דיוקסינים במזון

פורסם ב ע"י ירון מרגולין — 4 תגובות ↓
דיאוקסינים נכללים ברשימה של חומרים חזקים ורעילים במיוחד, אשר מעטים יודעים על נוכחותם במזונם. אמנם המקור העיקרי של הדיאוקסינים מוגדר על ידי מרכזי שילטון זיהום סביבתי, כלומר דיוקסין הוא תהליך בלתי מבוקר של שריפה המונית של אשפה, יערות, התפרצויות וולקניות וריסוס של חומרי הדברה קוטלי עשבים. לעתים קרובות רעל זה מזוהה בדגים, רכיכות, בשר, ביצים ומוצרי חלב כשחלמון הביצה מכיל אותו בכמויות גדולות ומזעזעות. למזלנו העדר פרסום על מצב הדיאוקסין בביצים מעורר שאלות קשות בקרב מספר אנשים ומאמר זה על הדיוקסין  או דיאוקסין – נסמך דווקא על עמדותיהם. מראש אספר לך מה שמעטים יודעים, כי דיאוקסין מטופל על-ידי נבטי ברוקולי ומסוכנותו לאדם יורדת עקב אכילה קבועה של ברקולי כחלק מהסלט. נכון להוסיף ראש ברוקולי או צרור נבטי ברוקולי למיץ הבקר הירוק וזאת אחת הסיבות להמלצתי לחולי כליה, סרטן, סוכרת ושאר פגועי דיאוקסין בו ידובר מיד לצרוך נבטי ברוקולי. הצילום פורסם במאמרי אי ספיקת כליות להחלים ללא תרופות – על ה GFR ונזקי התרופות – כאן מקור הצילום בצילום מסך מהמאמר כאן.

Dioxins in Foods

 מה הם דיוקסינים

בשנים האחרונות נחשף מידע חדש לגבי הסיכונים הבריאותיים שנגרמים כתוצאה מחשיפה לדיוקסין במוצרי מזון שונים [מקור]. 

אנשים שחיים במפרץ חיפה, סמוך למצבורי זבל או כביש ראשי עלולים להיות חשופים תמידית לדיאוקסין.

הדיאוקסין הוא חומר אורגני רעיל, הנוצר בתהליכים תעשייתיים וע"י שריפת פסולת, ופליטות עשן ממכוניות, תחנות כוח של חברת חשמל, נרגילות ועישון סיגריות או סיגרים. הוא נספג ברקמות, גורם להתפתחות סוגים רבים של סרטן, להפרעות בהתפתחות ובפוריות, ולפגיעה במערכת החיסונית, אל גוף האדם הוא מגיע בעיקר דרך מזון מהחי כמו חלב, בשר, דגים וביצים.

מחקרים רפואיים הוכיחו כי אין למעשה רמת חשיפה לדיאוקסין שהיא בטוחה לבני אדם

[מקור].

נפת חיפה ונפת עכו, האזורים בהם חשופה האוכלוסייה במיוחד לפליטת דיאוקסין מתעשייות, כבר למעלה מ-40 שנה, מובילות בעולם בתחלואה של סוגי סרטן הנגרמים ע"י חשיפה לדיאוקסין (לוקמיה, לימפומה, לימפומה נון-הודג'קינס) במקרה זה הדיאוקסין מגיע לגופם דרך האוויר [מקור].

 דיוקסינים הם קבוצה של תרכובות ארומטיות רב-כלוריות הנובעות באופן טבעי או כתוצרי לוואי של פעילויות תעשייתיות [מקור].  התכת מתכת, דפוס או שריפה של כימיקלים אורגניים המכילים כלור כגון פלסטיק.  הדיאוקסין רעיל ויציב. הוא רעל לאד. לאחר שהדיאוקסין נוצר, הוא נוטה להישאר בסביבה בה הוא נמצא ונכנס אל שרשרת המזון. באירופה התגלו (2006) כמה מקרים שבהם התגלו ריכוזי דיוקסין הנחשבים מסוכנים בבשר חזיר ומוצרי חלב [מקור], והוחמרו מאז הפעולות הנדרשות לכאורה על-מנת  להקטין את חשיפת האזרחים לסיכון ממזון מהחי [מקור]. למעלה מ-90% מהדיאוקסין שהאדם נחשף אליו הוא דרך המזון, בעיקר דרך צריכת בשר, מוצרי חלב, ביצים, דגים ורכיכות. לכן לא ברור מדוע אין עידוד ממשלתי להפחית צריכת מזון מהחי [מקור].

על פי מידע שהוצג בכנס, מדעי שעסק בסיכונים מחשיפה לדיוקסין ולקבוצת חומרים רעילים נוספת הנקראים תרכובות פי-סי-בי (PCB), שנערך במכון לאנרגיה וסביבה בתל אביב, הדיוקסין מצטבר במשך השנים ברקמות השומן של הגוף. הדיאוקסין הוא שם כולל לקבוצה של חומרים כימיים מסוכנים שידועים כמזהמים אורגנים עמידים. מחקרים הראו כי הדיוקסינים פוגעים במספר איברים ומערכות. מלבד היותו חומר מסרטן, הדיוקסין פוגע במערכת העצבים ובעור ומזיק לכבד. הוא מחליש את המערכת האימיונולוגית (מהווה חלק ממנגנוני ההגנה של הגוף מטרתה העיקרית היא מניעת זיהומים וכלולים בה לויקוציטים, לימפוציטים, מערכת המקרופאגים ומערכת המשלים [מקור]) בנוסף הוא פוגע גם באיכות הזרע של גברים, פוגע בעוברים ומחליש את המערכת החיסונית  [מקור].

לתרכובות דיוקסין שונות יש דרגות רעילות שונות. מבין כל סוגי התרכובות הקשורות לדיוקסין שזוהו, הרעילה ביותר היא 2,3,7,8-טטרכלורודיבנזו-פארא-דיוקסין (TCDD).

2,3,7,8-tetrachlorodibenzo-para-dioxin (TCDD).

העדויות המוקדמות ביותר למולקולות דיוקסין מעשה ידי אדם מגיעות בשנת 1827 ממפעל לייצור כימיקלים גרמני בלמפטהיים (Lampertheim), דרום הסה, שייצר סודה לכביסה (נתרן קרבונט) בתהליך LeBlanc העדויות האלו המשיכו להגיע עד לפחות בסביבות 1890, כאשר התהליך השתנה והוחלף לשימוש באלקטרוליזה של כלורלקאלי – שניהם תהליכים שמייצרים דיוקסין [מקור]. אלא שרק בשנות ה-80, כאשר הוחלט להקים מגרש משחקים ומתקן המיועד לשימוש ילדים במקום בו עמד המפעל, זוהה הזיהום הנרחב בקרקע מהדיוקסין שנפלט מתהליך הייצור הזה. מחלת הכלורקנה אופיינה לראשונה בשנת 1897 אצל עובדי תעשייה גרמנים, היא עד היום סימן ההיכר המובהק ביותר של חשיפה לדיוקסינים [מקור].

ב- 1976 העולם הזדעזע נוכח רמות גבוהות של דיוקסינים שפלשו לאויר בעקבות תקלה במפעל ייצור כימיקלים (Seveso). ענן גדול של כימקלים רעילים כולל הדיאוקסין 2,3,7,8-TCDD שוחרר לאוויר וגרם לזיהום שטח של למעלה מ-15 ק"מ רבועים המאוכלס ע"י 37,000 בני אדם [מקור].

ב- 1998, נמצאו בגרמניה רמות גבוהות של דיוקסינים בחלב.

ב- 1999, נמצאו בבלגיה רמות גבוהות של דיוקסינים בעופות ובביצים [מקור].

ב- 2004 נמצאו בהולנד רמות גבוהות של דיוקסינים בחלב. 

ב- 2006 נמצאו שוב בהולנד רמות גבוהות של דיוקסינים הפעם בבשר.

ב – 2008 נמצאו באירלנד רמות גבוהות של דיוקסינים בטונות רבים של בשר חזיר ומוצריו (פי 200 מהמותר) [מקור].

דיוקסינים אינם מסיסים במים ומסיסים מאוד בשומן. מה שאומר שהם נקשרים למשקעים ולחומר אורגני בסביבתם ונספגים בבעלי חיים ורקמת שומן אנושית [מקור]. הדיוקסינים נוטים להצטבר ברקמות שומן ומועברים בשרשרת המזון מצמחים לבעלי חיים ולבני האדם [מקור]. בנוסף הדיוקסינים אינם מתכלים ולכן הם מתמשכים להצטבר בגוף שלנו, והם נערמים ברקמת השומן של בני האדם [מקור].

מזון הוא הנתיב העיקרי לחשיפה של בני אדם לדיוקסינים ותרכובות דמויות דיוקסין (המכונה ביחד DLCs) זאת הסיבה שמזון זה מכונה  "מלוכלך".

רוב המזון המלוכלך ה-DLCs במזונות נצבר ברכיב השומני שלהם. מרכיב זה נמצא במזונות שמגיעים ממקור מן החי: ביצים, חלב, גבינות, יוגורט, דגים, בשר, חזיר, כבשים, ארנבים ועופות. בעוד שחשיפה ל-DLC דרך פירות, ירקות ודגנים מתרחשת גם היא, נהוג לחשוב שהיא נובעת בעיקר מגידולים על אדמה שספגה דיאוקסין או מריסוס על צמחי מאכל. ל-DLC יש מחצית חיים ארוכים יחסית בגוף האדם, וקצב סילוק התרכובות הללו מהגוף נמצא ביחס הפוך לגיל ולעלייה בשומן [מקור], ככל הנראה על בסיס העלייה הקשורה בתזונת מבוגרים. תאוותיה של הזיקנה הוא נושא מרתק שקושר פסיכולוגיה לגיל מבוגר, זמן פנוי וגימלאות עליו פרסמתי מאמאר – כאן. מחסני רקמות שומן מתרחבים אצל אנשים שנשלטים על ידי תרבות אכילה שאין לה כל קשר עם צרכי הגוף. לפיכך, עומס הגוף הכללי נוטה לעלות אצלם עם הזמן, גם אם רמות החשיפה לדיאוקסין אינן משתנות [מקור]

למאמרי – הגיל השלישי, תאוותיה של הזקנה – ואיך להתבגר יפה, טוב ובריא

מקורות לחשיפה של בני אדם לדיוקסינים כוללים צריכת מזון, מי שתייה, שאיפת אוויר ומגע עם העור.  הצריכה התזונתית היא ללא ספק החשובה ביותר ומהווה למעלה מ-90% מהחשיפה לדיוקסינים. מזונות שומניים כמו בשר, עוף, פירות ים, חלב, ביצים ומוצריהם הם המקורות התזונתיים העיקריים של דיוקסינים [מקור]. מקור הצילום מחדשות אירופה בצילום מסך מהמאמר: "Dioxin contamination protection reinforced" כאן

חשיפה מקרית לכמות גדולה של דיוקסינים עלולה להוביל להתפתחות של כלורקנה, מצב עור, שיער גוף מוגזם ונגעים אחרים בעור כגון פריחות בעור ושינוי צבע העור.

הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן (IARC) סיווגה את הקוגנר TCDD כמסרטן אנושי.

חשיפה ארוכת טווח לדיוקסינים קשורה לפגיעה במערכת החיסון, בתפקוד הרבייה, במערכת האנדוקרינית ובמערכת העצבים המתפתחת. בכמה מחקרים דווח על קשרים עם סוכרת, תפקוד לקוי של בלוטת התריס ומחלות לב בבני אדם

[מקור].

נטל הגוף

הרעילות של דיוקסינים קשורה לכמות שהצטברה בגוף במהלך החיים, מה שנקרא נטל הגוף. הוא משמש להערכת ההשפעות הרעילות של דיוקסינים כלומר לחשיפה המתמשכת השפעה הרסנית גדולה יותא מאשר הצריכה היומית החד פעמית [מקור].

הצינורית המקורבת היא אבר טיפול בחומרים שנמצאים בדם. מדובר בצינור פעיל שנמצא בכליות – עיקר הפעילות שקשורה בהחזרת חומרים מיטיבים לגוף מכונה ספיגה מחדש כמו הספיגה הפיזיולוגית של הגלוקוז, סידן והזרחן – וליתר דיוק  50–60 אחוזים מהנתרן המסונן, גם כל הגלוקוז וכל האוליגופפטידים (אוליגו – "כמה" פפטידים) וכן חומצות האמינו, גם 80 אחוזים מהזרחן, 80 אחוזים מהביקרבונט, ו-50 אחוזים מהסידן [מקור] מתרחשים במקום הזה מכונה גם הצינור המפותל הפרוקסימלי (הצינור הפרוקסימלי הוא הקטע של נפרון בכליות שנמצא קרוב לפקעית ומסומן באיור למעלה. מכונה גם כנזכר בפתיח הצינורית המקורבת. מדובר בצינורית קטנה שמתחילה מקוטב הכליה של הקפסולה של באומן ומסתיימת בתחילת לולאה של הנלה. כאן גם הדיאוקסין מטופל. הבעיה שהוא לא נזרק במצב הרגיל החוצה דרך צינור השתן, אלא מוחזר לדם כביכול הוא חומר מזין. באיור למעלה הוא הצינור שמאויר השמאלי ביותר.) מקור האיור בצילום מסך מהמאמר: "Kidney Functions" – כאן

הקסנוביוטיקה (xenobiotic) הם חומרים זרים, מלאכותיים, רעלים דוגמת דיאוקסין, כספית, הורמונים, תרופות… כולם עוברים דרך הדם אל הכליות על-מנת לקבל "טיפול"

[חומרים זרים ורעלים שמגיעים אל הכליות מרגע שהם נמצאים בצינור שקרוב ביותר לפקעית (גלומרולוס), עלולים לחזור לגוף, מה שמכונה ספיגה מחודשת, ולא להישלח דרך השתן החוצה וזאת אם וכאשר הגוף לא מזהה אותם קסנוביוטיקה. הצינור החשוב לנושא זה יוצא ממש מקופסית באומן (האבובית המקורבת, שבאיור למעלה) בו הם מקבלים טיפול] מי שלא נצרך נזרק או ממשיך במערכת הניקוז החוצה דרך השתן במצב התקין ככל שיורדת יכולת הכליה לסנן את הדם גדלה הרעילות בגוף [מקור]. ככל שהרעילות גדלה אומר שהכליה לא מתפקדת והאדם מתדרדר לאי ספיקת כליות. מדובר במחלה שמתים ממנה והממסד, הנפרולוגיה עלולה לשלוח את חוליה לדיאליזה שגם בה רבים מוצאים את מותם. העבודה המרכזית שלי, ירון מרגולין בהחלמת הכליות. בתחום זה בודדים הצליחו. מכל מקום הדיאוקסין הוא אחד מגורמי הנזק הגדולים לכליה ובמקום שהכליה תוציא אותו החוצה הוא נספג במערכת השומנים או מוחזר כאן לזרם הדם כדי שיספג בהם. 

למאמרי –
מבנה (אנטומיה) של מערכת הסינון של הדם בכליות ויצירת השתן, ודרכים חדשות להחלמת מפגעיה

למאמרי – על התוכנית לשיקום הכליות בה אני מסביר את עיקרי עבודתי – כאן, וכאן.

מנגנון פעולה מולקולרי 

הדיוקסינים זורמים בדם ומגיעים כאמור לעיל לכליות. הם מפעילים את ההשפעות הביוכימיות ההרסניות שלהם עליהן כפי שהם פועלים בגופנו בדומה לפעילותם בכל מיני בעלי חוליות אחרים. הדיוקסינים, באמצעות הפעלה של קולטן הפחמימנים Aryl (AhR), נושא שפרסמתי עליו במאמרי על הברוקולי, ונבטי הברוקולי במסגרת סדרת המאמרים על עשרת המזונות הבריאים ביותר לחולי כליה – כאן. וכן באמצעות גורמי שעתוק הליקס-לולאת-הליקס הבסיסיה שמופעלת על ידי ליגנד, וחבר במשפחת-על של גורמי שעתוק -PER-ARNT-SIM (PAS) [מקור]. ה-AhR המסייע לפעולת הדיאוקסינים בגופנו הוא חלבון כגון C. elegans ומיני Drosophila [מקור], כאמור הוא חבר במשפחת ה-PAS של חלבוני רגולציה מרכזיים – לעתים קרובות חלבונים אלו נחשבים ל"חיישנים ביולוגיים" – סוברים כיום שה-AhR ממלאים תפקידי מפתח בהתפתחות, הזדקנות, היפוקסיה ומקצבי יממה [מקור] רוצה לומר שלדיאוקסינים, באמצעות הAhR השפעות על קצב הזדקנות ומות מהירים או טרם עת.

בהתבוננות אל תוך הAhR כלומר בתא, AhR [קולטן הפחמימנים Aryl (AhR)], נמצא כקומפלקס ציטוזולי עם צ'פרונים (Chaperone), הם כלומר אותם צ'פרונים מעורבים בקיפול חלבונים הווה אומר מעורבים גם בשליחה של חלבוני תא פגומים לפירוק על גבי הפרוטאזום או הליזוזום. אי יכולת של המערכות הפרוטאוליטיות לפרק חלבונים אלה יכולה להוביל להיווצרות מצבורי חלבונים תוך תאיים, המהווים איום קיומי על התא. בנוסף להם הקומפלקס התוך תאי כולל שתי מולקולות של חלבון הלם חום (Hsp) 90, ומולקולה אחת של פרוסטגלנדין E synthase 3 (p23 הם קבוצה של חומרים ליפידיים ממשפחת ההורמונים המצוי ברקמות הגוף: כליות, תאי זרע, גם ברחם) וכן חלבון דמוי אימונופילין חלבון 2 הקשור לנגיף הפטיטיס B (XAP2, immunophilin-like protein hepatitis B virus X-associated protein 2 הידוע גם בשם AIP או ARA9) [מקור]. 

אחת הבעיות העיקריות בשמירה על בריאותם של התאים, ועל קיומם או על התדרדותם, נובעת מעקת חום, החום מוביל לפגיעה במבנה היציב של החלבונים. בכלל זה חום בשל מזג אויר. לפיכך, אחת התגובות העיקריות בתא להתמודדות עם טמפרטורה עולה כמו בקיץ, היא הפעלת מנגנון תגובה תאית לעקה הנקרא heat shock response. מנגנון זה, נמצא כאמור לעיל, בכל התאים, גורם לעלייה בשיעתוק של גנים המקודדים לחלבונים מלווים – צ'פרונים, וחלבונים נוספים השומרים על המבנה היציב של חלבוני התא תחת עקה [מקור]. חלבון סוכך (שפרון, Chaperone) גם צ'פרונים הוא חלבון המסייע למגוון רחב של חלבונים אחרים להתקפל למבנה מרחבי (מבנה שניוני ומבנה שלישוני) תקין תוך כדי ובסיום תהליך התרגום, כאשר הוא עצמו אינו חלק מהמבנה הסופי שלהם. הצ'פרון מסייע בתהליך ומזרז אותו אך לא מקובל להתייחס לחלבוני הצ'פרונים  כאנזימים על אף שמדובר למעשה בזרז של פעולת קיפול החלבונים. חלבון סוכך מכונה גם חלבון לוויה או חלבון מלווה. 

התרכובות הקשורות לדיוקסין הרעיל ביותר שמוכר כ 2,3,7,8-טטרכלורודיבנזו-פארא-דיוקסין (TCDD) חודרות בעזרתו לתא באמצעות דיפוזיה וכאשר הדיאוקסין נכנס אל התא הוא קושר ל-AhR קולטן הפחמימנים, מולקולה אחת של Hsp 90 ((חלבון הלם חום 90), כמו גם p23 ואז XAP2 – החלבון דמוי אימונופילין הפטיטיס B וירוס X קשור חלבון 2 מתנתק ממנו (כלומר הוא מתנתק בתא , עדין בנוזל התוך תאי, מה-AhR), וקומפלקס AhR-TCDD עובר בשלב זה לגרעין התא. ברגע שהדיאוקסין במצב מורכב זה נמצאים בגרעין, AhR עובר הטרודימריזציה (heterodimerize – היא יצירת קומפלקס של חלבונים. צימוד (של יחידות חלבון שונות מבחינה תפקודית ואפילו מבנית אשר מתרחשת ויכולה להוביל לעולם בלתי צפוי שכולל ייצור או הפקת תכונות מעשיות חדשות שאינן נגישות על ידי חומצת אמינו – יאמר חלבונים מונומריים כלומר על ידי היחידה התפקודית והמבנית העיקרית של פולימר כלומר של יחידת החלבונים שמתפקדת וממלאת תפקיד. אנו מקבלים מפלצת, שיושבת בתוך הגרעין, שם כידוע נמצא החומר הגנטי) עם הטרנסלוקטור הגרעיני AhR (Arnt), בתחומי משפחת ה-PAS של חלבוני רגולציה מרכזיים שלהם, בהמשך משתחררת המולקולה הנותרת Hsp 90 (חלבון הלם חום), לפני ששעתוק (הוא תהליך בביולוגיה של התא שבו מולקולת RNA מיוצרת לפי תבנית של מולקולת DNA) יכול בכלל להתרחש שם. מעתה יכולה להתרחש בגרעין התקשרות של דיאוקסין  AhR-TCDD-Arnt – עם החומר הגנטי -DNA עצמו. כך נוצר מצב חדש: מצב של תגובה דיוקסינית (DRE; או Xenobiotic Response Elements, XRE) וזו כבר עלולה להתרחש באזורי הפרומוטור (אזור המצוי ב-DNA של כל היצורים החיים) של גני המטרה – בהתאם למפעילי השיתוף או למדכאים השותפים שנמצאים והוזכרו לעיל [מקור]. דוגמאות לחלבוני תעתוק אחרים שניתן לשלב בקומפלקס דומה שיוצר דיאוקסין בגוף  AhR-TCDD-Arnt לפני הקישור הנזכר ל-DNA ובהמשך לווסת את פעילות התמלול של הקומפלקס נמצא בין המפעילים המשותפים קולטן הורמון בלוטת התריס. מדובר בסוג נוסף של קולטן הפעם קולטן גרעיני המופעל על ידי קשירת הורמון בלוטת התריס [מקור]./חלבון רטינובלסטומה בעל אינטראקציה חלבון 230 (TRIP230) /retinoblastoma protein-interacting protein 230  [מקור], זהו חלבון הרטינובלסטומה (Rb) או גן רטינובלסטומה (pRb) אשר מדכא גידולים. הגן זה מוכר כאב טיפוס שממלא תפקיד גורלי ומכריע בשגשוג, התמיינות והתפתחות תאים [מקור]. תפקיד אחד של גן רטינובלסטומה pRb הוא למנוע צמיחת תאים מוגזמת על ידי עיכוב התקדמות מחזור התא בשלב בו התא מוכן להתחלק. כאשר התא מוכן להתחלק, גן רטינובלסטומה – שהוא חלבון, עובר זרחון, אשר משבית אותו [מקור]). רוצה לומר שהקולטן של קולטן הפחמימנים ל-aryl nuclear translocator/inducable hypoxia factor (ARNT/HIF-1 beta) משנה את תפקודו הבריא של גן זה ויוצר או מתווך בין תגובת הגוף למצב הנפגע עם גורמים שהם מסרטנים כימיים שמונעים את המחלה או את מותו [מקור] אבל השבתה של גן זה מהפכת את המצב הבריא ומקדמת מחלה, למשל סרטן הכליות. במחקר נמצא בכל הרטינובלסטומות ובמגוון גידולים שנבדקו כי גן זה מושבת [מקור]. לאחרונה, הצטברו עדויות המצביעות על כך שחלבון הרטינובלסטומה (Rb) ממלא תפקיד קריטי בהתקדמות מחזור התא, התמיינות והתפתחות של התא [מקור] ומשמש גורם בחלוקה מזורזת כלומר במחלת הסרטן. החלבון עצמו משתמש בשני אזורים נפרדים ולכן הוא נקרא Trip230. Trip230 נקשר לחלבון הרטינובלסטומה (Rb) ללא תלות בהורמון בלוטת התריס בעוד שהוא יוצר קומפלקס עם הורמון בלוטת התריס (TR), ההשפעות של בלוטת התריס על הגוף עצומות – כל תא בגוף צריך את ההורמון שבלוטת התריס מפרישה, וכל הפרעה בפעילות שלה – יתר או תת פעילות – משפיעה השפעה מכריעה על התפקוד של הגוף". למעשה כל תא בגוף צריך את ההורמון הזה, הוא משמש כדוושת בנזין בשבילנו – הורמון בלוטת התריס מפעיל את התאים בתוך הגוף, הוא אחראי על ויסות מטבוליזם בתוך הגוף.

 אפשר לקרוא על כך במאמרי – כאן. שיבוש של תפקוד זה בשל יתר דיאוקסין שמקורו במזון מהחי יוצק קטסטרופה.

למאמרי
בלוטת התריס -מחסור ביוד, חוסר סלניום או עודף פלואור במים גם דמימה בשרירים שנצמדים לעצם הלשון עלולים להוביל לתת פעילות של בלוטת התריס (תירואיד)

כיצד שלא נסתכל על המצב שנוצר הדיאוקסין, ללא ספק מקדם מחלה קשה ביותר ואי תפקוד מיטבי של אברי הגוף החיוניים ביותר.

הממסד מדווח על רצונו לחפש דרך להתגונן

היכולת להעריך את החשיפה התזונתית של הדיאוקסין בתוך האוכלוסייה מוגבלת על ידי זמינות הנתונים המתאימים [מקור] יחד עם זאת והעלות הגבוהה לדגימה לניתוח DLC, יש מעט מידע יחסית על תכולת ה-DLC של אספקת המזון הן בארה"ב והן במקומות אחרים, כך שמי שמצפה לקבל דיווח צמוד על נוכחות הדיאוקסין במזון מהחי חי בעולם בו המניע הכלכלי נמוך והמוסרי גבוה.

יתר דיאוקסין במזון – השפעות חמורות בצילום  כלורקנה (chloracne), התפרצות דמוית אקנה של נקודות שחורות, ציסטות ופסטולות הקשורות לחשיפה לתרכובות ארומטיות הלוגנריות מסוימות, כגון דיוקסינים עם כלור ודיבנזופורנים [מקור]. הנגעים נמצאים לרוב על הלחיים, מאחורי האוזניים, בבתי השחי ובאזור המפשעה. במקרים חמורים יותר הנגעים מופיעים גם בכתפיים בחזה, בגב ובבטן. במקרים מתקדמים, הנגעים מופיעים גם על הידיים, הצוואר, הירכיים, הרגליים, הידיים והרגליים. כלורקנה קשור במיוחד לחשיפה רעילה לדיוקסינים. באדיבות ויקיפדיה.

חשיפה מקרית לכמות גדולה של דיוקסינים עלולה להוביל להתפתחות של כלורקנה (chloracne), מצב עור, שיער גוף מוגזם ונגעים אחרים בעור כגון פריחות בעור ושינוי צבע העור כנזכר למעלה [מקור]. הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן (IARC) סיווגה את הקוגנר TCDD congener כמסרטן אנושי. חשיפה ארוכת טווח לדיוקסינים קשורה לפגיעה במערכת החיסון, בתפקוד הרבייה, במערכת האנדוקרינית ובמערכת העצבים המתפתחת.  בכמה מחקרים דווח על קשרים עם סוכרת, תפקוד לקוי של בלוטת התריס, אי ספיקת כליות ומחלות לב בבני אדם [מקור].

בחיות מעבדה דיוקסינים נקשרו לאנדומטריוזיס (endometriosis  היא מחלה גינקולוגית כרונית, דלקתית ותלוית אסטרוגן מחלה זו בעלת השפעות חמורות על הרחם), התפתחותית ונוירו-התנהגותית השפעות (לקויות למידה), השפעות חמורות על רבייה התפתחותיות (ספירת זרע נמוכה, מומים באברי המין) והשפעות אימונוטוקסיות (immunotoxic – חקר הרעילות של חומרים זרים הנקראים קסנוביוטיקה והשפעותיהם על מערכת החיסון [מקור]). 

הערכה של דיוקסינים

רמת הדיוקסינים במזון מתבטאת כ-TEQ שוות ערך רעיל (היחידה היא פיקוגרם (pg) TEQ לגרם או חלקים לטריליון (ppt)). אין הסכמה בינלאומית לגבי רמת הדיוקסין במזון.  בהונג קונג, מחלקת היגיינת המזון והסביבה יוזמת פעולות מעקב אחר מזונות שנמצאו מכילים רמות גבוהות של דיוקסינים בתוכנית מעקב המזון [מקור].

 כדי לקבוע במדויק את הסיכון של האוכלוסייה עקב חשיפה לדיוקסינים, יש לבצע הערכת חשיפה. בהערכת חשיפה תזונתית לדיוקסינים, יש לבחון את רמות הדיוקסין בפריטי מזון שונים ואת כמות צריכת המזון באוכלוסייה.

ארגון הבריאות העולמי (WHO) קבע צריכה יומית נסבלת (TDI) עבור דיוקסינים ותרכובות דמויות דיוקסין בטווח של 1 – 4 pg TEQ לק"ג משקל גוף (בגו) ליום בשנת 1998. ארגון הבריאות העולמי הדגיש גם כי יש להתייחס לטווח העליון של ה-TDI של 4 pg TEQ/kg Bw/day כצריכה מקסימלית נסבלת על בסיס זמני וכי המטרה הסופית היא להפחית את רמות הצריכה של בני אדם מתחת ל-1 pg TEQ/kg Bw/day. לאחר הערכה נוספת שבוצעה בשנת 2001, ארגון המזון והחקלאות המשותף / ועדת המומחים של ארגון הבריאות העולמי לתוספי מזון (JECFA) הגיע למסקנה כי לאור זמן המחצית הארוך שלהם, צריכה נסבלת של דיוקסינים ותרכובות דמויות דיוקסין. מבוטא כערך חודשי והוקצתה צריכה נסבלת חודשית זמנית (PTMI) של 70 pg WHO-TEQ/kg bw לחודש [מקור]. PTMI היא הכמות של חומר רעיל, המתבטאת על בסיס משקל גוף, שאדם עלול לצרוך מדי חודש במהלך חייו ללא סיכון משמעותי לבריאות. זה מדגיש על חשיפה לכל החיים. לחשיפה מזדמנת לטווח קצר מעל ל-PTMI לא תהיה השלכות בריאותיות בתנאי שלא תחרוג מהצריכה הממוצעת לאורך תקופה ארוכה. הצריכה התזונתית של דיוקסינים מוערכת על ידי הערכת רמת הדיוקסינים במזון ובדפוס צריכת המזון של האוכלוסייה. לאחר מכן, צריכת הדיוקסינים המשוערת מושווה ל-PTMI שנקבע על ידי JECFA כדי להעריך את הסיכון הבריאותי הקשור [מקור]. פריט מזון בודד העולה על רמת הפעולה של ניטור דיוקסין אינו מרמז על נוכחות של סכנה בריאותית מיידית.

חצי כוס משקה נבטי ברוקולי ביום עשויה להרחיק חומרים מסרטנים ומזהמים כדיאוקסין, בהתבסס על ממצאים מניסוי קליני שכלל כמעט 300 גברים ונשים סינים החיים באחד האזורים המזוהמים ביותר במדינה. שתיית המשקה העשיר בסולפורפן שמקורו בנבטי הברוקולי, יצרה הפרשה מהירה, משמעותית ומתמשכת של בנזן – מסרטן שנמצא בגופם של הנבדקים והוא גורם ידוע כמסרטן, וכן אקרוליין, הוא גורם מוכר לגירוי בריאות [מקור]. כשמבקשים החלמה למשל ממחלה כסרטן הכליות או כפגיעה בבלוטת התריס שניהם נזכרו למעלה יש, לפני שממלאים את הגוף ברעלים אורמיים, שמקורם בכדורים העוברים דרך מערכת העיכול ומכבידים עוד יותר כל הכליות, לשקול לשתות מיץ מנבטי ברוקולי. ברוקולי ועלים ירוקים – צילם ירון מרגולין

כיצד להפחית את הסיכון לחשיפה לדיוקסין

מניעת חשיפה מוגזמת לדיוקסינים צריכה להתחיל עם בקרה סביבתית. רוב הרופאים ממליצים לסמוך על אזהרות המרכז הרפואי ומוסדות הממשלה, האו"ם ומשרדי הבריאות. אם אמונתך בהם וחלית בסרטן סימן שאמונתך זו הייתה בלתי צודקת. רבים נמנעים ממזונות שהדיאוקסין מכיל אותם ועיקרם מזון מהחי. חשוב לדעת ומעטים יודעים כי

דיאוקסין מטופל על-ידי נבטי ברוקולי ומסוכנותו לאדם יורדת עם צריכתו ונוכח אכילה קבועה של ברקולי כחלק מהסלט או מיץ הבקר הירוק.

נבטי ברוקולי הם מקור נוח ועשיר לגלוקוזינולט, גלוקורפנין, שיכול ליצור את הגורם הכימו-מונע, סולפורפאן, מעורר של גלוטתיון S-transferases (GST) ואנזימים cytoprotective אחרים נמצאו מועילים במחקר שנערך בקרב תושבי סין החיים בדלתא המזוהמת של היאנגצה [מקור]. משקה שמקורו בנבט ברוקולי המספק מנות יומיות של 600 מיקרומול גלוקורפנין ו-40 מיקרומול סולפורפאן הוערך עבור גודל ומשך הפעולה הפרמקודינמית בניסוי קליני אקראי בן 12 שבועות והביא באופן ברור לסילוק דיאוקסין מהגוף באמצעות הכליות דרך השתן.

[מקור1, מקור2, מקור3]

על נבטי הברוקולי והברוקולי כתרופה – כאן.

נשארו לך שאלות 

אשמח להשיב על כל שאלה 

לטופס פנייה ישירה אל ירון מרגולין – נא להקליק – כאן  

בבקשה לא להתקשר משום שזה פשוט לא מאפשר לי לעבוד – אנא השתמשו באמצעים שלפניכם –


    שמי Name:


    טלפון phone:


    דוא"ל (כדי שאוכל להשיב לך מכל מקום בעולם) Email:


    איך אני יכול לעזור לך How can I help you:


    אפשר לקבל את בדיקות הדם החריגות שלך Exceptional laboratory tests:



    למען הסר ספק, חובת התייעצות עם רופא (המכיר לפרטים את מצבו הבריאותי הכללי של כל מטופל או שלך) לפני שימוש בכל תכשיר, מאכל, תמצית או ביצוע כל תרגיל. ירון מרגולין הוא רקדן ומבית המחול שלו בירושלים פרצה התורה כאשר נחשפה שיטת המחול שלו כבעלת יכולת מדהימה, באמצע שנות ה – 80 לרפא סרטן. המידע באתר של ירון מרגולין או באתר "לחיצות ההחלמה" (בפיסבוק או MARGOLINMETHOD.COM ), במאמר הנ"ל ובמאמרים של ירון מרגולין הם חומר למחשבה – פילוסופיה לא המלצה ולא הנחייה לציבור להשתמש או לחדול מלהשתמש בתרופות – אין במידע באתר זה או בכל אחד מהמאמרים תחליף להיוועצות עם מומחה מוכר המכיר לפרטים את מצבו הבריאותי הכללי שלך ושל משפחתך. מומלץ תמיד להתייעץ עם רופא מוסמך או רוקח בכל הנוגע בכאב, הרגשה רעה או למטרות ואופן השימוש, במזונות, משחות, תמציות ואפילו בתרגילים, או בתכשירים אחרים שנזכרים כאן.

    For the avoidance of doubt, consult a physician (who knows in detail the general health of each patient or yours) before using any medicine, food, extract or any exercise. The information on Yaron Margolin's website or the "Healing Presses" website (on Facebook or MARGOLINMETHOD.COM), in the above article and in Yaron Margolin's articles are material for thought – philosophy neither recommendation nor public guidance to use or cease to use drugs – no information on this site or anyone You should always consult with a qualified physician or pharmacist regarding pain, bad feeling, or goals and how to use foods, ointments, extracts and even exercises, or other remedies that are mentioned as such

    מאמרים אחרונים

    נשלח ב כללי

    התרופות מקבוצת הסטטינים להורדת כולסטרול יכולות להביא אותך למחלת כליות איומה, יתר חומצת שתן, כאבי שרירים, סוכרת וזו רשימה חלקית

    פורסם ב ע"י ירון מרגולין — אין תגובות ↓
    האם כדאי ליטול סטטינים או להעדיף 4 כפות שיבולת שועל? המחקר מראה כי טיפול בסטטינים אינו מעניק הגנה כלשהי מפני התקדמות מחלת הכליות [מקור].
    מקור הצילום בצילום מסך מהמאמר כאן

    הסטטינים כוללים atorvastatin (Lipitor) אטורבסטטין – ליפיטור, לובסטטין, וסימבסטטין fluvastatin  פלובסטטין  (Lescol XL), lovastatin  (Altoprev), pitavastatin פיטבסטטין (מלח סידן) – ליברלו, זיפיטמאג  (Livalo), pravastatin (Pravachol),  קרסטור, רוזובסטטין טבע, סטטור, רוזובסטטין־סנדוז rosuvastatin (Crestor, Ezallor) ו- simvastatin (Zocor, FloLipid).

     יותר מדי כולסטרול בדם מעורר בקרב רופאים רבים צורך לתת לך סטטינים (statins). רופאים מתגייסים למשימה: קחו סטטינים, טלו סטטינים, כדאי לך לקנות עוד סטטינים.

    כאבי ראש, קלקול קיבה, בדיקות תפקודי כבד לא תקינות והתכווצויות שרירים לצד הרס הכליות והופעה של מחלת הסוכרת הם חלק מתופעות הלוואי האפשריות מהסטטינים

    [מקור].

    כולסטרול הוא בן למשפחה של שומנים בגוף האדם. הגוף שלנו מייצר כולסטרול. הכולסטרול משמש את הגוף. הוא למעשה מרכיב חיוני לממברנות (קיר, דופן) התאים ואנו זקוקים לכולסטרול על-מנת לתמוך בדופן התא, לתקן אותה, זו גם הסיבה שמבקשים ליטול אומגה 3, גם היא ממשפחת השומנים בגוף, הכולסטרול משתתף גם בייצר הורמונים סטרואידים וחומצות מרה שבגופנו [מקור]. כדי למנוע דלקות, קרעים בדופן התא ופרצות באברי הגוף דרושים שומנים, כולסטרול אחד מהם.

    הכולסטרול אם כן טוב וחיוני אבל כולסטרול מחומצן רע מאוד מכונה LDL. 

    LDL מחומצן הוא רע. התאים בגופנו מסוגלים לייצר כולסטרול בעצמם, אבל הם יכולים גם לקלוט כולסטרול באמצעות קולטנים, המווסתים את כמות הכולסטרול הנספגת. כולסטרול בעל צפיפות נמוכה, LDL, המכונה גם "הכולסטרול הרע", הוא נשא הכולסטרול העיקרי בדם. ה-HDL מכונה "כולסטרול טוב", ויש גם את הליפופרוטאין בעל צפיפות נמוכה מאוד VLDL.LDL נחשב מסוכן, מכיוון שהכולסטרול שהוא נושא שוקע בתאי דופן העורקים וגורם לטרשת. אבל LDL מחומצן מסוכן יותר. LDL נחשב מסוכן, מכיוון שהכולסטרול שהוא נושא שוקע בתאי דופן העורקים וגורם לטרשת. אבל LDL מחומצן מסוכן יותר. בתאים יש קולטנים, המווסתים את כמות ה-LDL הנקלטת בהם. אבל בתהליך ההיווצרות של הנגע הטרשתי נוצרים בתאי דופן העורקים תאים מסוימים (מקרופאגים), שהקולטנים שלהם מסוגלים לקלוט LDL מחומצן ללא הגבלה. עובדה זו היא אחת הסיבות הגורמות להיווצרות מצבורי הכולסטרול בעורקים.

    בתהליך ההיווצרות של נגע טרשתי נפגע תחילה סוג מסוים של תאי דופן העורק (אנדותל). סיבת הפגיעה ההומוציאסטין, בדרך כלל לא מזכירים אותה. בעקבות הפגיעה יכולים חלק מתאי הדם הלבנים, מונוציטים, לחדור אל דופן העורק, במצב זה הם הופכים למקרופאגים. ככל שמדד ההומוציאסטין עולה על 7.4 הקולטנים במקרופאגים מסוגלים לקלוט יותר LDL מחומצן בכמות העולה על צורכי התא. שני גורמים משחקים כאן תפקיד: המחמצנים, מכונים גם הרדיקלים החופשיים וההומוציאסטין. הרפואה המערבית מתעלמת משניהם. במצב זה המקרופאגים הופכים ל"תאי קצף" כולסטרול מחומצן. תאים אלה מייצרים רדיקלים חופשיים שתורמים לחמצון ה-LDL. הסיבים שבשיבולת השועל יכולים לתרום לסילוק עודפי הכולסטרול הרע מ"תאי הקצף" שבדפנות העורקים ולשנות את המצב למה שמכונה להגמיש את העורקים מחדש – הרפואה המתקדמת והחדשה גמישות העורקים ייעדה. על נושא זה אפשר לקרוא עוד וגם כדאי במאמרי – כאן.

    למאמרי – עורקים גמישים – הסוד והדרך לזכייה בבריאות מחדש

    למאמרי

    כאשר אדם מקפיד על מזון בריא, ה-LDL אינו מחומצן בדם, שכן הפלסמה מכילה נוגדי–חמצון (אנטיאוקסידנטים) רבים, המסוגלים לטפל במצבים של עקה חמצונית ולנטרל רדיקלים חופשיים.

    בתפריט החלמה משתמשים גם בתובנות מהמחקר, לצד תוספי מזון (נוגדי חמצון) כגון ויטמין E. לאחר שהתברר במחקרים, שנערכו בחולים סוכרתיים ובחולים עם פגם כלייתי, כי טיפול בבטא קרוטן (60 מ"ג ליום) או בסלניום (25 מ"ג ליום) הביא לעיכוב משמעותי ברגישות היתר של ה-LDL שלהם לחימצון, החלו להוסיף לתפריט אגוזי ברזיל (סלניום) וכן ברוקולי, גמבה ועלי קייל שמכילים כמויות טובות של בטא קרוטן. מתאימים כמובן את מנת המזון כתרופה למצב הייחודי, כך למשל, לא מאפשרים גזר לחולי כליה הגם שהוא מכיל בטא קרוטן וכן עגבניה הגם שמכילה ליקופן, גם הוא מסייע באיזון המחמצנים שפועלים נגד הכולסטרול. אוכמניות נתנות במקרים אלו גם לחולי כליה הן, כברוקולי ועלי קייל, עדשים, שעועית ואפונה, עשירות בפלאבונואידים אשר עוזרים לגוף להלחם ברעלים שונים.

    במצב בו הגוף מקבל אנטי מחמצנים בכמות מספיקה, אין צורך למעשה לקנות תרופות, כי זרם הדם מכיל אנטיאוקסידנטים בשפע.


    שמן החרדל הוא מנת האומגה-3 הטובה ביותר. השמן הזה מורכב משישה אחוז של חומצות השומן אומגה 3 (N-3) ו-15 אחוזים מאומגה 6 (n-6) – שתי חומצות השומן החיוניות – ביחס האידיאלי של 1:2, וזה יתרון עצום לבריאות שאין בשום מוצר אחר בטבע, שכן יחס זה גם מאזן את רמות הכולסטרול, הטריגליצרידים או השומן בדם, ומסייע בשמירה על בריאות הלב [מקור]. מקור הצילום מצילום מסך מהמאמר – כאן.
    בשמן חרדל יש אינספור יתרונות לבריאות הנפשית והפיזית שלנו. ב 5 כפות שמן חרדל ליום תמצאו את כמות האומגה-3 הנדרשת כתרופה להפחתת יתר טריגליצרידים בדם.
    שמן חרדל, עם היחס האידיאלי שקיים בו בין חומצות השומן החיוניות ונוגדי החמצון הטבעיים, עשוי להיות אחד משמני המאכל הבריאים ביותר, עם יתרונות עצומים להפחתת טריגליצרידים ושמירה על הלב, על הכליות ומערכת עורקי הדם. הוא ההמלצה שלי לך כתרופה [מקור].

    כדי להוריד את רמת ה- LDL שלך. דרושים נוגדי חמצון – במזונות חיים קיימים נוגדי חמצון בשפע: פירות וירקות גם קטניות וגרגרים מכילים נוגדני חמצון נדרשים. כלומר הבעיה המרכזית בהופעתם של מדדי כולסטרול גבוה בדם היא לא מחלה אלא למעשה באורח החיים שלך. הבעיה נמצאת או במה שנמצא בצלחת שלך וכולל מחמצני כולסטרול או באמונת הרופא בכדורים, או בבתי הספר לרפואה שהוציאו בארה"ב מהלימודים את נושא המזון כתרופה ואחריהם ישר קו כל העולם [מקור]. הבעיה בשיטה האמריקאית נמצאת באבר הכליות. יותר ויותר אנשים נפגעים בכליותיהם. מחלה שאין לרפואה זו מענה לה, אמנם נמצאה שיטה בארץ לבלום ולהחלים ממחלת הכליות אבל היא מבוססת על מזון כתרופה. במאמרי "אילוף הכליות הסוררות" אפשר ללמוד על נושא זה עוד – כאן. בלעדי מזון כתרופה אנשים מתים, כי ממחלת כליות מתים. רוב האנשים נוטלים כדורים להפחתת שומנים מחומצנים בדם בעוד שקבוצה אחת של תרופות, סטטינים, מורידה את הכולסטרול, הקבוצה השנייה, הפיברטים (fibrates), ידועה כדואגת לחומצות שומן ויתר טריגליצרידים. הגם שהוכח ששימוש בשמן חרדל – עליו פרסמתי כאן כאומגה 3 הוא מזון כתשובה יעילה להפחתת טריגליצרידים. רבים נוטלים למטרה זו פיברטים בנוסף לתרופות אחרות, כגון אזטימיב (ezetimibe), כולסטג'ל (colesevelam),

    טורצטרפיב (תחליף לליפיטור, תרופתה של פייזר שמוגדרת הנמכרת ביותר, הבעיה שהיא כנראה גורמת למוות בקרב הנוטלים אותה – בכל אופן ע"פ מה שפורסם כאן  [מקור],

    avasimibe, implitapide (כדור שמפחית יצירת תאי קצף לא רק על ידי הגברת זרימת הכולסטרול החופשי, אלא גם על ידי עיכוב הספיגה של LDL שונה [מקור]) וניאצין (היא תרופה משלימה לסטטינים ומביאה לשיפור נוסף בפרופיל הליפידים ובהרכב השומנים [מקור]) כולן מוגדרות טיפול בהיפרליפידמיה [מקור]. אם מזכירים ניאצין שהוא מומלץ לנטילה על ידי רפואת הממסד עם נטילת סטטינים, יש לשים לב שהוא מסולק דווקא מהגוף על ידי תרופה אחרת האספירין.

    דלקת כליות אינטרסטיציאלית היא הפרעת כליות שבה המרווחים בין צינוריות הכליה הופכים נפוחים (דלקתיים). 

    אספירין ותרופות נוגדות דלקת לא סטרואידיות (NSAIDs שנהוגות להירשם על ידי רופאים רבים שנשבעו את שבועת היפוקרטס – עליה פרסמתי כאן – מעודדים ליטול אותם לפי מרשם חתום, וזה טוב, אלא שכדורים אלו מעודדים דלקת כליות אינטרסטיציאלית, נושא שלא מופיע במדדי הכולסטרול, לצד מדדי טסיות נמוכות וכאן הדבר כולל פגיעה בעצם ומדדי זרחן חריגים. האספירין מרוקן בנוסף לכך, הגם שמאוד נפוץ להעניק אותו לחולים, את מאגרי ויטמין סי, מלטונין, ואת מאגרי הניאצין (מגן הלב, ותוסף שמוריד כולסטרול),

    חומצה פולית (טרשת עורקים, דיכאון, אנמיה, ויתר לחץ דם) ואת הפירודיקסין (שומר על שמחת חיים) מהגוף. קשה להביא להחלמת הכליות בנוכחות מגרעות שכאלו, אבל גם קשה להבין את מי שממליצים עליהם, הגם שלא למדו על מזון כתרופה. עוד על נושא זה למטה בפסקה שמוקדשת  לתופעות הלוואי של הסטטינים.

    מר מרגיע- מלון מר – ירון מרגולין והמלון המר. ניו יורק 2021

    הנח על הצלחת פירות וירקות בכמות הנכונה ובתאבון 

    – צריכה של  5-9 מנות (בגודל אגרוף) מדי יום מותרת – וזה עשוי לספק לך נוגדי חמצון במדה הדרושה, וזאת בנוסף לסיבים תזונתיים. הם נושא נוסף שנקשר במזון כתרופה.

    אם מדד הכולסטרול שלך לא ירד, עליך לצרוך מנת שיבולת שועל שהוכחה כיעילה במיוחד בנושא הכולסטרול המחומצן והפחתת ה-LDL בדם [מקור].

    אם עדיין הנמדד לא תקין בין אם הוא כולסטרול, גלוקוז, יתר לחץ דם, או קריאטינין, טריגליצרידים יתכן שיידרש לך ייעוץ אישי שיבנה לך תפריט ייחודי של מזון כתרופה שמתאים למצבך.

    כדאי לזכור, שבלימודי הרפואה מזה מאה שנה לא לומדים נושא זה, לא מתרגלים "מזון כתרופה" אין לצפות מהרופא שלך, ומהדיאטנים שעובדים איתו לדעת מה הם הצריכם המיוחדים שלך בבואך לתקן את המדדים.

    זה מדהים, רופאים שיודעים לשלוח אותי לבדיקה אחרי בדיקה ולומר לי שהכל בסדר. והדבר היחיד שעוצר את ההתדרדרות שלי במשקל, בחיוורון ובלחץ דם הגבוהה זה המזון המומלץ על ידך לחולי כלייה.פסיליום בוקר ובערב, לחם שיפון כהה, בצל, קוואקר, וכוסמת שהוספתי לתפריט העדין שגזרתי מהמאמרים שכתבת וראה איזה פלא, התחלתי לחזור לעצמי. אוכל כמו נזיר אבל זה עובד. אין לי מילים כמה אסיר תודה אני. מכתב שהגיע באימייל

    תמיד אפשר גם לאכול פחות מזון שומני. שהרי אם ממלאים את התיאבון עם מזון חי – לא מבושל ונכנסים לצום חי –  עליו פרסמתי כאן – צום חי – אפשר לקרוא כאן הבריאות שלך מקודמת ונמצאת ממש מעבר לפינה, גם כשהנושא דלקת מערכת העיכול. והרי לך בונוס: באוכלך מזון חי, אפשר גם לעזור לך להוריד את לחץ הדם ולשמור על המשקל שלך. כדורים נגד לחץ דם הם אוטוסטרדה למחלת הסוכרת והכליות, זה נושא רציני ואפשר לקרוא עליו כאן.

    למה חולי כליה, שנוטלים כדורים להפחתת לחץ דם גבוה, יגיעו בוודאות לדיאליזה.

    שמן זית על הבקר – שומנים לא רוויים – כמו אלה שנמצאו בשמן זית ושמן סומסום – טובים להחלמת יתר כולסטרול. הם יכולים להוריד את רמות הכולסטרול "הרע"LDL ולהציג רמות נמוכות יותר, בה בעת הם עשויים לסייע בהגדלת הכולסטרול "הטוב"  זה שמכונה: HDL.

    על פי הנהוג, צורכים  שמן זית במצבו הפשוט והנקי ביותר (לקיחת המנה מומלצת בכף – מיד עם ההשכמה). את שמן הזית כדאי לקחת על קיבה ריקה. 

    ההומוציאסטין

    הבעיה במדד כולסטרול גבוה בדם, אם כן לא נמצאת בכבד, בדרך כלל, אלא במחמצנים של השומנים בגוף, במנת המזון שלך. מחלות רבות אינן מחלות, אלא תגובה אלרגית של הגוף למזון שהוא דוחה, אבל ההרגל מתנגד למסרים האלו. משמתחילים להאזין למסרי הגוף ומדייקים במכונה "מזון כתרופה", האדם חוזר למצבו הבריא. במאמרי:

    הגיל השלישי, תאוותיה של הזקנה – ואיך להתבגר יפה, טוב ובריא

    הוא מאמר קצר על זקנה, שמחה והדרך להאריך חיים בריאים, אני מפרט על דרכים הולמות הפחתת הנטל של מחלות וכל מה שמכונה נכות בגיל המבוגר. יתגלה לך שאין למעשה מחלות זקנה, אלא פרופגנדה לתרופות שגוברת בקרב אנשים פנויים, שנמצאים בגיל החופש הגדול (גימלאות).

    אישה זקנה מנמנמת מאת ניקולאס מייס (1656). המוזיאונים המלכותיים לאמנויות יפות, בריסל Old Woman Dozing by Nicolaes Maes (1656). Royal Museums of Fine Arts, Brussels מקור הציור ויקיפדיה

    אם מזון כתרופה מתאים למצבי מחלה, למזון רעיל תפקיד מכריע בייצורן של רוב המחלות.

    נושא זה קשור ביתר ההומוציאסטין. הרי לא יתכן שאם יתר ההומוציאסטין הוא בעיה מרכזית במזון ומי שהוכח כמייצר מחלות, שבתי ספר לרפואה יתעלמו ממנו. בנבירה בארכיונים מגלים שנושא המזון כתרופה הוצא, ביחד עם תרופות טבעיות רבות נוספות כמו קליפת עץ הכינין שמיגרה מגפה ענקית בעולם, נושא זה מוכח שקרה בתחילת המאה ה-20. לימודי המזון כתרופה, סולקו והמידע בנושא זה נעדר מרפואת הממסד כשהרופאים ועוזריהם מתבוננים במדדי בדיקות הדם. אין לך מה לחפש את המזון כתרופה – הוא לא שם, ואם רק מזון כתרופה יכול לסלק את ההומוציאסטים למה להתעקש על כדורים שמקדמים כביכול דווקא את מדדיו ההרסניים. על נושא ההומוציאסטין פרסמתי מאמר כאן. 

    למאמרי על ההומוציאסטון – כאן וכאן

    רדיקלים חופשים הוא שם כולל למחמצנים. הם עלולים לפגוע בכל סוגי החומרים המרכיבים את הגוף – בחלבונים, בשומנים, בפחמימות, בחומצות גרעין ואפילו בדפנות התאים, ולכן יש הטוענים שהם תורמים להיווצרותן של כ 60 מחלות ומצבים שונים בגוף האדם, ביניהן מחלות לב, אלצהיימר, סוכרת, יתר כולסטרול, אי ספיקת-כליות וקמטים בעור [מקור].

    מקור המחמצנים במזון, בתרופות, למשל סטטינים [מקור] גם בזיהום אוויר. ללא ספק הכולסטרול המחומצן מגביר את הסיכון להתקפי לב ושבץ. סטטינים חוסמים חומר ( HMG-CoA רדוקטאז, האנזים המזרז את השלב הראשון של סינתזת הכולסטרול) שהכבד נזקק לו כדי לייצר כולסטרול.  חומר כימי זה (רדוקטאז) גורם למעשה לכבד להסיר את הכולסטרול מהדם שלך. אבל ללא הכולסטרול וללא מדידת ההומוציאסטין האדם מסתכן בדלקת ודלקת הורסת את הכליות מחלה שמתים ממנה, ואין לרפואה המערבית תרופה לה גם אין לה דרך לעצור אותה.

    בסיכום שפורסם מציינים החוקרים כי צריכת שיבולת שועל עשויה להשפיע לטובה על אלבומין בסרום ואשלגן בסרום בקרב חולים עם מחלת אי-ספיקת כליות כרונית – CKD. (קוד הרשמה של המחקר IRCT.ir. IRCT2015050414551N2) [מקור].
    כשאתם אוכלים סיבים מסוג הבטא גלוקן הדבר מפריע לספיגתו מחדש של חומצות המרה במעי. חומצות המרה עשירות כולסטרול ומשתחררות למעי על ידי כיס המרה כדי לעזור בעיכול השומן. חומצות המרה "נתפסות" על ידי הסיבים לפני שהגוף שלך סופג אותן מחדש. לאחר מכן הן מופרשות יחד עם הסיבים בצואה. גופך מחליף חומצות מרה ספוגות בסיבי שיבולת השועל – אבודות, אלו על ידי סילוק הכולסטרול מהדם בכדי לייצר חומצות מרה חדשות בכבד. כתוצאה מכך יורדת גם רמת הכולסטרול בדם [מקור].

    אנשים רבים נוטלים סטטינים. הם מושפעים ממה שאומרים להם בשעה שמנת שיבולת שועל שהוזכרה לעיל, ואפשר לקרוא על יכולותיה במאמר עומק שפרסמתי – כאן, תוריד את מדד הכולסטרול המחומצן בשל היותה מצבור אנטי אוקסידנטים, אנטי מחמצנים שמגנים על הכולסטרול בדם מאויביו שבמזון רעיל.

    להתסיס שיבולת שועל – מתכון וכל הסודות

    למאמר: חידושים ומהפכות בנושא יתר לחץ דם.

    למאמרי עשרת המזונות הבריאים ביותר לחולי כלייה – שיבולת השועל וה β- גלוקנים חלק – 6.

    בנוסף להעדר מידע רפואי בממסד הרפואי על מזון כתרופה – למשל על 4 כפות שיבולת שועל, מהדהדת הבעיה שאין לה פתרון קל.  קילו שיבולת שועל עולה כ 10₪. מדובר בכמות שיכולה להספיק לחודשיים לאדם מבוגר (מעל 45) וגרוע מכך אין על שיבולת שועל פטנט ולא פחות חמור הרווחים הולכים לחקלאים הפשוטים, לפלאחים, ולא לבעלי האחוזות החדשים, לא לאצילים ולא לאלו שמחזיקים מטוס פרטי או בארות גז בים.

     אנשים שנוטלים סטטינים חווים תופעות לוואי מסטטינים, אל תפסיקו כמובן לקחת את הגלולות, ללא ייעוץ עם מי שנתן לכם אותן.  שוחחו על כך עם הרופא כדי לראות אם שינוי במינון או אפילו אם תרכשו סוג אחר של תרופות עשוי להועיל יותר.

    מחקרים תצפיתיים, ניסויים קליניים ומטה-אנליזות מצביעים על סיכון מוגבר לפתח חדש של סוכרת מסוג 2 (T2DM) לאחר טיפול ארוך טווח בסטטינים.
    מקור הצילום בצילום מסך מהמאמר
    Statin Treatment-Induced Development of Type 2 Diabetes: From Clinical Evidence to Mechanistic Insights- כאן

     מהן תופעות הלוואי של סטטינים?

    לאחר טיפול ארוך טווח בסטטינים. הוכח [מקור] שסטטינים יכולים לפגוע ברגישות ובהפרשת האינסולין על ידי תאי β בלבלב ולהגביר תנגודת לאינסולין ברקמות היקפיות.

    המנגנונים המעורבים בתהליכים אלה כוללים, בין היתר, פגיעה באיתות Ca2+ בתאי β בלבלב, ויסות מטה של ​​GLUT-4 באדיפוציטים ואיתות אינסולין פגום. בנוסף, תואר גם שההשפעה של סטטינים על האפיגנטיקה עשויה גם לתרום ל-T2DM המושרה על ידי סטטין באמצעות ביטוי דיפרנציאלי של מיקרו-RNA [מקור].

    פיטבסטטין Pitavastatin הוא סטטין ליפופילי (תרכובות המסיסות בשומנים, שמנים וליפידים.) תרופה מאוד מומלצת להפחתת כולסטרול. יתר חומצת שתן היא מחלה מאוד עתיקה שדווח עליה כבר במצרים העתיקה. לרפואה המערבית, הממסדית והאלופטית (Allopathy) – אין לה מרפא. מעולם לא היה לה מרפא. המחלה נובעת מתזונה שגויה וישנם מטפלים, אשר משתמשים במזון כתרופה שהצליחו להביא להחלמה ממנה בתוך 3 ימים – 3 חודשים. יתר חומצת שתן (Uric Acud) היא מחלה שמעוררת כאבים עזים וסימניה מות חומצת שתן בסרום (SUA) בנוסף לכאבים בכף רגל ימין, בעיקר בבוהן. מכונה גאוט, היפר-אוריצמיה או רמות מוגברות של חומצת שתן בסרום כל אלו דווחו כמי שהתפתח לאחר נטילת סטטינים מסוג פיטבסטטין  pitavastatin,  [מקור]

    ההשפעות של שלושה סטטינים חזקים שנחקרו פיטבסטטין atorvastatin, pitavastatin ו-rosuvastatin, על רמות חומצת שתן בסרום (SUA). רמות SUA לאחר מספר חודשים של טיפול בסטטינים בהמלצת רופא מערבי בקבוצת הפיטבסטטין, רמת ה-SUA עלתה ב-3.7% (p = 0.38). מכיוון שחומצת שתן נחשבת לגורם סיכון להפרעות קרדיווסקולריות, ניתן להמליץ על פיטבסטטין כגורם בחולים לסיכון גבוה להפרעות קרדיווסקולריות המסובכות עם היפר-אוריצמיה [מקור].

     לובסטטין lovastatin (Altoprev) למשל מרוקן את מאגרי ה- Q10 מהגוף – 

    קו-אנזים Q10 או יוביקינון הוא מולקולה הנמצאת על הממברנה הפנימית של המיטוכונדריה. יוביקווינול – מלטינית – המצוי בכל מקום. הקו-אנזים Q10 משמש כמתווך המעביר אלקטרונים בין קומפלקס אחד לקומפלקס שלוש ובין קומפלקס שניים לקומפלקס שלוש. מבכינה כימית המולקולה מכילה ראש פולארי היכול להימצא בשלושה מצבי חמצון שונים. המחומצן ביותר, כאשר החמצנים מחוברים בקשר כפול אל הטבעת. השני, כאשר חמצן אחד נמצא בקשר עם מימן, ואילו החמצן השני נמצא בצורה רדיקלית. במצב המחוזר ביותר, שני החמצנים שבראש הפולארי מחוברים למימן. במצב זה ניתן להגיד שהמולקולה נמצאת בצורתה הכהלית, ובשל כך בנומנקלטורה (תורת ההמשגה או במדור מתן השמות לעצמים)  יוביקינון כוהלי מקבל את הסיומת נול. נול בהמשגות משמש לציון כהלים. אל הראש הפולארי מחובר זנב פחמני הידרופילי ארוך, המקנה למולקולה את היכולת לנוע בתוך הממברנה הליפידית (כל המולקולות הטבעיות המסיסות בשמן מכונות ליפופיליות.).

     מעטים יודעים שתוסף המזון Q10 – מוריד לחץ דם, ההמלצה שלי על תוסף יוביקווינול Q10 במינון גבוה, כי יש לו למעשה את אותה ההשפעה על לחץ הדם שישנה לתרופות ובתקופתנו בה מתפרסמים בתקשורת נתונים על חומרים מסרטנים בחלק מהתרופות להפחתת לחץ דם גבוה – עובדה זו לבדה לכאורה, יכולה להציל את חייכם – אם הרופא יסכים לכך. 

    יוביקווינול – כיום מצויים תוספי Q10 בשוק. יוביקווינול היא הצורה הלא מחומצנת של התוסף והיא שמוגדרת כמצילת חיים. הסובלים מאי ספיקת לב חמורה. כשלוקחים q10 הגוף מפרק אותו ליוביקווינול ובונה מחדש q10. אגב מניסיון אישי – בחודש הראשון יש דווקא עלייה בלחץ הדם. לכן לא מומלץ להפסיק טיפול מיד, ולהקפיד על תוספי מזון מפחיתי לחץ דם כמו פקנוגנול, ברומלין ו Q10. 

    מתכון להכנת פקנוגנול בבית – כאן

    זכרו שתוסף מזון Q10 שומר על המיטוכונדריה

    הקו אנזים Q10 על בתוך המיטוכונדריה היא אברון תא בעל חשיבות קריטית לתפקוד תקין של ייצור האנרגיה של כל רקמה בגופנו. פרופ’ פרנקלין רוזנפלדט (מנתח לב אוסטרלי בעל שם עולמי, החוקר זה שנים את יעילותו של ה־Q10,) הראה ממצאים שהצביעו על שיפור הדרגתי ומשמעותי בתפקוד הלב ובתסמינים, בהם עייפות, כאבים בחזה ודופק בלתי סדיר.

    כשלוקחים Q10 הגוף מפרק אותו ליוביקווינול ובונה מחדש Q10 טבעי. המטרה שלנו שיפור רמות ה־Q10 במיטוכונדריות של הנפרונים והפקעית שבכליות.

    לובסטטין lovastatin (Altoprev) מרוקן גם את מאגרי ויטמין –D נושא זה כבר מקצר את חיי האדם, מונע החלמת כליות ופוגע במאזן הזרחן בגוף – במאמר עומק על ויטמין D מהשמש, ועל נזקי תוספי ויטמין D כולל על חשיבותו העצומה של ויטמין D לאיכות חיי האדם בכלל והמבוגר בפרט אפשר לקרוא כאן.

    תופעות הלוואי האפשריות של פיטבסטטין (Livalo, Zypitamag) קשורות בסימנים לתגובה אלרגית: כוורות (הנקראות גם אורטיקריה על ידי הצוות הרפואי) שייכות לפריחה בעור בצבע אדום עם עור מגרד ובליטות עליו; נשימה קשה; נפיחות בפנים, בשפתיים, בלשון או בגרון.

    במקרים נדירים, פיטבסטטין יכול לגרום למצב שמביא להתמוטטות רקמת שריר השלד, מה שמוביל לאי ספיקת כליות. חובה עליך להתקשר מיד לרופא אם יש לך כאבי שרירים, רגישות או חולשה בלתי מוסברת, במיוחד אם יש לך חום, עייפות יוצאת דופן או שתן בצבע כהה. אל תצפה לגדולות אלא אם כן תהיה נכון לאכול 4 כפות שיבולת שועל כדי להפחית את הכולסטרול שלך.

    אומגה 3 צמחית (שמן חרדל, שמן מרווה מרושתת) עולה על צורות אחרות של אומגה 3 ויש והן לבדן תורמות לבריאות בעוד האחרות עלולות להזיק יותר משלהועיל לך.

    אטורבסטטין – ליפיטור – הוא תרופה מקובלת מדובר בכדור ממשפחת הסטטינים המשמשת להפחתת רמות גבוהות של כולסטרול בדם. התרופה הזו הורסת את הכליות.

    רבדומיוליזיס

    שלוש תרופות אטורבסטטין Atorvastatin, לובסטטין וסימבסטטין (Simovil, Simvacor, Simvaxon) מכילות חומר "טיפולי" שנמצא בכדור ושמו אטורבסטטין. חומר זה עלול לסכן אותך ברבדומיוליזיס, שסימניו הם שתן אדום כהה או חום-שחור (בצבע קולה) ורגישות, נוקשות, חולשה או כאבים בשרירים (מיאלגיה), הוא מצב שיכול להתפתח לאט או להופיע בפתאומיות. אם אתם סובלים מתסמינים אלה, ייתכן שמדובר ברבדומיוליזיס בשלביו הראשונים. האינטראקציה בין מיץ אשכוליות לסטטינים מתרחשת מכיוון שהתרופה חוסמת את פעולת האנזים שנקרא ציטוכרום. שתיית מיץ אשכוליות וזו מקטינה את המטבוליזם של הסטטינים (מנגנון ציטוכרום p450) ולכן מעלה את רמת התרופה בגוף כתוצאה מפירוק מוקטן של התרופה בכבד, ועל כן לא מומלץ לשתות מיץ אשכוליות יחד עם נטילת סטטינים, לאור החשש מהעלאת תופעות הלוואי כתוצאה מהעלאת רמות התרופה בדם.  

    בנוסף גם כולסטיפול (כולסטיד), כולסטירמין, הליפיטור, קרסטור, ריפאמפין והלובסטטין מחסלים את מאגרי קו אנזים Q10 בגוף – אבל גם את מאגרי ויטמין די (D) וכן את מאגרי הניאצין.

     כאבי שרירים ונזק

     אחת התלונות השכיחות ביותר של אנשים הנוטלים סטטינים היא כאבי שרירים.

    אדם מבקש להפחית כולסטרול וסובל לפתע מכאב, עייפות או חולשה בשרירים שלו. 

    הכאב יכול להיות אי נוחות קלה, או שהוא יכול להיות כאב חמור מספיק כדי להקשות על הפעילויות היומיומיות ולחבל באיכות החיים, זאת כש – 4 כפות שיבולת שועל יכולות להעניק לך תוצאה של כולסטרול בטווח הנורמה ללא תופעות לוואי [מקור].

     The nocebo effect

    נושא הסחר בתרופות אדיר כוח ומושקעת בו מחשבה עצומה כך מצאו החוקרים כי הבעיה נמצאת בכלל באפקט "נוצבו".

    אפקט הנוצבו – The nocebo effect – נמצא בקוטב המנוגד לאפקט הפלצבו. הנוצבו מתאר מצב שבו מתרחשת מחלה וניכרים מדדים שליליים עקב נטילת תרופות בגלל רקע פסיכולוגי, רגשי אשמה או עקב אמונה שההתערבות של רפואת הממסד תגרום לנזק. המונח nocebo בא מהלטינית 'להזיק'. בכל הנוגע לכאבי שרירים נתפסים ותרופות מסוג סטטינים.  אפקט "נוסבו" פירושו אנשים שיש להם ציפיות שליליות לגבי תרופה מדווחים שהם חווים את תופעת הלוואי הפוטנציאלית בשיעורים גבוהים יותר ממה שהתרופה אמורה לגרום [מקור].

    נשארו לך שאלות 

    אשמח להשיב על כל שאלה 

    לטופס פנייה ישירה אל ירון מרגולין – נא להקליק – כאן  

    בבקשה לא להתקשר משום שזה פשוט לא מאפשר לי לעבוד – אנא השתמשו באמצעים שלפניכם –


      שמי Name:


      טלפון phone:


      דוא"ל (כדי שאוכל להשיב לך מכל מקום בעולם) Email:


      איך אני יכול לעזור לך How can I help you:


      אפשר לקבל את בדיקות הדם החריגות שלך Exceptional laboratory tests:



      למען הסר ספק, חובת התייעצות עם רופא (המכיר לפרטים את מצבו הבריאותי הכללי של כל מטופל או שלך) לפני שימוש בכל תכשיר, מאכל, תמצית או ביצוע כל תרגיל. ירון מרגולין הוא רקדן ומבית המחול שלו בירושלים פרצה התורה כאשר נחשפה שיטת המחול שלו כבעלת יכולת מדהימה, באמצע שנות ה – 80 לרפא סרטן. המידע באתר של ירון מרגולין או באתר "לחיצות ההחלמה" (בפיסבוק או MARGOLINMETHOD.COM ), במאמר הנ"ל ובמאמרים של ירון מרגולין הם חומר למחשבה – פילוסופיה לא המלצה ולא הנחייה לציבור להשתמש או לחדול מלהשתמש בתרופות – אין במידע באתר זה או בכל אחד מהמאמרים תחליף להיוועצות עם מומחה מוכר המכיר לפרטים את מצבו הבריאותי הכללי שלך ושל משפחתך. מומלץ תמיד להתייעץ עם רופא מוסמך או רוקח בכל הנוגע בכאב, הרגשה רעה או למטרות ואופן השימוש, במזונות, משחות, תמציות ואפילו בתרגילים, או בתכשירים אחרים שנזכרים כאן.

      For the avoidance of doubt, consult a physician (who knows in detail the general health of each patient or yours) before using any medicine, food, extract or any exercise. The information on Yaron Margolin's website or the "Healing Presses" website (on Facebook or MARGOLINMETHOD.COM), in the above article and in Yaron Margolin's articles are material for thought – philosophy neither recommendation nor public guidance to use or cease to use drugs – no information on this site or anyone You should always consult with a qualified physician or pharmacist regarding pain, bad feeling, or goals and how to use foods, ointments, extracts and even exercises, or other remedies that are mentioned as such

      מאמרים אחרונים

      נשלח ב כללי