דף הבית › כללי › תפקוד הכליה בשעות הלילה: השפעת המקצב הצירקדי על הפילטר הביולוגי

תפקוד הכליה בשעות הלילה: השפעת המקצב הצירקדי על הפילטר הביולוגי

פורסם ב ע"י ירון מרגולין — אין תגובות ↓
השעון הצירקדי וריפוי הכליות – תובנות חדשות ממחקר ותזונה – כשהגוף ישן — הכליה מתעוררת. בלילה, בזמן שהמוח נרגע והלב מאט את קצבו — הכליות ממשיכות לעבוד, בעדינות, לפי מקצב צירקדי עתיק, שעון ביולוגי, שמכוון לפי האור, החושך, והזמן הפנימי של הגוף.
💤 בזמן שינה עמוקה, מווסתת הכליה את לחץ הדם, מאזנת נוזלים ומלחים, ומפרישה הורמונים ש quietly מכינים אותנו ליום הבא. החלמת הכליות תלויה גם ברגולציית לחץ דם, פילטרציה ומלחים בשינה.

הקשר הביולוגי: מקצבים ביולוגיים, שינה ומלטונין

שינויים צירקדיים בתפקוד הכליות תוארו לראשונה במאה ה-19, וקצב חילוף החומרים הגלומטרי (GFR), זרימת דם בכליות, ייצור שתן והפרשת אלקטרוליטים מציגים תנודות יומיות. תצפיות קליניות אלו מבוססות היטב, הגם שהמנגנונים הבסיסיים השולטים בתנודות היממה בכליות לא היו מובנים לחוקרים זמן רב [מקור]. רובם אינם מובנים לנו, עדיין במלואם. במאמר הזה, המיוחס לירון מרגולין, מאסטר בהחלמת הכליות, נתאר בקצרה את המנגנון השולט בשעון היממה לצד הראיות הקליניות והמולקולריות התומכות בתפקיד קריטי של קצב היממה בכליה. בהן הכרה עם גנים חדשים שזוהו לאחרונה אשר נשלטים על ידי השעון – שעון היממה השולט בתפקוד הכליות; קיים קשר בין תנודות בלחץ הדם למחלת כליות. מחקרים כאלה תומכים במודל מתפתח של הובלת נתרן ומים הנשלטת על ידי השעון בתאי אפיתל בכליות. מדובר בתחום חדש, זהו מאמר ראשון מסוגו בעברית ונותרה עוד עבודה רבה לחוקרים ללמד אותנו ואותי מה עוד ניתן לעשות כדי לקדם החלמה של כליות. יש להוסיף כי הבנת השעון הצירקדי יכולה להוביל לטיפולים מותאמים אישית, כמו מתן מזונות כתרופה, מיני תה, ומיצי הזנה או תוספים כגון סולפורפאן או קמח קליפות אננס ואפילו פחם פעיל ואשוורגנדה בזמנים ספציפיים ביממה (כרונותרפיה) לשיפור תפקוד הכליות [מקור1, מקור2, מקור3].

מהו השעון הצירקדי?

השעון הצירקדי הוא מערכת ביולוגית פנימית השולטת במחזורים יומיים של תהליכים פיזיולוגיים והתנהגותיים בגוף. הוא מווסת תהליכים כמו שינה-ערות, חילוף חומרים, הפרשת הורמונים ותפקוד איברים, כולל אבר הכליות [מקור].

המערכת מבוססת על לולאות משוב גנטיות הכוללות גנים כמו CLOCK, BMAL1, PER ו-CRY, שמבטאים תנודות יומיות ברמת התאים. השעון המרכזי ממוקם במוח (בגרעין הסופרכיאסמטי, SCN), אך גם תאים באיברים היקפיים, כמו הכליות, מכילים שעונים צירקדיים מקומיים [מקור1, מקור2].

בכליות, השעון הצירקדי משפיע על תהליכים כמו קצב הסינון הגלומרולרי (GFR), הפרשת אלקטרוליטים (כגון נתרן ואשלגן), זרימת דם וייצור שתן, שמציגים שיאים ושפל במהלך היממה. הפרעות בשעון זה (למשל, עקב שינה לא סדירה) עשויות לתרום למחלות כליה כרוניות [מקור].

לקריאה נוספת – מחקר שמתאר כיצד השעון הצירקדי מווסת תפקודי כליה, כולל GFR והפרשת אלקטרוליטים, ומצביע על קשר בין הפרעות צירקדיות למחלות כליה.
Richards, J., & Gumz, M. L. (2012). "The kidney clock: Circadian regulation of renal function and its implications for chronic kidney disease." American Journal of Physiology-Renal Physiology, 303(6), F665-F672.

המונח "צירקדי" (circadian) מגיע מהלטינית: circa (סביב, כמעט) ו-diem (יום), כלומר "סביב יום". מושג חדש שהוטבע על ידי החוקר פרנץ הלברג (Franz Halberg) בשנות ה-50 של המאה ה-20, כדי לתאר תהליכים ביולוגיים שמתרחשים במחזור של כ-24 שעות, גם ללא גירויים חיצוניים כמו אור או טמפרטורה [מקור].

השעון המולקולרי בכליה שולט בתנודות צירקדיות השולטות על תפקוד הכליות. השעון הצירקדי הולך ונחשף כגורם שמווסת באופן משמעותי את תפקוד הכליות. נמצא כי לשעון הצירקדי השלכות חשובות על הטיפול בפתולוגיות כליות, הכוללות מעבר ממחלת כליות כרונית ויתר לחץ דם אל החלמה [מקור1, מקור2]. נמצא כי ההתפתחות החיובית שלו, הוויסות וארגון מנגנון של שעון הכליות מחדש יכולה להתאזן על ידי שינה סדורה, מתן מלטונין כתוסף ומזון כתרופה שמעודד ייצור מלטונין כשיבולת שועל, נבטים שונים למשל נבטי גרגר נחלים, גם כרישה וסלרי, או אפילו קציצות כרישה שנאכלות בערב [מקור].

תחום זה עדיין מתפתח, ויש צורך במחקרים נוספים כדי לזהות מטרות טיפוליות חדשות הקשורות לשעון הצירקדי בכליות ע"מ לפתח עוד דרכים לשיפור המנגנון.

  • תפקוד הכליה משתנה במהלך היממה בהתאם למקצב הצירקדי: קצב הסינון, הפרשת מים ומלחים, ולחץ הדם עוברים תנודות קבועות בין יום ולילה.
  • בקרב אנשים בריאים, לחץ הדם יורד ב-10%–20% בשעות הלילה. פגיעה עם היעדר ירידה זו (“nondipping”) מנבאת סיכון מוגבר למחלת כליות כרונית (CKD), יתר לחץ דם והחמרה קרדיווסקולרית [מקור1, מקור2].

מחקרים הראו שקיים קישור הדוק בין הפרעה לשעון הביולוגי (circadian rhythm) לבין התפתחות והחמרת נזק כלייתי, במיוחד כאשר מקצב השעון בכליה נפגע כתוצאה ממחלות כליה או עקה כרונית. 

  • שיבושים אלה פוגעים גם בביטוי גנטי של תעלות ומעבירי יונים חיוניים, מחמירים חוסר איזון מלחים ומים ובכך תורמים להחמרה בתפקוד הכליה [מקור1, מקור2, מקור3].

ראיות: הקשר בין שינה, מלטונין ותפקוד כלייתי

  • מלטונין, הורמון המופרש בלילה ובוחן את השעון הביולוגי, פועל גם כנוגד דלקת, אנטיאוקסידנט ודיכוי פעילות RAS (רנין-אנגיוטנסין) בכליה – מסלול הקשור בנזק כלייתי ואי ספיקת כליות. ירידה בהפרשת מלטונין בלילה מגבירה חלבון AGT בשתן– עדות להפעלת RAS תוך-כלייתי ופוטנציאל לנזק כליתי [מקור1, מקור2, מקור3, מקור4].
  • איכות ירודה של השינה (יותר ימים עם שינה לא מספקת) נמצאה קשורה בעלייה בסיכון להתפתחות CKD, גם כאשר כמות שעות השינה לא משתנה משמעותית [מקור].
  • קיצוץ בשעות שינה מעלה את תחלואת הכליה, ומנגד, הארכת שינה או מתן תוספי מלטונין עשויה לשפר תפקוד כלייתי ולצמצם סיכון לפגיעה כרונית בניסויים ראשוניים [מקור1, מקור2].
  • מזונות המעודדים הפרשת מלטונין, דוגמת שיבולת שועל, לחם דגנים ונבטים שונים למשל גרגר נחלים, כרישה וסלרי, שנאכלים בערב, יכולים לסייע בשיקום המקצב ולהעלות רמות מלטונין טבעי בקרב חולי כליה. יצויין כי מזונות נוספים ברשימה זו כדובדבנים (Tart cherry), ענבים (בייחוד אדומים וסגולים), אננס, בננה, וקיווי, או פיסטוקים, אך הם אסורים לחולי כליה.

לסיום

חולים עם מחלת כליות כרונית (CKD), שנבדקו נמצאו עם הפרשת מלטונין פגועה בלילה. פגיעה עקבית בהפרשת מלטונין נפגעת באופן משמעותי וגוררת אחריה גל של הפרעות [מקור]. כי, האקרופאזה של המלטונין המופעלת קשורה לאחר מכן למערכת רנין–אנגיוטנסין התוך-כליתית (RAS) המוגברת [מקור1, מקור2, מקור3], מה שגורם לאחר מכן לייצור מוגבר של מיני חמצן ריאקטיביים (ROS), אגירת נתרן, דלקת ופיברוזיס (צלקתיות).

שינויים פתולוגיים אלה בכליות גורמים לעלייה בלחץ הדם (BP), כמו גם לשינוי דפוס הירידה של לחץ הדם מסוג "טבילה" (Dipping) לסוג "לא-טבילה".

טבילה = ירידה תקינה של לחץ הדם בשעות השינה בלילה.

"Non-dipper" לא טבילה – = חוסר ירידה תקינה שעלול להצביע על סיכון גבוה יותר למחלות לב, כלי דם וכליות.

לחץ דם מסוג "טבילה" (Dipping) הוא תופעה פיזיולוגית שבה לחץ הדם יורד במהלך השינה בלילה בכ-10% או יותר לעומת ערכי לחץ הדם ביום בהתרחשות בערות. אצל רוב האנשים, השינה גורמת לירידה טבעית בלחץ הדם, תופעה זו נקראת "Dipping". אם הירידה הזו חסרה או נמוכה מ-10%, אזי האדם מוגדר כ-"Non-dipper". תופעה זו יכולה להיות בעלת משמעות קלינית בניטור וטיפול ביתר לחץ דם [מקור].

אקרופאז מלטונין מופרע [מכונה גם אראלקילאמין N-אצטילטרנספראז (AANAT), וידוע גם כאקרופאז הוא אנזים חיוני בתהליך ייצור הורמון המלטוני) ו-RAS תוך-כלית מופעל קשורים גם הם להפרעות שינה. כל הפתולוגיות הללו מגבירות את התקדמות מחלת כליות כרונית למחלת כליות סופנית (ESRD). עם זאת, מלטונין אקסוגני (שמגיע מבחוץ, כתזונה מעודדת סינטזה או כתוסף) הופך את כל השינויים הפתולוגיים הללו בכליות; כתוצאה מכך, מתקבלת התקדמות איטית יותר של מחלת כליות כרונית, חווים איכות חיים טובה יותר לצד הפחתת לחץ הדם ונרמול דפוס הירידה ושיפור תנאי השינה [מקור].

מקורות נוספים
על השפעות השעון הצירקדי על מחלות כליה כרוניות. המאמר מציע להתערב ולפעול ליישור השעון הצירקדי מה שעשויות לשפר את תפקוד הכליות.
Zhang, R., Lahens, N. F., Ballance, H. I., Hughes, M. E., & Hogenesch, J. B. (2014). "A circadian gene expression atlas in mammals: Implications for biology and medicine." Proceedings of the National Academy of Sciences, 111(45), 16219-16224.
מחקר זה ממפה את ביטוי הגנים הצירקדיים ברקמות שונות, כולל הכליות, ומדגיש את התפקיד המרכזי של השעון הצירקדי בוויסות פיזיולוגי.

נשארו לך שאלות

🔬אשמח להשיב על כל שאלה

בבקשה לא להתקשר משום שזה פשוט לא מאפשר לי לעבוד – אנא השתמשו באמצעים שלפניכם –

    שמי Name:


    טלפון phone:


    דוא"ל (כדי שאוכל להשיב לך מכל מקום בעולם) Email:


    איך אני יכול לעזור לך How can I help you:


    אפשר לקבל את בדיקות הדם החריגות שלך Exceptional laboratory tests:


    Any questions left?I’m happy to assist and answer any question you may have.Please use the contact methods below — this is the best way to reach me.

    למען הסר ספק, חובת התייעצות עם רופא (המכיר לפרטים את מצבו הבריאותי הכללי של כל מטופל או שלך) לפני שימוש בכל תכשיר, מאכל, תמצית או ביצוע כל תרגיל. ירון מרגולין הוא רקדן ומבית המחול שלו בירושלים פרצה התורה כאשר נחשפה שיטת המחול שלו כבעלת יכולת מדהימה, באמצע שנות ה – 80 לרפא סרטן. המידע באתר של ירון מרגולין או באתר "לחיצות ההחלמה" (בפיסבוק או MARGOLINMETHOD.COM ), במאמר הנ"ל ובמאמרים של ירון מרגולין הם חומר למחשבה – פילוסופיה לא המלצה ולא הנחייה לציבור להשתמש או לחדול מלהשתמש בתרופות – אין במידע באתר זה או בכל אחד מהמאמרים תחליף להיוועצות עם מומחה מוכר המכיר לפרטים את מצבו הבריאותי הכללי שלך ושל משפחתך. מומלץ תמיד להתייעץ עם רופא מוסמך או רוקח בכל הנוגע בכאב, הרגשה רעה או למטרות ואופן השימוש, במזונות, משחות, תמציות ואפילו בתרגילים, או בתכשירים אחרים שנזכרים כאן.

    For the avoidance of doubt, consult a physician (who knows in detail the general health of each patient or yours) before using any medicine, food, extract or any exercise. The information on Yaron Margolin's website or the "Healing Presses" website (on Facebook or MARGOLINMETHOD.COM), in the above article and in Yaron Margolin's articles are material for thought – philosophy neither recommendation nor public guidance to use or cease to use drugs – no information on this site or anyone You should always consult with a qualified physician or pharmacist regarding pain, bad feeling, or goals and how to use foods, ointments, extracts and even exercises, or other remedies that are mentioned as such

    מאמרים אחרונים

    נשלח ב כללי

    כתיבת תגובה

    Or

    האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

    *