הומאוסטזיס של האנרגיה בגוף האדם

התאוריה העדכנית ביותר רואה ב EI  (צריכת אנרגיה) ובהוצאתה כמי שנשלטת למעשה מתוך שיקולי עומק של ויסות משקל הגוף, ובמיוחד, ויסות של מסת השומן של הגוף [מקור1, מקור2, מקור3]. (FM), לפטין הוא הורמון שמופק מרקמת השומן ועומד במרכז התיאומים והאחריות על ושל הויסות הזה. בעקבות גישה זו רקמת השומן, החלה לעורר עניין מחודש. איזון רקמת השומן, שמירה על יציבותה של רמסת השומן הם המניעים העיקריים כנראה של צריכת המזון היומיומית של מזון [מקור1, מקור2, מקור3, מקור4, מקור5, מקור6]. 

Energy Metabolism and Appetite Control

רעב בבני אדם, כבאורגניזמים אחרים, הוא צורך פיזיולוגי המערב מערכות ביולוגיות כגון מעגלי מוח עצביים, הורמונים ומערכות איברים [מקור]. 

המאמר יעמוד על תפקידם של מתווכים מערכתיים כגון לפטין וגרלין, בוויסות ההומיאוסטטי של האכלה. לפטין וגרלין, פועלים על מערכות מוח המשתמשות בנוירופפטיד Y, פפטיד הקשור לאגוטי, מלנוקורטינים, אורקסינים וההורמון מלנין. גם המנגנונים המשפיעים של מערכות טעם ותגמול המספקות למזון את תכונותיו המנחמות, ומחזקות באופן מהותי יוצגו הקשרים בין המערכות ההומיאוסטטיות וההדוניות שתיהן שולטות על צריכה של תזונה נאותה, מחלימה או מפריעה לתהליכי החלמה בקרב חולים כגון חולי כליה, לב, יתר לחץ דם, סוכרת ואלצהיימר.

ניתן להפריד את התנהגות האכילה להאכלה נהנתנית והאכלה הומאוסטטית. פרק זה מכיר בכך שאכילה יכולה להתרחש ללא רעב בתגובה לגורמים רגשיים וחברתיים, ויכולה להתרחב מעבר לשובע  [מקור]. עם זאת, המוקד של פרק זה הוא על האכלה הומאוסטטית וכיצד הורמונים בגוף מייצרים רעב ושובע.

על פי תיאורית הצרכים של הפסיכולוג אברהם מאסלו (Abraham Maslow) והיררכיית הצרכים שלו, על 5 סטים של מטרות (צרכים בסיסיים) הקשורים זה לזה וחלקם מקבילים ומסודרים בהיררכיה. ניתן לסווג צרכי יסוד כצורך לגדול או לצמוח ולצרכי ​​מחסור. במקרה של צרכים פיזיולוגיים, כמו רעב, אלו מסווגים כאן במדור לצורכי המחסור [מקור]. כאשר מתמלא הצורך הבסיסי – או כאשר המטרה הבולטת ביותר מתממשת, צץ ועומד באופק צורך חדש שנמצא בפירמידת הצרכים של מאסלו, כנראה באיור שמפרש אותה למעלה, גבוה יותר. "לכן האדם הוא ייצור שצריך תמיד וגם תמיד רוצה." הכל בסדר מבחינה פיזיולוגית עד שחוסר כלשהו מפעיל צורך בתוך האורגניזם לקיים אינטראקציה עם הסביבה כדי לתקן את החסר. מכאן שכאשר צורך פיזיולוגי אינו מסופק במשך זמן מה, הוא יוצר מצב מוטיבציוני השולט בתודעה [מקור1, מקור2, מקור3] (Maslow, 1943). איום או חיסול אפשרות לממש צורך, איום ממשי או קרוב, על צרכים בסיסיים כפי שהתרחש תחת הכיבוש הנאצי ולעתים גם במקומות אחרים מנהל חרדה ומספק תחושת איום קיומי שעלול להוביל לפסיכופתיה [מקור].

המנגנונים המרכזיים שהוגדרו בראשית שנות ה- 50, כמי ששולט על צריכת המזון שלנו הומשגו באותם ימים: "מרכזי רעב ושובע" [מקור1, מקור2, מקור3] מאז אלו עברו סדרה רצינית של שינויים, ואפילו שיפורים מתקדמים הנובעים מההתקדמות הטכנית במדעי המוח [מקור]. המאפיין עיקרי של האידיאה: "מרכזי רעב ושובע"  סבב את רעיון ההומאוסטזיס וההקבלה שלו קיברנטיקה (cybernetics – חקר מערכות הבקרה ועקרונות המשוב בבני אדם) או בתורת הבקרה [מקור]. שתי העמדות הללו התמקדו באותות משוב שניטרו סטייה מסוימת מערך גופני אידיאלי כלומר, החלה של התאמות מפצות באמצעות בקר מרכזי. הרעיון של ויסות עמד במרכז תפיסה זו. האמירה: "כל תא בגוף תלוי בהורמוני בלוטת התריס לוויסות חילוף החומרים שלו וייצירת אנרגיה לתפקודו" נובעת ממנה. משקל הגוף נושא שיעמוד במרכז המאמר הזה עמד במרכז התמונה גם בתחילת הדרך אבל כמשתנה המוסדר על ידי "מרכזי רעב ושובע". רעיון הטרמוסטת כמו במרחבי השליטה בטמפרטורת הסביבה בחדר שמבוקר על ידי תרמוסטט הייתה למשל שנישא בפי כל דוגלי האסכולה: "מרכזי רעב ושובע". אכן, נראה שחלק מהמערכות הפיזיולוגיות פועלות בצורה זו, וההנחה היא שהויסות חל באותה מידה על הקשר בין השליטה בצריכת המזון לבין "ויסות" משקל הגוף. אם אכן מתרחשת ויסות אמיתי, המחקר סבב את השאלה האם המשתנה המווסת הוא משקל הגוף נטו, רקמת שומן שלו או מסה נטולת שומן (FFM). מכאן צמחו המושגים שחקרו את הרכב הגוף, ההוצאה האנרגטית שלו מול צריכת המזון שלנו [מקור]. בולטת בגישה זו תיאורטיות הגלוקוסטטית של מאייר כפי שפורסמה בשנת 1953 [מקור]. התיאוריה הגלוקוסטטית הניחה שצריכת המזון מתבצעת כדי לשמור על הרמות הנכונות של גלוקוז – סוכר בדם. תיאוריה זו מכונה גלוקוסטטיקה. כלומר, אנו אוכלים ע"פ תהנחה זאת כאשר רמות הגלוקוז בדם יורדות ומפסיקים לאכול לאחר שהערכים הרגילים משוחזרים [מקור]. יותר מאוחר החלנו להיחשף להשפעות המזיקות של סוכר על המוח. 

כשתפריט התזונה שגוי, התרופה לא עובדת; כאשר המזון הוא תרופה, אין צורך בתרופות.

אנשים שנדחפים כמו מתוך איזה צורך פנימי לצרוך סוכר ובכמויות גדולות יותר כדי להרגיע את הצורך בסוכר. הסוכר משחרר כמות גדולה של אנדורפינים במוח (תחושת אושר, אשר אורח חיים ואירועים בחיינו אינם מעניקים לנו את אותה התענוג). מחקר שערכו חוקרים מאוניברסיטת קליפורניה על צריכת פרוקטוז (סוכר שנמצא בירקות, פירות ודבש) הראה כי לחומר זה יש השפעות שליליות על היווצרות סינפסות במוח. כלומר פרוקטוז פוגע ביכולת שלנו ללמוד וליצור קשרים חברתעיים חדשים. נמצא כי קיים מתאם בין צריכת סוכר להופעתה של מחלת האלצהיימר עד כדי מחשבה לסווגו כסוכרת מסוג 3. עודף סוכר שמקורו מתפריט סוכר רב  משפיע גם על מצב הרוח. עודף סוכר, לאור ההשפעות על האינסולין בגוף, עלול לעורר תחושת דיכאון, וחרדה. הגלוקוז מזין את המוח, אבל בצריכתו, המוח משחרר סרוטונין, אחד ממוליכי העצבים המעורבים בתחושת ההנאה. מאגרי הסרוטונין אינם אינסופיים: מכיוון שהוא משתחרר ברציפות, פחות ופחות יישארו במוח. במהלך המח אדם שצורך עודף סוכר עלול להתקשות בחווי של רגשות חיוביים ברציפות. בנוסף הסוכר פועל על אוקסיטוצין – נוירוטרנסמיטר (מוליך עצבי) שמשדר שובע – בא להזהיר את הגוף שאנחנו שבעים ואין צורך לאכול יותר. הגלוקוז 'משבש' את מנגנון השובע ואנשים שאוכלים מתוק לא מרגישים שבעים גם אחרי פרוסת עוגה של 1500 קלוריות.

למאמרי על דרכי החלמה ממחלה האלצהיימר – כאן

למאמרי על דרכי החלמה מסוכרת – כאן

למאמרי על דרכי החלמה מאי ספיקת כליות – כאן.

קכקסיה – הרזון הקטלני של חולי כליות בדיאליזה – כאן.

הוויסות של צריכת האנרגיה הוא הבסיסי לכל המנגנונים ההומיאוסטטיים כותב מאייר בספרו (1953). ומאזכר את ארבע תיאוריות שבאו להסביר את תופעת הרעב מהמאה ה- 19: התיאוריות של מוצא פריפריאלי (האלר, ארסמוס דרווין, יוהנס מולר וובר) [peripheral origin (Haller, Erasmus Darwin, Johannes Müller and Weber)] קבעו כי תחושת הרעב נובעת מגירוי של כל העצבים האפרנטיים בעיקר ב- בֶּטֶן [מקור]. דברי פליני (הבמאי האיטלקי): 'החיים הם שילוב של פסטה וקסם.' מאזכרים את תחושת הרעב בבטן, אבל גם שרבים אוכלים להנאתם כי אוכל יכול גם להעניק רוגע, נחמה. מזונות מסוימים משקיטים געגועים לבית ילדותנו. נושא זה יחזור כשנתקדם לתיאוריות החדשות ביותר.

תיאוריית חומצות האמינו יצאה באמצע שנות ה-50 וגרסה כי הרעב והרצון לאכול נקשר בריכוזי החלבון בדם [מקור]. בשנת 1953 גם חומצות שומן חופשיות lipostatic theory שמשו את ההנחה של המנגנונים ההומיאוסטטיים זו התיאוריה הליפוסטטית. התיאוריה הליפוסטטית סוברת שלכל אחד מאיתנו מדד לשומן בגוף. גישה זו הניחה שהוויסות לטווח ארוך של צריכת המזון נשלט על ידי הריכוז בדם של חומצות שומן חופשיות. אלו נובעות מחילוף החומרים של שומן. ריכוזים גבוהים של שומן בדם מעידים על פירוק השומן, וצריכת המזון עולה בהתאם לנוכחותם; ריכוזים נמוכים קשורים להפחתה בצריכה של אוכל. 

כיום מדברים על לפטין כמי ששולט על מנגנון הרעב. אדם רעב מחפש לאכול משהו.

לפטין הוא אות המעביר מידע מהפריפריה למוח בנוגע למצב ארוך הטווח של מאגרי האנרגיה בגוף [מקור]. בהתבסס על מחקרים מולקולריים בבעלי חיים ומבחנה במעבדה, כיום חושבים ששינויים בריכוזי הלפטין במחזור הדם משנים את הביטוי ההיפותלמי (אזור, במוח האדם, מכונה מוח רגשי) שם הוא נקלט ומגרה מולקולות 

אֵפֶקְטוֹר או מודולטור, (מולקולה הנקשרת לחלבון אלוסטרי), סוגים של נוירופפטידים (מוליכים עצביים) כמו נוירופפטידים אנורקסיגניות ואורקסגניות, מוליכים שמעודדים תגובות מתקנות בצריכת אנרגיה (EI) והוצאה של אנרגיה, כדי למזער הפרעות באיזון האנרגיה [מקור1, מקור2.].

רוצה לומר שהנוירונים שבמוח שלנו מעבדים מידע מהגוף למשל מרקמת השומן המגיע באמצעות הורמונים כלפטין ושליחים כימיים אחרים אליהם, בשעה שהגוף זקוק לאנרגיה ומזון, כלומר רעב.

תקשורת לקויה היא פגע שנוצר בין תאי המוח, ומונעת ממנגנון השובע לפעול כיאות. 

לפטין (ואדיפונקטין) הם הורמונים שמקורם ברקמת השומן והמעי הדק, בעיקר באנטרוציטים;

מקור זה שיכנע את החוקרים לראות ברקמת החיבור חלק מהמערכת הנוירואנדוקרינית. יצוין כי להבדיל מאדיפוקינים אחרים דוגמת לפטין, רמות אדיפונקטין בדם מצויות ביחס הפוך למסת רקמת השומן, כלומר ככל שמסת רקמת השומן בגוף גדולה, רמות האדיפונקטין בדם נמוכות יותר.

לפטין הוא הורמון שעוזר לווסת את מאזן האנרגיה על ידי הפעלת השפעה על ההיפותלמוס, ​​בלוטת יותרת המוח ובסופו של דבר על דיכוי הרעב.

אדם לא רעב בדרך כלל לא אוכל וכתוצאה מכך מסת השומן בגופו מנוצלת לתחזוקת הגוף ומופחתת. הפחתתה מתרחשת באדיפוציטים (adipocytes – קבוצת התאים המצויים ברקמת החיבור ומרכיבים בעיקר את רקמת השומן, ומתמחים באגירת אנרגיה כשומן). ללפטין יש רצפטורים (קולטנים) ספציפיים בגרעינים הונטרומדיאליים (גרעיני הבסיס – גרעינים מכילים ריכוז של גופי תאים, ולכן מזוהים בחתך אנטומי כחומר אפור) ובגרעינים שבהיפותלמי הקשתי שבמוח הריגשי (היפותלמוס) ובחלקים אחרים של ההיפותלמוס גם במרכז ההזנה באזור הטגמנטלי הגחוני (אזור בטגמנטום של המוח האמצעי). רבים מהמבנים והאזורים המוכרים במוח שלנו כמו למשל: בתלמוס ובהיפותלמוס הם למעשה אוסף של גרעינים רבים המחוברים ביניהם, גרעיני הבסיס, (שהוזכרו הם דוגמא להם) והם ממלאים תפקידים רגולטוריים (מסדירים פעילויות) לא רק תאי שומן,. מנגנון מערכת השובע הוא כה מורכב, עד כי הסבירות לטעויות וליקויים בו גבוה מאוד, כך למשל גם חלק זה שבמוח, למשל הקולטנים של לפטין. הקולטנים של לפטין מקבלים את שעריו ומעביירים אותם הלאה אבל בהשמנת יתר, הם לכאורה לא קולטים ולא בולמים את האכילה, כך נקשרת השמנה לאובדן רגישות של קולטני לפטין, נושא זה נחקר כיום מוכר ומכונה תנגודת ללפטין, וכתוצאה מכך אנו עדים לחוסר יכולת לייצר שובע או דיכוי של הרעב, מה שגורם אחריו עלייה בצריכת המזון, קשיים אדירים באיזון כמויות וסוגי מאכלים והשמנה. בנוסף, ללפטין תפקיד בהנקה, בצפיפות העצם, במערכת החיסון, בטיפולי סוכרת והיפרטריגליצרידמיה, באיזון תפקודה של בלוטת התריס, בעייפות כרונית, בראד בידיים. המחקרים האחרונים בלפטין מצביעים על כך שאנלוגי של לפטין עשוי לטפל ב-DM והיפר-טריגליצרידמיה.

ההורמון לפטין מופרש כנזכר לעיל, מרקמת שומן ורמתו במתאם עם רמת השומן בגוף [מקור].

הלפטין מדווח להיפותלמוס (נושא שהוזכר למעלה) על מצבי שובע, ומפחית את התיאבון, וכתוצאה מכך יש ירידה בזלילה, באכילה או בצריכת הקלורית. במצבים של רעב, תת תזונה או אנורקסיה, רמות הלפטין נמוכות. באנשים בעלי עודף משקל, רמות הלפטין תהיינה גבוהות, אולם בגלל תנגודת ללפטין אשר מתרחשת כנראה בגלל ריוויון של הרצפטורים ללפטין בהיפותלמוס, הרעב ממשיך, גם האכילה והתאבון לא נבלם.

לפטין אינו מופרש מיד לאחר ארוחה, אלא עוברות מספר שעות עד שרמתו עולה משמעותית וניכרת בזרם הדם. הפרשת הורמון זה באדם היא פעימתית. משך הפעימה כחצי שעה. מערכות גוף שאף הן פעימתיות באופיין כמו ציר היפותלמוס-היפופיזה-אדרנל מווסתות על-ידי לפטין . ציר היפותלמוס בלוטת התריס, וכן הגונאדות. כלומר האיברים בהם מיוצרים, ולעיתים גם מאוחסנים, תאי הרבייה (הגמטות) מווסתות על-ידי הלפיטין. הגונדות אצל הזכרים הם האשכים והשחלות אצל הנקבות. 

כתוצאה מרעב, בציר בלוטת התריס רמות של ההורמונים T4 ו-T3 יורדות. אחד התסמינים לכך הן בצקת היקפית (במבוגרים). פעמים רבות בצקות נובעות מצמא. מבוגרים רבים מונעים מעצמם מים, כדי לחסוך ריצות לבית שימוש, אבל מעטים מבחינים שהם למעשה בתת-תזונה ורעב. רמות T4 ו-T3 יורדות בדם בגלל רעב, מה שמוביל להיפותירואידיזם מרכזי central hypothyroidism כלומר לתת פעילות משנית של בלוטת התריס (היפופיזה – האונה הקידמית – באיור העליון מצוירת בירוק) מקור1, מקור2]. או תת פעילות של ההיפותלמוס (המוח השולט על המנצח הגדול בלוטת יוֹתֶרֶת הַמּוֹחַ Pituitary Gland) נושא שניכר בעייפות ובצקת היקפית (במבוגרים) [מקור]. דבר שנובע בבני אדם בעיקר מתפקוד לקוי של ההיפותלמוס ו/או בלוטת יותרת המוח [מקור]. נושא שמעמיד את ייסורי הנפש במרכז תמונה. כל השתבשות שהיא בבלוטת יותרת המוח לרוב היא תוצאה של מתחים נפשיים, מצבים מאתגרים, עצבים וחיים קשים עם סבל, בעיקר סבל רגשי וייסורי נפש שמקורו בחיק המשפחה, ניהול קריירה ומחלות כשהבולטת בהן לחץ דם גבוה מאד.

ההשפעה של לפטין על הומאוסטזיס האנרגטי שונה ממה שסברו החוקרים בתחילת הדרך. ההשפעה של לפטין היא א-סימטרית. כחצי שעה לאחר הארוחה לפטין מתחיל להיות מופרש. ירידה בלפטין במחזור הדם נחשבת כמעודדת צריכת אנרגיה  energy intake (EI) – מפחיתה משקל [מקור]. זאת משום שצריכת אנרגיה (EI) או שריפת קלוריות מהווה את הבסיס של הפחתת משקל ומה שמכונה דיאטה, תוך שמירה על הזנה מלאה כך שכל שאר אבות המזון ההכרחיים לבריאות הגוף יסופקו. דיאטה נכונה חייבת להתבסס על תפריט הזנה שמספק בתוך התפריט המוצע את כל כמות המזון הדרושה גם כדי למלא את דרישת האנרגיה הבסיסית לתפקוד תאי הגוף. תנאי זה הוא אחד היותר רגישים בתהליכי החלמת הכליות. בתנאים של יציבות משקל, EI (צריכת אנרגיה) שווה להוצאת אנרגיה (EE – EI equals energy expenditure). רוצה לקרוא עוד על נושא זה בקישור הזה תמצא לך הסקירה המקיפה הראשונה של מחקרים שבהם דווח על EI ו-EE כפי שנמדדו באמצעות the doubly labeled water technique – כאן. אם נמשיך בנושא לפטין מופחת – הרי שהפחתה בלפטין קוראת ומעודדת את האדם לאכול ללא הגבלה. המוטיבציה לאכול מוגברת באמצעות ויסות מטה של הביטוי ההיפותלמי (המוחי)  של נוירופפטידים אנורקסיגניים (anorexigenic neuropeptides)  כגון פרואופיומלנוקורטין ( proopiomelanocortin – POMC) והורמון מגרה אלפא מלנוציטים (alpha melanocyte-stimulating hormone α-MSH) ווויסות עלייה בביטוי של נוירופפטידים אורקסיגניים כגון נוירופפטיד Y (NPY – neuropeptide Y) וחלבון קשור לאגוטי – (AgRP – agouti-related protein) [מקור] (AgRP) (Lenard and Berthoud 2008, Sainsbury and Zhang 2010) [מקור1, מקור2, מקור3, מקור4]. לפטין הולך ונתפס כמי שעומד מעל להיפותלמוס ושולט על הומאוסטזיס אנרגטי, כוכב חדש ומי שעומד במרכז התיאוריה הליפוסטטית של בקרת התיאבון the lipostatic theory of appetite control. בספר שיצא לאור בשנת 2017 :

הפחתה בלפטין קוראת ומעודדת את האדם לאכול ללא הגבלה. המוטיבציה לאכול מוגברת באמצעות ויסות מטה של הביטוי ההיפותלמי (המוחי)  של נוירופפטידים אנורקסיגניים (anorexigenic neuropeptides)  כגון פרואופיומלנוקורטין ( proopiomelanocortin – POMC) והורמון מגרה אלפא מלנוציטים (alpha melanocyte-stimulating hormone α-MSH) ווויסות עלייה בביטוי של נוירופפטידים אורקסיגניים כגון נוירופפטיד Y (NPY – neuropeptide Y) וחלבון קשור לאגוטי – (AgRP – agouti-related protein) [מקור] (AgRP) (Lenard and Berthoud 2008, Sainsbury and Zhang 2010) [מקור1, מקור2, מקור3, מקור4]. לפטין הולך ונתפס כמי שעומד מעל להיפותלמוס ושולט על הומאוסטזיס אנרגטי, כוכב חדש ומי שעומד במרכז התאוריה הליפוסטטית של בקרת התיאבון the lipostatic theory of appetite control. בספר שיצא לאור בשנת 2017 :

כיצד גרלין (הורמון המגרה הפרשת הורמון גדילה, וכן משחק תפקיד מרכזי בויסות תיאבון ומשקל הגוף ) ולפטין משפיעים על הרעב והאכילה?

השמנת יתר היא ביסודה בעיה של איזון אנרגטי בכך שברור מאליו היא יכולה להתפתח רק כאשר צריכת האנרגיה עולה על ההוצאה האנרגטית [מקור].

How do ghrelin and leptin affect hunger and eating?

נבחן האופן שבו גרלין ולפטין משפיעים על הרעב ועל האכילה ותחושת השובע. כמו כן מוצגות תיאוריית השליטה הכפולה (the Dual-Control theory), התיאוריה הגלוקוסטטית, התיאוריה הליפוסטטית. אם נישאר בטווחי הליפטין

התאוריה העדכנית ביותר רואה ב EI  (צריכת אנרגיה) ובהוצאתה כמי שנשלטת למעשה מתוך אינטרסים של ויסות משקל הגוף, ובמיוחד, ויסות של מסת השומן [מקור1, מקור2, מקור3]. (FM), לפטין הוא שעומד במרכז התיאומים של הוויסות הזה. בעקבות גישה זו רקמת השומן, איזון רקמת השומן שמירה על יציבותה של רמסת השומן הם המניע העיקרי של צריכת המזון היומיומית [מקור1, מקור2, מקור3, מקור4, מקור5, מקור6]. 

רקמת השומן יכולה להגיב במהירות למצבי חסר או עודף תזונתיים על ידי היפרטרופיה או היפרפלזיה של תאי השומן, ובכך למלא את יעודה בשמירה על שיווי המשקל האנרגטי של הגוף.

רקמת השומן

רקמת שומן מוכרת לנו בדרך כלל כשומן גופני. שומן כזה נמצא בכל הגוף. ניתן למצוא אותו מתחת לעור (שומן תת עורי), ארוז סביב איברים פנימיים ומגן עליהם (שומן קרביים), בין השרירים, בתוך מח העצם וברקמת השד. גברים נוטים לאגור יותר שומן קרביים (שומן סביב האיברים הפנימיים שלהם), מה שמוביל להשמנה סביב אמצע הבטן (שומן בטני [מקור]). נשים נוטות לאגור יותר שומן תת עורי בתוך הישבן והירכיים (השמנת אגס). הבדלים אלו נובעים מהורמוני המין המיוצרים בגופם [מקור].

(או רקמה אדיפוזית, Adipose tissue) היא סוג של רקמת חיבור המורכבת מתאים אדיפוציטים – תאי שומן. תפקידה המרכזי של הרקמה הוא אגירת שומן, כלומר אגירת מולקולות עתירות אנרגיה. מזהים שני סוגי רקמה ברורים: רקמת שומן לבנה וחומה [מקור]. תאים אוניאוקולריים אשר מכילים טיפת שומן אחת גדולה, שתופסת את הרוב המוחלט של נפח התא, בעוד גרעין התא נדחק לשולי התא מרכיבים את שכבת השומן הלבן באדם הבוגר. כאשר תאים המולטיאוקולריים שמכילים מספר רב של טיפות שומן מרכיבים את השומן החום.

רקמת שומן חומה עוסקת מבחינה תפקודית בתרמוגנזה, או בייצור חום אדפטיבי, תהליך שכולל ניתוק מוסדר של זרחון חמצוני מיטוכונדריאלי באמצעות נוכחות של חלבון הניתוק הספציפי לרקמות: UCP-1 [מקור] , UCP-1. בעוד שרקמת שומן חומה היא צרכנית נטו של חומצות שומן, שומן לבן הוא האיבר המרכזי לאחסון דלק. התפקיד העיקרי של אחסון הדלק של רקמת השומן הלבנה הוביל לכך שליפוגנזה וליפוליזה נתפסו זמן רב כתהליכים המטבוליים המרכזיים ברקמה.

רקמת השומן, והשומן הלבן בפרט, מופצת באופן נרחב בכל הגוף ונמצאת במספר מאגרים נפרדים, הן תת עורית והן סביב איברים פנימיים, נושא שהוזכר למעלה. בנוסף, אדיפוציטים עשויים להיות מוטמעים בתוך רקמות אחרות כגון סביב סיבי שריר השלד. גיוון מיקום זה נחשב יותר ויותר כמשקף גם המידה של הטרוגניות תפקודית, כאשר שומן קרביים קשור יותר לתסמונת המטבולית ולהפרעות אחרות הקשורות להשמנה.

תהליך פירוק תאי השומן שמתרחש ברקמת השומן גורם לייצורם של טריגליצרידים וחומצות שומן חופשיות [מקור] ובחינת מצבו משמש בבדיקת הדם הפורטלי להערכה של הסטאטוס המטבולי של אדם עם בעיות אנדוקריניות [מקור]. נושא חשוב נוסף שיכול להיחשף מבדיקתם קשור בגמישות העורקים נושא שפרסמתי עליו מאמר עומק – כאן. המתאם בין רמת FFAועמידות לאינסולין, ודרגת הסיכון למחלה קרדיו-וסקולארית , יכולים להיות משענת וכוח עזר בהבנת מצבם של המטופלים הרלוונטיים, נושא שמרחיב את הבנתנו ואת ההשפעות מרחיקות הלכת של ההיפותלמוס על בריאותנו של הלפטין ומעל כולם של התזונה והמזון כתרופה. השמנה בטנית עמוקה מוכרת כיום כמי שתורמת בצורה משמעותית לרמות חומצות השומן החופשיות – FFA – הנמדדות בדם הפורטלי (כלי הדם המוביל דם מהמעיים והטחול אל הכבד טרם חזרתו למחזור הדם.) [מקור]. הקרבה האנטומית שבין רקמת השומן העמוקה לבין הכבד דרך הוריד הפורטלי ((וריד השער של הכבד) גורמת לכבד להיות חשוף לרמות מוגברות של חומצות שומן חופשיות, אף מעבר לרמה הנמדדת בדם הפריפרי [מקור1, מקור2].

ברמה ההיסטולוגית – מבט מזווית של תורת הרקמות, רקמת שומן לבנה נראית פשוטה להפליא במבנה שלה. נראה שיש מעט מלבד אדיפוציטים בוגרים, מלאים בטיפות שומנים בודדות (חד-עיניות) גדולות, וזה בא לידי ביטוי בעובדה שהרקמה עשויה להכיל 85% שומנים במשקל, מה שמאפשר לאגור דלק בצפיפות אנרגיה גבוהה. למרות מראה שטחי, ישנה הטרוגניות תאית ניכרת, כאשר אדיפוציטים בוגרים מהווים לא יותר מ-50% מכלל תכולת התאים של הרקמה. הפשטות הנראית לעין של שומן לבן ברמה היסטולוגית היא חלקית הסיבה לכך שרק לאחרונה הוכרה המורכבות של אדיפוציטים כתאים מפרישים [מקור].

הרקמה השומנית מובנת לנו יותר כיום היא איבר אנדוקריני, מפריש הורמונים. אדיפוציטים לבנים מרכיבים אותה ומשחררים הורמוני חלבון (protein hormones), אותות וגורמים אדיפוקיניים (adipokines), לכולם השפעה על הגוף שלנו עם מגוון רחב של פעולות פיזיולוגיות.

הורמונים שרקמת השומן מייצרת

מספר הורמונים משתחררים מרקמת השומן בהם ארומטאז (aromatase), המעורב בחילוף החומרים של הורמוני המין TNF alpha, IL-6 ולפטין, אלו ההורמונים שמכונים ביחד 'ציטוקינים' והם מעורבים בשליחת מסרים בין התאים plasminogen activator inhibitor-1 –  PAI-1 – מעכב משפעל פלסמינוגן – 1, המעורב בקרישת הדם ואנגיוטנסין (פפטיד המשמש כהורמון Angiotensin), המעורב בבקרת לחץ הדם.

אדיפונקטין – adiponectin,  הוא האדיפוקין הורמון שמשפר את רגישות הגוף לאינסולין וכך מסייע בהגנה מפני התפתחות סוכרת מסוג 2. הורמון זה משפיע על מטבוליזם של גלוקוז וחומצות שומן^[7]. ל אדיפונקטין השפעות מיטיבות כנוגד דלקת^[8]. יחד עם זאת, כנזכר למעלה, להבדיל מלפטין, רמות אדיפונקטין בדם מצויות ביחס הפוך למסת רקמת השומן, כלומר ככל שמסת רקמת השומן בגוף גדולה, רמות ההורמון בדם נמוכות יותר. הורמונים נוספים שרקמת השומן מייצרת הם ליפופרוטאין ליפאז ואפוליפופרוטאין E (lipoprotein lipase and apolipoprotein E), המעורבים באחסון ובמטבוליזם של שומן ובשחרור אנרגיה [מקור1, מקור2].

תפקוד לקוי של רקמת השומן נקבע על ידי פגיעה ביכולת ההתרחבות שלה, היפרטרופיה של שומן, חילוף חומרים שומנים ודלקת מקומית.

מחקרים אנושיים עדכניים מצביעים על כך שחמצון רקמת השומן עשוי להיות גורם מפתח כאן. תת-קבוצה של אנשים שמנים – 'השמנת יתר בריאה מבחינה מטבולית' (MHO) – יש תפקוד טוב יותר של רקמת השומן, פחות אחסון שומן מחוץ לרחם, והם רגישים יותר לאינסולין מאשר אנשים שמנים לא בריאים מבחינה מטבולית, תוך שימת דגש על התפקיד המרכזי של תפקוד רקמת השומן בבריאות המטבולית. עם זאת, מחלוקת הקיפה את הרעיון שהשמנת יתר בריאה מבחינה מטבולית עשויה להיחשב בריאה באמת מכיוון שאנשים עם MHO נמצאים בסיכון מוגבר למחלות מטבוליות (קרדיו) ועשויים להיות בעלי איכות חיים נמוכה יותר מאשר נבדקים במשקל תקין עקב מחלות נלוות אחרות. פנוטייפ מטבולי מפורט של אנשים שמנים יהיה בעל ערך רב בהבנת הפתופיזיולוגיה של הפרעות מטבוליות, והוא נחוץ כדי לזהות אנשים או תת-קבוצות בסיכון גבוה, ובכך לסלול את הדרך לאופטימיזציה של אסטרטגיות מניעה וטיפול למלחמה במחלות קרדיומטבוליות [מקור].

ההורמון דמוי הציטוקינים, לפטין, המסונתז בעיקר בשומן לבן, [מקור]

למאמרי
אבחון מוקדם של תפקוד הכליות מאפשר אריכות חיים.

רעלים אורמיים מקדמים דיאליזה – הוכח לאחרונה שרעלנים אורמיים קשורים

למה חולים שנוטלים כדורים להפחתת לחץ דם גבוה, יגיעו בוודאות לדיאליזה – כאן

מאמר חשוב למי שהטיפול בו כשל והוא כבר מופנה לדיאליזה – תובנות חדשות אי-ספיקת כליות תלויה במצבו של ציר FGF23-Klotho –

הולך ומתגלה כגורם הבולט מבין האדיפוקינים השונים הללו כגורם, שאחראי על איזון רקמת השומן ותחושת הרעב. ללא ספק ללפטין תפקיד מרכזי בבקרת התיאבון ואיזון האנרגיה שלנו. יחד עם זאת הלפטין יכול לעבור מוטציות, כאשר מוטציות בגנים המקודדים להורמון או לקולטן שלו נמצאות הן עלולות ואף מובילות להשמנה רצינית בבני אדם [מקור].

לפטין מווסת את התיאבון בעיקר באמצעות אינטראקציה עם מסלולים נוירואנדוקריניים שנמצאים בהיפותלמוס, אשר הוזכרו למעלה: עיכוב פפטידים אורקסיגניים כגון נוירופפטיד (Y (neuropeptide Y) ואורקסין A (orexin A), גם גירוי פפטידים אנורקסיגניים (anorexigenic neuropeptides)  כגון פרואופיומלנוקורטין ( proopiomelanocortin – POMC)  [מקור1, מקור2, מקור3]. השומן הלבן גם מפריש כמה אדיפוקינים שעדיין נחקרים וקשורים לתיאבון, ביניהם אינטרלוקין-6 (interleukin-6) ואדיפונקטין (adiponectin).

דרך הלפטין והאדיפוקינים האחרים ניכר שרקמת השומן מתקשרת באופן נרחב עם איברים אחרים וממלאת תפקיד נרחב בהומאוסטזיס מטבולי

[מקור1, מקור2].

קיטוב תאי T וחסינות הגוף
עבור תאי Th1 ו-Th2, ללפטין תפקיד חשוב בחסינות הגוף. הוא מאפשר ייצור ציטוקינים מסייע T תאים אלו מפרישים ציטוקינים הגורמים לגיוס אלמנטים שונים למאבק בפתוגן שנכנס לגוף [מקור]. נמצא כי

ללפטין גם תפקיד החשוב ביותר בחסינות הגוף. מחקר מצא שלפטין הוא Th17 הכרחי להתמיינות לימפוציטים;

ללפטין פונקציות אנדוקריניות וחיסוניות וככזה הוא מגביר את הפרשת הציטוקינים הפרו-דלקתיים על ידי תאי מערכת החיסון [מקור].

הקשר בין מצב תזונתי לכשירות חיסונית עובר דרך הלפטין. Adipose tissue רקמת שומן היא איבר אנדוקריני פעיל שמפריש כנרשם למעלה הורמונים שונים (אדיפוקינים) [מקור]. המעבר של רקמת השומן לייצור ציטוקינים פרו-דלקתיים בהשמנת יתר תורם ככל הנראה לדלקת מערכתית ברמה נמוכה שעלולה להיות נוכחת בפתולוגיות כרוניות הקשורות לתסמונת מטבולית כמו טרשת עורקים ואבדן גמישות העורקים. לפטין הוא אחד ההורמונים החשובים ביותר המופרשים על ידי אדיפוציטים, שמרכיבים את ריקמת השומן. עם מגוון תפקידים פיזיולוגיים הקשורים בשליטה על חילוף החומרים והומאוסטזיס אנרגטי. אחד מהפונקציות הללו הוא הקשר בין מצב תזונתי לכשירות חיסונית. ההורמון לפטין שמקורו באדיפוציטים הוכח כמווסת את התגובה החיסונית, התגובה המולדת והסתגלנית, הן במצב נורמלי והן במצב פתולוגי. תפקידו של הלפטין בוויסות התגובה החיסונית הוערך במבחנה וכן במחקרים קליניים. הוכח שמצבים של ייצור לפטין מופחת קשורים לרגישות מוגברת לזיהום. לעומת זאת, הפרעות בתיווך חיסוני כגון מחלות אוטואימוניות קשורות להפרשה מוגברת של לפטין ולייצור ציטוקינים פתוגניים פרו-דלקתיים. לפיכך, לפטין הוא מתווך של התגובה הדלקתית.

בנוסף, יש צורך בהתמיינות של לפטין ותימוציטים ( תא חיסון של התימוס [מקור]) מdouble-positive cells (CD4+CD8+) ל-CD4+ של Treg (טרג Treg– תאי אסדרה, מסייעים להסדיר פעולות בגוף כלומר הם סוגים של תאי רגולטורים ) הקשורים לתאים חיוביים בודדים כדי לדכא את התגובה החיסונית החריגה במחלות אוטואימוניות [מקור1, מקור2, מקור3, מקור4]. המפתח נמצא במהלך הזה בלפטין. הוא שמעכב CD4+CD25+ [מקור]. כאשר Treg מתרבה, הקולטן ללפטין (LEPR) גדל. כמות הלפטין הקיימת אז על פני תאי האסדרה Tregs פירושה שטיפול חוסם לפטין במבחנה יכול לגרום לשגשוג של Treg. בנוסף, מחקרים מצאו שבקרב עכברים חסרי לפטין (עכברי ob/ob) ועכברים חסרי LEPR (עכברי DB/DB), מספר ה-Tregs עולה באופן משמעותי [מקור1, מקור2, מקור3]. במונחים של עיכוב אקטיבי של התפשטות Treg, המחקר מצא כי בעכברי נוקאאוט LEPR, פעילות mTOR נמוכה מזו של עכברים רגילים, מלווה בשגשוג Treg [מקור]. בנוסף, לפטין יכול לעכב תהליכי נורמה של CD4+CD25 בגוף האדם. לגבי תהליך האוטופגיה בתאי T, ציר הלפטין-mTOR הוא מופיע כקשר פוטנציאלי בין חסינות ומצב אנרגיה. כמו כן, תאים מבטאים LEPR מוארך על פני התא, מה שמצביע על כך שלפטין משפיע באופן חיובי על לימפוציטים מסוג B [מקור].

דגירה של תאי B במעבדה, תאים שנלקחו דגירה של תאי B מאנשים צעירים רזים עם לפטין נבחנה בניסוי שנערך במעמבדה [מקור], נמצא כמי היא מגבירה את התדירות של תאי B פרו-דלקתיים אותם תאים שעומדים בעורף המערכה מול פולשים, מייצרים מיליוני נוגדנים, מאפשרים לחיסונים שאנחנו מקבלים לפעול כשהגוף מותקף באמת. כך הם מעוררים דלקת פנימית של תאי B, המאופיינת בביטוי mRNA של ציטוקינים פרו-דלקתיים (TNF-α ו-IL-6), כימוקינים. מספר הלימפוציטים מסוג B מצטמצם. הלימפוציטים מסוג B מכונים גם תאי-B. ם אחראים ליצירת נוגדנים (מכונה גם התגובה ההומוראלית). הם נוצרים במח העצם ועם הבשלתם מגיחים למערכת הלימפה, דרכה הם מגיעים לחלקי הגוף השונים. החוקרים הראו כי לאחר טיפול בלפטין, וספירת תאי B עולה, ההגנה או יכולת ההגנה של הגוף משתפרת. לפטין מתבטא אז בהפעלת BCL-2, ו-cyclin D1 מושרה למחזור התא. הוא מקדם שגשוג לימפוציטים B ומעכב אפופטוזיס של מחזור התא באמצעות אותות JAK-STAT ו-p38 MAPK-ERK1/2 [מקור1, מקור2]. נושא זה גם משרה ציטוקינים פרו-דלקתיים (כגון גורם נמק של גידול (TNF) ואינטרלוקין 6 (IL-6)) וציטוקינים מווסתים אנטי דלקתיים וחסוניים IL-10 [מקור]. יתר על כן, לפטין יכול להגדיל את מספר תאי B על ידי קידום שגשוג והפחתת קצב האפופטוזיס. כך הלפטין שב ומוכח כהורמון חשוב שמשמש גם כמפעיל תאי B ומי שמעודד הפרשה של ציטוקינים שבאים לווסת מצבים פרו-דלקתיים ואנטי-דלקתיים. יתרה מכך, היווצרות תאי B [מקור].

לפטין משחק תפקיד בהתפתחות של מספר הפרעות אוטואימוניות [מקור].

המבנה של הלפטין וגם זה של הקולטן שלו מצביעים על כך שלפטין עשוי להיות מסווג כציטוקין [מקור]

רצף חומצות האמינו הראשוני של לפטין מצביע על כך שהוא משתייך למשפחת הציטוקינים הסליליים ארוכי השרשרת [מקור], כך למשל נמצאו גורם נמק גידולי-α, אינטרלוקין (IL)-2, IL-12 ו-GH [מקור]. הוא אחד ממשפחה של מולקולות חלבון קטנות פעילות ביולוגית הידועות כציטוקינים. IL-6 הוא למעשה ציטוקין נוגד דלקת אך באותה עת גם מעודד דלקת, המשתחרר ממגוון של רקמות, כולל לויקוציטים משופעלים, פיברובלסטים, מונוציטים, מקרופאגים, תאי T, אדיפוציטים, תאי אנדותל, וכן על ידי תאי סרטן אחדים [מקור]. למעשה, קולטן ללפטין (Ob-R) מראה הומולוגיה של רצף למרכיבים ביולוגיים ממשפחת קולטני ציטוקינים מסוג I (gp130) [מקור] הכוללת את הקולטן ל-IL-6, גורם מעכב לויקוציטים (LIF) ואת גורם מגרה מושבה גרנולוציטים (G-CSF). יתר על כן, הוכח כי הקולטן ללפטין (Ob-R) הוא בעל יכולות איתות של קולטני ציטוקינים מסוג IL-6 [מקור], שמפעילים מסלולי איתות של JAK-STAT – מסלול האיתות JAK-STAT הוא שרשרת של אינטראקציות בין חלבונים בתא. מסלול זה מעורב בתהליכים כמו חסינות, חלוקת תאים, מוות תאים ויצירת גידול. המסלול מתקשר למידע שמגיע מאותות כימיים מחוץ לתא לגרעין התא, וכתוצאה מכך מתרחשת הפעלה של גנים בתהליך של שעתוק., PI3K הם משפחה של אנזימים המעורבים בתפקודים תאיים כגון צמיחת תאים, שגשוג, התמיינות, תנועתיות, הישרדות וסחר תוך תאי, אשר בתורם מעורבים במחלת הסרטן. PI3Ks הם משפחה של אנזימים מתמירי אותות תוך תאיים. הם מסוגלים לזרחן את קבוצת ההידרוקסיל במיקום ה-3 של טבעת האינוזיטול של פוספטידילינוזיטול (PtdIns).[מקור] המסלול, עם האונקוגן PIK3CA וגן מדכא הגידול PTEN, שמעורב ברגישות של גידולים סרטניים לאינסולין ו-IGF1, ובהגבלת קלוריותו–MAPK – חלבון קינאז המופעל על ידי מיטוגן (MAPK או MAP kinase) הוא סוג של חלבון קינאז. חלבון ספציפי לחומצות האמינו סרין ותריונין (כלומר, חלבון קינאז ספציפי לסרין/תרונין). MAPKs מעורבים בהכוונת תגובות תאיות למערך מגוון של גירויים, כגון מיטוגנים, מתח אוסמוטי, הלם חום וציטוקינים מעודדי דלקת. הם מווסתים את תפקודי התא, לרבות שגשוג, ביטוי גנים, התמיינות, מיטוזה, הישרדות תאים ואפופטוזיס[מקור1, מקור2]. בהקשר לנושא האחרון, הוצע תפקיד ללפטין בוויסות החסינות המולדת [מקור1, מקור2]. ובהתאם לתפקיד זה של הלפטין המשפיע על מנגנוני התגובה החיסונית והגנת המארח, רמות הלפטין במחזור מוגברות בעקבות גירויים זיהומיים ודלקתיים כגון LPS, טרפנטין (turpentine)וציטוקינים (cytokines) [מקור1, מקור2]. מצד שני, בניגוד לחברים אחרים במשפחת IL-6, לא ברור שלפטין עשוי לגרום לביטוי של חלבונים בשלב אקוטי [מקור1, מקור2].

לפטין ממלא תפקיד בחסינות מולדת ונרכשת. רמות הלפטין עולות בצורה חריפה במהלך זיהום ודלקת. מחסור בפטין בעל משמעות גדולה לבריאותנו כי המחסור בלפטין מגביר את הרגישות לגירויים זיהומיים ודלקתיים. מחסור בלפטין קשור לחוסר ויסות של ייצור ציטוקינים. מחסור בפטין גורם גם לפגם בהמטופואזה. לפטין מווסת את התגובות של תאי T, ומקטב תאי Th לכיוון פנוטיפ Th1. רמות לפטין נמוכות המתרחשות במהלך רעב מתווכות את התפקוד הנוירואנדוקריני והחיסוני של הרעב [מקור].

תת תזונה פוגעת בתפקוד החיסוני, מפחיתה את העמידות לזיהומים.

[מקור].

רמות הלפטין יורדות במהירות עם תחילת הרעב, וזאת באופן לא פרופורציונלי לשינויים במסת רקמת השומן.

[מקור]

ירידה בלפטין המושרה על ידי רעב מגבירה את הרגישות לתמותה המושרה על ידי ליפופוליסכריד (LPS) ו-Tumor necrosis factor (TNF) [מקור]. נושא זה עולה ומשתקף מניסויים בחיות מעבדה, צום של 48 שעות מגביר את הרגישות ל-LPS. הפחתת הנפילה הזו של לפטין, אשר מקורה בצום על ידי מתן לפטין לימדה את החוקרים כי הרעב מעלה באופן ניכר את הרגישות ל-LPS, אך תוסף של לפטין מאזן אותו. למרות שצום מפחית את רמות הלפטין הבסיסיות, טיפול ב-LPS הראה שינוי באותה מידה שניכר בקרב בעלי חיים שהוזנו כראוי.

לפטין החזיר את תגובת הקורטיקוסטרון ל-LPS. רמות הגלוקוז בסרום ירדו בעכברים בצום ו-LPS גרמה לירידה נוספת. טיפול לפטין לא השפיע לא על הגלוקוז הבסיסי ולא על זה לאחר LPS. LPS גרמה לעלייה גדולה פי חמישה ב-TNF בסרום בעכברים בצום, שהוקהה על ידי תחליף לפטין. לעומת זאת, LPS גרמה לרמות נמוכות יותר של אינטרפרון-γ וללא הבדלים באינטרלויקין-1β בצום בהשוואה לבעלי חיים שניזונו; ללפטין לא הייתה השפעה על הציטוקינים האלה. יתר על כן, צום הגביר את הרגישות להשפעה הקטלנית של ה-TNF עצמו, שגם הוא התהפך על ידי טיפול בלפטין. לפיכך, נראה לחוקרים בשלב זה שלפטין מגן הן על ידי עיכוב השראת TNF על ידי LPS והן על ידי הפחתת רעילות TNF.

בשנת 2013 אושר ביפן (תחילה) שימוש בלפטין כתרופה. כיום אנלוגי לפטין היו להורמון מאושר לשימוש גם בארצות הברית לטיפול במחסור מולד של לפטין [מקור]. הוא מיועד לטיפול בהשמנת יתר ו/או מחסור בלפטין. במקרים אחדים נמצא שלפטין עשוי לשמש לסוכרת והיפר-טריגליצרידמיה [מקור].

נשארו לך שאלות 

אשמח להשיב על כל שאלה 

לטופס פנייה ישירה אל ירון מרגולין – נא להקליק – כאן  

בבקשה לא להתקשר משום שזה פשוט לא מאפשר לי לעבוד – אנא השתמשו באמצעים שלפניכם –

למען הסר ספק, חובת התייעצות עם רופא (המכיר לפרטים את מצבו הבריאותי הכללי של כל מטופל או שלך) לפני שימוש בכל תכשיר, מאכל, תמצית או ביצוע כל תרגיל. ירון מרגולין הוא רקדן ומבית המחול שלו בירושלים פרצה התורה כאשר נחשפה שיטת המחול שלו כבעלת יכולת מדהימה, באמצע שנות ה – 80 לרפא סרטן. המידע באתר של ירון מרגולין או באתר "לחיצות ההחלמה" (בפיסבוק או MARGOLINMETHOD.COM ), במאמר הנ"ל ובמאמרים של ירון מרגולין הם חומר למחשבה – פילוסופיה לא המלצה ולא הנחייה לציבור להשתמש או לחדול מלהשתמש בתרופות – אין במידע באתר זה או בכל אחד מהמאמרים תחליף להיוועצות עם מומחה מוכר המכיר לפרטים את מצבו הבריאותי הכללי שלך ושל משפחתך. מומלץ תמיד להתייעץ עם רופא מוסמך או רוקח בכל הנוגע בכאב, הרגשה רעה או למטרות ואופן השימוש, במזונות, משחות, תמציות ואפילו בתרגילים, או בתכשירים אחרים שנזכרים כאן.

מאמרים אחרונים

• חילוף חומרים אנרגטי, איזון רקמת השומן ובקרת תיאבון – על כוחו של הורמון לפטין
• מלטונין הוכח שהורמון השינה נוגד חמצון רב עוצמה ויעיל כתרופה בקרב חולי כליה
• מיטוכונדריה – במיטוכונדריון מתחילה מחלת הכליות
• התקף לב / אירוע לבבי בעקבות מחלת כליות – מסלול איתות שמגן על הלב בשם "VEGFA" משתבש בגלל מחלת כליות כרונית.
• סמנים ביולוגיים (Novel Biomarkers) ובדיקת כליות מוקדמת ככל האפשר – מצילה חיים
• אבחון מוקדם של תפקוד הכליות מאפשר אריכות חיים.
• חומוס מזין, מרגיע ונוגד חרדות – מתכונים
• חרדה וצ'יפס
• רוצה להחלים מאי ספיקת כליות – יש להגיע לטיפול מחלים כליות מהר ככל האפשר
• הצלבת איברים – הדרך להחלמה ממחלת כליות קשה מאוד
• רוצה להחלים ללא תרופות ממחלת מחלת כליות נפרופתיה אימונוגלובולין איי?
• ממצאים חדשניים למקור הגאוט
• צרבת כרונית – רוצה להחלים ללא תרופות?
• יתר שומנים בדם היפרליפידמיה – חשש לצורך בצנתור
• מהי תסמונת מטבולית (MetS)?
• חדשות הרפואה – חוקרים יצרו דרך לזהות את סרטן הלבלב (PC) וגם את התפתחותו של סרטן הערמונית באמצעות בדיקת שתן, בדיקה שיכולה לסייע בגילוי מוקדם.
• מחסור ביוד, חוסר סלניום או עודף פלואור במים גם דמימה בשרירים שנצמדים לעצם הלשון עלולים להוביל לתת פעילות של בלוטת התריס (תירואיד)
• מסלול איתות חדש במוח שמווסת אכילה מופרזת
• דיכאון וחרדה בקרב חולי כליות
• עורקים גמישים – הסוד והדרך לזכייה בבריאות מחדש
• יש פתרון כולל לבעיות הקשורות לדימוי עצמי, חוסר בטחון וערך עצמי נמוך – דופמין
• שיחות ההחלמה ושיחות בין ידידים – על ההבדלים ביניהן
• משחה צהובה – לכאבי שרירים – משחת הפלא להפחתת כאבים
•  לסדרת מאמרי – מבוא לתורת הגוף-נפש המודרנית – חלק א
• הפסיכולוגיה הטיפולית וההוליסטית – תולדות הפסיכותרפיה
• הגיל השלישי, תאוותיה של הזיקנה – ואיך להתבגר יפה, טוב ובריא
• בני-על – האם יש גבול ביולוגי למספר השנים שאדם יכול לחיות?
• כל מה שאתה צריך לדעת על מיקרו-תזונה – ויטמינים ומינרלים
•   הפרעה אנדוקרינית
• חרדה
• מגילת רות האלמנה שיצאה ממרחב הנוחות
• איך מורידים לחץ וחרדות באופן טבעי? התמודדות עם סטרס ולחץ נפשי
• טיפול נפשי ללא תרופות – חרדות, פחדים וייאוש – תסמינים שיש להם פתרון טבעי, מדויק ומהיר
• מסלול ההתפתחות הנורמטיבי בחיי אדם ודמימותיו בטבלה – סדרת מאמרים.
• למה אני לא מצליח להתמיד – והסוכר
• על ההזנחה –
• גמישות היא מצב נפשי – אתגר בזרימה ושינוי –  אני מבקש להתגמש
• חזרה לבסיס – עקרונות צירופי המזון
• ניתוק רגשי – על הקורוציונה
• די לכאב
• ראיית המעמקים – כניסה לטרקלין או על החיים האמתיים.
• התודעה השלילית
• ביקורת מבזה
• איך לצאת ממצבי תקיעות בחיים – שיטת שלוש השאלות בגובה העיניים
• נמאס לי מהחיים מה עושים
• על היכולת להשתקם, לקום מאבק הדרך ומכאב הפרידה
• ירקות ירוקי עלים לרוב טובים לבריאותנו, לפעמים הם לא – רוצה לדעת מתי כדאי לצרוך עלים ירוקים?
• תרופות ללחץ דם גבוהה נמצאו כקשורות לסיכון מוגבר לסכיזופרניה
•  מדד חדש לבריאותך – ביטול האסרוסקלרוזים
• לראשונה, מדענים הצליחו לתרגם לטקסט את הפעילות המוחית של אדם עם שיתוק שאינו מסוגל לדבר.
• רוצה להחלים בצורה פשוטה ביותר, ללא תרופות ממחסור בטסטוסטרון או מירידה במדד ה SHBG ?
• אוראה – למה האוראה מוגברת ומופחת בדם Urea
• טיפולים מבוססי רירית לזיהומים נגיפיים וחיידקיים
• מחסור בברזל
• קרום התא – הממברנה והדלקת הכרונית
• מחלת שינוי מינימלי Minimal Changes Disease מינימל צ'יינג'
• מה היא בדיקת D-dimer
• חלב לקוליטיס כיבית: כל מה שחשוב לדעת
• המפריעון Vaxinia – CF33 בפעם הראשונה הוזרק בניסוי קליני וירוס קוטל תאי סרטן.
• סטרס יכול לעתים גם לרפא – מחקר חדש על תאי המוח
• רככת היפופוספטמית (זרחן נמוך מהנורמה) – מחלת כליות כרונית – או הפרעת עצם מינרלית
• אי ספיקת כליות – הגורמים השכיחים ביותר ל-CKD הם סוכרת שנשלטת על ידי תרופות = שליטה גרועה בסוכרת ויתר לחץ דם שמטופל לכאורה על-ידי תרופות
• מחלת כליות פוליציסטית אוטוזומלית דומיננטית (ADPKD)
• גמילה מאלכוהול – תהליך קשה, תסמינים איומים
• הגל החדש של בדיקות דם בהחלט רוצה לייעל את הביצועים הספורטיביים שלך, לשפר את הרווחה הכללית ולהרחיב או להאריך את תוחלת החיים גם לסייע להחלמתך ללא תרופות ממחלות כרוניות
• מדללי דם טבעיים – חומרים אנטי-תרומבוטיים: נאטוקינאז, ויטמין E, פלפל קאיין, כורכום, קינמון, וספורט מאפשרים טיפול בנוזלי הדם ללא תרופות.
• סלניום Se התגלה כאנטי- אייג'ינג ומגן מפני מחלות כרוניות
• מהו אימון שלפוחית השתן?
• פסוריאזיס, האם הימנעות מגלוטן מסייעת לחולי הפסוריאזיס
• חלב לקוליטיס כיבית: כל מה שחשוב לדעת
• המפריעון Vaxinia – CF33 בפעם הראשונה הוזרק בניסוי קליני וירוס קוטל תאי סרטן.
• סטרס יכול לעתים גם לרפא – מחקר חדש על תאי המוח
• רככת היפופוספטמית (זרחן נמוך מהנורמה) – מחלת כליות כרונית – או הפרעת עצם מינרלית
• אי ספיקת כליות – הגורמים השכיחים ביותר ל-CKD הם סוכרת שנשלטת על ידי תרופות = שליטה גרועה בסוכרת ויתר לחץ דם שמטופל לכאורה על-ידי תרופות
• מחלת כליות פוליציסטית אוטוזומלית דומיננטית (ADPKD)
• גמילה מאלכוהול – תהליך קשה, תסמינים איומים
• הגל החדש של בדיקות דם בהחלט רוצה לייעל את הביצועים הספורטיביים שלך, לשפר את הרווחה הכללית ולהרחיב או להאריך את תוחלת החיים גם לסייע להחלמתך ללא תרופות ממחלות כרוניות
• מדללי דם טבעיים – חומרים אנטי-תרומבוטיים: נאטוקינאז, ויטמין E, פלפל קאיין, כורכום, קינמון, וספורט מאפשרים טיפול בנוזלי הדם ללא תרופות.
• על הנקמה – פנטזיות נקמה לאחר חווית אירועים טראומטיים
• מסלול ההתפתחות הנורמטיבי בחיי אדם ודמימותיו בטבלה. עמוד 18
• מסלול ההתפתחות הנורמטיבי בחיי אדם ודמימותיו בטבלה. עמוד 17
• המפריעון Vaxinia – CF33 בפעם הראשונה הוזרק בניסוי קליני וירוס קוטל תאי סרטן.
• סטרס יכול לעתים גם לרפא – מחקר חדש על תאי המוח
• אי ספיקת כליות – הגורמים השכיחים ביותר ל-CKD הם סוכרת שנשלטת על ידי תרופות = שליטה גרועה בסוכרת ויתר לחץ דם שמטופל לכאורה על-ידי תרופות
• גאוט הוא לא רק יתר פורין – החיים עם גאוט תלוי גיל ומין – האם אפשר לנצח גאוט בלי לבלוע הורמוני מין?
• גלוטתיון כל האמת
•  תרופות הרגעה שמשאירות אותך רעב וחרד – ציפּרָלֵקס, פּרוֹזַק, פלואוקסטין
• גלוטמין (Gln) -המגן הגדול על בריאות האדם – כל מה שחשוב לדעת
• פיקנוגנול – כל האמת על רפואת עץ האורן והכנת התה ממחטיו
• תחמוצת החנקן (NO) כיווץ תאי האנדותל, מחלות כרוניות קשות – ודרכי ריפוי חדשות
• מחשבון מדידה והערכת קצב הסינון הגלומרולרי (GFR) אשר מבוסס על קריאטינין, נתוני גוף, גיל, גזע ומין.
• אומגה 3 צמחית (שמן חרדל, שמן מרווה מרושתת) עולה על צורות אחרות של אומגה 3 ויש והן לבדן תורמות לבריאות בעוד האחרות עלולות להזיק יותר משלהועיל לך
• התכנית לשיקום הכליות פרק ז' – עקרונות הטיפול
• התכנית לשיקום הכליות פרק ו' – התבוננו אל מדד האוראה
• התכנית לשיקום הכליות פרק ה' תנגודת לאינסולין
• התכנית לשיקום הכליות פרק ד'
• התכנית לשיקום הכליות פרק ג
• התכנית לשיקום הכליות פרק ב
• התכנית לשיקום הכליות – פרק א'
• אכל נקי
• אי ספיקת כליות – טיפול ללא תרופות
• על ההשפעה האיומה של חלבון מן החי על הכליות
• אילוף הכליות הסוררות
• גודש נוזלים בריאות – בקרב חולי כליה
• עשרת המזונות הבריאים ביותר לחולי כלייה – קמח קליפת רימונים (PPF) .9
• הגיל השלישי, תאוותיה של הזיקנה – ואיך להתבגר יפה, טוב ובריא
• רוצה להחלים בצורה פשוטה ביותר, ללא תרופות ממחסור בטסטוסטרון או מירידה במדד ה SHBG ?
• רעלים אורמיים מקדמים דיאליזה – הוכח לאחרונה שרעלנים אורמיים קשורים למיקרוביוטה של המעי הגס – איך להחלים ללא תרופות ולהימנע מדיאליזה.
• רככת היפופוספטמית (זרחן נמוך מהנורמה) – מחלת כליות כרונית – או הפרעת עצם מינרלית.
• גודש נוזלים בריאות – בקרב חולי כליה
• דלקת כליות אינטרסטיציאלית – השתמשו במי שעורה
• יתר לחץ דם – שינוי פרדיגמה וגישות חדשות – לחץ דם גבוה וטיפול טבעי ללא תרופות לאחר שטיפול תרופתי נערץ כשל
• הומוציסטאין, ויטמינים ומניעת מחלות כלי דם
• פרפור פרוזדורים (A-fib) יכול להפסיק מעצמו.
• טיפול בכאב עם אופיואידים גורר אותך לצרות צרורות למשל עצירות איומה. מה לעשות?
• גאוט הוא לא רק יתר פורין – החיים עם גאוט תלוי גיל ומין – האם אפשר לנצח גאוט בלי לבלוע הורמוני מין?
•  חומצה אלפא לינולנית משפרת את תוחלת החיים – צריכה גבוהה של חומצות שומן מצמחים נחשפה כגורם שמאריך את החיים.
• תובנות חדשות אי-ספיקת כליות תלויה במצבו של ציר FGF23-Klotho
• Tsamba שתי כוסות גרגרי שעורה דגנים מלאים, רצוי אורגניים – מתכון צ'מפה למבקשים להחלים מאי ספיקת כליות
• פאראצטמול (PARACETAMOL) גם פרצטמול או אצטאמינופן (Acetaminophen) – הידוע גם בשם אקמול, רוקסט ודקסמול עלול לפגוע בכליות ובכבד ואסור לשימוש לחולי כליה
• מקצבים בעולם החי – שעון ביולוגי בתאי הגוף
• מעגל המוזר – התפתחות ה"אני" בשנה התשיעית לחייו

כיצד להציל את בלוטת התריס ולהשיג בריאות, על תהליכים כימיים בגוף שמפרקים את מה שאנחנו אוכלים היטב ומאפשרים לגוף ליצור אנרגיה שמולידה חיוניות מדהימה.

כל תא בגוף צריך את ההורמון שבלוטת התריס מפרישה, וכל הפרעה בפעילות שלה – יתר או תת פעילות – משפיעה השפעה לא קטנה על התפקוד של הגוף". (ד"ר נדאל מוהנא, מנהל המערך לכירורגיית אף, אוזן גרון וניתוחי ראש צוואר בבית החולים איכילוב).

"כל תא בגוף צריך את ההורמון הזה, הוא כמו דוושת בנזין בשבילנו – הוא מפעיל את התאים בתוך הגוף, הוא אחראי על ויסות מטבוליזם בתוך הגוף".

אם הבלוטה ביתר פעילות, האיזון של בלוטת התריס הרבה יותר קשה, צריך ליצר תהליכים כימיים בגוף, להעניק לגוף הורמון שמדכא את פעילות הבלוטה, ולא תמיד מצליחים בכך. "לפעמים עושים ניתוח לכריתה של הבלוטה בגלל יתר פעילות, אם לא מצליחים להשתלט על הפעילות שלה", אמר ד"ר מוהנא [מקור].

יותר ויותר אנשים שומעים שבלוטת התריס שלהם אשמה בעייפות, עלייה במשקל, ערפל מוחי, בעיות זיכרון, כאבים, עקצוצים וחוסר תחושה, נדודי שינה, נשירת שיער, גלי חום, רגישות לקור, עצירות, נפיחות, חרדה, דיכאון, דפיקות לב, אובדן החשק המיני, רעד בידיים, רגליים חסרות מנוחה גם עור – יבש ומחוספס וקשקשת שמכסה את העור, ציפורניים – דקות ושבירות המתאפיינות בחריצים אלכסוניים גם בבצקת היקפית (במבוגרים). כדי להציל את בלוטת התריס ולהשיג בריאות וחיוניות מרבית כדאי להוסיף מזונות מומלצים המכילים יוד לתפריט – רצוי להרבות באכילת אצות ים כמו וואקמה , קלפ, נורי, קומבו ודגי ים לצד מנת סלניום קטנה (2 אגוזי ברזיל ליום) ולהימנע ממזונות שמחבלים בעבודתה.

לפני שאתם רצים לבצע ניתוח קראו את הפרק שמדבר על כך שהבעיה יכולה להיות דמימה בשריר קטן בקדמת הצוואר שהתכווץ בכיווץ כרוני. לא יועיל שום ניתוח אם לא תשוחרר הדמימה מהשריר בטכניקה של "לחיצות ההחלמה".

מחסור ביוד, חוסר סלניום או עודף פלואור במים עלולים להוביל לתת פעילות של בלוטת התריס – היפותירואידיזם (כאשר בלוטת התריס שלך לא מייצרת מספיק הורמונים (Hypothyroidism) הוספה של יוד (אצות, מלח ים) וסלניום (2 אגוזי ברזיל) יכולים לשנות את מצבך כי הם מזון כתרופה לאיזון בלוטת התריס ברוב המקרים.

עודף הורמונים מבלוטת התריס מגביר את חילוף החומרים ויכול לגרום לירידה במשקל, הזעה ודופק מהיר. נושא זה יכול גם להשפיע על לחץ דם גבוה, עור חם ולח, סבל מחם, (גם כשאחרים לא חושבים שחם), רעד של היד, מצב הרוח, הריכוז, ולייצר עצבנות, וחרדה. בעיות בליעה נקשרות גם עם תסמינים של הגדלת בלוטת התריס, אבל גם בדמימית השרירים הסמוכים לה כגון Sternohyoid muscle שריר בלוטת התריס. כאשר מצב של עודף הורמונים מבלוטת התריס מתרחש אצל תינוקות, הוא מסוכן ועלול לגרום לעיכוב התפתחותי.

מיקום הבלוטה

מקורה של בלוטת התריס (תירואיד)  בחלק האחורי של הלשון, אך בדרך כלל היא נודדת לקידמת הצוואר לפני הלידה. לפעמים היא לא מצליחה לנדוד כראוי וממוקמת גבוה בצוואר או אפילו בחלק האחורי של הלשון (תירואיד לשוני). תירואיד לשוני אמנם נדיר מאוד אבל הוא קיים. במקרים אחרים בלוטת התריס עלולה לנדוד רחוק יותר ואם היא נעצרת בחזה (גם מצב זה נדיר) היא בהחלט נדדה רחוק מדי [מקור]. בדרך כלל היא ממוקמת בסמוך לעור מתחת לפיקת הגרון. שני חצאי הבלוטה מחוברים בניהם ברקמה, דבר שמעניק לבלוטה צורה של עניבת פרפר [מקור].

תאי בלוטת התריס (תירואיד) הם התאים היחידים בגוף שיכולים לספוג יוד. תאים אלה משלבים יוד וחומצת האמינו טירוזין ליצירת T3 ו-T4.

[מקור1, מקור2].

כל תא בגוף תלוי בהורמוני בלוטת התריס לוויסות חילוף החומרים שלו וייצירת אנרגיה לתפקודו.

בלוטת תריס תקינה מייצרת כ-80% הורמונים מסוג T4 וכ-20% T3, כאשר, להורמון –T3 השפעה של בערך פי ארבעה מלהורמון T4.
היפותלמוס, בתפקיד השומר הגדול, מפריש TRH, ,יותרת המוח (Pituitary Gland) בתפקיד המנכ"ל או המנצח הגדול, מפרישה TSH [מקור1, מקור2, מקור3, מקור4], בלוטת התריס מפרישה T3 ו-T4 כולם הורמונים – מיצרי תהליכים כימיים בגוף, להעניק ולאפשר הפעלה בריאה ומיטבית לגוף [מקור].

היפותלמוס מפריש TRH, יותרת המוח (Pituitary Gland) מפרישה TSH, בלוטת התריס מפרישה T3 ו-T4 כולם הורמונים – מיצרי תהליכים כימיים בגוף, להעניק ולאפשר הפעלה בריאה ומיטבית לגוף.

היפותלמוס מפריש TRH, יותרת המוח (Pituitary Gland) מפרישה TSH, בלוטת התריס מפרישה T3 ו-T4 כולם הורמונים – מיצרי תהליכים כימיים בגוף, להעניק ולאפשר הפעלה בריאה ומיטבית לגוף.

בלוטת יותרת המח! – המאסטרו

יש הרואים בה מנצח דגול על תזמורת משום שבלי תפקוד מלא של בלוטת יותרת המח גוף האדם אינו מסוגל להתקיים אפילו רגע אחד. מערכות רבות בגופנו נשלטות בידי הורמונים. כדי לגדול, לשלוט ברמת הסידן (קלציום) שבדמנו או להפעיל את כל הפונקציות של איברי המין, נדרש הגוף למערכת משוכללת להפליא של שליחים כימיים הקרויים 'הורמונים'. ההורמונים מופרשים ממוקדי יצור המכונים 'בלוטות'. יש בגוף שש מערכות עיקריות של בלוטות ועל מרביתם מנצחת בלוטת יותרת המח. בלוטה זו היא המנצח היעיל והאחראי על כל פעולות הגוף. גם בלוטת התריס נשלטת על-ידי ​​בלוטת יותרת המוח. בלוטה קטנה בגודל של בוטן או אפון בבסיס המוח (ראו באיור למעלה) חלקה הגדול מים, היא אחד האיברים המורכבים והחשובים ביותר בגוף האדם. 

​​בלוטת יותרת המוח (Pituitary Gland) מחוברת למח הרגשי לחלק הקרוי 'היפותלמוס' ומשתלשלת ממנו בדומה לפרי הדובדבן המחובר לגבעול זעיר. דובדבן זה, האפון מוגן היטב בתוך קופסת הגולגולת, כיאה לאבר חשוב ביותר וממקומו שם הוא מחולל את מעשיו הנערצים שאחד מהם גדילתו של ילד. קצב הצמיחה של הילדים נשלט בידי הורמון בשם 'סומטוטרופין' המיוצר בחלק הקדמי של בלוטת יותרת המח. ההורמון הזה מווסת את קצב הצמיחה של כמעט כל הרקמות והעצמות שבגוף שלנו. שנאמר מנצח "המאסטרו".

אחד התפקידים החשובים של בלוטת יותרת המח הוא לשלוט בפעילותם של כל יתר הבלוטות בגוף על מנת להבטיח רמה נאותה של פעילות הורמונאלית. לדוגמא, אין שני אנשים שיש להם רמת אנרגיה זהה. אדם אחד עשוי להיות נמרץ מאד וזריז, כשהאחר מתמהמה ונע בצורה איטית ו"כבדה". ההבדלים הללו נגרמים עקב שינוים בפעילותה של בלוטות התריס (תירואיד) השולטות בקצב חלוף החומרים בגוף. בלוטות התריס מייצרות הורמון שנקרא תירוקסין (T3, T4). הורמון זה מכיל יוד שנחוץ לכל תא בגוף. אם בלוטת התריס אינה פועלת כהלכה נוצר מחסור בכמות ההורמון החשוב הזה. בלוטת יותרת המח, כמנצח-המאסטרו, נכנסת מיד לתמונה, ומייצרת הורמון בשם תירותרופין שמגיע בזריזות אל בלוטת התריס (תירואיד) באמצעות זרם הדם וממריץ אותה לעבוד חזק יותר. 

מתח נפשי, סטרס

כל השתבשות שהיא בבלוטת יותרת המוח לרוב היא תוצאה של מתחים נפשיים, מצבים מאתגרים, עצבים וחיים קשים עם סבל, בעיקר סבל רגשי שמקורו בחיק המשפחה, ניהול קריירה ומחלות כשהבולטת בהן לחץ דם גבוה מאד. נושא נוסף שמפריע לפעילותה קשור בהתמכרות ותאוות. הקושי של אנשים לשלוט בדחפים שלהם, למרות השפעתם ההרסנית להם עצמם או לסביבתם, בגין תחרות, קינאה, תחושת אי שיכות, רדיפה אחר כבוד, רעב להישגים, תשוקה למתוק, לבשר, למלוח, לאלכוהול, לגעת, ליחסי מין, לכסף, להישג נטול מאמץ ובהעדר הישג או הצלחה הייאוש יכול לגבור על כל הישגי העבר שלהם ואז בלוטות יותרת המוח משתבשת. ואין עניין בדבר אחר למעט תיקון המצב הרגשי שיכול להחזיר קמעה את חלק מפעילויות הבלוטה הזו – הדבר העומד בפני הריפוי של בלוטת התריס הוא שקט והרפיה, כולל של שרירי הצוואר הקדמיים דוגמת שרירי האינפראהיואיד (infrahyoid):. שקט שייתן ויאפשר לאדם להחזיק מעמד, לא לקרוס לחלוטין ולאזן מחדש את הציר בלוטת יותרת המוח בלוטת התריס… בעזרת "לחיצות ההחלמה", טיפול מגע עדין ונעים שיחרר את העיוות, וגם יביא איזון למוח הרגשי נושא שאפשר ללמוד עליו עוד כאן.

בלוטת יותרת המוח מורכבת משתי אונות נפרדות: יותרת המוח הקדמית והאחורית. שתיהן מוסדרות נשלטות על ידי ההיפותלמוס. הוא האבא הפטריארכאלי של המנצח [מקור]. יותרת המוח הקדמית מייצרת הורמונים המשמשים בתהליך הרבייה כך למשל ההורמון lutinizing hormone (LH הורמון הצהבה אשר מעורר ייצור של זרע וטסטוסטרון בגברים או של ביצים, אסטרוגן, ופרוגסטרון בקרב הנשים מגיע מהאונה הקדמית. האונה הקדמית של יותרת המוח ( היפופיזה קדמית) גם מקיימת אינטראקציה עם בלוטת התריס על ידי ייצור הורמון מגרה בלוטת התריס התירוטרופין (TSH) [מקור]. התירוטרופין מופרש אל זרם הדם, במטרה להגיע לבלוטת התריס הממוקמת סביב קנה הנשימה, שם הוא מגרה שחרור של ההורמון T3,T4 [מקור].

הורמון בלוטת התריס (TH) קיים במחזור הדם המערכתי ולכן הוא אמור תמיד להשפיע על כל התאים בגוף באופן דומה. רוצה להגיד שאבר המטרה של ההורמונים – הוא כל תאי הגוף. שם הם שולטים בחילוף החומרים (המרה של חמצן וקלוריות לאנרגיה)

[מקור].

הורמון מגרה בלוטת התריס, הידוע גם בשם TSH, הוא הורמון גליקופרוטאין המיוצר על ידי בלוטת יותרת המוח הקדמית (באיור למעלה בירוק – מכונה גם היפופיזה קדמית). זהו הגירוי העיקרי לייצור הורמון בלוטת התריס על ידי בלוטת התריס. זה גם מפעיל השפעות גדילה על תאי פוליקולרי בלוטת התריס המובילים להגדלה של בלוטת התריס. ציר ההיפותלמוס-יותרת המוח מסדיר את שחרור TSH. באופן ספציפי, נוירונים בהיפותלמוס משחררים TRH, או הורמון משחרר בלוטת התריס, אשר מגרה את התירוטרופים של יותרת המוח הקדמית להפריש TSH. TSH, בתורו, מגרה תאי זקיק של בלוטת התריס לשחרר הורמוני בלוטת התריס בצורה של T3 או T4. Triiodothyronine, או T3, הוא הצורה הפעילה של הורמון בלוטת התריס. למרות שהוא מייצג רק 20% מההורמון המשוחרר, רוב ה-T3 מגיע מההמרה ההיקפית של T4 ל-T3. Tetraiodothyronine, המכונה גם תירוקסין או T4, מהווה יותר מ-80% מההורמון המופרש. כאשר הוא משתחרר למחזור הדם, הוא יוצר T3 בתהליך של דה-יוד. לאחר מכן T4 ו-T3 יכולים להפעיל משוב שלילי על יותרת המוח הקדמית עם רמות גבוהות של T3/T4 מפחיתות הפרשת TSH ורמות נמוכות של T3/T4 מגדילות את שחרור TSH [מקור].

רמות ההורמונים של בלוטת התריס (תירואיד) כפופות לוויסות פיזיולוגי במעברים ממצב שובע (בעת האכלה, ואחריה) למצב מורעב. כשהרעב מדכא במהירות את הרמות של T4 ו-T3

[מקור1, מקור2].

האבץ חיוני גם לתפקוד בלוטת התריס ומסייע לייצור TSH ו T3

אבץ – מינרל זה חשוב לבריאות העור (מיטיב עם מצבי אקנה) והשיער, כאשר מאגרי האבץ מתרוקנים, והם מתרוקנים בקרב לוגמי הקפה, גם אם למשל אתם נוטלים וקטור כתרופה ממסדית להורדת לחץ דם, גם פוסיד טרייטס ופרדיקס ואפילו תוספי סידן כולם וזו לא כל הרשימה מחסלים את מאגרי האבץ בגוף. וכשהאבץ יורד מטווח הנורמה קשה לקיים יחסי מין או לראות, לשמוע ולטעום מזון אבל זו רק ההתחלה כי האבץ מסייע לעיכול מיטבי, לתהליכי החלמה ממחלות מסוג המעי הרגיש, קרוהן ולתיקון פעילותה של בלוטת התריס (בעיקר בפעילות של תאי ה- Tׂ). האבץ מחזק את מערכת החיסון. הוא יכול להיקשר כבר באף או בפה לנגיף שמעורר הצטננות ולנטרל אותו. יוצא מכך ש

מניעת קפה מסייעת לתפקודה של בלוטת התריס

וכן מעבר לברומליין וקו אנזים Q10 עם פיקנוגינול במדד גבוה במקום להשתמש בתרופות להפחתת יתר לחץ דם – עוד על הפחתת לחץ דם – כאן. על האבץ והתרופות הטובות שמרוקנות אותו או שודדות אותו מהגוף – כאן.

אבץ ואשלגן מאפשרים להורמון בלוטת התריס להיכנס לתא שם הם מומרים לצורה הפעילה של T3.

האשלגן – Potassium – יתר פעילות בלוטת התריס (רמות גבוהות של הורמוני בלוטת התריס) מובילים לירידה ברמות האשלגן וזו לחולשת השרירים [מקור1, מקור2].

 המגנזיום שומר על הלבלב ובהעדרו לא ניתן להחלים מסוכרת או מירידה בתפקודה של בלוטת התריס.

סלניום, הוא מרכיב תזונתי חיוני נוסף לתפקודה של בלוטת התריס. הסלניום מגביר גם את המרת T4 ל- T3, מגן על הבלוטה מפני נזק ומשחק תפקיד חיוני בסינתזת הורמון בלוטת התריס. כדאי לדעת שמבין כל האיברים בלוטת התריס מכילה את הריכוז הגבוה ביותר של סלניום בגוף.

–בלוטת התריס (תירואיד) שעומד במרכז התמונה של מאמר זה, לוקחת חלק בציר ההיפותלמוס–יותרת המוח– בלוטת התריס [מקור], בלוטת יותרת הכליה (ההיפופיזה – Pituitary: ,שבלוטת יתרת המוח) באיור למעלה בירוק, – נמצא מעליה כשגזע ההיפופיזה מחבר (Stalk)- אותה להיפותלמוס. ההיפותלמוס שולט עליה ומווסת את פעילותה ע"י Hypothalamic hormone.

המקור האמבריולוגי (כלומר ע"פ המדע העוסק בהתפתחות העובר, מרגע הפריית הביצית ועד ללידה) של ההיפופיזה הקדמית הוא האקטודרם (האקטודרם מוליד בתהליכי ההתפתחות הראשונים של העובר את האפידרמיס, את הרכס העצבי ואת הרקמות האחרות שמאוחר יותר יהוו את מערכת העצבים.), וההיפופיזה האחורית התפתחה ישירות מההיפותלמוס. בלוטה זו בוחנת את המצב כפי שמתרחש בגוף האדם, למשל כמה יוד יש בדם, ומשדרת לבלוטת התריס מעין “דרישה” לכמות מסוימת של הורמונים, זאת באמצעות הורמון ה TSH [מקור1, מקור2, מקור3, מקור4]. ההורמון מגרה בלוטת התריס TSH מועצם מרגע שהוא נקשר לקולטן שלו על התירוטרופים -thyrotroph או Thyrotropes, TSH שהם תאים אנדוקריניים בהיפופיזה הקדמית אשר מייצרים את ההורמון מגרה בלוטת התריס (TSH) [מקור]. ההעצמה הזו מתרחשת בשל גליקוזילציה שהוא עובר – התהליך האנזימטי הקושר קבוצת סוכר למולקולה אחרת הופך אותו למולקולה בעלת עוצמה ביולוגית.

TSH פועל על קולטנים בבלוטת התריס – הוא מאותת (נותן פקודות) וקורא לבלוטת התריס להגביר או להפחית את הייצור ההורמונלי שלה (בלוטת התריס): מה שמכונה במאמרים אקדמאיים: מקדם סינתזה ושחרור של T4 ו-T3. כך ובזרם זה של מהלכים מתבצע אותו שימוש מפוקח ומבוקר (מווסת) באנרגיה שמאוחסנת בגוף על ידי כל תאי הגוף (הוא שמכונה: וויסות קצב חילוף החומרים הבסיסי, שהוזכר). בנוסף, פועלת כאן משפחה של אנזימים, אנזימי הדיודינאז (דיאודינאזות deiodinases). אנזימים אלו אחראים על המרת T4 ל-T3 נושא שיוסבר מייד. T3 שמוזכר הוא הגורם הפעיל. המרה זו מעלה את הפעילות של ההורמון ובהמשך היא גורמת להגברתו של הקצב המטבולי. בלוטת התריס מייצרת את שני ההורמונים העיקריים שלה מיוד. היוד מגיע אליה ממזונות שמקורם בים, ממלח שולחן ומלח ים. הגם שבלוטת התריס מייצרת באופן משמעותי יותר T4  (80%) בהשוואה ל-T3 (20%), T3 פעיל הרבה יותר מ- T4 ב- 300 אחוזים. T3 הוא ההורמון הפעיל שלמעשה משפיע על חילוף החומרים בגוף, בעוד T4 הוא צורת האחסון של הורמון בלוטת התריס (לפעמים מתואר כפרו-הורמון) בגוף. נחזור לאנזימי ההמרה לדיאודינאזות אלו שמעבירים את ה-T4 הפחות פעיל למצב פעלתני ה–T3. המצב הפעיל יותר מתקבל על ידי הסרה של מולקולת  יוד מ- T4  [מקור].

בנוסף לכך ומאחר שהקריאה מגיעה מהמוח הרגשי אנו ערים למעורבות רגשית במסר זה מכל מקום הורמון שמגרה את בלוטת התריס [thyroid-stimulating hormone (TSH)] מגיח מהמוח הרגשי וקורא לה להציף את הגוף בהורמונים, הנושא הרגשי מתחזק כי את המסר שלו הוא מעביר כפקודה "פעל" דרך בלוטת יותרת המוח שמכונה גם היפופיזה הקדמית, בלוטה שהיא חלק ממנגנון המשוב ששולט בבלוטת התריס ומושפעת ממצוקה רגשית, מתחושת ייאוש והפסד בתחרות. ההורמון הזה (TSH) הוא למעשה ההנחיה של בלוטת יותרת המוח לבלוטת התריס –

דמימה בשריר בלוטת התריס (תירואיד) והשרירים הסובבים אותה

אזור הצוואר הקדמי מורכב ממבנים רבים חיוניים אשר מגינים על תפקודם של האברים החיוניים לבריאותנו. העור הוא האיבר השטחי ביותר באזור זה, והוא מתפקד כמחסום למבנים הבסיסיים שנמצאים מתחתיו. השומן באזור הצוואר משמש כריפוד למבנים האלו. בצוואר מספר שרירים שתפקידם העיקרי הוא החזקת הצוואר וסיבוב הראש, נודע בהם ה-sternocleidomastoid muscle. יש לו תפקיד בסיבוב הראש ותפקיד הגנתי על כלי הדם בצוואר. באשר לשרירי הצוואר הקדמיים, הם מתבטאים בתנועות הראש והצוואר. אני מבקש למקד את תשומת הלב עתה אל השרירים באזור הצוואר הקדמי. אלו נחלקים לשרירים העל-היואידים (שמעל עצם הלשון ההיואיד) ולשרירי האינפראה, שמתחתיה, נראית בוידאו למטה. עצם היואיד -hyoid (עצם הלשון) תוחמת את השרירים הללו לקבוצה עליונה (העל-היואידים) וקבוצה התחתונה. התכווצות השרירים העל-היואידים היא שמרימה את עצם ההיואיד בעוד התכווצות שרירי ה-infrahyoid מונעת ממנה לנוע או מדכאה את עצם ההיואיד. שרירים אלו מתכווצים בשלבים השונים בעת הדיבור, בזמן של לעיסה ובליעה. גם השרירים העל–היואידים וגם השרירים האינפראהיואידים פועלים כמחסום להגנה על קנה הנשימה, בלוטת התריס והוושט וחלקם בדמימה שלפנינו (דמימת העדר השייכות והסבל האישי) – כיווץ כרוני שלהם עקב תזונה חסרה (יוד, סלניום) לחץ נפשי כולל במרחב האינטימי, בקריירה, וחרדות או תחושת אי שיכות גם אם אין לה ביסוס במציאות, משתקפים בכיווץ כרוני של אחד מהשרירים האלו. כיווץ זה לאורך זמן מוזנח בדרך כלל ומשפיע מצידו על תפקודה של בלוטת התריס בירידה בתפקוד בלוטת התריס, ובהמשך בעייפות ואי שקט לצד התקפי חרדה בלתי פתורים.

אחד השרירים המככבים בדמימת אי השייכות וייסורי האדם שמשפיעה על תפקודה של בלוטת התריס (לא הבלוטה מדוממת אלא השרירים שמשפיעים על תפקודה מקוממים, יוצאים ממרחב גמישותם ותפקודם) נמצאים בחוג שרירי האינפרהיואיד מדובר בשריר הסטרנוהיואיד, שידובר בו בהמשך. מילת השורש הראשונה של sternohyoid היא "sterno", מה שמשייך את השריר לעצם החזה בעוד מילת השורש האחרונה היא "hyoid", המתייחסת לעצם ההיואיד – היא עצם הלשון. שם שריר זה היא שמם של האזורים שמהם הוא מתחיל (תחל) ואליהם הוא מתחבר (אחז). באשר לפעולות של שריר sternohyoid, הוא תורם להחזקת עצם ה-hyoid ללא תנועה.

באזור קדמת הצוואר, נמצאת קבוצת שרירים עמוקה, שרירים די קטנים, בתחתית העצם הלשון (hyoid) היא שנקראת שרירי האינפרהיואיד (וידאו למטה). קבוצת שרירים זו מכילה את שריר האומוהיואיד, השריר הסטרנוהיואיד, שריר הסטרנוהיואיד שהוזכר לעיל, ואת שריר בלוטת התריס ( omohyoid, thyrohyoid, sternohyoid ו-sternohyoid). בשל המקורות (תחל) והקרבה שלהם לדרגת הצמדות שרירי האינפרהאייד מתפקדים כנזכר לעיל, כמדכאי תנועת עצם ההיואיד כשהם מתכווצים – בכיווצם היא מתקבעת. עצם היואיד מקובעת במהלך פתיחת הלסת לצורך דיבור, לעיסה ובליעה. שריר sternohyoid משתתף גם כתורם מינורי לתנועות הראש [מקור1, מקור2]. קבוצת שרירים זו תורמת גם להגנה על קנה הנשימה, הוושט, כלי הדם ובלוטת התריס. מסתבר שדמימה בשרירים אלו מפרה בסופו של דבר איזון רגשי אבל גם את שליחתם של רצף ההורמונים המיוצרים בבלוטת התריס לרחבי הגוף ואת ההמרה התקינה של T4 ל- T3 ול-"T3 הפוך"

שרירי בלוטת התריס – עצם הלשון

השריר בלוטת התריס-עצם הלשון (Thyrohyoid muscle) שריר שנמצא משני צידי הגרון ומתחיל "תחל" מהמשטח החיצוני של סחוס בלוטת התריס. סיומו של השריר בעצם הלשון (hyoid) – בthe greater cornu of the hyoid bone. עצב השדרה C1 מעצבב אותו. העצם אליה הוא חובר, הוזכרה לעיל, עצם הלשון והיא משמעותית לדמימה – היא דמוית פרסה וממוקמת במרכז החלק הקדמי-עליון של הצוואר, בין הסנטר לבלוטת התריס. במנוחה, היא נמצאת בין בסיס הלסת התחתונה לחוליה הצווארית השלישית. ה-hyoid מעוגן על ידי שרירים מהכיוון הקדמי, האחורי והתחתון, ומסייע בתנועת הלשון ובבליעה. כמו כן השריר הזה מסייע בהשמעת צליל. נושא זה ניכר כאחד הסימפטומים של הדמימה.

דמימה בשריר בלוטת התריס – עצם הלשון היא אחד הגורמים הנשכחים ביותר והיותר מוזנחים כשסימפטומים של חרדה, עייפות ואפילו רעד בידיים מופיעים ומדווחים לכאורה על ירידה בפעילותה של הבלוטה. לפעמים מבלבלים בינה ובין בלוטת תריס מוגדלת (זפק) שריר נוסף שמככב בדמימה ומוציא את הבלוטה מתפקוד, לכאורה גם כשהיא תקינה – The sternothyroid muscle, or sternothyroideus מופיע בוידאו למטה. שריר הסטרנוהיואיד (the sternohyoid) הוא שריר דמוי רצועה המצוי במשולש השרירי של הצוואר [מקור].

בלוטת התריס נובעת מהמשטח האחורי של ידית עצם החזה (Manubrium sterni) המנובריום של עצם החזה, ושריר בלוטת התריס מתחיל כאן במשטח הגב של המנובריום. מתחת למקור של שריר the sternohyoid [מקור]. היוצא מקצה הסחוס של הצלע הראשונה. הוא ממשיך מנקודת האחז בקו אלכסוני מתחת לעצם הלשון על הלמינה של סחוס של בלוטת התריס. הוא נמצא במגע הדוק עם השריר שהוזכר למעלה שריר בלוטת התריס-עצם הלשון (Thyrohyoid muscle) – בחלק התחתון של הצוואר, אך מתפצל במקצת ככל שהוא עולה. מדי פעם הוא חוצה אותו.

שרירי האינפראהיואיד (infrahyoid): omohyoid, thyrohyoid, sternohyoid ו-sternohyoid. הם קבוצה של ארבעה שרירים שנמצאים מתחת לעצם ההיאאיד (hyoid) עצם הלשון (שריר האומוהיואיד, השריר הסטרנוהיואיד, שריר עצם התריס ושריר בלוטת התריס). הם מחוברים לעצם החזה, הגרון ושכמה. וממלאים תפקיד פעיל בבליעה ובתנועת הגרון. נושא זה ניכר בדמימה כקשיי בליעה [מקור].

מאחר ורפואת הממסד לא מכירה דרך לזהות כיווץ שרירים כרוני כמו שמתרחש בדמימת שריר בלוטת התריס – עצם הלשון לא מתאפשר לה לאזן את מצב ההורמונים על-ידי "לחיצות ההחלמה" במספר פגישות מצומצם ולהביא מזור לחולה. פריצת הדמימה בשריר בלוטת התריס – עצם הלשון או בשריר עצם התריס ושריר בלוטת התריס, למשל, כרגע היא בן הפתרונות הפשוטים ביותר, המדויקים והמהירים ביותר כאשר הורמונים של בלוטת התריס יוצאים מאיזון והבדיקות נראות תקינות.

הטיפול במצב זה בטכניקות ל"פריצת דמימה אישית" פשוט, טבעי מדוייק וללא תרופות.

על דרכי הטיפול בשיטת לחיצות ההחלמה, שייסדתי בבית המחול שלי, להגמשה מהירה של הרקדנים תוכלו לראות וללמוד עוד כאן – וכן בוידאו שנמצא למעלה.

כמה יוד לקחת ממחזור הדם וכמה הורמונים (T3 ו T4) לייצר ולהעביר למערכות הגוף.

ההורמונים האלו הם כימיקלים שעוזרים לשלוט על רבים מתפקודי הגוף שלנו:.

הם יכולים להשפיע על כמה מהר הלב שלנו פועם, כמה עמוק ננשום, והאם נעלה או נרד במשקל. הם יכולים גם לעזור לשלוט על טמפרטורת הגוף שלנו, רמות הכולסטרול ומחזורי הווסת של נשים גם על היכולת המינית שלנו ואפילו על הפוריות שלנו.

בקרה על הפרשת הורמונים.

Feedback control – הבקרה על ההפרשה ההורמונלית מתבצעת ע"י משוב (שלילי או חיובי), שמושפע מרמות ההורמונים השונים בגוף. לדוגמא, הסרת בלוטת המגן בניתוח תביא לירידה ברמת ההורמון טירוקסין (שמופרש ע"י בלוטת המגן), ולכן תתרחש עלייה ברמת ה TSH המופרש ע"י ההיפופיזה ב"מטרה" להגביר את פעילות בלוטת המגן. ההורמון הזה (TSH) מורכב משתי תת-יחידות, α ו-β. שתת-יחידות α ו-β נוצרות באופן בלתי תלוי, ומתחברות זו לזו ממש לפני הפרשת ההורמון TSH מבלוטת יותרת המוח. הקולטן ל-TSH ממוקם בעיקר בתאים הפוליקולאריים של בלוטת התריס, כאשר מתרחש גירוי בבלוטת התריס הקולטן שנמצא בה מגביר את הייצור ואת ההפרשה T3 ו-T4 [מקור]. T4 ו-T3, הם שני הורמונים מעורבים (כידוע) במהלכים מטבוליים רבים בגוף. יוצא מכך שהפעילות המטבולית של הגוף, כולל ייצור האנרגיה שלו נקשרים בפעילות של בלוטת התריס שמווסתת בעיקר על ידי ריכוז הורמון הגליקופרוטאין של יותרת המוח [מקור]. בהיעדר תפקוד בלוטת יותרת המוח או בלוטת התריס (שהוסרה בניתוח או מבוטלת בשל דמימהנבשרירים שנקשרים לעצם הלשון), נוצרת תת פעילות של בלוטת התריס ומערכת ייצור האנרגיה בגוף משתבשת [מקור]. וכתוצאה מכך נחשפים לכאב בשרירים ובשלד, לחרדות, רעד בידיים, ותשישות כללית גם לפיברומיאלגיה.

כאשר רמות ה TSH גבוהות – המשמעות היא שישנה דרישה גבוהה להורמונים של בלוטת התריס. מצב כזה יוביל ל”תת פעילות של בלוטת התריס“ כלומר בלוטת התריס תייצר מספיק הורמונים..

מחסור ביוד – יביא את הגוף להאטה של קצב חילוף החומרים בגוף,

כלומר כל התהליכים הכימיים בגוף שמפרקים את מה שאנחנו אוכלים כדי ליצור אנרגיה מואטים. נוצר בגוף מחסור שעשוי להוביל לעייפות, עלייה במשקל (גם כאשר התזונה לא השתנתה), נשירת שיער, יובש בעור, אי סבילות לקור, דיכאון, ייתכנו בעיות פוריות ואף נפיחות בצוואר וקשיי בליעה [מקור].

כאשר ה TSH נמוך הבלוטה שבצוואר מתעלמת למעשה מהעובדה שאין צורך בייצור הורמונים אבל היא ממשיכה לדרוש ממנה לייצר עוד. מצב כזה הינו מצב של “יתר פעילות של בלוטת התריס“. מה הגורמים לTSH נמוך/ יתר פעילות של בלוטת התריס:

צריכה עודפת של יוד

גידולים על הבלוטה המשבשים את פעילותה. נושא זה בא לידי ביטוי בקצב חילוף חומרים בגוף מואץ, ערנות יתר, חילוף חומרים מוגבר, ירידה במשקל (גם ללא שינוי תזונתי), דופק מהיר, עיניים בולטות, נדודי שינה, הזעת יתר.

תפקידה של בלוטת התריס הוא לייצר את הורמוני בלוטת התריס T3 (תתריודוטירונין) ו-T4 (תירוקסין), המווסתים את שעתוק (טרנסקריפציה) הגנים בכל הגוף. התהליך המייצר את תוצרי הגנים. תוצר גן יכול להיות פעיל כמולוקולת RNA, או לעבור תהליכים נוספים שיהפכו אותו לחלבון.

הורמון נוסף שבלוטת התריס מייצרת הוא הקלציטונין, שלו תפקיד חשוב במשק הסידן.

הקלציטונין מווסת את רמת הסידן בדם, על ידי מניעת שחרור סידן ממאגריו בעצמות (עליית רמת הסידן בדם מהווה גירוי להפרשת הקלציטונין)

בדרך כלל ויסות תפקוד בלוטת התריס אצל אנשים בריאים נקבע במידה רבה על ידי הגורמים המווסתים את הסינתזה וההפרשה של TSHמבלוטת יותרת המוח הקדמית [מקור1, מקור2]. כאשר רמתו של ה – TSH המופרש מבלוטת הפרשה עולה, כך מדוכאת הפרשת ההורמונים המשתחררים מההיפתלמוס ומההיפופיזה (ולהיפך). זאת אומרת, ש

ככל שמופרש לדם יותר הורמון TSH, מבלוטת יותרת המוח הקדמית, כך מופרשים לדם פחות הורמוני בלוטת התריס T3  ו- T4.  

T3 מכיל שלוש מולקולות של יוד ו T4 מכיל 4 מולקולות של יוד. T3 הוא ההורמון הפעיל שלמעשה משפיע על חילוף החומרים בגוף, בעוד T4 הוא צורת האחסון של הורמון בלוטת התריס (לפעמים מתואר כפרו-הורמון). שני ההורמונים נמצאים בנסיוב (זרם הדם) הם קשורים לנשאי החלבון שלהם או שהם נמצאים במצבם החופשי (לא קשורים). ההורמון היחיד שיש לו השפעה על חילוף החומרים הוא ההורמון החופשי [מקור]. 

השפעת הרעב

הורמון מגרה בלוטת התריס, ה TSH, הוא הורמון גליקופרוטאין המיוצר על ידי בלוטת יותרת המוח הקדמית [מקור]. ההיפותלמוס (החלק המרכזי של המוח הרגשי אשר ממוקם במוח) חווה את המתרחש בנושא ההזנה והרעב בגוף ומסדיר את רמות ההורמונים של בלוטת התריס בהתאם לקליטתו את הרעב על ידי השפעתו על ההיפופיזה הקידמית – בלוטת יותרת המוח. בהתאם לממצאיו, נוירונים בהיפותלמוס משחררים TRH (הורמון משחרר תירוטרופין – thyrotropin Releasing Hormone), וכאשר רמתו של ה – TSH המופרש מבלוטת הפרשה ביותרת המוח (המנצח) עולה, כך מופרשים לדם פחות הורמוני בלוטת התריס T3 ו- T4. ירידה ברמות הורמון בלוטת התריס אמורה להפחית את קצב חילוף החומרים הבסיסי ובהמשך גם את השימוש ההכרחי במאגרי האנרגיה בגוף. הפעילות הכללית מתמתנת וכשמדובר בבעלי חיים המבקשים לשרוד ולהתחבא מפני איום מצב זה מציל את חייהם.

היפותלמוס מפריש TRH, יותרת המוח (Pituitary Gland) מפרישה TSH, בלוטת התריס מפרישה T3 ו-T4 כולם הורמונים – מיצרי תהליכים כימיים בגוף, להעניק ולאפשר הפעלה בריאה ומיטבית לגוף.

ה-  TRH (היפותלמוס) מסונתז כחלבון טרום-פרו-TRH גדול, a large pre-pro–TRH protein, אשר מופרש בהשפעת הגן TRH, גן זה ממוקם על כרומוזום 3, בהיפותלמוס וכן בכמה רקמות נוספות בגוף, כגון המוח, תאי ה-β של הלבלב, תאי C של בלוטת התריס, שריר הלב, איברי הרבייה (ערמונית ואשך), חוט השדרה, העור (אפידרמיס) ובהיפופיזה הקדמית [מקור1, מקור2, מקור3, מקור4]. (מולקולת הקדם-פרו-TRH האנושית היא חלבון של 29 kDa המסונתז בגרעינים הפרה-חדריים (PVN) של ההיפותלמוס [מקור]. בנוסף לאמור לעיל: TRH הוא טריפפטיד אמיד המתפקד כמוליך עצבי אך משמש גם כהורמון עצבי והוא בעל תפקיד משמעותי ביותר בוויסות המרכזי של הציר היפותלמוס-יותרת המוח-בלוטת התריס (תירואיד) (the hypothalamic-pituitary-thyroid axis.) [מקור].

רמות ההורמונים של בלוטת התריס (תירואיד) כפופות לוויסות פיזיולוגי במעברים ממצב שובא (בעת האכלה, ואחריה) למצב מורעב. כשהרעב מדכא במהירות את הרמות של T4 ו-T3 [מקור1, מקור2].

למאמרי על ההשפעה האיומה של חלבון מן החי על הכליות

עורקים גמישים – הסוד והדרך לזכייה בבריאות מחדש

ויטמין השמש ויטמין D-

ההומוציסטאין – האויב הגדול של האנדותל ובריאות העורקים

רוצה להחלים בצורה מלאה מסוכרת

צפי בבעלי חיים בצום מלמד כי הרעב פועל, לפחות באופן חלקי, על המוח הרגשי. שם בהיפותלמוס משתחרר ההורמון תירוטרופין (TRH Thyrotropin-releasing hormone) [מקור]

הרעב מדכא את היווצרותו של התירוטרופין TRH Thyrotropin-releasing hormone והוא מפסיק להשתחרר מהמוח הרגשי (היפותלמוס).

יחד עם זאת על ידי הדיכוי של הביטוי של TRH ב-PVN שבמוח הרגשי ה TRH לא מפסיק להשפיע לגמרי על המערכת. באופן לא מוסבר עדיין, הוא ממשיך להתבטא בשאר מערכת העצבים המרכזית (CNS), אשר אינה ממלאת תפקיד בוויסות ייצור TSH מההיפופיזה הקדמית (יותרת המוח) [מקור]. נושא שיוסבר מיד. ייצור ה-TSH יורד, ובמקביל דפוס הגליקוזילציה על TSH שזה עתה מסונתז משתנה כך שה-TSH המיוצר בהיפופיזה בעל פעילות ביולוגית מופחתת [מקור]. כך, ו

כתוצאה מרעב, רמות T4 ו-T3 יורדות ובצקת היקפית (במבוגרים) עלולה להופיע 

כתוצאה מרעב, רמות T4 ו-T3 יורדות, מה שמוביל להיפותירואידיזם מרכזי.

רמות T4 ו-T3 יורדות בדם בגלל רעב, מה שמוביל להיפותירואידיזם מרכזי central hypothyroidism כלומר לתת פעילות משנית של בלוטת התריס (היפופיזה – האונה הקידמית – באיור העליון מצוירת בירוק) או תת פעילות של ההיפותלמוס (המוח השולט על המנצח הגדול בלוטת יוֹתֶרֶת הַמּוֹחַ Pituitary Gland) נושא שניכר בעייפות ובצקת היקפית (במבוגרים) [מקור]. דבר שנובע בבני אדם בעיקר מתפקוד לקוי של ההיפותלמוס ו/או בלוטת יותרת המוח [מקור]. נושא שמחזיר את ייסורי הנפש לתמונה.

מחסור ב T3, גורר אחריו האטה בחילוף החומרים

ה-T3 שנוצר חופשי ומשתלב עם הקולטן שבתוך התא שם הוא מקבל את האפקט הנחוץ לחילוף החומרים. בלי ההמרה הזאת מ-T4 ל-T3, לתאים יש מעט מידי T3 מבחינת חילוף החומרים התקין. מחסור ב T3, גורר אחריו האטה בחילוף החומרים – נושא זה חשוב לזכור. לרוב, T4 לא פעיל בתהליך חילוף החומרים. T4  "מעורב" בחילוף החומרים רק אחרי שאנזים ה-deiodinase ממיר אותו ל-T3 ברקמות המטרה. לפיכך, הוא שמפעיל וניתן לומר ש- T3 לא מגיע בפועל ישירות מבלוטת התריס אלא מתהליך השינוי שעובר T4.

טי 3 הפוך (REVT3) rT3

טי 3 הפוך (rT3) הוא צורה לא פעילה ביולוגית של T3. כאשר הגוף נמצא תחת לחץ, כמו למשל בזמן מחלה ויותר מכך בזמן של מחלה קשה, הוא מנסה למנוע מרקמות רבות התלויות ב- T3 שכנזכר לעיל פעיל, להיות פעיל מטבולית על ידי ייצור RT3 רב יותר מאשר T3. החוקרים חושבים שזו דרך חכמה של הגוף לחסוך באנרגיה עד להקלה בסטרס [מקור], תהליך דומה נצפה בבעלי חיים מסתתרים בעת מצוקה. RT3 עשוי להיות מוגבר גם ביתר פעילות של בלוטת התריס. נושא זה חשוב כשמדובר ביתר פעילות שלה.

אנזים נוסף שנקרא 5-deiodinase פועל במערך ייצור ה-rT3. ה- 5-deiodinase ממיר T4 ל- T3 הפוך (rT3 (T3, הוא סטראואיזומר של T3, כלומר תרכובות בעלות נוסחה מולקולרית זהה, אך עם סידור תלת-מימדי שונה של האטומים שלהן [מקור]. ה-T3 ההפוך (הסטראואיזומר של ה-T3), מופיע בפועל כתמונת המראה של מולקולת ה-T3 (שפעילה) [מקור]. המוצר שהתקבל עתה דומה לצורה הפעילה אבל הוא לא מעורר חילוף חומרים ואין לו פעילות ביולוגית. rT3 מיוצר כדרך לסלק או הפריש כמות מסוימת של T4 החוצה מהגוף. ה-T3 ההפוך יכול להקשר לקולטנים של T3 בתאי הגוף. במצבים רגילים, ה-T4 מומר בתאים באופן מתמשך לכמויות שוות של T3 ו- T3 הפוך, עם שינויים קלים. 

בנוסף, כאשר רמות T3 ו-T4 יורדות בגלל פגם בבלוטת התריס עצמה, מערכת מפצה בת 2 חלקים מתחילה לפעול. ב-PVN של ההיפותלמוס. ההיפותלמוס משחרר את ההורמון TRH בכמות רבה יותר בגלל היעדר משוב שלילי על ידי הורמוני בלוטת התריס [מקור]. בבלוטת יותרת המוח, עולה במצב זה ייצור TSH עקב ייצור מוגבר של ה- TRHבמוח הרגשי, והן בשל ירידה במשוב שלילי על ידי הורמוני בלוטת התריס על הגנים המקודדים לתתי יחידות TSH [מקור]. ה-TSH המוגבר מבלוטת יותרת המוח (היפופיזה קידמית)(שפועל על קולטנים בבלוטת התריס), משמש במצב זה (הגברה) להנעת בלוטת התריס הפגועה (כושלת, שנמצאת באי ספיקה) כך הגענו לידי ה-TSH כאמת מידה האומרת שכשה-TSH עולה בדם הדבר מצביע על פגיעה באבר בלוטת התריס. ההבנה הזו הולידה את ה- TSH להיות מדד ולשמש בדיקה הנחשבת הרגישה ביותר לאבחון אי ספיקת בלוטת התריס. נושא דמימות השרירים משבש אנחת יסוד זו לגמרי, אבל גם המציאות של התסמינים הקשים נוכח מדד TSH תקין ועל כך בהמשך.

מנגנון הפיקוח המוחי על מצבי רעב ושובע [מקור].

הורמוני פפטיד במערכת העיכול (GI), גרלין (GHRL), כולציסטוקינין (CCK) ופפטיד YY (PYY)

נראה שתחושות התיאבון והשובע נמצאות בשליטה של 2 מנגנונים: קיים פיקוח קצר-טווח הקובע כמה נאכל ביום מסוים, ובמקביל לו קיים מנגנון מפקח בטווח של חודשים ואפילו שנים כשהבולט בו הוא לפטין (Leptin הורמון ירידה במשקל ושרפת שומן). בטווח הקצר פועלים שלושה הורמונים פפטידיים הנוצרים במערכת העיכול: האחד הוא ghrelin (גרלין, פפטיד עם אוקטנוילציה של 28 חומצות אמינו) הנוצר בקיבה, השתיים הוא הורמון פפטידי, בעל 33 חומצות אמינו, המיוצר על ידי תאים אנטרוציטיים במערכת העיכול, במעי הדק, ומופרש לזרם הדם בעקבות גירוי של מזון  ומשפיע על סוגר של אודי או "הסוגר על שם גליסון" (ראו הערה למטה) [מקור1, מקור2]. פפטיד YY בו ידובר מיד,הוא  פפטיד אנטגוניסטי לכולציסטוקינין– CCK (כלומר הוא מעכב או מחליש את השפעתם של חומרים אחרים שנקשרים באופן רגיל אליו). והאחר הוא PYY (הידוע גם בשם פפטיד טירוזין טירוזין – peptide tyrosine tyrosine) שמקורו כאמור לעיל במעי [מקור].

פפטיד YY (PYY) ידוע כמי שפועל להפחתת התיאבון.

פפטיד YY מעכב צריכת מזון, ומפחית את העלייה במשקל [מקור1, מקור2]. לעומתם המנגנון שמפקח בטווח של חודשים ואפילו שנים נקשר בהורמון לפטין (Leptin), שנמצא במוח ובמידה פחותה ממנו – האִינְסוּלִין הוא הורמון פפטידי אנאבולי המופרש מתאי בטא באיי לנגרהנס שבלבלב אל מחזור הדם. אלו ההורמונים המפקחים על יציבות המשקל בטווחים ארוכים. 

לפטין הוא הורמון שממלא תפקיד מפתח בשליטה בתיאבון, ובדחף לאכול. הלפטין מופרש על ידי אדיפוציטים ביחס לדרגת רקמת השומן [מקור] ומשפיע על ויסות התיאבון וצריכת המזון בבני אדם כולל צריכת חומרים מזינים ומצב האנרגיה הכללית בגוף [מקור1, מקור2]. הוא הורמון שמודיע להיפותלמוס על שובע או משבש את תחושת השובע וגורם לדרישת אוכל מופרזת, לאכילה נטולת רסן ובהמשך גם לעליה במשקל. ההיפותלמוס מופעל על ידי הלפטין כמרכז שובע. הוא פועל לשם כך על קולטנים בהיפותלמוס הצידי שם פעולתו מעכבת רעב והתוצאה בן השאר הרזיה גם אנורקסיה [מקור] ועל ההיפותלמוס המדיאלי כדי לעורר שובע [מקור].

היעדר לפטין (או הקולטן שלו) מוביל לרעב בלתי מבוקר, האדם אוכל ללא הפסקה והתוצאה השמנה חריפה. צום או הקפדה על דיאטה דלת קלוריות מורידה את רמות הלפטין [מקור1, מקור2, מקור3, מקור4, מקור5]. רמות הלפטין יותר משתנות כאשר צריכת המזון פוחתת מאשר כאשר צריכת המזון עולה [מקור]. כיום החוקרים סבורים שייצור הלפטין בגוף עקב שינוי חריף במאזן האנרגיה עשויה להיות קשורה לתיאבון ובסופו של דבר, לצריכת מזון (יתר מזון, רעב, חוסר חומרי הזנה) ולא למאגרי השומן [מקור1, מקור2, מקור3]. כך הפחתה בלפטין ניכרת כמעודדת מוטיבציה מוגברת לאכול [מקור]. כתוצאה מכך, הלפטין נתפס כעת כמרכזי בשליטה על ההיפותלמוס בכל הנקשר בהומאוסטזיס באנרגטי ומי שנקשר ב בתיאוריה הליפוסטטית של בקרת תיאבון (the lipostatic theory). גישה שהשרתה על הרעיון שרקמת השומן היא המניע העיקרי של צריכת המזון היומיומית [מקור]. משקל גוף או שומן משפיעים באופן שהולך ונלמד כיום לעומק על צריכת המזון באופן שפועל לשמירה על משקל גוף או שומן יציב. יצוין שהנושא נלמד ונחשפים כל הזמן גילויים חדשים בהם ההיפרפגיה – אכילת יתר שאינה קשורה ברעב. אם כן

מחסור בלפטין קשור להיפרפגיה עמוקה

[מקור1, מקור2]. וזו נחלשת על ידי מתן לפטין אקסוגני כלומר כתוסף

לפטין (מיוונית לפטוס – דק) הוא הורמון חלבוני המיוצר בתאי שומן וברקמות שומניות בעיקר שומן לבן ואנטוציטים במעי הדק (בתריסריון) – הם סוג התא הנפוץ ביותר בדופן הפנימית של המעי הדק. הלפטין מסייע לווסת את מאזן האנרגיה על ידי עיכוב רעב, אשר בתורו מפחית את אחסון השומן באדיפוציטים (שמם של קבוצת התאים המצויים ברקמת החיבור ומרכיבים בעיקר את רקמת השומן, המתמחים באגירת אנרגיה כשומן.) [מקור]. יצויין כי נושא זה מצביע על כך שרקמת השומן היא גם, ובניגוד לידוע עד כה, בלוטה אנדוקרינית [מקור1, מקור2, מקור3]. משם זורם הלפטין במחזור הדם עד שהוא מגיע אל המוח. לפטין פועל על קולטני תאים בגרעינים הקשתיים והוונטריים, כמו גם בחלקים אחרים של ההיפותלמוס וכן על נוירונים דופמינרגיים של אזור הטגמנטלי הגחוני. התוצאה לכך שההורמון ממלא תפקיד מרכזי בוויסות התיאבון וחילוף חומרים. אם עד כה עמדנו על כך שבראש הפירמידה השולטת על בלוטת התריס עומד המוח הרגשי ההיפותלמוס אשר שולט ב"מנצח" על בלוטות ההורמונים (ההיפופיזה) עתה נחשף הלפטין אשר משתלט על ההיפותלמוס ומודיע לו על מצבי שובע, ורעב ובהתאם למידע הזה הוא מפחית את התיאבון, וכתוצאה מכך יש ירידה בתצרוכת הקלורית.

הורמוני לפטין מקיימים אינטראקציה עם קולטן בהיפותלמוס, מדכאים רעב ומעוררים שובע; נושא שנעשה על ידי אינטראקציה עם מספר קולטנים כמו נוירופפטיד Y (מקדם רעב) [מקור], הוא מגביר את הסינתזה של הורמון מגרה α-מלנוציטים (α-MSH), אשר מדכא רעב; כלומר מדכא את התיאבון אבל לטווח ארוך [מקור].

למאמרי

• מרחבי חיים מאריכי חיים – האזורי הכחולים
• בני-על – האם יש גבול ביולוגי למספר השנים שאדם יכול לחיות?
• הגיל השלישי, תאוותיה של הזיקנה – ואיך להתבגר יפה, טוב ובריא
• הבדידות – חזית חדשה ומקור רב משמעות למחלות כרוניות – מגפת הבדידות
• 8 חסרים תזונתיים שכיחים
• חזרה לבסיס – עקרונות צירופי המזון
• טיפול נפשי ללא תרופות – חרדות, פחדים וייאוש – תסמינים שיש להם פתרון טבעי, מדויק ומהיר
• לחץ דם גבוהה מסיבות נפשיות ויתר סטרס בחיי האדם 
• האם כדורים נגד לחץ דם הצילו אנשים ממוות?
• למה חולי כליה, שנוטלים כדורים להפחתת לחץ דם גבוה, יגיעו בוודאות לדיאליזה.
• התרופות והרע – נזקי התרופות ללחץ דם
• מלח שולחן ויתר לחץ דם
• מכתב תודה ממחלימת כליות בתוך ארבעה חודשים.
• מזון למוח – המזון הבריא למוח תומך בגמישות מערכת העצבים שלו וביכולת הלמידה, שומר על הזכרון, ומונע מחלות כגון אלצהיימר.
• דנרבציה כלייתית Renal denervation (RDN)
• ירידה בתפקוד הכליות – מה לעשות?
• תרופות ללחץ דם גבוהה נמצאו כקשורות לסיכון מוגבר לסכיזופרניה
• יתר לחץ דם – שינוי פרדיגמה וגישות חדשות – לחץ דם גבוה וטיפול טבעי ללא תרופות לאחר שטיפול תרופתי נערץ כשל
• הומוציסטאין, ויטמינים ומניעת מחלות כלי דם

תנגודת ללפטין

לפטין מפחית את התיאבון, ובהמשך הדרך לפטין פועל כמווסת אנרגיה במוח (היפותלמוס) המשמש לגרימת גורמים אנורקסיים ולדיכוי גורמי תיאבון, גם להפחית את הצריכה ולהגדיל את הוצאת האנרגיה [מקור]. 

מסתבר שרמות הורמון לפטין בדמם של אנשים עם עודף משקל גבוהות מהממוצע, מה שנראה לכאורה מוזר. אלא שבקרב אנשים אלו האופן בו לפטין מפקח על תחושת הרעב והשובע פגום, וכך הגוף שלהם אינו מקבל באופן ראוי את תחושת השובע לאחר אכילה והם ממשיכים לאכול ולצרוך קלוריות. תופעה זו מכונה תנגודת או עמידות ללפטין [מקור1, מקור2]. אחת הסיבות לתופעת התנגודת ללפטין, נמצאת לכאורה בהיפותלמוס עצמו -ונובעת מתפקוד לקוי של הקולטן בו ללפטין [מקור]. לפטין לא רק משפיע על המוח הרגשי הוא גם משפיע ישירות על יצירת אינסולין בלבלב לאחר העמסת סוכר. אנו לומדים מכך כי פעילות-יתר של לפטין משפיעה על רקמת שומן ביצירת תנגודת לאינסולין.

סיבים תזונתיים: פסיליום, שעורה, שיבולת שועל וכן מפירות כגון ענבים, אוכמניות, תפוחי עץ ותפוחי אדמה מביאים לעליה בPYY , ומעוררים שובע בטווח הקצר [מקור].

התקדמות המחקר הולידה הבנה באזורי המוח הקולטים את פעילויותיהם של שלושת ההורמונים שמקורם במערכת העיכול: לפטין שמגיע מבצעי הדק, ואלו שמשפיעים על הרעב/שובא לזמן קצר גרלין שנוצר בקיבה, וPYY (הידוע גם בשם פפטיד טירוזין טירוזין – peptide tyrosine tyrosine) שמקורו במעי. הם משגרים את האותות שמווסתים את כמות המזון לגוף כך שהם, שמקורם במעיים מפקחים על הגוף ומבררים כמה מזון הוא אמור לקלוט, ובהמשך מה מידת האנרגיה שהוא אמור או יוכל להוציא בפעילות גופנית [מקור].

הערה: הסוגר של אודי – הוא מסתם שרירי – שריר חלק קטן בצורת טבעת שמונחת סביב פתח בג'חנון. הוא הממוקם באופן אסטרטגי במפגש בין צינור המרה, צינור הלבלב והתריסריון. בבני אדם הוא מבקר את זרם ההפרשות של מערכת העיכול (המרה ומיצי לבלב) אל החלק השני היורד של התריסריון, ומונע ריפלוקס של תוכן התריסריון לתוך הצינורות. הוא סוחט את המרה ומחדיר אותה לתריסריון כמו באמצעות משאבה איטית. הסוגר רפה (נרפה) על ידי ההורמון כולציסטוקינין. ההפרעה התפקודית השכיחה ביותר של דרכי המרה והלבלב מתייחסת לפעילות הסוגר הזה של אודי. הפרעה בתנועתיות שלו נקראת Sphincter of Oddi disfunction. מבחינה קלינית מחלה זו מופיעה עם כאבים חוזרים מסוג מרה בבטן או אפיזודות של דלקת לבלב השבות וחוזרות על עצמן. הורמוני מעיים ופפטידים דוגמת הכולציסטוקינין  – Cholecystokinin מעכבים התכווצות פאזית וירידה בלחץ הבסיסי. הדבר גורם באדם לעירור ראשוני ואחריו באה הרפיה  [מקור]. במצב התקין כאשר המזון (ובייחוד שומנים וחלבונים) מגיע למעי הדק, מתחילה הפרשה של כולציסטוקינין CCK. ההורמון פפטידהזה של מערכת העיכול (GI) הכולציסטוקינין מגרה את התכווצות כיס המרה ואת הפרשת הנוזלים מהלבלב. למעשה, הוא משמש כמתווך הפיזיולוגי החשוב ביותר בהפקת המרכיב האנזימי שבמיץ הלבלב. בנוסף על כך, הכולציסטוקינין מאט את התרוקנות הקיבה, גורם לתנועתיות המעי, ומוביל לפתיחת הסוגר על שם אודי לאחר הרפיית השריר החלק המרכיב אותו [מקור].

ירידה ברמת ההורמון לפטין, משפיעה על בלוטת התריס. כרגע נחקרת השאלה אם ירידה בלפטין מורגשת ישירות על ידי הקולטן ללפטין (האיזופורם ObRb; [מקור]) שנמצא בנוירוני TRH, שמשתחררים מההיפותלמוס, או זו מתרחשת בעקיפין, דרך נוירונים שונים המגיבים לפטין שמתקשרים עם הנוירון TRH. מחקר שנערך לאחרונה העלה כי ייתכן שקיים מסלול עקיף. לגרדי וצוות החוקרים שמסייע לו Legradi et al. [מקור]. ביטל כימית את הגרעין הקשתי בחולדות וראה שהרעב שיצר בהן לא הצליח לדכא את רמות בלוטת התריס. מכיוון שהטיפול בו השתמש, (מתן מונוסודיום גלוטמט, משאיר את הנוירונים של ה-TRH של ה-PVN שלמים – ללא פגע), ממצא זה מצביע על כך שלפטין מווסת את הקלט מהנוירונים הקשתיים לנוירוני ה-TRH ב-PVN [מקור1, מקור2].

לפטין וויסות תפקוד בלוטת התריס על ידי המוח

המנגנון שבאמצעותו המוח מתזמר את ההסתגלות הזו הולך ומתבהר כעת.

האות הדומיננטי, ואולי מספיק, למוח שמדכא את ביטוי TRH ב-PVN הוא ירידה ברמת ההורמון לפטין. הורמון 16-kD זה מתבטא בעיקר בתאי שומן, והיעדרו, כמו בעכבר ob/ob, מייצר השמנת יתר חמורה [מקור]. בתחילה נתפס בעיקר כהורמון שנועד למנוע השמנת יתר, כמות גדולה של עבודה מעידה כעת על כך שלפטין גם מסמן את המעבר ממצב האכלה למצב מורעב [מקור1, מקור2, מקור3].

לפפטיד לפטין (במיוחד בירידה של ערכיו בזרם הדם) יש קשר חזק מאוד לרמת השומן בגוף והיעדרו מייצר השמנה מסיבית באופן ניסיוני וקליני. בבני אדם, לפטין במחזור נמוך גם נקשר לשינויים קוגניטיביים .הקשורים לאנורקסיה [מקור], דיכאון ומחלת אלצהיימר [מקור]

נפילה בלפטין או ירידה במדדיו בזרם הדם פועלת דרך ההיפותלמוס (דרך מרכזי ההיפותלמוס המדיאליים) והיא נועדה ככל הנראה להגביר את התיאבון,

ההשלכות של נפילת לפטין כוללות דיכוי של מערכת הרבייה, צמיחה ליניארית והשפעה על ציר בלוטת התריס, כמו גם הפעלה של ציר הלחץ (the stress axis)  [מקור], מוטציה בגן הקולטן ללפטין האנושי יכולה גם לגרום להשמנה עם היפוגונדיזם מרכזי ותת פעילות בלוטת התריס [מקור].

לפטין מווסת את הקלט מהנוירונים הקשתיים לנוירוני ה-TRH בגרעין הפרה-חדרי של ההיפותלמוס (PVN)([מקור1,מקור2, מקור3, מקור4].

הטיפול בבלוטת התריס רגיש, כמעט כמו ליטוש יהלום, ישנה גם אפשרות שהפגיעה בה נובעת ממקור אחר עליו לא מדובר במאמר זה הוא הנוגדנים העצמיים כנגד האנזים GAD [מקור] אנטי–GAD .

אנטי–GAD הם חומרים כימיים שנוצרים בגוף ומכוונים בדרך כלל נגד חלבון 65 kDa הנקרא glutamate acid decarboxylase (GAD). GAD בגוף האדם. החלבון הזה הוא האנזים שמצוי במוח ובלבלב, והוא מזרז את דה-קרבוקסילציה (הפיכתה לפעילה למען הגוף שלנו ולטובתו) של חומצה גלוטמית לחומצה 7-אמינו-בוטירית (בקיצור GABA) עם שחרור CO2 [מקור]. נושא עליו אני מרחיב את הרישום במאמרי – כאן.

למאמרי – על ההשפעה האיומה של חלבון מן החי על הכליות

כאמור נוגדנים ל-GAD יכולים להופיע בדרך כלל בתרחישים קליניים שמבשרים על סוכרת מסוג 1, כולל בילדים, אבל כשהם מופיעים בתרחישים שאינם קשורים לסוכרת למשל במחלת Graves הם פוגעים בבלוטת התריס, נושא שמעטים מאבחנים אותו. לדוגמה, ב-80 עד 100% מהמקרים של מחלת שרירים נוקשים stiff man syndrome נמצא נוגדנים ל-GAD65 וכן ל-GAD67, ואילו בתסמונת APS-1 (הידועה גם כ-Autoimmune polyendocrine syndrome type 1 או כ-Autoimmune polyendocrinopathy-candidiasis-ectodermal dystrophy או APECED וגם כ-Whitaker syndrome), נמצא נוגדנים ל-GAD65 ב-46% מהמקרים, ונוגדנים ל-GAD67 ב-25% מהמקרים. ולעניננו נוגדנים כנגד GAD65 נמצא גם ב-14% מאלה עם מחלת Graves  (מחלה אוטו-אימונית נפוצה למדי, הגורמת לפעילות יתר של בלוטת התריס (Hyperthyroidism)) וב-15% מהמקרים של מחלת אדיסון (הפרעה בה בלוטות יותרת הכליה (אדרנל) כלומר מחסור בקורטיזול ואלדוסטרון. משום שהיא פשוט לא מייצר מספיק מההורמונים קורטיזול ואלדוסטרון נוכח ההתקפה של הנוגדנים עליה [מקור]). נוגדנים כנגד GAD67 נמצא בפלזמה של 12% מבין החולים ב Graves וב-5% של מקרי אדיסון. עוד על נושא זה במאמרי – כאן.

תזונה והורמוני בלוטת התריס.

הורמוני בלוטת התריס אוהבים יוד הם שקובעים את קצב חילוף החומרים הבסיסי גם אספקת היוד

בלוטת התריס יוצרת הורמונים (T3, T4) שמווסתים את השימוש באנרגיה בכל תאי הגוף [קצב חילוף החומרים הבסיסי – (מטבוליזם), הינו כמות האנרגיה הדרושה בשביל גופנו במצב מנוחה לצורך תחזוק הגוף השוטפת (זרימת דם, פעילות המוח, תפקוד כליות, משאבת לב וכל שאר המערכות העובדות בגוף)]. [מקור] (המוח, מערכת העיכול, המערכת הקרדיווסקולארית, חילוף החומרים בעצמות, חילוף החומרים בכדוריות הדם האדומות, כיס המרה, פעולת הכבד, ייצור של הורמונים סטרואידים, חילוף חומרים של הגלוקוז, חילוף חומרים של ליפידים ושל כולסטרול, חילוף חומרים של פרוטאין ורגולציה של טמפרטורת הגוף). שני ההורמונים האלו הם ההורמונים העיקריים שבלוטת התריס מייצרת והיא מייצרת אותם מ

יוד שמגיע אל הגוף מתפריט תזונה (אצות ווקמה, מלח שולחן ומלח ים). 

בלוטת התריס מוסיפה יוד לחומצת האמינו טירוזין כדי להפיק את הורמוני בלוטת התריס. 

טירוזין – מצויה באצת ספירולינה, במוצרי סויה, מוצרי חלב כמו ריקוטה וגבינת קוטג', טונה, שקדים, אגוזי ברזיל, אגוזי פקאן, גרעיני דלעת, שומשום ושעועית. אבל הסויה מכילה גויטרוגנים – מזון המונע את ספיגת היוד ולכן היא נמצאת ברשימת האסורים שמובאת בסוף המאמר.

מחסור ביוד עשוי לגרום לתת פעילות התריס, לבלוטת תריס מוגדלת (גויטר) או לשניהם יחדיו. כיום, נדיר למצוא מחסור ביוד, כיוון והוא מוסף למלח השולחן. אלא שבעידן בו רופאי הממסד ממליצים להימנע ממלח, נושא שראוי לחקירה עצמאית, מחסור ביוד נפוץ ביותר ובמיוחד בקרב הסובלים מיתר לחץ דם. סיבה נוספת להתפתחות גויטר היא צריכת יתר של

גויטרוגנים – מזון המונע את ספיגת היוד וניצולו בגוף כגון כרוב ניצנים. מזונות גויטרוגנים הם ירקות מצליבים (לפת, ברוקולי, כרוב, כרובית, כרוב סיני, כרוב ניצנים, כרוב מסולסל, עלי חרדל, צנונית, וחזרת) וכן, פולי סויה, בוטנים, צנוברים ודוחן.

סיבה נוספת לגויטר, היא דיאגנוזה שגויה להתפתחות גויטר בעקבות דמימת שרירים באזור בלוטת התריס.

מזונות מומלצים המכילים יוד – רצוי להרבות באכילת אצות ים כמו ווקאמה, קלפ, נורי, קומבו, ודגי ים.

מזונות מומלצים המכילים יוד – רצוי להרבות באכילת אצות ים כמו ווקאמה, קלפ, נורי, קומבו, ודגי ים.

דלקת של בלוטת התריס מתרחשת כאשר בלוטת התריס נפצעת, וגורמת עקב כך ליותר מדי הורמונים לדלוף מתוכה אל הדם. יש והסיבה למצב זה זיהומים, חשיפה לקרינה או תרופות מסוימות. 

דלקת של בלוטת התריס מתרחשת כאשר בלוטת התריס נפצעת, וגורמת עקב כך ליותר מדי הורמונים לדלוף מתוכה אל הדם. יש והסיבה למצב זה זיהומים, חשיפה לקרינה או תרופות מסוימות. 

פעילות יתר של בלוטת התריס הנגרמת על ידי בלוטת התריס היא זמנית ולרוב חולפת תוך שמונה עד 12 שבועות.

TSH  תקין לא בהכרח שולל מבחינה רפואית בעיה בבלוטת התריס. רמה תקינה של TSH בבדיקה ברוב הגדול של המקרים מאפשרת לרפואת הממסד כן לשלול הפרעה בבלוטת התריס, אם כי פעמים רבות בפועל נמצא תת פעילות בלוטת התריס בנוכחות TSH תקין [מקור] אבל הסימפטומים אומרים אחרת, כלומר בלוטת התריס לא מייצרת מספיק הורמונים, אבל המדד הזה תקין. נושא שהועלה ב-2010 כאשר Dr Tuft הצהיר במגזין Pulse שאם נוטלים הורמונים T3 ו-T4, ה-TSH בהחלט יכול להימצא בסרום תקין.

(ד"ר אנטוני טופט –  ורנר ואינגר "הבלוטה" (the thyroid)  שפורסמה ב-1991)

רמת TSH נמדדת ומתייחסת באופן לוגריתמי-ליניארי להורמוני התירואיד, באופן שעליה פי-2 ברמת הורמוני התירואיד, תייצר שינוי של פי-100 ברמת TSH. לכן מדידת TSH הוא המדד הקובע כיום לאבחון של היפו-תירואידיזם תת-קליני כמו גם היפר-תירואידיזם תת-קליני, כאשר רמת T4 הנקבעת היא בתחום הנורמה [מקור].

בדרך כלל, אם ה-TSH נמצא גבוה מהערך התקין, מאבחנים את המטופל כסובל מתת פעילות בלוטת התריס, בעוד שרמות TSH  נמוכות מהנורמה מפורשות כיתר פעילות של בלוטת התריס.

יתר פעילות בלוטת התריס מעוררת חוסר מנוחה, עצבנות, דפיקות לב מואצות, ירידה במשקל, רעידה של הידיים, אובדן חיוניות, הזעה או קושי לסבול חום, יציאות תכופות,  ורוב האנשים מרגישים עייפות גדולה, חולשה, ייתכן שבלוטת התריס מייצרת יותר מדי הורמונים, אבל אין מצב זה הכרחי כי לעתים קרובות זו התוצאה של יתר פעילות נובעת מבעיה אחרת שנמצאת במערכת החיסון,

נושא שמכונה מחלת גרייבס (המערכת החיסונית תוקפת את בלוטת התריס , וגורמת לה לייצר יותר הורמונים ממה שהגוף צריך. מה שמעורר האצה בתפקודי הגוף שמושפעים ממנה.), אך יכולה להיגרם גם ממצבים אחרים [מקור1, מקור2, מקור3]. יחד עם זאת כאשר האדם מתלונן על סימפטומים של תת פעילות, גם אם  ה-TSH תקין, יש לתת את הדעת שהבדיקה לא משקפת באמת את מצבה של בלוטת התריס. רוצה לומר שה-TSH  יכול לעלות זמן רב אחרי שמופיעים תסמינים של תת פעילות בלוטת התריס. נראה שבעקבות התמקדות מוגזמת במבדקים הביולוגים, הרופאים של הממסד נותנים פחות משקל לסימנים הקליניים [מקור]. כך, שבמקרה שרמת ה־TSH תקינה לפי הנורמות הקיימות, אך קיימים סימפטומים של תת פעילות, ברוב המקרים יש לבצע בדיקה מיוחדת שנקראת ‭.[רוקמ] TRH test

למאמרי – סלניום Se התגלה כאנטי- אייג'ינג ומגן מפני מחלות כרוניות

מה לאכול

יש לאכול שפע של ירקות, מנת ארטישוק מאוד יעילה וכן אספרגוס, מנת אצות ליום ו 2 אגוזי ברזיל.  כדאי ללגום מיצי ירקות כגון מיץ חסה (ראש חסה ערבית, אורגנית), 4-5 גבעולי סלרי, מלפפון אחד, תפוח עץ ותפוח אדמה (מכינים בג'וסר), למעט כרוב, כרובית, ברוקולי, כרוב ניצנים וצנונית.

רשימת האסורים

הירקות האסורים מכילים חומרים גויטרוגניים, שמסוגלים לפגוע ביכולת הבלוטה לנצל יוד. לכן באם יש צורך לאכול את הירקות האלה: ברוקולי, כרוב צנונית וכו', אם בכלל, רק בצורה מבושלת/מאודה, שבה רוב החומרים הגויטרוגניים נהרסים.

גויטרוגנים – מזונות גויטרוגנים הם ירקות מצליבים (לפת, ברוקולי, כרוב, כרובית, כרוב סיני, כרוב ניצנים, כרוב מסולסל, עלי חרדל, צנונית, וחזרת) וכן, פולי סויה, בוטנים, צנוברים ודוחן.

אין להשתמש במשחות שיניים שמכילות כמות גדולה של פלואור.

מיתוסים על יוד אולגה רז (מהמרכז ההרפואי איכילוב ומנהלת בית הספר לתזונה במכללה האקדמית יהודה ושומרון) מספרת (כאן) שמאחר שהורמוני בלוטת התריס מכילים יוד כחומר פעיל, קיים מיתוס שטוען שככל שנכניס יותר יוד לגוף, כך הבלוטה תעבוד מהר יותר, מה שיאפשר ירידה מהירה יותר במשקל. זה לא מדויק. חוסר ביוד אכן גורם להיפותירואידיזם, וכתוצאה מכך

 להשמנה, אך אם נוסיף יוד לאדם שלא סובל ממחסור בחומר הזה, יש סיכון שנגיע לתוצאה הפוכה: בהתחלה הבלוטה אכן תעבוד מהר יותר, אבל עם הזמן היא 'תתעייף' מהעודפים ותאט את קצב פעולתה.

מניעה של עלייה בכולסטרול ובטריגליצרידים (שומני דם). מזון מוריד כולסטרול (שיבולת שועל) ובטריגליצרידים (5 כפות זרעי חרדל, האבקה, כפי שהם או בצורת שמן זרעי חרדל).

נשארו לך שאלות 

אשמח להשיב על כל שאלה 

לטופס פנייה ישירה אל ירון מרגולין – נא להקליק – כאן  

בבקשה לא להתקשר משום שזה פשוט לא מאפשר לי לעבוד – אנא השתמשו באמצעים שלפניכם –

למען הסר ספק, חובת התייעצות עם רופא (המכיר לפרטים את מצבו הבריאותי הכללי של כל מטופל או שלך) לפני שימוש בכל תכשיר, מאכל, תמצית או ביצוע כל תרגיל. ירון מרגולין הוא רקדן ומבית המחול שלו בירושלים פרצה התורה כאשר נחשפה שיטת המחול שלו כבעלת יכולת מדהימה, באמצע שנות ה – 80 לרפא סרטן. המידע באתר של ירון מרגולין או באתר "לחיצות ההחלמה" (בפיסבוק או MARGOLINMETHOD.COM ), במאמר הנ"ל ובמאמרים של ירון מרגולין הם חומר למחשבה – פילוסופיה לא המלצה ולא הנחייה לציבור להשתמש או לחדול מלהשתמש בתרופות – אין במידע באתר זה או בכל אחד מהמאמרים תחליף להיוועצות עם מומחה מוכר המכיר לפרטים את מצבו הבריאותי הכללי שלך ושל משפחתך. מומלץ תמיד להתייעץ עם רופא מוסמך או רוקח בכל הנוגע בכאב, הרגשה רעה או למטרות ואופן השימוש, במזונות, משחות, תמציות ואפילו בתרגילים, או בתכשירים אחרים שנזכרים כאן.

For the avoidance of doubt, consult a physician (who knows in detail the general health of each patient or yours) before using any medicine, food, extract or any exercise. The information on Yaron Margolin's website or the "Healing Presses" website (on Facebook or MARGOLINMETHOD.COM), in the above article and in Yaron Margolin's articles are material for thought – philosophy neither recommendation nor public guidance to use or cease to use drugs – no information on this site or anyone You should always consult with a qualified physician or pharmacist regarding pain, bad feeling, or goals and how to use foods, ointments, extracts and even exercises, or other remedies that are mentioned as such

מאמרים אחרונים

• מחסור ביוד, חוסר סלניום או עודף פלואור במים גם דמימה בשרירים שנצמדים לעצם הלשון עלולים להוביל לתת פעילות של בלוטת התריס (תירואיד)
• על ההשפעה האיומה של חלבון מן החי על הכליות
• מלח שולחן ויתר לחץ דם
• ירידה בתפקוד הכליות – מה לעשות?
• עורקים גמישים – הסוד והדרך לזכייה בבריאות מחדש
• מסלול איתות חדש במוח שמווסת אכילה מופרזת
• רוצה להחלים בצורה מלאה מסוכרת
• שכיחות של דיכאון וחרדה בקרב חולי כליות
• סלניום Se התגלה כאנטי- אייג'ינג ומגן מפני מחלות כרוניות
• יש פתרון כולל לבעיות הקשורות לדימוי עצמי, חוסר בטחון וערך עצמי נמוך – דופמין
• ירידה בתפקוד הכליות – מה לעשות?
• התכנית לשיקום הכליות – כאן.
• מכתב תודה ממחלימת כליות בתוך ארבעה חודשים.
• לחץ דם גבוהה מסיבות נפשיות ויתר סטרס בחיי האדם 
• דלדול עצם – אוסטאופורוזיס (Osteoporosis) מה אפשר לעשות כדי לחזק את העצמות ללא תרופות?
• מחלת כליות – נתנת להחלמה – לשם כך יש לזהות אותה מוקדם ככל האפשר – הקסטסרופה!
• להחלים מסוכרת ואי ספיקת כליות
• טאורין: חומצה אמינית מסתורית ומסקרנת
• מלטונין הוכח שהורמון השינה נוגד חמצון רב עוצמה ויעיל כתרופה בקרב חולי כליה
• מיטוכונדריה – במיטוכונדריון
• שיחות ההחלמה ושיחות בין ידידים – על ההבדלים ביניהן
• משחה צהובה – לכאבי שרירים – משחת הפלא להפחתת כאבים
•  לסדרת מאמרי – מבוא לתורת הגוף-נפש המודרנית – חלק א
• הפסיכולוגיה הטיפולית וההוליסטית – תולדות הפסיכותרפיה
• הגיל השלישי, תאוותיה של הזיקנה – ואיך להתבגר יפה, טוב ובריא
• בני-על – האם יש גבול ביולוגי למספר השנים שאדם יכול לחיות?
• כל מה שאתה צריך לדעת על מיקרו-תזונה – ויטמינים ומינרלים
•   הפרעה אנדוקרינית
• חרדה
• מגילת רות האלמנה שיצאה ממרחב הנוחות
• איך מורידים לחץ וחרדות באופן טבעי? התמודדות עם סטרס ולחץ נפשי
• טיפול נפשי ללא תרופות – חרדות, פחדים וייאוש – תסמינים שיש להם פתרון טבעי, מדויק ומהיר
• מסלול ההתפתחות הנורמטיבי בחיי אדם ודמימותיו בטבלה – סדרת מאמרים.
• למה אני לא מצליח להתמיד – והסוכר
• על ההזנחה –
• גמישות היא מצב נפשי – אתגר בזרימה ושינוי –  אני מבקש להתגמש
• חזרה לבסיס – עקרונות צירופי המזון
• ניתוק רגשי – על הקורוציונה
• די לכאב
• ראיית המעמקים – כניסה לטרקלין או על החיים האמתיים.
• התודעה השלילית
• ביקורת מבזה
• איך לצאת ממצבי תקיעות בחיים – שיטת שלוש השאלות בגובה העיניים
• נמאס לי מהחיים מה עושים
• על היכולת להשתקם, לקום מאבק הדרך ומכאב הפרידה
• ירקות ירוקי עלים לרוב טובים לבריאותנו, לפעמים הם לא – רוצה לדעת מתי כדאי לצרוך עלים ירוקים?
• אוכלוסיית המעי הגס חיידקים טובים, דיסביוזיס ו "שומר הגנום" גן p53
• דלקת כליות אינטרסטיציאלית – השתמשו במי שעורה.
• תזונה תאית
• תרופות ללחץ דם גבוהה נמצאו כקשורות לסיכון מוגבר לסכיזופרניה
•  מדד חדש לבריאותך – ביטול האסרוסקלרוזים
• לראשונה, מדענים הצליחו לתרגם לטקסט את הפעילות המוחית של אדם עם שיתוק שאינו מסוגל לדבר.
• רוצה להחלים בצורה פשוטה ביותר, ללא תרופות ממחסור בטסטוסטרון או מירידה במדד ה SHBG ?
• אוראה – למה האוראה מוגברת ומופחת בדם Urea
• טיפולים מבוססי רירית לזיהומים נגיפיים וחיידקיים
• מחסור בברזל
• קרום התא – הממברנה והדלקת הכרונית
• מחלת שינוי מינימלי Minimal Changes Disease מינימל צ'יינג'
• מה היא בדיקת D-dimer
• חלב לקוליטיס כיבית: כל מה שחשוב לדעת
• המפריעון Vaxinia – CF33 בפעם הראשונה הוזרק בניסוי קליני וירוס קוטל תאי סרטן.
• סטרס יכול לעתים גם לרפא – מחקר חדש על תאי המוח
• רככת היפופוספטמית (זרחן נמוך מהנורמה) – מחלת כליות כרונית – או הפרעת עצם מינרלית
• אי ספיקת כליות – הגורמים השכיחים ביותר ל-CKD הם סוכרת שנשלטת על ידי תרופות = שליטה גרועה בסוכרת ויתר לחץ דם שמטופל לכאורה על-ידי תרופות
• מחלת כליות פוליציסטית אוטוזומלית דומיננטית (ADPKD)
• גמילה מאלכוהול – תהליך קשה, תסמינים איומים
• הגל החדש של בדיקות דם בהחלט רוצה לייעל את הביצועים הספורטיביים שלך, לשפר את הרווחה הכללית ולהרחיב או להאריך את תוחלת החיים גם לסייע להחלמתך ללא תרופות ממחלות כרוניות
• מדללי דם טבעיים – חומרים אנטי-תרומבוטיים: נאטוקינאז, ויטמין E, פלפל קאיין, כורכום, קינמון, וספורט מאפשרים טיפול בנוזלי הדם ללא תרופות.
• מהו אימון שלפוחית השתן?
• פסוריאזיס, האם הימנעות מגלוטן מסייעת לחולי הפסוריאזיס
• חלב לקוליטיס כיבית: כל מה שחשוב לדעת
• המפריעון Vaxinia – CF33 בפעם הראשונה הוזרק בניסוי קליני וירוס קוטל תאי סרטן.
• סטרס יכול לעתים גם לרפא – מחקר חדש על תאי המוח
• רככת היפופוספטמית (זרחן נמוך מהנורמה) – מחלת כליות כרונית – או הפרעת עצם מינרלית
• אי ספיקת כליות – הגורמים השכיחים ביותר ל-CKD הם סוכרת שנשלטת על ידי תרופות = שליטה גרועה בסוכרת ויתר לחץ דם שמטופל לכאורה על-ידי תרופות
• מחלת כליות פוליציסטית אוטוזומלית דומיננטית (ADPKD)
• הגל החדש של בדיקות דם בהחלט רוצה לייעל את הביצועים הספורטיביים שלך, לשפר את הרווחה הכללית ולהרחיב או להאריך את תוחלת החיים גם לסייע להחלמתך ללא תרופות ממחלות כרוניות
• מדללי דם טבעיים – חומרים אנטי-תרומבוטיים: נאטוקינאז, ויטמין E, פלפל קאיין, כורכום, קינמון, וספורט מאפשרים טיפול בנוזלי הדם ללא תרופות.
• על הנקמה – פנטזיות נקמה לאחר חווית אירועים טראומטיים
• מסלול ההתפתחות הנורמטיבי בחיי אדם ודמימותיו בטבלה. עמוד 18
• מסלול ההתפתחות הנורמטיבי בחיי אדם ודמימותיו בטבלה. עמוד 17
• המפריעון Vaxinia – CF33 בפעם הראשונה הוזרק בניסוי קליני וירוס קוטל תאי סרטן.
• סטרס יכול לעתים גם לרפא – מחקר חדש על תאי המוח
• אי ספיקת כליות – הגורמים השכיחים ביותר ל-CKD הם סוכרת שנשלטת על ידי תרופות = שליטה גרועה בסוכרת ויתר לחץ דם שמטופל לכאורה על-ידי תרופות
• גאוט הוא לא רק יתר פורין – החיים עם גאוט תלוי גיל ומין – האם אפשר לנצח גאוט בלי לבלוע הורמוני מין?
• גלוטתיון כל האמת
•  תרופות הרגעה שמשאירות אותך רעב וחרד – ציפּרָלֵקס, פּרוֹזַק, פלואוקסטין
• גלוטמין (Gln) -המגן הגדול על בריאות האדם – כל מה שחשוב לדעת
• פיקנוגנול – כל האמת על רפואת עץ האורן והכנת התה ממחטיו
• תחמוצת החנקן (NO) כיווץ תאי האנדותל, מחלות כרוניות קשות – ודרכי ריפוי חדשות
• מחשבון מדידה והערכת קצב הסינון הגלומרולרי (GFR) אשר מבוסס על קריאטינין, נתוני גוף, גיל, גזע ומין.
• אומגה 3 צמחית (שמן חרדל, שמן מרווה מרושתת) עולה על צורות אחרות של אומגה 3 ויש והן לבדן תורמות לבריאות בעוד האחרות עלולות להזיק יותר משלהועיל לך
• התכנית לשיקום הכליות פרק ז' – עקרונות הטיפול
• התכנית לשיקום הכליות פרק ו' – התבוננו אל מדד האוראה
• התכנית לשיקום הכליות פרק ה' תנגודת לאינסולין
• התכנית לשיקום הכליות פרק ד'
• התכנית לשיקום הכליות פרק ג
• התכנית לשיקום הכליות פרק ב
• התכנית לשיקום הכליות – פרק א'
• אכל נקי
• אי ספיקת כליות – טיפול ללא תרופות
• על ההשפעה האיומה של חלבון מן החי על הכליות
• אילוף הכליות הסוררות
• גודש נוזלים בריאות – בקרב חולי כליה
• עשרת המזונות הבריאים ביותר לחולי כלייה – קמח קליפת רימונים (PPF) .9
• הגיל השלישי, תאוותיה של הזיקנה – ואיך להתבגר יפה, טוב ובריא
• רוצה להחלים בצורה פשוטה ביותר, ללא תרופות ממחסור בטסטוסטרון או מירידה במדד ה SHBG ?
• רעלים אורמיים מקדמים דיאליזה – הוכח לאחרונה שרעלנים אורמיים קשורים למיקרוביוטה של המעי הגס – איך להחלים ללא תרופות ולהימנע מדיאליזה.
• רככת היפופוספטמית (זרחן נמוך מהנורמה) – מחלת כליות כרונית – או הפרעת עצם מינרלית.
• גודש נוזלים בריאות – בקרב חולי כליה
• דלקת כליות אינטרסטיציאלית – השתמשו במי שעורה
• יתר לחץ דם – שינוי פרדיגמה וגישות חדשות – לחץ דם גבוה וטיפול טבעי ללא תרופות לאחר שטיפול תרופתי נערץ כשל
• הומוציסטאין, ויטמינים ומניעת מחלות כלי דם
• פרפור פרוזדורים (A-fib) יכול להפסיק מעצמו.
• טיפול בכאב עם אופיואידים גורר אותך לצרות צרורות למשל עצירות איומה. מה לעשות?
• גאוט הוא לא רק יתר פורין – החיים עם גאוט תלוי גיל ומין – האם אפשר לנצח גאוט בלי לבלוע הורמוני מין?
•  חומצה אלפא לינולנית משפרת את תוחלת החיים – צריכה גבוהה של חומצות שומן מצמחים נחשפה כגורם שמאריך את החיים.
• תובנות חדשות אי-ספיקת כליות תלויה במצבו של ציר FGF23-Klotho
• Tsamba שתי כוסות גרגרי שעורה דגנים מלאים, רצוי אורגניים – מתכון צ'מפה למבקשים להחלים מאי ספיקת כליות
• פאראצטמול (PARACETAMOL) גם פרצטמול או אצטאמינופן (Acetaminophen) – הידוע גם בשם אקמול, רוקסט ודקסמול עלול לפגוע בכליות ובכבד ואסור לשימוש לחולי כליה
• מקצבים בעולם החי – שעון ביולוגי בתאי הגוף
• מעגל המוזר – התפתחות ה"אני" בשנה התשיעית לחייו