הליקובקטר פילורי – Helicobacter pylori חיידק חתרני שנמצא כמעט אך ורק בבני אדם – טיפול

Jacopo Tintoretto (Robusti) קרב לפנטו – הקרב בין הטורקים לנוצרים, צייר כ-1588-89 Jacopo Tintoretto (Robusti) Battle between Turks and Christians, c.1588. הקרב התרחש בסמוך לחופו הצפוני של מצר הים המקשר בין מפרץ פטרס למפרץ לפנטו (כיום מפרץ קורינתוס). היה זה הקרב הימי הגדול האחרון בהיסטוריה בין ציי אניות מלחמה המונעות במשוטים. חילוץ המתיישבים הוונציאנים מהעיר פמגוסטה באי קפריסין היה לצורך גדול, קהילה שהייתה תחת מצור עותמאני מתחילת 1571 תושבי פמגוסטה הוונציאנים נכנעו לתורקים לאחר שהובטח להם שיוכלו לעזוב את קפריסין באופן חופשי. אבל, מפקד הכוח העותמאני, לאלה מוסטפא פאשה, שאיבד כ-50,000 איש במהלך המצור, הפר את הבטחתו וכלא את הוונציאנים. ב-17 אוגוסט תפסו העותמאנים ורצחו את מפקד המבצר מרקו אנטוניו ברגדין לאחר שהעבירו אותו עינויים. את גופתו תלו התורכים על נס יחד עם ראשיהם של יתר מפקדי הכוח הוונציאני, אסטור בגליוני, אלויס מרטיננגו וג'יאנאנטוניניו קואריני. הצי הנוצרי שיצא לנקום ולהגן על אירופה הנוצרית כמו על נתיב הים החופשי כלל שותפים רבים במימון ספרד, שהייתה אז מדינה עשירה ביותר. בן הלוחמים בטורקים היו ונציה, מדינות בית הבסבורגספרדנאפולי, וממלכת שתי הסיציליותמדינת האפיפיור, ומספר מדינות קטנות: רפובליקת ג'נובהדוכסות סבויהמסדר אבירי מלטה ואחרים. שודד הים שירוקו, התגייס לעזרת הטורקים. האבדות היו כבדות, איסטנבול הובסה, אבל רק נחלשה. ונציה מאוחר יותר כרתה ברית שלום איתה (ב-1573), והטורקים שבו לבנות מחדש את כוחם הימי במהירות. תבוסתם בקרב לא מנעה מהם לכבוש את המבצרים מסביב לתוניס. אך למרות זאת, מאז התבוסה חופי אירופה הנוצרים שוחררו מן האיום המוסלמי, כוחה של האימפריה העות'מאנית נשבר, במיוחד בחלק המערבי של הים התיכון. גם החיידק החתרני, הליקובקטר פילורי יוחלש, יובס ואף ימוגר.

רוצה להחלים ללא תרופות?

הליקובקטר פילורי (Helicobacter pylori) התגלה לראשונה באוסטרליה בשנות ה–80 של המאה ה-20, על ידי פרופ' בארי מרשל ורובין וורן Professor Barry Marshall ו- Doctor Robin Warren [מקור]. שמו, כפי שניתן לו על ידם, היה "Campylobacter pylori". כעשר שנים מאוחר יותר שמו שונה וכיום הוא מכונה הליקובקטר פילורי.

כמעט כל החיידקים בטבע רגישים לחומצה אבל, החיידק שמתיישב ברירית הקיבה, מצליח לשרוד אותה ואת מיצי הקיבה שהינם חומציים מאוד כלומר ה- Ph שלהם נמוך. (לכן נושא החיידק נמדד גם ע"י מדד ה – Ph  = מדד החומציות בדם). ככל שמספרו נמוך יותר כך חומצי יותר הנוזל שנמדד. 

הכליות והריאות הן שני האיברים העיקריים האחראים על שמירה על מאזן ה- Ph  בגוף, כך שפגיעה בכל אחת ממערכות אלו עלולה לגרום לשינוי במאזן החומציות. בנוסף, ירידה בחמצון הרקמות מכל סיבה שהיא גורמת לייצור יתר של חומצת חלב והחמצת הדם. תוספת של חומר בסיסי לדם, בדרך כלל נתרן ביקארבונאט (סודה לשתיה) מסייעת, אבל יש לה מחיר ופגיעה בכליות בשלב מאוחר יותר, לכן מעדיפים, אם ניתן מזונות בסיסיים – בעלי Ph גבוה: אספרגוס, כרוב, שיבולת שועל, מי שיבולת שועל, זיתים, אפונה ושמן זית כתרופה.

הליקובקטר פילורי מיישב את רירית הקיבה האנושית בדרך כלל במהלך הילדות המוקדמת ומתגורר בה במשך כל חיי האדם [מקור]. החיידקים האלו פיתחו מנגנוני הישרדות רציניים להתחמקות מפני פינויים על ידי מערכת החיסון, בגין דלקות שהם מייצרים שם [מקור], ובכל זאת ולמרות גרימת דלקת בקיבה, רוב הזיהומים הם אסימפטומטיים. אין מחלה [מקור].

קטע – הקרב בין הטורקים לכוח הנוצרי – Jacopo Tintoretto (Robusti 1518-1594) מוצג בפראגו – Museo del Prado, Madrid, Spain

זיהום כרוני של הליקובקטר פילורי מוביל לדלקת מקומית של רירית הקיבה (גסטריטיס). הסיכון למחלה עולה עם רמת הדלקת, אך דפוס הדלקת קובע את תוצאת המחלה. גורמים גנטיים, מארח, ארסיות חיידקית, גורמים סביבתיים, תפריט תזונה וגם גיל הזיהום כולם משפיעים כולם על התפלגות דלקת הקיבה שנוצרה [מקור].

ללא ספק הליקובקטר פילורי הוא הגורם המוביל למחלת כיב פפטי (אולקוס) וסרטן קיבה [מקור]. יש לדעת כי

פחות מ-20% מהנדבקים מפתחים כיבים, ופחות מ-2% מפתחים סרטן קיבה

[מקור].

בחילות, הליטוזיס, דיספפסיה וחולשה הם סימפטומים ראשוניים שמאפינים את פגיעתו של ההליקובקטר פילורי. תסמינים אלה נוטים להיפתר תוך שבועיים. עם זאת, תוצאות המחלה קשורות לדפוס ולחומרה של דלקת כרונית שפוגעת ברירית הקיבה, בה החיידק מתיישב, אשר בתורה, מושפעת מגורמים חיידקיים (כמו הפצת רעלים מסוכנים) ומגורמי מארח כאחד [מקור]. למרות למעלה מ-2 עשורים של מחקר אינטנסיבי, נותרה הבנה חלקית בלבד של הנסיבות המובילות להתפתחות המחלה. ללא ספק אנו עדים למורכבות בהחלט מרתקת של האינטראקציות המארח-פתוגן. ישנם נתונים מצטברים לגבי גורמי הארסיות הקשורים לסיכון מוגבר למחלה, ולרובם יש פעילות פרו-דלקתית [מקור1, מקור2, מקור3, מקור4]. למרות זאת, כאמור למעלה רק חלק קטן מהנדבקים בזנים ארסיים מפתחים מחלה ויותר מכך לעתים החיידקים האלה מגנים על האדם מפני סרטן. למספר גורמי נגיף הליקובקטר פילורי יש השפעות מרובות על סוגי תאים שונים, כולל אינדוקציה של תגובות פרו ואנטי דלקתיות, גירוי חיסוני ומאפנן חיסוני. הביטוי של גורמי ארסיות מרובים ומקושרים לעתים קרובות, לגורמים אחרים מה שמקשה להעריך את המשמעות של השפעותיהם כשלעצמם.  בסך הכל, הליקובקטר פילורי נחשב בדרך כלל לווסת המרכזי של הדלקת ולמי שמוביל לנזק החריף ביותר לרירית הקיבה והתריסריון, מה שמאפשר לחיידקים לשרוד ולהתמיד בהרס הדופן. אם האיזון העדין הזה מופר, מחלה עלולה להתפתח [מקור].

הליקובקטר פילורי מצליח לשרוד במיצי הקיבה בזכות יכולתו לפרק שתנן (Urea) וליצור Ammonia. האמוניה היא חומר בסיסי Ph גבוה, שסותר את חומציות הקיבה (Ph נמוך). הליקובקטר פילורי פיתח יכולת להיצמד לתאי האפיתל יכולת זו והבססת החומציות שם מאפשרת לו להתפתח במערכת העיכול ולהקים אוכלוסיית חיידקים שגורמת לפגיעה קשה

הליקובקטר פילורי נצמד לתאי האפיתל (Epithelia) בקיבה, פוגע בהם ויוצר סביבו תגובה דלקתית

הגוף נזעק ותאי דלקת זורמים למקום [ציטוקינים וכימוקינים מגיחים מתאי אפיתל קיבה ומושכים נויטרופילים, מקרופאגים תאים דנדריטים (DCs), תאי רוצח טבעי (NK) ולימפוציטים,] ומתחילים לסלק את התאים הפגועים [מקור1, מקור2, מקור3, מקור4]. תהליך זה הולך ומתרחב עד כדי פציעה בדופן הקיבה והפצע שם הולך וגדל הוא ה – Ulcer (אולקוס), ובעברית: "כיב". 

דלקת קיבה הקשורה להליקובקטר פילורי והתגובה הדלקתית השופעת מאפיינת את המחלה שהוא יוצר: צרבת, פגיעה בדופן כיב פפטי (אולקוס), אנמיה, מחלות מעי דלקתיות, טרשת נפוצה, אסטמה, דלקות עיניים (אובאיטיס), וסרטן קיבה. הפגיעה המרכזית היא בתאי אפיתל קיבה [מקור1, מקור2, מקור3]. הפרעות כגון מחלת ריפלוקס גסטרו-וופגי (GERD), אדנוקרצינומה של הוושט, מחלות מעי דלקתיות, ודלקת בכליות נובעות מפגע זה [מקור].

למאמרי רוצה להחלים מפגיעה במערכת העיכול ללא תרופות?

ההתקשרות של החיידק לתאי האפיתל של הקיבה גורמת נזק למיקרוווילי ומעוררת חלבון בעל תפקיד מרכזי בשלד התא בשם אקטין לפילמור [תהליך החיבור של המונומרים (מולקולות הענק) ליצירת פולימר נקרא פִּילְמוּר). פילמור אקטין, stimulates actin, זה קשור כבר לחיסול המיקרו-ווילי [מקור] פילמור האקטין גורר אחריו ארגון מחדש של הציטושלד של האקטין המארח (תא האפיתל שבקיבת האדם) ולהיווצרות Pedestal – מבנים חדשים מתחת לחיידקים שנצמדו אל האפיתל. תאים אלה הופכים משלב זה למשרתים של החיידקים [מקור]. תכונה זו נמצאה בקרב חיידקים נוספים למשל הסלמונלה או האי קולי Enterohemorrhagic Escherichia coli  (E. coli) [מקור]. החלבונים של החיידקיים שנצמדו לתא מועברים לאחר מכן אל תוך התא עצמו, ושם הם מקיימים אינטראקציה עם רכיבי התא האנושי ומשנים בו את מסלולי האיתות, וכתוצאה מכך משתמה התפקוד ומתחילה מחלה (כיב פפטי – אולקוס וסרטן קיבה.) [מקור1, [מקור2].  

היווצרות Pedestal על תאי אפיתל – מקור הואיור – כאן.

הליקובקטר פילורי גם מפתח בקיבה רעלנים. הרעלן הראשון שזוהה הוא ה-vacuolating cytotoxin, גורם להיווצרות וואקוולים (צביטה) בתאים איקריוטיים. צביטה כזו במהלך ציטוקינזיס, עלולה להביא את התאים לפלוט את תוכנם החוצה. אם לא די בכך אנזימים משוכללים נוצרים על ידי הליקובקטר פילורי ואלה תורמים ישירות לפגיעה בתאי האפיתל. המומחיות של החיידק לייצר אמוניה המיוצרת באמצעות טיפול באוריאה עלולה להוסיף נזק כיסוד רעיל נוסף לתאי האפיתל שבקיבה [מקור1, מקור2, מקור3].  H. pylori פרוטאז וליפאז מפרקים את ריר הקיבה ומשבשים את השכבה העשירה בפוספוליפידים על פני תא האפיתל האפיקי, מה שמאפשר פגיעה בתאים כתוצאה מהפיזור האחורי של חומצת הקיבה. פגיעה זו בתאים עלולה להוביל למוות של תאים, על פי ההערכות כתוצאה מהשראת אפופטוזיס. ישנם כיום מספיק נתונים שמצביעים על כך שהליקובקטר פילורי, באמצעות מנגנונים פתוגניים ישירים, תורם באופן משמעותי לפגיעה ברירית הקיבה הקשורה לזיהום זה, ועשוי לשפר את הרגישות של תאי אפיתל קיבה להמרה מסרטנת.

כיב פפטי

כיבים פפטי מתרחשים במערכת העיכול כאשר החומצה (Ph נמוך) במערכת העיכול מקרסמת ואוכלת את פני השטח הפנימיים של הקיבה או של התריסריון והמעי הדק [מקור]. נוצר במקום פצע פתוח והוא יכול לכאוב וגם עלול לדמם.  מערכת העיכול מצופה בשכבה רירית דקה. היא בדרך כלל מגנה מפני החומצה [מקור]. לשכבה זו יש גם השפעה רצינית על הידבקות הליקובקטר פילורי לרירית הקיבה. שכבת הריר גם חשובה לתנועתיות של ההליקובקטר פילורי; מסתבר שהחיידק  מפחית את צמיגותה כדי שיקל לו לעבור דרכה [מקור]. 

כיבים פפטיים מתפתחים בדופן האפיתל. הם שברים שנמצאים ברירית התריסריון או ברירית הקיבה. בדרך כלל אלה נגרמים על ידי הליקובקטר פילורי ותרופות נוגדות דלקת לא סטרואידיות (NSAIDs) כגון איבופרופן (אדוויל, ומוטרין IB) גם נפרוקסן נתרן (Aleve).  מתח ומאכלים חריפים כנראה לא גורמים לאולקוס (כיב פפטי). אבל, הם יכולים להחמיר את הסימפטומים.

תאי Treg

תאי T רגולטוריים (מסומנים Treg) הם תאים המדכאים את פעולתם של תאי T ציטוטוקסיים ותאי T מסייעים. פעילותם מונעת התפתחות של מחלות אוטואימוניות. נוכחותם חשובה לסיומן של תגובות חיסוניות אחרי חיסול החיידקים המזיקים. מסתבר כי מספרם של תאי T רגולטוריים אלה (טרג Treg) מושפעים לרעה על ידי הליקובקטר פילורי -H. pylori. מסתבר שלחיידק הליקובקטר פילורי יש מנגנונים שפועלים לכיוון המערכת החיסונית ומרחיקים את התגובה הפרו-דלקתית של תאי T וכן מבטלים את תגובת ה-Treg [מקור]. בנוסף לכך נמצאו מספרים מופחתים של Treg ברירית הקיבה בקרב חולי אולקוס [מקור]. 

אנו למדים כי

המחלה מסוכנת ונדרש חיסול הליקובקטר פילורי

חיסול החיידקים הוא דרך בדוקה לריפוי. חיסולם של חיידקי ההליקובקטר פילורי מרפא כיבים קיימים ומונע את הישנותם [מקור].

החיסול של החיידק חייב להתבצע בתחילת הופעתו.

כדי למנוע סרטן קיבה במקרה שמדובר בחיידק הליקובקטר פילורי שמסוגל לכך. נזכיר שרק ב 2% מהמקרים תופעה זו מתפתחת. לאחר הופעת הסרטן בקיבה חיסול הליקובקטר פילורי אינו מביא להפחתה בשכיחות סרטן הקיבה [מקור]. רוב חולי סרטן הקיבה נמצאו בסין, רבים מהם היו בעלי עודף משקל [מקור1, מקור2].

תאי מאסט

תאי מאסט (Mast cells) הם תאי דם לבנים מכונים גם תאי פִּיטוּם. תאי מאסט מהווים חלק מרקמות חיבור בגוף ומכילים מס' רב של מבנים גרגריים ("גרנולות" או גרנולוציטים) העשירות בהיסטמינים והפארין.

תאי פיטום הם חלק ממערכת ההגנה של הגוף והם מוכרים בנושא אלרגיה, אבל הם ממלאים תפקיד חשוב בהגנה על הגוף. תאי מאסט (פיטום) מעורבים בריפוי פצעים ובהגנה מפני פתוגנים. מספם נמצא גבוהה יותר ברירית הקיבה האנושית הנגועה בהליקובקטר פילורי [מקור]. הגם שתפקידם של תאים אלה לא נחקר בהרחבה, סביר להניח שהם עשויים להיות יעד למבקשי ההחלמה משום מעורבותם בתיקון רקמות, דלקת ופינוי באמצעות חיסון של הזיהום החיידקי [מקור1, מקור2].  

לאחרונה הוכח שגם תאי אפיתל הקיבה בגוף האדם וגם תאי DCs שברירית הקיבה מייצרים חומצה רטינואית (retinoic acid – RA), חומצה רטינואית נחקרת כיום כתרופה. הגוף מייצר אותה מויטמין A, היא משמשת בריפוי פצעים, במניעה וטיפול בסוגים אחדים של סרטן. נחשפת כגורם חשוב המווסת דלקת [מקור]. המכשול העומד בפני מבקשי ההחלמה בכך שכאשר עם זאת, כאשר נדבקים בהליקובקטר פילורי, ייצור החומצהה רטינואית על ידי הדופן הרירית נפגע, מה שמוביל לדלקת מוגברת ואולי גורם לסיכון מוגבר לכיב פפטי ולסרטן קיבה [מקור].

טיפול

הליקובקטר פילורי עמיד בפני מספר רב של אנטיביוטיקות ולכן מטופל בממסד ב"קוקטייל" של שלושה סוגי אנטיביוטיקה:

Clarithromycin

Amoxicillin

Metronidazole יחד עם סותרי חומצה למשך שבועיים עד להשמדה סבירה שלו, עיקרון הטיפול בין אם הוא הרס מוחלט של מערכת חיידקי המעי (אנטיביוטיקה) מחייב בן נטילתה או בלעדיה להפחית אכילת מזון מטוגן, מעובד, מתועש, מועשר במלח סוכר וחומרי שימור, חריף ונטול סיבי תזונה. יש להימנע מקפה, להיכנס לצום חלבונים, וחלביים (חלב, יוגורט וגבינות). 

מסקר פרטי שערכתי לקראת פרסום מאמר זה למדתי שהטיפול הממסדי יעיל ומחסל את החיידק ההרסני לגמרי.

לעתים נדרשים שני סבבי טיפול ושינוי ה"קוקטיל" האנטיביוטי למה שנקרא "הטיפול המרובע" – הוא כולל שילוב של נקסיום 40 מיליגרם פעמיים ביום, מוקסיפן 1 גרם פעמיים ביום, פרוטוציד 500 מיליגרם פעמיים ביום וקלסיד 500 מיליגרם פעמיים ביום במשך 10 ימים עד שבועיים. טיפולי הממסד מחייבים פניה לרופא מוסמך ומרשם.

טיפול ללא מרשם בהליקובקטר פילורי -H. pylori  עם כדור אחד נגד צרבת – ביסמוט, כוללים את התוספים מסטיק גאם ושמן אורגנו שנלקחים בו זמנית

 מסטיק גאם – mastic gum (Jarrow Formulas, לוס אנג'לס, קליפורניה): 500 מ"ג, כמוסה אחת 3 פעמים ביום;

 שמן מתחלב של אורגנו ב-A.D.P.  50 מ"ג (Biotics Research Corporation, Rosenberg, Texas): טבליה אחת 3 פעמים ביום;

מלח ביסמוט  –

ביסמוט תת-סליצילאט גם ביסמוט (Bismuth -Bi) Pepto-Bismol (bismuth subsalicylate – מכונה גם: Pepti-Calm ביסמוט הוא יסוד כימי עם המספר האטומי 83 המשמש כתרופה נגד צרבת, קלקול קיבה ושילשול. בשל הצטברות רעלים בגוף עקב נטילתו – הנטילה של הביסמוט אסורה מעל 6 שבועות. הרעלים שהביסוט נקשר בהם עלולים לפגוע במערכת העצבים. תוספי ביסמוט מכילים בדרך כלל ביסמוט בצורת מלח, כגון ביסמוט תת-סליצילאט

פפטו-ביסמול הוא מוצר מפורסם בצפון אמריקה ומיוצר בטבליות לעיסה ובכמוסות לבליעה, אך הוא ידוע בעיקר בזכות הנוסחה המקורית שלו, שהיא נוזל סמיך. הנוסחה המקורית הזו היא בצבע ורוד בינוני, עם טעם תות.

בישראל תרופה זו ללא מרשם מוכרת בעיקר בשמותיה המסחריים: קלבטן, קלבטן פורטה וביטני-X הכדור משוּוק בישראל בטבליות ולא נקשר בטיפול טבעי כלל וכלל.

המטפלים בארה"ב שמשתמשים בו  מצביעים על מינון של פפטו-ביסמול של: 4 עד 6 טבליות מדי יום במינונים שמתפזרים וניטלים בין הארוחות.

תוספי ביסמוט זמינים בצורות מלח שונות. ביסמוט חנקתי הוא צורה, שאינה חוקית לשימוש במסגרת תוספי התזונה. אין להשתמש מעל לחודש וחצי בכדור.

ירון מרגולין פברואר 2024.

טיפול טבעי בהליקובקטר פילורי – ללא תרופות

כולל שתייה נרחבת (כשני ליטרים של מי ברז ליום)  כחצי שעה לפני הארוחה ובזמן הארוחה לא מומלץ לשתות מים.

שילוב של מס' סיבי תזונה, מסיסיים, ג'ליים, ולא מסיסיים – (היחס המומלץ הוא של 10 גרם סיבים מסיסים, 4 גרם בלתי מסיסים) מעורבבים בהרבה מים

למאמרי על סיבי התזונה – כאן

שמן זית

כף שמן זית על בטן ריקה מסייעת בהפחתת הצמיחה של הליקובקטר פילורי ועשויה לסייע במניעת הזיהום. משתמשים ב 3-5 כפות שמן זית ביום כולל שמן זית ברטבים לסלט [מקור].

צמחי מרפה, תה מרפה, וטינקטורות

נבטי ברוקולי

תוסף תזונה בשם סולפוראפן sulforaphane עשוי להיות יעיל ביותר כמו חופן נבטי ברוקולי כתוספת לסלט נגד הליקובקטר פילורי [מקור]. הסולפוראפן הוא מרכיב אנטי-דלקתי ואנטי-סרטני שבברוקולי (Sulforaphane) אבל הוא  נוצר ב"נבטי ברוקולי כי הם מכילים כמויות גדולות של האנזים מירוזינז, אבל רק בתנאי שלא מבשלים או מאדים אותם. [מקור]. כשרוכשים תוסף מזון בדרך כלל מרכיב זה חסר ואין לתוסף שום ערך בלעדיו. לנבטי ברוקולי טריים יש פעולה נוגדת חמצון גם היא מפחיתה דלקת ומשפרת את בריאות המעיים [מקור].

הסולפוראפן (תוסף תזונה לא פחות מ 10 מ"ג של סולפוראפן). הסולפוראפן כתוסף  צריך להכיל גלוקורפאנין ומירוזינז רק בנוכחותם הוא יעיל – אם למשל כתוב על התווית שהתכשיר מכיל "סולפוראפן גליקוזינולט", מדובר בשם שיווקי לחומר הבלתי פעיל גלוקוראפנין. ולמעשה, התכשיר מכיל רק גלוקוראפנין שהוא החומר הבלתי פעיל ללא האנזים מירוזינז שרק הוא מי הופך אותו לחומר הפעיל הנדרש לתהליכי ההחלמה. בנוסף, חשוב שנקבל מינון של סולפוראפן הדומה לזה שהוכח כיעיל במחקרים השונים. לכן התכשיר המומלץ לנטילה חייב לספק לפחות 10 מ"ג של סולפוראפן. כאשר בוחנים תוויות של המוצרים בשוק, ניתן לראות שמוצרים רבים מספקים כמויות מזעריות של הסולפוראפן. אלה לא מתאימים לתהליך ההחלמה 

שמן עשב לימון

 אין לבלוע שמנים אתריים. אבל, אנשים יכולים לשאוף אותם ולהשתמש בהם כחלק מגישת ארומתרפיה. על פי מחקרים שבוצעו על בני אדם ובעלי חיים, שמן אתרי עשב לימון נמצא כמי שמעכב את הצמיחה של הליקובקטר פילורי [מקור].  

חילבה תמצית זרעי חילבה ומי חילבה

חילבה trigonella – זרעי החילבה עשירים במוצילאגיים שיוזכרו למטה (קינמון, החומר הרירי שמעניק את המרקם הג'לטיני): מומלץ למצותם במים. מי חילבה מכילים מוצילאגיים ויוצרים שכבת הגנה דקה מפני חומצה ומפני פצע, מה שמסייע לגוף לסגור את הפצע. בנוסף לכך החילבה מכיל חומרים נוגדי דלקת המרפאים את הפצע עצמו. כך שמי החילבה, או גרעיני חילבה מונבטים (בסלט, במנת שיבולת שועל) גם עלולים לסגור את הפצע וגם לרפא אותו. 

זרעי חילבה מושרים במים (למשך לילה), לאחר ההשריה יש להוציא, לשטוף, להניח מעל מסננת כדי הנביט אותם, משלב זה אפשר לחלוט אותם לתה, הוא תוסף מזון טבעי שנמכר בשם: Fenugreek seed (FS) extract תמצית זרעי חילבה. אפשר לרכוש מוצר זה גם בקפסולות או להכין מהגרעינים המונבטים מעדנים כמו מיונז ללא ביצים או כתוספת לסלטים.
המינון היומי המומלץ נע בין 25 גרם עד 50 גרם בצריכת הזרעים. מקור הצילום
.בצילום מסך של המאמר – כאן
גואר גאם הוא קמח שמופק מפולי שעועית הגואר (בצילום למעלה) שיובשו. גואר גאם הוא אקסו-פוליסכריד מבחינה כימית שמורכב מהסוכרים גלקטוז ומנוזה [מקור]. האבקה נמכרת לרוב כאבקה בצבע קרם או חום בהיר. קמח גואר עדין או טחון קד יותר מהקמח גואר גס פועל מהר יותר. צילום באדיבות וויקיפדיה.

קמח גואר מכיל את סיבי מסטיק הגואר או גואר גאם (GG) הוא סיב גומי או מסטיק, שמופק בטחינה מפולי הצמח. סיב שיוצר ג'ל מזרע צמח הגואר (Cyamopsis tetragonoloba) [מקור] (הנטילה פומית – דרך הפה).

מחקר במתנדבים שנושאו ההשפעה של מסטיק גואר (גומי) על התגובה המוטורית של המעי הדק (ווסת של תנועתיות המעי הדק לאחר הארוחה) הן כשמדובר בארוחות נוזליות ומוצקות הראה עלייה שנגרמת על ידי גואר בצמיגות ה-chyme (בקיבה הופך המזון לעיסה נוזלית למחצה הנקראת chyme). לאיכותה של ה- chyme חשיבות עצומה בתהליך הפקת הערכים המזינים מהמזון. ההורמונים סקרטין והכולציסטוקינין, המיוצרים על ידי דפנות התריסריון, ועל ידי פעולת עצבוב אוטונומי מגורה על ידי כניסת עיסה (chyme) שהיא חומצית בהיותה מגיעה מהקיבה לתריסריון. מיצי הלבלב בסיסיים, אלקליים באופיים בשל הריכוז הגבוה של יוני ביקרבונט בהם והם נוצרים הודות להפרשת בעיקר על ידי ההורמונים סקרטין והכולציסטוקינין שמגורה כאמור על-ידי ה- chyme ואיכותו עולה בזכות תזונה עשירה בסיבים ג'לים: גומי מסוג הגואר, קמח קונג'אק גם מסטיק קסנתאן, פסיליום, גומי ערבי ואינולין.

הגומי והג'ל נמצאו במחקרים  כמי שהאריך באופן ניכר את משך הפעילות המוטורית שלאחר הארוחה במעי הדק בבני אדם ויצירה איכותית של chyme [מקור1, מקור2, מקור3].

נמצא שריקון הקיבה ומעבר המעי עוכבו על ידי מסטיק גואר נושא שמרחיב את איכות ההזנה ומגדיל את כמות יסודות המזון שנספגים ונדרשים לתחזוקה שוטפת של הגוף, לבניית האפיתל מחדש ולהחלמה [מקור1, מקור2].

גדילן מצוי

גדילן מצוי – זרעים  – תה הגדילן וכן הגבעול הירוק כמיץ או משולב בסלט מתאים לשיפור הפעילות של הכבד הגדילן המצוי גם אנטי דלקתי, מפחית רמות שומנים בדם, כולסטרול וסוכר תה גדילן עשוי לשקם רקמות פגועות בכבד, נוגד חימצון גם אנטי בקטריאלי. משמש בפורמולה להחלמה.

מי שיבולת שועל מותססת

מי שיבולת שועל מותססת – פרוביוטיקה רחבת טווח לבניה מחדש של מערכת החיידקים הטובים –
מתכון – כאן.
תהיה חזק – ולריה או ולריאן הצמח נקרא על שם הקיסר הרומי ולריאנוס –  Publius Licinius Valerianus שהשתמש בצמח כתרופה [מקור]  שמו הפרטי של הקיסר מגיע מ Valeria ופועל הלטיני valeo שפירושו "להיות חזק. הרופא נאגדי גלן רשם אותו כתרופה לנדודי שינה. בצפון אנגליה ובדרום סקוטלנד, השורש הוכר שם כתרופה כבר בשנת 1597 עת נרשם ב"Herball" של ג'ון ג'רארד, או Generall Historie of Plantes, ש"שום מרק, קדרות או בשרים פיסיקליים לא שווים משהו אם סטוואל [ולריאן] לא היה אחד המרכיבים" [מקור]. שורשי הצמח מושרים במים וכשהם רכים כותשים אותם, ומייבשים שוב לשימוש [מקור1, מקור2]. צילום באדיבות וויקיפדיה

ולריאן רפואי

ולריאן -rad – Valeriana officinalis הוא צמח יפיפה, אירופאי, בעל פרחים ורודים או לבנים וריח מתקתק. תמציות בריח פרחי ולריאן שימשו כבושם במאה השש עשרה. השורש של הולריאן בעל פעילות אנטי עוויתיים במערכת העיכול. שורשי הולריאן משרים תחושה של הרפיה על השרירים החלקים במערכת העיכול, דרך מערכת העצבים בשונה מהקרמינטיבים שבהם ההרפיה הינה דרך מערכת הסידן. הצמח בעל השפעה מרגיעה ומשחררת גם על רקע נפשי ומשמש גם לטיפול בבעיות שינה.

תה ירוק

למאמרים: חידושים ומהפכות בנושא יתר לחץ דם.

תה ירוק – מקור1 הצילום בצילום מסך מהמאמר: "What Is The Best Time To Consume Green Tea". תה ירוק מכיל כמויות גבוהות של נוגדי חמצון, חומצות אמינו ואנזימים אחרים. אבל יש ללגום ממנו בזמנים הנכונים כדי שיעילותו תתממש בגוף האדם. אחד הזמנים הטובים ללגום ממנו זה אחרי ארוחת הבוקר, לפני השינה ולפני אימון גופני או מאמץ – למאמרי על תה מאצ'ה – תה ירוק – כאן.

תה ירוק

תה ירוק הוא אחד המשקאות הבריאים והנצרכים ביותר בעולם. התה הירוק מכיל נוגדי חמצון רבים וחומרי הזנה.

נמצא שתה ירוק הוריד הן את מספר החיידקים והן את ציון הדלקת

במחקר שנערך על חיות מעבדה שהיו נגועות בכוונה בהליקובקטר פילורי [מקור].

מחקר שפורסם תחת הכותרת "Evaluation of antibacterial effect of green tea extract on the Helicobacter pylori; an in vitro study" כבר בשנת 2020 מצא כי מי פה שהוכנו מתמצית של תה ירוק היו יעילים בעצירת הצמיחה של חיידקי הליקובקטר [מקור]. 

צמחי מרפא שהוכיחו יעילות במלחמתנו נגד החיידק:

שרף אלת המסטיק Pistacia lentiscus- טאנינים מחטאים

השימוש הוא בשרף שניגר מהאלה בחודשי הקיץ, בדרך כלל לאחר שנחתכו בו חתכים קטנים בגזע ונאספו. השרפים של האלה נחקרו רבות בהקשר לפעילות החיטוי שלהם הפוגעת במבנה החלבוני של החיידקים (טאנינים) יחד עם פעילות על הרקמה הרירית, פעילות המונעת התפתחות של כיבים ומסייעת בהחלמתם.

ג'ל אלוורה

הג'ל של האלוורה מכיל חומצות אמינו חיוניות, ויטמינים רבים (כולל B12 ) חומצות שומן, מינרלים וקרמינטיביים. אלוורה הוא צמח בעל סיבי ריר הוא ג'ל שמגדיל את זמן מעבר האוכל במעיים ומשמש להקלה על עצירות. הפוליסכרידים שבצמח נמצאו כיעילים בין השאר לאיזון חומציות יתר במערכת העיכול [מקור]. במחקר נמצא שהג'ל של צמח האלוורה היה יעיל הן בעיכוב הצמיחה והן בהרג זני הליקובקטר פילורי, אפילו כאלה שהיו עמידים לתרופות בסביבת מעבדה [מקור].

הקסם של עץ הקינמון מגיע מקליפתו. העץ יכול לגדול בגינה שלך, מקלפים ומייבשים את הקליפה. מקור הצילום בצילום מסך מ- כאן.

קינמון Cinnamonum aromaticum. הקינמון מכיל כמו קליפות זרעי פסיליום, במיה, זרעי חילבה, מי חילבה (שהוזכרו למעלה) וזרעי פשתן מוצילאגיים – מוצילאג הוא החומר הרירי שמעניק למזון מרקם ג'לטיני (רירי) משמש לסכך ולהרגיע ריריות פגועות או מודלקות בקיבה ולאורך המעי. מוצילאגיים הם מולקולות גדולות מסועפות כאשר הם מסיסות במים ולכן המיצוי הטוב עבורם יהייה במים. יתרון נוסף לשימוש במוצילאגיים כוחם לסייע לגוף להתמודד עם יתר כולסטרול בדם. המוצילאג סופח הפרשות דלקתיות ומצמצם את שטח הפנים של הכיבים. כך, החומרים הריריים שבצמח, משמשים כמסככים ומלחלחים רקמות ריריות מודלקות.

צמחים קרמינטיביים מגרים את מערכת העיכול ועוזרים לה לעבוד בצורה טובה יותר. בעזרת תכולה גבוהה של שמנים נדיפים הקרמינטיביים (אלוורה, כוסברה, קינמון, ג'ינג'ר, ערער, אניס, זרעי שומר, ציפורן, כמון, קימל, שמיר, מנטה, טימין וליקריץ) פועלים להוצאת גזים, להקלה על כאבים בקיבה ובמעיים. הם ממכווצים את הרקמה הפגועה ומגבירים על-ידי כך את זרימת דם לאזור. בהמשך הם מחזקים את הרקמה הרירית של המעיים ומגבירים את הפעולה הפריסטלטית בוושט ובקיבה. פעולת המעיים שמניעה ודוחפת מזון ופסולת דרך המערכת.

אכינצאה האנטיביוטיקה של הטבע Echinacea ang

פעילות מחזקת ותומכת של מערכת החיסון, (האנטיביוטיקה של הטבע) פעילות אנטי –מיקרוביאלית.

קופטיס Coptis chinesis אנטי דלקתי – סיני.

צמח שמגיע מהרפואה הסינית. הקופטיס הוא צמח מריר שמעודד הפרשות של מלחי מרה מהכבד אל מערכת העיכול. שורש הקופטיס מכיל ברברין שנמצא יעיל כנגד מגוון גדול של טפילים, פרזיטים, חיידקים פטריות, תולעים, ונגיפים. פירוק וספיגה של מזונות. מיבשים את השורש וחולטים לתה.

שמן אורגנו –  השמן מתפקד כמעין אנטיביוטיקה טבעית לגוף. שמן אורגנו  מסייע לתהליכים של מערכת העיכול, מחזק את המערכת החיסונית, מגן על הגוף במלחמתו מול  חיידקים שפלדו למערכת העיכול ומפחית כאבים. שמן אורגנו אסור לחולי כליה.

בניית פורמולה לטיפול טבעי בהליקובקטור פילורי

תמהיל הפורמולה.

 אפשר להשתמש בטיקטורה ואפשר למצות את הצמחים לבד. 

Pistacia   lentiscus עפצים של עץ האלה  –    20%

Coridothymus capitatus  קורנית מקורקפת –  25%

Echinacea                                       אכינציאה – 20%

Coptis

קינמון  –      15%                                        קופטיס (צמח סיני) – 20%

שלבי הטיפול 

שלב א – הפחתת התסמינם

שלב ב – מתפנים לטפל בגורמי הזיהום

שלב ג  – שיקום מערכת העיכול תוך תמיכה רב מערכתית ונוטלים כוסית קטנה של מי שיבולת שועל 5-7 פעמים ביום.

כף שמן זית בהשכמה

שתיית חומץ תפוחים מיד אחרי שמן הזית, עם ההשכמה – כף חומץ תפוחים בכוס מים פושרים, ומי לימון – 3-5 כוסות ביום.

נטילת טינקטורה של 3-4 צמחי מרפא (לפחות 3 חובה), יש להוסיף סיבי תזונה לתפריט וכן נבטי ברוקולי וג'ל אלוורה לסלט ומנת כרוב כבוש ביתי – מתכון – כאן.

למאמרי האם תזונה נוגדת דלקת יכולה לעזור?- כאן 

למאמרי עשרת המזונות הבריאים ביותר לחולי כלייה – שיבולת השועל וה β- גלוקנים חלק – 6.- כאן.

יתכן שמצאנו "קוקטייל" מייטבי ללא מרשם יעיל בניהול וזיהוי הליקובקטר פילורי ובשיפור תסמיני עיכול לא ספציפיים. הטיפול המשולב ללא מרשם, מבוסס על פרוטוקול ללא מרשם, על ניסיון ועל בדיקות מעבדה והופעת תסמינים. הוא עשוי להועיל בהדברת זנים מסוימים של הליקובקטר פילורי. ללא ספק דרוש מחקר נוסף ומחקר מעמיק של מסלול החלמה וטיפול זה.

מאמר זה יכול לכאורה לסייע למי שמבקש לפעול בכוחות עצמו ולחסוך זמן, פקקים וכסף בפניה לטיפול. יש לזכור כי כותב המאמר ירון מרגולין הוא רקדן בלט ומאסטר בהחלמת הכליות והפחתת כאב נושא שהגיע אליו מניסיון אישי – וכי עליך לפנות לעצה וטיפול רק לרופא שהממסד מכיר בו ושהוא מכיר את התיק שלך. נא לעיין בפסקה שמתחילה במלים "למען הסר ספק" למטה –

עלירון מרגולין – ויקיפדיה

עוד חומר על ירון – כאן 

ולסיום תרופות סבתא טובות במיוחד לטיפול בהליקובקטר פילורי

כוכב אניס

תבלין נפוץ בבישול האסייתי ששימש במשך מאות שנים לטיפול במחלות שונות. כוכב אניס הוא גם נוגד חמצון שמסייע בהגנה מפני רדיקלים חופשיים, בנוסף לכך, כוכב אניס נמצא כיעיל בטיפול בהליקובקטר פילורי.

שמן נים

שמן נים (Neem Oil) הוא תרופה מוכרת, טבעית שמגיעה מעץ האזדרכת הודית [מקור]. השמן מריר מאוד, אסור לשימוש לנשים בהריון שימוש בשמן עשוי לפגוע בכבד בילדים, ואסור לבלוע אותו. השמן בעל תכונות אנטי-בקטריאליות ואנטי-פטרייתיות. שמן נים ידוע בקרב הסבתות שלנו כמסייע בטיפול בהליקובקטר פילורי, ע"י שימוש חיצוני במריחה. כך למשל, הוא שימש במשך מאות שנים בהודו, אפריקה ודרום אמריקה. כיום, שמן נים נמצא בשימוש נרחב גם בארה"ב בשל יעילותו נגד ההליקובקטר פילורי.

קשיוספונינים

קשיו אסור לחולי כליה, אבל יש לזכור כי הקשיו שימש במשך מאות שנים לטיפול בכיב קיבה, קוליטיס ומחלות אחרות של מערכת העיכול. הקשיו מכיל כימיקלים שנקראים ספונינים. הספונינים יעילים כנגד חיידקי הליקובקטר פילורי. הקשיו עשיר במינרלים: ברזל, נחושת, מגנזיום, אבץ, מנגן וסלניום. כולם מסייעים בשמירה על מערכת העיכול במניעת דלקות או זיהומים.

תמצית זרעי אשכוליות

תמצית זרעי אשכוליות שימשה מאז ימי קדם לטיפל בהליקובקטר פילורי.

תמצית זרעי אשכוליות התפרסמה כמי שיכולה לחסל את החיידק על ידי מניעת התרבותו בקיבה. תהליך זה יכול להתבצע על ידי התערבות בממברנת התא החיידקי והשראת מוות תאי בתאי החיידק.

אסטקסנטין

אסטקסנטין הוא תוסף מזון נחשב וקרוטנואיד שנמצא באצות ומאכלי ים, האסטרים שבאסטקסנטין שנמצא באצה האדומה – פועל כסוכן נוגד חמצון ולחץ חמצוני בתאי ציסטה [מקור1, מקור2], ומשמש אותי בתהליכי החלמת הכליות [מקור]. האסטרים גם פועל נגד דלקת [מקור]. לאסטקסנטין יכולת לעבור את המחסום דם-מוח (BBB) ועל כן הוא מסוגל לפעול באופן ישיר על תאי עצב. היכולת לעבור את המחסום דם-מוח (BBB) מקנה לו חשיבות רבה בסיוע בטיפול בבעיות עיניים שונות ומסייע במלחמה נגד החיידקים. אפשר לרכוש אותו במצבצע – כאן.

צמח השיבא

צמח פשוט מחסל את החיידק.  פשוט מחסל את החיידק על ידי הפחתת ייצור החומצה בקיבה והגברת הפרשת המרה בכיס המרה. השיבא הוא תרופה טבעית נגד הליקובקטר פילורי.

מיץ חמוציות

חמוציות שייכות לפירות היער, המיץ מהחמוציות שימש במשך שנים ברפואה העממית והעניק עזרה לסובלים מבעיות בקיבה. הפרי עשיר בנוגדי חמצון ויכול לסייע גם בטיפול בהליקובקטר פילורי.

אצה חומה – פוקואידאן, הוא אחד הפוליסכרידים המרכזיים באצות ים חומות, והוא בעל תכולה גבוהה של פוקוזה וסולפט [מקור]. נושא שעושה אותו בעל פעילות אנטי-סרטנית חזקה [מקור1, מקור2, מקור3], אנטי-וירוס [מקור] ואנטי-פתוגניים כלומר הפוקואידאן פועל נגד הידבקות/וזיהום הגוף [מקור]. מחקרים אחרונים הצביעו על כך שהפוקואידן יכול לעכב את ההתקשרות של הליקובקטר פילורי לאפיתל הקיבה ובכך לעכב את זיהום החיידק – לרכישה כאן.

אצות ים חומותפוקואידאן

פוקואידאן (Fucoidan) הוא פוליסכריד ימי, וחומר אנטי דלקתי חזק כפי שנחשף במחקר [מקור], הפוקואידאן מופק מאצות ים חומות ומשמש ברפואה היפנית המסורתית במשך מאות שנים לריפוי. לאחרונה התגלה שפוקואידן יעיל בטיפול בהליקובקטר פילורי, הגורם בין היתר לכיב קיבה [מקור1, מקור2, מקור3]. מבחינה מכאנית, פוקואידן מתערב לטובת גוף האדם בתהליכי ההחלמה בדרכי ההיצמדות של BabA ו-AlPA של הליקובקטר פילורי ומוריד באופן משמעותי את הספירה הכוללת של חיידקי וההליקובקטר פילורי ואת רמת ה-IL-6 וכן את רמת ה- TNF-α in vivo בכך הוא מוריד בפועל את הדלקת [מקור].

נוטלים בטיפול בהליקובקטר פילורי, פוקואידן דרך הפה כתוסף או מזון.

נשארו לך שאלות 

אשמח להשיב על כל שאלה 

לטופס פנייה ישירה אל ירון מרגולין – נא להקליק – כאן  

בבקשה לא להתקשר משום שזה פשוט לא מאפשר לי לעבוד – אנא השתמשו באמצעים שלפניכם –

    שמי Name:


    טלפון phone:


    דוא"ל (כדי שאוכל להשיב לך מכל מקום בעולם) Email:


    איך אני יכול לעזור לך How can I help you:


    אפשר לקבל את בדיקות הדם החריגות שלך Exceptional laboratory tests:


    למען הסר ספק, חובת התייעצות עם רופא (המכיר לפרטים את מצבו הבריאותי הכללי של כל מטופל או שלך) לפני שימוש בכל תכשיר, מאכל, תמצית או ביצוע כל תרגיל. ירון מרגולין הוא רקדן ומבית המחול שלו בירושלים פרצה התורה כאשר נחשפה שיטת המחול שלו כבעלת יכולת מדהימה, באמצע שנות ה – 80 לרפא סרטן. המידע באתר של ירון מרגולין או באתר "לחיצות ההחלמה" (בפיסבוק או MARGOLINMETHOD.COM ), במאמר הנ"ל ובמאמרים של ירון מרגולין הם חומר למחשבה – פילוסופיה לא המלצה ולא הנחייה לציבור להשתמש או לחדול מלהשתמש בתרופות – אין במידע באתר זה או בכל אחד מהמאמרים תחליף להיוועצות עם מומחה מוכר המכיר לפרטים את מצבו הבריאותי הכללי שלך ושל משפחתך. מומלץ תמיד להתייעץ עם רופא מוסמך או רוקח בכל הנוגע בכאב, הרגשה רעה או למטרות ואופן השימוש, במזונות, משחות, תמציות ואפילו בתרגילים, או בתכשירים אחרים שנזכרים כאן.

    For the avoidance of doubt, consult a physician (who knows in detail the general health of each patient or yours) before using any medicine, food, extract or any exercise. The information on Yaron Margolin's website or the "Healing Presses" website (on Facebook or MARGOLINMETHOD.COM), in the above article and in Yaron Margolin's articles are material for thought – philosophy neither recommendation nor public guidance to use or cease to use drugs – no information on this site or anyone You should always consult with a qualified physician or pharmacist regarding pain, bad feeling, or goals and how to use foods, ointments, extracts and even exercises, or other remedies that are mentioned as such

    מאמרים אחרונים

    נשלח ב כללי

    מחלת כליות – נתנת להחלמה – לשם כך יש לזהות אותה מוקדם ככל האפשר – הקסטסרופה!

    הקטסטרופה – למה מפספסים את מחלת הכליות כשהיא קלה להחלמה?

    מחקר חדש מעלה את שאלת ההישרדות – האם כל אדם מעל גיל 35 צריך איבחון לרמת ה GFR שלו כיום?

    שירותי מניעה בארה"ב (USPSTF) ממליצים על בדיקה רחבה של אנשים אסימפטומטיים, כך שטיפול מוקדם יכול לשפר את התוצאות.

    ככל שהטיפול במחלת הכלייתית מוקדם – אפילו אם הוא של נפרולוג, הוא בהחלט יכול לשפר את התוצאות, ובקליניקה של "לחיצות ההחלמה", גם להגיע להחלמה ול GFR  מעל ל80, 90 ואפילו מעל ל 100, כפי שמראה הניסיון.

    רבים, כ15% מאוכלוסיית המערב, סובלים ממחלת כליות כרונית (CKD), אבל רק אדם 1, כשמדובר במחלה מאוד קשה יודע על מצבו. אדם אחד בלבד, מתוך 10 אנשים מבוגרים ער למצבו. את הקטסטרופה הזו חושף סקר ומחקר שנוהל ע"י Marika M. Cusick, MS, ופורסם תחת הכותרת "סקר כלל אוכלוסייה למחלות כליה כרוניות" [מקור]. במציאות האדם שמקבל ידיעה כי הוא חולה באי ספיקת כליות נתון לידי הנפרולוגים, שקשה לתמוך בהם כמי שהביאו בלימה, או מנעו מוות מהמחלה, אבל, ניהול מחלת כליות יש וגם להט אמונה משיחי כמעט שורר בתעשיית התרופות, חדרי דיאליזה ואפילו דיאליזה ניידת קיימת. ברוב המקרים לפני שהקורבן הבין את הדיאגנוזה, את סיבותיה, אדם שחש טוב, אבל כליותיו נפגעו, נמצא לפתע תחת מכונת הדיאליזה וכל העולם שחי בו קודם פשוט קרס.

    הטיפול במחלת הכליות אפשרי. אפשר להחלים ממחלת כליות.

    רוצה להחלים מאי ספיקת כליות ללא תרופות –

    תהליך הבנת המחלה עצמה, הדיאגנוזה מורכב. מחלת כליות מורכבת מאוד, אין בכלל מידע על דרכי החלמה. דרושה הצלבת נתונים והרבה זמן לשקול ולהבין אותם כי מאחוריהם נמצא המניע של המחלה. יש להבין שבמקרה שלי, כאדם יחיד שהביא למאות תהליכי החלמה של חולי כליה, אני מעיד על כך שכל מקרה היה אחר ושונה לגמרי. בפועל, אין עם מי להתייעץ, כי המידע ברובו כבר נמצא בבלוג הזה, כפי שאפשר לראות מרשימת המאמרים בו. מדובר במידע שהולך ונערם לריקמה מאוד מדוייקת, אבל רק מרגע שהיא מובנת ומתוקפת עם בדיקות מעבדה שמצביעות על תהליכי החלמה.

    תחילה חובה להבין את המצב, כי מחלת כליות שמקורה בתזונה שפוגעת בטחול ובכבד, שונה לגמרי ממחלת כליות שמתחילה בתזונה שפוגעת בתנגודת לאינסולין, או במיטוכונדריה.

    הבנת יסוד המחלה: תזונה שגויה, מחסור ביסודות הזנה, גנטיקה (אפיגנטיקה ומזון כתרופה ביולוגית להחלמה ממחלות גנטיות) היא שמבטיחה התחלה והיא שמובילה, על ידי הנתונים שנמצאים בבדיקות הדם את התהליך. אבל, ככל שיקשה להסביר את זה, כמעט תמיד חסרים נתונים חיונים להבנת המחלה ומקורותיה. זו גם אחת הסיבות שהביאו אותי לפרסם את המאמר: השבועה ההיפוקרטית – העדויות על קשרים פיננסיים של רופאים עם תעשיית התרופות, הולכות ורבות, האם השבועה מופרת כיום?

    בימים אלה אני נאבק על החלמת מקרה מאוד קשה של אנמיה בקרב חולה כליה ושע"פ מערך הבדיקות שבידנו החלים מאי-ספיקת כליות. מדהים לגלות שהאדם לא נבדק במשך עשר השנים האחרונות ב 90% מהנתונים שחייבים להיבדק, אפילו מדד הפריטין והברזל נעדר בבדיקותיו.

    אי ספיקת כליות היא מחלה מורכבת מהרבה מאוד מחלות קטנות.

    תסמונת נפרוטית, למשל היא מצב בו אלבומין נעלם ממחזור הדם (מתחת לטווח הנורמה בבדיות דם) כאשר חלבון זה לא עומד לשרות הגוף יכולה להיתרחש תת-תזונה ונוצר מחסור ברכיבי הזנה.בדרך כלל הדבר משפיע על הטריגליצרידים. המדד שלהם עולה ומזהיר ביחד עם אלבומין נמוך ולא מאוזן, על תנגודת לאינסולין – שנמצאת מעל 2 – עוד על נושא זה במאמרי תנגודת לאינסולין (insulin resistance) מאת ירון מרגולין.

    נושא יתר אלבומין בשתן יכול להצביע על מחסורו בדם, בצקת אבל גם על דלקת באינטרסטיטיום. נושא זה נקשר באינטרסטיטיום כבלוטה הורמונלית. פגיעה באינטרסטיטיום הבין-צינורי, קשה לזיהוי במעבדה, אבל ניתנת לזיהוי על-ידי דלקת חמורה בכליות עם מדדי אלבומין גבוהים. פנסטרציות' – יתר אלבומין מצביע על בעיה נוספת שיכולה להיווצר כאשר חורי המסננת – ה"פנסטרציות", שבמחסום הסינון, הכלייתי ונמצאים באופן טבעי בנימי הכליות ויוצרים את מחסום הסינון, שבדפנות הנימים [שמם-הפוריות, ( – נקבוביות Pores)] מתרחבים, ומה שאנו מכנים לרוב "המסננת" מתקלקלת כך גם המטען השלילי הקיים בה באופן טבעי שם נעלם. במצב זה, החלבון אלבומין, נושא שניתן לטפל גם בו ללא תרופות במינון נכון של סיבי שיבולת שועל, קמח קליפות אננס ומניפולציות על הכליות בעזרת סדרה של "לחיצות ההחלמה". יוצא מכך שנתון זה בלבד, האלבומין, בדף הבדיקות שלך, כאשר חסרות בדיקות בסיס מכל כיוון יכול לנטרל מס' ימים כדי לבחון ולתקף או לאשר, לשלול ולהכריע לאן הולכת המחלה, ומאיזו סיבה. זאת כאשר שגיאה יכולה לחרב את העבודה כולה ותמיד להרוס את הכליות, או לפגוע באברים נוספים – נושא ששב ועולה במאמרי הצלבת איברים – הכליות פוגעות בתפקוד אברים (לב, ריאה, מוח, טחול, כבד ומעי) ולהפך לכן אנחנו רואים כל יום עוד אנשים שמגיעים מסיבות דומות לדיאליזה. כליות זו מחלות שמתים ממנה כשלממסד לא היתה לפני 2012 אפשרות לבלום אותה, אבל כיום ע"פ פרופ' בנסל  Bansal פרופסור במחלקה לנפרולוגיה בסיאטל – הדרך נמצאה – תרופת פלא חדשה! כל שנותר לנו, הוא לעקוב אחר פרסומיה על ההצלחה שלה להחלים חולי כליה ולמנוע מוות. והפרסומים יפים כמו ציורי הדת בונציה, לאחר המגפה השחורה, שבאו לשכנע שגם אם אלהים לא עזר הוא עוד יעזור פעם למשהו. כדאי לחכות לעוד מחקרים בנושא זה, למחקרים חדשים שיחשפו את קצב הצפת הגוף, הכליה, הצינורית המקורבת ובמיוחד במקטע S3 ברעלים אורמיים –

    השבועה ההיפוקרטית – העדויות על קשרים פיננסיים של רופאים עם תעשיית התרופות, הולכות ורבות,

    מהמעקב הרציף שלי אחר פרסומים, מנשרים, קונגרסים ומאמרים בנושאי כליות שמתי לב לכך שהיכולת לבלום את המחלה, הצליחה רק כשהמטופל פעל בשיטה פשוטה וללא תרופות – ואשר להחלמה ממחלת כליה כרונית. אין מה לדבר על החלמה כזו, עדיין, לכאורה אצל מי שמספק תרופות – לכאורה. האם מערכת זו תצטרף בדחיפות אל הקו הסקרני שקידם תמיד את האנושות? אולי זה יקרה. עד אז עליך לחפש פתרונות מחוץ לקופסה – זה יסייע לרקדנים שעד כה המרחב הזה כולו כמעט נפל על כתפיהם והחלמת הכליות נשארת כרגע רק בידי הרקדנים. 

    לפונים אל ירון מרגולין אין לשלוח דרך האתר את דפי בדיקות הדם בשלב זה, רק לאחר שאושר לכם תור.

    מחלת כליות דורשת איבחון מהיר, חשיפת המחלה בתחילתה מקל מאוד להחלים ממנה –

    עוד על כל במאמרי אילוף הכליות הסוררות.וגם סמנים ביולוגיים מוקדמים ככל האפשר לנפגעי הכליה – יכולים להציל חיי אדם מאמר חשוב מאת ירון מרגולין.

    רוצה לומר שקרוב ל 15% מאוכלוסיית העולם המערבי יכולה להינצל אם תעבור בדיקת שתן שהרופאים ילמדו לקרוא אותה נכון.

    מחקר שנערך לאחרונה באוניברסיטת סטנפורד מתקף עמדה זו. החוקרים עומדים על כך, במאמר שפרסמו כי בדיקת מבוגרים אסימפטומטיים מעל גיל 35 תהיה אסטרטגיה נכונה ומאוד משתלמת לזיהוי חולים עם CKD לפני שהם מפתחים מחלה קשה, שעלולה להוביל אותם לפגוש במוות טרם עת.

    במהלך הכנס הלאומי ה-29 לרפואה כללית ומשפחתית של האגודה הספרדית לרופאי משפחה)], ד"ר תרזה בנדיטו, MD (Teresa Benedito) רופאת משפחה וחברה בקבוצת רופאי הלב וכלי הדם, וד"ר רוברטו אלקאזר MD (Roberto Alcázar), נפרולוג הפתיעו בקריאה לערוך בדיקות למצבן של הכליות מוקדם ככל האפשר, על-מנת להציל חיי אדם.

    "אם כן", נזעקה תרזה: "אנחנו לא יכולים לתת להם לעזוב לפני שאנחנו עושים בדיקת כליות". 

    רופאת המשפחה זועקת רופאים, רופאי משפחה, אל תתנו לאנשים לצאת מהמרפאה בלי הפניה לבדיקת כליות פשוטה.

    כיום עורכים בדיקות מקדימות לכולסטרול ויתר לחץ דם, אבל הגורמים למחלות "אלו דומים לגורמי סיכון קרדיווסקולריים, זעק הנפרולוג הספרדי רוברטו אלקאזר והוסיף:

    "הכליות הן כדור של כלי דם עם נימי דם כפולים שמשמשים לטיהור דם. הם האיברים עם הכי הרבה עורקים ליחידת משקל, אז כל מה שיכול להביא לפגיעה בעורקים יכולה לפגוע בכליות".

    הקדימו להזמין בדיקות GFR, ליחצו על הרופאים להוסיף בדיקות קריאטינין (בדם) ואלבומין (בשתן). לימדו למדוד לבד את ה-GFR. השתמשו במחשבון למדידת GFR  שנראה למעלה ונמצא כאן. אל תתפתו להשתמש במחשבון אחר, אל תעבירו אותו לעברית. עקבו אחר ההנחיות במאמר שלי: "מחשבון מדידה והערכת קצב הסינון הגלומרולרי (GFR) אשר מבוסס על קריאטינין, נתוני גוף, גיל, גזע ומין."כאן, והצילו חיי אדם.

    כיום תחזוקת המחלה נקשרת בבדיקת אנשים עם מצבים בסיסיים שמעמידים אותם בסיכון גבוה לחלות במחלה כלייתית והם נוטלי כדורים נגד יתר לחץ דם, כולסטרול וסוכרת. כאשר לא רק התרופות הן בין הגורמים למחלת הכליות גם הגורמים למחלת הסוכרת 2 – ובראשם תזונה שהגוף מתנגד לה, כל אלה ובעיקר תזונה שגויה מסכנים את תפקוד הכליות, בכלל זה תפריטי תזונה שרופאים ודיאטנים ממליצים עליהם,

    עד שנת 2012, לא הועילו תפריטי הממסד לחולי כליות, ע"פ נתוני הסקר ומחקרים. לאחר 2012 התפריטים האלה לא כל כך השתנו.

    האגודה האמריקאית לסוכרת ממליצה על בדיקת סקר שנתית ל-CKD במטופלים עם סוכרת מסוג מסוג 2, אבל שינוי תזונה אינו מוקפד כלל, בכל הדרגות. יותר מכך הדברים מגיעים להערות על צורך בליווי פסיכולוגי, נושא שאני ממליץ עליו, כי שינוי התזונה בין שמביא להחלמת הכליות ובין שהוא תרופה לרגשי אשמה הוא נושא רגשי מורכב. ההשפעות הסביבתיות שמעודדות תאווה למזון רעלני אדירות. מכירת התרופות היא ללא ספק מי שמקבלת תמיכה גדולה יותר ממעבר למזון מחלים. רופאים מוזמנים שוב ושוב לכנסים בבתי מלון יוקרתיים כדי לקבל קורס בתרופות האופנתיות.

    סמנים ביולוגיים מוקדמים ככל האפשר לנפגעי הכליה – יכולים להציל חיי אדם מאמר חשוב מאת ירון מרגולין

    נוכחות אלבומין בשתן בדרך כלל קודמת לעליה בקריאטינין ולירידות ב  GFR, נושא מרכזי שמעיד על מחלה חמורה יותר. הזנחה זו היא כלל עולמית ומזכירה את המצב טרם נחקק חוק חגורת הבטיחות בזמן נסיעה במכונית. 

    תסמיני האזהרה מהמחלה מוקדמים מעטים, לדברי נישה בנסל, MD, פרופסור במחלקה לנפרולוגיה באוניברסיטת וושינגטון בסיאטל, שמתרגשת מהכדור החדש [מקור] לכתבת המאמר "Why Is Kidney Disease So Often Missed?" Ann Thomas, MD, MPH מיום ה January 17, 2024

    [מקור]. "יתר לחץ דם חדש הוא סימן מוקדם מאוד חשוב", אמרה בנסל והוסיפה "אנחנו יודעים שמחלת כליות גורמת כמעט בוודאות ליתר לחץ דם, אז בהחלט הייתי חושב על בדיקות סקר למחלת כליות". ממצאים נוספים בבדיקה הם הופעת בצקת חדשה או סימנים של אגירת נוזלים בידיים או סביב העיניים, יחד עם ממצאים בשתן של אלבומין, (חלבון או דם) לצד עייפות שחולים רבים מתלוננים עליה. לפעמים גם קצת בחילה.

    שירותי המניעה בארה"ב (USPSTF) שקלו לפני כעשור – בשנת-2012 לבדוק מבוגרים עבור CKD ללא קשר לתסמינים, נמצאו להם מעט מאוד עדויות לכך שגילוי מוקדם יכול להשפיע או לשנות את מהלך המחלה של הנבדקים [מקור] רוצה לומר במילים פשוטות שכולם מתו באותו קצב, בין אם ידעו ובין אם לא ידעו שהם חולים במחלת הכליות. אבל, מאז המשוואה השתנתה, אופני מחשבה חדשים התפרצו אל המרחב שנכשל.

    יותר ויותר אנשים החלו להחלים מאי ספיקת כליות.

    הבעיה שכל תהליכי ההחלמה שדווחו התבצעו ללא תרופות וללא עזרת הנפרולוגים. חלקם הוגדרו נס רפואי, אחרים נס אמוני אבל הרוב החלימו בשל שינויי תזונה ואורח חיים.

    אנשים רבים פשוט לא יודעים שהכליות קורסות בגופם.

    נתונים מהמרכזים לבקרת מחלות ומניעתן הראו שלמעלה מ

    שליש מהחולים בסיכון גבוה לאי ספיקת כליות אינם מודעים למחלתם

    הקטסטרופה מגיעה לשיאים בחולים שמקבלים לעיתים קרובות את האבחנה של אי ספיקת כליות CKD ומתחילים עוד באותו היום בדיאליזה [מקור1, מקור2].

    החוקרים נדהמו כשמצאו כנזכר למעלה [מקור] שקיימות רק מעט עדויות לכך שגילוי מוקדם יכול לשנות את מהלך המחלה, וזאת כשבישראל מי שפונה לקליניקה של "לחיצות ההחלמה" מגביר את סיכוייו להחלים ממנה. מסתבר שסטנדרט הטיפול בטיפול בשלבים מוקדמים של CKD מתמקד בדרך כלל בתרופות. כדורים הם הטיפול ומטפלים במצבים נלווים, כגון סוכרת, יתר לחץ דם ומחלות לב וכלי דם. כמעט רק בעזרת תרופות, אין ספק בכך שהן מציפות את הגוף ברעלים אורמיים שמקדמים את מחלת הכליות וזאת כששינוי תזונה מתאים יכול לבלום את המחלה ולקדם תהליכי החלמה.

    ג'קופט טינטורטו היה צייר גאון ופילוסוף. בשיא הרנסנס הוונציאני מצא טינטורטו דרכי מחשבה וציור חדשים והוביל את הציור קדימה. Jacopo Tintoretto (1518-1594 הופעת הצלב לפטרוס הקדוש, יצירת מופת (1556 לערך), שמן על בד, הציור מוצג בכנסיה "מדונה דל'אורטו", ונציה, איטליה.

    SGLT2 inhibitor מעכבי SGLT2

    המשוואה הקטסטרופלית אולי תשתנתה בקרוב. לאחרונה נמצאה עוד תרופה, לכאורה כדור ההצלה ואפשרות לעורר חיוך בפני הנפרולוגים עם זמינות של תרופות חדשות לטיפול ב-CKD, כגון SGLT2 inhibitor מעכבי נתרן-גלוקוז קוטרנספורטר 2 (SGLT2) sodium-glucose cotransporter 2 ואנטגוניסטים לקולטן מינרלוקורטיקואידים mineralocorticoid receptor antagonists (MRAs) [מקור1, מקור2].

    מעכבי SGLT2, הנקראים גם גליפלוזינים (gliflozins), הם סוג של תרופות המורידות את רמות הסוכר בדם על ידי מניעת ספיגה חוזרת של הסוכר שנוצר על ידי הגוף, כך שעודפי הסוכר יוצאים דרך צינור השתן. מכיוון שההובלה של גלוקוז ו-Na+ מתרחשים בצינורית הפרוקסימלית ובמקטע S3, הצינור הישר או ה- (PST) pars recta: איור למטה, בו מתבצעת ספיגה חוזרת שלאחר הפרשה יחד עם מעט ספיגה חוזרת מקטע S3 נמצא באבובית המפותלת המקורבת של הנפרון [מקור]. באבובית המקורבת נספגים בחזרה 50–60 אחוזים מהנתרן המסונן, וכן כל הגלוקוז וחומצות האמינו חוזרים כאן אל הדם מהתסנין [מקור]. 

    עיכוב של SGLT2 פועל על הצינור הישר S3 שבאבובית המקורבת (איור למעלה, בצבע חום — מקורו בצילום מסך מהמאמר "Primary Disorders of Phosphate Metabolism" – כאן.) מפחית גם Na+ נתרן, בזרם הדם העובר לצנרת השתן ביחד עם הגלוקוז, ובנוסף הוא גורם ל-natriuresis ומשתן [מקור]. כלומר תרופות שמעכבות קו-טרנספורטר של נתרןגלוקוז מסוג SGLT2, שמבוטא באבובית המפותלת המקורבת של הנפרון, איור למעלה, גורם להגברת ריכוז גלוקוז בשתן והפחתה של רמות הגלוקוז בדם. מצב שכל חולה סוכרת חולם עליו. הפחתת הסוכר העודף דרך השתן. כמו כן תרופות אלו מסייעות בהפחתת לחץ הדם, מה שמחשיד אותן בראש ובראשונה כגורם שפוגע בשלב מתקדם בשימוש בהן בצינורית המפותלת המקורבת של הנפרון S1. נושא בו ידובר בהמשך והוא בדרגת קטסטרופה. מכל מקום החוקרים חושדים שספיגה חוזרת זו של גלוקוז אשר מתרחשת באבובית הפרוקסימלית באמצעות ביטוי מוגבר של SGLT2, במצבי סוכרת, הוא זה שאולי תורם להיפרגליקמיה בתופעות של מחלת הסוכרת המוכרת [מקור1, מקור2, מקור3]. מהרבה סיבות הכדור הזה מעורר התלהבות. רק נשאר

    לבחון אם הוא פוגע בכליות.

    מחלת כליות היא מחלה סופנית ועד 2012, כנזכר לא הייתה למעשה לנפרולוגיה סיבה להזהיר את המטופלים ממנה, כי היא הובילה לסוף כמעט כרכבת שנוסעת על פסי הרכבת ללא רמזורים ותחנות ביניים.

    SGLT

      Sodium-Glucose Transport protein (SGLT) הם חלבונים שנמצאים על קרום – ממברנות התאים. הם אמצעי תחבורה ומי שנושאים גם גלוקוז וגם נתרן. כשישה סוגים של SGLT קיימים בגוף [מקור], כאשר בכליות ה SGLT2 מככב [מקור], ובמידה פחותה גם ה- SGLT1 משפיע. SGLT1 מוכר כמי שאחראי לספיגת גלוקוז מהמעי. הSGLTים אחראים ליותר מ-90% וכמעט 3%, (הSGLT1), מהספיגה החוזרת של הגלוקוזקיים אל הדם. מובן שבלימת עבודתם מאפשרת לסלק סוכריים עודפים, דרך השתן מהגוף [מקור1, מקור2]. כך האדם יכול לאכול עוגות, צ'יפס ודבש גם גלידות כמתבגרים ולישון לכאורה בשקט. הכדור יעשה לכאורה את העבודה עד שיודיעו להוד המלכות להתחיל בדיאליזה. יש מי שמבלבל בין כסא מלכות וכסאמשל דיאליזה.

    הערה: נמצא במחקרים שכאשר בעלי חיים מוזנים בתזונה עתירת גלוקוז, הפעילות והביטוי של SGLT1 מוגברים [מקור1, מקור2]. בנוסף SGLT2 נחקר מעט מאוד עד כה והמידע על SGLT2 מצומצם עוד יותר. החוקרים סבורים שבנוסף ל-SGLT1, שנחקר קצת יותר SGLT2 עשוי להיות מווסת גם באמצעות זרחון.

    טיפול בציטוקינים אינטרלוקין 6 ו-tumor necrosis factor α הגביר את SGLT2 mRNA הביטוי של חלבון זה, בהשוואה לתאים לא מטופלים עלה [מקור] כלומר גם אם מי שאחראי לספיגת גלוקוז מגביר את פעילותו גם הספיגה גוברת ומדד הסוכר בדם עולה. באופן דומה, זרחון של גורם הגדילה β1 ההופך את הציטוקינים וגורם השעתוק במורד הזרם smad3 אף הם הגבירו את ביטוי החלבון SGLT2 בתאים פרוקסימליים של הכליה האנושית [מקור]. יש להדגיש שהמנגנון נותר חמקמק, אך עשוי לכלול הפחתת עומס העבודה בתנאים היפוקסיים (חוסר חמצן) או גם מחסור בחמצן יכול להוביל להשפעה משנית של הפחתת פעילות נתרן/אשלגן-ATPase. נפרוסלרוזיס nephrosclerosis [מקור]. היא מחלת כליות בה פחות דם מגיע לרקמה עצמה ובהמשך מתעורר לחץ מורכב של חוסר חמצן – פחות חמצן מגיע בהמשך לתאים המזנגיים שמרכיבים את רקמת החיבור של הפקעית והמחלה מתעצמת. כך בפועל נחשפים לחבלה ישירה באספקת חמצן וחומרי הזנה לתאי הפעלה כולל לאיברים בוגרים. יחד עם זאת בהחלט ניתן להניח שבלימת SGLT2 יכולה לסייע בהצלת מקטע S3 (the S3 proximal tubules) שבצנרת הכליה בקרב חולי סוכרת [מקור1, מקור2, מקור3] לקראת סוף המאמר נראה אם ניתן להניח הנחה הגיונית זאת בצדק ע"פ הראיות בשטח.

    הערה: קטעי S3 מסתיימים בגבול שבין הפס החיצוני (OS) לפס הפנימי.  בנפרונים סמוכים, מקטעי S1 ו-S2 מתחילים בקוטב השתן של גוף הכליה בקורטקס הפנימי, ומקטעי S3 מסתיימים גם בגבול הפס החיצוני (OS) לפס הפנימי [מקור].

    Henle [מקור1 Kriz W, Kaissling B. Structural and functional organization of the kidney. In: Alpern RJ, Hebert SC, editors. Seldin and Giebisch's The Kidney: Physiology and Pathophysiology. London: Academic Press; 2008, מקור2].
    1, פקעית הכליות גוף הסינון (קפסולת באומן והגלומרולוס); 2, צינורית מפותלת פרוקסימלית – מקורבת; 3, צינורית ישרה פרוקסימלית; 4, איבר דק יורד בחלק השני – היורד של לולאת הנלה; 5, לולאת הנלה – המשך באיבר הדק והעולה שלה; 6, האיבר העולה והעבה של לולאת הנלה; 7, macula densa (ממוקם בתוך החלק האחרון של הגפה העולה של הנלה); 8, הצינור המפותלת – החלק הדיסטלי (הקרוב יותר לפקעת הסינון – האזור הגלומרולרי); 9, צינור חיבור לצינור האיסוף; 9*, צינורית חיבור של נפרון סמוך (Juxtamedullary Nephron) שמתעקם כלפי מעלה ליצירת מה שנקרא ארקייד arcade (בכליה האנושית, נמצאים רק כמה ארקיידיים בודדים בלבד); 10, צינור האיסוף קליפת המוח של הכליה; 11, צינור איסוף מדולרי חיצוני; 12, צינור איסוף מדולרי פנימי. במשך כמה עשורים, נפרונים מסווגים גם לנפרונים עם לולאה קצרה וארוכה, בהתבסס על אורך של הלולאה של הנלה שלהם Henle [מקור1 Kriz W, Kaissling B. Structural and functional organization of the kidney. In: Alpern RJ, Hebert SC, editors. Seldin and Giebisch's The Kidney: Physiology and Pathophysiology. London: Academic Press; 2008, מקור2]. 

    ככלל לכליות של בני אדם יש יותר לולאה קצרה של הנלה מאשר לולאה ארוכה [מקור]. בנוסף פעמים רבות תמצאו הרבה פעמים שחוקרי כליות, פיזיולוגים של כליות גם מחלקים נפרונים במאמרים שלהם לנפרונים פרוקסימליים (קרובים) ודיסטליים (רחוקים יותר). הנפרונים המקורבים הפרוקסימליים הם שנמצאים בקטע הצינורי שבין הגלומרולוס לצינור של הנלה. הצינורות הפרוקסימליים S3 (the S3 proximal tubules) כפי שניתן לראות גם באיורים למעלה. נמצאת באזור הזה והחוקרים שחילקו את האזור המפותל הראשוני, המופיע מיד אחרי הפקעית (pars convoluta) נתנו לו את השמות: האזורים S1, S2. S1 הוא החלק המפותל הקרוב לפקעת הסינון – כאן מתחיל מסע יצירת השתן, פינוי הרעלים והחזרת היסודות החיוניים לגוף, תחילה לזרם הדם [מקור]. 

    הנפרונים הדיסטליים כוללים בדרך כלל את הלולאה של הנלה  Henle (4,5,6 באיור למעלה) ואת הצינורית המפותלת (8, באייור למעלה). יש לציין כי הנושא הזה שנוי במחלוקת ויש שמחלקים לנפרון הפרוקסימלי שנמצא במקטע שבין הגלומרולוס למקולה דנסה-macula densa, שבסוף לולאת הנלה העולה שכן האחרון מספק נקודת משוב ברורה להגדרת תפקוד של נפרון פרוקסימלי לעומת דיסטלי [מקור]. הלוואי שהיו מתמקדים כך בהחלמת הכליות.

    שיבולת שועל מונבטת – מזון כתרופה שהיא בחזקת נס!

    יתכן שמזה עשרות שנים, ואפשר להגדיל ולרשום 150 שנה, אולי נמצאה תרופת נס. מתי לא הצהיר ממסד הרפואה על תרופת נס? גם הקזת דם (Flebotomia) בימי הביניים הייתה תרופת נס, וגם הייתה לתרופה קדושה בעזרת האל והדברים הגיעו לידי כך שלא הועילו התוצאות, עד לשלהי המאה ה-19. הטיפול נמשך בעקשנות. הוא כלל איבוד דם יזום, לעיתים קרובות בכמויות גדולות. הטיפול נבע מאמונה שהקזת דם יכולה לרפא ואף למנוע מחלות באופן כללי. הטענה הייתה כי דמו של החולה נחשב למזוהם, להורדת ריכוז הדם הרע, ע"פ ההיגיון, והעלאת ריכוז הדם ה"טוב" חייבת לסייע לחולה, לפי דעתם של רופאים והחולה הגוסס, שיתף פעולה בהתלהבות ומתוך אמונה שינצל. כשמת זה היה כמובן בשל חטאיו הרבים. בשלב זה הFlebotomia, תרופת הנס והכוכב הן סוג של תרופות, מעכבי SGLT2, שמתבטאות בלומן (חלל) של צינוריות הכליה הפרוקסימליות, SGLT2 הנס החדש, הוא כדור שמונע ספיגה מחדש של גלוקוז מסונן (שעבר מהדם, בפקעית לצנרת התסנין שבכליות) ומהלומן הצינורי הוא חוזר לדם. כלומר בעזרת ה"נס" הסוכר לא יוחזר לדם. עיכוב גלוקוז זה על ידי מניעת העבודה של ה – SGLT2 מעודדת הפרשת גלוקוז בשתן ומפחיתה ספיגה חוזרת של נתרן, מה שמגביר את אספקת הנתרן לאבובית הדיסטלית. מעכב SGLT2, canagliflozin, אושר לראשונה לפני 11 שנים, בשנת -2013 לשימוש כחומר אנטי-היפרגליקמי, אך לאחר מכן הוכח כבעל יתרונות בולטים ללב ולכליות [מקור]. מאז פורסם צוות סטנפורד מצא שהוספת דפאגליפלוזין לטיפול הסטנדרטי בחולים אלו שיפרה את תוחלת החיים בשנתיים והפחיתה את אחוז הנזקקים לדיאליזה או השתלת כליה מ-17% ל-11% [מקור]. לאחרונה, ההנחיות הבינלאומיות, החל מלפני שנתיים, משנת 2022 ליתר דיוק הן לטפל בכל החולים עם סוכרת מסוג 2 ו-CKD עם GFR נמוך מ20 של ≥ 20 מ"ל/דקה/1.73 מ"ר עם הכדור שמעכב SGLT2.

    ישנם מחקרים שמעכב SGLT2 מפחית אירועים קרדיווסקולריים (מוות מסיבות קרדיווסקולריות, אוטם שריר הלב לא קטלני, שבץ מוחי לא קטלני או אשפוז בשל אי ספיקת לב), אבל אין השוואה עם נטילת ויטמין B1תיאמין שנמצא במנת שיבולת שועל – שעושה את אותה עבודה וללא תופעות לווואי. שיקלו להכין מיץ ירוק משיבולת שועל מונבטת כדי להגן על הלב שלכם, אם נמצאה אצלכם מחלת כליות מתקדמת. זאת בשעה ש

    מעכבי SGLT2 מגבירים את הסימפטומים המוכרים של מחלת הכליות: בצקת, הטלת שתן תכופה, בוערת בשתן המצביעות יל יתר חלבון, צריבה או הטלת שתן כואבת לצד כאבי גב ואגן שהולכים ומתגברים.

    האם מעכבי SGLT2 הם תרופות הפלא שהם נראים?  

    דואלים כותבי המחקר "Cardiovascular benefits of SGLT2 inhibition in diabetes and chronic kidney diseases", פרופ' לאיטון ט' אניטה Anita T. Layton

    departments of Mathematics and Biomedical Engineering, Duke University, Durham, North Carolina

    בוודאי שלא עונים על שאלה חשובה זו, מחברי המחקר מצביעים על כך שטרם הבנו את כל הניואנסים וההשפעות ארוכות הטווח של תרופות אלו [מקור]. 

    עיכוב SGLT2 מוריד את ספיגת הצינורית הפרוקסימלית של הגלוקוז אבל גם של הנתרן Na+, ובכך הוא למעשה מעביר את הספיגה החוזרת של גלוקוז ו-Na+ למקטעי הנפרון במורד הזרם, כולל מקטע S3 הפגיע והגפה העולה המדולרית. 

    המעבר במורד הזרם של הובלת Na+ עשויה להגביר את הדרישה הכוללת לחמצן בכליות,

    מכיוון שהיעילות של הובלת Na+ (כלומר, מספר שומות Na+ הנספגות מחדש לכל מולה O2 הנצרכת) משתנה לאורך הנפרון, כאשר הצינורית הפרוקסימלית המוקדמת יעילה יותר מהמקטעים הדיסטליים. בעוד שההפחתה ב-GFR בתגובה לעיכוב SGLT2 מפחיתה את העלייה הזו בדרישת החמצן, השאלה היא: באיזו מידה יכולה סוכרת ועיכוב SGLT2 להשפיע על פעילות התחבורה וצריכת החמצן כאשר תפקוד הכליות נפגע. מכיוון שקטע S3, יחד עם הגפה המרוחקת – העולה  (TAL), שוכנים באזורים של המדולה הכלייתית עם מתח חמצן נמוך,

    ידוע שהמקטעים הללו פגיעים במיוחד לפציעה היפוקסית פציעה בעקבות מחסור באספקת חמצן [מקור].  

    לפיכך, העלייה החזויה במקטע S3 וצריכת O2 העבה של צינורית הכליה שעולה מעלה את החשש שמעכבי SGLT2 עשויים להוביל להפחתה בלחץ החמצן בקליפת המוח העמוקה ובמדולה החיצונית, בדומה לנתוני in vivo שדווחו על ידי O'Neil וחב' בתגובה לעיכוב כפול וחריף של SGLT2/SGLT1 (בחיות מעבדה (חולדות לא סוכרתיות וסוכרתיות שנתנו להן פלוריזין, תרופות ממשפחת מעכבי SGLT2.  הסיכון להיפוקסיה מדולרית חיצונית – הרס בשל מחסור בחמצן עשוי להיות בעיה חמורה במיוחד בכליה סוכרתית, בהתחשב בכך שזרימת נימים פריטובולרית עלולה להיפגע בסוכרת.  עכשיו, הסיפור אולי לא יסתיים כאן.  ההפחתה במתח החמצן ברקמות עשויה בתורה לעורר שחרור אריתרופויאטין מתאי ביניים בגבול הקורטיקו-מדולרי- נושא זה, אם יבדקו תוצאותיו לטווח ארוך, יכול לשנות לטובה חולים שסובלים מאנמיה [מקור].

    הכדור הזה SGLT2 עלול להעלות את הסיכון לפגיעה מדולרית חיצונית היפוקסית בכליה, פציעה בעקבות מחסור באספקת חמצן,

    אך הוא עשוי גם לתרום לעלייה בהמטוקריט והיא כן יכולה להיות מועילה לכליות וללב מסכמים החוקרים [מקור]. יש להעיר על כך או שכן, או שלא ובתנאי שיוכלו לחיות בלי כליה שמקבלת די חמצן.

    על מבנה הנפרון והמערכת של השתן – במאמרי – כאן.

    פלוריזין

    כל מעכבי SGLT2 מכילים חומר שמזכיר פלוריזין, קליפה של עץ תפוח. הכדורים האלה פועלים באופן זהה יחסית ונלקחים דרך הפה (פומית).S

    תרופות מאושרות במחלקת מעכבי SGLT2 כוללות: Brenzavvy™ (בקסגליפלוקסין) Invokana® (קנאגליפלוזין) Farxiga® (דפאגליפלוזין) Jardiance® (empagliflozin) Steglatro® (ertugliflozin)

    פלוריזין (חומר שהופק במקור מקליפת עץ התפוח וגורם להפרשת סוכר בשתן) ומשמש כיום כתרופה לסוכרת SGLT2. טיפול בתרופות אלו גורם לגלוקוזוריה משמעותית ועלייה קלה בקריאטינין ומהווה יעד ותקווה לתעשיית התרופות, נפרולוגים וחולי כליה בדרגות סופניות (GFR מתחת ל-20) אבל מה שחשוב לנו, יתכן ובעזרת קליפת עץ התפוח יעזרו עוז הנפרולוגים ורופאי המשפחה ויתחיחו למדוד את מצב תפקוד הכליות כבר בגיל 35.

    הסיבים שבבמיה (הם החומר הרירי) גם הם עוזרים להפחית את קצב הספיגה של הגלוקוז מה שמפחית את רמות הגלוקוז בדם [מקור]. אם משתמשים בסיבי הבמיה, מי במיה – מתכון כאן וקמח קליפת תפוח עץ – אפשר לסייע לכליות ולהגיע לתוצאות טובות יותר.

    נשארו לך שאלות 

    אשמח להשיב על כל שאלה 

    לטופס פנייה ישירה אל ירון מרגולין – נא להקליק – כאן  

    בבקשה לא להתקשר משום שזה פשוט לא מאפשר לי לעבוד – אנא השתמשו באמצעים שלפניכם –

      שמי Name:


      טלפון phone:


      דוא"ל (כדי שאוכל להשיב לך מכל מקום בעולם) Email:


      איך אני יכול לעזור לך How can I help you:


      אפשר לקבל את בדיקות הדם החריגות שלך Exceptional laboratory tests:


      למען הסר ספק, חובת התייעצות עם רופא (המכיר לפרטים את מצבו הבריאותי הכללי של כל מטופל או שלך) לפני שימוש בכל תכשיר, מאכל, תמצית או ביצוע כל תרגיל. ירון מרגולין הוא רקדן ומבית המחול שלו בירושלים פרצה התורה כאשר נחשפה שיטת המחול שלו כבעלת יכולת מדהימה, באמצע שנות ה – 80 לרפא סרטן. המידע באתר של ירון מרגולין או באתר "לחיצות ההחלמה" (בפיסבוק או MARGOLINMETHOD.COM ), במאמר הנ"ל ובמאמרים של ירון מרגולין הם חומר למחשבה – פילוסופיה לא המלצה ולא הנחייה לציבור להשתמש או לחדול מלהשתמש בתרופות – אין במידע באתר זה או בכל אחד מהמאמרים תחליף להיוועצות עם מומחה מוכר המכיר לפרטים את מצבו הבריאותי הכללי שלך ושל משפחתך. מומלץ תמיד להתייעץ עם רופא מוסמך או רוקח בכל הנוגע בכאב, הרגשה רעה או למטרות ואופן השימוש, במזונות, משחות, תמציות ואפילו בתרגילים, או בתכשירים אחרים שנזכרים כאן.

      For the avoidance of doubt, consult a physician (who knows in detail the general health of each patient or yours) before using any medicine, food, extract or any exercise. The information on Yaron Margolin's website or the "Healing Presses" website (on Facebook or MARGOLINMETHOD.COM), in the above article and in Yaron Margolin's articles are material for thought – philosophy neither recommendation nor public guidance to use or cease to use drugs – no information on this site or anyone You should always consult with a qualified physician or pharmacist regarding pain, bad feeling, or goals and how to use foods, ointments, extracts and even exercises, or other remedies that are mentioned as such

      מאמרים אחרונים

      נשלח ב כללי