ימי הסנאל שלי – להתגבר על אוטיזם

Luca Giordano (1634–1705 לוקס ג'יאורדנו צייר איטלקי שצייר בחצר המלוכה של ספרד

ימי הסנאל שלי – קיס סטאדי (חקר מקרה) על השקט והאוטיזם ששלטו בנער שפיתח יכולות לערער עליהם –

סיכום עבודתי עם סנאל, תקציר חקר מקרה Case Study מעבודתי כפסיכותרפיסט בשיטת "לחיצות ההחלמה" עם ילד שאובחן על הספקטרום האוטיסטי. (קישור לאתר  "לחיצות ההחלמה" – כאן). אחרי 12 שנים של סבל החל הילד שהיה לנער הוא הסנאל שלי להיחלץ ממנו.

גיאורג מרטין איגנז ראב צייר אוסטרי –
Georg Martin Ignaz Raab – דיוקן הנסיך יורש העצר רודולף
Rudolf, Crown Prince of Austria

סנאל שם בדוי שבוסס על "סנא" צמח מדברי נדיר שפורח בצהוב בוהק. הסנא יפה, שורדני, ובעל סגולות ריפוי כמסלק רעלים מגוף האדם.

סנאל חי בדממה מגודר על אי משלו – ספן בודד שמתבונן עלינו, מעבר לגדר. כל יום מחדש הביט בעולם שלנו. ולמד. סנאל ידע שבעולם נמצאים אנשים רגילים. הם והוא נמצאים בעולם. הוא נמצא, מגודר לא אחד מהרגילים – אוקיאנוס ענק מפריד – כיצד יעבור אותו מהאי הבודד ויחבור אלינו?

Charles II (1670-80)  – (1634–1705) Luca Giordano קרלוס השני, מלך ספרד – ידוע בשל הבעיות הפיזיות, האינטלקטואליות והנפשיות הנרחבות שהיו לו – קרב את שושלת הבסבורג אל הסוף והאיש שהוביל מעצמת העל ספרד למדינה מתנוונת –  שקיעתה של מדינה ומשפחת המלוכה – לוקס ג'יאורדנו צייר איטלקי שצייר בחצר המלוכה של ספרד

ההם שרגילים המה – הרגילים האלו, על-פי תפיסתו של סנאל באותם ימי סבל, לא ייתנו לו ולא יאפשרו לו לחבור לעולמם. להיות אחד מאתנו, זו לא אפשרות. ההם ללא הוא היו ליעד הסודי שלו. התשוקה לגעת, להתאחד נוכח חוסר ידע וכישורים לעשות זאת בלמו אותו וסגרו עליו ככבלים על אסיר – מגודר. 

סנאל לא הכריז, ולא שאף לגלות מה ועל מה הווא שותק. בוודאי לא דיבר על מאוויו.

אוטיסט שותק את עצמו. סנאל שתק כצו האוטיזים שאוטיסט הינו. ממלא את הצו המחמיר במאמץ אדיר, כיאה לאוטיסט הגון ששבוי בגורלו. כאן התאמץ וכאן גם התמיד.

הדיוקן הנודע של הנסיך האגדי אויגן מסבויה.
עם הקסדה והחרב שקיבל במתנה מהאפיפיור. Prince Eugene of Savoy. אויגן מסבויה נודע כפטרון של האמנויות ואחת הדמויות הנערצות באירופה, הנסיך מבית סבוי – שהוגדר כבעל דמות כחושה שאינה מתאימה לקריירה של איש צבא – עבר את הגדרות, ונמנה בסופו של דבר על המצביאים החשובים באירופה של ראשית העת החדשה. הוא שקנה את עולמו בתבוסות שהנחיל לצבאות התורכיים של האימפריה העות'מנית. יאן קופצ'קי Jan Kupecky 1667-1740

כל אחד צועד בדרך היחיד שמכיר. מעטים שמעזים לחשוב על דרך טוב ויעיל ממנו – אבל הוא האמין שבאמצעות השתיקה זה ישתנה והם – יקבלו אותו – כביכול השייכות מובילה אוטיסט דרך ההקרבה. ומי אם לא השקט עולמו היחידי של אוטיסט אחד, תקווה דוממת, הקרבה שבהרגל, ושייכותו היחידה.

דוד קרפט – קרל השנים עשר, מלך שוודיה. Portrait by David Krafft, 1706
Charles XII, also Carl (Swedish: Karl XII

מלאו לו אז כבר 14 שנים. סנאל – אמר לי, אם אפשר לכנות שתיקה מדוברת – אמר לי מעט. קורט של דברים. הגם שבעיקר שתק. דמם עצמו למטבעות קטנות, אך יקרות מאוד.
אמו דיווחה. היא אמרה.
הוא הנהן בראש או אישר, במילה נחטפת.
לפעמים הביט בי ארוכות.
יש והוריד מבט, נפנף בידיים גם נאם בעברית גבוהה –
מה שסנאל לא ידע אז, זה שאני מתבונן בשינויים שחולפים בטונוס שרירי גופו לא רק קולט את המילים. ראיתי את הניעות הקטנות של השרירים. מומחיותי, יוצאת הדופן בדמימות, כיווצי שרירים כרוניים שמשפיעים ומושפעים ממרחב הרגשות והשכל עמדה לטובתי. זו שהביאה את רקדני ירושלים לגמישות יוצאת דופן היא שעמדה והובילה את תודעתי להקשיב נכון, למה שהוא מדבר אלי קצת ולהבין הרבה. לאט נחשפה דמותו דרך חומת השקט שלו.

דוד – צייר אלמוני

מילדותו סנאל נזקק לטיפול תרופתי, אך התרופות גרמו לתופעות לוואי רבות והסימפטום העיקרי נשאר – לא לבד היה, כי חבר אל סבלו. השתיקה התמידית המשיכה ואולי גם הרסה את שביקש לצמוח בקרבו.

Francisco de Goya, The Third of May 1808

– שלב האידאולוגיה הוא החשוב שבשלבי מחיקת האישיות, שלב זה מעצב את הפרחח, המגלומן, הסדיסט העצמאי ואת האדם הרע בהתגלמותו. "הרע בהתגלמותו" צייר גויה. 
Francisco de Goya, The Third of May 1808

על הסבל, הייאוש והעדר התקווה סנאל דיווח לי, לא!
לא – הוא לא דיווח. לא שתק ולא דיבר – את זה הוא צרח – זאת הייתה זעקה – שהשמיים נקרעו והשמש השחירה כשקם לצרוח את נפשו.

ביום חמישי הוא יום השאגה הגדולה בשעה 18:20 – נשמעה זעקתו הראשונה: אתה לא יודע איך חיי אדם ללא תקווה – אבל, רק בשלב מאוד מתקדם של הטיפול, הוא שאג, כשלמד לדבר את עצמו. משהחל לפרוץ את דמימת השקט. אבל על כך הרי מאמרי זה –  אולי מוטב שאקרא לו דרכי הסנאל אל הצווחה שהרעידה את כל הרקיעים והשחירה מבושה את השמש –

המומחה – the connoisseur
אוגוסט פרידריך שיגרט צייר גרמני.
August Friedrich Siegert
1820–1883                              

אם גם הילד שלך אובחן על הספקטרום?
אם גם בך פועם רצון לסייע לו להתמודד טוב יותר עם הקשיים בתקשורת ובהתנהגות?
מאמר זה נועד לך ויכול להביא לך שיעור אם לא מעל לכך: תקוה גדולה.

כאן מונחים ימי הסֶנֶאל שלי. מדובר גם על האוטיזם שבעט בתוכו –  אבל העיקר כאן צעידת המצוק, שביל העקרב נוכח העיט, בתוך האבק שם צעדתי בבקשי את הדמעות, את הכוחות שיסייעו לסנאל שלי לצאת מבין הגדרות – הוא שנקרא כאן: קיס סטאדי על השקט והאוטיזם ששלטו בנער שפיתח יכולות לערער עליהם.

Luca Giordano חלום יעקב – לוקס ג'יאורדנו -אוסף פרטי, נפולי.
(Naples 1634–1705)
Jacob’s Dream.
Private collection, Naple

מראש ידעתי שאמצא אותך סנאל, הסקרנות הייתה לדרך פעולה – כוח הקדמה. אבל ללא תחושת הוודאות שאמצא אותו, אני מניח שלא הייתי מסכים להיכנס לאוקיאנוס הזה. לשוט לבד בסירה קטנה אל האי שלו דרך אחת החוויות הנועזות והמרגשות בחייו של פסיכוטרפיסט הוליסטי. חקר הנפש של האדם המשתקפת בכיווצי השרירים הבלתי רצוניים, בקולות הדיבור ובמחוות לצד אפני חשיבה.

על הדרך בה צעדתי שעון על תחושת הוודעות נוכח סנאל שלי הנשען על השתיקה, שגזלתי ממנו באמצעות הבנת דמימות גופו שהתבטאו בפרכוסים –

תקיפת הנמר – 1849 אז'ן דלקרואה, צייר צרפתי.
Arab horseman attacked by a lion (1849)  Eugène Delacroix (1798–1863

קולה נשמע בשיחה המוזמנת אלי, מיואשות. נעדרות תקווה. המודאג של האמא הזו צמרר אותי – אמו של סנאל כאבה ואחזה במצוקה שהטריפה את דעתי. "היא (חווה) גם אמרה לי שאתה מוכן להפגש עם סנאל". – "אני כל כך מודה לך".
בתום רצף תודות – היא ניסתה להבין עד כמה אני מחויב לדרך, כמה זמן נדרש לראות איזה שינוי – ואיך אפשר להשיב ב 10 דקות ההפסקה שעמדו לרשותי בין פגישות עבודה, על דאגות אם חרדה שניסתה הכול ולא פגשה עדיין בשינוי.

סֶנֶאל – שם בדוי הגיע אלי לאחר תחילת לימודיו בכיתת תקשורת ט'3. נער יפה תואר, שהוגדר מילדותו המוקדמת כנמצא על הספקטרום – משפחת המחלות האוטיסטיות שנמצאת תחת השם PDD: הפרעות התפתחות מפושטות. ספקטרום רחב של מוגבלויות שחודרות אל המישורים החשיבתיים והרגשיים (PDD).
הוא סבל מהפרעות בדיבור כגון אוצר מילים רחב  ביותר, ושימוש בשפה גבוהה לצד חוסר דיבור במקרים אחרים וגמגום מלווה בעוויתות כשנדרש להביע את רגשותיו באופן מילולי. הוא לא היה מסוגל לבטא ביטוי שנתפס, בעיניו, שלילי נגד אמו והיה מתכווץ בעוויתות מוזרות כשחשד שהוא מאכזב אותה. גופו נתפס לפרכוסים או ביטויי ריחוק כגון הורדת עיניים, שתיקה והסתלקות אל תוך עצמו, בחלל השרותים וגם בחדרו.
התכנסויותיו בתוך עצמו נחשדו כהסתרת התקפי זעם ועלבון. 
הוא עצמו אמר שהוא מפגר, אוטיסט שסובל מתסמונת אספרגר, אבל עיקר סבלו נחשף מהר – נוכחותו בכיתת התקשורת.

לביה אמו ויעקב אביו. כולם שמות בדויים נכחו בכל המפגשים שלי עם סנאל. פעמים אחדות יעקב ופעמים רבות לביה. האב רצה לבוא יותר אך הגבלתי אותו כי חשבתי שטובת סנאל שלביה תנכח בכל הפגישות.
זה היה, יום רביעי אחה"צ. מזג האוויר היה רגיל למדי – בדיוק גמרו לכסח את הדשא – זה עתה בדקתי בעמוד שיחותנו בווטסאפ – יום רביעי לפני שנה.

דוד משוחח עם יהונתן. פרדריך ליטון Jonathan's Token to David – Frederic Leighton

הוד רוממוטו הנסיך לבית שאול מר סנאל הושיט לי את ידו ואמר ברשמיות של אדון חצר המלוכה מבית מלכי ירושלים הקדומה כי הוא שמח על שהזדמן לנו להיפגש…
עצרתי את עצמי מלשאול אותו אם הוא יהונתן או דוד: יורש העצר או המלך שגונב את הכיסא- בעזרת שמואל או הנסיך שהוקרב בגלבוע?

שאול המלך ודוד (1885) – יוליוס קרונברג צייר שבדי 1850-1921
Julius Kronberg (1850 –1921) was a Swedish painter.

לביה הובילה את הפגישה בחדר הטיפולים. אמו דיווחה. הוא הנהן בראשו. לפעמים רק הביט בי, כשהבחין שאני מסתכל אל תוכו התרחק והוריד מבט, קרוב אל כפות רגלי. רשמתי לעצמי – זמן עתיד
כשנפנף בידיים ונאם בעברית גבוהה – רשמתי לעצמי – מעמקי האני מנסים להגיע – חיפוש מוצא, דרך מילוט מבין הגדרים –
לפתע דיברה על הכיתה בה הוא לומד – ט'3. הוא לא ידע אני מתבונן בשינויים שבמבטיו – וכשהוריד את עיניו, אבל הפוקוס שלהן הונח ליד כפות רגלי –
שוב רשמתי לעצמי זמן עתיד, ובקשת סיוע, בגלל המבט אל כפות רגלי – רגע, על מה לביה דיברה.
קפצתי – הפסקתי להאזיןלביה ועוד היא מדברת על הכיתה, הוא מתכווץ ועישוניו… שאלתי אותו:
– מה לא בסדר עם כיתה ט'-3?
שריריו זזו בניעות קטנות נוכח עיני מבקר המחול שלי. עקבתי אחרי כל הניעות של השרירים. מומחיותי יוצאת הדופן בדמימות, התרוצצה ובחנה את כל כיווצי השרירים שהתחוללו לפני – עד שעמדה לנגד עיני כמעט כל התמונה:
ייסורי מצפון, חרדה שיפגע באם, מצוקה חברתית, בדידות, זעקה לעזרה – תבונת מעמקים, ראיית מעמקים – העדר כישורי חיים, פחד מהעתיד- טוב לב שופע, חווית התעללות חברתית או ביזוי, לעג בפומבי – בלימת הרצון וחיים על בלם ורגשי אשמה. (חומר עבודה ל-3 שנים לפחות).
-סנאל, מה לא בסדר עם כיתה ט'-3?
קצב הפרכוסים גברו – סנאל, זה משהו שאסור לך לדבר עליו?
הגמגום תקף אותו אבל הוא השיב לשאלתי:

  • ל ל ל ל א א.
  • איך קוראים למורה שלך?
  • אלונה
  • אלונה צועקת בכיתה –
  • ל ל א.
  • היא העליבה אותך?
  • ל ל א.
  • סנאל מה לא בסדר עם כיתה ט' – 3?
  • ה ה ם כו כו ל ם מפגגגרירים.

הכל התכווץ לפני – רשמתי גמגום וכיווץ כללי – לא ניתן לפענח כיווץ שרירים שתוקף הכול – אפשר רק להסיק שהחוויה מושפעת ממרחב הרגשות והשכל שהביאו אותו לתזזית גדולה.לא מובן עדיין אם המקור ברגשות או במחשבות.
כדי להרגיע את המצב התזזיתי שנוצר, שיניתי נושא – כמות החומרים שנחשפו לפני הולידה תכנית עבודה שלמה וארוכה.

יצירת מופת – תמונת דיוקן עצמי, של האמן, כשברקע עומדת ההכנה לדיוקן של. הנסיך האגדי אויגן מסבויה (Eugène de Savoie-Carignan). יאן קופצ'קי

תרגיל הראיסנאל, פניתי אליו בתקיפות, בבקשי לנפץ את היותו מכווץ כאגרוף:

  • אתה מכווץ כאגרוף – אמרתי נחרצות. הוא הביט בי כמי שהניחו לפניו מראה והוא מתעורר משנתו ומביט בה בהסכמה, ואי רצון משרואות עיניו. ברגע הזה תפסתי את העמוק שבנשמתו, אם לא את הזרוע של סנאל האמיתי, או הראש אחזתי בזנב ולא הרפיתי – ולא הנחתי לו לשוב ולהיעלם מעבר לגדרות, לשקוע או להירדם בשנית:
  • האם אתה יודע שהגוף שלך מתכווץ כשאתה מדבר איתי?
  • כן.
  • אתה יודע היכן הוא מתכווץ?
  • כן
  • היכן?
  • בכתפיים.
  • היכן עוד?
  • בכתפיים.
  • האם הוא מתכווץ בשתי הכתפיים באותה עוצמה?
  • כן
  • לא, סנאל, הכתף השמאלית שלך מתכווצת יותר חזק –
  • מה  … ב א מ ת?

הוא לא גמגם אבל היה מופתע.

    • גם השריר שמסובב את הראש שלך מתכווץ – הצבעתי עליו והראתי לו אותו.
    • מה באמת?
    • דיברת עכשיו יפה.
    • מה באמת?
    • כן, גם עכשיו דיברת יפה. לא הסברתי מה זה היפה הזה, כדי שיישאר מופשט, אבל הוא הבין בדרכו וזו הרי הייתה הכוונה שנשמתו הבינה – ובה היה עומק בלתי נדלה – עד מהרה הבחנתי שאני משוחח עם בן אדם מאוד נבון
    •  אתה יכול לשאול את אמא.
    • כן, דיברת יפה. לביה חיזקה את דברי.
    • האם אתה מסכים שאסמן לך מתי הגוף שלך מתעוות? שאלתי – כמתכונן לעבור לשלב 2 של תרגיל הראי
    • כן.
    • בוא ננסה את זה, הצעתי לו. אני אשאל אותך שאלה. אתה תענה ואם הגוף שלך יתכווץ מעצמו אצביע אל האזור שמתכווץ.
    • אני מסכים.
  • אני יכול לשאול?
  • כן.
  • שאתחיל?
  • כן.
  • באיזו כיתה אתה לומד?

הכתף השמאלית עלתה, הצוואר התכווץ והפנה מעט את הראש לצד ימין – עם כפיפה הצידה של הצוואר. sternocleidomastoid) בצד ימין רשמתי לפני – הצפה רגשית שמקורה בהמשגות והעלתי אפשרות שסיבת הרכנת הראש בכיווץ שני שרירי ה-sternocleidomastoid – בו זמנית משני הצדדים והגמגום החל – נשוב לעיקר שהרי תרגיל הראי לפנינו:
הצבעתי על הכתף השמאלית, הגם שטרם דיבר. ורשמתי לעצמי כיווץ מקדים גמגום. מיד שבה למקומה והתרככה – הוא שולט בכיווץ באמצעות המחשבה – רשמתי לעצמי.
שאלתי שוב וה-sternocleidomastoid התכווץ פעם נוספת – ויצר כפיפה הצידה של הצווארהוא מחפש את המילה הנכונה – לא הוא מוצף – לא יכולתי להכריע.

הצבעתי על השריר – ומיד שב למקומו – רפה.

3 פעמים שבתי ובחנתי את הכיווץ, עוצמתו ומקומו – גם את הטריגר שלו מה שאפשר לי לדייק את האבחון ובכל פעם הצבעתי והוא הרפה את השריר המכווץ.  – הכיווץ באחז, פסקתי, קרוב לבסיס הגולגולת -במסטואיד אין ספק הוא מוצף רגשית, נער שחיי בסטרסאין בעיות המשגה – הרהרתי לעצמי והחלתי לחפש את הסיבה לכך, אבל למה הוא מוצף כל כך. אין בעיות המשגה, אז למה הוא מוגדר מפגר, כדבריו – אוטיסט? היכן מוקד ה"פיגור" המדובר, אם אין בעיות המשגה – השכל שלו פועל היטב? באותו רגע רק השאלות באיזו כיתה הוא לומד הן שהיוו טריגר, הוא סבל מהן, ההצפה לא נעמה לו אבל הן שסייעו לי במתן התשובות – בהגעה לאבחון ובראייה ברורה, מרחבית וצלולה של דרך העבודה שממתינה לנו. לא יכלתי להקל עליו, אבל ידעתי שפיצוי עוד יגיע –

ואז, בעודי שוקל, לאן ללכת, היכן לאחז כדי להכריע. מה לשאול? הוא השיב

  • ט'3 – ללא תנועות בלתי רצוניות.

ופתאום שוב השריר חזר להתקצר – למרות שלא שאלתי על הכיתה הזו – שוב עלו עליו פרכוסים – הרהרתי לעצמי שהוא נמצא עכשיו במחשבות על ט'-3 ומשהצבעתי על העווית שנוצרה, הוא נרגע ודומה היה גם שעזב את המחשבה שהטרידה אותו.

הקרבה עצמית (קידוש השם) של סבסטיאן. מאת יואכין ווטוואיל
the martyrdom of saint sebastian – joachim wtewael

כוח הרצון – אני זוכר שביקשתי ממנו בפעם הראשונה לחשוף בפני את רצונו.

 סנאל שתק. הוא הוריד ראש ונתפס לפרכוסים. רשמתי לעצמי התקרבות לרצון וסביבתו מהווים טריגר להצפה רגשית. הופיעו גם עוויתות חדשות ונראו כשייכות להתעניינות הזו ברצונו – העוויתות האלו השתקפו כליקויים במוטוריקה עדינה של כפות ידיו ושרירי הלסתות. עיוותו את פניו. ממנטו מורי – רשמתי לעצמי.

אכילס הגיבור האדיר – נשכב על האדמה מוצף בצער ורגשי אשמה – מסרב להמשיך ללחום למען יוון – כוח הרצון של לוחם העל קרס – מות חברו הטוב פטרוכלס מציף אותו בכאב ונקשר באשמתו. רגשי אשמה בתמיד משכיחים את כוח הרצון או קוברים אותו במעמקי הנפש. ציור חזק של דירק ואן בבורן
Dirck van Baburen (Dutch, 1590–1624) Achilles preparing to avenge the death of Patroclus, 1624.

עוויתות בכפות ידיו – עוויתות בכף יד ימין תמיד מרמזות על דמימת האני החושב. הרצון, הוא כוח שינוי בעל אנרגיה חשיבתית, זכרית, יצוגו האנטימי ביותר של האני החושב.

הנער המנוצח – פסל ברונזה יווני, מ300 -100 לפנה"ס. מיוחס לפסל ליזיפוס, מגדולי האמנים של יוון הקדומה. באוספים של מוזיאון ג 'יי פול גטי, פסיפיק , קליפורניה.
the Getty Bronze or Atleta di Fano, or Victorious Youth is a Greek bronze sculpture, made between 300 and 100 BCE. Lysippos, a grand name in the history of Greek art
in the collections of the J. Paul Getty Museum, Pacific Palisades, California.

איזון נפשי – נושא רחב בתחום הטיפול בילדים. הוא נקשר ב'איזון נפשי' עצמאי. החל מהשנה השנייה הפעוטות לומדים לאזן את נפשם ופחות להישען על האם המערסלת. מאחריו עומד נושא רחב שמשפיע על מרחב הקרירה, מימוש עצמי וחיים בעלי משמעות – הממנטו מורי. הממנטו מורי ניכר באמות הידיים ומלמד במצב תקין על – איזון נפשי נוכח התרגשות גדולה, הצלחה אדירה ומימוש מיטבי של כוח הרצון. ממנטו מורי מצביע על שליטה עצמית, איפוק ושמירה על מידה נכונה – virtue כלשון הקדמונים – (גם היכולת להבחין בין תכונות נפש חיוביות ושליליות, וכשמתגלה שיש ביניהן קווי דמיון משותפים, כדברי הרב קוק ב'אורות' , לאמץ את החיוביות ולדחות את השליליות שבהן – הוא הידע מתי ואיך לעשות את מה שנכון ולהימנע ממה שנוגד את הסדר. ההפך של סגולה זו הוא viceפריצות.) אבל, למה הוא נאבק כאן ויוצא נגד. למה הוא חוסם את האני מלגעת בשאיפת הטבעיות של הרצון לצאת, להתגלות כדי להשיג כלים לממשו והצליח. למה ההצלחה מאיימת, ומסרבת לבוא לידי ביטוי, להתממש? אולי המקור של הבעיה והדמימה בחסימת הרצון מהתגלות. ככל שמחשבותי חדרו אל מחשבותיו, כדי להבין נותרה רק שאלה פתוחה – האם זו – חסימת ביטוי טבעי לרצון להתגלות, היא הסיבה למכונה אוטיזם? אוטיזם, הרי מזה זמן שביתרתי על ההגדרה הזו בהקשר לנער הזה – שהרי – לא היה בה כלום שבא לעזרתי!

מה הוא חוסם רציתי לדעת. בלי תשובה, אפילו חלקית לא יכלתי להתקדם – והכיווצים הבלתי נשלטים בטמפורליס (The temporal muscle – מעל לאוזן, ברקה, שריר שמפעיל את הלסת התחתונה ומעוות אותה – כהערת אגב אוסיף שדמימה בצד ימין – בשריר זה – טמפורליס – משקפת גם מצבי אדישות אל, ניקור והעדר תשומת לב. אבל לא בהקשר שניכר כאן) במקרה שלפנינו – האוטיזם של סנאל, מובן שהדמימה משקפת השתקפות של הממנטו מוריהוירטו בדמימה גם נטייה לפריצות אך כאן לא נרמז דבר לקיומה להפך ניכרה נזירות, שמירה יתרה על איפוק. נראה מאמץ אדיר למען סתימת גולל על פתח הרצון וכפיית הרצון תחת שתיקה עמוק בתוך מערת הנפש.

אלכסנדר מאלף את סוסו בוקפאלוס, ציור מסוף המאה ה-19 Alexande taming Bucephalus by F. Schommer, German, late 19th century

למה דרוש מאמץ כל כך גדול להשתקה של הרצון  – הבחור הזה, הרהרתי לעצמי, כנראה בנוי להצלחות גדולות – שאם לא זאת לשם מה ללחום כל כך חזק נגד הופעתו של כוח הרצון?

שאלות הכפירה שבו והדהדו מחדש: כיצד הגענו להגדרתו כאוטיסט – שוב עלתה שאלת כיתת התקשורת שלו להכות בי ודילמת הדיאגנוזה הישנה לא הרפו – בכל פעם מצאתי בה פרצות, אולי הם לא בחנו את מרחב פוטנציאל היכולות שלו היטב, כשהיה תינוק? ובנוסף עולה שאלת הנזיר וייסורי הנפש שמצביעה על כשל התפתחות בגיל 9 שנים. נושא שבחרתי לעזוב בשלב הזה. (עוד על כך אפשר לקרא כאן, וכאן – מעגל המוזר). שאלתי את עצמי אם הטראומה שאני מחפש לפרק נקשרת בגיל 9 שנים. ואבל מה שעמד כאן כעיקר לדעתי, היה הפחתת ההצפה הרגשית ומתן כלים לסנאל להתמודד מול ההצפה הזו בכוחות עצמו.

תזכורת קשה – חוזה פרז דה אלמידה חוניור – ברזיל 1895
Recado difícil – José Ferraz de Almeida Junior – Brasil 1895

העלבות – צמצום מרחב האני הפנימי – כל יום נמצאה סיבה חדשה לסנאל לצמצם את מרחבו הפנימי. הוא נעלב. הרבה להיעלב מאחיו הקטן ממנו – אחיו זה היה לועג לו, בז לו ממש מתעלל בו נפשית. אך לא שם הייתה, לדעתי, הבעיה. ט'-3 הייתה המוקד והאתגר שעמד בפני תבונותי -הייתי בטוח שהוא (מריבות עם האח) משמשים רק הטריגר שיאפשר לו לפצח את הדמימה שהשתקפה בטמפורליס שלו – חשבתי שישנה אפשרות שונה ואחרת. הסכסוך עם אחיו היה לדעתי דרכו לחוות את הטראומה והחלטתי לא לגעת בנושא ולהשאיר בשלב זה את המריבה ביניהם. והטראומה עצמה – מה הייתה הטראומה שלו – לא ידעתי, אבל הייתי משוכנע  בכך שגם לא ט'-3 מקור הבעיה, רק טריגר חזק ורב עוצמה. 

סקרנות היא כוח נפשי רב כוח שנקשר בפסיכולוגיה של איש המערב. נושא הסקרנות שונה במערב ובמזרח ויש לו השלכות אדירות על נפש האדם מהמזרח ומהמערב. אפשר לומר שאיש המזרח לוחם בסקרנותו ושנושא הגורל, האל והמכתוב בא למנוע או ו מלפתח כוח זה. איש המערב מעודד אותה. הסקרנות היא מנוע הקדמה שמאפיינת את המערב ואת הטכנולוגיה החדשה ומאז יוון העתיקה גם את יכולת החשיבה. היא שהניעה את האדם קדימה במה שמכונה רנסנס, הומניזם ולקיחת אחריות על חיי האדם מהאל לאדם עצמו. אפשר לומר שהרנסנס זו תחייתו המחודשת של כוח הסקרנות בנפש האדם המערבי. 

גטה – טישבאין – Goethe in 1786, by J.H.W. Tischbein

סקרנותי הביאה אותי להתחיל לעבוד איתו על המזרן בלחיצות ההחלמה, לא כדי לשחרר דמימות בגופו, אלא כדי לחקור אותן. רציתי ללמוד מה בדיוק מכווץ בגופו. שאפתי להתבונן ולבחון מקרוב את שראיתי ממרחק. לגעת במקומות המכווצים, בדמימות ולהגיע על-ידי כך לאבחון מדויק של מידת העוצמה בה השריר שלו מכווץ, וחשוב מכך, הייתי חייב כבר לדעת מה הוא קצב השחרור של הכיווץ בשרירי גופו של סנאל, גם להכיר את עוצמת ההתנגדות שלו לשחרור – סקרנותי דרשה לדעת.

יש לדעת: ככל שקצב השחרור איתי, הווה אומר – הדמימה משענתו של האדם. עד שלא יבנה משען אמין ואמתי אחר מהדמימה, לא ירפה מהכיווץ. כל נושא עמד למבחן – מה ישמש תחליף למשענת הדמימה. כל זה עמד כאן למבחן והיה הנושא המרכזי. לסיכום: סנאל לא ירפה מהדמימה – כל עוד אין הבטחה טובה ממנה לדעתו.

לא הגעתי לבחון את כל הנושא הזה (הדמימה) על המזרן. השאלות של הסקרנות נותרו ללא מענה – וזה לא היה חי קל. קצב העבודה לא אפשר לי ללכת על-פי סקרנותי, לחקור את הדמימה. ההתקדמות שלו הייתה מדהימה והובילה אותנו קדימה. הצורך שלו קדם, כמובן, לצורך שלי במלוי הסקרנות – המהירות בה הפרכוסים והגמגום נעלמו הריצו אותנו אל השיחות שהועילו לחייו וכשהגעתי ללחיצות – יאמר בכל המהלך הזה, היו רק 2 מהלכי טיפול בהם השתמשתי בטכניקת הלחיצות על המזרן (לחיצות ההחלמה) – אבל אז, כבר לא היה הרבה מה לחקור, כי סנאל כבר נהג ברובו כנער רגיל וחיי חיי חברה מלאים בחיק נערים רגילים ואם אני זוכר נכון כבר נבחר לייצג את הכיתה (שאליה עבר, כיתת הרגילים) במועצת התלמידים של בית-הספר שלו.

אפלטון – כפי שתואר על גבי שער הספר המדינה

עולם המספרים – אפלטון מקדיש מקום רחב למספרים – המספרים מזקקים ומתמצתים הכל-

חוסה פראז דה אלמיידה חוניור José Ferraz de Almeida Júnior – O Derrubador Brasileiro, 1879

סנאל זכר מספרים. למעשה הוא זכר כל מספר, כל תאריך, כל פגישה שהתקיימה בנינו ואפילו את אורכה. מדובר בזיכרון טוב מהרגיל, לכאורה, לקויות התפתחותיות המשולבות עם זיכרון חזק שפעל בו בצורה בלתי רגילה והוביל אותו לצטיינות יוצאת דופן בתחומים ספציפיים, במקרה שלו שירה, ציור ותאטרון. ומרגע שעליתי על כך שיש בו תבונה מתמטית השתמשתי ביתרון זה בעבודתי אתו עד שהגענו לתוצאות שידובר בהן בהמשך. אבל, בשלב ההוא עמדתי בתוקף לאורכן של שלוש פגישות רצופות מולו, כדי להוכיח לו ולשכנע אותו שישנה בו תודעה מתמטית גבוהה. סיפרתי לו על מפגשי עם ארז לויטנר מחבר ספר הלימוד ומי שעמד בראש בית הספר הנודע להכנת תלמידים ללימודי הפסיכוטכני. גייסתי את ארז לויטנר, בהתנדבות לסייע לי לקדם מקרה אחר – ארז לימד אותי אז לאבחן תודעה מתמטית ולאבחן את הפחד ממנה – לאחר שסנאל הודה שיש הגיון בטענותיי על תפיסת המספרים שלו – נמצאה משענת תחליפית לדמימה!

תקפתי שוב באומרי: 

– ארז אמר לי שאובדן הביטחון המתמטי תמיד תלוי באיזה פרק שחסר ולא מאפשר לפתור נכון שאלות מתמטיות ברמה גבוהה יותר, בהמשך.

סנאל הקשיב לי בעניין רב.

– אז תגיד לי מה הפרק שחסר לך?

לביה קפצה –

אבל אי אפשר היה לעצור עכשיו, לא אותי ולא אותו – משענת אמיתית הונחה לנפשו. 

זירזתי אותו לענות לפני שאמא שלו תקום להגן עליו מהתקפותי.
סנאל ענה – ההעלאה בחזקה והוצאת שורש.
לביה השתנקה והחלה להשתעל, ואני מזגתי לה מים וביקשתי ממנו שיסביר את שאמר: 
סנאל: לחיבור יש פעולה הפוכה כן, והיא חיסור.
הפעולה ההפוכה לכפל היא חילוק. אז גם לפעולת ההעלאה בחזקה קיימת פעולה הפוכה. כן, אז היא נקראת הוצאת שורש. הפרק הזה חסר לי.  

ארז כבר לא היה בחיים באותם זמנים – חייו של הגאון לויטנר הסתיימו מוקדם – על כך בפעם אחרת אבל, סנאל חי והסכים לקחת שיעורי עזר במתמטיקה שהובילו אותו, כפי שאתם מתארים לעצמכם, לשינוי תודעתי. הוא נדהם לגלות שהמתמטיקה קלה לו והיא פותחת עבורו דלתות שעד אז לא שאף להגיע אליהן לא באקדמיה ולא בשוק העבודה לכשיגדל או במקביל לכיתות בית הספר הגבוהות. הוא חש שהמתמטיקה מביאה להישגים גבוהים יותר ולהחלטה שלו לעבור לכיתה י' וללמוד בה ברמה של 5 יחידות לימוד נדרש רק עוד צעד קטן. שהגיע!

הכשל החברתי הכריע אותו. לא היה ספק שהגדרתו כסובל מתסמונת אספרגר, שמאופיינת בעיקר בליקויים חברתיים, התאימה למצבו. אבל נלחמנו בה ככל שיכלנו.

 

המשך יבוא

אני מזמין אותך לאתר החדש שלי – כאן – ליצור קשר בטופס כאן למטה,

אשמח להשיב על כל שאלה-

שם:

טלפון:

דוא"ל (כדי שאוכל להשיב לך מכל מקום בעולם):

איך אני יכול לעזור לך:


 

 

למען הסר ספקחובת התייעצות עם רופא (המכיר לפרטים את מצבו הבריאותי הכללי של כל מטופל או שלך) לפני שימוש בכל תכשיר, מאכל, תמצית או ביצוע כל תרגיל. המידע באתר של ירון מרגולין או באתר "לחיצות ההחלמה" (בפיסבוק או MARGOLINMETHOD.COMׂ), במאמר הנ"ל ובמאמרים של ירון מרגולין הם חומר למחשבה בלבד  – פילוסופיה לא המלצה ולא הנחייה לציבור להשתמש או לחדול מלהשתמש בתרופות – אין במידע באתר זה או בכל אחד מהמאמרים תחליף להיוועצות עם מומחה מוכר המכיר לפרטים את מצבו הבריאותי הכללי שלך ושל משפחתך). מומלץ תמיד להתייעץ עם רופא מוסמך או רוקח בכל הנוגע בכאב, הרגשה רעה או למטרות ואופן השימוש, במזונות, משחות, תמציות ואפילו בתרגילים, או בתכשירים אחרים שנזכרים כאן. באחריותך הדבר.

 

נשלח ב העצמה אישית, כללי, תורת הדמימות

צייר גדול Jan Kupecky 1667-1740 קופצ'קי יאן

קופצ'קי יאן (Jan Kupecky 1667-1740) צייר מאסטר וגאון של ציורי דיוקאן, יליד סלובקיה שפעל בצ'כיה-. קופצ'קי ראה עצמו צ'כי, הגם שאת רוב חייו עשה בגלות: איטליה, אוסטריה, וגרמניה. (Jan Kupecky – גם Jan Kupecký), הדיוקן עצמי שלמעלה הוא אחד הציורים המרשימים ביותר של קופצ'קי. האמן משלב בו את השפעת הדיוקן הרומי והוונציאני (טינטורטו, בליני). גם יחד. דיוקן, של נוחיות, כורסה, והרהורים בזמן עבודה של צייר – תמונה בלתי נשכחת. בגדים מפוארים ומבט חכם, חודרני עם אופי, כמו גם את התנוחה הבלתי נשכחת, האלגנטיות והביטחון העצמי שרק צייר גאון יכול להקרין, לתפוס וגם לצייר על הבד. תמונה שנוטה להצביע על אדם תרבותי שבא מלמטה והיה אחד מהאצולה.- מוצגת בקומה העליונה של ארמון שוורצנברג, חלק מהגלריה הלאומית של פראג – The National Gallery in Prague

קופצ'קי יאן (Jan Kupecky 1667-1740 לפעמים גם יאהן קופצ'קי או יוהנס קופצקי ואפילו קופקי) צייר צ'כי, מגדולי הציירים של דיוקנאות הברוק. יליד סלובקיה, פעל באיטליה, אוסטריה וגרמניה.יאן קופצ'קי נולד בפזינוק, עיירה ליד ברטיסלבה Pezinok באותם ימים נקראה ובז'ין והייתה חלק מהונגריה.
אביו היה אורג, שציפה ממנו להמשיך את העסק המשפחתי. חלום שלא התגשם במציאות. כשרונם של האמנים הגדולים דורש את שלו. וכשיאן הגיע לגיל חמש-עשרה – ובניגוד לרצונו של אביו – עזב את הבית לוינה. בוינה רכש הכשרה ראשונה בציור אצל בנדיקט קלאוס Benedikt Klaus. (1684-1687).
בשנת 1687, כבן 20, המשיך לאיטליה.
באיטליה יאן למד אצל המאסטר פרנצ'סקו טרוויסני. הוא התפרנס מהעתקות של ציורי דיוקן, והוגדר רב אמן של דיוקנאות. ככזה נחשב קופצ'קי גם כיום.
ברומא ( 1710?) הוא פגש את הנסיך אלכסנדר בנדיקט סוביסקי, Prince Aleksander Benedykt Sobieski, בנו של המלך הפולני ג'ון השלישי (John III Sobieski) ומי שנחשב מגיל צעיר כמלומד ואיש תאטרון. הנסיך היה מקורב לצמרת האירופאית ונמנה על אהבי האמנים, בין ידידיו היה המלך אוגוסט השני, מלך פולין והמלחין הנודע ג'וּזֶפֶּה דוֹמֶנִיקוֹ סְקַרְלַטִי שביחד אתו חיבר כמה אופרות. בעצמו פעל כמחזאי ואף השתתף כשחקן בכמה מההצגות שהעלה. הוא שמר לעצמו את מעמדו הרם והצטרף כתלמיד תחת שם בדוי Armonte Calidio, ארמונטה קאלידיו, לאקדמיה ארקדיה ברומא the Roman academy Arcadia. סוביסקי פגש את קופצ'קי והתלהב מכישרונו ופתח למענו, בנדיבות לבו, את כל הדלתות שעמדו בפניו.
בתקופת הברוק אמנות הדיוקן הגיעה לשיא – ויכולתו של יאן קופצ'קי הייתה יוצאת דופן ותאמת ציפיות צו האופנה: ההכרות עם בעלי האמצעים ותרבות "חובת הדיוקן" אפשרו לקופקצ'י לשגשג באיטליה מאוד מהר.

אלכסנדר בנדיקט סוביסקי, בתלבושת פולנית וכובע פרווה פולני לראשו – יאן קופצ'קי

תמונת הדיוקן של הנסיך הפולני, אלכסנדר בנדיקט סוביסקי, בתלבושת פולנית וכובע פרווה פולני לראשו (כאן למעלה) צוירה באותה תקופה על ידי קופצ'קי. Aleksander Benedykt Sobieski, son of John III Sobieski, dressed in Polish costume .

נגן הקלרינט – יאן קופצ'קי

בשנת 1700, לאחר שרכש כבר שם וזכה בתהילה קופצ'קי פתח סטודיו משלו ברומא.
במקביל, האמן ביקר בבולוניה, מנטובה, ופירנצה עירם של צ'ליני ודה וינצ'י. הוא היה גם בוונציה, בה נהג כתלמיד שלומד את עבודתם של הציירים הונציאנים: טינטורטו, טיטיאן, ובליני. באותם ימים האמן התעניין גם במלאכת הצייר האיטלקי מבולוניה גואידו או גווידו רני Guido Reni (שהיה לאחד הציירים המובילים באיטליה בזמן כהונתו של האפיפיור פאולוס החמישי). המאסטרים של הציור הונציאני ומאוחר יותר של גרמניה והולנד השפיעו רבות על עיצובו כאמן גדול.

יאן קופקי – דיוקן של אנדריאס 
Ján Kupecký – Portrét Andreasa Mayera.

המתבונן בעבודתו מכיר מיד בכך שהבנתו, מאותם ימים, השתקעות נפשו ביצירותיהם של טינטורטו ושל רמברנדט לצד מאות אלפי שעות ציור הביאוהו לדרגת תלמיד מאסטר של הציירים.
בשנת 1709 הוא קיבל הזמנה שאי אפשר לסרב לה מפטרון אמנות הברוק, באותם ימים – הרוזן והשליט של ליכטנשטיין הנסיך ג'ון אדם אנדריאס ליכטנשטיין Prince Johann Adam Andreas I von Liechtenstein ועבר לוינה.
בוינה הוא עובד על סדרה של דיוקנאות המשפחה הקיסרית וקרבתו לאצולה הבכירה רק התחזקה והולידה עוד הזמנות. יצא מכך שגם כשעבד על כמה דיוקנאות של בית המלוכה – הוא צייר במקביל אנשים מחברת המעלה למשל, את הדיוקן של הנסיך האגדי הלוחם המהולל שהביס את הטורקים אויגן מסבויה.
באותה תקופה (1711-1712) קופצקי נסע לקארלסבד ולייפציג. דיוקנאות של תושבי פראג מעידים כי עבד גם בעיר הזאת.

יאן קופצ'קי – צעירה עם ויולה דגמבה.

מרגע שהאמן הגיע לוינה הוא החל ליצור קהל מדהים של לקוחות. ההזמנות הגיעו אליו בזו אחר זו ובעקבותיהן גם נאלץ לצאת לדרכים.
את פטר הגדול – הצאר של רוסיה, יאן קופצ'קי צייר בקרסבלד Carlsbad, בשנת 1711 –
בדרסדן הוא צייר את אוגוסטוס האלקטור של סקסוני . The Elrctor Augustus of Saxsony וגם יצא לצייר את מלך הונגריה.
הקנאה בהצלחתו מצד ציירים מקומיים ורדיפת הפרוטסטנטים על-ידי הישועים בסיוע השלטונות הביאו אותו לנדוד בשלישית ובשנת -1733 יצא יאן קופצקי לנירנברג.

קופצ'קי ורעייתו סוזנה – התמונה מוצגת בפראג – יצירת מופת – צילם ירון מרגולין.

קופצ'קי היה נשוי לאישה קתולית, זוזאנה, צעירה תוססת ומלאת חיים. עובדת היותה קתולית לא הושיעה אותו בוינה משום שהוא עצמו נמנה על הזרם הפרוטסטנטי שנרדף שם.
בתקופה זו, נירנברג, עבודתו של האמן מגיעה לתהילה עולמית. יאן קופצ'קי הופך להיות רב אמן הדיוקן הגדול ביותר של זמנו, הוא מקבל הזמנות לציורי דיוקן מלונדון, הנובר, קופנהגן וערים אחרות. אבל האמן חולה, בגאוט – מחלה שמנעה ממנו לצייר והוא לא מסוגל יותר לנדוד ולבצע נסיעות עבודה חדשות.

הדיוקן הנודע של הנסיך האגדי אויגן מסבויה. עם הקסדה והחרב שקיבל במתנה מהאפיפיור. Prince Eugene of Savoy. אויגן מסבויה נודע כפטרון של האמנויות ואחת הדמויות הנערצות באירופה, לאחר שבשנת 1697 גירש את הטורקים מהונגריה – ניצחון Zenta. הנסיך מבית סבוי – הוגדר כבעל דמות כחושה שאינה מתאימה לקריירה של איש צבא – אך בסופו של דבר נמנה על המצביאים החשובים באירופה של ראשית העת החדשה ומי שקנה את עולמו כאמור לעיל בתבוסות שהנחיל לצבאות התורכיים של האימפריה העות'מנית. נפולין ראה בו את אחד משבעת הגנרלים הגדולים וחבריו הקצינים כינו אותו מארס (אל המלחמה) ללא ונוס. גיסתו מצוטטת כמי שאמרה עליו: ש"הוא לא מטריד עצמו עם גבירות, חבורת נערים עדיפה עליו הרבה יותר." יאן קופצ'קי Jan Kupecky 1667-1740

אנחנו יודעים מעט מאוד פרטים על פעילותו האיטלקית, כמו גם על יצירותיו המוקדמות ועל סביבתו בווינה. לא נשארו עדויות או רישומים וכל שנותר לנו להמשיך לחקור ולנבור בציורי השמן שלו. על-פיהם נוצרו גם תחריטים, שרק אישרו מחדש את הפופולריות הרבה שלו.
בנירנברג, הצייר חיי את 17 השנים האחרונות לחייו.

נגן צעיר (חשוף כתף, על סף פרץ דמעות צער) מנגן בכינור – יאן קופצקי

קופצ'קי שב ומעורר עניין רב בתקופתנו. שבה ונחשפת גאונותו. הביוגרף העכשווי שלו, השווייצרי יוהן קאספאר פוסלי (Johann Caspar Füssli), מעלה תאוריה מוזרה על-פיה נשאר מתבודד כפרוטסטנטי נאמן בסביבה הקתולית של וינה. אולם תפיסה זו סותרת את העובדה שזכה לשפע הזמנות מצמרת אוסטריה בזמנו ובעת שעבד בווינה יצר סדרת תמונת דיוקן שלא חושפות דבר מתחושות אלו. תמונת הדיוקן עצמי, של האמן, יצירת מופת, כשברקע עומדת ההכנה לדיוקן של הנסיך האגדי אויגן מסבויה מעוררת שאלות מחקר ומפנות אצבע אל תוכן חייו כמו כן דיוקן אדם מניוקי (Portrait of Ádám Mányoki) או נגן צעיר בכינור (Young Man with a Violin) (למעלה) גם הפורטרט של מוזיקאי החצר יוסף למברגר Portrait of the Court Musician Josef Lemberger וציור של דוד הוייר (David Hoyer) – כאמור לעיל, רק מעט ידוע על חיי יאן קופצ'קי. חקירת אמנותו וחייו נמצאים בתחילת הדרך. רב הנסתר על הגלוי ומעבודות שצוינו למעלה, נחשפות עוד שאלות. כמו מדוע העמדה הגברית זקופה או רכה כשל רקדן.

זהו מאמר ראשון בעברית – ודווקא משום כך השתדלתי להביא את שאין לגביו מחלוקת ולהאיר את עיקר הדברים.

1716 Emperor Charles VI by Jan Kupecky

המורשת הציורית הענקית של קופצקי כוללת יותר מאלף עבודות דיוקן. ביניהם שורה ארוכה של דיוקנאות עצמיים ("דיוקן עצמי 1709, דיוקן עצמי עם ילד", 1711), דיוקן עצמי עם זוזנה 1711, דיוקן משפחתי שלו, זוזנה והבת שהלכה לעולמה בינקותה.
דיוקנאות של בורגרים, אומנים, מוסיקאים, רופאים, מלומדים, גיבורי מלחמה ואנשי חצר.

 

הדיוקן הרגיש ועמוק של הגבר עם כובע ברט מלמד על הקו הפסיכולוגי שבעיצוב הדמות של קופצ'קי מגדולי ציירי הפורטרט. Ján Kupecký: Portrét muža s baretou

 

דיוקנאות של קופיצקי מאופייניים באור הונציאני המיוחד שמקנה חיוניות עם זוהר שמימי לדמות. (על האסכולה הונציאנית בציור – מאמרי ב 3 חלקים כאן – ערך ויקיפדי שיצרתי כאן) צבעוניות עזה, כהה אבל דיסקרטית, דומה כמושפעת מגישתו של רמברנדט ואן ריין. עוז הרגש, קומפוזיציה חכמה וחומרת הצללה – לשם צניעות ומיקוד אל הרגש, ותפיסתו של האדם את החיים. הציור שלו מוקפד, וירטואוזי מאוד מדויק, ניכרת בו שליטה מלאה בצבע. היעדר תאטרליות. הדמות מוצגת בטבעיות והתנוחה לעתים מעודנת כתנוחתו של רקדן. האמיתות של העברת התכונות עמוקה של האמן תוך שמירה על הפרטניות של הדיוקן יוצרות את הקסם – והתוצאה: התמונות מרהיבות ביופיין, רבות השראה שמפגינות יכולת מרשימה של אדם להעמיק אל תוך נפש הדמות. חדירה לשם הבנת האנושי ותוך כדי נטרול עמדת המצייר עצמו. זאת ועוד מאפשרים לנו להתעורר כיום, להביט בתקווה שנבין ונעריך נכונה את גודל הצלחתו כאמן וכאיש בעל כישורים חברתיים עמוקים שכאמור לעיל, טרם נחקרו באמת.
בן מאות הדיוקנאות בולטים דיוקן עצמי, דיוקן עם זוזנה, שצילמתי בפראג ואני מביא אותו כאן למטה, כדבר אחרון.

אבט ברתולד דיטמאייר כרקטור מאוניברסיטת וינה, 1707; יאן קופצ'קי.

דיוקן של אבט ברתולד דיטמאייר כרקטור מאוניברסיטת וינה, 1707; כאן למעלה ולמטה – אחת מיצירותיו המענינות ביותר (פגשתי בה במוזיאון לתולדות האמנות בוינה)  דיוקן עצמי עם הכנה לפורטרט של אויגן.
Porträt von Abt Berthold Dietmayr als Rektor der Wiener Universität, 1707; כאן למטה.

יצירת מופת – תמונת דיוקן עצמי, של האמן, כשברקע עומדת ההכנה לדיוקן של. הנסיך האגדי אויגן מסבויה. יאן קופצ'קי

Self-portrait with of sketch of a portrait of Prince Eugene of Savoy (1663-1736) by Johann Kupetzky, Austrian Gallery, Vieana. Oil on canvas, 94 x 75 cm.

ציוריו של יאן קופצ'קי נמצאים באוספי האמנות של המדינה וגם אנשים פרטיים רבים מחזיקים בהם – באנגליה, דנמרק, צ'כיה, צרפת, הונגריה, גרמניה, פולין, אוסטריה, רומניה, רוסיה, סלובקיה, שוויץ ואיטליה.
בפראג הם מוצגים בארמון שורצנברג – שבעיר העתיקה (the schwarzenberg palace art collectio) הוא חלק  מהגלריה הלאומית, שמתפרסת על מספר ארמונות ולכל אחד מהם כניסה וכרטיס כניסה משלהם.
Hradčanské Náměstí 2, Praha 1, +420-233-081-713, לאתר הגלריות כאן

ירון מרגולין
סכות 2018

זוזנה קופצ'קי - קטע. צילם ירון מרגולין. פראג. יאן קופצ'קי.

זוזנה – פרט. צילם ירון מרגולין – פראג.

הגלריה הלאומית של פראג Schwarzenburg Palace מציגה אוסף מדהים של יצירות אמנות – כרזת התערוכה של מכלול עבודות של יאן קופצ'קי – צילום ירון מרגולין

אני מזמין אותך לאתר החדש שלי – כאן – ליצור קשר בטופס כאן למטה,
אשמח להשיב לכל שאלה.

שם:

טלפון:

דוא"ל (כדי שאוכל להשיב לך מכל מקום בעולם):

איך אני יכול לעזור לך:


נשלח ב כללי, על הציור