בשנים האחרונות התגלה שלכליות יש קולטנים לטעם המר שמופעלים ע״י חומרים שמקורם תזונתי ומגיעים אליה דרך זרם הדם [מקור].

לפניך כמה כיוונים רעננים שטרם מוצו במאמרים הכלליים על הכליות, ויכולים לשמש בסיס להחלמת הכליות ונושא ייחודי וחדש למחקר: לשונה של הכליה.

הקולטנים לטעם המר, נמצאים בצנרת הכליה עצמה ועשויים לתווך תגובות תוך-תאיות שמשפיעות על ויסות אלקטרוליטים, פינוי רעלים אורמיים כולל קריאטינין.

מאמר על "הטעם של הכליה" – האם הכליה מזהה מרירות כגורם שמאותת לה להפריש נתרן או להגן על עצמה? האם לכליה, כמו ללשון שלנו יש קולטני טעם?

קליטת טעם מתרחשת בקצה האפיקלי של תאי הטעם היוצרים בלוטות טעם. לכל ניצן טעם צורה דמוית בצל והיא מורכבת מ-50-100 תאי טעם בעלי מיקרוווילי [מקור1, מקור2]. ישנם ארבעה אזורי טעם עיקריים באזור הפה שבהם מרוכזות בלוטות הטעם: שלושה אזורי טעם על הלשון (פפילה circumvallate papilla, foliate papilla, ו-fungiform papilla) ואזור טעם רביעי על החך על פני השטח העליונים של הפה. אצל יונקים, הטעם מסווג בדרך כלל לחמש אופני טעם שונים: מר, מתוק [מקור], אומאמי (הטעם של חלק מחומצות האמינו), מלוח וחמוץ [מקור1]. בשנים האחרונות חלה התקדמות רבה בפענוח המנגנונים המולקולריים של טעם מר, מתוק ואומאמי [מקור1, מקור2, מקור3, מקור4]. כימיקלים מרים מזוהים על ידי כ-30 מבני משפחת קולטני T2R. סוכרים וממתיקים מזוהים על ידי הטרומרים T1R2 ו-T1R3, בעוד שחומצות אמינו l בטעם אומאמי מזוהות על ידי T1R1 ו-T1R3 [מקור]. קולטני טעם מר דומים לנמצאים בפה נחשפו באבר הכליה.

קולטני טעם מר (TAS2Rs) בכליה: תחום חדש שטרם טופל בעברית

1. קולטני טעם מר (TAS2Rs) בכליה:

קולטני טעם מר, דומים לאלו שמושפעים מהטעם המר שנמצאים בחלל הפה, נמצאו בשנים האחרונות בכליה [מקור]. החוקרים גילו שקולטני מעטפות Bitter (TAS2Rs) נמצאים גם בכליה, ומשתתפים בוויסות אלקטרוליטים, תגובות חיסוניות ואפילו גילוי רעלנים .
מחקרי ML (למידת מכונה) ו‑DL (ולמידה עמוקה) עדכניים מצאו מודלים שעוזרים לחזות אינטראקציות בין מולקולות מרות לקולטני TAS2R – כלי מועיל לעיצוב ניסויים בבחינת תרכובות תזונתיות או תרופות שפועלות דרך התא במערכת זו [מקור].

בבני אדם, כ-25 קולטני טעם מר בעלי פוטנציאל פונקציונלי (קולטני טעם 2 המקודדים על ידי גנים של TAS2R) מתבטאים בדפוס הטרוגני בבלוטות הטעם של חלל הפה [מקור1, מקור2, מקור3, מקור4, מקור5]. תאי הטעם מאורגנים בפקעות טעם הממוקמות בפקעיות פונגיות, עליות וסגורות, בהתאם לאזור הלשון. היא אבר הטעם העליון. הם עוברים עצבוב על ידי עצבים של ה-chorda tympani (CT), glossopharyngeal (GL), או great surfacelicious petrosal (GSP). בחך ובאפיגלוטיס, נמצאים גם בלוטות טעם ותאי טעם בודדים. ניתן להבחין בין תאים מסוג II ו-III לפי המורפולוגיה שלהם. הם מפענחים אופני טעם שונים ומתקשרים עם העצבים באמצעות ATP או סרוטונין (5-HT), בהתאמה [מקור].

הכליה טועמת – קולטני טעם מר (TAS2Rs) ככלי חישה פנימי לוויסות נתרן, מים ורעלים שמגיעים אליה בזרם הדם

[מקור1, מקור2]

הטעם ה"מר" של הסינון הכלייתי

במשך דורות תפסנו את הכליה כאיבר מסנן בלבד – כמעין "פילטר מכני", מסננת חכמה בעלת תפקיד מוגדר: ניקוי פסולת ושמירה על איזון המלחים. אך מה אם הכליה "חשה" את הסביבה הפנימית בדרכים עמוקות בהרבה?
מה אם הכליה – כמו הלשון – היא מזהה טעם?

ב־15 השנים האחרונות מצטברים עדויות מדהימות: קולטני טעם מר מהסוג TAS2R – שעד לא מזמן היו ידועים רק כקולטנים בלשון – שנמצאים גם בצינוריות הכליה, במערכת הנשימה, ואף בתאי מערכת החיסון [מקור1, מקור2, מקור3, מקור4, מקור5]. תגליות אלו פותחות דלת לעולם חדש: הכליה לא רק מסננת – היא גם מכריעה ושופטת את הטעמים של הדם. ובנושא זה הכליה מאוהבת במרירות [מקור].

---

🧠2. TAS2Rs

TAS2Rs (Taste receptor, type 2) – משפחת גנים המקודדים לקולטנים לטעם מר.

כשהקולטן TAS2Rs מזהה מולקולות מרות (שיכולות להגיע מהמזון, התרופות או תוצרי מטבוליזם עצמיים כמו רעלים אורמיים), הוא מפעיל תגובה תאית אופיינית:1. הפעלת G-protein (לרוב gustducin)2. הפעלת PLCβ2 → יצירת IP₃3. שחרור סידן תוך-תאי (Ca²⁺)4. שפעול מסלולים שמשפיעים על ביטוי תעלות יונים, טרנספורטרים, תנועת מים ונתרן.

אלו קולטנים המצומדים ל־ G proteins, המפעילים מסלולי איתות (בעיקר דרך PLCβ2 → IP3 → סידן תוך תאי).

העלייה ב‑Ca²⁺ מפעילה תעלות BKCa שתלויות סידן ומווסתות זרימה וולומטרית בצינורית.

תעלות וטרנספורטרים של נתרן (ENaC) מושפעים גם הם.

כך מתבצע ויסות לחץ תוך-כלייתי ונפח שתן.

פינוי רעלים אורמיים (כולל קריאטינין, אוריאה)

תיעוד מחקרי מצביע על כך ש‑TAS2Rs עשויים לשפר פינוי רעלים דרך אפקטים פריסטלטיים של תאי אפיתל, או דרך שינוי בביטוי טרנספורטרים כמו OAT1, MRP2, ו‑NPT.

תגובה חיסונית ואנטי-דלקתית

קולטני TAS2R בתאי חיסון שבכליה (לדוגמה תאי דם לבנים במזנגיום או תאי T במידולה) מפעילים NO או cGMP, שיכולים להפחית דלקת ולמנוע נזק כלייתי כרוני.

הופעתם מחוץ ללשון נקראת "ectopic expression" – והם אותרו ב:

דרכי האוויר (ברונכוסים)

במעיים

בתאי מערכת החיסון

ובאי אפיתל בכליה – בעיקר באבובית הפרוקסימלית והדיסטלית [מקור1, מקור2 מקור3].

המר הוא לא רק טעם אלא גם מי שמפעיל קולטנים שמגבירים את ביטוי תעלות הפרשה

ויסות מים ונתרן שפעול TAS2R מווסת תעלות מים דרך עליית Ca²⁺
הגנה אנטי–דלקתית שפעול NO ו-cGMP שומר על כליה רגועה
תחושת סטרס מטבולי – הטעם מר מאותת לכליה "לטהר" מהר יותר (בדומה לאפקט דטוקס). אפקט "דטוקס" (Detox effect) הוא מונח שמתאר תהליך של ניקוי או סילוק רעלים מהגוף, לרוב באמצעות תזונה, שתייה, תוספים או שינויים באורח חיים. כך הכליות – מפנות את תוצרי הפירוק דרך השתן (כולל קריאטינין, אוריאה, ותרופות).

ניקוי רעלים – למעשה הגוף זה שמבצע ניקוי רעלים

מזונות מרירים (למשל עלי חרדל, צנון, זיתים) מפעילים קולטנים מסוג TAS2R

הקולטנים מאותתים לתאים (גם בכבד, גם בכליה) להפעיל:

אנזימי שלב 1 ו-2 בכבד (CYP450, GST) – מנטרלים רעלים

טרנספורטרים בכליה – מגבירים פינוי רעלים בשתן (למשל קריאטינין, תרופות)

מתבצע גם שחרור NO (תחמוצת חנקן) שמרפה כלי דם ומשפר זרימה – כולל בכליות.

דטוקס הוא שם כולל לתהליכים פיזיולוגיים טבעיים של ניקוי הגוף מרעלים, שיכולים להיות מושפעים לחיוב ממזונות מסוימים – כולל מרירים – אך לא דורשים דיאטות קיצוניות או צום.

רשימת מזונות שנמצאו כמסייעים 🟢 ל"אפקט דטוקס" של הכליה, כלומר – 🥦מזון כתרופה – לסיוע בפינוי רעלים, שיפור זרימת דם כלייתית, וויסות אלקטרוליטים והפחתת דלקת. 🥦 רבים מהם גם מפעילים את קולטני הטעם המר TAS2R ירשמו בסוף המאמר

---

📘 מקורות מחקר עיקריים (2020–2024):

1. תפקיד TAS2Rs בכליה:

Wu SV, Rozengurt N, Yang M, Young SH, Sinnett-Smith J, Rozengurt E. (2018). "Expression of bitter taste receptors of the T2R family in the kidney." PLOS ONE
➤ הוכחה לביטוי TAS2R105 ו-TAS2R143 באפיתל הטובולרי של הכליה – כאן.

2. השפעת חומרים מרירים על הכליה:

חומרים כמו דנאטוניום בנזואט (Denatonium) הפעילו תגובות כלייתיות → שינויי זרימת יונים דרך תעלות נתרן ואשלגן.
➤ מדדים לתגובה חיישנית ולא רק סינון פסיבי.

3. סקירה כללית על TAS2Rs באיברים פנימיים:

המאמר "תאי קולטני טעם בכליה ותפקידם הפוטנציאלי בהומאוסטזיס" מאת קלארק AA, דוטסון CD, אלסון AE, ואחרים (2015) לא נמצא ברשת, המאמר בוחן את נוכחותם ותפקודם של תאי קולטני טעם בכליה, ובפרט את מעורבותם הפוטנציאלית בשמירה על הומאוסטזיס. המחקר מצביע על כך שתאים אלה, אשר קשורים בדרך כלל לתפיסת טעם בפה, קיימים גם בכליה ויכולים להגיב לגירויי טעם שונים, דבר שעשוי להשפיע על תפקוד הכליות ועל איזון הגוף הכללי [,מקור1, מקור2, מקור3].

Clark AA, Dotson CD, Elson AE, et al. (2015). "Taste Receptor Cells in the Kidney and Their Potential Role in Homeostasis." Am J Physiol Renal Physiol
➤ מציגים את ההשערה שהכליה טועמת רעלנים מרירים ועשויה לשנות תגובת סינון בהתאם למאמר שלא נמצא ברשת – במערכת הכליה נמצאו ביטויים של קולטני טעם, בעיקר מסוג הטעם המר, הדומים לאלו שבפה אבל יש מחקר קשור מאותה קבוצת מחקר שמדווח על ביטוי של קולטני טעם מר בכליה (TAS2Rs), כולל השפעות אפשריות על תפקוד הכליה והומאוסטאזיס – כאן וכאן .

4. מחקרי 2023–2024:

מאמר על TAS2R38 בכליה:
TAS2R38 Expression in Human Renal Proximal Tubule and Its Association with Salt Handling – 2023 [מקור].
➤ אנשים עם גרסה לא פעילה של TAS2R38 נטו לאגור נתרן יותר → סיכון ללחץ דם גבוה.

5. Taste Receptors beyond Taste Buds

by Su Young Ki ¹ and Yong Taek Jeong 

המאמר מסביר כיצד קולטנים מסוג TAS1R ו‑TAS2R, שנחשבו בעבר ייחודיים ללשון, נמצאו גם באיברים שלא קשורים לטעם —

כמו מערכת העיכול, דרכי הנשימה, מערכת החיסון — וכנראה גם באיברים נוספים, כולל הכליות. מדובר ב-GPCRs קלאסיים, בעלי מבנה של 7‑משקפים (7‑transmembrane domains), שפועלים בדיוק באותה שפה מולקולרית בלשון, רק בהקשרים מטבוליים וביוכימיים אחרים – למאמר – כאן.

---

הכליה שיש לה לשון – סיפורו של פרופ' סטיבן וו (Steven V. Wu)

הראשון שחשף את הסוד הזה לעולם היה פרופ’ סטיבן וו (Steven V. Wu) מאוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג’לס [מקור1, מקור2] – חוקר שעמד במשך שנים על קו התפר שבין מדעי החישה למערכות הפנימיות של הגוף. הוא זה שהעז :לשאול שאלה שאיש לא שאל לפניו

האם ייתכן שגם הכליה טועמת? האם הכליה טועמת את הדם לפני שהיא מתחילה לטפל בחומרים שנמצאים בתוכו? טועמת באמת לא כמשל בפועל.

[מקור].

במחקר שפרסם ב-2018 בכתב העת PLOS ONE, הצליח להראות כי תאי הכליה מבטאים קולטני טעם מר מסוג TAS2R105 ו‑TAS2R143 – אותם קולטנים שמוכרים לנו מהלשון. הוא וצוותו חשפו כיצד חומרים מרים כמו דנאטוניום בנזואט (Denatonium) נקשרים לקולטנים אלה בתאי הכליה, מפעילים שרשראות אותות מולקולריים, ומשפיעים בפועל על תפקוד הצינוריות [מקור].

המאמר פורץ דרך זה, הרעיד את המחקר כמו לגלות פתאום שהלב שומע, שהכבד מריח.
המחקר של Steven V. Wu סימן את תחילת המהפכה: הכליה היא איבר טועם.
אבל לא כל טעם מועדף – הכליה אוהבת מר, כמו סוקרטס שאהב את קסנטיפה שמיררה את חייו ואיתגרה אותו – כדבריו

וזה לא במקרה. החומרים המרים ביותר הם פעמים רבות גם המסוכנים ביותר ורעילים, תרופות למשל, במיוחד סטטינים ונגד לחץ דם מרות וגם מסוכנות לכליה [מקור] לטעם המר בכליה משמעות רבה וחשיבות לשלומה. נוכחותם של קולטני הטעם המר בכליה נועדה להגן עלינו, וכך כשמגיעה אליה מרירות הכליה – היא חשה בטעם הרע שבדם ונזעקת לטפל בחומר המגיע כברעל מסוכן. הדברים מורכבים יותר כי ישנו טעם מר כמו טעמו של מלון מר, טעמם של עלי חרדל,סרפד, ונבטי ברוקולי או הקליפה הלבנה באשכולית שמעוררים אותה להחלמת הכליה וסילוקה של הדלקת, אבל על כך בהמשך.

🍃 הטעם המר – מורה דרך עתיק שמרפא מבפנים

כבר באלפי השנים שקדמו למדע המודרני, הכיר האדם בטעמים כחלק ממפת הריפוי. מכל הטעמים, המר תמיד היה יוצא הדופן – ולא תמיד התקבל ברוח טובה, המר נחשד אם לא הכיל אלכוהול מסתורי, אך גם מטהר, מחזק ומעמיק.
רפואה סינית, איורוודה, רפואת יוון, וכתבי הרמב"ם – כולם ראו בטעם המר ידיד, אלא הכוח שמעורר את הגוף להחלים.

המטבח התאילנדי שונה במעט ומאופיין בשילוב הרמוני של חמשת הטעמים: חריף, מלוח, מר, חמוץ ומתוק. הם אלה שיוצרים מנות מורכבות ועשירות – והמרירות תורמת לאיזון והדגשה של שאר הטעמים. המרירות מגיעה בעיקר ממרכיבים כמו שורש ג'ינג'ר, עליו קפיר ליים, וחלק משורשי תבלינים המשולבים ברטבים ובקארי [מקור1, מקור2, מקור3] המרירות משמשת ליצירת עומק טעם שמרכך או מאזן את המליחות, החריפות והחמיצות – כך מקבלים הרמוניה, ואין טעם חזק מדי של שום מרכיב במנה [מקור].

🌿 הטעם המר טבעי – היכן נמצא אותו בטבע?

הטעם המר בולט – הוא נמצא בצמחים מכל קצוות העולם:

עלי ארטישוק ים תיכוני סינארין (המרכיב הפעיל) ממריץ מרה, ניקוי כבד
שן הארי (Dandelion) אירופה טרקסאצטין (המרכיב הפעיל) משתן, אנטי דלקתי
ג'נטיאנה (Gentian root) מרכז אירופה אמארוגנטין הוא המרכיב הפעיל מעורר עיכול חזק
אנגוסטורה / קליפת תפוז מר אמריקה נרינגין משפר סירקולציה
עלי זית ים תיכוני המרכיב הפעיל הוא אולאורופאין נוגד חמצון, אנטי ויראלי
כורכום הודו המרכיב הפעיל הוא כורכומין (מריר-חרפרף) נוגד דלקת, נוגד סרטן
ברוקולי, נבטי ברוקולי עולמי גלוקוזינולטים שמשפעלים כבד וכליה
תה ירוק סין קטכינים (המרכיב הפעיל) אנטי סרטני, דיכוי IGF-1
קליפת רימון פרס, ישראל, הודו טנינים מרים (המרכיב הפעיל) קושרי מתכות ורעלים.

הערה – הנרינגין שהוזכר לעיל ומצוי בפירות הדר (ואחראי לטעם המר של הפרי.), מעכב את פעילותן של אנזימים ממשפחת ציטוכרום P450, שנמצאים במעיים (בתאי המעי הדק, במעי הגס ובתאי הכבד). האנזימים האלה אחראים לאינאקטיבציה (ביטול הפעילות) של כ-50% מכלל התרופות, במסגרת המטבולזם הנורמלי שלהם ופירוקן למרכיביהם במעי.) ובכך הנרינגין שבקליפת האשכולית והפומלה גורם לעליה של ריכוזם בגוף ולנזק ארוך טווח [מקור1, מקור2].

---

⚖️ המר כטעם מאזֵן

בניגוד למתוק – שמנחם אך מכביד, מנפח את הבטן ומעודד שינה, ולמלוח – שמגרה אך מגזים, המר מאתגר את הגוף ומחנך אותו.

הוא מפעיל את מערכת העצבים הפרה-סימפתטית – מרגיע.

מעורר תנועתיות עדינה במעי, שיפור ספיגה וייצור אנזימי עיכול.

מגביר הפרשת מרה – סילוק פסולת שומנית מהכבד.

מגן על הלב, מכווץ כלי דם, תומך בכליה בעבודת האיזון.

ולכן ברפואה הקדומה, מי שהיה זקוק לריפוי – קיבל מנה של מזון מר כתרופה.
מי ששתה תה מר, גילה דרך גופו שהבריאות אינה מתיקות זמנית – אלא עומק, טיהור, והקשבה למה שדורש שינוי.

---

🔄 מרירות ככוח מגן

מחקרים מודרניים גילו שהחומרים המרים מעוררים קולטנים בגוף [מקור]– כולל TAS2Rs – שמעורבים לא רק בטעם, אלא גם:

בוויסות מערכת החיסון

בהפרשת אינסולין

בפעילות דרכי האוויר והעיכול

וכפי שנגלה בפרק הבא: גם בפעילות💡 הכליה.

חלק 2: TAS2R בכליה – החישה המרירה שבשירות האיזון הכלייתי

קולטני הטעם המר (TAS2R), שבעבר זוהו בעיקר בלשון כאחראים לזיהוי טעמים מרירים, מבטאים את פעילותם גם באיברים שאינם קשורים לחישה חושית – ובפרט, בכליות [מקור1, מקור2, מקור3].

בכליה, קולטני TAS2R מתבטאים במספר סוגי תאים, כולל בתאי האפיתל של האבוביות ובמערכת האיסוף [מקור]. המחקר מגלה כי הם אינם משמשים לזיהוי טעמים, אלא ממלאים תפקידים חשובים בוויסות פיזיולוגי – ובפרט בתהליכים של סינון, ספיגה חוזרת והפרשה של יונים ומולקולות [מקור].

מה בדיוק הם “חשים”? הקולטנים האלו מסוגלים לזהות נוכחות של תרכובות מרירות – חלקן עשויות להגיע מהתזונה, מהתרופות או מהתוצרים המטבוליים של הגוף והחיידקים.

ברגע שתרכובות אלו מזוהות, TAS2R עשויים להשפיע על ביטוי של תעלות יונים, על זרימת נוזלים ואף על הפרשת חומרים מקומיים כמו NO (חנקן חד-חמצני), שעשוי להרחיב כלי דם ולהשפיע על הלחץ התוך-כלייתי.

בנוסף, יש עדויות לכך שתפקוד לא תקין של TAS2R בכליה עלול לתרום להתפתחות של יתר לחץ דם, מחלות כליה כרוניות ואף תגובות לקויות לתרופות.

לסיכום חלק ה

זה, נראה כי קולטני הטעם המר מבצעים בכליה תפקיד בלתי צפוי אך חיוני – חישה כימית עדינה שמסייעת לשמור על ההומאוסטזיס הכלייתי. כמו שומרי סף כימיים, הם תורמים לאיזון הפנימי של הגוף בדרכים שעדיין נחקרות, אך פותחות פתח להבנה חדשה של הכליה כ"איבר טועם".

הבנה של המנגנונים התאיים.

---

חלק 3: מנגנונים תאיים – מה קורה כש-TAS2R מופעלים בכליה?

עם גילוי נוכחותם של קולטני TAS2R בתאי האפיתל הכלייתיים, החוקרים פנו לשאלה: כיצד אות כימי שמזוהה כ”מר” מתורגם לתגובה פיזיולוגית?

קולטני TAS2R שייכים למשפחת קולטני GPCR (G-protein coupled receptors) – חלבונים טרנסממברנליים המעבירים אותות מהסביבה החוץ-תאית אל תוך התא [מקור]. כאשר TAS2R מופעל ע"י מולקולה מרה, הוא מפעיל שרשרת אותות הכוללת לרוב:

הפעלה של G-protein מסוג gustducin (או אחרים דומים) [מקור],

שפעול אנזים PLCβ2, שמפרק את PIP2 ל-IP3 ו-DAG,

שחרור סידן תוך-תאי דרך מאגרי ER – מה שמוביל לעלייה חדה ברמות Ca²⁺ בציטופלזמה.

העלייה ברמות הסידן משפיעה על תהליכים רבים בתאים הכלייתיים:

שינויים בביטוי של תעלות נתרן ואשלגן,

שינוי בחדירות קרום התא ליונים ומים,

הפעלה של מסלולי הפרשה או ספיגה חוזרת בהתאם לרמות יונים בדם ובשתן.

בנוסף, במודלים של תאים כלייתיים (כמו תאי M-1), הפעלה של TAS2R הובילה להפרשה של NO – מולקולה המרחיבה כלי דם ומשפיעה על זרימת הדם הכלייתית.

---

📌 משמעות ביולוגית: TAS2R פועלים כ"חיישנים כימיים פנימיים", שמגיבים לסיגנלים מהסביבה המטבולית או ממקורות חיצוניים (למשל תרופות). הם משפיעים על האיזון בין הפרשה לספיגה, ובכך מסייעים לשמירה על הומאוסטזיס כלייתי.

---

חלק 4: קשרים קליניים וגנטיים – TAS2R ופולימורפיזמים במחלות כליה 🧬

---

🧩 1. פולימורפיזמים ב‑TAS2R38 והשפעה על תפקוד כלייתי

מחקר נקודות סניפס (SNPs) בביטוי TAS2R38 מצא קשר בין האללים הרגישים למר (PAV) לבין מדדי תפקוד כלייתי. במחקר אחד תועדו רמות קריאטינין מוגברות וסיכון גבוה יותר לאי‑ספיקת כליות בקרב נשאים של האללים הללו [מקור].

---

🔄 2. השפעה על תזונה, BMI ומחלות נלוות

השוני הגנטי משפיע גם על דפוסי תזונה: למשל, נשאי AVI (נוטי מר פחות) נוטים לאכול פחות ירקות טריים עשירים בגולוסינולטים [מקור1, מקור2], ולעיתים עם BMI גבוה יותר . כמו כן, יש קשר בין פולימורפיזמים ב‑TAS2R4/5 ל‑BMI נמוך יותר בגברים מבוגרים [מקור].

---

🧬 3. מחלות כליה ודפוסי גנטיקה קליניים

מחקרים כמו UK Biobank מצביעים על קשר בין האלל PAV לבין תפקוד כלייתי חלש – כולל רמות קריאטינין מוגברות וסיכון לאי‑ספיקת כליות [מקור1, מקור2].
דפוסי גנטיים אלו גם נקשרים למצבים פסיכיאטריים כמו הפרעה דו-קוטבית, מה שמצביע על מערכת חיבור מורכבת בין תזונה, תפקוד כלייתי ומצב רגשי [מקור].

---

✅ מסקנות קליניות

פולימורפיזם PAV/PAV ב‑TAS2R38 מראה מגמת סיכון מוגבר לתפקוד כלייתי לקוי.

AVI/AVI עשוי להוביל לצריכת ירקות מופחתת, השפעה על BMI ובכך להשפיע עקיפות על הבריאות הכלייתית ולהוביל לאי תפקוד.

TAS2R4/5 משפיעים על BMI בגברים, וזה יכול להשפיע גם על סיכון למחלות כליה.

---

🌿 האם מזון מר (עלי חרדל, זיתים, ארטישוק, זרעי קצח) מסייע?

יתרונות תזונתיים כלליים

ירקות מרירים ממשפחת ברסיקה (Brassica) מכילים גלוקוסינולטים: נקשרים לשיפור רגישות לאינסולין, הורדת לחץ דם ושמירה על משקל גוף [מקור].

תזונה עשירה בירקות וקפאין מתאימה למערכת טבעית של שיפור הבריאות הכלייתית .

נוגדי חמצון והשפעות על הכליות

קומפלקסים פנולים (כגון בזילאן זית, ארטישוק) מגנים על כלי דם ונוגדי דלקת – חשוב לאיזון לחץ והסננה כלייתית [מקור].

ירקות עלים עשירים באשלגן ויטמינים (כמו עלי חרדל) תורמים לאיזון נוזלים, אך בעלי רמות אוקסלט גבוהות – מה שיש לקחת בחשבון אצל אנשים עם נטייה לאבנים ולאי ספיקת כליות .

אזהרות ספציפיות

חלק מהירקות המרירים, כמו זיתים וזרעי קצח, עשויים להכיל כמויות גבוהות של אוקסלט – חשש לחולי אבני כליה .

מכיוון שפולימורפיזמים משפיעים על דרכי ספיגה ופרישה, יש לנסות כל מזון בהדרגה, תוך מעקב רפואי.

---

📝 סיכום המלצות

פריט יתרונות פוטנציאליים אזהרות

עלי חרדל, ארטישוק, זיתים גלוקוסינולטים ונוגדי חמצון – יכול לשפר מטבוליזם ואיזון לחץ יתכן רמות גבוהות של אוקסלט
זרעי קצח עשירים בחומצות שומן – פוטנציאל לטיפול דלקתי עודף חומצה – לבדוק תגובות ספיגה ופרישה
חלוקה לבדיקת עובדות תזונתיות אישיות עדיף בשילוב ירקות עם רמות אוקסלט נמוכות

---

מסקנה: קיימות עדויות ראשוניות על קשר בין פולימורפיזמים ב‑TAS2R38 לבין תפקוד כלייתי, וכן התאמה בין צריכת מזונות מרירים לבריאות מטבולית וכלייתית. אך יש לשקלל אחריות אישית בהתחשב בפולימורפיזם גנטי וברגישות לאוקסלט – מומלץ ללוות את התזונה הזו בבדיקות ופיקוח רפואי.

על 19 מזונות מרים התורמים לפעולת דטוקס של הכליות באמצעות הפעלת קולטני TAS2R ומסלולים נוספים. כל פסקה קצרה, כולל הסבר תמציתי, ולבסוף מובאים מקורות מדעיים קיימים:

---

🧬 19 מזונות מרים התורמים לניקוי רעלים מהכליות (Detox)

השפעת קולטני TAS2R והפעלת מערכות ההגנה הפנימיות

מאת ירון מרגולין

Detox (ניקוי רעלים) הוא תהליך בו הגוף מפרק ומסלק פסולת מטבולית, תרופות, אוריאה, וקריאטינין – בעיקר דרך הכליות. מחקרים מראים שמזונות מרים מסוימים מפעילים קולטני טעם פנימיים מסוג TAS2R – שנמצאים לא רק בלשון, אלא גם בכבד, בכליה, בריאות ובמעיים [מקור]. הפעלתם מגבירה את ייצור האנזימים לניקוי רעלים, מעודדת פעילות נוגדת חמצון, ואף משפיעה על תפקוד המיטוכונדריה והתאים הכלייתיים.

---

🌿 1. נבטי ברוקולי (Sulforaphane)

עשירים בסולפורפאן – נוגד חמצון חזק המפעיל את NRF2, מגביר ייצור גלוטתיון ומסייע לניקוי תרופות מהגוף. מגן על הגלומרולוס, תומך במיטוכונדריה ומאט תהליכי הזדקנות כלייתית.

🌿 2. שורש כורכום

מכיל כורכומין – נוגד דלקת טבעי. מפעיל NRF2, מעכב NF-κB ומפחית פיברוזיס בכליה. מחזק את מחסום כלי הדם הכלייתי ומסייע לפירוק מתכות כבדות.

🌿 3. גרגרי קצח (Nigella sativa)

עשירים בטימוקינון – מגבירים את פעולת האנזימים GPx ו-CAT, מפחיתים קריאטינין ושתנן, מגנים על תאי טובול בכליה ומעכבים חמצון.

🌿 4. זיתים לא כבושים

מרירותם נובעת מאולאורופין – פוליפנול נוגד חמצון. מגנים על רקמת האנדותל הכלייתית, מאזנים את חומציות הדם, ותומכים בפינוי נתרן.

🌿 5. קמח קליפות אננס

מכיל ברומליין – אנזים פרוטאוליטי שמפרק חלבונים עודפים. תומך בעיכול ובפינוי חנקן מיותר, מקל על פעילות הטובול הכלייתי. מתכון

🌿 6. פסיליום (מר)

סיב תזונתי מריר המאזן את המיקרוביום וסופח רעלים ואמוניה. מקטין עומס חומצי מהמעי על הכליה.

🌿 7. עלי סרפד (Urtica dioica)

משתן טבעי עשיר בפוליפנולים. מגביר את סילוק האוריאה והנתרן, תומך בזרימת דם לכליה, ומפחית תהליכי דלקת מקומיים.

🌿 8. שומר בר

צמח מריר-עדין עם השפעה אנטי-עוויתית על דרכי השתן. מפחית לחץ תוך כלייתי ומשפר את זרימת הנוזלים.

🌿 9. עלי זית

פוליפנולים מרירים במיוחד כמו אולאורופין מגבירים ניקוי רעלים ומורידים עומס חמצוני בכליה.

🌿 10. קליפת רימון

עשירה בטאנינים מרים ובאלגוטנינים – אנטי פיברוטיים ואנטי דלקתיים. מעכבת הצטלקות של רקמות כליה. מתכון

🌿 11. אפרסמון ירוק

בוסר מכיל טאנינים מרירים, סופח רעלים במערכת העיכול, תומך בפינוי פסולת כבד.

🌿 12. קליפה לבנה של אשכולית (Naringin)

נרינגין הוא פלבונואיד מר שמפעיל CYP450 בכבד ובכליה. מסייע בפירוק תרופות, מפחית גלוקוז ומגן על מיטוכונדריות.

🌿 13. צנון שחור

מעודד ייצור מרה, עשיר בגלוקוסינולטים. מסייע בעיכול שומנים ובכך מפחית עומס על הכליות.

🌿 14. קליפת לימון (לימונן)

נוגד חמצון ממר, אנטי מיקרוביאלי. מפעיל TAS2R במעי ובכליה, מסייע בפירוק חומרים מזיקים.

🌿 15. ארטישוק (Cynara scolymus)

עשיר בסינארין – מריר טבעי. ממריץ מרה, תומך בתפקוד כבד → מפחית רעלים המגיעים לכליה. בעל פעילות אנטי-פיברוטית.

🌿 16. ג’נטיאנה (Gentiana lutea)

מהשורשים המרירים בעולם. מפעיל TAS2R באופן עוצמתי, מגביר סילוק שתנן, מחזק פעילות ניקוי כבד.

🌿 17. שן הארי (Taraxacum officinale)

משתן צמחי עשיר בטראפנים. מסייע בסילוק נוזלים, מאזן לחץ דם כלייתי, נוגד דלקת מקומית.

🌿 18. נרינגין

(זהה ל-12 – אפשר לציין שהוא החומר הפעיל בקליפת אשכולית). פועל על TAS2R31, מגן על הכליה, מסייע בניקוי גלוקוז ותרופות.

🌿 19. אנגוסטורה (Angostura bitters)

תערובת צמחים מרירה (כולל ג’נטיאן, קליפות הדרים). מפעילה קולטני TAS2R, מעודדת תיאבון, ניקוז לימפתי ופעולת כבד/כליה.

---

🧪 מנגנוני ההשפעה העיקריים:

TAS2R activation: קולטנים המגיבים למרירות, מעודדים ניקוי רעלים תוך תאי.

NRF2: מפעיל ביטוי גנים נוגדי חמצון.

PGC-1α: מחזק פעילות מיטוכונדריאלית, תורם לשיקום טובולרי.

AMPK: מאזנת סוכר ויצירת אנרגיה בכליה.

---

📚 מקורות:

1. טעם מר מעודד הפרשת רעלים מהכליות – רשימת צמחים בעלי טעם מר מאת ירון מרגולין
2. Behrens, M., & Meyerhof, W. (2011). Gustatory and extragustatory functions of mammalian taste receptors.
3. D’Elia, L., et al. (2018). The Role of Bitter Taste Receptors in Human Physiology and Disease.
4. Zhang, D. D. (2006). Mechanistic studies of the Nrf2–Keap1 signaling pathway.
5. Jalali-Nadoushan, M. R., et al. (2021). Nigella sativa and renal health: A review on nephroprotective effects.
6. Cicero, A. F., et al. (2010). Artichoke leaf extract and its effect on lipid metabolism and liver function.

---

✍️ לסיכום

הוספת מזונות מרים נבחרים לתפריט היומי יכולה לסייע לתהליך השיקום הכלייתי – בהפעלת מערכות הפעלה ביולוגיות עמוקות הקשורות לאנרגיה תאית, ניקוי, והגנה מפני חמצון.
השימוש בהם מחייב התאמה אישית, במיוחד במצבי אי ספיקת כליות, ובתיאום עם איש שלמד את רזי בניית התפריט שמחלים כליות.

---

💡 נשארו לך שאלות

🔬אשמח להשיב על כל שאלה

בבקשה לא להתקשר משום שזה פשוט לא מאפשר לי לעבוד – אנא השתמשו באמצעים שלפניכם –

💡 Any questions left?I’m happy to assist and answer any question you may have.Please use the contact methods below — this is the best way to reach me.

---

למען הסר ספק, חובת התייעצות עם רופא (המכיר לפרטים את מצבו הבריאותי הכללי של כל מטופל או שלך) לפני שימוש בכל תכשיר, מאכל, תמצית או ביצוע כל תרגיל. המידע באתר של ירון מרגולין או באתר "לחיצות ההחלמה" (בפיסבוק או YARONMARGOLIN.COM ), במאמר הנ"ל ובמאמרים של ירון מרגולין הם חומר למחשבה – פילוסופיה לא המלצה ולא הנחייה לציבור להשתמש או לחדול מלהשתמש בתרופות – אין במידע באתר זה או בכל אחד מהמאמרים תחליף להיוועצות עם מומחה מוכר המכיר לפרטים את מצבו הבריאותי הכללי שלך ושל משפחתך). מומלץ תמיד להתייעץ עם רופא מוסמך או רוקח בכל הנוגע בכאב, הרגשה רעה או למטרות ואופן השימוש, במזונות, משחות, תמציות ואפילו בתרגילים, או בתכשירים אחרים שנזכרים כאן.

For the avoidance of doubt, consult a physician (who knows in detail the general health of each patient or yours) before using any medicine, food, extract or any exercise. The information on Yaron Margolin's website or the "Healing Presses" website (on Facebook or YARONMARGOLIN.COM), in the above article and in Yaron Margolin's articles are material for thought – philosophy neither recommendation nor public guidance to use or cease to use drugs – no information on this site or anyone You should always consult with a qualified physician or pharmacist regarding pain, bad feeling, or goals and how to use foods, ointments, extracts and even exercises, or other remedies that are mentioned as such

קישורים ל10 המאמרים על התרפות הטובות והרע:

למאמר הראשון בסדרה על התרופות הטובות והרע – לחץ דם – והתרופות המרוקנות – כאן למאמר השני בסדרה זו – B12 – והסיבוכים שאפשר למנוע – כאן למאמר השלישי בסדרה זו- על שיקום הגוף שלך והגלוטתיון – כאן למאמר הרביעי בסדרה זו – תיאמין – B1 – כאן למאמר החמישי בסדרה – על ביוטין B7 – כאן למאמר השישי בסדרה – פרוזק וקפה – כאן למאמר השביעי בסדרה – אבץ – כאן למאמר השמיני בסדרה – האשלגן – חיסול האוצר – כאן. למאמר התשיעי בסדרה – הברזל – כאן למאמר העשירי על הויטמין של השמש – ויטמין די – כאן.

מאמרים אחרונים

• הלשון של הכליות
• טעם מר מעודד הפרשת רעלים מהכליות – רשימת צמחים בעלי טעם מר מאת ירון מרגולין
• כיצד הכליה מטפלת בחלבונים
• אינסולין ותפקיד הכליות במטבוליזם ופינוי
• עוצמתם של נבטי הברוקולי כתרופה לחולי כליה
• תפקוד הכליה כבלוטה הורמונלית: סקירה מדעית
• כלית העל מספרית Accessory kidney
• קרקר מדהים מכוסמת ירוקה – מתכון
• חימצון האינסולין והגברה של חומצת שתן בדם, גאוט, אי ספיקת כליות, שבץ לב, סוכרת ודלקת חריפה "בלתי מוסברת"
• בני-על – האם יש גבול ביולוגי למספר השנים שאדם יכול לחיות?
• הגיל השלישי, תאוותיה של הזיקנה – ואיך להתבגר יפה, טוב ובריא
• הבדידות – חזית חדשה ומקור רב משמעות למחלות כרוניות – מגפת הבדידות
• 8 חסרים תזונתיים שכיחים
• מה לאכול במצבי אי ספיקת כליות – מתכונים לדיאטה מאוזנת – טעימה להשתגע – מתכונים ותפריט כללי
• חזרה לבסיס – עקרונות צירופי המזון
• מרחבי חיים מאריכי חיים – האזורי הכחולים
• טיפול נפשי ללא תרופות – חרדות, פחדים וייאוש – תסמינים שיש להם פתרון טבעי, מדויק ומהיר
• מלח שולחן ויתר לחץ דם
• דנרבציה כלייתית Renal denervation (RDN)
• ירידה בתפקוד הכליות – מה לעשות?
• התכנית לשיקום הכליות – כאן.
• מכתב תודה ממחלימת כליות בתוך ארבעה חודשים.
• מזון למוח – המזון הבריא למוח תומך בגמישות מערכת העצבים שלו וביכולת הלמידה, שומר על הזכרון, ומונע מחלות כגון אלצהיימר.
• למה אני לא מצליח להתמיד – והסוכר
• Lecithin לציטין – מזון כתרופה ומולקולה שומנית, שמגינה על המוח, הכבד, הלב, ועל דופן המעי
• מסלול איתות חדש במוח שמווסת אכילה מופרזת
• ציר המעיים-מוח פסיכוביוטיקה psychobiotics
• יש פתרון כולל לבעיות הקשורות לדימוי עצמי, חוסר בטחון וערך עצמי נמוך – דופמין
• סלניום Se התגלה כאנטי- אייג'ינג ומגן מפני מחלות כרוניות
•  הנוגדנים העצמיים כנגד האנזים GAD על פני תאי ביתא בלבלב הם נציגי השטן עצמו בגוף האדם ומקור למספר רב של מחלות קשות בהן סוכרת מסוג (T1D) 1, ירידה בתפקוד בלוטת התריס, הפחתה בגאבא המיוצרת בתאי המוח מגלוטמט, התקפי חרדה ואפילפסיה.
• סטרס יכול לעתים גם לרפא – מחקר חדש על תאי המוח
• שעועית הקטיפה הקסומה – המקונה פרריינס או קִטְנִיּוֹת ההצלה והתשוקה – מזון החלמה שיכול להציל חולי פרקינסון – Mucuna pruriens
• הגיל השלישי, תאוותיה של הזיקנה – ואיך להתבגר יפה, טוב ובריא
• בני-על – האם יש גבול ביולוגי למספר השנים שאדם יכול לחיות?
• לחץ דם גבוהה מסיבות נפשיות ויתר סטרס בחיי האדם 
• האם כדורים נגד לחץ דם הצילו אנשים ממוות?
• למה חולי כליה, שנוטלים כדורים להפחתת לחץ דם גבוה, יגיעו בוודאות לדיאליזה.
• התרופות והרע – נזקי התרופות ללחץ דם
• תרופות ללחץ דם גבוהה נמצאו כקשורות לסיכון מוגבר לסכיזופרניה
• יתר לחץ דם – שינוי פרדיגמה וגישות חדשות – לחץ דם גבוה וטיפול טבעי ללא תרופות לאחר שטיפול תרופתי נערץ כשל
• הומוציסטאין, ויטמינים ומניעת מחלות כלי דם
• תוספי סידן – זהירות – סיכון לשבץ מוחי
• שיחות ההחלמה ושיחות בין ידידים – על ההבדלים ביניהן
• ניתוק רגשי – על הקורוציונה
• די לכאב
• ראיית המעמקים – כניסה לטרקלין או על החיים האמתיים.
• התודעה השלילית
• ביקורת מבזה
• איך לצאת ממצבי תקיעות בחיים – שיטת שלוש השאלות בגובה העיניים
• נמאס לי מהחיים מה עושים
• על היכולת להשתקם, לקום מאבק הדרך ומכאב הפרידה
• לחץ דם גבוהה מסיבות נפשיות ויתר סטרס בחיי האדם 
• האם כדורים נגד לחץ דם הצילו אנשים ממוות?
• למה חולי כליה, שנוטלים כדורים להפחתת לחץ דם גבוה, יגיעו בוודאות לדיאליזה.
• התרופות והרע – נזקי התרופות ללחץ דם
• תרופות ללחץ דם גבוהה נמצאו כקשורות לסיכון מוגבר לסכיזופרניה
• יתר לחץ דם – שינוי פרדיגמה וגישות חדשות – לחץ דם גבוה וטיפול טבעי ללא תרופות לאחר שטיפול תרופתי נערץ כשל
• הומוציסטאין, ויטמינים ומניעת מחלות כלי דם
• מגיע לי – העדר הכרה במאמץ של השועט קדימה, יכולה להרוס אותך
• דיוקסינים במזון
• דלדול עצם – אוסטאופורוזיס (Osteoporosis) מה אפשר לעשות כדי לחזק את העצמות ללא תרופות?
• שקט נפשי נמצא חשוב לתהליכי החלמה
• בריאות הנפש ואריכות ימים – מאמר על הטלומרים והשפעת הרגשות עליהם
• ברומלין או קמח קליפות אננס 
• כישורי חיים יוצאי דופן בקרב ילדים שספגו ביקורת רבה מדי בילדותם
• איך לא להגיע לדיאליזה
• זיהום סביבתי מקדם את מחלת הכליות
• הבדידות – חזית חדשה ומקור רב משמעות למחלות כרוניות – מגפת הבדידות
• שיגאקי הינוהרה הרופה שהמליץ ליהנות מהחיים, להיות צנוע מול צלחת האוכל ולצאת לגמלאות מאוחר ככל האפשר
• הליקובקטר פילורי – Helicobacter pylori חיידק חתרני שנמצא כמעט אך ורק בבני אדם – טיפול
• מחלת כליות – נתנת להחלמה – לשם כך יש לזהות אותה מוקדם ככל האפשר – הקסטסרופה!
• רזון – ירידה בלתי רצונית במשקל – Unintentional weight loss
• מחלת כליות – נתנת להחלמה – לשם כך יש לזהות אותה מוקדם ככל האפשר – הקסטסרופה!
• להחלים מסוכרת ואי ספיקת כליות
•  הקשר של כבד שומני, ומחלת כליות כרונית  מחקר חדש
• אנמיה – מחסור בברזל, כשל טיפול והיבטים ביולוגיים חשובים של מחסור בברזל ודרכי החלמה חדשות – מחקר חדש.
• למה חסר לי ברזל – כאן
• דלדול עצם – אוסטאופורוזיס (Osteoporosis) מה אפשר לעשות כדי לחזק את העצמות ללא תרופות?
• מחלת כליות – נתנת להחלמה – לשם כך יש לזהות אותה מוקדם ככל האפשר – הקסטסרופה!
• להחלים מסוכרת ואי ספיקת כליות
•  הקשר של כבד שומני, ומחלת כליות כרונית  מחקר חדש
• אנמיה – מחסור בברזל, כשל טיפול והיבטים ביולוגיים חשובים של מחסור בברזל ודרכי החלמה חדשות – מחקר חדש.
• רזון – ירידה בלתי רצונית במשקל – Unintentional weight loss
• להחלים מאלצהיימר – Alzheimer's disease מחלה קשה, שאפשר להשתקם ממנה
• שיגאקי הינוהרה הרופא שהמליץ ליהנות מהחיים, להיות צנוע מול צלחת האוכל ולצאת לגמלאות מאוחר ככל האפשר
• תנגודת לאינסולין (insulin resistance) מאת ירון מרגולין
• תובנות חדשות אי-ספיקת כליות תלויה במצבו של ציר FGF23-Klotho
• מחלת שינוי מינימלי Minimal Changes Disease מינימל צ’יינג’
• מחלת כליות פוליציסטית אוטוזומלית דומיננטית (ADPKD)
• רככת היפופוספטמית (זרחן נמוך מהנורמה) – מחלת כליות כרונית – או הפרעת עצם מינרלית
• הליקובקטר פילורי – Helicobacter pylori חיידק חתרני שנמצא כמעט אך ורק בבני אדם – טיפול
• מקצבים בעולם החי – שעון ביולוגי בתאי הגוף
• מזון למוח – המזון הבריא למוח תומך בגמישות מערכת העצבים שלו וביכולת הלמידה, שומר על הזכרון, ומונע מחלות כגון אלצהיימר.
• שיראטאקי אטריות קונג`אק – מתכונים
• הדמימה – מה היא דמימה
• אורפאוס – דמימה בניהול קרירה שמשתקפת ככיווץ שרירים בבית החזה ובשורש כף היד
• כואבות לי הידיים נורא – היכולת לנצח, להתגאות או לשמור על מקומך בפסגה משתקפת באמות הידיים שלך
• כאבי אוזניים – מסתוריות האוזניים הכואבות
• גלוטמין (Gln) -המגן הגדול על בריאות האדם – כל מה שחשוב לדעת
• פיקנוגנול – כל האמת על רפואת עץ האורן והכנת התה ממחטיו
• טיפול טבעי בכליות – מה אתם יודעים על קורדיספס מיליטריס
• להוביל לתת פעילות של בלוטת התריס (תירואיד)
• עורקים גמישים – הסוד והדרך לזכייה בבריאות מחדש
• מסלול איתות חדש במוח שמווסת אכילה מופרזת
• רוצה להחלים בצורה מלאה מסוכרת
• שכיחות של דיכאון וחרדה בקרב חולי כליות
• גודש נוזלים בריאות – בקרב חולי כליה
• רעלים אורמיים מקדמים דיאליזה – הוכח לאחרונה שרעלנים אורמיים קשורים למיקרוביוטה של המעי הגס – איך להחלים ללא תרופות ולהימנע מדיאליזה.
• עוצמתם של נבטי הברוקולי כתרופה לחולי כליה
• תפקוד הכליה כבלוטה הורמונלית: סקירה מדעית
• מיאמוטו מוסאשי: הסמוראי שחרב אחת בידו, ופילוסופיה פורצת דרך בליבו – גדול הסמוראים
• 🧠 אילוף הכליות הסוררות – בשורת הריפוי של ירון מרגולין
• הציות כפתולוגיה: התבוננות מחודשת בהגדרת הבריאות הנפשית
• Gehorsam als Pathologie – Eine neue Betrachtung der Definition psychischer Gesundheit
• עריכת גנים מותאמת אישית, in vivo, עבור אדם חולה שהצליחה – מהפכה בעולם הרפואה
• ג'ון סינגר סרג'נט במטרופוליטן: גילוי מחדש של ענק רוחני של האמנות
• 🎨 John Singer Sargent – A Master Unveiled
• Der Preis des tierischen Eiweißes: Wie Fleisch, Milch und Eier unsere Nieren zerstören
• The Price of Protein: Meat, Fish, Dairy, and Eggs and Their Hidden Impact on the Kidneys
• בשר, כליות וזרימת דם מואצת: כיצד תזונה מהחי פוגעת במערכת הסינון של הגוף

הכליות משתתפות באופן פעיל בשמירה על מאזן חלבונים (הומיאוסטזיס) בגוף, ויכולתן לעשות זאת מושפעת מגורמים שונים, כולל עומס החלבון שמגיע מהתזונה ובריאות הכללית של הכליות [מקור1, מקור2, מקור3, מקור4, מקור5]. הומיאוסטזיס של חלבונים בגוף הוא תהליך מורכב שבו הגוף שומר על מאזן תקין של חלבונים, הכולל סינתזה, פירוק והפרשה של תוצרי לוואי מטבוליים שנוצרים מחלבונים בגוף. התהליך מתבצע תוך כדי שמירה על רמות תקינות של חומצות אמינו וחנקן. הכליות ממלאות תפקיד מרכזי בתהליך זה, אך גם הכבד, מערכת העיכול ותאים שונים בגוף תורמים לו [מקור]. במהלך זה הפסולת המטבולית שנוצרת מהחלבונים (כגון אוראה) מופרשת מהגוף לשמירה על מאזן חנקן תקין, ובכך תורמות הכליות לשמירה על איזון חלבוני תקין בגוף [מקור].

מאזן חנקן וחלבונים

חלבונים הם מקור עיקרי לחנקן בגוף, שכן הם מורכבים מחומצות אמינו המכילות קבוצות אמינו (NH2). החנקן הכרחי לייצור המוגלובין, תיקון רקמות והובלת חמצן. (הגוף שלנו זקוק לחנקן לייצור חומצות אמינו, חיוניות לתפקוד שרירים, עור, דם, שיער, ציפורניים ו-DNA [מקור1, מקור2]. עודף חנקן, הנוצר מפירוק חלבונים, הופך לאמוניה (NH3), שהיא רעילה ביותר [מקור1, מקור2], ולכן היא מומרת לאוראה ומפורשת על ידי הכליות [מקור1, מקור2, מקור3]. עודף ממושך עלול לפגוע במערך חיידקי המעי [מקור] להעמיס על הכליות ולפגוע בתפקודן כמטהרות דם מרעלים.

מחסור בחנקן: עלול לגרום לנשירת שיער, חולשת שרירים, האטה בהחלמה מפצעים ושיער שביר,). מאזן חנקן תקין מתקיים כאשר כמות החנקן הנכנסת לגוף (בעיקר דרך המזון) שווה לכמות המופרשת [מקור]. מצב זה נקרא מאזן חנקן נייטרלי.

מאזן חנקן חיובי: מתרחש כאשר צריכת החנקן עולה על ההפרשה, למשל בתקופות של גדילה, הריון או התאוששות מפציעה [מקור1, מקור2, מקור3].

מאזן חנקן שלילי: מצביע על כך שהגוף מאבד יותר חנקן, ממה שהוא מקבל מהמזון [מקור]. מתרחש כאשר ההפרשה עולה על הצריכה, למשל במצבי רעב, מחלות כרוניות כמו אי ספיקת כליות או פציעות קשות [מקור].

בחלבונים הכליה מטפלת באמצעות סינון הדם בנפרונים, שהם יחידות התפקוד שלה [מקור1, מקור2]. בכל נפרון יש את הגלומרולוס – רשת נימים עם סינון נקבובי המאפשר מעבר של מים ומומסים קטנים, ומונע מעבר של חלבונים גדולים יותר לתסנין [מקור]. בתהליך הסינון הגלומרולרי, חלבונים בדרך כלל נשארים במחזור הדם ואינם עוברים לשתן, שכן הם (חומצות אמינו שיכולות לשמש לבניית חלבונים חדשים) חשובים לתפקוד הגוף [מקור]. במצב תקין, הכליה מחזירה חלבונים למחזור הדם ומונעת את איבודם בשתן [מקור1, מקור2].

בחולי כליה כרוניים עלול להתפתח חוסר איזון בין פירוק לבניית חלבון, מה שמוביל לאובדן מסת שריר ולמצב של תת-תזונה חלבונית

[מקור1, מקור2, מקור3, מקור4]. 📌חוסר איזון זה של חלבונים גורם לכך שהגוף משתמש בחלבוני השריר כמקור אנרגיה, מה שמוביל לדלדול מסת השריר ואובדן כוח [מקור].

הסבר קצר

חוסר איזון בין פירוק לבניית חלבון בכליה מוביל לאובדן מסת שריר מכיוון שכליה פגועה אינה מסוגלת לסנן (לסלק מהגוף דרך צינור השתן) פסולת חלבונית (אוראה) ביעילות, מה שגורם להצטברות תוצרי פירוק חלבון כמו אוראה בדם, ולפגיעה במאזן המטבולי הכולל של חלבון בגוף [מקור].

תמיד הכליה משפיעה על מאזן המטבוליזם של חלבון בגוף, אבל הפגיעה בה גורמת לירידה בזמינות חומצות אמינו חיוניות לבניית השריר,

וכן לעלייה ברמות תוצרי פירוק חלבון בדם, שהוזכרו כמו אוראה. ואלה מגבירים תהליכי דלקת וקטבוליזם. במצב כזה, תהליך הפירוק (קטבוליזם) של חלבוני השריר עולה על תהליך הבנייה שלהם (אנבוליזם), כלומר 📌 סינתזת חלבון השריר יורדת ואילו הפירוק שלו עולה, מה שמוביל לירידה במסת השריר [מקור1, מקור2, מקור3, מקור4, מקור5]. 📌אוראה גבוהה פוגעת במיקרוביוטה של המעיים [מקור] – היא משנה את הרכב החיידקים הטובים במעי וגורמת ליצירת רעלנים אורמיים שמחמירים דלקות ומחלישים את מחסום האפיתל במעי.

דלקת כרונית זו מגבירה את פירוק חלבוני השריר ומקטינה את סינתזת החלבון, בכליה מה שתורם מצידו לאובדן מסת שריר [מקור]. בנוסף, במצבים אלו יש לעיתים חוסר תיאבון, הפרעות הורמונליות (כמו ירידה באינסולין וטסטוסטרון), ורמות נמוכות של ויטמינים ומינרלים התומכים בשריר, חברים מה שמחמיר את האובדן של מסת השריר [מקור]. ואם לא די בזאת מחלת כליה כרונית מלווה לעיתים באנמיה, התרופות גוררות תופעול לוואי בהן הפרעות תזונתיות, חוסר תיאבון, ובפגיעה בייצור הורמונים חשובים כמו אריתרופויטין, שמחמירים את התהליך ומובילים לירידה ביכולת הגוף לבנות שריר ולתחזק אותו. חוסר איזון זה גורם לכך שהגוף משתמש בחלבוני השריר כמקור אנרגיה, מה שמוביל ומוסיף לדלדול מסת השריר ואובדן כוח [מקור]. עוד לא סיימנו חרדה, תחושת עקה.

אני מציע לך לקרוא על ההבדלים בין 🖊️  – "שיחות ההחלמה ושיחות בין ידידים" – להקליק כאן.

איך להתגבר על הצפה רגשית 🖊️ – כאן

חרדה ותחושת עקה נפשית מובילות 📌 לעלייה ברמות ההורמון קורטיזול – הורמון הסטרס המרכזי שמופרש מבלוטת האדרנל [מקור1, מקור2, מקור3, מקור4]. הקורטיזול משחרר את משאבי הגוף למצבי הישרדות, אך כאשר הסטרס כרוני, יתרונו פוחת וחלים תהליכים מזיקים. השפעות קורטיזול על שרירים – קורטיזול פועל כהורמון קטבולי – כלומר, מפרק חלבונים בשרירי השלד ומעכב את בנייתם. לכן,

רמות גבוהות ומתמשכות של קורטיזול תורמות לירידה במסת השרירים

ולירידה בכוח הפיזי (סארקופניה – אובדן מסת שריר ותפקוד פיזי) [מקור1, מקור2, מקור3, מקור4, מקור5,].

לכן, חולי כליה נדרשים להרגעה נפשית ואיזון חלבוני [מקור]. חוסר איזון בין פירוק לבניית חלבון בכליה אשר נובע מפגיעה בתפקוד הכליה, הפרעות מטבוליות ותת-תזונה, מוביל בסופו של דבר לאובדן מסת שריר משמעותי.

בנייתו של PGC–1α במצב זה היא תרופה שמתבססת על פעילות גופנית (במיוחד אימוני התנגדות) [מקור1, מקור2, מקור3, מקור4, מקור5], ושינה מספקת שיכולה לעזור לאזן את התהליך ולמנוע אובדן מסת שריר [מקור1, מקור2, מקור3]

הערה – PGC–1α נמצא בעיקר ברקמות פעילות מטבולית, כמו כבד, כליות, שרירי השלד, המוח ורקמת השומן זו שמעורבת ברקמה חומה (שומן חום מייצר חום כדי לעזור לשמור על טמפרטורת גוף קבועה בתנאי קור) [מקור].

המנגנונים הפיזיולוגיים לעיבוד חלבונים נשענים בעיקר על תהליך סינון וטיהור בגלומרולוס והמשך טיפול בתאי הטובולים של הנפרון:

🟡 סינון גלומרולרי: בגלומרולוס – הפקעית, רשת של נימים בתוך הכליה, משמשת כמסנן, המאפשרת למולקולות קטנות ותוצרי פסולת לעבור לתוך הצינורות תוך שמירה על מולקולות גדולות יותר כמו חלבונים ותאי דם בזרם הדם [מקור1, מקור2, מקור3, מקור4]. סינון זה הוא טיפול סלקטיבי ביותר, ונשען על מבנה חכם שנקרא מחסום הסינון הגלומרולרי (GFB) והוא ממלא כאן תפקיד מפתח במניעת אובדן של חלבוני פלזמה חיוניים [מקור1, מקור2, מקור3, מקור4]. מחסום הסינון ה-GFB מורכב מאנדותל עם חריצים זעירים, פתחים, קרום בסיס ופודוציטים (podocytes), אשר יחד יוצרים את המסננת – מבנה מיוחד עליו פרסמתי במאמרי על האנטומיה של מערכת השתן – כאן.

🟡 חלבונים גדולים נשארים בדם ומונעים מלעבור לתסנין (מרחב הפסולת שיהיה לאחר שלב הטיהור על ידי הצינוריות של מערכת השתן) בגלל גודלם ומטען שלילי של ממברנת הסינון. רק מולקולות קטנות או חלבונים קטנים מאוד יכולים לעבור כאן [מקור1, מקור2, מקור3]. המבנה של מחסום הסינון ה-GFB בנוי כך שבמצב תקין כמעט ואין איבוד חלבון וסילוקו מהגוף בשתן נמנע באופן טבעי. יחד עם זאת במצבים בהם הכליות מוצפות בחלבונים ותרופות מואצת זרימת הדם לכליה [מקור]. לחץ הדם עולה ומתחילים לראות תפקוד לקוי של תאי ה-GFB (מחסום הסינון), ובמיוחד רואים נזק לפודוציטים. כמו כן ספיגה חוזרת היא שאיבת החלבונים ממאגר הטיהור חזרה לגוף, מוגברת, מכבידה על הצינור העדין. במצבי הצפה של חלבונים אשר מגיעים מארוחות עתירות חלבונים [מקור] – עלולה להתרחש בצינורות הזעירים, עקב כך, פציעה ותגובות דלקתיות ופרו-פיברוטיות (הצטלקות ריקמתית עקב הפגיעה) שפוגעת בריקמת האינטרסטיציום (interstitium שבכליה – היא החלל שמסביב לצינוריות הכליה. החלל הזה מכיל תאים, סיבים ונוזלים ❗וההצטלקות בולמת קשר איתם [מקור1, מקור2]), פגיעה זו יכולה להימנע על-ידי תזונה נכונה, ועלולה לתרום להפחתת נזק לכליות לא כפי שהיא, ובדרך כלל היא לא מאוזנת [מקור]❗. דברים פשוטים כשינויי כמות החלבון וסוגיו מקדמים החלמה ומונעים פציעה בכיליה. דלקת כזו יכולה וגם מובילה בהמשך הדרך למה שמכנים הופעת חלבון בשתן, שבה חלבונים דולפים לשתן❗. מזהים לרוב קצף בזמן הטלת שתן, נושא שעלול להצביע על דלקת ופגיעה במחסום הסינון שהוזכרה למעלה [מקור1, מקור2, מקור3, מקור4]❗.

🟡 המהלך המעניין נוגע לחלבונים הקטנים – נעקוב אחרי המהלך שמטפל בפירוקם בתאי הכליה, הוא לדעתי מרתק:

🟡 שלב 1: סינון בגלומרולוס חלבונים קטנים (low molecular weight proteins – LMWPs)

חלבונים מזעריים עוברים סינון גלומרולרי חופשי, כלומר הם, בהבדל מהחלבונים הגדולים, חודרים את שלושת שכבות מחסום הסינון:

1. אנדותל נימיות הגלומרולוס, את

2. הממברנה הבזאלית הגלומרולרית (GBM) [מקור1, מקור2] ואת ה

3. פודוציטים עם ספליט-דיאפרגמה (slit diaphragm) כך הם חודרים לתסנין. עכשיו הם כבר לא בדם, הם עברו ממנו דרך מחסום הסינון שבפקעית לתוך צנרת הכליה, הם בלומן הצינורית [מקור].

דוגמאות לחלבונים זעירים אלו ־LMWPs:חלבון משקל מולקולרי (kDa) מקורβ2-microglobulin 11.8 חלק ממערכת MHCRetinol-binding protein (RBP) 21 נשא של ויטמין ACystatin C 13.3 מעכב פרוטאזותLysozyme 14.5 חלבון אנטיבקטריאליInsulin ~5.8 הורמון פפטידי.

הערה – הממברנה הבזאלית הגלומרולרית (GBM) היא מבנה חשוב במחסום הסינון שמשתתף בתהליך יצירת השתן הראשוני [מקור]. מבנה ה-GBM :הממברנה – הקרום הזה מורכב משלוש שכבות עיקריות:Lamina rara externa – השכבה החיצונית, סמוכה לפודוציטים, עשירה בפיברונקטין

.Lamina densa –השכבה האמצעית הלמינה דנסה היא שכבה צפופה מבחינה אלקטרונית, המהווה חלק מממברנת הבסיס. השכבה האמצעית, כהה יותר, מכילה בעיקר קולגן מסוג IV ולמינין.Lamina rara interna – השכבה הפנימית, שסמוכה לאנדותל, גם היא עשירה בפיברונקטין.

תסמונת Goodpasture, נקשרת בה – בה נוגדנים תוקפים את הקולגן type IV, וגורמים לדלקת ונזק במערכת הסינון [מקור].

💥 לסיכום עד כאן – דם מגיע מהגוף לפקעית הכליה (גלומרולוס) לניקוי, טיהור וסילוק רעלים, שם מתבצע סינון ראשוני. מולקולות קטנות (מים, גלוקוז, חומצות אמינו וחלבונים קטנים מתחת ל-30 קילודלטון) עוברות דרך הממברנה הסלקטיבית, בעוד שחלבונים גדולים (כמו אלבומין) לרוב לא עוברים בגלל גודלם או המטען החשמלי שלהם.

הערה – אלבומין משמש כנשא חשוב בגוף והוא פעיל כמשאית הובלה להובלת ,חומרים שונים בדם, ביניהם: חומצות שומן הורמונים, ויטמינים, תרופות, מינרלים כמו סידן [מקור1, מקור2, מקור3]. הוא מיוצר בכבד ומסיס במים. תפקיד נוסף לחלבון זה, אולי התפקיד המרכזי שלו הוא לשמור על לחץ אוסמוטי תקין בפלזמה, כלומר איזון נוזלי הגוף בין כלי הדם לרקמות, וכך למנוע בריחת נוזלים והתפתחות בצקות שקיומן מקדם מחלות כמו סרטן [מקור1, מקור2, מקור3].

2. הצינורית הפרוקסימלית – ספיגה מחדש והגנה על הגוף

החלבונים שעברו סינון נספגים מחדש בצינורית הפרוקסימלית בעזרת הקולטנים Megalin ו-Cubilin. מטרת הספיגה היא למנוע אובדן חלבון, לפרק את החלבונים לחומצות אמינו ולמנוע תגובה חיסונית [מקור1, מקור2, מקור3].

ריאבזורציה (Reabsorption) וטיפול בטובולים או ספיגה חוזרת ופירוק של הכליות:

האבובית הפרוקסימלית היא האתר העיקרי לספיגה חוזרת של חלבונים, כאשר כמויות קטנות יותר נספגות מחדש בלולאת הנלה ובצינור האיסוף [מקור1, מקור2, מקור3, מקור4].

החלבונים הקטנים שעוברים לתסנין, מתפרקים בטובול הפרוקסימלי (אבובית מקרבת) על ידי תאים אפיתליאליים, המשתמשים באנזימים (פרוטאזות) לפירוק החלבונים האלו – הפפטידים לחומצות אמינו [מקור].

טרנספורט אנדוזומלי ופירוק ליזוזומלי

החלבונים הקטנים שמגיעים אל תוך – לומן הצינוריות לא אמורים להיאבד בשתן ולצאת בהשתנה (פיפי).

במקום זה, תאים מיוחדים שנמצאים בצינוריות הכליה מזהים אותם ושואבים אותם אליהם פנימה (בצורה שנקראת אנדוציטוזה – בליעה תאית, תהליך דומה מתרחש גם בפירוק האינסולין [מקור1, מקור2]. האינסולין עובר את הסינון הראשוני בגלומרולוס, אך כמעט כולו נספג מחדש בצינורית הפרוקסימלית, שם הוא עובר אנדוציטוזה, מתפרק בליזוזום ולא מגיע לשתן [מקור]). בשלב זה, רצפטורים (קולטנים) בקרום התא מזהים את החלבון ויוזמים תהליך שבו מעטפת פנימית בשם קלתרין עוזרת ליצור בועית (וזיקולה) שמכסה אותם כמו בציד בעזרת רשת, ונכנסת איתם לתוך התא. אינסולין גם הוא חלבון, שעבר אנדוציטוזה ומתפרק בליזוזום – אברון תא המכיל אנזימים מפרקי חלבונים. לעומת זאת, חלבונים שמיועדים לפירוק בתוך התא עצמו (למשל חלבונים פגומים), עוברים תהליך תיוג ביוביקוויטין ומפורקים בפרוטאוזום.

מערכת יוביקוויטין–פרוטאוזום מפרקת חלבונים תוך-תאיים בתאי הכליה: מנגנון תהליך זה כולל סימון של חלבונים, למעלה רשמתי תיוג. חלבונים מסומנים ביוביקוויטין, מפורקים בפרוטאוזום לפפטידים קטנים. מערכת זו חשובה משום שהיא שומרת על הומאוסטזיס תאי על ידי הסרת חלבונים פגומים או מיותרים [מקור1, מקור2].

הערה – ליזוזום מפרק חלבונים שנבלעו באנדוציטוזה (כמו אינסולין).פרוטאוזום נמצא כמעט בכל תאי הגוף של יצורים אאוקריוטיים (בעלי גרעין), כולל תאי הכליה, אך גם בתאים אחרים כמו תאי כבד, שרירים, ונוירונים. הפרוטאוזום הוא מבנה גלילי המורכב מליבה קטליטית (20S) ויחידות רגולטוריות (19S), המפרקים חלבונים מסומנים ביוביקוויטין לפפטידים קטנים. במצב תקין, הוא ווסת חיוני להומאוסטזיס תאי, כולל הסרת חלבונים פגומים ומניעת הצטברות חלבונים רעילים. בכליה, ה-UPS מעורב בוויסות טרנספורטרים, חלבוני סיגנל, ותגובות דלקתיות. שינוי במדדים כמו חומצת דם, תנגודת לאינסולין, דלקת, ועלייה ברמות אנגיוטנסין II עשויים להצביע על פגיעה בפרוטאוזום ולהשפיע על תפריט ההחלמה. מזון כתרופה תמיד מגיע בניסיון לאזן ולשפר את פעילות הגוף ללא תופעות לוואי כאן ה-UPS, מה שמוביל לשינויים מיטביים וכניסה לתהליכי שיקום כלייתי [מקור1, מקור2, מקור3]. מאחר שהפגיעה במקרה זה מורכבת ויכולה להתרחש בכליה, אבל גם בכבד או במערכת העצבים התפריט שונה ומשתנה מרגע שמזוהה אבר המטרה.

בכליה פרוטאוזום נמצא בתאי **הצינורית הפרוקסימלית** של הכליה. הפרוטאוזום מפרק חלבונים שמיועדים לפירוק בתוך התא עצמו (דרך יוביקוויטין). בניגוד לליזוזומים, המפרקים חלבונים חיצוניים (כגון חלבונים שנסוננו מהדם ונבלעו באנדוציטוזה בצינורית הפרוקסימלית) [מקור1, מקור2].

עיכוב פעילות הפרוטאוזום (למשל, על ידי תרופות כמו בורטזומיב Bortezomib, המשמשות לטיפול במיאלומה נפוצה) עלול לגרום להצטברות חלבונים רעילים, מה שפוגע בתפקוד הכליה, במיוחד באבובית המקורבת (הצינורית הפרוקסימלית), נושא פגיעה בה יתקבל כמובן בהחמרת המחלה.- בנפרופתיה סוכרתית, מחקרים מראים כי פעילותו של הפרוטאוזום בצינורית הפרוקסימלית נפגעת, מה שתורם לנזקי הכליה [מקור]. למשל, כאשר רואים שסוכרת גורמת לירידה בפירוק חלבונים מחומצנים, וחסימה של הפרוטאוזום, מחלה שהראתה תוצאות חיוביות בדגמים ניסיוניים שכללה: דעיכת שרירים הקשורה ל-CKD

.הפרוטאוזום פעיל במחלת הסוכרת בדרך כלל יתר על המידה, מה שגורם לפרוק מוגבר של חלבוני שריר, וזו נחשבת לדיסרגולציה המשפיעה על המחלה לרעה [מקור].

הערה – במצבים תקינים סימון החלבונים מכונה יוביקיטינציה—תהליך שבו מוסיפים לחלבון שרשראות יוביקיטין—וכך הוא מסומן לפירוק בפרוטאזום, מה שמבטיח שרמותיו יהיו נמוכות ברקמות בריאות [מקור].

🧲 מגלין (Megalin) ו־קיובלין (Cubilin)

שני דייגי חלבונים זעירים ממתינים לחלבונים הקטנים שעוברים בזרם התסנין שבמערכת השתן (בנפרון) הם "תופסים" אותם ומחזיקים בהם כאוצר. אלו הם חלבונים מאוד חשובים לתפקודם של אברי הגוף. החלבונים האלו (קולטנים) שדגים אותם שם הם:🧲 מגלין (Megalin) ו־קיובלין (Cubilin) [מקור1, מקור2]. שני חלבונים אלו נמצאים על הממברנה האפיקלית (הפונה ללומן, ובלומן של תאי הצינורית הפרוקסימלית [החור שבצינור] בלומן זה נמצאים החלבונים מגלין (Megalin) ו־קיובלין (Cubilin) ממתינים לצייד). הם מזהים את החלבונים הקטנים וקולטים אותם ומכניסים אותם על-ידי רשת צייד לתוך התא בתהליך שנקרא אנדוציטוזה תלוית קלתרין [מקור].

מגלין וקובלין הם חלבונים הנמצאים על פני התא ומעורבים בתהליך האנדוציטוזה, שבו תאים מפנים מולקולות מסביבתם [מקור]. החלבונים האלו, קולטנים: מגלין וקובלין פועלים לרוב ביחד [מקור]. מגלין נקשר למגוון רחב של מולקולות, כולל חלבונים הקושרים ויטמינים, הורמונים, ליפופרוטאזים ומעכבי פרוטאז.

קובילין ידוע כקושר קומפלקסים של גורמים פנימיים, הוא מקל על ספיגת ויטמין B12 על ידי פעוילותו כקולטן לקומפלקסים של ויטמין B12-גורם פנימי, מה שמאפשר אנדוציטוזה של קומפלקסים [מקור1, מקור2, מקור3, מקור4].שניהם נמצאים באפיתל של תאים מובילים רבים, שהם שכבות ריריות של תאים. שכבות שמצפות משטחים ומווסתים שם את תנועת החומרים המזינים את הגוף אל תוך הגוף ומחוצה לו [מקור]. הם חשובים במיוחד בצינורות הפרוקסימליים של הכליה, שם הם מסייעים בספיגה חוזרת של חלבונים מסוננים ומולקולות אחרות. הם גם ממלאים תפקיד בשק החלמון במהלך התפתחות העובר ובאוזן הפנימית [מקור].

אחרי שהחלבון נכנס לתא, הוא נשלח למעין "מפעל מיחזור" קטן שנמצא בתוך התא – זהו הליזוזום.

בליזוזום זה החלבון נחתך לחתיכות קטנות, כנזכר לעיל, ובסוף הוא מתפרק ליחידות בסיסיות שנקראות חומצות אמינו. בשפה מדעית יותר – בתא, הוזיקולות המתפתחות מאנדוציטוזה מתאחות עם אנדוזומים מוקדמים, ובהמשך עם ליזוזומים, שם מתבצע פירוק אנזימטי מלא לחומצות אמינו ע"י אנזימים פרוטאוליטיים כגון :Cathepsins

Pepsin-like proteases

Aminopeptidases

חומצות האמינו שנוצרות משוחררות בתהליך זה משתחררות אל ציטוזול התא ומשם הן עוברות אל מחזור הדם. בחומצות האמיניות האלו שהתקבלו מהפירוק – הגוף יכול להשתמש בהן שוב לבניית חלבונים חדשים [מקור1, מקור2, מקור3].

כל התהליך הזה נעשה בשקט וללא אובדן, ולכן במצב הטבעי או התקין שתן של אדם בריא נקי מחלבונים ולא רואים בו חלבון.

התהליך הזה מכונה ספיגה חוזרת הוא כולל כאמור לעיל אנדוציטוזה (קליטה של חלבונים לתאים, תהליך שמתרחש גם בפירוק אינסולין, עליו פרסמתי – כאן) וגם פירוק, בעיקר בתוך ליזוזומים, שהם תאים תאיים המכילים אנזימים המפרקים חלבונים [מקור1, מקור2, מקור3, מקור4]. חומצות האמינו נדרשות על-ידי הגוף ומסונתזות מחדש או מוחזרות למחזור הדם, לשימוש עתידי של הגוף בהן [מקור1, מקור2, מקור3].

הערות – אנדוציטוזה היא תהליך שבו תא "בולע" חומר מהסביבה החיצונית שלו — למשל חלבונים, הורמונים או ויטמינים.🎯 כשהבליעה מקבלת עזרה של חלבון בשם קלתרין (Clathrin) – קוראים לזה: ➤ אנדוציטוזה תלוית קלתרין

🧬 איך זה עובד?

(אנסה לתאר זאת בשלבים פשוטים) 1. זיהוי החומר הרצוי:על פני התא נמצאים הקולטנים שנזכרו למעלה 📌 (כמו Megalin או Cubilin בכליה). הקולטנים האלו למשל קולטן Megalin שעל פני תאי הכליה קולט חלבון קטן שנמצא בתוך נוזל השתן הראשוני. אחד מאלפי חלבונים קטנים שמגיעים מהדם אל תוך צנרת הכליה. החלבונים הזעירים, כאמור לעיל, שטים בתסנין. – 📌 הקולטן "מסמן" לתא שזה חומר שצריך לתפוס אותו ולהכניס אותו אליו פנימה.

📌 מתחת לפני הקרום (מתחת לממברנה) — מתחילה להיווצר רשת של חלבונים בשם קלתרין (Clathrin)

2. יצירת בועית (vesicle):לאחר שהם מזהים אותם הם דגים אותם מהתסנין שלב שמכונה קשירה. קלתרין יוצר שקע בממברנה.

– 📌 ברגע שהקולטן קושר את החלבון הזעיר – מתחיל להבנות שם אותה רשת ציידים. מבנה בצורת רשת (כמו כלוב של עכביש) שעשוי מ־קלתרין (Clathrin). המהלך הזה גורם לממברנת התא להתעקל פנימה. היא מקבלת צורה של חצי-כדור.– מבנה זה דוחף את הקרום פנימה ומתחיל ליצור גומה.

📌 עכשיו האירוע נראה כמו בלון נפוח שמתחיל להיכנס לתוך עצמו. קוראים לו בועית בשפה עממית ווזיקולה פנימית המכילה את החלבון בשפת החוקרים והמדע.

הגומה מתעמקת והופכת ל"כיס" לוזיקולה השלב הזה– הוא שלב הקרוי clathrin-coated pit – שקע מצופה קלתרין.

– כל מה שבתוך הכיס הזה – הקולטנים, והחלבונים שקשורים אליהם נתפס בו – הכל יסגר בקרוב בתוך התא.

הוזיקולה מתנתקת מהקרום ונכנסת לתוך התא.

3. סגירת הבועית ובליעתה לתוך התא:

חלבון אחר (דינאמין – Dynamin) בא לסייע ועוזר ל"חתוך" את החוט המקשר, או הצוואר של הגומה/בועית ולשחרר את הבועית/הוזיקולה פנימה. היא נכנסת לתא.

הבועית מתנתקת ונכנסת לתוך התא כשהיא עטופה בקלתרין. בהמשך, מוסר הקלתרין והבועית מתמזגת עם ליזוזום או אנדוזום בשפת המדע – הוזיקולה מתאחה/מתמזגת עם הליזוזום, ותכולתה מתפרקת בעזרת אנזימים (כמו קטפסינים, פרוטאזות חומציות) ומתמזגת עם הליזוזום [מקור1, מקור2, מקור3].

– הבועית שנוצרה נקראת: "Clathrin–coated vesicle". בהמשך: – הקלתרין מוסר, והבועית ממשיכה לתוך התא אל אנדוזומים וליזוזומים – שם יתפרק החומר שנבלע.

💥 לסיכום –

הבועית נוצרת מקרום התא עצמו, על ידי "שקיעה פנימה" של הקרום בעזרת רשת של חלבון קלתרין, עד שהיא ניתקת ונכנסת פנימה עם החומר הרצוי.

💡טרנסציטוזיס – ופרס נובל לחוקרים ישראליים.

רוב החלבונים שמסוננים עוברים פירוק, כנזכר לעיל, בהחלט הם לא עוברים שינוע שלם דרך הטרנסציטוזיס. היא תהליך אחר, מרתק ומאוד חשוב.

נעבור עכשיו לתהליך אחר, בו הגוף מטפל בחלבומים:

טרנסציטוזיס.

💡טרנסציטוזיס, קיים, נפוץ באלבומין וגם בתינוקות. אברהם הרשקו ואהרון צ'חנובר והאמריקני ארווין רוז, קיבלו את פרס נובל (2004 לכימיה) על חשיפתם את הנושא הזה – הדרך בה חלבונים נהרסים בתוך תאים, ע"מ להגן על בריאות הגוף. הם חשפו את המנגנון שמאחורי מה שנקרא "נשיקת מוות מולקולרית", תווית המסמנת חלבונים המיועדים להריסה בשל פגמים ביצורם [מקור].

חלבונים פגומים מאבדים את המבנה העדין שלהם, דבר המשבית את תפקודם ויכול לפגוע בפעילויות ביולוגיות חשובות בגוף [מקור]. מחלת קרויצפלד–יעקב, למשל נובעת משאריות חלבון פגום מצטברות ופוגעות במערכת העצבים [מקור]. חוסר תפקוד-אי איזון במערכת הפירוק והעיבוד של חלבונים שנפגעו (כמו במסלול האוביקוויטין והפרוטאזום) או טרנסציטוזיס נקשר במחלות כגון סרטן, מחלות מטבוליות, דלקות, סוכרת מסוג 2 ואלצהיימר [מקור1, מקור2].

בשני מאמרים חלוציים, אשר פורסמו בשנת 1980, השלישיה הזוכה בפרס נובל הראתה שחלבונים אשר נבחנים להריסה משום שהם שגויים, עוברים קודם כל סימון ע"י תווית מולקולרית, עם מולקולה שפגשנו למעלה היא ה"יוביקיטין" (ubiquitin) ומשמעה מולקולה שכיחה שנמצאת ב"כל מקום"). המולקולה זוהתה לראשונה בשנת 1975 ומצויה בחלקים רבים בגוף [מקור].

יוביקיטין מווסת את רמות החלבון p53, המכונה "השומר המשגיח על הגנום", במילים פשוטות p53 הוא חומת המגן ושומר הסף סביב הכספת הסודית בה מחזיק הגוף את כל ההנחיות הכמוסות והנסתרות להפעלה, תיקון, בניה מחדש בגוף כולל הפעלת תהליכי החלמה ומערכת החיסון וניקוי רעלים. נזכיר רק ש PGC-1α עליו פרסמתי מאמר עומק – כאן, מנצח עליהם וקובע מי יפעל מתי ובאיזו עוצמה.

ללא ספק כשמדובר על p53 מדברים על תפקיד חשוב בהגנה על התא כולל מפני מחלת הסרטן. p53 נזעק לסייע וריכוזים של p53 עולים ועולים הרבה מאד כאשר תא סובל מנזק בדנ"א, בעזרת עליתם הp53 ים פועלים להפעלת שרשרת פעולות אשר עוצרת את חלוקת התא בזמן שמערכות תיקון הדנ"א עובדת שם לתיקון הנזקים – ובכך מאפשרים לתא לתקן נזקים גנטיים לפני התחלקות והעברת הנזקים לדור הבא [מקור], הDNA משפעל גנים העוסקים בתיקון DNA ומסייע בשמירה על יציבות הגנום. לקריאה נוספת על נושא תיקון ה DNA אפשר לגלוש למאמרים עליו אותם פרסמתי – כאן וכאן. חוקרים אחרים הראו שרמות p53 עולות משום שיוביקיטין מפסיק להקשר אליו, ובכך מונע מ p53 להגיע לפרוטאזום ולהתפרק בו [מקור]. מרגע שרמות ה-p53 עולות הוא הופך לפעיל כתוצאה מהצטברותו, והוא מסייע בתיקון החומר הגנטי. מניעת הפירוק של p53 מגבירה את פעילותו החיונית בתאים, ומסייעת להגן עליהם ממחלות ומהפיכתם לתאים סרטניים כמו במצבים של סטרס גנטי [מקור1, מקור2, מקור3].

טרנסציטוזיס הוא תהליך תאי שבו חלבונים או מולקולות אחרות עוברות בקרת איכות. החלבונים מועברים דרך התא, כלומר הם נכנסים לתא מצד אחד (למשל, דרך סינון או אנדוציטוזיס), עוברים בתוך התא ומופרשים או משוחררים ממנו מצדו השני (מהצד האפיקאלי לבאזולטרלי.) [מקור]. במהלכו נבחנת איכות החלבון וחלבון גרוע (לא מקופל כראוי מסומן במולקולת יוביקיטין ונשלח לפרוטאזום לפירוק, מטרת התהליך הזה למנוע הצטברות של חלבונים לא תקינים בתא ולסלקם טרם מחלה [מקור1, מקור2].

ירון מרגולין

נשארו לך שאלות

אשמח להשיב על כל שאלה

בבקשה לא להתקשר משום שזה פשוט לא מאפשר לי לעבוד – אנא השתמשו באמצעים שלפניכם –

Any questions left?I’m happy to assist and answer any question you may have.Please use the contact methods below — this is the best way to reach me.

למען הסר ספק, חובת התייעצות עם רופא (המכיר לפרטים את מצבו הבריאותי הכללי של כל מטופל או שלך) לפני שימוש בכל תכשיר, מאכל, תמצית או ביצוע כל תרגיל. ירון מרגולין הוא רקדן ומבית המחול שלו בירושלים פרצה התורה כאשר נחשפה שיטת המחול שלו כבעלת יכולת מדהימה, באמצע שנות ה – 80 לרפא סרטן. המידע באתר של ירון מרגולין או באתר "לחיצות ההחלמה" (בפיסבוק או MARGOLINMETHOD.COM ), במאמר הנ"ל ובמאמרים של ירון מרגולין הם חומר למחשבה – פילוסופיה לא המלצה ולא הנחייה לציבור להשתמש או לחדול מלהשתמש בתרופות – אין במידע באתר זה או בכל אחד מהמאמרים תחליף להיוועצות עם מומחה מוכר המכיר לפרטים את מצבו הבריאותי הכללי שלך ושל משפחתך. מומלץ תמיד להתייעץ עם רופא מוסמך או רוקח בכל הנוגע בכאב, הרגשה רעה או למטרות ואופן השימוש, במזונות, משחות, תמציות ואפילו בתרגילים, או בתכשירים אחרים שנזכרים כאן.

For the avoidance of doubt, consult a physician (who knows in detail the general health of each patient or yours) before using any medicine, food, extract or any exercise. The information on Yaron Margolin's website or the "Healing Presses" website (on Facebook or MARGOLINMETHOD.COM), in the above article and in Yaron Margolin's articles are material for thought – philosophy neither recommendation nor public guidance to use or cease to use drugs – no information on this site or anyone You should always consult with a qualified physician or pharmacist regarding pain, bad feeling, or goals and how to use foods, ointments, extracts and even exercises, or other remedies that are mentioned as such

מאמרים אחרונים

• כיצד הכליה מטפלת בחלבונים
• אינסולין ותפקיד הכליות במטבוליזם ופינוי
• אפיגנטיקה ומזון כתרופה ביולוגית להחלמה ממחלות גנטיות
• עוצמתם של נבטי הברוקולי כתרופה לחולי כליה
• תפקוד הכליה כבלוטה הורמונלית: סקירה מדעית
• מיאמוטו מוסאשי:
• להוביל לתת פעילות של בלוטת התריס (תירואיד)
• עורקים גמישים – הסוד והדרך לזכייה בבריאות מחדש
• מסלול איתות חדש במוח שמווסת אכילה מופרזת
• רוצה להחלים בצורה מלאה מסוכרת
• כישורי חיים יוצאי דופן בקרב ילדים שספגו ביקורת רבה מדי בילדותם
• מיטוכונדריה – במיטוכונדריון מתחילה מחלת הכליות
• התקף לב / אירוע לבבי בעקבות מחלת כליות – מסלול איתות שמגן על הלב בשם "VEGFA" משתבש בגלל מחלת כליות כרונית.
• מלטונין הוכח שהורמון השינה נוגד חמצון רב עוצמה ויעיל כתרופה בקרב חולי כליה
• אבחון מוקדם של תפקוד הכליות מאפשר אריכות חיים.
• סמנים ביולוגיים (Novel Biomarkers) ובדיקת כליות מוקדמת ככל האפשר – מצילה חיים
• תעוקת חזה מיקרו-וסקולרית
• חומוס מזין, מרגיע ונוגד חרדות – מתכונים
• תחושת מחנק, דיספגיה – נתקע לי בגרון.
• בני-על – האם יש גבול ביולוגי למספר השנים שאדם יכול לחיות?
• 8 חסרים תזונתיים שכיחים
• שכיחות של דיכאון וחרדה בקרב חולי כליות
• חרדה, סטרס, מצב רוח שלילי ותרופות פסיכיאטריות שלא עוזרות בכלל.
• התרופות מקבוצת הסטטינים להורדת כולסטרול יכולות להביא אותך למחלת כליות איומה, יתר חומצת שתן, כאבי שרירים, סוכרת וזו רשימה חלקית
• – אורז מותסס בבית מתכון
• דיוקסינים במזון
• התרופות מקבוצת הסטטינים להורדת כולסטרול יכולות להביא אותך למחלת כליות איומה, יתר חומצת שתן, כאבי שרירים, סוכרת וזו רשימה חלקית
• השבועה ההיפוקרטית – העדויות על קשרים פיננסיים של רופאים עם תעשיית התרופות, הולכות ורבות, האם השבועה מופרת כיום?
• חלבון בשלב אקוטי
• אבנים בכליות – אוקסלטים, היפרוקסלוריה ויתר חומצה אוקסלית – רוצה להחלים ללא תרופות?
• אבנים בכליות – אוקסלטים, היפרוקסלוריה ויתר חומצה אוקסלית – רוצה להחלים ללא תרופות?
• זרימת דם כלייתית
• השפעות של הורמון הגדילה (GH) על תפקוד הכליות בבריאות ובמחלות כליות
• חילוף חומרים אנרגטי, איזון רקמת השומן ובקרת תיאבון – על כוחו של הורמון לפטין
• בלוטת התריס -מחסור ביוד, חוסר סלניום או עודף פלואור במים גם דמימה בשרירים שנצמדים לעצם הלשון עלולים להוביל לתת פעילות של בלוטת התריס (תירואיד)
• אילוף הכליות הסוררות
•  מוכרחים להתחיל בדיאליזה טרם נבחנה רמתו של גורם צמיחה פיברובלסט 23
• השפעות של הורמון הגדילה (GH) על תפקוד הכליות בבריאות ובמחלות כליות
• בשר, כליות וזרימת דם מואצת: כיצד תזונה מהחי פוגעת במערכת הסינון של הגוף
• איך לא להגיע לדיאליזה
• ריפוי טבעי: הדרך לריפוי ממחלה כרונית קשה שמונה עקרונות היסוד של ירון מרגולין
• מחלת כליות – נתנת להחלמה – לשם כך יש לזהות אותה מוקדם ככל האפשר – הקסטסרופה!
• הגוף כמעבדה: ריפוי תאי באמצעות ידע, תודעה מדויקת וממוקדת בצרכים הפיזיים שהגוף דורש להחלמתו
• "הצלבת איברים – הדרך להחלמה ממחלת כליות קשה מאוד" – כאן..
• "הצלבת איברים – הדרך להחלמה ממחלת כליות קשה מאוד" – כאן..
• פחות מתים – טכניקת דיאליזה חדשה שבולמת את קצב המתים ומגבירה את ההישרדות בכשל כליות.
• הערכות שונות במדידת אשלגן בפלזמה שוללות לפעמים שלא בצדק יתר אשלגן בה – היפרקלמיה פסאודו היפרקלמיה – Hyperkalemia
• מבנה (אנטומיה) של מערכת הסינון של הדם בכליות ויצירת השתן, ודרכים חדשות להחלמת מפגעיה
• התערבויות בניהול רגשות, מחשבות ואורח חיים כדי להתמודד עם מגיפה של מחלות כליתיות
• שכיחות של דיכאון וחרדה בקרב חולי כליות
• גודש נוזלים בריאות – בקרב חולי כליה
•  רעלים אורמיים מקדמים דיאליזה – הוכח לאחרונה שרעלנים אורמיים קשורים
• אבחון מוקדם של תפקוד הכליות מאפשר אריכות חיים.
• מכתב תודה ממחלימת כליות בתוך ארבעה חודשים
• ירידה בתפקוד הכליות – מה לעשות?
• על ההשפעה האיומה של חלבון מן החי על הכליות
• הגוף כמעבדה: ריפוי תאי באמצעות ידע, תודעה מדויקת וממוקדת בצרכים הפיזיים שהגוף דורש להחלמתו
• The Three Most Important Supplements for People Over 55 — A Natural and Cautious ApproachBy Yaron Margolin
• שלושת התוספים החשובים ביותר לאדם מעל גיל 55 — גישה טבעית וזהירה
• שלושת התוספים החשובים ביותר לאדם מעל גיל 55 — גישה טבעית וזהירה
• להחלים מסוכרת ואי ספיקת כליות
• תפקוד הכליה כבלוטה הורמונלית: סקירה מדעית
• שכיחות של דיכאון וחרדה בקרב חולי כליות
• גודש נוזלים בריאות – בקרב חולי כליה
• סמנים ביולוגיים (Novel Biomarkers) ובדיקת כליות מוקדמת ככל האפשר – מצילה חיים
•  אבחון מוקדם למחלת הכליות יכול להציל חיי אדם
• רוצה להחלים מאי ספיקת כליות
• PGC-1α, יעד טיפולי חדש נגד מחלת הכליות
• התערבויות בניהול רגשות, מחשבות ואורח חיים כדי להתמודד עם מגיפה של מחלות כליתיות
• פורינים חוץ תאיים ותחזוקת הכליות
• רככת היפופוספטמית (זרחן נמוך מהנורמה) – מחלת כליות כרונית – או הפרעת עצם מינרלית
• סלניום Se התגלה כאנטי- אייג'ינג ומגן מפני מחלות כרוניות
• מלטונין הוכח שהורמון השינה נוגד חמצון רב עוצמה ויעיל כתרופה בקרב חולי כליה
• תכיפות מתן שתן והתקפי חרדה בלתי מורגשים
• יתרונות מוגבלים לתרומת כליה על דיאליזה – מחקר חדש
• השתייכות וההנאה העליונה
• Belonging and the Highest Pleasure
• ヤロン・マルゴリンの治癒の基本原則
• תגובה למאמר ב-Medscape: “What’s Driving Europe’s Renal Replacement Therapy Surge?”
• עליה במספר חולי הכליה באירופה באופן מעורר דאגה
• 8 חסרים תזונתיים שכיחים
• מזון כתרופה
• דיוקסינים במזון
• למה חולים שנוטלים כדורים להפחתת לחץ דם גבוה, יגיעו בוודאות לדיאליזה
• אנמיה – מחסור בברזל, כשל טיפול והיבטים ביולוגיים חשובים של מחסור בברזל ודרכי החלמה חדשות – מחקר חדש
•  – הנוגדנים העצמיים כנגד האנזים GAD על פני תאי ביתא בלבלב הם נציגי השטן עצמו בגוף האדם ומקור למספר רב של מחלות קשות בהן סוכרת מסוג (T1D) 1, ירידה בתפקוד בלוטת התריס, הפחתה בגאבא המיוצרת בתאי המוח מגלוטמט, התקפי חרדה ואפילפסיה
• ריפוי טבעי: הדרך לריפוי ממחלה כרונית קשה שמונה עקרונות היסוד של ירון מרגולין
• Naturalne uzdrowienie: droga powrotu do zdrowia z ciężkiej choroby przewlekłej — niewydolności nerekUzdrowienie jest możliwe. Nadzieja jest prawdziwa.
• Шлях до одужання від тяжкого хронічного захворюванняВісім основних принципів Ярона Марголіна, майстра з відновлення
•  principes fondamentaux de la guérison naturelle de Yaron Margolin
• Естественное исцеление: путь к выздоровлению от тяжелого хронического заболевания Восемь основных принципов Ярона Марголина, мастера по восстановлению функции почек
•  uzdrowienie: droga powrotu do zdrowia z ciężkiej choroby przewlekłej — niewydolności nerekUzdrowienie jest możliwe. Nadzieja jest prawdziwa.
• Шлях до одужання від тяжкого хронічного захворюванняВісім основних принципів Ярона Марголіна, майстра з відновлення функції нирок
• Doğal Şifa: Zorlayıcı Kronik Hastalıklardan İyileşmenin Yolu – Yaron Margolin, Böbrek İyileşmesi Ustası’nın Sekiz Temel İlkesi
• หลักการฟื้นฟูไตทั้งแปดประการโดย ยารอน มาร์โกลิน –
• Natürliche Heilung – Der Weg zur Heilung von chronischen ErkrankungenDie acht Grundprinzipien von Yaron Margolin, Meister der Nierenheilung
• Learn the 8 Principles That Revive Kidney Function
• Sanación natural: El camino hacia la recuperación de una enfermedad crónica grave – Ocho principios fundamentales de Yaron Margolin, maestro en la recuperación renal
• Vous pouvez guérir de l’insuffisance rénale – Les huit principes fondamentaux de la guérison naturelle de Yaron Margolin
•  Weg zur Heilung von chronischen ErkrankungenDie acht Grundprinzipien von Yaron Margolin, Meister der Nierenheilung
  Learn the 8 Principles That Revive Kidney Function
• Sanación natural: El camino hacia la recuperación de una enfermedad crónica grave – Ocho principios fundamentales de Yaron Margolin, maestro en la recuperación renal
• Vous pouvez guérir de l’insuffisance rénale – Les huit principes fondamentaux de la guérison naturelle de Yaron Margolin
• בשר, כליות וזרימת דם מואצת: כיצד תזונה מהחי פוגעת במערכת הסינון של הגוף
• תכיפות מתן שתן והתקפי חרדה בלתי מורגשים
• יתרונות מוגבלים לתרומת כליה על דיאליזה – מחקר חדש
• השתייכות וההנאה העליונה – על היסוד האמנותי
• חידושים ומהפכות בנושא יתר לחץ דם.
• דרכים חדשות לוויסות יעיל של טריגליצרידים (Triacylglycerols) בדם
• מיאמוטו מוסאשי: הסמוראי שחרב אחת בידו, ופילוסופיה פורצת דרך בליבו – גדול הסמוראים
• 🧠 אילוף הכליות הסוררות – בשורת הריפוי של ירון מרגולין
• הציות כפתולוגיה: התבוננות מחודשת בהגדרת הבריאות הנפשית
• Gehorsam als Pathologie – Eine neue Betrachtung der Definition psychischer Gesundheit
• Obedience as Pathology: A Critical Re-examination of the Definition of Mental Health
• עריכת גנים מותאמת אישית, in vivo, עבור אדם חולה שהצליחה – מהפכה בעולם הרפואה
• ג'ון סינגר סרג'נט במטרופוליטן: גילוי מחדש של ענק רוחני של האמנות
• 🎨 John Singer Sargent – A Master Unveiled
• Der Preis des tierischen Eiweißes: Wie Fleisch, Milch und Eier unsere Nieren zerstören
• The Price of Protein: Meat, Fish, Dairy, and Eggs and Their Hidden Impact on the Kidneys
• בשר, כליות וזרימת דם מואצת: כיצד תזונה מהחי פוגעת במערכת הסינון של הגוף
• כורכום גילוי הכורכומין, מרכיב של תבלין הזהב, ופעילויותיו האנטי דלקתיות וביולוגיות מופלאות
• הבדידות – חזית חדשה ומקור רב משמעות למחלות כרוניות – מגפת הבדידות
• תובנות חדשות אי-ספיקת כליות תלויה במצבו של ציר FGF23-Klotho
• תכיפות מתן שתן והתקפי חרדה בלתי מורגשים
• יתרונות מוגבלים לתרומת כליה על דיאליזה – מחקר חדש
• עליה במספר חולי הכליה באירופה באופן מעורר דאגה
• מתכונים של שיא האיכות – התססת קטניות: חומוס, שעועית, אפונה, כוסמת ירוקה – מתכונים
• מה ידוע לך על מזון מותסס. שיטות, סוגי מזון ויתרונות בריאותיים.
• באיזה אופן תהליך המתילציה משפיע על ההחלמה ממחלות כרוניות כמו מחלת הכליות
• Tsamba שתי כוסות גרגרי שעורה דגנים מלאים, רצוי אורגניים – מתכון צ'מפה למבקשים להחלים מאי ספיקת כליות
• פאראצטמול (PARACETAMOL) גם פרצטמול או אצטאמינופן (Acetaminophen) – הידוע גם בשם אקמול, רוקסט ודקסמול עלול לפגוע בכליות ובכבד ואסור לשימוש לחולי כליה
• מקצבים בעולם החי – שעון ביולוגי בתאי הגוף
• גודש נוזלים בריאות – בקרב חולי כליה
• מזון למוח – המזון הבריא למוח תומך בגמישות מערכת העצבים שלו וביכולת הלמידה, שומר על הזכרון, ומונע מחלות כגון אלצהיימר.
• מרחבי חיים מאריכי חיים – האזורי הכחולים
• קשר הגלוטן – אלרגיה לגלוטן והאם הימנעות מגלוטן מוצדקת?
• מהן עיניים אדומות?
• האם תוסף ויטמין D בולם את מחלת הכליות בקרב סוכרתיים?
• גלוטמין (Gln) המגן הגדול על בריאות האדם – כל מה שחשוב לדעת
• פיקנוגנול – כל האמת על רפואת עץ האורן והכנת התה ממחטיו
• גלוטתיון כל האמת
• הגיל השלישי, תאוותיה של הזיקנה – ואיך להתבגר יפה, טוב ובריא
• שיגאקי הינוהרה הרופה שהמליץ ליהנות מהחיים, להיות צנוע מול צלחת האוכל ולצאת לגמלאות מאוחר ככל האפשר
• ממצאים חדשניים למקור הגאוט
• צרבת כרונית – רוצה להחלים ללא תרופות?
• מהי תסמונת מטבולית (MetS)?
• ירידה בתפקוד הכליות – מה לעשות?
•  אילוף הכליות הסוררות.
• התכנית לשיקום הכליות – כאן.
• מחלת כליות – נתנת להחלמה – לשם כך יש לזהות אותה מוקדם ככל האפשר – הקסטסרופה!