למה מדידת הויטמין B12, רחוקה מלהיות מדויקת?

ויטמין B12 הוא כינוי לסדרה של תרכובות מסיסות במים הקרויות קובלמינים Cobalamins: ציאנוקובלמיןהידרוקסיקובלמיןמתילקובלמיןאדנוסילקובלמין. המבנה של הויטמין מאוד מורכב ונמצא בו 4 אטומי חנקן (N). הוא משמש כקואנזים מה שאומר שהוא תרכובת אורגנית הנקשרת לאנזים, והופכת אותו להיות פעיל. ככלל בלעדי הקואנזים, האנזים לא יפעל – האנזים חייב אותו כדי לפעול והוא ה- B12 -משמש כקואנזים [מקור]. בדיון הנרחב (כאן) על ההומוציאסטין, שבמצבים שבהם ניכרת עלייתו בדם, מתרחשות מחלות דלקתיות כרוניות ובאובדן גמישות העורקים שסופן מוות – פגשנו באנזים מתיונין סינתאז (MS)[מקור] – והוא משתמש במתילקובלמין MeB12 כקואנזים לפעולתו כדי להפוך הומוציסטאין למתיונין, תהליך שניכרת בו ההחלמה [מקור1, מקור2, מקור3].

הומוציסטאין Hcy טווח הנורמה: 4.3 -7 כל מדד שנמצא מעל 7-10 מסוכן וגורר את הגוף לדלקת העורקיםטרשת עורקים, אבדן גמישות העורקים ואי ספיקת כליות.

אחת הדרכים למנוע תחלואה בנטילת תוסף B12 מתילקובלאמין ותוספת תזונאית כגון פולי תורמוס. פולי התורמוס הם פצצת בריאות ומכילים בן השאר מתיניון. מאזן B12 ומתיונין בגוף מגן עלינו בפני יתר הומוציסטאין. די בחופן פולי תורמוס 3 פעמים בשבוע כחטיף לשמירה על הבריאות –

תורמוס – השם תורמוס או lupines נגזר מהמילה הלטינית לופוס שפירושה זאב. מקורו של התורמוס באזור הים התיכון, וגם בצפון אמריקה וברמות האנדים כולל בפרו ובאלסקה הוא גדל. הארכיאולוגיים חשפו שהתורמוסים המוקדמים ביותר שימשו את שושלת הפרעונים המצריים. בקברים העתיקים שלהם התגלו זרעים של Lupinus digitatus Forsk. תורמוסים קדומים, שביתו באותם זמנים [מקור]. בישראל גדלים תורמוס ספרדי, תורמוס תרבותי, תורמוס שעיר, תורמוס צהוב, תורמוס ארצישראלי, תורמוס צר עלים ותורמוס ההרים. החנקן הוא מרכיב יסודי של חלבונים, והוא (חנקן מולקולרי) מהווה 78% מנפחה של האטמוספירה, עם זאת, אינו יכול להיקלט בצורה זו על ידי הנזקקים לו, גם אנחנו לא יכולים לקלוט אותו ליצירת חלבון בגופנו. אחת היכולות של התורמוס הוא יכולתו לקלוט חנקן (Nitrogen) מהאוויר והמשתמשים בפולי התורמוס למאכל נהנים ממנו לסינתזה של חלבונים. הם מכילים גם אלקלואיד (alkaloid) אשר פגשנו במאמר על קליפת הרימון – ושימשו בתקופה העתיקה תרופה נגד תולעים במערכת העיכול. האלקלואידים כוללים איזוקווינולין, אינדול, פיררולינדול, אוקסינדול, פיפרידין, פירידין, אפורפין, וינקה, β- קרבולין, מתילקסנתן, ליקופודיום ותוצרי לוואי של אריתרין [isoquinoline, indole, pyrroloindole, oxindole, piperidine, pyridine, aporphine, vinca, β-carboline, methylxanthene, lycopodium, and erythrine byproducts. – מקור]. האלקלואידים שבתורמוס נחקרים לעומק (כאן) והם באים מקבוצת הקינוליזידין, הפיפרידין והאינדול (quinolizidine, piperidine andindole [מקור]). חלקם בעלי השפעות  פסיכואקטיביות; התורמוסים מכילים גם רכיבים אנטי נוטריאנטים כמו ספונינים, טאנינים ו fl אבנואידים (עליהם הרחבתי במאמרי על העלים הירוקים – כאן) בריכוזים שונים [מקוור1, מקור2], ולכן יש להשרות את התורמוס לפני הבישול כארבעים ושמונה שעות ולהחליף את המים שלוש פעמים לפחות במהלך ההשריה. לאחר מכן יש לסנן את הנוזלים ולבשל את התורמוס בסיר עם מים כשלוש שעות לכל הפחות עד שהוא מתרכך לחלוטין. בסיום הבישול יש לסנן את המים ולצנן את התורמוס במים קרים. ניתן גם לצרוך אותו כחטיף עם מעט מלח, פלפל שחור, כמון ומיץ לימון טרי. לחולי כליות התורמוס מותר בכמויות זעירות בלבד בשל תכולת הזרחן שבו – 128 מ”ג זרחן לכל מאה גרם תורמוס מבושל וגם האשלגן גבוה. יחד עם זאת בשל חומצות שומן ביחס מצוין בין ה-אומגה 6 לחומצות אומגה 3 והתכולה הגבוהה יחסית של הסיבים התזונתיים (פי שלושה יותר מבשיבולת שועל) שבו, לצד כמות יפה של מתיונין, גם ארגינין, המוריד את לחץ הדם, וכמות נהדרת, פי שלושה יותר נוגדי חמצון מאשר פירות יער, הם אנטי – אוקסידנטים ופיטוסטרולים שמורידים כולסטרול, אל תתפלאו אם תמצאו אותם בתפריט שאני נותן לכם במסגרת המזון כתרופה.
פולי התורמוס משמשים כתרופה לחולי סוכרת, יתר לחץ דם, השמנת יתר, מחלות לב וכלי דם, ריכוז שומנים בדם, גליקמיה, עמידות לאינסולין וסרטן המעי הגס. מקור הצילום ויקיפדיה [מקור1, מקור2, מקור3, מקור4].

פולי תורמוס, פולי סויהעדשה תרבותיתשעועיתחומוספול ואפונה מכילים מתיונין (חומצה אמינית חיונית). מחסור במתיונין בגוף [ עקב המוטציות cblE ו- cblG בקובלמין מתקבלת המחלה הומוציסטינוריה (מדדי הומוציאסטין גבוהים בדם)]. הקפידו לצרף על מזונות אלו לתפריט שלכם.

התופעות השליליות ניכרות בדרך כלל בבדיקות הדם כיתר כולסטרול. אלא כשאין בישראל בדיקות דם של הומוציסטאין וכשמדד ה B12 לא מדויק ולשם כך מתפרס מאמר זה, טרם נטילת כל התרופות חובה עלינו להישמר וליטול B12 ומתיונין צמחי.

למאמר על ההומוציסטאין, ויטמינים ומניעת מחלות כלי דם

הקובלאמינים מוכרים לרובנו בשם הכללי: ויטמין B12 [מקור]. כל הקובלאמינים שייכים למשפחה הרחבה יותר של הקרינואידים (corrinoids), הקורינואידים הם קבוצה של תרכובות המבוססות על טבעת פירול מישורית או שלד הקורין, שמכילה אטום קובלט מרכזי. אל גוף האדם הוא מגיע כמעט אך ורק ממקורות מן החי, יחד עם זאת טרם נקבע אם יש או אין לגופנו יכולת לקלוט אותו (מחקרית) מאצות אדומות מסוג פורפירה Porphyra (משווקות ביפן כמאכל בשם נורי Nori) או מאצות מסוג ספירולינה וכלורלה ככלל נמצא אותו במערכת מחזורית המכילה ארבע טבעות פירול בדומה לפורפירינים ששותפים ביצירת ההמוגלובין [מקור].

תרכובות המכילות את הקידומת "קוב" – cob (לא קורין) הן נגזרות של קובלט Cobalt, ועשויות לכלול מצב חמצון, כמו ב"קלוב (II) אלמין". כאשר קובלט מוחלף על ידי מתכת אחרת או מימן, השם משתנה בהתאם, כמו בחומצה פררובמית או בחומצת מימן.

קובלאמינים נבדלים מקורינואידים אחרים (אליהם הם, כאמור לעיל משתייכים) בכך שהם מחזיקים בליגנדים ציריים אלפא (תחתון) ובטא (עליונים) [alpha (lower) and beta (upper] המחוברים לאטום הקובלט המרכזי (ראו איור למטה – מקורו בצילום מסמך – כאן).

קובלאמין הקשור למוצרי מזון מזינים. הוא משתחרר והופך זמין לגופנו באמצעות חשיפה לחום (בישול) ולעיכול פפטי שנקשר בנוכחותה של חומצה הידרוכלורית מכונה גם חומצת מלח. העברת Cbl מ- HC (haptocorrin) ל- IF (intrinsic factor – הוא חומר מסוג גליקופרוטאין, שנוצר בתאי הדופן בקיבה Parietal cells. זהו חומר הכרחי לספיגה תקינה של ויטמין B12 במעי הדק) תתרחש בנהור במעי הגס הדיסטלי. קשירת הקולטן דורשת pH ניטרלי ונוכחות סידן לביצוע משימה זו, שם מתבצע עיכול חלקי של HC וניטרול של chyme. השפלה התוך רחמית של HC במרה היא שלב מרכזי של מחזור אנטרוהפטי (Enterohepatic Circulation) המאפשר ספיגה מחדש סלקטיבית של CBL במרה ממנה הוא מוחזר למעי, ראו באיור למטה, רק משלב זה ניתן לספוג אותו מחדש (במעי הדק – איליאום -) למחזור הדם וליזון ממנו. ויטמין B12 נקשר עם טרנסקובלמין 2 – ‎Transcobalamin II‏ (TCII) – זהו חלבון שתפקידו להעביר את הוויטמין B12 בדם. במעי הגס מתאפשר חיסול אנלוגי Cbl בצואה, בשילוב עם HC שמושפל חלקית [מקור].

הליגנד התחתון מורכב מבסיס (5,6-דימתיל בנזימידאזול) המחובר לסוכר (ריבוז), אשר בתורו מחובר לפוספט ולקבוצת אמינו-פרופיל (amino-propyl) שבסופו של דבר קשורה בחזרה לטבעת הקורין [מקור1, מקור2]. בקובלאמינים הטבעיים הליגנד העליון הוא של ציאנו, או הידרוקסו, אקווה, יש והוא מתיל או אדנוזיל (cyano-, hydroxo-, aquo-, methyl-, or adenosyl), מה שמוליד את הצורות הכימיות הנקראות בהתאמה. מבין אלה, מתילקובלמין (methylcobalamin) ודאוקסיאדנוסילקובלמין (deoxyadenosylcobalamin) הן הצורות המתפקדות כקואנזימים לתגובות מטבוליות. שני האחרונים רגישים להרס על ידי האור. ציאנוקובלמין הוא צורה נוספת שמכילה ציאניד צורה זאת יציבה ורבים משווקים אותה בתכשירים טיפוליים, שנמצאים מחוץ להמלצותי. הידרוקסו או אקוקובלאמין נוצרים בגוף במהלך הסינתזה של צורות הקואנזים [מקור].

האצות האדומות Porphyra spהן אחד הגידולים הבודדים שמיצרים ויטמין B12 .הן ידועות כירק ים שנמנים עליו 89 מינים שונים שנצרכים באופן נרחב על-ידי בני אדם כמוצרי גיליון נורי מיובשים, והן מכילות כמויות ניכרות של B12 (כ- 77.6 מיקרוגרם / 100 גרם משקל יבש)

[מקור1, מקור2, מקור3]

מנגנון ספיגת ויטמין B12 במערכת העיכול- מקור ויקיפדיה (כאן) ספיגה של ויטמין B12 במערכת העיכול. מקרא:
B12 = ויטמין B12.
R = קושר R קיבתי ‎Gastric R Binder‏.
IF = פקטור פנימי ‎Intrinsic Factor‏.
TCII = טרנסקובלמין 2 ‎Transcobalamin II‏.

קובלאמין משתחרר מחלבוני מזון שמגיעים אלינו בעיקר מהחי, בחומציות הקיבה ונקשר להפטוקורין – haptocorrin (הידוע גם בשם HC, חלבון R, ו transcobalamin I, TCN1), הוא גליקופרוטאין נוסף המופרש על ידי בלוטות הרוק אשר נקשר לויטמין B12 . (איור של נושא זה ימצא לך כאן). קשירתו עם טרנסקובלמין 2 – ‎Transcobalamin II‏ (TCII בתרשים) – מאפשרת להעביר את הוויטמין B12 בדם.

בתריסריון, בלבלב אנזימים משפילים את מתחמי Cbl-HC ואלו משחררים קובלאמין חופשי אשר יוצר קומפלקס עם פקטור פנימי (IF), הוא מיוצר בתאי האפיתל המייצרים את "מיץ הקיבה" שבקיבה gastric parietal cells. מערך ה- Cbl-IF ממשיך אל תאי האפיתל שבמעי הגס ההתחתון באמצעות אנדוציטוזה ייחודית ובתיווך קולטן. לאחר מכן נכנס הקובלאמין החופשי אל חלבון – טרנסקובלמין 2 וכשהוא אחד ממחזור הפורטל המתקשר עם טרנסקובלאמין II (TC II) הוא מועבר לרקמות שבהן מתחם Cbl-TC II נקשר לקולטן TC ומופנם בתהליך הזנתן [מקור]. איור למטה.

מטבוליזם של ויטמין B12 – איור – ויטמין B12 שנבלע נקשר בקיבה לטרנסקובלאמין – חלבון R [הוא חלבון גדול שיתנתק מ- Cbl לאחר חשיפה ל- pH בסיסי של התריסריון.] ול IF = פקטור פנימי לפני שהוא נקשר לקולטנים בתאי הרירית שבאילאום – המעי הדק. שם באנטרוציטים, סוג התא הנפוץ ביותר בדופן הפנימית של המעי הדק, ה-Cbl מתנתק מה IF = פקטור פנימי. רק לאחר מכן הוא נקשר נקשר למולקולת נשא שנקראת טרנסקובלאמין II ומועבר על ידי הטרנסקובלאמין II לכבד לצורך אחסון או שימוש רקמות הגוף האחרות. מקור התרשים בצילום מסך מתוך " Megaloblastic Anemia".

קובלמין Cobalamin נדרש לשתי תגובות מטבוליות בלבד בגוף האדם, מתילציה של הומוציסטאין למתיונין והמרה של מתילמלוניל-CoA לסושיניל-CoA.

כאשר לקובלמין חסר, מצטברות רמות גבוהות והרסניות של חומצה מתילמלונית ושל הומוציסטאין. מדד גבוה בדם של הומוציסטאין (Hcy) hyperhomocysteinemia, נחשבת כגורם סיכון עצמאי למחלות לב וכלי דם במוח גם לאי ספיקת כליות. יותר ויותר נתוני מחקרים מראים כי הומוציסטאיןHcy הוא אינדיקטור חשוב למצב הבריאותי הכללי. המדדים החריגים של הומוציסטאין – Hcy עלולים להוביל לחוסר איזון של החמצון בגוף, למתח חמצוני גבוה, וכתוצאה מכך לחמצון מוגבר והרס של חלבון, חומצות גרעין ופחמימות וליפופרוקסידציה, מוצרים הידועים כמעורבים בציטוטוקסיות [מקור]. בנוסף,

חוסר האיזון בחילוף החומרים בהומוציסטאין ניכר כגורם מוביל בפתוגנזה של מחלות, כגון מחלות לב וכלי דם, הפרעות נוירולוגיות ופסיכיאטריות, מחלות כליה כרוניות, נזק לרקמות העצם, הפרעות במערכת העיכול, סרטן ופגמים מולדים.

עוד על נושא זה – כאן

מיץ ירוק – מעדן – ירקות עליים ירוקים: עלי חרדל, עלי ארוגולה (רוקולה) עלי קולרד, עלי לפת, עולש, כרובית, תרמילי תורמוס וחסה ערבית (שמרכיבים בתהליכי המזון כתרופה את המיץ הירוק, שאני ממליץ להכין כל בקר), אספרגוס, ברוקולי, כרוב ניצנים, אבוקדו, פרי הדר, תפוזים הם מקור עשיר במיוחד לחומצה פולית, בוטנים, ודגנים מועשרים גם פפאיה, תותים ופתל וקטניות – כוס אחת של עדשים – 4 כפות מכילה = 358 מק"ג של פולאט (90%) שהוא הצורה הטובה ביותר, הזמינה והטבעית של חומצה פולית – ויטמין B9 הזמינה לגוף. השתמשו במיץ ירוק כתרופה נגד נזקי ההומוציסטאין – ירון מרגולין

מדידת הויטמין B12, רחוקה מלהיות מדויקת שהרי התזונה הנכונה שכוללת למשל מיץ ירוק, סלט באופן קבוע ומסודר וככלל כשמדובר בתזונה צמחונית עשירה הגוף זוכה לשפע של חומצה פולית, ונוכחותה של החומצה הפולית הזאת עלול למסך את החוסר האמתי בויטמין ב-B12 בבדיקת הדם שלך.

כתוצאה מכך יש סכנה שתוצאות החסר לא יאובחנו עד שייגרמו לבעיות בריאותיות ממשיות. חוסר ב-B12 עלול לגרום לבעיות נוירו-פסיכיאטריות וכן להגביר את הסיכון לבעיות כלי דם. לכן טבעונים וצמחונים נדרשים להקפיד על צריכה מספקת של B12 כתוסף מזון או ממזונות מועשרים [מקור].

כאשר מדד ההומוציסטאין נמצא בטווח של 10-14 מיקרומול/לליטר. יש לשקול תוספים של 25 מ"ג ויטמין B-6, 1000 מיקרוגרם חומצה פולית ו- 1000 מיקרוגרם ויטמין B-12 כדי להפחית את הסיכון למחלות [מקור].

כאשר מדד ההומוציסטאין נמצא בטווח שבין 12-20 מיקרומול/לליטר. יש לשקול תוספים של 80 מ"ג ויטמין B-6, 2000 מיקרוגרם חומצה פולית (אבוקדו) ו- 12002000 מיקרוגרם ויטמין B-12 [מקור].

כאשר מדד ההומוציסטאין נמצא בטווח שבין 16-30 מיקרומול/לליטר, והמטופל בעל היסטוריה של אנגינה, התקפי איסכמיה, אי ספיקת כליות או סוכרת הסיכון למחלות כרוניות קשות גובר מאוד חייבים להיכנס למשטר תזונה מחלימה, יש לשקול נטילת 100 מ"ג ויטמין B-6, ו- 5000 מקרוגרם חומצה פולית, 1500-3000 מיקרוגרם ויטמין B12.

נשארו לך שאלות 

אשמח להשיב על כל שאלה 

לטופס פנייה ישירה אל ירון מרגולין – נא להקליק – כאן  


    שמי Name:


    טלפון phone:


    דוא"ל (כדי שאוכל להשיב לך מכל מקום בעולם) Email:


    איך אני יכול לעזור לך How can I help you:


    אפשר לקבל את בדיקות הדם החריגות שלך Exceptional laboratory tests:



    למען הסר ספק, חובת התייעצות עם רופא (המכיר לפרטים את מצבו הבריאותי הכללי של כל מטופל או שלך) לפני שימוש בכל תכשיר, מאכל, תמצית או ביצוע כל תרגיל. ירון מרגולין הוא רקדן ומבית המחול שלו בירושלים פרצה התורה כאשר נחשפה שיטת המחול שלו כבעלת יכולת מדהימה, באמצע שנות ה – 80 לרפא סרטן. המידע באתר של ירון מרגולין או באתר "לחיצות ההחלמה" (בפיסבוק או MARGOLINMETHOD.COM ), במאמר הנ"ל ובמאמרים של ירון מרגולין הם חומר למחשבה – פילוסופיה לא המלצה ולא הנחייה לציבור להשתמש או לחדול מלהשתמש בתרופות – אין במידע באתר זה או בכל אחד מהמאמרים תחליף להיוועצות עם מומחה מוכר המכיר לפרטים את מצבו הבריאותי הכללי שלך ושל משפחתך. מומלץ תמיד להתייעץ עם רופא מוסמך או רוקח בכל הנוגע בכאב, הרגשה רעה או למטרות ואופן השימוש, במזונות, משחות, תמציות ואפילו בתרגילים, או בתכשירים אחרים שנזכרים כאן.

    מאמרים אחרונים

    נשלח ב כללי

    הומוציסטאין, ויטמינים ומניעת מחלות כלי דם

    הומוציסטאין נוצר בגוף ממתיניון (methionine) אבל עודף שלו מזיק וקשור בקרישיות יתר של הדם, ובייצורו של SAMe – חומר בגוף העוזר להתמודד עם חרדה ודיכאון. העודף של ההומוציאסטין עלול לגרום נזק לכלי הדם ולגרור את הגוף לכיווץ שרירים כרוני, טרשת עורקים, אי ספיקת כליות ואירועים לבביים. תוסף ויטמין/פולאט לצד B12 יכולים להפחית את עודף ייצורו ובהמשך גם את הסיכון למחלות לב, כליות, כאבי שרירים ואובדן גמישות העורקים. בשנים האחרונות הובהר שהסכנה בעליית ההומוציאסטין בדם מוגברת לפתח דמנציה, מחלת אלצהיימר (AD), מחלת פרקינסון, דליפה מוחית ושבץ [מקור]. מקור האיור בצילום מסך מ-כאן

    הומוציסטאין (Hcy) נמצא כגורם חשוב בטרשת עורקים ומחלות הזדקנות [מקור].  הומוציסטאין הוא חומצת אמינו גופריתית  ותוצר של מטבוליזם מתיונין (methionine : שעועית, פולי סויה, טופו, נאטו [מקור]. חומצת אמינו חיונית). חילוף החומרים של הומוציסטאין דורש ויטמיני B, כולל חומצה פולית, ויטמין B12, ויטמין B6 וריבופלבין. הפרעה בחילוף החומרים של הומוציסטאין עקב מחסור בויטמין B, פגמים גנטיים או מצבים פתופיזיולוגיים אחרים מובילה לעלייה בכמות ההומוציסטאין בדם (היפר-הומוציסטאין) [מקור]. כשמתיונין תורם קבוצת מתיל, בגוף האדם, הוא הופך בגוף מיד להומוציסטאין ובמצב הבריא ההומוציסטאין הופך לציסטאין ושוב חזרה למתיונין – זהו תהליך טבעי, מעגלי. כשמתרחש בו שיבוש למשל בשל מחסור במתיל עקב מחסור בויטמין B12, חומצה פולית, וסיבות נוספות מתרחשת היפר-הומוציסטינמיה. יתר הומוציאסטין. מחקרים קליניים ואפידמיולוגיים רבים שפורסמו בעשור האחרון, הוכיחו כי היפר-הומוציסטינמיה hyperhomocysteinemia (HHCY) היא גורם סיכון בלתי תלוי חזק למחלות כלי דם [מקור], ומחלות ניווניות, שברים אוסטאופורוטיים וסיבוכים במהלך ההריון. [מקור]. טרשת עורקים, צריכה תזונתית לא מספקת של ויטמיני B, חומצה פולית, ופירידוקסין (ויטמין B6), הנגרמת על ידי אובדן של חומרים מזינים אלה במהלך עיבוד המזון במעיים, מובילה לעלייה בהומוציסטאין בדם ולמחלות כלי דם. יותר מכל לחומצה פולית (אבוקדוברוקולי, ואספרגוס, גם אפונה, עדשים וכוסמת ירוקה) יש את ההשפעה החזקה ביותר של הורדת הומוציאסטין Hcy במחזור הדם [מקור]. חומצה פולית, B12 ו-B6 ויטמין B6 יעיל מאוד בצורתו הטבעית – מהתפריט המחלים והבריא. הוא נספג מהמזון באופן פסיבי ב-ileum וב-jejunum, והוא נמצא באבוקדו, תפוח אדמה חי, אפונה ושעועית גם בלחם מקמח מלא, שמרי בירה, גזר וריקוטה – גבינה). תוספת יומית של 0.5-5.0 מ"ג חומצה פולית ע"פ הניסיון מורידה בדרך כלל בתוך זמן קצר את רמות Hcy בפלזמה בכ-25%. כאשר האדם מוסיף על כך ונוטל 1000 מ"ג ויטמין B12 מסוג מתילקובלמין ומנת כוסמת ירוקה (המטפלת הגדולה בדפנות העורקים – כאן) לצד תפוח אדמה חי תוצאות ההחלמה מהירות יותר (תלוי במצב תחילת הטיפול) כאשר אנחנו שבים ומזהים העדר קצף או בועות, בעת הטלת שתן, אנו יודעים שאנחנו בדרך ההחלמה מיתר חלבון בשתן שיתר הומוציאסטין בדם עומד מאחריו [מקור]. בדיקות דם בשלב זה מאשרות את חזרת האלבומין לטווח הנורמה מה שמשקף תיקון של הכליות הסוררות במרחב מחסום הסינון, בו היפר-הומוציסטינמיה פגעה גם את שיבתו של ההומוציאסטין מסורו. 

    באמצע המאה ה -20 בארצות הברית בשנת 1955, מקרי המוות מהתקף לב ומחלות כלי דם הגיעו למצב מדאיג מאוד לקרשנדו. הם פגעו בגברים רבים ובנשים והרסו את שיא חייהם. באותם ימים פרצה לתודעה התפיסה כי עישון, לחץ דם גבוה וריכוז כולסטרול בדם בעיקר אצל גברים בגיל העמידה קשורים איכשהו לעלייה הגדולה הזו במחלות כלי הדם [מקור]. ככלל נושא הכולסטרול זכה לתמיכה ענקית מתעשיית התרופות והדברים הגיעו לידי כך שרבים חושדים בה בשל כך. אלו טוענים שבעזרת כספם והשפעתם, בשיתוף פעולה עם ראשי ה-AMA (האיגוד הרפואי האמריקאי), הצליחו רוקפלר, מורגן וקרנגי להוציא לפועל תוכנית עסקית מרחיקת לכת, שהפכה את הרפואה לתעשייה המכניסה עד היום רווחים אדירים לחברות התרופות, ליצרני הציוד הרפואי ולהרבה גורמים נוספים הקשורים לתעשייה זו [מקור].

    Louis Fieser.jpg
    Louis Frederick Fieser, 1965, Cambridge מקור הצילום ויקיפדיה

    כימיה של כולסטרול (cholesterol chemistry) וביוסינתזה היו להדבר –

    נושא זה נחקר ונוצרה שיטה אחרת על ידי לואי פייזר (Louis Fieser) וקונרד בלוך (Konrad Bloch) ועמיתיהם בהרווארד. פרדריק סטאר (Frederick Stare) ועמיתיו הרחיקו לכת וייצרו בבעלי חיים (קופים) מחלות כלי דם, על ידי הזנתם ביתר כולסטרול וזאת הייתה להוכחה הגדולה שעד היום מכובדת לבעיית הכולסטרול. פעולתם התקיימה כמחקר מוכר מאוד, שנערך בבית הספר לבריאות הציבור בהרווארד [מקור]. כולם פעלו שם, מר פייזר פעל במחלקה לתזונה ובמחלקה לביוכימיה. הוא נתמך בין היתר גם על-ידי קרן רוקפלר היוקרתית. מספרים שכאשר פרד פייזר סיפר לכמה מחבריו שהוא נוסע להרווארד, הם בירכו אותו ואמרו לו כי אין לו צורך לגייס כספים מכיוון שהרווארד הייתה האוניברסיטה העשירה ביותר בעולם [מקור]. בהמשך גם פרד הפך לגייס כסף מצליח מאוד והמחלקה שלו הפכה לגדולה ביותר בבית הספר לבריאות הציבור. בפרק שכותרתו "גיוס כספים" באוטוביוגרפיה שלו, הרפתקאות בתזונה, הוא מציין כי בתקופת 44 השנים הוא גייס 29,630,347 דולר [מקור]. עיקר הכספים הגיעו על-פי עדותו מ- NIH (המוסד הלאומי לבריאות בארצות הברית), עם זאת, הדרך בה כל "גורמי הסיכון" הללו תרמו לבעיית מחלות כלי הדם נראתה, איך לומר זאת, מאוד קשה עבור הרופאים של התקופה [מקור]. נושא שהוחלק, כידוע והכולסטרול היה ועודנו, להדבר, איש כמעט לא פיקפק במחקר המיושן שהתקיים בהווארד.

    האוקסיטוצין oxytocin וההומוציאסטין

    הביוכימאי האמריקאי וינסנט דו וויניו (Vincent DuVigneaud) זכה בפרס נובל לכימיה בשנת 1955 "עבור עבודתו על תרכובות גופרית בעלות חשיבות ביוכימית, חומצות אמיניות גופרית (sulfur amino acid) ובפרט על הסינתזה הראשונה של הורמון פוליפפטידי" [מקור]. בשם אוקסיטוצין (oxytocin), דו וויניו היה לחושף הפוליפפטיד הראשון הוא האוקסיטוצין, וגם פוענח את רצף חומצות האמינו, המרכיבות אותו. נושא זה מאוד חשוב ועל כך בהמשך.

    בשנת 1932, באוניברסיטת אילינוי, גילה דו וויניו את חומצת האמינו החדשה האוקסיטוצין, כשהוא בוחן את המתיונין (חומצה אמינית חיונית) ואת תגובותיה על החומצה הגופרתית האוקסיטוצין

    [מקור1, מקור2, מקור3, מקור4].

    מכיוון שחומצת אמינו זו הייתה דומה במבנהה לציסטאין והכילה אטום פחמן נוסף,

    וינסנט דו וויניו כינה אותה הומוציסטאין (Hcy).

    וינסנט דו וויניו חקר את תפקיד ההומוציסטאין בחילוף החומרים ואת היכולת של ההומוציסטאין והכולין להחליף את המתיונין (אחת מ-20 חומצות האמינו הנפוצות בטבע. (כאמור היא חומצת אמינו חיונית לאדם – ויש לספק אותה בתזונה בשל כך למשל על ידי אכילת קטניות כגון פולי תורמוס, פולי סויהעדשה תרבותיתשעועיתחומוספול ואפונה) כחומצה אמינית חיוני להתפתחות האדם [מקור].

    ההומוציסטאין החל להחקר ונמצא שההומוציסטאין – הוא האויב הגדול של האנדותל ובריאות העורקים נחשף –  

    הומוציסטאין הוא כימיקל הרסני שנמצא בדם ומביא לסתימת כלי דם, כולל במוח ובצנרת הכליות, בנוסף להרס דפנות כלי הדם הכימיקל החדש שנחשף ב1932, הורס את דופן המעי [מקור] הומוציסטאין (Hcy) נחשב כגורם סיכון עצמאי שמעולל מספר פתולוגיות והעיקריות בהן מחלות לב וכלי דם, מומים מולדים, אוסטאופורוזיס, מחלת אלצהיימר ואי ספיקת כליות [מקור]. מעניין שרבות מהפתולוגיות הקשורות להומוציסטאין קשורות גם למתח חמצוני. [מקור]

    מתכון להכנת ברומליין ביתי – כאן.

    למאמרי

    מה לאכול במצבי אי ספיקת כליות – מתכונים לדיאטה מאוזנת – טעימה להשתגע – מתכונים ותפריט כללי

    הומוציסטאין הפך כעת לחומצת אמינו מפורסמת למדי. השם הומוציסטאין (Hcy) במיוחד התפרסם בהקשר לחומצת אמינו המכילות חומרים אורגניים בשם תיוֹלים. בעבר רווח השימוש בשם מרקפטאן (Mercaptan) במקום תיול. המיוחד בהם הוא קיומו של אטום גופרית בהם [מקור1, מקור2]. עם זאת, מאז 1932, עת גילוי ועד היום מעטים ידועים ומכירים בחשיבות ההומוציסטאין בהתפתחותן של מחלות כלי דם [מקור]. על אחת כמה וכמה בשנות החמישים. יחסי הציבור של הכולסטרול שינו את התודעה ותרופות נגד כולסטרול החלו לצוץ עוד טרם נמצאו מדדיו גבוהים ומאימים באמת. זאת כשהוכח כי

    ריכוזי הכולסטרול בדופן העורק נבלמו על ידי מתיונין ממקורות תזונתיים למשל על ידי אכילת קטניות כגון פולי תורמוס, פולי סויהעדשה תרבותיתשעועית, גרגירי חומוספול ואפונה.

    גרגרי חומוס – מתכון של יודית (השכנה שלי) – ריכוזי הכולסטרול בדופן העורק נבלמו על ידי מתיונין (חומוס, גרגרים) – חומצה אמינית חיונית שהגיעה ממקורות תזונתיים למשל, על ידי אכילת קטניות כגון פולי תורמוס, פולי סויה, עדשה תרבותית, שעועית, גרגרי חומוס, פול ואפונה.
    בשנת 1953 פרדריק ג'ון סטארה (Frederick Stare) ועמיתיו מצאו כי ריכוז הכולסטרול בדופן העורקים נבלמו במעבדה שחקרה את השפעת הכולסטרול על אבדן גמישות העורקים על ידי מתיונין תזונתי.
    מזון כתרופה – הצביע לתדהמת החוקרים על קשר בין טרשת עורקים לבין חילוף חומרים של חומצת אמינו גופרית ועל העדרו כמעלה בדם ערכים של חומצה אמינית גופרית בשם הומוציסטאין – בהמשך עולים הרדיקלים החופשיים והכולסטרול שנראה כבר אז שלא הוא הבעיה הראשונה. נושא זה עולה ונראה יותר כחלק משיבוש תודעה ולא כדאגה לגופכם להרגיש עצמאי.

    בשנת 1953 פרדריק ג'ון סטארה (Frederick Stare) ועמיתיו מצאו כי ריכוז הכולסטרול בדופן העורקים בקופים נבלמו על ידי מתיונין תזונתי [מקור],

    מה שהצביע על קשר בין טרשת עורקים לבין חילוף חומרים של הומוציסטאין – חומצת אמינו גופרית ומזון כתרופה.

    אבל יחסי הציבור של הכולסטרול עיצבו תודעת מחקר שנשענה לכאורה לא כל כך על תיקוף מחקרי ועל עובדות.

    למאמר: חידושים ומהפכות בנושא יתר לחץ דם.

    דופן העורקים מכילה מנגנונים הומאוסטטיים המהווים יסוד לשמירה על שלמותו האנטומית והתפקודיות שלה. אי-ספיקה יחסית או מוחלטת של מנגנונים כאלה עלולה להוביל עם הזמן למחלות כלי דם, ולא פחות מכך לטרשת עורקים. הבנת הפיזיולוגיה של דופן העורקים נראית אפוא הכרחית לגישה טובה יותר לחקר מספר תהליכים פתולוגיים. ארבעה סוגי תאים ממלאים תפקיד קריטי בתגובת דופן כלי הדם לגירויים פיזיולוגיים ופתולוגיים. תאים אלו הם תא האנדותל, תאי השריר החלק, תאים השייכים למערכת החיסון: המונוציט / מקרופאג וטסיות הדם. האינטראקציה המסודרת בין סוגי תאים אלה אחראית על שמירת שלמות כלי הדם, ועל תגובה עורקית יעילה ונכונה לגירויים הפיזיולוגיים השונים. לפיכך, ניתן לומר מבחינה פילוסופית כי טרשת עורקים או אבדן גמישות העורקים נובעת מתגובה ביולוגית מופרזות לגירויים פתולוגיים [מקור].

    המשמעות של ההומוציסטאין במחלות לא היה ידוע עד שנת 1962, כך שמקרים של הומוציסטינוריה נקשרו לראשונה למחלות כלי דם והוגדרו כבעיה של כלי דם לא של הומוציאסטין [מקור]. ניתוח מקרה ארכיוני של הומוציסטינוריה משנת 1933 ומקרה של מחלת קובלאמין C משנת 1968 הובילו למסקנה כי הומוציסטאין גורם למחלות כלי דם על ידי השפעה ישירה של חומצת האמינו על תאי עורק ורקמות [מקור].

    תיאוריית ההומוציסטאין (מק'קאלי ) של טרשת העורקים מייחסת את אחד הגורמים הבסיסיים למחלות כלי דם העלאת ריכוזי ההומוציסטאין בדם כתוצאה מגורמים תזונתיים (מחסור בגרגרי חומוס, תורמוס) , גנטיים, מטבוליים, הורמונליים או רעילים. בהם מחסור בוויטמין B-6 וחומצה פולית ובעיות ספיגה של ויטמין B-12, הנובעת מעיבוד מזון (בישול, אפיה) בשל חומרים אנטי נוטריאנטים (מיצרי ציאניד בגוף) – זרעי חרדל, פלפל שחור, פטרוזיליה ושורש חזרת ואפילו דובדבן) או מספיגה חריגה של ויטמיני B, אשר גורמים משמעותיים בעליות מדדי ההומוציסטאין בדם. מחקרים קליניים ואפידמיולוגיים רבים קבעו כי עליה זו של הומוציסטאין בדם מהווה כגורם סיכון עצמאי רב עוצמה למחלות כלי דם ואובדן גמישות העורקים באופן כללי באוּכְלוֹסִיָה.

    למאמר: ההומוציסטאין – אוסטיאופרוזיס ושברים בעצם הירך

    נמצא שמתן ויטמין B-6 במדדים גבוהים, חומצה פולית וקובלאמין (B12) גם הם עשויים למנוע מחלות כלי דם על ידי הורדת ההומוציסטאין בדם. וירידה של ערכיו משתקפת בהחלמת דופן העורקים.

    [מקור].

    סיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם – רמה נמוכה של ויטמיןB12  מביאה לרמה גבוהה של הומוציסטאין. ובהמשך מחסור בויטמיןB12 , כך מעלה את הסיכון למחלות לב וכלי דם.

    למאמרי מדללי דם טבעיים – חומרים אנטי-תרומבוטיים: נאטוקינאז, ויטמין E, פלפל קאיין, כורכום, קינמון, וספורט מאפשרים טיפול בנוזלי הדם ללא תרופות.

    דלקת כליות אינטרסטיציאלית – השתמשו במי שעורה

    מחלת כליות פוליציסטית אוטוזומלית דומיננטית (ADPKD

    מקור המחלה הווסקולרית

    בשנת 1962 התגלו ילדים עם פיגור שכלי, עדשות עיניים נקעות, צמיחה מואצת, אוסטאופורוזיס ונטייה לפקקת עורקים וורידים שהפרישו את חומצת האמינו הומוציסטין בשתן [מקור1, מקור2, מקור3, מקור4]. ילדים אלו סבלו ממום אנזימטי תורשתי נדיר בחילוף החומרים של הומוציסטאין, שנגרם על ידי מחסור בסינתזה של ציסטתיונין, אנזים הדורש פוספט פירידוקסל (ויטמין B-6) לפעילות תקינה [מקור1, מקור2, מקור3]. באמצעות כמה עבודות רפואה מדהימות, גילו רופאי ילדים בבית החולים הכללי של מסצ'וסטס מקרה ארכיוני של הומוציסטינוריה שפורסם כדו"ח מקרה בשנת 1933

    [Case Records of the Massachusetts General Hospital, Case 19471. Marked cerebral symptoms following a limp of three months' duration. N Engl J Med 1933;209:1063–6. ].

    בשנת 1965  קרוב של חולה שאובחן כחולה הומוציסטינוריה היה ילד בן 8 שנים עם פיגור שכלי [מקור1, מקור2]). הוא סבל מעדשות פרוקות וחריגות או עיוותים בשלד. כמו כן זוהו בו תסמינים של שבץ מוחי בשנת 1932. בדיון על הממצאים הפתולוגיים במקרה זה, הפתולוגית טרייסי מלורי (Tracey Mallory) מצאה כי סיבת המוות היא פקקת בעורק הצוואר עם אוטם מוחי ושבץ מוחי. מלורי ציינה כי עורקי הצוואר הצטמצמו על ידי רובדים של טרשת עורקים שנגרמו על ידי "תהליך טרשתי פשוט כמו שרואים בדרך כלל אצל קשישים." [מקור1, [מקור2]

    על פי מושגים עכשוויים, הומוציסטאין פוגע בתאים וברקמות העורקים על ידי הסתה לשחרור ציטוקינים, ציקלינים ומגשרים אחרים של דלקת וחלוקת תאים אומר Kilmer S McCully מק'קאלי

    [מקור1, מקור2].

    למאמרי: ההומוציסטאין – האויב הגדול של האנדותל ובריאות העורקים

    Kilmer S McCully חוקר הבמטבוליזם של חומצות אמיניות חזר אל המקרה המעניין של הומוציסטינוריה וטרשת עורקים (אותו גילו רופאי ילדים בבית החולים הכללי של מסצ'וסטס המקרה הארכיוני של הומוציסטינוריה שפורסם כדו"ח מקרה בשנת 1933). בשנת 1968, קילמר ס מק'קאלי הגיע אל כמה שברים של רקמות שהוכנסו לפרפין וכך שרדו משנת 1933 במחלקה לפתולוגיה בבית החולים הכללי של מסצ'וסטס. בסקירת מקרה זה מצא קילמר ס מק'קאלי רובדי עורקים (פקקת) שהיו מפוזרים ברחבי העורקים שמצא באיברים רבים שם. אולם היה קשה לו עדין להוכיח שההומוציסטאין מככב בפרשה הזאת וקשור לפלאקים העורקיים האלו ולפקקת שגרמה למותו של הילד המסכן הזה [מקור]

    באותה שנה (1968) מק'קאלי פגש Kilmer S McCully מקרה נוסף של הומוציסטינוריה שנחקר בבית החולים הכללי של מסצ'וסטס, המכונים הלאומיים לבריאות ואוניברסיטת ברנדייס, גם הפעם מדובר בילד. ילד בן שניים וחצי עם אי ספיקת גדילה ודלקת ריאות התגלה בהפרשת חומציות הומוציסטאין, ציסטתיונין וחומצה מתילמלונית בשתן. מחקר ביוכימי גילה מחסור בסינתאז של מתיונין, אנזים התלוי בקובלאמין (ויטמין B-12) ובמתיל טטרהידרופולאט, והמקרה דווח כמקרה המדד של מחלת קובלאמין C בספרות הרפואית [מקור]. בבדיקה מחודשת של ממצאי הנתיחה של המקרה הזה, החוקר עלה על פלאקים עורקים טרשתיים מתקדמים שהיו מפוזרים בעורקים באיברים העיקריים של הגוף. מכיוון שההצטברות של הומוציסטאין נגרמה על ידי הפרעת אנזים שונה מזו במקרה שדווח משנת 1933 [מקור], הכרח היה לבוא למסקנה שהומוציסטאין גורם לפלאקים עורקים על ידי השפעה ישירה של חומצת האמינו על תאי ורקמות העורקים [מקור1, מקור2].

    חקירת מקרים אלו ונוספים של הומוציסטינוריה הראתה כי 3 הפרעות אנזימים תורשתיות שונות גורמות להעלאת הומוציסטאין בדם, מה שיוצר שינויים במצבן של דפנות העורקים. החלה מחלחלת המסקנה כי העלאת הומוציסטאין בדם היא שעשויה להיות הגורם לטרשת העורקים בקרב האוכלוסייה הכללית [מקור1, מקור2, מקור3]. כל העיניים החלו להתבונן בגורם חיצוני – המזון. החלה להתגבש מסקנה חדשה: גורמים תזונתיים, מטבוליים, אולי הורמונליים או רעילים שטרם הובהר מקורם ואפילו גנטים הם שגורמים לפלאקים ולטרומבוזה של העורקים אבל הסיבה העלאת ההומוציסטאין בדם. הוא המשפיע על תאי ורקמות העורקים [מקור1, מקור2].

    עמדה זו מציעה הסבר חדש ושונה לנזקי דפנות העורקים ומכוונת לעלייה בהומוציסטאין בדם ולא לכולסטרול כפי שראינו למעלה גם עשויה להסביר את הפרוגנזה הניסויית בבעלי חיים הנגרמת כתוצאה ממחסור בוויטמין B-6 בקופים מזווית ראיה מסקרנת ושונה [מקור].

    ממחסור בוויטמין B-6

    מחסור בכולין וגם מחסור בתורמי מתיל אחרים נמצאו בניסויים בחיות (חולדות) [מקור]. גם מחסור במתיונין המיוצר על ידי הזנת חומצה כולית. עם thiouracil שוב בניסויי מעבדה בבעלי חיים [מקור, מקור2] ומחסור במתיונין המיוצר ממקורות תזונתיים למשל על ידי חלבון שמגיע מפולי סויה ואיזופלבונים goitrogenic וספונינים של סויה ניסוי זה התבצע בקופים) [מקור] כולם הראו עליה בהומוציסטאין.

    מסתבר שמחסור במתיונין מעלה את ריכוזי ההומוציסטאין בדם בגלל ירידה בסינתזה של אדנוזיל מתיונין וחוסר ויסות של חילוף החומרים של חומצות אמינו גופרית [מקור].

    התבוננות בתוצאות אלו מובילה לתפיסה טיפולית שונה ואחרת לגמרי.

    אם הומוציסטאין הוא שפוגע בתאים וברקמות העורקים על ידי העידוד לשחרור ציטוקינים, ציקלינים ומגשרים אחרים של דלקת וחלוקת תאים [מקור] מה שמשפיע לרעה על תאי השריר החלק, ואובדן גמישות העורקים, הרי שההומוציסטאין הוא שמייצר שינויים ברקמת החיבור של רובדי העורקים, הגורמים לפיברוזיס, הסתיידות, ופגיעה בשכבות רקמות אלסטיות, הוא ולא אחר [מקור].

    הומוציסטאין הוא חומר קרישה חזק שמקדם את אבדן הגמישות את

    התצהיר של פיברין the deposition of fibrin, ופקקת הפלאק שנדבקת על דפנות העורקים. הפיברין הוא חלבון בלתי-מסיס, הנמצא בדמם של בעלי חוליות ומשמש גורם קרישת דם [מקור].

    ואשר לכולסטרול ל LDL חימצון על ידי ההומוציסטאין. ההומוציסטאין נקשר בשרשרת הרס חימצוני. הוא גורם למתח חמצוני על ידי השפעות שליליות על הנשימה התאית, מה שמוביל לחמצון של LDL ומרכיבים אחרים של פלאקים [מקור1, מקור2]. הומוציסטאין גם מעכב את היסודות החשובים לגמישותם ולהרחבת כלי הדם בעזרת תחמוצת החנקן נושא מרכזי בהגמשת העורקים ובטיפול במחלה עליו רשמתי כאן. ההומוציסטאין פועל כאן על ידי היווצרות S-nitrosohomocysteine, מה שמוביל לתפקוד לקוי של האנדותל, השלב המוקדם ביותר בטרוגנזה [מקור].

    תחמוצת החנקן (NO) כיווץ תאי האנדותל, מחלות כרוניות קשות – ודרכי ריפוי חדשות

    פרמינגהם Framingham Heart מצא שכמויות ויטמיני B ממקורות תזונתיים שדרושים למניעת עלייה בהומוציסטאין בדם הם 3 מ"ג ויטמין B-6 ו -400 מיקרוגרם חומצה פולית [מקור]. מחקרים נוספים תומכים בהבנותיו שמאפשרות לנו כיום למנוע תמותה ותחלואה ממחלות לב על ידי אכילת אבוקדו ושיבולת שועל למשל אשר מכילים ויטמין B-6. [מקור1, מקור2, מקור3]

    ויליאם קסטל (הרווארד) William Castle חשף שחוסר חומציות בקיבה; אצל ~ 15% מהאוכלוסייה הקשישה בגילאי 65 שנים סובלת בשל כך מחוסר בספיגת ויטמין B-12

    [מקור1, מקור2].

    בארי מרשל ורובין וורן (Barry Marshall and Robin Warren) מאוסטרליה מצאו שגם הזיהום על ידי הליקובקטר פילורי, הגורם האטיולוגי לכיב פפטי בקיבה ותריסריון פוגע בדופן, בכשרי הספיגה וכך גם הוא מחסל את ספיגתו של ויטמין B12 מה שמביא לעלייתו של ההומוציסטאין בדם [מקור1, מקור2].

    האבוקדו הוא מאגר בריאותי – הוא מכיל חומצה פולית שמסייעת באיזון ההומוציאסטין בגוף – וקואנזים Q10 מסיס בשומן ומפורסם בתמיכתו בלב, במוח (לאחר שבץ מוחי) ובכבד, אבל הוא יודע גם להוריד לחץ דם גבוה. הקואנזים Q10 נמצא בשמן קנולה, פולי סויה, ובאגוזים ובכבד עוף או בקר – ועוזר מאוד להוריד לחץ דם גבוה ומגן על הכולסטרול מפני חמצון מזיק. למזלנו אם לא מפריעים לו, וניזונים פעמיים בשבוע ממנת כבד בת 150-200 גרם, חצי אבוקדו ליום או מנת ברוקולי, וכף שמן קנולה, הוא מיוצר בייצור עצמי בגוף האדם. בצילום אבוקדו – רוב השומן באבוקדו בא מחומצה אולאית שזו חומצת שומן חד בלתי רוויה, ממש כמו החומצות שומן אשר נמצאות בשמן זית. בנוסף לקואנזים קיו 10, האבוקדו מכיל ויטמין E ויטמין C, ויטמיני B, ויטמין K, מגנזיום, אבץ, אשלגן, אומגה 3, אומגה 6, כלורופיל, פיטוסטרולים נוגדי דלקת וייעילים במניעת סרטן, חומצה פולית, תוסף חובה לנשים בהריון שמסייעת לכולם בשיקום תאים. האבוקדו תורם לבריאות העיניים בשל היותו עשיר בנוגדי החימצון זאקסנטין ולוטאין – ובנוסף לכך יש באבוקדו כמות נכבדת של סיבים תזונתיים אשר עוזרים באיזון פרופיל השומנים, התורמים למערכת העיכול וויסות רמות סוכר בדם.

    מחסור בוויטמין B-6, חומצה פולית (ירקות ירוקי עלים, מיץ ירוק, אבוקדו, שעועית, אפונה, עדשים גם ברוקולי ואספרגוס) וויטמין B-12, ויטמין B-2 (ריבופלאבין) הוכח כמה שקובע את עלייתו ההרסנית של הומוציסטאין בדם.

    [מקור1, מקור2, מקור3, מקור4].

    מיץ ירוק: נבטים, עלי חסה ערבית, עלי מנגולד גבעולי חרדל טריים מהשדה: לסחוט בג'וסר במהירות האיטית.
    מיץ ירוק: נבטים, עלי חסה ערבית, עלי מנגולד גבעולי חרדל טריים מהשדה מכילים חומצה פולית שחשובה להפחתת יתר לחץ דם ואיזון ההומוציאסטין בדם: לסחוט בג'וסר במהירות האיטית. ולהוסיף ג' ל מעלה אלוורה.

    חשוב לדעת שהומוציסטאין הוא תוצר ביניים בתהליך חילוף החומרים של חומצה אמינית חיונית בשם מתיניון

    מדובר בחומר גלם שבונה את הגוף. בתהליך חילוף החומרים הופכת המתיונין לחומצת אמינו אחרת בשם ציסטאין, שהיא אחת מאבני היסוד של הגלוטתיון, נוגד החמצון החשוב בגוף ואחד היסודות החשובים ביותר בתהליכי החלמה ממצבים של חולי קשה וכרוני. הגלותטיון הוא המרפא הגדול [מקור]. כמחצית מההומוציסטאין שנוצר חוזר להיות מתיונין, והיתרה הופכת לציסטאין. אין ייתר, ואין עודף. התהליכים האלו:

    סינטוז המתיונין-הומוציאסטין-ציסטאין מתבצעים בתיווכם של חומצה פולית,

    מכונה גם ויטמין B9, וויטמין M (פולאט), וויטמין B12 וויטמין B6. גם ויטמין B2 ומגנזיום מעורבים בתהליך [מקור].

    גם חומצה פולית וגם ויטמין B12 הם הקובעים את רמות ההומוציסטאין בדם. ד"ר דונלד וו. ג'ייקובסן, Donald W. Jacobsen, Ph.D. מסכם (שם) ומסביר כי ליקויים באחד משני המיקרו-תזונאים האלו: B12 וחומצה פולית יובילו להיפרהומוציסטינמיה [מקור].

    עיבוד תוך-תאי של ויטמין B12 המציג אתרים פגועים בקבוצות הוויטמין. קבוצות ההשלמה הן בצבע כחול באיור למעלה, וממוקמות באתרים כחסימות מטבוליות (אשר מוצגות באדום). חומרי הביניים של קובלאמין מופיעים כאן בצבע אדום. מטבוליטים המופרשים עקב פגמים גנטיים נמצאים בתיבות מוצלות. פרטי הנתיב מתוארים בטקסט. בליזוזום, קובלאמין משתחררים מטרנסקובלאמין (TC) באמצעות השפלה שלו (חץ המצביע על נקודות). בציטוזול (cytosol), משתחררות קבוצות R על ידי חלבון cblC (חץ שני)עם אלמין (cob(II)alamin) cob (II) (באדום) [Cob (II)] שנותר קשור (קו מקושת ומקווקו מעל הנובע מהחלבון cblC מציין התרכבות עם צורות קובלאמין). שלוש הגרסאות של החלבון cblD (cblD, cblD-1, cblD-2) (בכחול) ממחישות את תפקיד החלבון בהפניית קובלאמין למסלול המיטוכונדריה או הציטוזולי. במיטוכונדריון, החלבון cblB מוסיף את קבוצת 5'-deoxyadenosyl, ויוצר את הקופקטור הפעיל [adenosylcobalamin (AdoCbl)], המועבר לחלבון mut [methylmalonyl-CoA mutase (MCM)]. מוצע חלבון cblA לשמש כשומר סף בכדי להבטיח שצורת הקופקטור המקובלת ונשמרת על ידי MCM היא AdoCbl. במסלול הציטוזולי, אלמין cob (II) קשור לחלבון cblG [methionine synthase (MS)]. חלבון ה- cblE [מתיונין סינתזה רדוקטאז (MSR)] מזרז את יצירת הקופקטור הפעיל, מתילקובלמין (MeCbl), או התחדשותו אם הוא מחומצן לקלמין (II) אלמין במהלך מחזורי התגובה [מקור]. האיור הוא צילום מסך מהמאמר: " Genetic disorders of vitamin B12 metabolism: eight complementation groups – eight genes" – כאן

    דונלד וו. ג'ייקובסן, מוסיף שהמחקר שלו [מקור] אשר מתמקד בעיבוד של ויטמין B12 התוך-תאי והסלולרי (איור למטה) אומר: "גילינו שאנזים שנקרא "MMACHC" מזרז את הסרת הליגנד הצירי העליון של אלקילקובלאמינים (למשל, מתיל-B12 ואדנוסיל-B12). מוטציות בגן cblC, שמקודד את חלבון MMACHC, [חומצה מתילמלונית וחלבון C מסוג הומוציסטינוריה (MMACHC) הוא חלבון שבאדם מקודד על ידי הגן MMACHC] מביא להיפר-הומוציסטינמיה חמורה ולחמצת מתילמלונית" [מקור]. אנזים חדש (MMACHC) המעורב בעיבוד וסחר B12 תוך תאיים [מקור].

    מוטציות בגן של אנזים זה גורמות לרמות גבוהות של הומוציסטאין בדם

    [מקור1, מקור2, מקור3, מקור4]. מחלה מטבולית זו נגרמת על ידי מוטציות בגן MMACHC וגורמת לפגיעה בסינתזה תאית של אדנוסילקובלמין ומתילקובלאמין, קופקטורים לאנזימים של מתילמלוניל- CoA ואנזימים של סינתאז מתיונין. חומצה מתילמלונית מוגברת והומוציסטאין עם ירידה בייצור מתיונין הם סימני ההיכר הביוכימיים של הפרעה זו [מקור]. מדובר בתופעה שחיכה חומצה מתילמלונית והומוציסטינוריה, סוג cblC (MIM 277400), היא השגיאה הנולדת הנפוצה ביותר של חילוף החומרים של ויטמין B12 (קובלאמין, Cbl), הנגרמת על ידי חוסר יכולת של התא להמיר Cbl לשתי הצורות הפעילות שלו (MeCbl, AdoCbl) [מקור]. גם הילי S, הגיע למסקנה זו cblC, נחשפת כשגיאה המולדת הנפוצה ביותר של חילוף חומרים של ויטמין B12 הבתוך תאי (איור למטה) [מקור]. היא נגרמת על ידי חוסר יכולת של התא להמיר Cbl לשתי הצורות הפעילות שלו (MeCbl, AdoCbl) מסבירה Chantal F Morel  וצוות החוקרים שלה [מקור]. ד"ר דונלד וו מוסיף שמוטציות אלו מביאות ליתר הומוציאסטין בדם ולאבדן גמישות העורקים.

    ויטמין B12 (B12 = Cbl, "קובלאמין", השם הכימי) הוא מרכיב תזונתי חיוני ביותר, מסיס במים שכל התאים בגוף שלנו דורשים אותו. הבעיה שבני אדם אינם לא יכולים לסנתז B12 ובכך עלינו להסתמך על צריכתו על-ידי תזונה, תוספי מזון (מתילקובלמין – בלבד) וכשהוא עובר למענינו עיבוד מורכב ומעניין ביותר בתוך התא. עיבוד ויטמין B12, תוך תאי הוא שמאפשר לתאי גופנו להשתמש בו. (האיור למעלה מתאר עיבוד זה של ויטמין B12) (Hannibal et al., 2009). מחסור בויטמין B12 עקב ספיגה לא נכונה, פגיעה בדופן המעי, ו/או צריכה לא מספקת שלו הוא נושא רב חשיבות ולצערנו מוזנח ככלל כשמדברים על בריאות הציבור ברחבי העולם. ההערכה היא כי 15–20% מהקשישים בארצות הברית לוקים ב- B12 (Allen, 2009). בגרמניה, כ -10% מאוכלוסיית הקשישים הגברים ו -26% מאוכלוסיית הקשישים הנשים מצויות ברמות לא מספקות של ויטמין B12 (Hartmann, 2008; Grober et al., 2013). בהודו ~ 75% מהאוכלוסייה, כלומר מעל 650 מיליון איש, סובלים ממחסור ב- B12 (Antony, 2001; Refsum et al., 2001), אשר ניתן לייחס רק חלקית לתזונה צמחונית בחלק ניכר מהאוכלוסייה.
    B-12 הוא מולקולה אורגנו-מתכתית גדולה, בגודל של ~ 1300-1500 Da, והוויטמין הכי מורכב שידוע [מקור]. למעלה איור של תהליכי העיבוד של הויטמין B12 בתוך התא. שמקורו בצילום מסך ממאמר " Biomarkers and Algorithms for the Diagnosis of Vitamin B12 Deficiency " בצילום מסך מהמאמר כאן). (מקור האיור

    הומוציאסטין ברמה שמעל 7-10 מסוכנת לך.

    אם ריכוז ההומוציסטאין נמצא בטווח של 4-8 מיקרומול / לליטר, הסיכון למחלות כלי דם מאטיולוגיה זו גובר, וכדאי להמשיך בתזונה בריאה ומזינה.

    [מקור McCully KS, McCully ME. The heart revolution. New York, NY: HarperCollins, 1999:71–117.].

    כאשר מדד ההומוציסטאין נמצא בטווח של 10-14 מיקרומול/לליטר. יש לשקול תוספים של 25 מ"ג ויטמין B-6, 1000 מיקרוגרם חומצה פולית ו- 1000 מיקרוגרם ויטמין B-12 כדי להפחית את הסיכון למחלות [מקור].

    כאשר מדד ההומוציסטאין נמצא בטווח שבין 12-20 מיקרומול/לליטר. יש לשקול תוספים של 80 מ"ג ויטמין B-6, 2000 מיקרוגרם חומצה פולית (אבוקדו) ו- 12002000 מיקרוגרם ויטמין B-12 [מקור].

    כאשר מדד ההומוציסטאין נמצא בטווח שבין 16-30 מיקרומול/לליטר, והמטופל בעל היסטוריה של אנגינה, התקפי איסכמיה, אי ספיקת כליות או סוכרת הסיכון למחלות כרוניות קשות גובר מאוד חייבים להיכנס למשטר תזונה מחלימה, יש לשקול נטילת 100 מ"ג ויטמין B-6, ו- 5000 מקרוגרם חומצה פולית, 1500-3000 מיקרוגרם ויטמין B-12.

    מזונות המכילים סוכר, קמח לבן או אורז לבן אסורים מכיוון שהם מדללים את מאגרי הויטמין B-6 וחומצה פולית מהגוף. נמצא שאלו הורסים 90% מחומרי המזון ההכרחיים למניעת יתר הומוציסטאין. מזונות מעובדים גם הם אסורים, בפרט אלו שמיוצרים עם אבקות ביצה, אבקת חלב ושמנים מוקשים חלקית הם אפילו מכילים כולסטרול מחומצן ושומני טרנס שעלולים להביא אותך לפתחו של אסון. שילוב עם הפסקת עישון, צריכת אלכוהול ופעילות גופנית מתונה, יסייעו בשליטה על ריכוזי ההומוציסטאין בדם ובמניעת מחלות כלי דם.

    תרופות מרובות, כולל אספירין, סטטינים, חוסמי בטא ותרופות אחרות להפחתת לחץ דם מוגבר עשויות לטשטש את ההשפעה המיטיבה של התערבות ויטמין B, לסלק אותו מהגוף ולמנוע את החלמתך מיתר הומוציסטאין [מקור].

    החריגה המטבולית במחלות כלי דם מתקדמות נחשבת כמי שכרוכה בתזונה שגויה, לחולה, וניכרת בדלדול של נגזרת ההומוציסטאין, thioretinaco ozonide, מממברנות התאיות

    [McCully KS. Chemical pathology of homocysteine. I. Atherogenesis Ann Clin Lab Sci 1993;23:477–93. מקור].

    אורך חיים של מחלות כלי דם המיוחסות להומוציסטאין מוגבר בדם, מוביל להתקף לב, יתר לחץ דם, שבץ, ואי ספיקת כליות. העצה שלי, בכדי לשמור על בריאות המבוגרים, הקשישים והצעירים היא לשמור על תפריט תזונה שהגוף שלך לא מתנגד אליו ולא מיצר נגדו תופעות אלרגניות, יתר הומוציסטאין, ולחץ דם. תוספות של ויטמינים מסיסים במים לבדה גם אם היא עשירה בחומרים מזינים, כולל ויטמינים, מינרלים, נוגדי חמצון ופיטוכימיקלים לצד תרגילי הרפיה לא יועילו אם לא יכנס אדם למסלול חייו הוא בו תזונתו היא תזונתו.

    נשארו לך שאלות 

    אשמח להשיב על כל שאלה 

    לטופס פנייה ישירה אל ירון מרגולין – נא להקליק – כאן  


      שמי Name:


      טלפון phone:


      דוא"ל (כדי שאוכל להשיב לך מכל מקום בעולם) Email:


      איך אני יכול לעזור לך How can I help you:


      אפשר לקבל את בדיקות הדם החריגות שלך Exceptional laboratory tests:



      למען הסר ספק, חובת התייעצות עם רופא (המכיר לפרטים את מצבו הבריאותי הכללי של כל מטופל או שלך) לפני שימוש בכל תכשיר, מאכל, תמצית או ביצוע כל תרגיל. ירון מרגולין הוא רקדן ומבית המחול שלו בירושלים פרצה התורה כאשר נחשפה שיטת המחול שלו כבעלת יכולת מדהימה, באמצע שנות ה – 80 לרפא סרטן. המידע באתר של ירון מרגולין או באתר "לחיצות ההחלמה" (בפיסבוק או MARGOLINMETHOD.COM ), במאמר הנ"ל ובמאמרים של ירון מרגולין הם חומר למחשבה – פילוסופיה לא המלצה ולא הנחייה לציבור להשתמש או לחדול מלהשתמש בתרופות – אין במידע באתר זה או בכל אחד מהמאמרים תחליף להיוועצות עם מומחה מוכר המכיר לפרטים את מצבו הבריאותי הכללי שלך ושל משפחתך. מומלץ תמיד להתייעץ עם רופא מוסמך או רוקח בכל הנוגע בכאב, הרגשה רעה או למטרות ואופן השימוש, במזונות, משחות, תמציות ואפילו בתרגילים, או בתכשירים אחרים שנזכרים כאן.

      מאמרים אחרונים

      נשלח ב כללי