מבלי להינזק כלל וכלל. [מקור].

נטילת כפית קמח קליפת רימונים ליום מקנה מנה איכותית של פוליפנולים לגוף דרך המזון.

נטילת כפית קמח קליפת רימונים ליום מקנה מנה איכותית של  פוליפנולים לגוף דרך המזון.

נמצא כי מתן פוליפנוליים במזון או לתוך הווריד מגנה מפני שתפי דם פנימיים, מחזקת ושומרת על תפקודו של הלב ומאפשרת זרימת דם תקינה לכליות והכליות אוהבות דם, הרבה דם ודם נקי, כמו כן היא יעילה במצבי אנמיה ואי ספיגת ברזל ובכלל זה גם נגד אלרגיות. מתן פוליפנולים (בקליפת רימון כמותם גבוהה במיוחד 50-70 אחוז), לפני איסכמיה ממושכת (הפחתת אספקת הדם לשריר למשל לשריר הלב) נמצא כמגן מפני רה-פורפוזיה (נזק שניכר במעבר דם דרך כלי הדם בריאות, בלב ובמוח) באופן דומה: הפוליפנולים מבצעים pharmacological pre-conditioning. כלומר, הפוליפנולים מחקים מצב של סטרס והרקמה מגיבה במנגנוני הגנה, וכך היא מוכנה יותר לנזק של ניקוב (פרפורציה) של המעי [Baur JA, Sinclair DA. Therapeutic potential of resveratrol: the in vivo evidence. Nat Rev Drug Discov; 5(6): 493-506, 2006].

הקטצ'ינים – במיץ וקליפת הרימונים נמצאים מרכיבים בשם קטצ'ינים (catechins)- אנטי אוקסידנטים הינם חומרי מרפא מסוג פלבונים עם פעילות נוגדת חמצון גבוהה. הקצ'ינים הם תרכובות חיוניות לייצור אנתוציאנין (Anthocyanin) עם תפקיד נוגד חמצון ודלקתי.  אנתוציאנינים שהם פוליפנולים הנמצאים בפרי הרימון ובקליפתו האדומה ואחראים על צבעיו. הקטצ'ינים מגנים על העלים הצעירים אשר אינם מפותחים דיים, ומספקים להם הגנה מוגברת מפני קרינה בטבע. הם אלו שגורמים לצבע האדום של התפוח, תות השדה וגם של המיץ שנוצר מפרי הרימון, הכלנית הכחולה – כחולה הודות לאנתוציאנין שבה וכך גם הכרוב הסגול – כאשר חותכים אותו אפשר לראות בו צבע כחול מאותה סיבה – האנתוציאנינים הם נוגדי חמצון חזקים במיוחד והם ידועים כמגנים מפני תהליכי הזדקנות. ככלל כל הפלבנואידים של הרימונים מראים במציאות ובמעבדה פעילות נוגדת חמצון עם עיכוב עקיף של סמנים דלקתיים כגון גורם נמק הגידול-אלפא (TNF-α – חלבון איתות תאים (ציטוקין) המעורב בדלקת מערכתית והוא אחד הציטוקינים המרכיבים את התגובה בשלב החריף) בו ידובר להלן,. [מקור].  אם טרם שכנעתי אותך בחשיבותה של קליפת הרימון לבריאותך – נא להמשיך לקרוא.

עשרת המזונות הבריאים ביותר לחולי כלייה. 1

לחלק הראשון הבצל והפלפלים

לחלק השני – החסה

לחלק השלישי – תפוח אדמה והבוטיראט

לחלק הרביעי – הכוסמת המופלאה

לחלק החמישי – נבטי הברוקולי וחלבון הנעורים – Nrf2

לחלק השישי – שיבולת השועל והבטא קלגן

 לחלק השביעי – על האצות והפוקוקסנטין

alkaloids אלקלואידים התרופה מימי הקדמונים. 

במקורות מדברים על הרימון כתרופה נגד תולעים – אלו מכוונים אל האלקלואידים שנמצאים בקליפת עץ הרימון ושורשיה לא בפרי ולא בקליפתו. האלקלואידים הם כימיקלים, חומרים על בסיס פחמן;  הם ששימשו לטיפול בתולעים במערכת העיכול האנושית ביוון העתיקה ונוכחים בשל כך בכתבי הרפואה העתיקים [מקור]. 

קרבונילים פעילים הם חומרים רעילים (ALEs) הנספגים בחלקם לגוף ומשפיעים לרעה בצורה מאד משמעותית על בריאותינו – נחסמים על-ידי קליפת הרימון

בסוף שנות ה-90 חל מהפך בחקר המזון כתרופה, דומה היה כי הקיבה משמשת כביו-ראקטור (מונח שמשמש בתעשיית התרופות למכשיר שנועד לגידול תאים וחלבונים מהונדסים ולפיתוח חלבונים וחיידקים) להמשך תהליכי חמצון של מזון, תוך יצירת חומרים רעילים הנספגים בחלקם לגוף ומשפיעים בצורה מאד משמעותית על בריאותינו [מקור1, מקור2]. באותה תקופה נחשף שמיצי העיכול שבקיבה, מהווים מצע להמשך תהליכי חמצון של שומנים מהחי. פעילות זו לא טובה לבריאות – ומולידה רדיקלים חופשיים ומוצרי פירוק הנקראים ALEs (advanced lipid oxidation end-products) ובעיקר קרבונילים פעילים. חומרים כאלו מוכרים לנו בעיקר ממקורות הזיהום הרעלניים שפולטים לאוויר מנועי בעירה פנימית וכבשנים תעשייתיים, פחמן חד-חמצני (CO), גז חסר-צבע וחסר-ריח, דליק ביותר ורעיל ביותר, הנוצר בבעירה לא-מושלמת של פחמן או של תרכובות פחמן, כלומר בעירה בנוכחות כמות לא-מספקת של חמצן.  כמו כן נוצרים בקיבה ציטו-טוקסיים, כלומר "תאים רעילים", המועברים ממערכת העיכול למערכת הדם [מקור1, מקור2]. מבין כל המזונות שהחוקרים בחנו בשר-אדום נמצא כמאכל הרע ביותר וזה שמעודד תהליכי חמצון של שומנים בקיבה יותר מכל שאר המזונות. הבשורה המעודדת נקשרת בפרדוקס הצרפתי ובקליפת הרימון – היין האדום מכיל כרימון פוליפנולים ביין הם מכונים רסברטרול (Resveratrol) ומקורם ביין בקליפות וזרעי הענבים, המסולקים בתסיסת היין הלבן, ולכן ריכוזם ביין האדום, מן הסתם, גבוה יותר (עד פי 10) אבל בתנאי שמדברים על יין ללא תוספת ביסולפיט – גופרית. כאשר מדברים על כמויות פוליפנולים הרי שהכמות של הפוליפנולים שבקליפת הרימון גדולה בהרבה. רימון אחד מכיל פי 3 יותר נוגדי חמצון, ופוליפנולים בהשוואה ליין אדום. ואין חשש לרעלים כפי שנמצאים ביין (חומרי שימור יין ללא תוספת ביסולפיט – גופרית שאסורים לחולי כליה המבקשים החלמה – נתן לרכוש יין כזה למשל כאן). המחקרים החדשים ניסו להבין את הסתירה, לכאורה, בין התזונה רבת החלבון מהחי ושומנים שמקורם בבעלי חיים, הנקשרת בהרגלי החיים בצרפת וגם נחשבת כגורמת להיווצרותם של הציטו-טוקסיים בקיבה ושל הקרבונילים הפעילים הם מקור למחלות לב, אי ספיקת כליות, אלצהיימר, כיווצרי שרירים כרוניים, אבדן הראיה ואלרגיות קשות גם לדלקות פרקים לבין מיעוט התמותה ממחלות לב בקרב הצרפתים לעומת ארצות אחרות. יותר מכך המחקר (של שנות ה-90)  הראה שרמת התמותה ממחלות כלי-דם ולב בצרפת הייתה הנמוכה ביותר מבין כל הארצות, ולתופעה זו קראו "הפרדוקס-הצרפתי", ושייכו אותה להשפעת האלכוהול הנמצא ביין-אדום. כיום ברור: זה לא האלכוהול – מסתבר שהפוליפנולים שביין האדום הם שפועלים לטובת האדם והם פועלים בן השאר כנוגדי-חמצון ומקטינים את הסיכון להיווצרות קרישי דם, מפחיתים את רמות הכולסטרול הרע (LDL) ומונעים כיווץ של כלי הדם וכך מתאפשרת זרימת דם טובה יותר. רסברטרול שנמצא גם בשוקולד התגלה כמי שעשוי למנוע התפשטות של תאים סרטניים, כמו גם למנוע זיהומים ויראליים שונים ודלקות. במאמר שהתפרסם בספטמבר 2006 בכתב העת Brain Research Reviews הועלתה האפשרות שרסברטרול אף יכול למלא תפקיד במניעת מחלת אלצהיימר ולהגן מפני התנוונות תאי עצב, כיום מסתבר שניתן לשלוט בתהליך החמצון בקיבה ולמנוע אותו ע"י תוספת פוליפנולים ממקור של יין-אדום ועדיף מקמח קליפת רימונים (PPF) [מקור1, מקור2, מקור3, מקור4, מקור5, מקור6]

למיץ רימונים עשויות להיות השפעות סרטן-כימותרפיות כנגד סרטן הערמונית בבני אדם מקור.

לאחר סרטן הריאות, הגורם השני המוביל למוות מסרטן בקרב אוכלוסיית הגברים הוא סרטן הערמונית. קליפת הרימון חשובה לגבר טרם הופעת הסימפטומים של המחלה;  לכן התערבויות של מזון כתרופה ותזונה נכונה היו בימנו לבעלי ההשפעה המכריעה על איכות חיי הגבר בכלל והמטופל בפרט. מתן קליפת רימון, על ידי עיכוב התפתחות המחלה בעזרת קמח קליפת הרימון הוכח ביעילותו. [מקור] הוכח כי סרטן הערמונית באדם נבלם מכיוון שהחומר שנמצא בקליפת הרימון ובפרי יכולים לעכב את צמיחת התאים ולגרום לאפופטוזיס (להתאבדות תאי הסרטן ולהחלמת החולה). [מקור] מכיוון שהיא חוסמת NFκB. [מקור]. 

המינון של PPF שנדרש כדי לעכב את התפשטות התאים של קו תאי סרטן הערמונית LNCaP הוא ב 50% (ED (50) ובמחקר שמובא כאן היה 70 מיקרוגרם / מ"ל, בעוד שבדרך כלל תאי אפיתל הערמונית הרגילים (hPrEC) מושפעים באופן משמעותי כבר במינון של (ED (50) = 250  g / mL).  השפעות אלה תיווכו על ידי שינויים הן בהתפלגות מחזור התא והן בזירוז של אפופטוזיס [מקור].

בשנים האחרונות הסתבר שפוליפנולים שנמצאים בשפע בקליפת הרימון ובקמח מקליפת הרימון מפעילים את גורם השעתוק Nrf-2, וכך משרים ביטוי אנזימים המסנתזים גלוטתיון, GST, GPx, ו- HO-1 [ מקור1 מקור2, מקור3, מקור4]. הווה אומר מעורבות גדולה בתהליכי החלמה, תיקון פצעים פנימיים וניקוי מערכת נוזלי הדם והמטריקס – מערכת הנוזל הבן-תאי.

גלוטתיון (GSH) – כשמדברים על ריפוי ודרכים חדשות ברפואה המתקדמת מצביעים על יצור גלוטתיון על-ידי הגוף (סינטזה עצמית – חיבור והרכבה של- 3 חומצות אמינו בלבד – מכונה פפטיד, כלומר חלבון קצר [מקור]). גלוטתיון הוא מהעוצמתיים שבנוגדי החמצון. הוא מכיל מולקולת גפרית ולכן אני מבקש מהמחלימים להוסיף צרור עלי רוקט או חרדל לסלט (שמכילים גפרית), והוא מיוצר בגוף, במעיים על-ידי מערכת החיידקים ה"טובים" וזאת הסיבה לדרישתי ליטול כף פסיליום בבקר ובערב – כמזון לחיידקים אלו. הגלוטתיון (GSH) שמפעיל את מגן הנעורים – הNrf-2 בו ידובר בהמשך בהרחבה – הוא הדבר הכי חדש בתהליכי רפואת ההחלמה. מכל מקום הגלוטתיון לצג ה- Nrf-2 זוכים לתשומת לב מחקרית הולכת וגוברת בעשור האחרון. וכאשר מדברים על ריפוי, בהבדל מתחזוקת מחלה, מדברים על מזון כתרופה כתחליף לתרופות. ההתנגדות של המרפאים החדשים לתרופות מתבססת בן השאר על נזקי התרופות לגלוטתיון. ללא גלוטתיון אין פעילות של שומר הנעורים (ה-Nrf-2 מכונה מגן או שומר הנעורים), לא יכול להיווצר איזון בין רדיקלים חופשיים לנוגדי חמצון, אין תיקון לפצעי הממברנה, אין החלמה מדלקת כרונית, אין שיבה לגמישות העורקים, אין החלמה מאי-ספיקת כליות. למאמרי על הגלוטתיון ועל התרופות הטובות שמחסלות אותו בגוף – כאן.

מבוא

הצמחים מייצרים מגוון עצום של מטבוליטים מאבני הבניין של התא, חומצות אמינו ושומן, פחמימות ונוקליאוטידים. המטבוליטים המשניים secondary plant metabolites)) אינם חיוניים באופן מיידי לקיום התא הצמחי והם מצויים בריכוז נמוך יותר מאשר המטבוליטים הראשיים. בתחילה, הדעה הייתה שמדובר בחומרי פסולת שהצמח אינו מסוגל להפריש. כיום ידוע שלחומרים אלו תפקיד חשוב באינטראקציה בין הצמח וסביבתו, והם גם מגנים עליו מעקות שונות כמו תנאי קרקע ואקלים קשים. במלחמת ההישרדות במערכת אקולוגית ובאורגניזמים רבים (ecosystem), אחד מכללי המשחק החשובים הוא: "תאכל ואל תיאכל". צמחים שאינם ניידים ונמצאים בדרגה נמוכה בשרשרת המזון, למדו להכיר עיקרון זה היטב. אמנם צמחים מסוימים "מעוניינים" שפירותיהם ייאכלו ע"י יצורים שיפזרו את זרעיהם, אך הם גם מייצרים חומרים שמונעים מבעלי חיים אחרים מלאכול אותם. חלק מחומרים אלו הם רעילים, וחלקם הם אנטי-נוטריאנטים, כלומר פוגעים בספיגה של נוטריאנטים אחרים ממערכת העיכול. נוטריאנטים – חֹמֶר מָזוֹן (נוּטְרִיֵּינְט או נוטריאנט)  הם תרכובות כימיות המצויות בתזונה, החיוניות לבניית הגוף ולאספקת אנרגיה. ויטמיני A, C, E, D, B12, סידן, אשלגן ומגנזיום הם גודמאות לנוטרינטים. פוליפנולים שנמצאים ברימון באחוזים גבוהים (50% -70%) מהווים מהפך בהבנת המזון כתרופה – למעשה, הפוליפנולים (polyphenols), נחשבו בתחילה לאנטי- נוטריאנטים כיוון שחלקם מונעים ספיגה של ברזל, ובנוסף הם משרים עקה חמצונית כשהם נאכלים במינונים גבוהים. בשנים האחרונות הסתבר שפוליפנולים כמו אלו שנמצאים באחוזים גבוהים (50% -70%) בקליפת הרימון מפעילים את גורם השעתוק nrf-2, וכך משרים ביטוי אנזימים המסנתזים גלוטתיון, GST, GPx, ו- HO-1[4-6].

Nrf2 – בין הפיזיולוגיה האנושית לבין הטכנולוגיה

 Nrf2 הוא כמו ראש מערכת ההגנה הפנימית שלנו;  הוא חלבון שמגן עלינו ככל שאנו מתבגרים ומאפשר תהליכי החלמה עמוקים וחידוש גמישות העורקים וצנרת הגוף. הנושא החם ומי שנמצא בין הפיזיולוגיה האנושית לבין הטכנולוגיה

 בעיקר, Nrf2 מגן על גופנו מפני לחץ חמצוני והנזק שהוא גורם. בגוף שלנו מתרוצצים רדיקלים חופשיים חלקם נוצרים בגוף, עמוק בתוך התאים כתוצר לוואי של תהליכים רגילים לייצור אנרגיה ובחלקם הם משמשים להגנתו, אך רובם מתפתחים מתזונה לקויה ואורח חיים אפנתי אך שגוי רפואית. הם בדומה לילדים שצריכים שיהיה להם חבר או חברה זקוקים להיות בקשר, הרדיקלים החופשיים הם יצורים נואשים בהם אלקטרונים בודדים המחפשים אחר אלקטרון אחר להתחבר אליו. בהעדר זה הם מתרוצצים כילדי פרא האוחזים סכין ביד וחותכים כל מה שנקרה בדרכם. אלקטרונים (בגלל תכונותיהם האלקטרומגנטיות) "אוהבים" להיות בזוגות.  וכאשר אין להם אחד, הם מחפשים אחד כזה.  ובאופן נואש, ועל ידי קריעה, תלישה ו"גניבת" אלקטרונים ממולקולות אחרות הם יוצרים הרס וחורבן של ממש בגופנו. רדיקלים חופשיים מסוגלים לקרוע חורים ב- DNA מה שמתפתח לסרטן, או לקלקל את החלבונים והליפידים [טריגליצרידים, פוספוליפידים וסטרואידים (כולסטרול נמנה על קבוצה זו)] המרכיבים את הרקמות ולהרוס את גמישות העורקים מה שמתפתח ללחץ דם עודף, כולסטרול גבוה, אי-ספיקת כליות, שבץ מוח, למחלת לב וכלי דם (CVD)לדלקת פרקים ואלרגיות וכמובן לטרשת העורקים ומחלה דלקתית כרונית של דרכי הנשימה [אסטמה (גנחת הסמפונות, קצרת) סרטן ריאות]. כתוצאה מכך, מולקולות מכריעות נפגעות, נחלשות, לא מתפקדות או אינן מסוגלות למלא את תפקידיהן. והאדם נופל ומתדרדר למחלה כרונית קשה. כאן נכנס אחד הנושאים הכי חמים של הרפואה החדשה והמתקדמת – גורם גרעיני Erythroid Factor 2 – בקיצור Nrf2 (כלי להעתק מכני של המקור – כלומר, מכפיל כתעשיין את היסודות שהגוף זקוק להם במלחמתו ברדיקלים החופשיים) כל מי שמבקש את המרפא למחלות הכרוניות לצד הדרך להבריא ואת החדשנות מבין שהכל – כולל הרפואה המחלימה נשאב גם ברפואת הממסד והמחקר העכשיו אל בין הפיזיולוגיה האנושית לטכנולוגיה שנמצאת סביב ה- Nrf2, החדשות מציפה את הרשת בפוסטים בבלוגים על ה- Nrf2 והנושא מגיע עכשיו עד לסרטוני יוטיוב, לאן שנסתכל שומעים את המונח Nrf2 – חלבון מגן הנעורים, המגן הגדול – גורם גרעיני-אריתריד 2 erythroid-2-גורם-2 גם אם זה רק עובר לידך הוא מזמזם לך באוזן: חלבון מגן הנעורים, "גורם גרעיני-אריתריד 2" הפעלת ה Nrf2 מביאה אותך אל ההחלמה – לבריאות זה הנושא החשוב ביותר כיום והוא שב עתה בכותבי על קמח קליפת הרימון, אבל העליתי את הנושא במאמרי ה- 6 על עשר המזונות הבריאים ביותר לחולי כליה – כאשר דנתי על המטריקס (הנוזל הבן תאי) ועל נבטי הברוקולי, אם כן לא רק האצות שהוזכרו במאמר השמיני, מפעילות את ה – Nrf2 תזכורת: החומר הפעיל בברוקולי הוא הסולפורפאן (sulforaphane) והוא נמצא בכמויות גדולות במיוחד בנבטי הברוקולי ה Nrf2 אוהב את הברוקולי, את הסולפורפאן כי הוא מפעיל אותו כך גם לגבי האצות האדומות והוא הדין לגבי קליפת הרימון שלושתם אהובים על ה- Nrf2 כי הוא רדום, ישן ולא יכול לפעול בהעדרם. הוא שנחשב לסוכן העיקרי המעניק הגנה [מקור] לתאי הגוף מפציעות, זקוק ל PPF, כדי לתפקד – כיפיפייה הנרדמת הנזקקת לנשיקתו של הנסיך על הסוס הלבן – מצווה עליך להעניק את קמח קלית הרימונים את ה PPF לחלבון הזה.  יודגש שללא Nrf2 , הרדיקלים החופשיים משוטטים בגוף כחמומי מוח נטולי פיקוח, ומעוררים הרס ל- DNA ולרקמות שלנו כולל פגיעות, קרעים ופציעות לצנרת הניקוז שבכליה – ופגיעה זו מובילה למוות ואין לרפואת הממסד תרופה לה כי כמה כבר עולה קליפת רימונים – הנחשבת בתרבותנו המוזרה: אשפה.  ווסת תאים זה מוביל את מערכות ההגנה הפנימיות שלנו כנגד לחץ חמצוני והזדקנות להצילך בעת חולי. הוא שידובר בו להלן,.

המפתחות להבנת תהליכי העומק של ההחלמה

הדלקת והקרעים של דופן התא גם אם הם מתרחשים באופן טבעי ויום יומי בגוף. הם אחת הבעיות המרכזיות בבואנו לטפל באי ספיקת כליות כמו גם בסוכרת ושאר מחלות כרוניות שהוזכרו לעיל כדלקת פרקים, שבץ מוח, אלצהיימר ויתר לחץ דם – לכולן בסיס משותף דלקת שעומדת בבסיסן וחלבון גורם שעתוק – גורם 2 גרעיני-אריתרואיד 2 (כלי להעתק מכני של המקור) אשר בעזרת הגלוטתיון שהוזכר לעיל, והפעלת ה Nrf2 הדלקת נעלמת והאדם נכנס למסלול של החלמה. מאמרי על הדלקת – על קרום התא שנקרע – בו העליתי בו את השאלה מה היא דלקת, כיצד היא נוצרת ואיך להחלים ממנה ללא תרופות, למשל בעזרת PPF, אצה אדומה נמצא כאן– רוצה לעיון במאמר על הדלקת נא להקליק כאן. 

ביולוגיה סלולרית חוקרת את התכונות הפיזיולוגיות של תאים, כולל את המבנה שלהם, צרכיהם התזונתיים, מחזור חיים, איתותים וחלוקה.

מערכות ההגנה הסלולריות – היא פעילות הגנתית נוכחת בתהליכים תוך תאיים שונים במגמה לשמור על המבנה שלהם תקין ושלם, בעיקר נוכח פעילותם התוקפנית של הרדיקלים החופשיים רבי העוצמה ופולשים זרים, פתוגנים שמבקשים להכנס לנישה התוך תאית.

להסבר המעמיק ראו בנספחים למאמר זה.

החסינות האוטונומית של התאים והאותות

התא מהווה מקור תזונתי אטרקטיבי להפליא לטפילים ופתוגנים פוטנציאליים. לכן כל האורגניזמים פיתחו את היכולת להתגונן מפני איומים כאלה [מקור]. ואכן רוב המינים כולל האדם מסתמכים לחלוטין על הגנה עצמית פנימית להגנה. מערכת זו תורמת למה שנקרא: חסינות אוטונומית של התאים [מקור]. הגנה עצמית תאית זו פועלת ובכל זאת כמות החולי נפוצה וגם חוסר יכולתן של התרופות למגר אותה הובילו לשאלות וחקר בנושא זה. מסתבר שמערכת החיסון (המסורתית) שמעניקה עמידות גופנית נוכח פתוגן פולש והרצה של תאים לבנים לתקוף אותו הם תאי חיסון מקצועיים שמסיירים בגוף בחיפוש אחר פתוגנים לתקוף ולנטרל אותם לא פועלת במחלות כרוניות קשות כגון אי-ספיקת כליות. הדלקת מכריעה חולים רבים והאנטיביוטיקה לא מסייעת. כאן נכנסת החסינות תאים אוטונומית (הנקשרת במערכת הגנה סלולרית, יורחב עליה בנספח א', למטה.) לתמונה. החסינות האוטונומית של התאים שונה ממנה ושומרת על תאי חיסון בודדים וגם על תאים שאינם ניתנים להגנת התאים חיסוניים מפני האיום המיידי של זיהום ונזק חמצוני [מקור1, מקור2, מקור3, מקור4, מקור5]). לכן, בבואנו להחלים מחלה, שתהליכי הריפוי בה כשלו והתרופות שנקשרות בה לא עוזרות אלא לעתים אף מדרדרות את המצב, יש לזכור כי מדובר במערכת שמירה והגנה על הגוף שהיא אחרת ושונה מהמוכרת. מכאן שאין עוד להסתמך על מערכת החיסון, והתרופות שלכאורה מאזנות אותה כי החיזוק מביא לסערת ציטוקינים ותקיפה שלה את הגוף כפי שקרה לאחרונה עם העצמתה בקרב חולי קורונה למשל,. את הדלקת הכרונית הזו יש להחלים בחיזוק היסודות שהתערערו בנסותם הם ללחום ולהגן על בריאותנו ללא אמצעים. מכאן ואילך אנחנו מדברים על מערכת ההגנה הסלולרית, זו שהולכת ונחשפת כיום על מחמצנים חזקים דוגמת ROS, על מיני חנקן תגובתי (RNS) ועל התגובה הדלקתית בכלי הדם והיא כוללת אינטראקציה מורכבת בין תאים דלקתיים (נויטרופילים, לימפוציטים, מונוציטים, מקרופאגים), תאי אנדותל (EC), תאי שריר חלק בכלי הדם (VSMC), אבדן גמישות השרירים האלו ועל הנוזל הבן תאי – מכונה מטריקס (ECM) ועל מערכת ההגנה הנוגדת חמצון והפלבנואידים, שנמצאים בשפע בקמח קליפת הרימונים PPF.

דלקת מקורה בפגיעה בקרום התא – הבעיה מתחילה משמגלים שתאים הקשורים לקרום יכולים לספק מקלט מצוין לפתוגנים [מקור1, מקור2]. כאן נכנסת ביתר עוצמה המערכת ההגנתית – סלולרית. הגנה סלולרית נקשר בפעולת המנגנון של החלקיקים הפנימיים, הזערוריים, שבונים את התא למען עצמו. חיישני החיסון שמרכיבים את מערכות ההגנה הסלולריות חלק מהם. חלקיקים שחייבים לגלות רגישות גבוהה; להיות ממוקדים למיקום המדויק; או להיות חלק ממערכת מעקב נרחבת ורב-שכבתית לאיתור זיהום ומזהמים נסתרים. פתוגנים הנכנסים לנישה התוך תאית היא ש"מועדפת עליהם", אבל לשם כך הם חייבים לחצות לפחות מחסום פיזי אחד (ולעיתים קרובות שניים או שלושה) [מקור]. מעבר בכל מחסום דורש התאמות ספציפיות, ובכל שלב, קולטני זיהוי תבניות (PRR) ומכונות חושיות אחרות ממוקמות, כדי להתריע בפני התא המארח על קיומו של זיהום מתקרב, בעוד שגורמי הגבלה עומדים לעכב שכפול והפצה [מקור1, מקור2, מקור3], דפוסים כאלה נקלטים על ידי קולטנים רגישים, מפוענחים ומניעים או מעכבים תגובה חיסונית, בהתאם למשמעות האותות הללו, אך בניגוד לקולטנים אחרים לזיהוי תבניות המעכבות זיהום נגיפי חוסמות שכפול נגיפי באופן מיידי וישיר [מקור]. נחשף יותר ויותר מנגנון בו מניעת חלוקה חשובה בהגנת התא על עצמו, שהרי החלוקה מונעת ואפילו מפריעה להתפתחות של קולטנים חושיים ספציפיים לתאים ומצמצמת את האיתות למערכת ההגנה המוכרת. מדובר במהלך עדין ומאוד מורכב ומפעים, כבר מרגע זה נראה, שעומד כאן לפנינו משהו חדש וכמעט שאינו מוכר [מקור1, מקור2, מקור3]. יסודות גנומיים ותת-גנומיים נראים כמי שמקנים מאפיינים פונקציונליים לחלבוני אפקטור אינטרפרון ( IFN–inducible effector proteins) המגבילים חיידקים, פרוטוזואים ווירוסים בתאים תת תאיים שונים ובשלבים שונים של מחזור החיים של הפתוגן [מקור].

האינטרפרונים

האינטרפרונים [Interferons (IFNs] הם חלק ממערכת הבקרה של מערכת החיסון, והתגובה האנטי-ויראלית [מקור] ומה שמכונה אפקט החיסון החזק [מקור], ובשל השפעתם עליה הם משמשים לטיפול במחלות כגון מחלות כבד, טרשת נפוצה וסוגי סרטן שונים גם עקב פגיעה במערכת העצבים המרכזית. במקרים רבים הם משמשים לא רק כטיפול תומך, אלא כתרופה מצילת חיים ממש – לדוגמה, בטיפול בדלקת כבד נגיפית [מקור]. אינטרפרונים (IFN) גורמים לביטוי של מאות גנים כחלק מתוכנית אנטי מיקרוביאלית משוכללת שנועדה להגן נגד זיהומים בכל התאים הגרעיניים – תהליך המכונה חסינות תאים אוטונומית [מקור]. לאחר גילוי האינטרפרונים (IFN), חלה התקדמות ניכרת בתיאור אופי הציטוקינים עצמם (משפחת הציטוקינים IFN מוכרת כיום כמרכיב מרכזי בתגובת החיסון המולדת וקו ההגנה הראשון מפני זיהום נגיפי בגוף.), רכיבי האיתות המכוונים את תגובת התא ופעילותם האנטי-ויראלית. מחקרי מיקוד גנים הבחינו בארבעה מסלולי אפקטור עיקריים של התגובה האנטי-ויראלית ואחד מהם נחקר על-ידי חוקרים ישראליים (כאן) התגובה האנטי-ויראלית בתיווך IFN: מסלול ה- Mx ,חלבונים עמידים למיקסוקס (Mx), חלבוני GTPase הקשורים לחסינות (IRG) וכנראה קשורים בפגיעה בממערכת העצבים המרכזית [מקור], מסלול ה- 2 ', 5'-oligoadenylate-synthetase מכוון לריבונוקלאז L, מסלול ה- R החלבון קינאז והמסלול דמוי ISG15 כמו אוביקוויטין [מקור1, מקור2]. מסלולי אפקטור אלה חוסמים תעתיק נגיפי, משפילים את ה- RNA הנגיפי, מעכבים את התרגום שלהם ומשנים את תפקוד החלבון כדי לשלוט בכל השלבים של שכפול נגיפי. המחקרים האלו מאוד מתקדמים, שוטפים את הרשת, וממשיכים לחשוף פעילויות נוספות של חלבוני אפקטור לצד פונקציות בלתי צפויות של התגובה האנטי-ויראלית. בעלי חוליות, בכלל זה נמצא גם האדם, פיתחו מערך של גנים של IRG בכללותו, מתוכם 21 מזוהים כפונקציונליים להתנגדות לפתוגנים, מזהמים ואנטיאוקסידנטים [מקור]. יודגש בהקשר זה כי עד כה זוהה בבני אדם רק גן IRG פונקציונלי אחד (IRGM) ופסאודוגן אחד. [מקור] מולקולת האפקטור שהוזכרו למעלה מסומנות גם IFNγ זוהו כמי שיכולות להפעיל חלבונים אלה בהתנגדות לפתוגן תוך תאי. [מקור]
בכל אזור תת-תאי מגויסים מנגנוני אפקטורים המושרים על ידי IFN כדי להגן על פנים התא המארח מפני זיהום חיידקי וסלולרי. מנגנונים אלה מסתמכים על כימיקלים חמצוניים, חנקתיים ופרוטונטיביים, כמו גם על פעילויות תזונתיות אשר מגבילות לחומרים מזינים, כמו למשל אבקת קמח הרימונים, וממברנוליטיים – membranolytic activities. [מקור1, מקור2, מקור3].

חסינות תא אוטונומית והאותות

חסינות תא אוטונומית – cell-autonomous immunity. היא הדבר החדש בהבנת תהליכי ההחלמה – מדובר במכלול גורמים שכוללים מאות מוצרי גנים אשר מועתקים כתגובה לאותות שמקורם באינטרפרון (IFN), גורמים נמק בגידול (TNF), אינטרלוקין -1 (IL-1) ומשפחות קולטן דמוי אגרה (TLR)]מקור1, מקור2]. רבים מהחלבונים המושרים הם שמקנים חסינות מיקרובידנית ישירה בכל התאים הגרעיניים [מקור1, מקור2, מקור3]. מדובר בדפוסים מולקולריים שנמצאים בשרות מערכת החסינות האוטונומית – הקשורים לנזק ולתאים פגועים, פצועים (DAMP) הן מולקולות האותות שמשדרות: סכנה – מערכת האזהרה האנדוגניות שמשתחררות מתאים פגועים או גוססים ומפעילות את מערכת החיסון המולדת על ידי אינטראקציה עם קולטני זיהוי תבניות (PRR). למרות ש DAMPs (מערכת של לתאים פגועים) תורמת להגנת המארח, תאים פצועים אלו מקדמים תגובות דלקתיות פתולוגיות.

למרות ש DAMPs (מערכת של לתאים פגועים, פצועים וחבולים) תורמת להגנת התא המארח, היא מקדמת תגובות דלקתיות פתולוגיות !!!

מחקרים אחרונים העלו כי DAMPs שונים, כגון תיבה 1 בקבוצת ניידות גבוהה (HMGB1), חלבוני S100 [הנחשבים גם כמולקולות דפוס מולקולריות הקשורות לנזק (DAMPs)] וחלבוני הלם חום (HSP), מוגברים ונחשבים כבעלי תפקיד פתוגני במחלות דלקתיות כולל דלקת מפרקים שגרונית, זאבת אדמנתית מערכתית, דלקת מפרקים ניוונית, טרשת עורקים, מחלת אלצהיימר, מחלת פרקינסון, אי-ספיקת כליות וסרטן [מקור] DAMPs רבים הם חלבונים גרעיניים או ציטוזוליים עם פונקציה תאית מוגדרת שכאשר הם משתחררים מחוץ לתא לאחר פגיעה ברקמות, הם עוברים מסביבתם המוגנת למתחמצן וכתוצאה מכך משתנה המבנה המרחבי שלהם (דנטורציה) ובהתאם גם היכולת התפקודית שלהם. מעל DAMPs, ישנם DAMPs אחרים שמקורם במקורות שונים, כגון ECM (מטריצה ​​חוץ-תאית), מיטוכונדריה, גרגירים, ER (reticulum endoplasmic) וממברנת פלזמה [מקור]. דפוסים מולקולריים הקשורים לנזקים (DAMP) הם מולקולות המשתחררות בעקבות לחץ תא או פגיעה ברקמות ונחשבות כאותות סכנה אנדוגניים (שמיוצר על ידי האורגניזם עצמו.), מכיוון שהן גורמות לתגובות דלקתיות חזקות על ידי הפעלת מערכת החיסון המולדת. כאן יש להדגיש כי מערכת החיסון המולדת היא השורה הראשונה של הגנת הגוף המשרה תגובות חיסוניות מידיות כנגד פתוגנים [מקור]. הדלקת ברגיל, היא לא רק חלק ממערכת החיסון המולדת היא גם נובעת ממצב בו מערכת החיסון המולדת מזהה פתוגנים או מולקולות הפולשות מפגיעת רקמות דרך קולטני זיהוי תבניות (PRR), כגון קולטנים דמויי אגרה (TLR) ודלקות של מערכת החיסון המולדת [מקור1, מקור2].

לפנינו לא הדלקת המוכרת: תגובה מגוננת על מנת לסלק גירויים מזיקים, ליזום תיקון רקמות ולהחזיר את הבריאות, אלא חלק ממהלך דלקתי שאינו דלקת זיהומית.

[מקור1, מקור2]. לאחרונה, ראיות מתפתחות הראו כי DAMPs ׁׁׁׁ(דפוסים מולקולריים הקשורים לנזק) ממלאים תפקיד מפתח בפתוגנזה של מחלות אנושיות על ידי גרימת דלקת [מקור].

ההגנה העצמית נחשפת לפניך, כאן במורכבויותיה. היא מתחילה עוד לפני שפתוגנים באים לחסל ולהרע במגע עם פני התא. חומרים כימיים משמשים להרתעת חיידקים מלהתקרב לתאי מארח, כגון מי חמצן (H2O2) הנוצרים על ידי האנזימים הנוכחים שם DUOX2 [מקור] מייצר מינים של חמצן תגובתיים מיקרובידיים (ROS) כדי לעכב פתוגנים נכנסים וה-ROS הוא אחד הרדיקלים החופשיים האיומים ביותר לבריאות הגוף.

[מקור].

כל התאים מוקפים בקרומים חיצוניים, ותאים אוקריוטים מחולקים על ידי אנדוממברנות (קרומי תא פנימיים) לתאים פנימיים מרובים. קרומים אלה מהווים חסמים פיזיים לזיהום. אלא שהפתוגנים פיתחו פתרונות שונים לאתגר זה. וירוסים אפופים מסוימים, כמו HIV, נגיף הרפס סימפלקס (HSV), וירוס סרקומה של Rous, למשל מתמזגים עם קרום הפלזמה כדי להעביר את הגנום שלהם לציטוזול –  מטריצה ציטופלסמטית (באנגלית: Cytosol) הוא הנוזל הציטופלזמתי הנמצא בתוך התאים. אירוע כזה מוחש על ידי התא באמצעות חלבוני ממברנה פולי-טופיים (polytopic membrane proteins) כמו STING להפעלת הגנות אנטי-ויראליות [מקור]. חלבונים מיקרוביאלים המוטבעים בקרום הפלזמה מגבירים עוד יותר את יעילותו כמחסום.

הרפואה החדישה מבקשת להבין, לחקור ולהעצים מערך הגנה על התא מחמצון. מחמצנים רבי עוצמה כגון ROS, הם היעד להחלמה. אני מבקש להסביר את תכונות ההגנה הסלולריות של PPF בהקשר היעדים להחלמה. באמצעות קמח קליפת הרימונים ה – PPF מונעת יכולתו של הגוף להפעיל את ה- Nrf2. ולשם הדגשה בעזרתו מתעוררת לחיים יכולתו של החלבון שנמצא בנוזל הבן תאי ומכונה: שומר הנעורים = גורם 2 גרעיני-אריתרואיד 2 (Nrf2 ) ומקימה למעננו פתח ופותחת שער לעולם האחר, זהו עולם חדש שיכול ורק בעזרת המזון כתרופה ובמקרה שלפנינו הוא קליפת הרימון (PPF), לנטרל ישירות מיני חמצן תגובתי/מיני חנקן תגובתי (ROS / RNS) הנמנים על האכזריים שברדיקלים החופשיים או בעקיפין לווסת את הביטוי של גנים הגנתיים שנמצאים בתוך התאים.

הפוליפנולים שבקליפת הרימון יודעים, יכולים ורוצים לבטל ROS/RNS ולגונן, כמו גם רדיקלים אורגניים משניים על שלמות המערכת התאית והסלולרית, ובכך הם מגנים על ביומולקולות תאיות מפני נזק חמצוני. פעולה זו מכונה הגנה סלולרית. קמח קליפת הרימון (PPF) הודות לפוליפנולים הייחודיים שבו גם משפר את הביטוי של אנזימים הגנתיים נוגדי חמצון שונים כמו חמצן 1, קטלאז, גלוטתיון פרוקסידאז וסופר-חמצני דיסמוטאז וכן אינדוקציה של רמת הגלוטתיון האחראית לשמירה על איזון החמצון התאי. ניתן להשיג הגנות כאלה על ידי ויסות מסלולי איתות שונים כולל sirtuin 1, גורם 2 גרעיני-אריתרואיד 2 (Nrf2 ) הקשור לגורם גרעיני κB. תהליך זה מכונה הגנה סלולרית.

מסלול Nrf2 / KEAP1 מייצג אחת ממערכות ההגנה הסלולריות העיקריות והכי חשובות נגד לחץ חמצוני, תגובות דלקתיות, חשיפה לתרכובות אלקטרופיליות רעילות [מקור1, מקור2]. כלומר כאן נמצא אחד המפתחות להבנת תהליכי העומק של ההחלמה בעזרת האסטקסנטין שבאצה אדומה כתרופה, או הסולפוראפן שבנבטי ברוקולי והפוליפנולים שבקליפת הרימון.

כאן נמצא אחד המפתחות להבנת תהליכי העומק של ההחלמה בעזרת האסטקסנטין שבאצה אדומה כתרופה, או הסולפוראפן שבנבטי ברוקולי, והפוליפנולים שבקליפת הרימון.

"בסתר בסתר הם עושים את מלאכתם, ולפעמים אין אנו יודעים את חייהם ולפעמים אין אנו יודעים את מותם".

לוחמי הסתר", מאת חיים חפר, 18.4.1968" [מקור]

מדובר בחשיפה לתגובות כימיות שבהן עוברת קבוצה אלקילית ממולקולה אחת לאחרת כדי לגרום לנזק בבסיסי ה-DNA ולהרוס אותו. אנחנו מבקשים להתגבר על כך או למנוע זאת. כהערת אגב ברפואת הממסד מנצלים תהליך זה בהקרנות נגד מחלת הסרטן ומפגיזים את הגוף בתהליכים כאלו.  

הקבוצה האלקילית יכולה לעבור כאלקיל שהוא קרבוקטיון, רדיקל חופשי, כקרבואניון או כקרבן [מקור]. Nrf2 הוא גורם שעתוק (כלי להעתק מכני של המקור) המשרה אנזימים נוגדי חמצון, אנטי דלקתיים וניקוי רעלים [מקור1, מקור2]. כלומר "שומר הנעורים" (Nrf2) בתנאים פיזיולוגיים מתאימים מכפיל כתעשיין את היסודות שהגוף זקוק להם במלחמתו ברדיקלים החופשיים ולאחר מכן הוא (Nrf2 שומר הנעורים) נקשר לחלבון KEAP1 ומתפקד כחלבון מתאם לקולין3  (cullin 3) שזה מהלך מצוין ומאוד חכם.

KEAP1 נקשר ל- Nrf2  3 ומתפקד כחלבון מתאם לקולין  (cullin 3) :משפחת הקולינים מכילה שמונה חלבונים Cullin 1, Cullin 2, Cullin 3, Cullin 4A, Cullin 4B, Cullin 5, Cullin 7 ו- Cullin 9. קולין 3 מעורב בתהליכים סלולריים רבים האחראים על ויסות מחזור תאים, תגובת לחץ, חילופי חלבונים, הולכת אותות, שכפול DNA, תעתיק, בקרת איכות חלבון, ופיתוח [מקור]. כלומר הוא נקשר לקולין 3 באזור שבו נמצא המידע הגנטי הדרוש ליצירת חלבון (המקודד על ידי Cul3 בבני אדם) E3 ubiquitin ligase, אשר polyubiquitinates  Nrf2. כתוצאה מכך,  Nrf2 מועבר על ידי פרוביזום proteasome  ומושפל על ידי הפרוטאזום. לעיון במעמקי התהליך להקליק כאן.

בשפה המקצועית ירשמו זאת כך: E3 ubiquitin ligase, אשר polyubiquitinates  Nrf2. כתוצאה מכך,  Nrf2 מועבר על ידי פרוביזום (proteasome). ומרגע זה הוא כמלחין הגדול רוברט שומן ודוד המלך קודמו נלחם בפלשתים או מחסל את אויביו. נושא זה מועשר על ידי המיתוס העברי הקדום "משה רבנו במדבר" עת משה הוליך את עם בני ישראל במדבר במשך 40 שנה, כדי שכל מי שיכול להרוס את תהליך תחייתה של ישראל בארץ המובטחת יסולק, ההיסטוריה מלמדת שרבים שרדו והתקבצו סביב כוח משחית (מפלגת הליכוד בימנו להרוס את הטוב), דוד נלחם באויבים בכוח הזרוע, גדעון בחכמה ושומן עם גאונות מוזיקלית – ליצירה המזוהה ביותר של שומן שמוקדשת לנושא זה "מחולות בני ברית דוד" חיברתי ורקדתי את המחול שלי בן 20 הפרקים "מחולות בני ברית דוד" Davidsbundlertanze solo by Yaron Margolin כשאת המוזיקה מבצע הפסנתרן הגדול וולטר גיזקינג – הינה קטע הסיום (מחווה לניז'ינסקי) ממחול זה הלקוח מהופעת הבכורה שלו בפסטיבל ישראל – הצלם הוא נער מתלמידי יצחוק לקולנוע – תיהנו

. – פרוטאזומים הם קומפלקסים של חלבון המשפילים חלבונים (מנטרלים אותם) כשנחשפים כמי שאינם נחוצים או פגומים על ידי פרוטאוליזה. פרוטאז הוא מושג בביוכימיה המתייחס לקבוצה של אנזימים (הנקראים גם "אנזימים פרוטאוליטים", "פרוטאזות", או "פרוטאינאזות") שתפקידם הוא לפרק חלבונים לאבני הבניין הבסיסיות שלהם, חומצות אמינו, באמצעות הידרוליזה (חציה או חלוקה) של הקשרים הפפטידים בחלבון. (פפטיד הוא חלבון קצר). אנזימים המסייעים לתגובות כאלה נקראים פרוטאזות.  לעיון במעמקי התהליך להקליק כאן.

מסלול NRF2 / KEAP1 מייצג את אחת ממערכות ההגנה הסלולריות העיקריות מפני מתח חמצוני, תגובות דלקתיות וחשיפה לתרכובות אלקטרופיליות רעילות [מקור1, מקור2, מקור3, מקור4, מקור5]. Nrf2 הוא גורם שעתוק המשרה אנזימים נוגדי חמצון, נוגדי דלקת וניקוי רעלים. בתנאים פיזיולוגיים, חלבון KEAP1 נקשר ל- Nrf2 ומתפקד כחלבון מתאם לקולין 3 (מקודד על ידי Cul3 בבני אדם) E3 יוביקוויטין ליגאז, הפולוביקוויטיניזציה של Nrf2 . כתוצאה מכך, Nrf2 נמצא בכל מקום ומושפל על ידי הפרוטאזום (the proteasome – מפרק החלבונים שאינם דרושים או פגומים בתהליך של פרוטאוליזה, תגובה כימית שבה מתפרקים קשרים פפטידים.) [מקור1, מקור2, מקור3, מקור4, מקור5].

KEAP1 הוא גן – מכיל תיאוליות ציסטאין (cysteine thiols) קריטיות המגיבות עם EPs אנדוגניים ואקסוגניים exogenous EPs [מקור1, מקור2, מקור3, מקור4, מקור5, מקור6]. תגובה זו מפחיתה את היכולת של KEAP1 לגרום לאוביקוויטציה והשפלת NRF2 [מקור1, מקור2, מקור3, מקור4, מקור5, מקור6]. לאחר תגובת EP, Nrf2 מתנתק מהמתחם הציטופלזמטי עם KEAP1 , KEAP1  עובר תהליך של כמה שינויים עד לרגע בו הוא רשאי ויכול להיכנס לגרעין של התא. KEAP1  עובר תהליך של כמה שינויים עד לרגע בו הוא רשאי ויכול להיכנס לגרעין של התא. בגרעין הוא הולך ומצטבר שם הוא מתחיל להעתיק את גני היעד המכונים השלב השני של KEAP1, המקודדים [(CDS‏) coding DNA sequence], מותאמים גנטית למערכת המתואמת של האנזימים נוגדי החמצון והאנטי דלקתיים. [מקור1, מקור2, מקור3, מקור4, מקור5, מקור6].

KEAP1  עובר תהליך של כמה שינויים עד לרגע בו הוא רשאי ויכול להיכנס לגרעין של התא. בגרעין הוא הולך ומצטבר שם הוא מתחיל להעתיק את גני היעד המכונים השלב השני של KEAP1, המקודדים [CDS‏ – coding DNA sequence], מותאמים גנטית למערכת המתואמת של האנזימים נוגדי החמצון והאנטי דלקתיים. חלבונים אלה כוללים את האנזימים המייצרים את נוגד החמצון הסלולרי העיקרי והכי חזק: הגלוטתיון (GSH) [מקור1, מקור2, מקור3, מקור4, מקור5, מקור6]. לפיכך, הוכחו כי מפעילי Nrf2 המכונים מזון כתרופה: קמח אבקת הרימונים – מקליפות הפרי וכן אצה אדומה או חומה, גם שיבולת שועל וצרור נבטי הברוקולי כולם ברשימת המזונות הטובים ביותר למחלימי כליה והם אנטי-דלקתיים רבי עוצמה ומגנים מעולים נגד דלקות והרס מנגנון של אברי התאים, הדופן והנוזל הבין תאי בשל הפעלתם את ה- Nrf2.

 לעיון במעמקי התהליך להקליק כאן.

קיימת תיאוריה של co-evolution, הטוענת ששינויים אבולציוניים בזן אחד חייבו הסתגלות גנטית בזנים האחרים. כך, בעלי חיים הניזונים מצמחים פיתחו מנגנון לזהות מטבוליטים משניים העשויים להזיק, ולהגיב בייצור אנזימי .PHASE II 

הפוליפנולים במזוננו דומים במבנם לחומרים מזיקים, אך אינם רעילים ועדיין מפעילים את מערכת .PHASE II כלומר, בני אדם הצורכים פוליפנולים נהנים מהפעלת מנגון הגנה טבעי של הגוף, מבלי להינזק.

המרכיבים החשובים של קמח קליפת רימונים, כוללים את הפוליפנולים – נוגדי חמצון ונוגדי דלקת תרכובות פוניקלאגיניות (punicalagins) שהם פוליפנולים – טאנינים. הם מולקולות גדולות (ellagitannins) שנמצאות בקליפה ובמיץ רימונים. הפוליפנולים האלו עוברים תהליך בגוף שהופך אותם לחומצה אלג'ית ואורוליתינים (urolithins) ברפואה העממית הידועים כמונעים מכת חום. תרכובות פנוליות (ידועים בתמיכתם ברמות סוכר תקינות בדם), פלבנואידים (הפיגמנטים האדומים שברימון, קרויים אנתוציאנינים) הם נוגדי חמצון שמגנים על כלי הדם, מעכבים נזק חמצוני, מעכבים דלקות, נוגדי חיידקים ונוגדי וירוסים. הפלבנואידים גם מחזקים את מערכת החיסון, ומונעים התפתחות של תאים סרטניים, כמו סרטן הערמונית, סרטן השד וסרטן העור. וחומצה אלג'ית שמהווה נוגד חמצון חזק ביותר החומצה האלג'ית שריכוזה בקליפת הפרי גבוה נוגדות סרטן ונוגדות דלקת  כמו כן נוגד החמצון פוניקלגין, חומצה גאלאגית, וחומצה בשם פוניסיק או פוניצית (חומצת שומן) גם חומצת שומן פונינית שהיא בעלת פעילות אנטי סרטנית חזקה, שכן היא מביאה למוות של תאים סרטניים. קליפת הרימון מכילה גם פרואנטוציאנידים נוגדי חמצון שעשויים למנוע הצמדותם של מחיידקים מסוימים לדופן האיברים. לדוגמה, הם עשויים למנוע מחיידקי אי קולי להיצמד לדופן דרכי השתן, או להליקובקטר פילורי להיצמד לקיבה.

קליפת רימון כוללת כ- 50% ממשקל הפירות הכולל ומהווה מקור חשוב למינרלים במיוחד
אשלגן, סידן, זרחן, מגנזיום ונתרן; פוליסכרידים מורכבים וגבוהים
רמות של מגוון מגוון של תרכובות ביו-אקטיביות כגון פנולים, פלבנואידים,
תרכובות פרואנטוציאנידין ואלגיטנין (ETs), כמו פוניקלאגינים והאיזומרים שלו, כמו
כמו גם כמויות פחותות של פוניקלין, חומצה גלגית, חומצה אלגית וחומצה אלגית גליקוזידים [מקור]

מבדיקות שנעשו אבקת פרי הרימון ה-PPF לעתים PPP נחשבת כמקור טוב לסיבים גולמיים, אפר ו
ופחמימות, בעוד שאבקת רימון שהוכנה מזרעי רימון (PSP)שונה ממנה ונחשבת כמקור טוב לחלבון גולמי, שומן גולמי וסיבים גולמיים [מקור1, מקור2, מקור3, מקור4]- מאמר זה מתמקד בקליפה.

הפוליפנולים

הפוליפנולים – נוגדי חמצון ונוגדי דלקת תרכובות פוניקלאגיניות (punicalagins) שהם פוליפנולים – טאנינים. הם מולקולות גדולות (ellagitannins) שנמצאות בקליפה ובמיץ רימונים. הפוליפנולים האלו עוברים תהליך בגוף ונקשרים במטבוליטים משניים (הם אלו המיוצרים לאחר שלב הגידול הפעיל של הפרי), שלב ההתססה במעיים – הופך אותם לחומצה אלג'ית ואורוליתינים (urolithins) שהם נגזרות של חומצה אלג'ית [מקור], ועוברים בדרכם דרך אחד המרכיבים היותר חשובים לבריאותנו – חומצות שומן קצרות בן ידובר להלן,.

הפוליפנולים נאכלים ונבלעים לרוב לצד הסיבים התזונתיים, לעתים כמו במקרה של קליפת הרימון הם נאכלים ביחד, לכן הם נכנסים למעי הגס בזמן דומה. המחקר מידע אותנו כי הסיבים התזונתיים, הנמצאים במזונות מהצומח, מותססים גם הם על ידי החיידקים לחומצות שומן קצרות שרשרת, להן חשיבות אדירה לבריאותנו האם הפוליפנולים נתפסים שם לצד הסיבים התזונתיים המותססים ל- SCFA – חומצות שומן קצרות קשה לדעת אם כי מתבצעים כיום מחקרים בנקודה זאת בדיוק – בקליניקה שלי ההשפעה של קליפת הרימון על תהליכי החלמת הכליות בלתי ניתנת לערעור. מתמיד אני נשען על עובדות – עובדה שזה עובד, אך גם ההסבר ההגיוני חשוב לי ואני מחפש אותו במקרה זה במחקרים הכי עדכניים – איך האבקה מקליפת הרימון עובדת?

ובהקשר זה יש לדעת כי השילוב בן הסיבים שבקליפת הרימון לפוליפנולים הרימוניים הם כנראה סוד העניין ולא יסוד אחד שבודד כך למשל השילוב של השניים התגלה כבעלי השפעה על תפקוד הכלייתי בעקבות איסכמיה (הגבלה בזילוח דם לרקמת הכליות) ותוסף דוגמת קמח קליפת רימונים שהותססו ל- SCFAs שיפר את דרגת הפגיעה בכליות בכיוון המחלים [מקור]. חלק מהסיבים האלו מזינים ומגדילים את אוכלוסיות החיידקים הטובים, ולכן גם משמשים כפרה-ביוטיקה [מקור1, מקור2]. פוליפנולים וסיבים הופכים כאן למולקולות ביו-אקטיביות על ידי חיידקי המעיים ויכולים להשפיע גם על הרכב המיקרוביוטה [מקור]. תהליך זה מאוד חשוב לקו ההגנה הראשון על בריאותנו והרחבתי עליו במאמרי: "רוצה להחלים מפגיעה במערכת העיכול?" – כאן.

הסיבים שבקליפת הרימון

פרוקטאנים 

המיקרוביוטה האנושית מהווה מקור חדש להתעניינות של חוקרים וקרקע פוריה למרפאים המתקדמים באמת. היא אוסף החיידקים החיים בגופנו במגוון רחב ביותר שמאכלס את המעיים [מקור]. החיידקים האלו משתנים בהתאם לאזורים האנטומיים של המעי [מקור] והם מספקים לאדם (למארח) מגוון רחב של פונקציות כמו עיכול של חומרים מזינים, שנמצאים בתזונה, או ייצור חומרים מאוד חשובים ומזינים כמו למשל וויטמינים (B12ׂ), פפטיד קצר ונוגד חימצון חשוב ביותר הגלוטתיון (GSH) הגנה מפני פתוגנים, ושמירה על המערכת החיסונית [מקור].
אחד המנגנונים שבהם מיקרוביוטה משפיעה על בריאות האדם, ובכלל זה נמצאות גם כמה ממחלותיו הקשות ביותר כולל אי ספיקת כליות ואנמיה, הוא יכולתה לייצר מטבוליטים מזיקים הקשורים להתפתחותן של מחלות ('דיסביוזה' – dysbiosis) אלו או מטבוליטים מועילים המגנים עלינו מפני מחלות. בכלל זה יש לדעת שצריכה ארוכת טווח של תפריט נפוץ ולעתים מומלץ על-ידי הממסד של תזונה עתירת שומן (מהחי) כמו במחלת כליה או סוכרת או אם היא עתירת סוכרוז כמו בתפריט רב פרי היא מסוכנת לתהליכי החלמה ואפילו לא מאפשרת אותם ואף עלולה להוביל להכחדה של אוכלוסייה שלמה של חיידקי המעיים (Sonnenburg et al., 2016). אציין כי תגובת גלוקוז משופרת נצפתה בקרב אנשים עם נטייה למחלת הסוכרת והשמנת יתר לאחר שימוש בסיבים תזונתיים שגרמו להעשרה של חיידקים המייצרים בוטיראט שהוזכר במאמר על תפוח האדמה והבוטיראט – אחד ממרכזי ההחלמה של הגוף ובמיוחד במצבים של אי-ספיקת כליות ומחלות שאבדן גמישות העורקים מככב בהן הקישור אל מאמרי זה נמצא כאן. יודגש שייצור הבוטיראט נמצא בגוף האדם לאחר צריכת תערובת של אינולין [Inulin (ITF) – הם סוג של סיבים תזונתיים – פחמימה טבעית שנמצאת גם ברימונים, בקמח קליפת הרימונים וכן בבצל, שום, אספרגוס ושמשת כמאגר אנרגיה ולוויסות עמידות לקור בצמח. האינולין הם פוליסכרידים בלתי ניתנים לעיכול וידועים בשם פרוקטאנים (פולימרים של פרוקטוז)] אשר נמצאים כאמור לעיל גם בקליפת פרי הרימון (PPF) ובכמות קטנה של כ -9% ואוליגופרוקטוז. יחד עם זאת דווקא הכמות הקטנה – היא כאן התרופה. בניסוי שמובא כאן בו פרוקטנים תזונתיים מסוג אינולין (ITF) מככבים כתרופה. תהליך ההבראה מתחיל לאחר שינוי הרכב חיידקי המעיים כתוצאה מהשימוש באינולין והתוצאות החיוביות החלו להופיע לאחר שלושה חודשים (Dewulf et al., 2013).

הערה חשובה, ברמת נספח, על האינולין

מעטים יודעים שהאינולין משמש גם לקביעת קצב סינון גלומרולרי של הכליות – נושא זה מאוד חשוב ואפילו קריטי לחולי כליה. בדיקת ה- GFR היא למעשה שקובעת אם עליך להתחיל מיד בדיאליזה – ואין חזרה ממנה אם התחלת הדיאליזה. מדובר למעשה בבדיקה לא מדויקת של GFR .הגם שחשיבותה מכרעת. באבחון מחלת כליות נכונה ומוקדמת ובחשיפה מוקדמת של מדד זה (GFR) למטופל (בדרך כלל היא נסתרת ממנו, וטרם הבנתי למה) טיפול מחלים מזורז, אפשרי ומאוד קל, אבל בלעדיה וכשאיננה מדויקת המטופל אינו בטיפול. הוא למעשה מוזנח והמדד הנוכחי הופך לכאורה מקדם מוות.

לא רק על הקריאטינין יחלים חולה הכליה

נזק לכליה יכול להיות בתוך הפרנכימה (רקמת הכליה), בכלי הדם הגדולים או במערכות האיסוף, ולרוב נגזר מסמנים ולא מבדיקה ישירה של רקמת הכליה. הסמנים של נזק לכליות מספקים לעיתים קרובות רק רמז למקום הסביר של נזק שנמצא או לא נמצא בתוך הכליה ובשיתוף עם ממצאים קליניים אחרים, הגורמים למחלת כליות, כמו יתר לחץ דם או סכרת. במצב של אי ודאות כזה להכניס אדם לדיאליזה גובל בניגוד חמור לשבועת הרופא ובמיוחד בשל כך חשובה מאוד בדיקת ה- GFR ויש לחפש דרכים לדייקה.

ה- GFR נמדד במשך שעתיים (אצל תינוקות) עם זריקה אחת של אינולין. [מקור1, מקור2, מקור3, מקור] מדידת קצב הסינון הגלומרולרי (GFR) היא כאמור לעיל, אינדקס חשוב בהערכה ובמעקב אחר חולים עם מחלת כליות טרום דיאליזה וכן במושתלים. למרבה הצער, התועלת הקלינית שלה הייתה מוגבלת עבור רבים במשך שנים וגם אם רפואת הממסד הסתירה זאת ובישראל עדין מסתירה זאת – לכאורה – בגלל הקשיים הקשורים למדידת פינוי האינסולין [מקור]. נוצר מצב שהיה ידוע היטב כי קריאטינין בסרום ואפילו פינוי קריאטינין הם בעלי ערך מוגבל להערכת רמת תפקוד כלייתי ושיעור ההתקדמות של מחלת כליות [מקור1, מקור2, מקור3, מקור4, מקור5, מקור6, מקור7, מקור8].

השימוש בקריאטינין כסמן ל- GFR מוטל בספק. [מקור]

ניתן למדוד GFR ישירות על ידי פינוי סמני סינון אקסוגניים [למשל אינולין ו- iohexol – חומר ניגוד המשמש לצילומי רנטגן, בעת ראיית עורקים, ורידים, חדרי המוח, מערכת השתן והמפרקים וכן במהלך טומוגרפיה ממוחשבת (סריקת CT]) או לחשב בעקיפין על ידי פינוי סמני סינון אנדוגניים (למשל וכמקובל כיום בישראל וברוב מדינות המערב קריאטינין בסרום ומי שגם נמצא בשימוש ציסטאטין C). GFR משוער (eGFR) המחושב על ידי קריאטינין בסרום ו / או ציסטאטין C [מקור] נותר השיטה הנפוצה ביותר בפרקטיקה הקלינית של הממסד כיום גם במחקר אפידמיולוגי. למרות ההתקדמות בהערכת GFR, ההערכות הנוכחיות של GFR על ידי סמני סינון אנדוגניים לקויה וחסרות דיוק (כלומר יותר מדי ."שגיאה אקראית" וכשמדד הדיאליזה 6-8 ומדד המוות 5 איננו יכולים להרשות זאת לעצמנו [מקור] האבחנה המוקדמת של ירידה בתפקוד הכליות עשויה להיות חשובה בשל הפוטנציאל להתערבויות מוקדמות שמטרתן לעכב את התקדמות מחלת הכליה. [מקור] לכן, כדי לאבחן מחלת כליה מוקדמת, יש צורך בכלי אבחון מדויקים ומדויקים שמיושמים במסגרת הקלינית.) [מקור], ודיוק (כלומר שגיאה שיטתית רבה מדי) לפני שלב CKD שלב 3 (GFR <60 מ"ל / דקה / 1.73 מ"ר) [מקור] הרסנית מבחינה טיפולית. בנוסף, שינויים אורכיים ב- eGFR עשויים שלא לשקף שינויים ב- GFR (mGFR) שנמדדו (מקור1, מקור2]. ככל שנעמיק בסוגיה Cystatin C עשוי להיות אמין יותר משיטות מבוססות קריאטינין בסרום בהערכת GFR [מקור1, מקור2]. ריכוזי ציסטאטין C במחזור עשויים להיות מושפעים מניהול קורטיקוסטרואידים, הם סטרואידים המיוצרים על-ידי קליפת בלוטת יותרת הכליה (corticosteroids, adrenal cortical steroid, cortico). ותפקוד לקוי של בלוטת התריס [מקור]. יצוין שמתן תרופות תרופות סטרואידיות מקובל בקרב חולי כליה ומחלות כרוניות אלא שמעטים מידעים אותך שאלו נועדות לדכא את המערכת החיסונית והם עלולים לגרום לירידה ברמת האלבומין ולהחזיר את נושא המדד הלא מדויק לקדמת הבמה ולהטעות או לשבש את אסטרטגית הטיפול ואם מדובר בשגיאות בטיפול יש לדעת שבאנשים שמטופלים בסטרואידים באופן כרוני רמות האינסולין הן גבוהות, ושוב הגענו לערעור על אסטרטגית הטיפול. אחת התלונות השכיחות בקרב חולי כליה חולשת שרירים. קורטיזול שמופרש ביתר הוא אחת הסיבות השכיחות ביותר לחולשת השרירים שלו ואם התופעה נמשכת השרירים גם יעברו תהליך של הרס שיוביל את ה"מטופל" לחולשה קיצונית כאן המקום לספר לך כי עקב טיפול בסטרואידים גוברת הפרשת הקורטיזול. מסיבות רבות נמשך החיפוש אחר גורם שיבהיר את רמת הסינון בהווה בפועל של הכליות [מקור1, מקור2, מקור3] אינולין, ידוע לחוקרים כמי ששימש במשך עשרות שנים כמדד תקני זהב של GFR, [מקור1 מקור2]

בשנת 2006 ניקולסקו-דובאז ושות' (Niculescu-Duvaz). הוכיח כי פינוי iohexol שנמדד על DBS על נייר סינון סיפק מדידות GFR בהשוואה לפינוי פלזמה של iohexol, שיטה מעשית למדידת קצב סינון גלומרולרי באמצעות פינוי Iohexol באמצעות כתמי דם נימים מיובשים – שמקצרת את כל התהליך ומזמנת אותו לכל

בשנת 2006 ניקולסקו-דובאז ושות' (Niculescu-Duvaz). הוכיח כי פינוי iohexol שנמדד על DBS על נייר סינון סיפק מדידות GFR בהשוואה לפינוי פלזמה של iohexol, אך בזמן ובעלות מופחתת משמעותית [מקור1, מקור2, מקור3].

מובן שאם שיטה זו תופץ בקרב האוכלוסייה הצעירה נוכל למגר לחלוטין את מחלת הכליה.

מובן שאם שיטה זו תופץ בקרב האוכלוסייה הצעירה נוכל למגר לחלוטין את מחלת הכליה. אינולין, פולימר של פרוקטוז המצוי בקליפת הרימון באספרגוס ובמספר פקעות, הוא חומר אקסוגני העומד בקריטריונים שתוארו לעיל. השיטה הקלאסית לשימוש בפינוי אינולין למדידת GFR המתוארת על ידי הומר סמית [Homer W. Smith. 1951] דורשת בדיקות בוקר מוקדמות במצב צום, העמסת נוזלים דרך הפה כדי לקדם את השתן, צנתור שלפוחית ​​השתן כדי להבטיח איסוף שתן מלא, עירוי אינולין רציף בקצב קבוע, ושתן מרובה ואיסוף דם לאחר שהושג מצב יציב [מקור]. פינוי האינולין מחושב לאחר מכן מריכוז הפלזמה, ריכוז השתן וקצב זרימת השתן. פינוי אינולין עדיין נחשב כסטנדרט הזהב למדידת GFR, אם כי לעתים רחוקות משתמשים בו קלינית בגלל הזמינות המוגבלת של אינולין והמדידה הפולשנית והמסורבלת של ההליך. נכון לעכשיו, מדידת אינולין אינה מוצעת ברוב המעבדות הקליניות. לכן, הפרוטוקולים מבוססי אישור המשתמשים בסמנים אחרים שמועסקים כיום בסברות ושגיאות רבות כאשר רוצים לבצע ברור למצב תפקוד יכולת הסינון של הכליה במדד ה – GFR – נושא זה מקשה מאוד עלי במלחמתי על החלמת הכליות שלך וגם מסביר מדוע מספר החולים שדרש להגיע לקליניקה של לחיצות ההחלמה למורת המלצת הרופאים הצליח למגר את הדיאליזה גם במדד של GFR 7 או 6.5 – לא בגלל שאני קוסם או בגלל שהמלאכים נוגעים בידי כדברי הכותבים לי בווטסאפ, אלא כי הבדיקות היו שגויות!

נחזור למבנה החיידקים במעי –

נורמוביוזה

פרה ביוטיקה

מבנה התזונה קובע ומניעה את הרכב החיידקים ובכלל זה את חילוף החומרים במעיים, מה שהופך את החיידקים לאוכלוסיה שתלויה וקשורה בקשר ישיר עם התזונה ובהמשך למצבים פיזיולוגיים שונים באמצעות יכולתם לייצר מטבוליטים מיקרוביאלים בהתאם לצריכה תזונתית ולדרישות הטיפול כמו במקרה של אי ספיקת כליות וקליפת הרימון. העדויות לאינטראקציה בין תזונה, הרכב מיקרוביאלי ופיזיולוגיה עולות ממספר מחקרים והעלו את הרעיון של הפרה-ביוטי.

פרה ביוטיקה – זה שם כולל לתרכובות תזונתיות (בדרך כלל סיבים תזונתיים ייחודיים) שיוצרות ומהוות מצע להתפתחותם של חיידקי המעי. וליתר דיוק התזונה שמבוססת על המידע שקימת אפשרות לווסת בצורה חיובית את הרכב המיקרוביוטה במעי . מסתבר שעל-ידי מתן סיבי תזונה מותאמים, כמו למשל במקרה של תפוחי אדמה חיים (עמילן עמיד), שיבולת שועל (בטא-גלוקן) או במקרה שלפנינו קליפת הרימון. אפשר לעצב את הרכב המיקרוביוטה במעי ('נורמוביוזה' – normobiosis) כדי לשמור עליה
ו / או לקדם בעזרתה את הבריאות [מקור].

סיבים תזונתיים הינם רבי סוכר לא עמילניים שמקורם בצומח ואינם מפורקים על ידי אנזימי העיכול שבגוף האדם, אין הם משמשים עבורו, בכל אופן באופן ישיר מזון, הם מפורקים במידה זו או אחרת ע"י חיידקי המעיים, מותססים על ידים ומזינים אותם. הסוד של גישת התזונה לחיידקים הטובים (סיבים נכונים) מבוססת על מתן חומרים מזינים אבל אלו שאינם ניתנים לעיכול, ומכאן גם הקושי לקבל מזון זה באמצעים הגיוניים רגילים או במדד חוש הטעם. הם שמצביעים על סנטזה עצמית של סוג רב-תכליתי במיוחד של חומצות שומן קצרות שרשרת מטבוליטים (SCFA) שמקורם בתסיסה מיקרוביאלית של סיבים תזונתיים ויש להם השפעה רחבה על היבטים שונים של הפיזיולוגיה של האדם [מקור]. נורמוביוזה' – כלומר ההרכב של ה'מערכת אקולוגית' במעיים מגיע (בעזרת הסיבים התזונתיים המותאמים ובמידה הנכונה) לעמדה בה מיקרו-אורגניזמים בעלי יתרונות בריאותיים פוטנציאליים שולטים במספרם על פני אלה שעלולים להזיק, בניגוד לה ה'דיסביוזה', בה מיקרו-אורגניזם אחד או כמה אורגניזמים שולטים הגם שהם נוטים לפתח תחלואה והם שדומיננטיים [מקור].

מדד הצואה לירידת הדלקת עקב שימוש במזון כתרופה

במהלך הטיפול חל שינוי משמעותי בהרכב המיקרוביוטה במעיים, במיוחד עלייה בריכוזי צואה של ביפידובקטריה (Bifidobachterium) הם אחד הסוגים העיקריים של החיידקים ה"טובים" שמרכיבים את החיידקים בדרכי העיכול. הרחבת אוכלוסייתם בעזרת סיבי התזונה הנכונים משפרת במקביל את הבריאות. את הפידבק המיטבי מקבלים מאיכות הצואה pH, SCFA, תדירותה ועקביותה, ככל שהתדירות עולה והעקביות נשמרת. מתן הצואה נעשה יותר קל ובמקביל פוחת הכאב עד שלא מלווה בכאב או במאמץ בכלל. הצואה חדלה מלהיות דביקה ונוסף פרט מעניין חדש יש צורך בניגוב אחד עד שניים בלבד לאחר מתן צואה. בנוסף, הצואה לא משאירה סימנים באסלה. צבע היציאה חשוב ונעשה חום סטנדרטי, לא בהיר יותר ולא כהה יותר. הריח קובע – הוא קיים, אך אינו עוד חזק או דומיננטי במיוחד. אלו האמצעים שעומדים לפנינו, עד שהרופא יאשר בדיקות מעבדה, לקבלת משוב חיובי לגבי הדלקת המופחתת וכן לסיכון לדלקת במערכת העיכול וזיהומים, בנוסף לכך זו אינדיקציה לשיפור ספיגת סידן (Calcium – Ca 2), כמו גם לצמיחת העצם Ca ולשיפור צפיפות המינרלים של העצם ולהצלחת הטיפול ואבחון כמותם הנכונה של הסיבים שנתנו. נושא זה גם משפר את תחושת הרווחה הכללית ומפחית את השכיחות של תסמינים אלרגיים ואת העייפות המתלווה לאי-ספיקת הכליות [מקור].

ביו-ראקטור – וחימצון שמנים לקרבונילים Carbonyl = ALEs 

בסוף שנות ה-90 הועלתה השערה, כי הקיבה משמשת כנראה כביו-ראקטור להמשך תהליכי חמצון של מזון, תוך יצירת חומרים רעילים הנספגים בחלקם לגוף ומשפיעים בצורה מאד משמעותית על בריאותינו [מקור]. הסתבר שהקיבה על מיצי העיכול שבה, מהווה מצע מצוין להמשך תהליכי חמצון של שמנים. פעילות זו מולידה רדיקלים חופשיים ומוצרי פירוק הנקראים ALEs (advanced lipid oxidation end-products) ובעיקר קרבונילים פעילים (Carbonyl) ציטו-טוקסיים, המועברים ממערכת העיכול למערכת הדם [מקור1, מקור2 ] שם נמצא ה-LDL [ מקור] חימצונו הוא מרכז הבעיה של כל המחלות הכרוניות הקשות בהן מחלות כלי דם ולב וסוגים מסוימים של סרטן, אי-ספיקת כליות, אלצהיימר ולמעשה מכלול של מחלות הדלקת. מבין כל המזונות שנבחנו בשר-אדום נמצא כמאכל המעודד ביותר תהליכי חמצון של שומנים בקיבה. בשר אדום מתייחס לבשר בקר, חזיר וכבש במנות עיקריות [מקור]. שומן בשר אדום ולא בשר כשלעצמו הוא שכנראה קשור לעלייה ברמות השומנים בפלסמה [מקור]. יחד עם זאת במחקרים על בעלי חיים (חולדות) ובבני אדם (אין ויוו – n-vivo) כן הוכח המשך חמצון ליפידים של בשר-אדום בקיבה באדם [מקור2 ]. נמצא כי הקרבונילים מגיבים עם חלבונים פונקציונליים ובין היתר עם החלבון B-100 הנמצא על LDL וגורם לו לשינויים ההופכים אותו לאטרוגני, ובכך תורמים לאתחול תהליך האטרוגנסיס, המוליד מחלות כלי-דם ולב באדם [מקור1, מקור2, מקור3, מקור4] המחקר של פרופ' יוסף קנר, המכון לביוכימיה, מזון ותזונה, האוניברסיטה העברית, רחובות כאן, כי ניתן לשלוט בתהליך החמצון בקיבה ולמנוע אותו ע"י תוספת פוליפנולים ממקור של יין-אדום [מקור1, מקור2, מקור3, מקור4] קפה-טורקי [מקור] האסור לחולי כלייה, או מפירות וירקות [מקור] – לשים לב שבניהם מותר רק מקורם מקליפת הרימון לחולי כליות, בתנאי שהם נצרכים בזמן הארוחה יחד עם בשר-אדום. מחקרים קליניים שנערכו על בני אדם הראו, שעה לאחר צריכת בשר-אדום, עליה פי 3 ברמת הקרבוניל הפעיל בדם, ומניעת העליה בכ- 80% בקרבוניל הפעיל ע"י שתית יין-אדום או קפה-טורקי או תוסף של מיץ רימונים, קמח קליפת הרימון (מקור1, מקור2, מקור3, מקור4].

מערכת סיווג – כולל סיבים שמאפשרים התפתחות של בקטריופאג'ים

ניתן לסווג סיבים תזונתיים DF בדרכים שונות למשל, על בסיס מוצרי יסוד כמו למשל הפוליסכרידים צמחיים, לרבי סוכר שמקורם מן החי ולפוליסכרידים שמקורם טבעיים או סינתטיים. סיווג אחר הוא על בסיס מבנה, למשל לפוליסכרידים לפוליסכרידים בעלי מבנה מולקולרי ליניארי או לא לינארי. סיווג נפוץ ומוכר הוא על בסיס מסיסות הסיבים התזונתיים מסיסים או לא מסיסים. גם לפי תכונות, ויישומיהם או על בסיס כימיה רב סוכרית (BeMiller 2001 מקור). סיווג אחר שאני מבקש להציע נובע מעבודתי – אני מבקש לדבר כאן על הבקטריופאג'ים. סיווג לפי סיבים שמאפשרים התפתחות של בקטריופאג'ים וסיבים שלא מאפשרים זאת.

החידושים המשמעותיים ביותר בחזון של המזון כתרופה, וזה שגם מבדל אותנו מרפואת הממסד, לשיטתם, להרוג חיידקים, או שיטת הרוב המוחלט של הרפואה המשלימה שמפתחות את היכולות של המיקרוביום על-ידי הוספת חיידקים טובים, אני רוצה לפתור בעיות שצריכות הסרה ממוקדת שלהם בגידול של אוכלוסיית החיידקים הטובים באמצעות מערכת הזנה אינטנסיבית שלה: קמח קליפת רימון, פסיליום, עמילן עמיד (תפוח אדמה חי) נבטי ברוקולי ושיבולת השועל. יותר מכך על-פי מיגור אינפקציה ודלקות כרוניות שניכרות בתהליכי ההחלמה מאי ספיקת כליות בקליניקה של "לחיצות ההחלמה" בקרב מטופלי, אני מניח שפיתוח המיקרוביום והעשרת מרחב הצמיחה של החיידקים הטובים שחיים בגופנו מפתחת לא רק את המערכת הנחקרת של הרב-שיח בינם לבין מערכת החיסון, במיוחד כאשר הדו-שיח הזה משתבש ומתחילים להופיע כשלים חיסוניים, מחלות זיהומיות, מחלות אוטואימוניות (מחלות שבהן הגוף תוקף את עצמו), סרטן, אי-ספיקת כליות, מחלות נוירולוגיות ותופעות של הזדקנות. הוא שמאפשר התפתחות אחרת שטרם נחקרה לעומקה פיתוח עצמי של פאג'ים שנלחמים באופן טבעי בזיהום דלקתי ששום תרופה אנטיביוטית לא הצליחה להתגבר עליו.

שלוש חומצות השומן קצרות השרשרת הנפוצות ביותר הן אצטט (Acetate), פרופיונאט (Propionate) ובוטיראט (Butyrate),עליה כתבתי במאמר על תפוח האדמה והבוטיראט. כל אחת מהן מייצרת השפעות גופניות ייחודיות וחשובות לבריאות. מתוכן, בוטיראט נחשבת למועילה ביותר מבחינת בריאות המעיים והכליות. חומצת השומן בוטיראט היא מקור אנרגיה מועדף לתאי האפיתל במעיים, והיא מעודדת התמיינות והתרבות תאים בצורה תקינה[8מקור]. חומצות שומן קצרות שרשרת אף מסייעות לוויסות ספיגת הנתרן והמים, ויכולות לשפר את ספיגת הסידן ומינרלים נוספים. בנוסף, חומצות שומן קצרות שרשרת מפחיתות את רמת החומציות (pH) במעיים, וכך הן יכולות לעכב את גדילתם של חיידקים מחוללי מחלות ולעודד את גדילתם של חיידקים מועילים למאכסן דוגמת ביפידובקטריה ולקטובצילוס. סיבים שונים נבדלים זה מזה בכמויות ובשיעורי חומצות שומן קצרות השרשרת שהם מייצרים, כמו גם בקצב הייצור מקור. 

מדברי פרופ' הואנג Personal W HUANG, שפועל באוניברסיטת אברדין השוכנת בעיר אברדין שבסקוטלנד:

הוכח כי SCFAs הם חומצות קרבוקסיליות אליפטיות בעלות מספר פחמן נמוך (C2–6) המיוצרים בעקבות תסיסה של סיבים תזונתיים במעיים:, פרופיונאט (propionate) ובוטיראט (butyrate ) אשר ידובר בו במהלך המאמר הזה.יצויין שהם נקשרים לקולטנים צמודי חלבון G למודולציה של חסינות, לחץ דם, דלקת וכן גורמים פיברוטיים ואפיגנטיים באופן מועיל במודלים של מחלת כליות [מקור].

תרכובת המיוצרת בתהליך של חילוף חומרים (מטבוליזם) במעיים הם מתווכים למחלות כליות: האם חומצות שומן קצרות שרשרת (SCFA)הן התקווה שלך?

תרכובת המיוצרת בתהליך של חילוף חומרים (מטבוליזם) במעיים הם מתווכים למחלות כליות: האם חומצות שומן קצרות שרשרת הן התקווה שלך?

רוצה להשפיע על הגנים שלך? ("מעל הגנטיקה")  –

מרכיב המיקרוביוטה, שמשך את העניין הרב ביותר של החוקרים, מתארח במערכת העיכול, והוא שנחקר עד כה באופן אינטנסיבי ביותר, זאת בזכות הקשר העמוק שלו עם היבטים שונים בהתפתחות בחיי הפרט, כגון התבגרות מערכת החיסון, התפתחות אינטלקטואלית, והופעת פתולוגיות שונות [מקור1, מקור2, מקור3, מקור4, מקור5, מקור6, מקור7]. גם המנגנונים המולקולריים העומדים בבסיס ההשפעות האלו נחקרו – במרכזן עומד התפקיד ודרך ההפעלה שלהן במעי על ידי מערך המיקרוביוטה ובאופן ספציפי יותר תהליך חילוף החומרים (מטבוליטים) במעיים והקמת האפיגנום של המארח (המונח אפיגנום מקביל למונח גנום אבל בהקשר כוחו של הגורל שניתן לשנות עם תזונה נכונה (נוטריגנומיקס) והרפיית שרירים מכווצים (פריצת דמימה אישית) – שנמצאת ביסוד שיטת עבודתי "לחיצות ההחלמה" על שניהם להלן,) של המארח- מסתבר שחיידקי המעי בהחלט משפיעים על ויסות מתילציה של DNA [מקור1, מקור2] (מתילציה  של = מניעת תהליך מסוים) ושינויים בהיסטון [(Histone) הוא חלבון בעל מטען חיובי שמעורב באריזת ה הדי־אן־אי – DNA.] [מקור]. הם הנחקרים ביותר בקרב השינויים האפיגנטיים העיקריים ("מעל הגנטיקה" – מעל העקרונות שנקבעים מראש, ונחקקים במטען הגנטי כגורל האדם ממש). כלומר, בשעה שהגנטיקה שלנו קובעת כמעט הכל: רצף ה-DNA בתאים שלנו הוא הגורל והוא שמכתיב את המין שלנו, את צבע העיניים, מבנה הלסת, הגובה ואת הסיכוי שנהיה אמנים או רקדנים גדולים ומצטיינים, אבל בשנים האחרונות מתברר שישנו מושג חדש נוסף בהקשר זה הוא האֶפִּיגֶנֶטִיקָה, חומרים שנקשרים ל-DNA או חומרים אחרים בתא, גם להם השפעה רבה ביכולת לווסת את השפעותיו של החומר הגנטי על חיינו. [מקור1,מקור2,מקור3,מקור4,מקור5]. 

מתח וכיווץ שרירים כרוניים הוא נושא מרכזי בטיפולים בשיטת "לחיצות ההחלמה" – מחקרים חושפים שירידות בנפח החומר האפור בולטת ומיוחסת בן השאר להם.

מחקרים בקרב אוכלוסיה מבוגרת מצאו כי היבטים רבים של אנטומיית המוח תורשתיים, והגורל הגנטי מכריע והוא שתורם משמעותית לשינוי במבני המוח [מקור]. אם ניקח לדוגמא מצבי חולי כסכיזופרניה, נמצא חריגות מבניות באזורים רבים במוח: חדרים מוגדלים וירידה בכמות החומר האפור בקליפת המוח באונות הקדמיות ובמדיוטמפורליות [מקור]. כאשר בוחנים את שלב ההפרעה. תוצאות ממספר מחקרים אורכיים הראו כי ירידות בנפח החומר האפור בולטת. לא ידוע באיזו מידה אובדן החומר האפור נובע מהגורל הטבוע בגוף מלידה אשר מכוון את אופיה האמיתי של המחלה כלומר, מהחומר התורשתי, או שמקורו אחר ונובע מטיפול בתרופות אנטי-פסיכוטיות, או שהוא מתרחש בכלל כתגובה למתח וכיווץ שרירים כרוניים [מקור]. 

גנים מקוללים – קיימות בגופנו תכונות תורשתיות, מולדות, בכלל זה מידת בריאותנו, אופיה של המחלה ובכל זאת מתברר כיום שאפשר וגם חייבים "לכבות" או "להדליק" אותם גנים אם רוצים להביא להחלמה.

בגוף האדם כ־20 אלף גנים הנמצאים כולם בכל תאי הגוף (למעט תאים נטולי גרעין כגון תאי הדם) והם מורכבים משרשרת או רצף של אותיות מולקולריות המהוות קוד גנטי והנפרסות לאורך שרשרת (רצף) הדי־אן־אי [מקור].

כל גן מקודד מהרבה אותיות, ולכל גן כזה יש תפקיד ייחודי הקשור לתכונה או למנגנון מסוים. בכל תא בגוף יש בדיוק את אותו רצף די־אן־אי ולפיכך את אותם הגנים, אך בכל תא בגוף הביטוי של הגנים השונים שונה בהתאם לתפקידו/התמחותו של אותו תא. בתא שריר, למשל, מופעלים הגנים הספציפיים לייצור חלבוני כיווץ, ובתא של בלוטת הלבלב מופעלים הגנים המשמשים להפרשת ההורמון אינסולין, בעוד שהגנים שמתבטאים בשריר "מושתקים" או "כבויים" [מקור]. קיימות בגופנו תכונות תורשתיות, מולדות, בכלל זה מידת בריאותנו, אופיה של המחלה, למשל הירידה בכמות החומר האפור בקליפת המוח באונות הקדמיות ובמדיוטמפורליות [מקור], שהוזכרה לעיל,. ויש הטוענים גם שמשך חיינו נקבע גנטית – בהקשר זה אפילו רגישותם לחלבון מהחי של התאים העדינים בקרב אלו שהכליות נמצאו אלרגיות אליו עד כדי כך שרגישותם זו יכולה בעקבות נוכחותו של חלבון מהחי לשנות את המבנה שלהן, ולספק עומס חומצה לכליות האלו, להגביר את ייצור האמוניה ולפגוע בתאיהן הרגישים. כל אלו כולל כאמור צבע העיניים שלנו הוכר עד כה כמי שנקבע על ידי הגנים (המטען התורשתי), תורת התנועה (הכל נמצא בשינוי) לא מקבל אפשרות של "יש" שלא ניתן להשתנות שהרי "העולם הוא תנועה ותו לא" (אפלטון, תאיטיטוס: theatetus' 152d8-e1" או במשתה: "למרות שאנו מכנים אדם באותו שם מילדות עד זקנה, הוא לעולם אינו באותו מצב והוא תמיד משתנה ביחס לגוף כמכלול לחלקיו הפיזיים כגון שיער, בשר, עצמות ודם, והן וביחס לנשמה. כתוצאה מתולדה מתמדת משהו חדש תמיד מחליף משהו ישן".) המדע הרגיש ביותר שנושאו רפואה ואיכות חיים מביא יסוד זה שהיפוכו הדמימה ועומד גם ביסוד תורת הריפוי שלי ו"לחיצות ההחלמה" (1975) מבוססות על פריצת דמימה (1986) ועל יכולת להחזיר תנועה לאבר שדומם (1986). נושא זה נמצא למרבה הצער בסתירה לתורת האבולוציה, מה שמקשה עוד יותר על הבנתו. מכל מקום קיימים וריאנטים גנטיים הקשורים בנטייה למחלות מסוימות דוגמת סרטן, כשל בתפקוד הכליות ואבדן גמישות העורקים – מה שמוביל לסוכרת, שבץ, אי ספיקת לב, דלקת ריאות כרונית, ואלצהיימר. תורת התנועה לא מקבלת רעיון זה כמובן מאליו ולכן גם בכוחה לרפות. לטובתה של תפיסת עולם זו בא כיום המדע שהולך ומבהיר מדעית שניתן, במידה מסוימת, "לכבות" או "להדליק" אותם גנים, אם באמצעות תזונה, אורח חיים ובוודאי שבאמצעות "לחיצות ההחלמה".

כל טראומה שאנו חווים, שינויים לטובה בתזונה שגויה ולא מתאים לגופנו, אלרגנטית, ומגוון אירועים גדולים וקטנים בחיים שמיצרים כיווצי שרירים כרוניים – דמימות, יכולים להותיר בגנום שלנו חותם ולשנות את המטען הגנטי שלנו וזה שנעביר לדור הבא [מקור].

יש לזכור, אפשר לשנות גורל זה.

נוטריגנומיקס 

מלכת דבורי הדבש שונה באופן מהותי במבנה גופה משאר דבורי הדבש הפועלות. מבחינת המטען הגנטי המלכה זהה לפועלת שבכברת הדבורים, כך שאין למלכה כל יתרון גנטי התחלתי על הדבורים הפועלות. מלכת הדבורים "נבחרת" באקראי עוד בהיותה זחל רגיל וניזונה ממזון אחר ושונה (מזון מלכות) הוא שמביא להתפתחותה של דבורת־על [מקור]. מבנה הגנים לא משתנה, כשמדובר ב"מלכה", אך הפעילות שלהם משתנה – חלקם עוברים "הדלקה" וחלקם "כיבוי", מה שמביא בסופו של דבר לביטוי של תכונות "מלכותיות" אלה. למנגנון הזה, בו התזונה משפיעה על ביטוי הגנים, קוראים: נוטריגנומיקס כיום הוא ענף בתחום מדע האפיגנטיקה הצובר תאוצה בשנים האחרונות במסגרת המזון כתרופה וחיפוש דרכים להשפיע על ביטוי הגנים לצורכי בריאות, שיפור הזיכרון והישגים בספורט [מקור].

מכלול תהליכים בהם משתתפים: מזון, תסכול, מתח נפשי, טראומה (הצפה רגשית עזה), כיווצי שרירים כרוניים ודמימה (תגובת הגוף על טראומה ו / או על מזון רעלני) גם איכות סביבה ומצב חברתי (נידוי, הכרה, חוסר) משפיעים על האופן בו גורלנו הגנטי מופיע בפועל בהווה. כלומר קימים תהליכים שונים בהם נוצרים כיווצי שרירים כרוניים (דמימה) פצעים וקרעים בתוך הגוף עקב מזון שאינו מתאים לאותו אדם שבכוחם להשפיע על האופן בו פועלים גנים בגופנו לטוב ולרע. גורמים אלו הם שמכונים בפי המדענים אפיגנטיקה (Epigenetics). אין מדובר על שינוי ברצף אותיות הקוד או ברצף הדי־אן־אי שאותו אנו יורשים, אלא בשינוי בביטוי, במידת ההפעלה של הגנים הבנויים כאמור מה- DNA. מדובר בתהליך ביוכימי מורכב מאוד שסופו בעצם "כיבוי" או "הדלקה" של גנים.

מרכיבים מהתזונה שאנו צורכים נחשפים כמי שהופכים במעיים למולקולות אשר משתתפות בתהליכי חילוף החומרים (מטבוליזם) ולהן השפעה מוכחת אפיגנטית (כפי שהודגם בקרב דבורי הדבש למשל) על תהליכים משמעותיים כהתקדמות או עצירתה של מחלה. כי הם שעשויים "לכבות" או "להדליק" גנים הקשורים להגנה או לגרימת מחלות. באמצעות מנגנון מורכב: סיבי תזונה מברוקולי, שיבולת שועל, קליפת פרי הרימון ועמילן עמיד שמקורו בתפוח אדמה חי – גם ויטמינים, מינרלים ונוגדי חמצון שונים שנוצרים במעיים כגלוטתיון עשויים לשמור על סביבה תאית המגינה על הדי־אן־אי מפני נזק ולאפשר באמצעות מנגנון אפיגנטי ביטוי גנטי תקין ומניעת תחלואה דוגמת אי ספיקת כליות.

מסלולים עדינים של חילוף חומרים (מטבוליים) שונים כולל מטבוליזם של פחמימות וחומצות אמינו (חילוף חומרים של חלבונים) מהווים את פונקציות הליבה של מיקרוביוטת המעיים [מקור]. חלק מהמסלולים מיוצגים בליבה וקיבוץ גנים לקטגוריות פונקציונליות רחבות יכול להסוות הבדלים בין-אישיים משמעותיים בתפקוד המתרחשים בקנה מידה עדין יותר. בכלל זה קטבוליזם (רצף של תהליכים מטבוליים אשר מפרקים מולקולות גדולות) של ויטמינים ותרופות, שהובילו בהמשך לאסטרטגיות טיפוליות. גנים רבים באים לידי ביטוי רק בתנאים ספציפיים. לדוגמא, גנים המעורבים בחילוף החומרים של הפחמימות וייצור האנרגיה באים לידי ביטוי ברמות גבוהות יותר ממה שנחזה מנתוני המטגנום (גנומיקה סביבתית Metagenomics), נתונים כאלו רק מדגישים עד כמה  תהליכים אלו שהמזון עובר במעיים חשובים ומשפיעים על הבריאות ותהליכי החלמה [מקור1, מקור2].
ככל שהמחקר התקדם והלך כך התבהרה התמונה והתפקוד המיטבי של מערכת המעיים כולל הסרת חומרים רעילים, ניצול מיטבי ונכון של התזונה כתלוי במיקרוביוטה שבמעי. יתרה מכך, קיומו של ציר המעי –מוח (intestine–brain axis determines) מתגלה כמי שקובע את רווחתו של האורגניזם בשלמותו [מקור].

מרכיב המיקרוביוטה שמשך את העניין הרב ביותר של החוקרים מתרכז במערכת העיכול ומגלה כי בכוחם של החיידקים לשנות גורלות

מנגנונים המולקולריים העומדים בבסיס ההשפעות על התפקיד וההפעלה במעי על ידי מערך המיקרוביוטה ובאופן ספציפי יותר על המטבוליטים שלו בהקמת האפיגנום (המונח אפיגנום מקביל למונח גנום) של המארח מעוררים סקרנות עצומה ונמצאים בקדמת המחקר כיום. העניין בנושא זה נובע מהעובדה, שנחשפה במחקר החדש כי על ידי ויסות מתילציה של  (מתילציה  של = מניעת תהליך מסוים)DNA ושינויים בהיסטון [(Histone) הוא חלבון בעל מטען חיובי שמעורב באריזת ה-DNA.], חיידק המעיים בהחלט הם שמשפיעים על פעילות התאים לטוב ולרע בגוף האדם (המארח).

פעילות הפוליפנולים בהמשך מערכת העיכול

הפוליפנולים מכילים הרבה שארים הידוכסיליים, התורמים לא רק לתגובתם נוגדת החמצון, אלא גם לכושר שלהם לייצור קשרים מימניים עם מרכיבים רבים ובעיקר עם חלבונים. החמצן ההידרוכסילי עבר היברידיזציה, ותוך כדי כך סביבו נמצאים שני זוגות של אלקטרונים, "נונ-בונדינג", חופשיים ליצור קשרי מימן עם מולקולות אחרות. תכונה זו הופכת את הפוליפנולים, ובעיקר את אלו בעלי משקל מולקולארי גבוה, כמו "הטנינים" למאוד יעילים בקשירת חלבונים. בגלל תכונה זו אנו טועמים חומרים אלו, על הלשון, בתור חומרים עפיצים, מרירים, היוצרים תחושת יובש בפה. בשל אותה תופעה הפוליפנולים מגיבים עם אנזימי עיכול, ומשבשים את פעילותם, ולכן בתזונת בעלי חיים נחשבים לחומרים המקטינים ניצול חלבונים, ערך מכריע בכלכלת בעלי החיים. באופן פרדוקסלי, בגלל עיכוב פעולת אנזימי עיכול בבני-אדם, והקטנת ספיגת סוכרים ושומנים, נחשבים הפוליפנולים לחומרים היכולים למנוע השמנה (16מקור). חסרונם, או לחילופין, עליה דרסטית בצריכתם, גורמים לכאבי בטן, ולספיגה גבוהה יותר לתוך מערכת הדם ולהצטברותם בכבד, דבר הגורם לנזקי כבד משמעותיים (17מקור). הפוליפנולים בריכוזים גבוהים יכולים להיות ציטו-טוקסיים לתאים (17מקור), ולכן הם יכולים לשנות את המיקרוביוטה במעי הגס

פיקנוגנול (Pycnogenol) למשל, הוא תרכובת של כימיקלים טבעיים. מקורו הידוע בא מקליפת עץ אורן אירופי, עשיר בפרואנתוציאנידינים – proanthocyanidin ("ויטמין P") כימיקל צמחי חשוב, סוג של פלבונול "המרעיב" תאים סרטניים ועוצר את חלוקתם, נודע גם כמסייע למניעת זיהומים בדרכי השתן. פלבונול זה נוצר בתהליכי חילוף החומרים בצמח ותורם להגנת הצמח ולהסתגלותו לסביבה. כיום הוא מוכר כאחד מנוגד החמצון מהיעילים ביותר שמוכרים כיום. הפרואנתוציאנידינים הם סוג טאנינים, וליתר דיוק הטאנינים המרוכזים הם שידועים גם כפרואנטוציאנידינים [מקור]. המבנה הכימי שלהם מאפשר לחומר הפעיל בהם להתמזג עם קרום התא, שבו מתבצע הנזק הראשוני של הרדיקלים החופשיים, ולנטרלו עוד בטרם נגרם נזק לתא.

פרואנתוציאנידינים ודלקות בדרכי השתן החוקרים השתמשו בבקשם להבין כיצד הוא פועל בגוף במיקרוסקופ כוח אטומי – בעל רזולוציה גבוהה במיוחד, ובמכשור מתוחכם נוסף ובעזרתם עקבו אחר הטאנינים, האלו – (הנקראים פרואנתוציאנידינים), הנמצאים בעיקר בקליפת הרימון [מקור], בפירות יער למשל בחמוציות, סמבוק שחור, ודומדמניות שחורות [מקור]. מסתבר שהם מתקשרים עם החיידק האי-קולי ברמה המולקולרית ומסבכים את חייו. החוקרים מהמוסד הפוליטכני בוורצ'סטר (WPI) גילו כי ה פרואנתוציאנידינים פשוט מונעים מהאי-קולי להיצמד לתאים בגוף (צעד ראשוני חיוני בגרימת זיהומים) במספר דרכים. כך למשל, השינויים הכימיים שגורמות תרכובות טאניניות אלה לחיידק יוצרים מחסום אנרגיה המונע מן החיידק להתקרב לדופן מערכת השתן. בנוסף, מדידות ישירות הראו שכוח ההיצמדות של החיידק לתאי דופן מערכת השתן פוחת משמעותית בנוכחותן. 

לממצאים אלה חשיבות רבה, שכן חיידק האי-קולי אחראי לא רק לזיהומים בדרכי השתן, אלא למגוון של מחלות, החל מזיהומים בכליות ועד בעיות בדרכי העיכול. ההערכה שלי לגבי המינון המינימלי הדרוש של טאנינים אלו והתדירות האופטימלית הנחוצה על מנת למנוע זיהומים מגיעה מהתוצאות בקליניקה לעתים די בכפית אחת בבקר, אך לעתים אני מוסיף כפית נוספת בערב כמו בדוגמא שנמצאת למעלה: "שימשיכו לגעת בך המלאכים".

פיקנוגנול הוא שם הסימן המסחרי הרשום לנוסחה צרפתית. ניתן לחלץ את החומרים הפעילים בפיקנוגנול ממקורות אחרים, כולל קליפת בוטנים, זרעי ענבים, קשיו, קליפת לוז המכשפה. (witch hazel bark) וקליפת פרי הרימון.

אצטט (C2), פרופיונאט (C3) ובוטיראט (C4)

הגוף מסנטז חומצות שומן קצרות (SCFA). ייצורן של חומצות שומן קצרות הוא אחד מיעדי הרפואה החדשנית עיקר המאמץ קשור בקמח קליפת הרימונים. באמצעותו של קמח קליפת רימונים (PPF) הגוף מסנטז חומצות שומן קצרות מאוד טובות. הסיבים התזונתיים שמייצרים במעיים את החומצות שומן קצרות (SCFA) מסוג אצטט (C2), פרופיונאט (C3) ובוטיראט (C4) עושים זאת באופן טבעי על-ידי המיקרוביוטה של מעי האדם. סינטזה זו מוגדרת כתגובה לסיבים האלו. בתגובה לעמילן עמיד, לסיבים שנמצאים בנבטי הברוקולי, בשיבולת השועל ובקמח קליפת הרימונים (DF),  הם הסיבים שמשמשים אותי כיסוד החלמה בבואי להמליץ לך על מזון כתרופה, ה- DF כלומר הסיבים התזונתיים, הם שמייצרים מצב, שמבטל בדרך שלא נחקרה עדיין, דלקות מסוג שהאנטיביוטיקה לא מצליחה למגר – כל אנטיביוטיקה. הם שמייצרים שינוי בהנחיית הגנים המקוללים ומפסיקים את פקודת המחלה שלך. הם ובעזרת שיחרור הכיווצים הכרוניים בעזרת לחיצות ההחלמה.

חומצות שומן קצרות – SCFAs

פרופ' הואנג W HUANG, שפועל באוניברסיטת אברדין השוכנת בעיר אברדין שבסקוטלנד אומר שחומצות קרבוקסיליות יכולות לשנות ולתקן את הרקמה שנפגעה בגוף, למשל את הריקמה העדינה של הכליות

הוכח כי SCFAs הם חומצות קרבוקסיליות אליפטיות בעלות מספר פחמן נמוך (C2–6) המיוצרים בעקבות תסיסה של סיבים תזונתיים (DF) במעיים:, פרופיונאט (propionate) ובוטיראט (butyrate ) אשר מתקבל בן השאר מקמח קליפת הרימון שסיביו תוססים במעיים התוצר הזה נקשר לקולטנים צמודי חלבון G למודולציה של חסינות, לחץ דם, דלקות וכן גורמים פיברוטיים (שמשנים את שינוי הרקמה למשל של הכליות) ואפיגנטיים (הוזכרו לעיל, נקשרים בשינויים שעוברים חלקים גדולים מה-DNA שנותנים הוראות לייצור חלבונים, – השינויים האפיגנטיים והם שקובעים את ההנחיות החדשות) באופן מועיל במודלים של מחלת כליות.

[מקור].

לחוקרים כיום ברור לגמרי כי DF כלומר סיבים תזונתיים כנזכר לעיל, מאפשרים לנו להכנס לתהליכי החלמה עצמאיים – הם עשויים לקיים אינטראקציה פיזיולוגית בגופנו ולספק לנו יתרונות בריאותיים אוטונותיים. אלו יתרונות מגוונים, הולמים את המיוחד שבכל אחד מאתנו – והם עוברים הרבה מעבר לתמיכה בבריאותו של המעי. יתרונות אלה עשויים לכלול אמנם גם תהליכי עיכול בריאים יותר, אבל בשלבי מחלה הם משתתפים בניהול מצבי בריאות לב וכלי דם [מקור], וכן בתהליכי ההחלמה של הכליות [מקור], גם של הריאות בכוחם למנוע אלרגיות ולשפר את הבריאות הכללית. [מקור].

תוצרי הקצה של תסיסה של סיבים תזונתיים (DF ) על ידי מיקרוביוטת המעי האנאירובית, הם חומצות שומן קצרות שרשרת (SCFA) הוכחו כמשפיעות לטובה על מטבוליזם האנרגיה שלנו.

המנגנונים העומדים בבסיס ההשפעות של הסיבים התזונתיים (DF) על בריאותנו הם אחד מנושא המחקר המלהיבים ביותר בבואנו להבין למה אנשים מחלימים ממצבי אי ספיקת כליות למשל בקליניקה של "לחיצות ההחלמה" אדם שמתבונן כיום ביחסי הגומלין המורכבים בין תפריט תזונה, מיקרוביוטה במעיים, ומטבוליזם אנרגטי של האדם (מארח, או הנחקר) חייב להכנס אל מרחב המחקר החדש הזה [מקור]. הסיבים התזונתייםה – DF שנזכרו למעלה ובמיוחד בפסקה המודגשת: הרפואה החדישה מבקשת להבין, לחקור ולהעצים מערך הגנה על התא מחמצון. מחמצנים רבי עוצמה כגון ROS, הם היעד החדש להחלמה ולא התרופות, כי אין לסיבים התזונתיים תופעות לוואי הרסניות כלתרופות. אני מבקש להסביר את תכונות ההגנה הסלולריות של PPF בהקשר ליעדים החדשים להחלמה למשל, מאי ספיקת הכליות.

באמצעות קמח קליפת הרימונים ה – PPF מופעלת יכולתו של הגוף להפעיל את ה– Nrf2. ולשם הדגשה בעזרתו כמו גם בעזרת סיבים תזונתיים נוספים שהוזכרו ונמצאים במסגרת עשרת המזונות הבריאים ביותר לחולי הכליות: עמילן עמיד שבתפוח האדמה, שיבולת שועל, אצות אדומות ונבטי הברוקולי – מתעוררת לחיים יכולתו של החלבון שנמצא בנוזל הבן תאי ומכונה: שומר הנעורים האגדי = גורם 2 גרעיני-אריתרואיד 2 (Nrf2 ) נעורותו לפעולה מובילה ומקימה למעננו פתח אשר פותח למעננו את השער לעולם האחר, זהו עולם חדש שיכול ורק בעזרת המזון כתרופה ובמקרה שלפנינו הוא קליפת הרימון (PPF), לנטרל ישירות מיני חמצן תגובתי/מיני חנקן תגובתי (ROS/RNS) הנמנים על האכזריים שברדיקלים החופשיים או בעקיפין לווסת את הביטוי של גנים הגנתיים שנמצאים בתוך התאים.

אצטט, פרופיונאט ובוטיראט – ונזקי החלבון מהחי

סיבים תזונתיים (DF), הם פחמימות בלתי ניתנות לעיכול על-ידי מערכת העיכול שלנו. הסיבה לכך פשוטה אין לנו אנזימים כדי להשפיל אותם. לבני אדם חסרים האנזימים האלו. לכן הפחמימות הללו הן בלתי ניתנות לעיכול וזאת גם הסיבה לשמן עמידות או סיבים תזונתיים אשר פשוט עוברים את מערכת העיכול העליונה ללא כל השפעה עליהן – הן כאמור לעיל, עמידות בפני מאגר החומצות שנמצאות שם. פעולת ההתססה שלהן מתרחשת בהמשך דרכן במעי העיכול ובמעי הגס על ידי המיקרוביוטה האנאירובית הן של המעי הגס והן של המעי הדק. התסיסה גורמת למספר קבוצות של מטבוליטים למשל בוטיראט, אצטט או פרופיונאט [מקור] גם למטבוליטים ביו-אקטיביים כגון חומצה אלג'ית ואורוליתינים. מתוכם הקבוצה העיקרית מכונה: חומצות שומן קצרות שרשרת (SCFA) [מקור1, מקור2]
קבוצה עיקרית זו חומצות השומן הקצרות ה- SCFAs הכרחית לקיומה של המיקרוביוטה שבמעיים הם מוצר הכרחי לאיזון הייצור המקביל לחמצון בסביבה האנאירובית של המעיים [מקור]. SCFA החומצות אורגניות אליפטיות רוויות המורכבות משש עד שישה פחמנים אשר האצטט (C2), פרופיונאט (C3) ובוטיראט (C4) שהוזכרו בכותרת למעלה, הם הנפוצות ביותר ומהוות עד 95% מהתוצרים הללו [מקור]. אצטט, פרופיונאט ובוטיראט נמצאים ביחס משוער של 60:20:20 במעי הגס ובצואה [מקור1, מקור2, מקור3, מקור4, מקור5. ההרכב הזה אינו מובן מאליו אלא תלוי הרכב התזונה, כי למשל מימן גפרתי, שהוא תוצר של תעשיית הבשר יכול לגרום לשני נזקים רציניים הראשון הוא נזק ב-DNA שבגרעין התא, והשני – לחץ שלילי להקים ולייצר רדיקלים חופשיים – תהליך זה גרוע ויכול לגרום לדלקת ברירית המעי, לפגיעה במערכת החיסון שנמצאת שם (תאי פייר), בנוסף, מימן גפרתי מפריע לניצול המלא של הבוטירט, ועקב כך עלול למנוע תהליכי החלמה. כשאדם ניזון למשל מסיבים תזונתיים כפי שמופיעים בתפריט ההחלמה מאי ספיקת הכליות – ומתוך הרגל הוא נוטל תזונה "טעימה" שמעודדת את ייצורו של המזיק הגדול מימן גפרתי, הוא טורף בדרך כלל ב"תענוג" גדול לדבריו – חלבון מהחי – הוא תוצר של תעשיית הבשר וזאת גם הסיבה לבלימת החלמתו – אני שב וקורא לך – עד שמדד ה- GFR שלך לא חוזר להיות 90 או לפחות 70, בדרך ל GFR 90, להימנע מבשר, גבינות, חלב, חמאה, ביצים – סרדינים, סטיקים, שווארמה – טוב גם דגי ים ופירות ים בשלבי ההחלמה שלך. צום חי וצום מחלבונים – זו תזונת היסוד, לצד לחיצות החלמה אינטנסיביות – במאמר על תפוח האדמה והבוטיראט נושא זה עלה בסדרת מאמרי "עשרת המזונות הבריאים ביותר" לראשונה – כאן.

מימן גפרתי, שהוא תוצר של תעשיית הבשר יכול לגרום לשני נזקים רציניים הראשון הוא נזק ב-DNA שבגרעין התא, והשני דלקות כרוניות עקב ייצור של רדיקלים חופשיים הם שפוגעים בראשונה ברירית המעי, במערכת החיסון שנמצאת שם (תאי פייר).

עוד על כך ראה מאמרי – על ההשפעה האיומה של חלבון מן החי על הכליות

בנוסף הפרופיאונט הוא חומצת השומן בעלות השרשרת הקצרה הנפוצה ביותר שמיוצרת על ידי מיקרוביוטה של מעי האדם בתגובה לעמילן עמיד שעליו הרחבתי את הדיון כאן פחמימה שנמצאת בתפוח אדמה והיא בלתי ניתנות לעיכול (בדומה לסיבים תזונתיים) בתזונה שכוללת קמח קליפת הרימון. [מקור] מחקר חדש מעלה כי הפרופיונאט מיוצר על ידי החיידקים של הסוג בקטריואידים במעיים, וכי הוא מציע הגנה מסוימת מפני סלמונלה שם. [מקור] מחקר אחר מגלה שחומצות שומן פרופיונאט יכולות להרגיע את תאי החיסון המניעים את לחץ הדם, ובכך להגן על הגוף מפני השפעות פוגעות של לחץ דם גבוה. [מקור

 פרופיונאט ובוטיראט התגלו כבעלי השפעה על תפקוד הכלייתי בעקבות איסכמיה ותוסף עם כל אחד מ- SCFAs שיפר את דרגת הפגיעה בכליות. התוצאות כללו הפחתת רמות קריאטינין בסרום, ייצור ציטוקין / כימוקין פרו-דלקתי בוטה וירידה בציונים הנקרוטיים בתאי האפיתל הצינורי של הכליות. תופעות אלה היו הבולטות ביותר לאחר תוסף אצטט ונצפו גם כאשר ניתנו חיידקים המייצרים אצטט על ידי פחם יומי במקום תוסף כימי.

יתרה מזאת, הוכח כי הזנת תזונה עשירה בחומרים סיביים מותססים (למשל עמילן עמיד שמקורו בתפוח אדמה חי או בתירס HAMRS2) מחקה את ההשפעות השליליות של מחלת כליות ומקל באופן דומה לזה שנצפה בתוספת SCFA כתרופה – התוצאות לכך ניכרות בבלימה של מדדי ירידות מופחתות בתפקודי הכליה [מקור], פחות פיברוזיס והפחתה של נזק צינורי, (תיקון הרקמה העדינה שנפגעה בכליות – כנזכר לעיל), לצד ירידה של הפעלות הרסניות שנקשרות במסלולי דלקת ופיברוטי. למאמר מעמיק בנושא זה – נא להקליק כאן. [Dietary Fiber and Gut Microbiota in Renal Diets].

סיבים תזונתיים (DF) ופוליפנולים עוברים חילוף חומרים שיוצרות מהן למעשה את חומצות השומן הקצרות שרשרת (SCFA) וחומצות פנוליות (PA) על ידי המיקרוביוטה של ​​המעי הגס [מקור]. פוליפנולים הם פיטוכימיקלים, כלומר, תרכובות שמעניקות את הצבע, והטעם שנמצאות בשפע במקורות מזון צמחיים טבעיים [מקור], כאן מדובר בצבע האדום – ככלל, מזונות מכילים תערובות מורכבות של פוליפנולים ברמות גבוהות יותר שתורמות יותר לבריאות האדם והן אלו שנמצאות דווקא בשכבות החיצוניות של הצמחים כמו בקליפת הרימון ולא בחלקים הפנימיים למשל בגרגירי הרימון או במיץ הרימונים. זאת גם הסיבה שההמלצה היא על הקליפה ולא על הפרי. מקורם של הפוליפנולים נפוץ במזון והם כוללים רוטין וקוורצטין, שנמצאים בחלקים החיצוניים של פירות וירקות כמו עגבניות, בצל, כרוב, תה ירוק, וכמובן קליפת הרימון [מקור1, מקור2]. יצויין שקבוצת הפוליפנולים הנחקרת והמובנת ביותר כיום היא הפלבנואידים – תרכובות הנמצאות ביין אדום ושוקולד כהה. היא נושא פסקה זאת והיא שנמצאת בשפע בקליפת הרימון –

 חומצה אלגית – Ellagic acid

מקורה של חומצה אלג'ית בדרך כלל מסינטזה עצמית של הגוף, אם כי אפשר לקבל אותה גם בצורה מלאכותית. פוניקלאגיניות (punicalagins) שהם פוליפנולים – טאנינים הידועים במסורות עממיות כמונעים מכת חום של שוהי מדבריות, למשל – עוברים תהליך בגוף שהופך אותם בשיטה שהוזכרה לעיל, לחומצה אלג'ית.

 תרכובות פנוליות (ידועים בתמיכתם ברמות סוכר תקינות בדם), פלבנואידים (הפיגמנטים האדומים שברימון, קרויים אנתוציאנינים) הם נוגדי חמצון שמגנים על כלי הדם, מעכבים נזק חמצוני, מעכבים דלקות, נוגדי חיידקים ונוגדי וירוסים ולכן מרפאים רבים ממליצים ליטול חומצה אלג'ית כתוסף מזון בכללם גם אני. הפלבנואידים גם מחזקים את מערכת החיסון, ומונעים התפתחות של תאים סרטניים, כמו סרטן הערמונית, סרטן השד וסרטן העור. וחומצה אלג'ית שמהווה נוגד חמצון חזק ביותר אחת מהם. ומכיוון שהחומצה האלג'ית שריכוזה בקליפת הפרי של עץ הרימונים גבוה במיוחד והיא הנוגדות סרטן ונוגדות דלקת כמו כן נוגד החמצון הנוסף שנמצא בקליפת הרימון: פוניקלגין, או החומצה הגאלאגית, וחומצה נוספת בשם פוניסיק או פוניצית (חומצת שומן) גם היא – כלומר חומצת השומן הפונינית בעלת פעילות אנטי סרטנית חזקה, שכן היא מביאה למוות של תאים סרטניים. קליפת הרימון מכילה גם פרואנטוציאנידים נוגדי חמצון שעשויים למנוע הצמדותם של מחיידקים מסוימים לדופן האיברים. לדוגמה, הם עשויים למנוע מחיידקי אי קולי להיצמד לדופן דרכי השתן, או להליקובקטר פילורי להיצמד לקיבה. בנוסף החומצה האלג'ית שבקליפת הרימון מציעה יתרונות רבים למערכת הלב וכלי הדם על ידי מניעת פגיעה בדפנות העורקים, קידום רמות לחץ דם בריאות, שיפור זרימת הדם ללב ומניעה או היפוך של טרשת עורקים. היא גם עוזרת בהורדת רמות הסוכר בדם לאחר הארוחה.

החוקרים מציינים שהפוליפנול שתרם לגידול במספרם של החיידקים הטובים במערכת המעיים היה ]חומצה אלג'ית. [מקור פוליפנולים מותססים מקליפת הרימון שנאכלים, ונעשים בתהליך זה במעיים שלנו ל"חומצה אלג'ית" הם המועדפים עלי – הם מגדילים (על-פי החוקרים) את מספר חיידקי הביפידוס והלקטובצילוס – מקרב החיידקים הטובים ולא פחות חשוב הם גם הפחיתו משמעותית את מספר החיידקים האנאירוביים – החיידקים הרעים.

ניתן להשיג כמה תוספי תזונה שמכונים חומצה אלג'ית – משרד הבריאות של ישראל טרם אישר אותם – אולם בארה"ב יש לחומצה אלג'ית אישור – עד שהמשלוח היקר יגיע אליך מארה"ב, כדאי לך להכין קמח מקליפת הרימונים לבד – הקליפות בישראל עדין בחינם.

קרום המרתף, וקמח קליפת רימונים לוקחים חלק בתהליכי דה-טוקסיפקציה ואלימנציה של חומרים שחדרו לגוף

 הגדלת עובי קרום המרתף הוא אחד הנושאים היותר חשובים כשמדברים על גמישות העורקים והחלמה ממחלות כרוניות. חיזוק צינורות גלומרולי, הגדלת עובי קרום המרתף (Vinod, 2012 Yankunzo et al., 2011). והפחתת סמני מחלות הכליה [מקור1, מקור2, מקור3].הם המטרה העליונה בבואנו להחלים אדם מאי ספיקת כליות כרונית – טלו קמח קליפת רימונים פעמיים ביום – בבקר ובערב בסדר גודל של כפית שטוחה.
במחקר להערכת תפקוד נוגדי חמצון פוליפנוליים החוקרים הגיעו למסקנה שהם מחלישים את התגובות הדלקתיות של קרטינוציטים שנחשפו ל- PM10 (חומר חלקיקי מוטס בקוטר <10 מיקרומטר (PM10) גורם לנזק חמצוני, לדלקת ולהזדקנות מוקדמת של העור.). הם הקטינו את ייצור ה- ROS ואת הביטוי של NOX-1, NOX-2, TNF-α, IL-1β, IL-6, IL-8 ו- MMP-1 מגורה על ידי PM10 [מקור]. 

הערה: מערכת ה-DRUG METABOLISM קיימת בגופנו ונראה שתפקידה להתמודד עם XENOBIOTICS (חומרים שמקורם מהחי/ צומח הנספגים בגוף) ועם מזהמים סביבתיים. האנזימים שלה מבצעים דה-טוקסיפקציה ואלימנציה של חומרים שחדרו לגוף דרך דרכי העיכול, הנשימה או העור, ושעלולים להזיק. למעשה, מן הראוי לקרוא לאנזימי המערכת הזאת בשם xenobiotic metabolizing enzymes. חשיבות מערכת זו במניעת נזק מחומרים הנספגים מבחוץ. היא שמפחיתה את הסיכון המוגבר לחלות בסרטן, המושרה ע"י קרצינוגנים באנשים בעלי פולימורפיזמים של אנזימים אלו. יש לציין שלאנזימים אלו תפקיד גם במטבוליזם של ליפידים אנדוגניים כגון הורמונים, סטרואידים, מלחי מרה ואיקוסנואידים (eicosanoids). [מקור].

הקליפה של הרימון, בנטילה פומית (בליעה, נטילה דרך הפה) נחשפת כתרופה יעילה בתהליכי החלמה מאי ספיקת כליות, סוכרת וסרטן הערמונית. היא מביאה באמצעות שיפור רמת הגלוקוז בדם, אינדקס היפרטרופיה בכליות, חיזוק צינורות גלומרולי, הגדלת עובי קרום המרתף והפחתת סמני מחלות הכליה [מקור1, מקור2, מקור3]. .

מגלגלים את הרימון השלם עם מעט לחץ על משטח העבודה. חוצים אותו לרוחבו בעזרת סכין, מעל לקערה ו בעזרת כף עץ על נותנים מכות קלות על גבי אחד החצאים וזוכים לראות כיצד הגרגרים נושרים בקלילות לקערה.

נשארו לך שאלות 

אשמח להשיב על כל שאלה 

לטופס פנייה ישירה אל ירון מרגולין – נא להקליק – כאן  

מאמרים אחרונים

• עשרת המזונות הבריאים ביותר לחולי כלייה – קמח קליפת רימונים (PPF) .9
• על השעורה
• עשרת המזונות הבריאים ביותר לחולי כלייה על האצות והפוקוקסנטין, חלק 7.
• עשרת המזונות הבריאים ביותר לחולי כלייה – שיבולת השועל וה β- גלוקנים חלק – 6.
• עשרת המזונות הבריאים ביותר לחולי כלייה – צרור נבטי הברוקולי והסולפורפאן חלק – 5.
• עשרת המזונות הבריאים ביותר לחולי כלייה – קסמי הכוסמת – המטפלת של דפנותה העורקים – 4
• עשרת המזונות הבריאים ביותר לחולי כלייה – תפוח האדמה והבוטיראט. 3.
• עשרת המזונות הבריאים ביותר לחולי כלייה – החסה
• עשרת המזונות הבריאים ביותר לחולי כלייה – הבצל והפלפלים. 1
• Reconstruction of erythropoietin by the kidneys without drugs
• חומצה אורית Uric acid צום פורינים – מצב המכונה גם היפראוריקמיה וטופי
• זרחן – Phosphorous, והאם מוכרחים להתחיל בדיאליזה טרם נבחנה רמתו של גורם צמיחה פיברובלסט 23
• קרום התא – הממברנה והדלקת הכרונית
• משחה צהובה – לכאבי שרירים – משחת הפלא להפחתת כאבים
• עשרת המזונות הבריאים ביותר לחולי כלייה על האצות והפוקוקסנטין, חלק 7.
• אילוף הכליות הסוררות
• The day will come when we will sit in front of the fireplace-
• Of sexual desire and the wish for intimacy and the two different languages ​​in which they materialise:
• Six degrees of guilt
• Kidney Failure Taming the Rogue Kidneys Vital Information
• עשרת המזונות הבריאים ביותר לחולי כלייה – שיבולת השועל וה β- גלוקנים חלק – 6.
• עשרת המזונות הבריאים ביותר לחולי כלייה – צרור נבטי הברוקולי והסולפורפאן חלק – 5.
• עשרת המזונות הבריאים ביותר לחולי כלייה – קסמי הכוסמת – המטפלת של דפנותה העורקים – 4
• עשרת המזונות הבריאים ביותר לחולי כלייה – תפוח האדמה והבוטיראט. 3.
• עשרת המזונות הבריאים ביותר לחולי כלייה – החסה
• עשרת המזונות הבריאים ביותר לחולי כלייה. 1
• הערכות שונות במדידת אשלגן בפלזמה שוללות לפעמים שלא בצדק יתר אשלגן בה – היפרקלמיה פסאודו היפרקלמיה – Hyperkalemia
• מדד חדש לבריאותך – ביטול האסרוסקלרוזים
• אי ספיקת כליות – טיפול ללא תרופות
• אוראה – למה האוראה מוגברת ומופחת בדם Urea
• איך להיראות צעיר מגילך – כל הסודות
• על ההשפעה האיומה של חלבון מן החי על הכליות

Kidney Failure

Taming the Rogue Kidneys

Vital Information

נספחים

נספח א' – ביולוגיה סלולרית חוקרת את התכונות הפיזיולוגיות של תאים, כולל את המבנה שלהם, צרכיהם התזונתיים, מחזור חיים, איתותים וחלוקה.

מערכות ההגנה הסלולריות – היא פעילות הגנתית נוכחת בתהליכים תוך תאיים שונים במגמה לשמור על המבנה שלהם תקין ושלם, בעיקר נוכח פעילותם התוקפנית של הרדיקלים החופשיים רבי העוצמה ופולשים זרים, פתוגנים שמבקשים להיכנס לנישה התוך תאית.

התא מהווה מקור תזונתי אטרקטיבי להפליא לטפילים ופתוגנים פוטנציאליים. לכן כל האורגניזמים פיתחו את היכולת להתגונן מפני איומים כאלה [מקור]. מסתבר שרוב המינים כולל האדם מסתמכים לחלוטין על הגנה עצמית פנימית להגנה, ובמקרים מסוימים היא הגיעה לרמת מורכבות מדהימות. מערכת אשר תורמת לחסינות אוטונומית של התאים [מקור]. הגנה עצמית תאית זו אינה עוד דבר מובן מאליו, הראיה כמות החולי שקיימת היום ובכל זאת מנגנון ההגנה נוכח בבסיסו וכולל הגנה על כל הגוף וזאת נתמכת על ידי חסינות מסורתית (מערכת החיסון) שמעניקה עמידות גופנית נוכח פתוגן שפלש. כאן, תאי חיסון מקצועיים מסיירים בסביבתם בחיפוש אחר פתוגנים, ואילו חסינות תאים אוטונומית (הנקשרת במערכת הגנה סלולרית) שונה ממנה ושומרת על תאי חיסון בודדים וגם על תאים שאינם ניתנים להגנת התאים חיסוניים מפני האיום המיידי של זיהום ונזק חמצוני [מקור1, מקור2, מקור3, מקור4, מקור5]). לכן, בבואנו להחלים מחלה, שתהליכי הריפוי בה כשלו והתרופות שנקשרות בה לא עוזרות אלא לעתים אף מדרדרות את המצב, יש לזכור כי מדובר במערכת שמירה והגנה על הגוף שהיא אחרת ושונה מהמוכרת. מכאן שאין עוד להסתמך על מערכת החיסון, והתרופות שלכאורה מאזנות אותה כי החיזוק מביא לסערת ציטוקינים ותקיפה שלה את הגוף כפי שקרה לאחרונה עם העצמתה בקרב חולי קורונה למשל,. את הדלקת הכרונית הזו יש להחלים בחיזוק היסודות שהתערערו בנסותם הם ללחום ולהגן על בריאותנו ללא אמצעים. מכאן ואילך אנחנו מדברים על מערכת ההגנה הסלולרית, זו שהולכת ונחשפת כיום על מחמצנים חזקים דוגמת ROS, על מיני חנקן תגובתי (RNS) ועל התגובה הדלקתית בכלי הדם והיא כוללת אינטראקציה מורכבת בין תאים דלקתיים (נויטרופילים, לימפוציטים, מונוציטים, מקרופאגים), תאי אנדותל (EC), תאי שריר חלק בכלי הדם (VSMC), אבדן גמישות השרירים האלו ועל הנוזל הבן תאי – מכונה מטריקס (ECM) ועל מערכת ההגנה הנוגדת חמצון והפלבנואידים, שנמצאים בשפע בקמח קליפת הרימונים PPF.

התגובה הדלקתית בכלי הדם כוללת אינטראקציה מורכבת בין תאים דלקתיים (נויטרופילים, לימפוציטים, מונוציטים, מקרופאגים), תאי אנדותל (EC), תאי שריר חלק בכלי הדם (VSMC) ומטריקס מרחב הנוזל החוץ-תאי (ECM). פגיעה בכלי הדם קשורה לביטוי מוגבר של מולקולות הידבקות על ידי ECs כלומר תאים מודלקים ברקמת האנדותל וגיוס תאים דלקתיים, גורמי גדילה (שנמצאים למשל, בחלבון מהחי) וציטוקינים, (הציטוקינים מסמנים לתאים לבנים כמו תאי T ומקרופאגים לנדוד לעבר מקום הזיהום.) וחוזר להשפעות שליליות (דלקתיות) כתוצאה מכך על ECS, VSMCs ו- ECM. ציטוקינים כוללים גורמי נמק בגידול, אינטרלוקינים, לימפוקינים, מונוקינים, אינטרפרונים, [הערה: ROS החמצן הפעיל, בכמויות גבוהות, ROS יכול לגרום הן לאופטופטוזיס והן לנמק, סוג של מוות תאים בלתי מבוקר, למשל בתאים סרטניים ובמצבי דלקת כרונית. [מקור] הלא יאמן מתעורר כשמגלים כי בשלושת העשורים האחרונים, מספר רב של מחקרים מצביעים על כך שמיני חמצן תגובתי (ROS) נוצרים על ידי קסנוביוטיקה שונים, כולל תרופות בהן נוגדי דלקות וכמובן נגד סרטן, ואלו משמשים גם כשליחים משניים באיתות תאים ומפיקים דלקות ותהליכים ביולוגיים שונים לרעה בתאים נורמליים [מקור].
גורמים מעוררי מושבה וגורמי גדילה משנים. ציטוקינים מיוצרים על ידי מקרופאגים, תאי T ומונוציטים, כמו גם טסיות דם, EC ו- VSMC. ציטוקינים במחזור מקיימים אינטראקציה עם קולטנים ספציפיים על סוגי תאים שונים ומפעילים מסלולי איתות JAK-STAT, NF-κB ו- Smad המובילים לתגובה דלקתית הכוללת הידבקות בתאים, חדירות ואפופטוזיס. ציטוקינים אינטראקציה מוסיפים נזק בפועלם גם עם המיטוכונדריה שנושאת מטען גנטי – בכל תא נמצאות אלפי מיטוכונדריות אתה הציטוקונים פועלים כדי להגביר את הייצור של מיני חמצן תגובתי – יש להזכיר ככלל המזיקים העיקריים הם הרדיקלים החופשיים שיש במרכזם אטום חמצן, למשל ה-ROS. הפעלה המושרה על ידי ציטוקינים של מסלולים אלה ב- ECs משנה את ייצור / פעילותם של מתווכים vasodilatory כגון תחמוצת חנקן, prostacyclin, גורם hyperpolarizing נגזר האנדותל, ו bradykinin, כמו גם מתווכים vasoconstrictive כגון אנדותלין ואנגיוטנסין II. ציטוקינים מקיימים אינטראקציה עם VSMCs להפעלת מסלולי Ca2 +, חלבון קינאז C, Rho-Kinase ו- MAPK, המקדמים צמיחת תאים ונדידתם, ותגובתיות VSM. ציטוקינים מקיימים אינטראקציה גם עם אינטגרינים ומטריאל-פרוטאינזות מטריצות (MMP) ומשנים את הרכב ה- ECM עלייה מתמשכת בציטוקינים קשורה בהכרח לתפקוד לקוי של כלי הדם ולמחלות כלי דם כגון טרשת עורקים, מפרצת אבי העורקים בבטן, דליות, יתר לחץ דם ואי-ספיקת כליות [מקור]. כלים כגון המזון כתרופה יכולים להפחתת ייצור ציטוקינים או להפחתת השפעותיהם באמצעות אנטגוניסטים ציטוקינים יכולים לספק גישות חדשות בניהול מחלות כלי דם דלקתיות [מקור].

דלקת מקורה בפגיעה בקרום התא – הבעיה מתחילה משמגלים שתאים הקשורים לקרום יכולים לספק מקלט מצוין לפתוגנים [מקור1, מקור2]. כאן נכנסת ביתר עוצמה המערכת ההגנתית – סלולרית. חיישני החיסון שמרכיבים את מערכות ההגנה הסלולריות חייבים לגלות רגישות גבוהה; להיות ממוקדים למיקום המדויק; או להיות חלק ממערכת מעקב נרחבת ורב-שכבתית לאיתור זיהום ומזהמים נסתרים. פתוגנים הנכנסים לנישה התוך תאית היא ש"מועדפת עליהם", אבל לשם כך הם חייבים לחצות לפחות מחסום פיזי אחד (ולעיתים קרובות שניים או שלושה) [מקור]. מעבר בכל מחסום דורש התאמות ספציפיות, ובכל שלב, קולטני זיהוי תבניות (PRR) ומכונות חושיות אחרות ממוקמות, כדי להתריע בפני התא המארח על קיומו של זיהום מתקרב, בעוד שגורמי הגבלה עומדים לעכב שכפול והפצה [מקור1, מקור2, מקור3], דפוסים כאלה נקלטים על ידי קולטנים רגישים, מפוענחים ומניעים או מעכבים תגובה חיסונית, בהתאם למשמעות האותות הללו, אך בניגוד לקולטנים אחרים לזיהוי תבניות המעכבות זיהום נגיפי בעקיפין על ידי גרימת אינטרפרונים ומולקולות אנטי-ויראליות אחרות, גורמים אנטי-ויראליים פנימיים חוסמים שכפול נגיפי באופן מיידי וישיר [מקור]. נחשף יותר ויותר מנגנון בו מניעת חלוקה חשובה בהגנת התא על עצמו, שהרי החלוקה מונעת ואפילו מפריעה להתפתחות של קולטנים חושיים ספציפיים לתאים ומצמצמת את האיתות למערכת ההגנה המוכרת. מדובר במהלך עדין ומאוד מורכב ומפעים, שהרי הם המסוגלים לשלוח אותות סכנה נרחבים, כדי לזהות תבניות מולקולריות הקשורות לפתוגן (PAMPs) יוזמות ומנציחות בכך דווקא את התגובה הדלקתית הנגרמת על ידי הפתוגן, נראה מרגע זה כבר, שכאן יש לנו משהו חדש וכמעט שאינו מוכר [מקור1, מקור2, מקור3]. יסודות גנומיים ותת-גנומיים נראים לחוקרים כמי שמקנים מאפיינים פונקציונליים לחלבוני אפקטור אינטרפרון ( IFN-inducible effector proteins) המגבילים חיידקים, פרוטוזואים ווירוסים בתאים תת תאיים שונים ובשלבים שונים של מחזור החיים של הפתוגן [מקור]. בכל אזור תת-תאי מגויסים מנגנוני אפקטורים המושרים על ידי IFN כדי להגן על פנים התא המארח מפני זיהום חיידקי וסלולרי. מנגנונים אלה מסתמכים על כימיקלים חמצוניים, חנקתיים ופרוטונטיביים, כמו גם על פעילויות תזונתיות (מגבילות לחומרים מזינים, למשל אבקת קמח הרימונים) וממברנוליטיים – membranolytic activities. [מקור1, מקור2, מקור3]

הגנה על חמצון וחנקן המושרה על ידי IFN. גזים ציטוטוקסיים הם אחת הצורות היסודיות ביותר והחשובות ביותר להבנה של תהליך הריפוי וההגנה על תאים אוטונומיים. גזים אלה – המכונים מינים של חמצן תגובתי באופן קולקטיבי (ROS) ומיני חנקן תגובתי (RNS) – נוצרים על ידי oxidoreductases– אוקסידורדוקטאז [מקור1, מקור2, מקור3, מקור4, מקור5]. בביוכימיה, אוקסידורדוקטאז הוא אנזים המזרז את העברת האלקטרונים ממולקולה אחת, מכונה גם המפחית, ותורם האלקטרונים, וכן מקבל האלקטרונים. כדי להעניק פעילות מיקרובידואלית ולהסדיר איתות תוך-תאי. ולהקנות לתא חסינות אוטונומית.

חסינות תא אוטונומית – cell-autonomous immunity. אלה מכלול גורמים שכוללים מאות מוצרי גנים אשר מועתקים כתגובה לאותות שמקורם באינטרפרון (IFN), גורמים נמק בגידול (TNF), אינטרלוקין -1 (IL-1) ומשפחות קולטן דמוי אגרה (TLR)]מקור1, מקור2]. רבים מהחלבונים המושרים הם שמקנים חסינות מיקרובידנית ישירה בכל התאים הגרעיניים [מקור1, מקור2, מקור3]. מדובר בדפוסים מולקולריים שנמצאים בשרות מערכת החסינות האוטונומית – הקשורים לנזק (DAMP) הן מולקולות הסכנה האנדוגניות שמשתחררות מתאים פגועים או גוססים ומפעילות את מערכת החיסון המולדת על ידי אינטראקציה עם קולטני זיהוי תבניות (PRR). למרות ש DAMPs תורמים להגנת המארח, הם מקדמים תגובות דלקתיות פתולוגיות. מחקרים אחרונים העלו כי DAMPs שונים, כגון תיבה 1 בקבוצת ניידות גבוהה (HMGB1), חלבוני S100 [הנחשבים גם כמולקולות דפוס מולקולריות הקשורות לנזק (DAMPs)] וחלבוני הלם חום (HSP), מוגברים ונחשבים כבעלי תפקיד פתוגני במחלות דלקתיות כולל דלקת מפרקים שגרונית, זאבת אדמנתית מערכתית, דלקת מפרקים ניוונית, טרשת עורקים, מחלת אלצהיימר, מחלת פרקינסון, אי-ספיקת כליות וסרטן [מקור] DAMPs רבים הם חלבונים גרעיניים או ציטוזוליים עם פונקציה תאית מוגדרת שכאשר הם משתחררים מחוץ לתא לאחר פגיעה ברקמות, הם עוברים מסביבתם המוגנת למתחמצן וכתוצאה מכך משתנה המבנה המרחבי שלהם (דנטורציה) ובהתאם גם היכולת התפקודית שלהם. מעל DAMPs, ישנם DAMPs אחרים שמקורם במקורות שונים, כגון ECM (מטריצה ​​חוץ-תאית), מיטוכונדריה, גרגירים, ER (reticulum endoplasmic) וממברנת פלזמה [מקור]. דפוסים מולקולריים הקשורים לנזקים (DAMP) הם מולקולות המשתחררות בעקבות לחץ תא או פגיעה ברקמות ונחשבות כאותות סכנה אנדוגניים (שמיוצר על ידי האורגניזם עצמו.), מכיוון שהן גורמות לתגובות דלקתיות חזקות על ידי הפעלת מערכת החיסון המולדת. כאן יש להדגיש כי מערכת החיסון המולדת היא השורה הראשונה של הגנת הגוף המשרה תגובות חיסוניות מידיות כנגד פתוגנים [מקור]. הדלקת ברגיל, היא לא רק חלק ממערכת החיסון המולדת היא גם נובעת ממצב בו מערכת החיסון המולדת מזהה פתוגנים או מולקולות הפולשות מפגיעת רקמות דרך קולטני זיהוי תבניות (PRR), כגון קולטנים דמויי אגרה (TLR) ודלקות של מערכת החיסון המולדת [מקור1, מקור2].

לפנינו לא הדלקת המוכרת: תגובה מגוננת על מנת לסלק גירויים מזיקים, ליזום תיקון רקמות ולהחזיר את הבריאות, אלא חלק ממהלך דלקתי שאינו דלקת זיהומית.

[מקור1, מקור2]. לאחרונה, ראיות מתפתחות הראו כי DAMPs ׁׁׁׁ(דפוסים מולקולריים הקשורים לנזק) ממלאים תפקיד מפתח בפתוגנזה של מחלות אנושיות על ידי גרימת דלקת [מקור].

ההגנה העצמית נחשפת לפניך, כאן במורכבויותיה. היא מתחילה עוד לפני שפתוגנים באים לחסל ולהרע במגע עם פני התא. חומרים כימיים משמשים להרתעת חיידקים מלהתקרב לתאי מארח, כגון מי חמצן (H2O2) הנוצרים על ידי האנזימים הנוכחים שם DUOX2 [מקור] מייצר מינים של חמצן תגובתיים מיקרובידיים (ROS) כדי לעכב פתוגנים נכנסים וה-ROS הוא אחד הרדיקלים החופשיים האיומים ביותר לבריאות הגוף.

[מקור].

כל התאים מוקפים בקרומים חיצוניים, ותאים אוקריוטים מחולקים על ידי אנדוממברנות (קרומי תא פנימיים) לתאים פנימיים מרובים. קרומים אלה מהווים חסמים פיזיים לזיהום. אלא שהפתוגנים פיתחו פתרונות שונים לאתגר זה. וירוסים אפופים מסוימים, כמו HIV, נגיף הרפס סימפלקס (HSV), וירוס סרקומה של Rous, למשל מתמזגים עם קרום הפלזמה כדי להעביר את הגנום שלהם לציטוזול –  מטריצה ציטופלסמטית (באנגלית: Cytosol) הוא הנוזל הציטופלזמתי הנמצא בתוך התאים. אירוע כזה מוחש על ידי התא באמצעות חלבוני ממברנה פולי-טופיים (polytopic membrane proteins) כמו STING להפעלת הגנות אנטי-ויראליות [מקור]. חלבונים מיקרוביאלים המוטבעים בקרום הפלזמה מגבירים עוד יותר את יעילותו כמחסום.

הרפואה החדישה מבקשת להבין, לחקור ולהעצים מערך הגנה על התא מחמצון, במיוחד על-ידי מחמצנים רבי עוצמה כגון ROS, כאן אני מבקש להסביר את תכונות ההגנה הסלולריות של PPF באמצעותו של ה- PPF יכולתו של הגוף להפעיל ולשם הדגשה בעזרתו של שומר הנעורים האגדי = גורם 2 גרעיני-אריתרואיד 2 (Nrf2 ) עולם אחר, חדש שיכול ורק בעזרת המזון כתרופה וכאן הוא קליפת הרימון (PPF), יכולת מדהימה לנטרל ישירות מיני חמצן תגובתי/מיני חנקן תגובתי (ROS / RNS) הנמנים על האכזריים שברדיקלים החופשיים או בעקיפין לווסת את הביטוי של גנים הגנתיים שנמצאים בתוך התאים.

למען הסר ספק, חובת התייעצות עם רופא (המכיר לפרטים את מצבו הבריאותי הכללי של כל מטופל או שלך) לפני שימוש בכל תכשיר, מאכל, תמצית או ביצוע כל תרגיל. ירון מרגולין הוא רקדן ומבית המחול שלו בירושלים פרצה התורה כאשר נחשפה שיטת המחול שלו כבעלת יכולת מדהימה, באמצע שנות ה – 80 לרפא סרטן. המידע באתר של ירון מרגולין או באתר "לחיצות ההחלמה" (בפיסבוק או MARGOLINMETHOD.COM ), במאמר הנ"ל ובמאמרים של ירון מרגולין הם חומר למחשבה – פילוסופיה לא המלצה ולא הנחייה לציבור להשתמש או לחדול מלהשתמש בתרופות – אין במידע באתר זה או בכל אחד מהמאמרים תחליף להיוועצות עם מומחה מוכר המכיר לפרטים את מצבו הבריאותי הכללי שלך ושל משפחתך. מומלץ תמיד להתייעץ עם רופא מוסמך או רוקח בכל הנוגע בכאב, הרגשה רעה או למטרות ואופן השימוש, במזונות, משחות, תמציות ואפילו בתרגילים, או בתכשירים אחרים שנזכרים כאן.

If you have any questions left –

I'd be happy to answer any questions.

For a direct application form to Yaron Margolin – please click here

Recent Articles

• The day will come when we will sit in front of the fireplace-
• Of sexual desire and the wish for intimacy and the two different languages ​​in which they materialise:
• Six degrees of guilt
• Kidney Failure Taming the Rogue Kidneys Vital Information

מאמרים אחרונים

• עשרת המזונות הבריאים ביותר לחולי כלייה – קמח קליפת רימונים (PPF) .9
• Reconstruction of erythropoietin by the kidneys without drugs
• חומצה אורית Uric acid צום פורינים – מצב המכונה גם היפראוריקמיה וטופי
• זרחן – Phosphorous, והאם מוכרחים להתחיל בדיאליזה טרם נבחנה רמתו של גורם צמיחה פיברובלסט 23
• קרום התא – הממברנה והדלקת הכרונית
• משחה צהובה – לכאבי שרירים – משחת הפלא להפחתת כאבים
• עשרת המזונות הבריאים ביותר לחולי כלייה על האצות והפוקוקסנטין, חלק 7.
• אילוף הכליות הסוררות
• The day will come when we will sit in front of the fireplace-
• Of sexual desire and the wish for intimacy and the two different languages ​​in which they materialise:
• Six degrees of guilt
• Kidney Failure Taming the Rogue Kidneys Vital Information
• עשרת המזונות הבריאים ביותר לחולי כלייה – שיבולת השועל וה β- גלוקנים חלק – 6.
• עשרת המזונות הבריאים ביותר לחולי כלייה – צרור נבטי הברוקולי והסולפורפאן חלק – 5.
• עשרת המזונות הבריאים ביותר לחולי כלייה – קסמי הכוסמת – המטפלת של דפנותה העורקים – 4
• עשרת המזונות הבריאים ביותר לחולי כלייה – תפוח האדמה והבוטיראט. 3.
• עשרת המזונות הבריאים ביותר לחולי כלייה – החסה
• עשרת המזונות הבריאים ביותר לחולי כלייה. 1
• הערכות שונות במדידת אשלגן בפלזמה שוללות לפעמים שלא בצדק יתר אשלגן בה – היפרקלמיה פסאודו היפרקלמיה – Hyperkalemia
• מדד חדש לבריאותך – ביטול האסרוסקלרוזים
• אי ספיקת כליות – טיפול ללא תרופות
• אוראה – למה האוראה מוגברת ומופחת בדם Urea

Kidney Failure

Taming the Rogue Kidneys

Vital Information

מבוא לפסיכותרפיה מכלולית והוליסטית

• שיחות ההחלמה ושיחות בין ידידים – על ההבדלים ביניהן

הפסיכולוגיה הטיפולית וההוליסטית – תולדות הפסיכותרפיה

• תרופות הרגעה שמשאירות אותך רעב וחרד – ציפּרָלֵקס, פּרוֹזַק, פלואוקסטין

מגילת רות האלמנה שיצאה ממרחב הנוחות

יש פתרון כולל לבעיות הקשורות לדימוי עצמי, חוסר בטחון וערך עצמי נמוך – דופמין

חרדה

מעגל המוזר – התפתחות ה"אני" בשנה התשיעית לחייו

איך מורידים לחץ וחרדות באופן טבעי? התמודדות עם סטרס ולחץ נפשי

טיפול נפשי ללא תרופות – חרדות, פחדים וייאוש – תסמינים שיש להם פתרון טבעי, מדויק ומהיר

למה אני לא מצליח להתמיד – והסוכר

גמישות היא מצב נפשי – אתגר בזרימה ושינוי –  אני מבקש להתגמש

חזרה לבסיס – עקרונות צירופי המזון

על ההזנחה –

ניתוק רגשי – על הקורוציונה

די לכאב

ראיית המעמקים – כניסה לטרקלין או על החיים האמתיים.

התודעה השלילית

ביקורת מבזה

איך לצאת ממצבי תקיעות בחיים – שיטת שלוש השאלות בגובה העיניים

נמאס לי מהחיים מה עושים

על היכולת להשתקם, לקום מאבק הדרך ומכאב הפרידה

ריגוש רעיוני או התקווה והדופמין – יחשפו בפניך כל הסודות שבהתמכרות שבהמתנה – ריגוש, המתנה, תקוה ודופמין – המאמר כאן.

מסלול ההתפתחות הנורמטיבי בחיי אדם ודמימותיו בטבלה – סדרת מאמרים.

שלושת המיצים

לחלק הראשון הבצל והפלפלים

לחלק השני – החסה

לחלק השלישי – תפוח אדמה והבוטיראט

לחלק הרביעי – הכוסמת המופלאה

לחלק החמישי – נבטי הברוקולי וחלבון הנעורים

לחלק השישי – שיבולת השועל והבטא קלגן

 לחלק השביעי – על האצות והפוקוקסנטין

עשרת המזונות הבריאים ביותר לחולי כלייה. 1 

טיפול טבעי ופשוט בכאבי ברכיים

הערכות שונות במדידת אשלגן בפלזמה שוללות לפעמים שלא בצדק יתר אשלגן בה – היפרקלמיה פסאודו היפרקלמיה – Hyperkalemia

מדד חדש לבריאותך – ביטול האסרוסקלרוזים

אי ספיקת כליות – טיפול ללא תרופות

אוראה – למה האוראה מוגברת ומופחת בדם Urea

הקורטיזול וכאבים בבית החזה וביד שמאל

להוריד קריאטינין, אוריאה ולהחלים ללא תרופות מאי ספיקת כליות

וירוס הקורונה וגרון יבש

-אי ספיקת כליות להחלים ללא תרופות – על הGFR ונזקי התרופות

ההומוציסטאין – האויב הגדול של האנדותל ובריאות העורקים

אי ספיקת כליות – אילוף הכליות הסוררות – כל מה שחשוב לדעת – חלק ג

אריתרופויטין (EPO) Erythropoietin

התרופות והרע – ויטמין D3

על בדיקות הדם

אנמיה למה חסר לי ברזל?

רוצה להחלים מפגיעה במערכת העיכול ללא תרופות?

להחלים בפשטות ממחלת ריאות חסימתית כרונית

רוצה להחלים בצורה מלאה מסוכרת

שחיקת סחוס, למה לסבול? – ללא ניתוח ללא תרופות – טיפול להחלמה

עורקים גמישים – הסוד והדרך לזכייה בבריאות מחדש

ההומוציסטאין – האויב הגדול של האנדותל ובריאות העורקים

פרנצ'סקו מסינה Francesco Messina אלהים באדם שחיפש אחר היופי

ויטמין השמש ויטמין D-

התרופות והרע – ביוטין B7 ויטמין H

רוצה להחלים מיתר לחץ דם?

מזונות גבריים ובטן שטוחה

שלושת המיצים

על לחם חוקם של עסקים – מה באמת חשוב לדעת בכדי להצליח (פרק א')

טיפול נפשי ללא תרופות – חרדות, פחדים וייאוש – תסמינים שיש להם פתרון טבעי, מדויק ומהיר

חזרה לבסיס – עקרונות צירופי המזון

על ההזנחה –

ניתוק רגשי – על הקורוציונה

די לכאב

ראיית המעמקים – כניסה לטרקלין או על החיים האמתיים.

התודעה השלילית

ביקורת מבזה

על לחם חוקם של העסקים

למה אני לא מצליח להתמודד

מגיע לי – העדר הכרה במאמץ של השועט קדימה, בהחלט יכול להוביל לכישלונה של קריירה מזהירה.

סוכרת כלייתית (נפרופתיה סוכרתית) כן, אפשר להחלים".

כאבי גב – פתרון טבעי, עדין ופשוט לבעיה שלך

כאבי גב לא דורשים ניתוח – רק מגע יד עדינה

טיפול טבעי ופשוט בכאבי ברכיים

אי ספיקת כליות – צום חלבונים

צום חי – הוא תרופה טבעית. אזהרה לקטונים (Lactones) –

אי ספיקת כליות מתוקה: (נפרופתיה סוכרתית) אפשר לצאת בשלום מהצרה המסוכנת לסוכרתיים – צום חי

אי ספיקת כליות – מתכונים לדיאטה מאוזנת – טעימה להשתגע.

אילוף הכליות הסוררות – איך להחלים מאי ספיקת כליות להקליק כאן

"אילוף הכליות הסוררות" תחילת פרק א

ההמשך לפרק א' של "אילוף הכליות הסוררות"- כאן.

פרק ב'

פרק ג'

למען הסר ספק, חובת התייעצות עם רופא (המכיר לפרטים את מצבו הבריאותי הכללי של כל מטופל או שלך) לפני שימוש בכל תכשיר, מאכל, תמצית או ביצוע כל תרגיל. ירון מרגולין הוא רקדן ומבית המחול שלו בירושלים פרצה התורה כאשר נחשפה שיטת המחול שלו כבעלת יכולת מדהימה, באמצע שנות ה – 80 לרפא סרטן. המידע באתר של ירון מרגולין או באתר "לחיצות ההחלמה" (בפיסבוק או MARGOLINMETHOD.COM ), במאמר הנ"ל ובמאמרים של ירון מרגולין הם חומר למחשבה – פילוסופיה לא המלצה ולא הנחייה לציבור להשתמש או לחדול מלהשתמש בתרופות – אין במידע באתר זה או בכל אחד מהמאמרים תחליף להיוועצות עם מומחה מוכר המכיר לפרטים את מצבו הבריאותי הכללי שלך ושל משפחתך. מומלץ תמיד להתייעץ עם רופא מוסמך או רוקח בכל הנוגע בכאב, הרגשה רעה או למטרות ואופן השימוש, במזונות, משחות, תמציות ואפילו בתרגילים, או בתכשירים אחרים שנזכרים כאן.