רוצה להחלים מאי ספיקת כליות

יום הכליה העולמי מצוין ביום חמישי השני במרץ בכל שנה. מדובר בקמפיין בינלאומי שמעלה את המודעות לחשיבותן של כליות בריאות, אל אבר הכליות ותפקודן, אל ניקוי רעלים תקין וחשיבותו לבריאותנו.

ממחלת הכליות מתים אלפי בני אדם כל שנה. למנוע הצטברות רעלים בגוף הוא גם מניעת מוות מיותר והקמפיין הזה נועד להרחיב את התודעה לאפשרות להחלים ממחלת הכליות ולאפשר לגוף לפנות את הרעלים בעזרתן אל מערכת השתן [מקור]. מדגישים ביום הכליה את הסיבות וההשפעות של מחלות כליות כדי לסייע להגיע לתהליכי החלמה, רובם לא מוכרים כלל וכלל לציבור הרחב. 

יום הכליה מצוין בהקרנות סרטים פומביות, שמתקיימות בכל העולם, ומסעות פרסום שמתמקדים בגורמי סיכון והתנהגות מונעת תחלואה.

במאמר זה נציג לך גם את האפשרות להחלים ממחלת הכליות.

מחלות כליות ולאחר מכן מחלת כליות כרונית (CKD) מוגדרת כקצב סינון גלומרולרי מוערך מתחת ל 90 בישראל מתחת לeGFR) < 60 מ"ל/דקה/1.73 מ"ר למשך שלושה חודשים לפחות. גם נוכחות של סמנים שמקורם בנזק לכליות (עליה במדדי אוראה, קריאטינין בדם והפרעות בשתן, הפרעות מבניות, גודל הכליה משתנה, הופעת ציסטות באבר הכליה) מזהירות מפניה.

מחשבון לחישוב מדד ה-GFR – להשאיר אותו באנגלית. מומלץ לעקוב אחרי ההנחיות שבצילום השני. מי שמבקש להחלים נדרש לצלם את 3 מסכי התוצאות ולשלוח בחזרה למומחה ההחלמה – כאן.

אי ספיקת כליות עלולה להשפיע קשות על הבריאות, ובמקרים קיצוניים היא מחלה קטלנית.

מתי מחלת הכליות מתחילה להיות קטלנית?

משך המחלה קובע, ומדד ה-GFR זו הסיבה שכל כך חיוני לשמור על בריאות הכליות, לשוב ולמדוד את ה- GFR. שומרים על הכליות על ידי השתתפות פעילה בתוכנית לשיקום הכליות ומעבר לתפריט החלמה, שמירה על פעילות, הקפדה על בדיקות והימנעות ככל האפשר מתרופות שמעלות את הרעלים שהכליות לא מצליחות לפנות.

איך למדוד בבית את ה- GFR כשהרופא מסרב לתת לך בדיקה ל GFR- כאן

אילוף הכליות הסוררות

השכיחות של מחלת כליות נמצאת במגמת עלייה עם מאות חולים חדשים, שאינם מודעים כלל למצבם כל שנה. חולים חדשים זקוקים לטיפול ויכולים להימנע בעזרת מעט השקעה או השקעה רבה. כל מחלת כליה יכולה להיות שונה ואחרת, כך גם מסלול ההחלמה והדרישות שמתבקשות כדי להגיע ליעד. יש ומתחילים ממצבים נואשים ממש בהם נדרשים מטופלים לתחליפי כליות (דיאליזה/השתלת כליה, אם יושג תורם) המודעות למחלה קטנה, הסבל עצום והוא עולה בשלבי הדיאליזה ובנוסף למצוקה כמעט שאין להשיג כליות להשתלה, ואם נמצא מחירן אדיר כ 600.000₪ לכליה. בנוסף יש והתורמים עצמם מגלים שהתרומה הכשילה את מצבם הבריאותי והתרומה למעשה פגעה בכליה שנותרה [מקור]. מרגע שכורתים כליה הכליה שנותרת עוברת שינוי והיא בהתחלה גדלה [מקור]. בסופו של דבר תורמי הכליה עלולים לאחר מכן למצוא עצמם שותפים למעגל החולים [מקור1מקור2מקור3, מקור4]. בהחלט, גם התורמים עלולים להידרש לטיפול. בלי אשליות – הדיאליזה איננה תהליך החלמה ויותר מכך היא דרך זמנית לניקוי רעלים מהגוף, אבל היא גם מקשה על החיים ומרוקנת מהאדם את שארית כוחותיו. בנוסף רעלים עם מולקולות גדולות מתפנים רק בעזרת כליה בריאה מהגוף. הצטברות הרעלים הורגת. על נושא ההחלמה מאי ספיקת כליות אפשר לקרוא עוד – כאןכאן וכאן

ישראל היא אחת המדינות הבודדות בעולם בה מעל ל 500 איש הצליחו לשנות את גורלם ולהעלות באופן מתמיד את מדד ה- GFR שלהם.

בדרך כלל בעולם ה- GFR יורד. נושא ירידה מתמדת של ה- GFR מנבאת את מועד המוות של האדם החולה בכליותיו. ככל שהמדד יורד הוא מצביע על גודש רעלים אורמיים, על עוצמת הדלקת ועל מחסור במווסת מפתח של חילוף החומרים בתפעול האנרגיה של התא ואחד הגורמים החשובים בתהליכי החלמת הכליות והארכת טלומרים – מכונה המתאם PGC-1α. ככלל גם המודעות למדד ה GFR נמוכה ורק לאחרונה החלו חולים לראות אותו בדפי המעבדה שלהם (125-00 טווח הנורמה).

הכשל הכללי בבלימת המחלה הוביל לצורך בשינוי התודעה בעולם כלפי מחלת הכליות שהיא מחלה סופנית (GFR 5) אלא שבשונה ממחלת הסרטן והאיידס ולמרות שאי ספיקת כליות היא מחלה סופנית שאפשר להחלים ממנה. תהליך ההחלמה דורש כניסה לדרך חיים חדשה או אחרת שדורשת שיתוף פעולה בין המטפל והמבקש החלמה, נושא שהוזנח וכמעט שאין הציבור מודע לכך.

ככל שיקדים האדם וככל שהאבחון יהיה מוקדם יותר – אבחון של תפקוד הכליות נוכל להציל יותר חיי אדם. ולאפשר אריכות חיים.

גורמי המחלה

גורמים נפוצים למחלת כליות הן תרופות שונות פגיעה במיטוכונדריה, דלקת בכליה, סיבות אורולוגיות ומחלות אחרות בגוף המשפיעות על הכליה כגון סוכרת, אנמיה ויתר חומצת שתן. לאחרונה נחשף שגם ירידה של מדד המתאם PGC-1α בדם מקדמת את המחלה. אקמול, דיקלופינאק וטרמדול הם תרופות נפוצות של משככי כאבים זמינים בשוק שעלולות לקדם את מחלת הכליות. כמו כן, תרופות נגד לחץ דם, תוספי ברזל, חימצון האינסולין, השמנת יתר וכדורים נוספים נמנים על הגורמים לנזק לכליות, בין משככי הכאבים נמצאים בעיקר NSAIDs (תרופות נוגדות דלקת לא סטרואידיות), מסתבר שדווקא הן קשורות לאי ספיקת כליות. אקמול גורם לפגיעה בכבד, NSAIDs גורמים לפגיעה בכליות ולדלקת קיבה, וטרמדול ממכרים [מקור]. דרכים רבות בהן משככי כאבים משפיעים לרעה על הכליות. NSAIDs שולטים בכאב על ידי הורדת פרוסטגלנדינים, החיוניים לזרימת הדם לכליות.

מעל למאה וחמישים שנה יודעים נפרולוגים שבשר וחלבון מהחי פועל על זרם הדם אל הכליות בצורה דומה.

נושא זרימת הדם לכליות גורלי לפיכך, כאשר זרימת הדם לכליה נפגעת,

היא עלולה לגרום לנזק לצינוריות הכליה, אשר בתורה מביאה לעלייה ברמות הקריאטינין בדם. מנגנונים אחרים הגורמים לפגיעה כלייתית הם אלו שמתחילים דלקת באינטרסטיטיום הגורמת לנפריטיס אינטרסטיציאלית ולדליפת חלבון מוגזמת בשתן הגורמת לנפיחות בגוף, הנקראת נפרופתיה בשינוי מינימלי – נושא עליו פרסמתי במאמר'

מחלת שינוי מינימלי Minimal Changes Disease מינימל צ’יינג’

נושא חשוב נוסף הוא צירי ההשפעה של הכליות על אברים רחוקים ולהפך מכונה הצלבת אברים

"הצלבת איברים – הדרך להחלמה ממחלת כליות קשה מאוד" – כאן. [מקור1, מקור2, מקור3, מקור4].

״גורם סיכון חדש״ לכליות בנוסף לתוצרי המסלול המטבולי שעובר חלבון במערכת העיכול, כטבוליטים המוכרים אוראה ואמוניה חלבון מהחי יוצר TMAO במערכת העיכול או הפירוק של החלבון (כטבוליט). ה TMAO מיוצר על ידי פירוק מיקרובי (על ידי חיידקי המעיים) של אמינים תזונתיים, כולל כולין, בטאין וקרניטין, כשהוא עצמו רעלן אורמי אכזרי אבל מוכר [מקור]. חוקרים מארה"ב ושוויץ מצאו כי רמות גבוהות של TMAO מולקולות המיוצרות ע"י חיידקים במעי האדם לאחר אכילת בשר ביצים ומוצרי חלב – מגבירות עד פי 6 את הסיכון למות בגלל המתבוליט הזה [מקור1, מקור2, מקור3, מקור4], ובנושא מחלת הכליות TMAO נמצא קשור להתקדמותה של מחלת הכליות CKD [מקור1, מקור2, מקור3, מקור4, מקור5, מקור6].

איך להתמודד עם כאב, דלקת ופגיעה גנטית ?

נושא הדלקת מצד אחד, הכאב וגם מחסור בPGC-1α מקדמים את מחלת הכליות. שיטת "אילוף הכליות הסוררות' פועלת להנמכת הדלקת והכאב בעזרת שורש כורכומין וויטמין E במינון גבוה, שהוכחו כיעילים ביותר במצבי דלקת – אני ממליץ לך לקרוא על כך – כאן. ועל הדרכים החדשות להעלות את מדדי ה- PGC-1α – כאן. נושא מרכזי נוסף בו מטפלת שיטת "אילוף הכליות הסוררות' ה"אפיגנטיקה''. דרכים טבעיות לתיקון המערך הגנטי וחידוש מתילציה בגרעין התא לשם כך. נושא מרתק וחשוב עליו אפשר לקרוא עוד – כאן.

למאמרים על מחלות כליתיות

נשארו לך שאלות 

אשמח להשיב על כל שאלה 

לטופס פנייה ישירה אל ירון מרגולין – נא להקליק – כאן  

בבקשה לא להתקשר משום שזה פשוט לא מאפשר לי לעבוד – אנא השתמשו באמצעים שלפניכם –

    שמי Name:


    טלפון phone:


    דוא"ל (כדי שאוכל להשיב לך מכל מקום בעולם) Email:


    איך אני יכול לעזור לך How can I help you:


    אפשר לקבל את בדיקות הדם החריגות שלך Exceptional laboratory tests:


    למען הסר ספק, חובת התייעצות עם רופא (המכיר לפרטים את מצבו הבריאותי הכללי של כל מטופל או שלך) לפני שימוש בכל תכשיר, מאכל, תמצית או ביצוע כל תרגיל. ירון מרגולין הוא רקדן ומבית המחול שלו בירושלים פרצה התורה כאשר נחשפה שיטת המחול שלו כבעלת יכולת מדהימה, באמצע שנות ה – 80 לרפא סרטן. המידע באתר של ירון מרגולין או באתר "לחיצות ההחלמה" (בפיסבוק או MARGOLINMETHOD.COM ), במאמר הנ"ל ובמאמרים של ירון מרגולין הם חומר למחשבה – פילוסופיה לא המלצה ולא הנחייה לציבור להשתמש או לחדול מלהשתמש בתרופות – אין במידע באתר זה או בכל אחד מהמאמרים תחליף להיוועצות עם מומחה מוכר המכיר לפרטים את מצבו הבריאותי הכללי שלך ושל משפחתך. מומלץ תמיד להתייעץ עם רופא מוסמך או רוקח בכל הנוגע בכאב, הרגשה רעה או למטרות ואופן השימוש, במזונות, משחות, תמציות ואפילו בתרגילים, או בתכשירים אחרים שנזכרים כאן.

    For the avoidance of doubt, consult a physician (who knows in detail the general health of each patient or yours) before using any medicine, food, extract or any exercise. The information on Yaron Margolin's website or the "Healing Presses" website (on Facebook or MARGOLINMETHOD.COM), in the above article and in Yaron Margolin's articles are material for thought – philosophy neither recommendation nor public guidance to use or cease to use drugs – no information on this site or anyone You should always consult with a qualified physician or pharmacist regarding pain, bad feeling, or goals and how to use foods, ointments, extracts and even exercises, or other remedies that are mentioned as such

    מאמרים אחרונים

    נשלח ב כללי

    PGC-1α, יעד טיפולי חדש נגד מחלת הכליות

    התקדמות שמצילה חיים: מהפכה בטיפול במחלות כליות כרוניות. הארכת חיים, מניעת סיבוכים וגם שיפור של איכות החיים: טיפולים חדשים שמעניקים תקווה אמיתית לחולים במחלות כליות כרוניות

    קולטני גמא קואקטיב-1 (PGC-1) (activated receptor gamma coactivator-1 alpha (PGC-1α) נוצרים בגוף הבריא, בעיקר בשרירים הנעים, למשל כשאדם רוקד, עולה במדרגות גם מרים סלים ויוצא להליכה. הם מאסטר משלים ההפעלה (coactivator) – חלבון הפועל יחד עם גורמי השעתוק כדי להעלות את הרמות של אופן העברת המידע לתפקוד מיטבי של תאי הגוף ורקמותיו (שעתוק של גנים) שמאוחסן בגנים ועובר בירושה מדור לדור. (בקרת שעתוק – כלומר התפקיד של חלבוני העל החשובים ששולטים על הקצב ואופן העברת פקודות ההפעל: תיקון, מיגור דלקת, בניה מחדש של, למשל, דופן המיטוכונדיון, שיפור הפקת האנרגיה … – שעתוק גנים, לדוגמה באמצעות סיוע או הפרעה לפעילות RNA פולימראז. השעתוק הוא התהליך שבו נוצר RNA מתבנית DNA באמצעות RNA פולימראז. ה-PGC-1 משתפרים תהליכים חיוניים. החלבונים הללו מתזמרים תוכניות גנים רחבות ומביאים לארגון נכון ומדוייק (לווסת) את אספקת הדלק ותפקוד המיטוכונדריה, ובכך הם מסייעים לשפר את חילוף החומרים של האנרגיה התאית, בלעדיה אין חיים.

    משפחת קולטני גמא קואקטיב-1 (PGC-1), המורכבת משלושה חברים: PGC-1α, PGC-1β וc. המשפר הגדול –PGC-1Coactivator (PRC), התגלתה רק לאחרונה, לפני כ-25 שנים בלבד על ידי הפרופ' Pere Puigserver et al (1998) מקור1, מקור2, מקור3, מקור4, מקור5]). ורק ממש לאחרונה, בשנת 2008 זוהו לראשונה שני האיזופורמים החדשים של PGC-1α: PGC-1α-b ו-PGC-1α-c [מקור1, מקור2]. PGC-1α מתבטא בשפע בתאי האפיתל הצינוריים של צנרת הכליה, בעוד ש-PGC-1β הגם שהוא מאוד דומה לו כמעט ואינו קיים בכליה [מקור1, מקור2, מקור3] ומאחר שה PGC-1α מתבטא ועוד בשפע בתאי האפיתל הצינוריים (דופן הצנרת שעליה זורם התסנין הכלייתי) של צנרת הכליה, הוא מוקד התענינותם של מבקשי החלמה ממחלת הכליות.

    PGC-1α משפר, מתקן ומקדם את התפקוד של הכליה, כפי שמאמר זה יציג בפניך בהמשך ובנוסף לדרכים פשוטות וטבעיות (כלומר מיוצרות על ידי הגוף) שמסייעות לפעילותו המבורכת של ה PGC בכליה.

    קריאה מהנה

    מצבים נפשים יכולים להשפיע על מדדי ה- PGC-1α

    קולטני גמא קואקטיב-1 (PGC-1) מופעלים על ידי פרוקסיזום (אברון בתא) בתהליכים פיזיולוגיים, פתופיזיולוגיים מחלות, ומצבים נפשיים (דיכאון [מקור]) וכן בתהליכי החלמת הכליות בסיוע שכולל שינוי תזונה, המנעות מתרופות שמייצרות במערכת העיכול רעלים אורמיים ופעילות גופנית נכונה [מקור]. ישנם עוד שני מסלולים בנוסף לפעילות גופנית והנעת סיבי השריר כמו בעזרת שיטת "לחיצות ההחלמה" של הפעלת PGC-1α: דיאצטילציה (הסרת קבוצת אצטיל) על ידי sirtuin 1 (SIRT1) או זרחון על ידי AMP-activated kinase (AMPK). AMPK יכול להפעיל את PGC-1α ישירות באמצעות זרחון או בעקיפין באמצעות הפעלה של קואנזים SIRT1 על ידי העלאת רמות NAD+ [מקור]. +NAD משמש בתא כנשא אלקטרונים. תזונה דלה בניאצין (חומוס, עדשים, סויה, נאטו) B3) ובטריפטופן (סויה ומוצריה, למשל נאטו, טופו, עדשים, ושעועית) מביאה לחוסר ב-NAD בגוף

    מחלת הכליות היא מחלה קשה, מחלה שמטפלים בה נעולים בתפישות קודמות שכשלו. מדובר על מחלה שעשרות שנים מתים ממנה וטרם נמצאה לה תרופה, לבד עד כה שיטת "אילוף הכליות הסוררות'' שצמחה מחוץ למסגרת והצליחה להתגבר עליה בשל טיפוח מחשבה אחרת: לא שימוש פסיבי בתרופות אלא הפעלה אקטיבית של המשפרים הגדולים (PGC-1s) כדי להגיע להחלמה עד כה של למעלה מ 500 כליות. PGC-1s (קולטני גמא קואקטיב-1) הם בעלי משקל רב בתהליכי ההחלמה ונושא מאמרי זה .PGC-1s הם מתאמים חשובים מאוד, חיוניים של אירועים תאיים גורליים למצבי בריאות והחלמה בכלל ובמיוחד של מחלת הכליות [מקור].

    PGC)-1alpha alpha coactivator 1-alpha הוא אחד מקולטני גמא קואקטיב-1, חבר במשפחה של פעילי שעתוק (תהליך בביולוגיה של התא שבו מועבר סוד בניה, תיקון של הגוף על ידי מולקולת RNA שמיוצרת לפי תבנית של מולקולת DNA.

    DNA כלומר המערך התורשתי והגנטי, ה"דיסק הקשיח" שמכיל את כל הקודים וכל ההנחיות היעילות ביותר, הייחודיות והסודיות ביותר להגנת הגוף ובניית הגוף. ה-חומר הגנטי (DNA) הוא מעין צ’יפ בטלפון חכם, לתיקון, בניה, החלמה, ניקוי וסילוק פוראים בכל המרחב הביולוגי בגוף.)

    הגמא קואקטיב-1 ובקיצור PGC-1s ממלאים תפקיד בהגנה עליו. הPGC-1s יודעים לתקן אותו עצמו משהוא נפגע בעזרת טכניקה מיוחדת שנקראת מתילציה, במיוחד מתמחה בכך ה PGC-1α. ככל פעולת תיקון בגוף גם המתילציה זקוקה לחומרים לתפקודה אחד מהם היא חומצה פולית [מקור1, מקור2, מקור3] שתוזכר בהמשך. תפקיד מאוד חשוב נוסף של ה- PGC-1α קשור למערך האנרגטי, מדובר בתפקיד מרכזי בוויסות חילוף החומרים של האנרגיה התאית – כלומר מדברים עכשיו על המיטוכונדריה..

    ה-PGC-1 פועלים לשיפור תפקודים מיטוכונדריאליים, עקה חמצונית, הומאוסטזיס אנדופלזמי ומצבי דלקת

    [מקור1, מקור2].

    הפעילות של PGC-1s קולטני גמא קואקטיב-1 (PGC-1s) מאוד חשובה לתחזוקה של הגוף הבריא ולמעשה היא אחד משבעת הגורמים הנדרשים להחלמה ביחד עם חלבון קלוטו שמיוצר בכליות (1), תהליכי מתילציה שנוצרים בעזרת נבטי ברוקולי, חסה, אבוקדו, וסיבי תזונה כבוטיראט, סולפורפאן וקמח סיבי העולש – ממערך הסיבים התזונתיים מסיסים במים מסוג אינולין (2), הארכת הטלומרים (3) גלוטתיון הוא מהעוצמתיים שבנוגדי החמצון שמיוצרים בגוף. הגלוטתיון מיוצר בגוף מחומצות האמינו ציסטאין, גליצין וחומצה גלוטמית [מקור1, מקור2, מקור3, מקור4] (4), קרני שמש במידה [מקור] (5), חלבון הנעורים Nrf2 גולת הכותרת בשלב השני (המתקיים בגוף לצורך ניקוי רעלים) בו על הרעלנים לעבור תגובה אטית יחסית, בשלב הראשון של הניקוי ומהירה בשני. על מנת למנוע הצטברות מטבולית (עקב פליטת הפסולת בתהליך עיבודם, והפקת אנרגיה מחומרי התזונה). האנזימים של שלב II נגרמים על ידי רכיב פלאי זה, כשהתהליך מתרחש במהירויות הנכונות, – חלבון הנצח – שמיוצר בשלב ה-2, הוא אחד היסודות היותר חשובים להצלחת תהליך ההחלמה – Nrf2 מכונה גם "מגן הנעורים" [מקור] (6) ומערכת החיסון (7) [מקור].

    חוסר תפקוד מיטוכונדריאלי מתקיים במחלת כליות, במחלות לב גם במוח מסביר פרופ' Atefeh Mohammadi ROS הוא מחמצן חזק שהגוף מייצר להגנת המיטוכונדריה, אבל [מקור]. חשיפה למחמצנים חזקים ובמיוחד ל ROS מוגבר המתרחשת בשל תזונה שגויה ושימוש ממושך בתרופות, היא אחת מסיבות התמותה בעקבות מחלות כרוניות קשות, גם סיבה לתמותה של תינוקות (תסמונת מוות בעריסה היא תופעה בה תינוקות מתים באופן פתאומי ללא אזהרה מראש תוך כדי שינה, בעיקר בשעות הלילה), גם כאן מתרחשת התופעה האיומה של חוסר תפקוד מיטוכונדריאלי [מקור]. רמות ה-ROS עולות עוד יותר כתוצאה מפגיעה בהגנה נוגדת חמצון באנזימים כגון סופראוקסיד דיסמוטאז SOD (שממיר את יון הסופראוקסיד הרעיל למימן על-חמצני שמזיק פחות מסופראוקסיד ועובר פירוק נוסף על ידי האנזים קטלאז לחמצן) וגלוטתיון פרוקסידאז (GPx) אשר עובד בשיתוף פעולה עם גלוטתיון כדי למנוע את חימצונן של הממברנות [מקור1, מקור2, מקור3, מקור4]. ROS ו-RNS מוגברים (RNS‏ – Responsive Neurostimulation system היא מערכת גירוי עצבי, שמטרתה למנוע התקפים אפילפטיים מוקדיים ממקור אחד.) במצב זה גורמים להפרעה בתפקוד המיטוכונדריאלי באמצעות מוטציות ב-DNA המיטוכונדריאלי (mtDNA המכונה בקיצור), בהמשך נחשפים לפגמים בשרשרת העברת האלקטרונים (ETC) וחלבונים מווסתים נוגדי חמצון, וחמצן שומנים בתאים ובממברנות המיטוכונדריאליות (המשפיעות על פוטנציאל הממברנה המיטוכונדריאלית) [מקור1, מקור2]. שינויים אלה רעים, הרסניים ומובילים לחדירות המיטוכונדריה, לקרע בממברנה שלה כנראה באיור למעלה, איור שמקורו מ- כאן. הם עלולים להוביל לשחרור ציטוכרום C (cyt c), מתווך אפופטוזיס (ממית) וכן שחרור DAMP של מיטוכונדריאלי (mtDAMP). נזק לרקמות מוביל לשחרור mtDAMP מהמיטוכונדריה, המעודד שחרור ציטוקינים דלקתיים באמצעות מגוון מסלולי איתות ומתווך תגובה דלקתית [מקור].

    MtDAMPs (דפוסים מולקולריים הקשורים לנזק) ו-ROS מוגבר מובילים לאיתות פרו-דלקתי במורד הזרם.

    הערהDAMPs הם דפוסים מולקולריים הקשורים לנזק אנדוגני. DAMPs משתחררים בחולי טראומה מה שמשקף פגיעה ברקמות [מקור] DAMPs נגזרים בעיקר מממברנת הפלזמה, הגרעין, הציטוזול והמיטוכונדריה [מקור]. DAMPs מיטוכונדריאלי (mtDAMPs) כוללים בעיקר DNA מיטוכונדריאלי (mtDNA), פפטידים פורמיל מיטוכונדריאלי (mtFPs), גורם שעתוק מיטוכונדריאלי A (TFAM), קרדיוליפין (CL), ATP, ציטוכרום c ו-RNA מיטוכונדריאלי (mtRNA) [מקור].

    פרופ' Wu et al מוכיח כי ROS וזרחון חמצוני [הוא מסלול מטבולי המהווה את השלב האחרון (השלישי) בתהליך הנשימה התאית.] נמצאים בין יכולותיו המדהימות של הקולטן המופעל על ידי פרוקסיזום proliferator-gamma coactivator-1 alpha (PGC-1α) .[מקור] נושא שתוקף לפני עשור [מקור].

    שימוש נבון בכורכומין – שורש כורכומין שהוכח מפחית דלקת [מקור]. הדלקת חייבת לקבל מענה מהיר. כי

    דלקת מדכאת את פעילות PGC-1α ובהמשך נכשל הוויסות ההכרחי של ביטויי הגנים של נוגדי החמצון המיטוכונדריים, מגבירה בהמשך את רמות ROS ואת הפגיעה החמצונית, ומחמירה עוד יותר את התגובה הדלקתית.

    למאמרי –

    נושא יעילות הטיפול והבטיחות הביולוגית קריטי לטיפול במחלה קשה כמחלת הכליות. שינוי ביו-ממברנה מקל על מיקוד הומולוגי של משאבי החלמה, נוטריאנטים ומקורות פנימיים in vivo על ידי ניצול נוגדנים או אנטיגנים ייחודיים, ובכך משפר את תהליך ההחלמה, שהוא קשה ומורכב כשלעצמו. היעילות הטיפולית תוך הבטחת בטיחות ביולוגית דורשת זהירות. כדי לשפר עוד יותר את הדיוק של הטיפול במחלה, צריך לשנות את המיקוד ממסירה סלולרית ממוקדת למסירה תת-תאית ממוקדת. תוך כדי מתן דגש על הכוחות התאיים, המיטוכונדריה שממלאות תפקיד בולט בצמיחת התאים ובוויסותם מעורבות באופן הדוק במחלות רבות כשמחלת הכליות בולטת בהן, אבל גם סרטן, מחלות לב, ריאות, כבד וכלי דם ומחלות ניווניות עצביות. הממברנה הדו-שכבתית שעטופה על פני המיטוכונדריה לא רק שומרת על יציבות הסביבה הפנימית שלהן, אלא גם ממלאת תפקיד מכריע בתהליכים ביולוגיים בסיסיים, כגון יצירת אנרגיה, הובלת מטבוליטים ותקשורת שמעבירה מידע. [מקור]. חובה עלינו לדאוג לאסטרטגיות טיפוליות ממוקדות למיטוכונדריה ולא אל התעשיה (תרופות). חובה להפחית את מינון הסף הטיפולי, למזער תופעות לוואי שמקורן בהישענות על חומרי התעשייה – חומרים כימיים זרים לגוף, ולקדם את הפיתוח של מזון כתרופה מדויקת ושימוש נבון ב PGC-1α.

    הקשר בין PGC-1αדלקת, לחץ חמצוני ופגיעה במיטוכונדיה מסוכם על ידי Rius-Pérez ועמיתיו במאמר שפורסם לאחרונה [מקור]. פרופ' Sergio Rius-Pérez (ולנסיה, ספרד) מסביר את קצב התדרדרותה של מחלת הכליות במחסור ב PGC-1α, בעקבות הדלקת.

    הערהבגליקוליזה ובמעגל קרבס מולקולות ה  NADH וה – FADH  אשר נוצרות שם נושאות כל אחת זוג אלקטרונים בעלי מטען אנרגטי. כאשר אלקטרונים אלו משמשים לחיזור חמצן מולקולרי  – O2 למים, משתחררת אנרגיה אשר משמשת ליצירת ATP. תהליך העברת האלקטרונים שמתרחש בשרשרת העברת אלקטרונים וכן התהליך כולו מכונה בשם חמצון זרחוני.

    מחלת הכליות, הוא שם כולל להרבה מחלות קטנות. מדובר במחלה קשה שנמדדת בירידה קבועה של מדד ה- GFR. כשמדד ה-GFR עומד על 5 הצטברות הרעלים בגוף מגיעה לשלב סופני שמוביל למוות, בדרך כלל בשל קריסת הלב השמאלי. יש והמוות מקודם על-ידי שבץ מוחי. בדרך כלל במצב בו ה-GFR נמוך מ-33 השלב הקשה של מחלת הכליות מתחיל, אבל, כשהמדד מתחת ל 6, לא ניתן למעשה להמשיך לחיות ומתים. יחד עם זה, לא הכל אבוד. במקרה אחד אמנם, ורק אחד, הצלחתי להעלות את המדד שעמד על GFR 4.5. המדד הבריא הוא GFR מעל 90. יש לזכור, להזכיר ולהדגיש, לאור כשל הנפרולוגיה – אפשר להחלים ממחלת הכליות גם כשמדד ה-GFR נמוך, בתנאי שלא החלה פעילות של דיאליזה. המכונה הזו פשוט הורסת לגמרי את הכליות. תהליך ההחלמה דורש שיתוף פעולה ומאמץ ואינו מתאים להרבה אנשים. גם בן הפונים אלי רבים שמעדיפים לשכב במיטה ולהתפלל, לנענע לולבים, ליטול תרופות ולקרוא תהילים. אחרים לחסוך את הכסף לירושה שתגיע מהר משהם מודעים לכך כשה-GFR מעט מעל ל15.

    מחשבון שהעלתי ברשת לחישוב מדד ה-GFR – להשאיר אותו באנגלית. מומלץ לעקוב אחרי ההנחיות שבצילום השני – כאן.

    קמח זרעי ענביםרזברטרול (resveratrol) מעלה ויסות של SIRT1, הוזכר לעיל, PGC-1α, NRF-1 ו-TFAM בתאי אפיתל אנושיים שנחשפו להיפרוקסיה, משפר תפקוד לקוי של המיטוכונדריה, ביכולתו להפחית ROS מיטוכונדריאלי ואפופטוזיס [מקור]. רזברטרול גם משמר את המיאלין ומגן מפני ניוון עצבי במגוון מחלות ניווניות כגון אלצהיימר, פרקינסון ומחלת הנטינגטון [מקור1, מקור2, מקור3]. המשפר תהליכים PGC-1α, מקדם ביוגנזה של המיטוכונדריה, שיפור מתח חמצוני והפחתת רמות ROS [מקור].

    למאמרי

    קולטני גמא קואקטיב-1 שייכים למשפחת הגורמים שיכולים לתקן ללא תרופות דלקות, פגיעה בגנים שבמיטוכונדריה, חימצון הרסני וניקוי רעלים של מיני חמצן תגובתי (ROS)

    PGC-1s קולטני גמא קואקטיב-1 משיגים את התרומה האדירה לתהליכי החלמה ושמירה על הבריאות שלנו על ידי הפעלת גנים משופעלים כמו קולטנים הקשורים לאסטרוגן (ERRs), PPARs וגורמי נשימה גרעיניים (NRFs) מקור1, מקור2, מקור3, מקור4]. בפועל במחלת כליות מצבם של קולטני גמא קואקטיב -1 הולך ומתדרדר וכן אספקת האנרגיה למערכת טיהור הרעלים. קולטני גמא קואקטיב-1 משתתף בוויסות חילוף החומרים של הפחמימות והשומנים כאחד ומאפשר אספקת אנרגיה במיטוכונדיה. PGC-1alpha הוא בן למשפחת קולטני גמא קואקטיב-1. סביר מאוד ש-PGC1alpha מעורב בחסרונו באופן אינטימי ממש בהפרעות כמו השמנת יתר, סוכרת וקרדיומיופתיה, במחלות כליתיות, כבד [מקור1, מקור2] סרטן ובאלצהיימר גם במצבים נפשיים דיכאון [מקור]). הנושא המרכזי שמושך תשומת לב אליו הן יכולתו לתקן פגיעה במערך הגנטי של המיטוכונדריה (מתילציה). יש לציין כי המערך הגנטי של המיטוכונדריה עצמאי ושונה מהמערך הגנטי שנמצא בכל תאי גוף האדם. נושא חשוב נוסף הוא שליטתו של קולטני גמא קואקטיב-1 אלפא (ש-PGC-1alpha) במטבוליזם של שומנים [מקור]. למעשה הקולטנים גמא קואקטיב-1 הכרחיים וגורליים לתהליכי ההחלמה. אני מוצא את הקולטנים גמא קואקטיב-1 בשל מרכזיותם בתהליכי החלמה ממחלות שמתים מהן עם תרופות וזאת כשהם אחת התרופות והם כשעליית מדדם בדם היא ברכת ההחלמה ואחת הדרכים אל ההחלמה הן במחלת הכליות ומחלות לב, ריאות, וכבד ואלצהיימר, סוכרת וניוון שרירי [מקור1, מקור2, מקור3, מקור4, מקור5, מקור6, מקור7], הם נציגיה בגוף האדם המחלים של אלת האנרגיה הגדולה שלנו סול או בשמה היווני הליוס. בעברית המושג הוא שמש וקשור לאלה הכנענית שמש (אלה). הומרוס משווה את האלה הליוס לטיטאן היפריון, על אף שבמיתולוגיה יוונית מאוחרת יותר הליוס מתואר כבנם של היפריון ואחותו תיאה. כאן נציגה של האלה הקולטנים גמא קואקטיב-1 מאפשרים לאנרגית ההפעלה לתפקד ולהניע את מהלכי הפעלת הגוף, משל היה מי שמזקק את הנפט לשימוש מנועים מתקדמים ביותר להפעלה מיטבית של המערכת הגופנית (מיטוכונדריה).

    הכליה גם הלב והכבד הם אברים שצורכים יותר ATP (אנרגיה) לכל משקל מכל איבר אחר. המכונות הביולוגיות הללו דורשניות, הן גם רבות ומורכבות והן חלק מהאבר. דלק וחמצן חייבים להגיע אליהם דרך כלי הדם, נספגים על ידי התאים, מפורקים למרכיבים נדרשים שם ומווסתים כך שיתאימו לדרישות המדויקות של כל תא ותא. פעילות רבהה כזו מתרחשת במיטוכונדריה, האברון שמייצר אנרגיה ומהווה בלב למשל שליש מהמסה שלו, מצב דומה גם בכליות [מקור1, מקור2]. שונים במבוגרים בריאים, החל מגיל 21 עד 73 שנים, מצא שלכליות וללב יש את קצב חילוף החומרים הגבוה ביותר במנוחה. בפועל לכליה יש את תכולת המיטוכונדריה השנייה בגודלה וצריכת החמצן אחרי הלב [מקור1, מקור2]. הכליה דורשת שפע של מיטוכונדריה כדי לספק אנרגיה על-מנת להסיר כל הזמן פסולת מהדם, לספוג מחדש חומרים מזינים את הגוף, לווסת את מאזן האלקטרוליטים והנוזלים, לשמור על הומאוסטזיס חומצי-בסיס ולווסת את לחץ הדם ובשנים האחרונות גם לפנות רעלים אורמיים שמגיעים מזיהום אוויר ותעשיית התרופות. משימות אלו, במיוחד ספיגה מחדש, שמתבצעת בצנרת הכליה, של גלוקוז, יונים וחומרי מזון נדרשים דרך תעלות ומשלוחים, מונעות על ידי שיפועים יונים [מקור1, מקור2, מקור3].

    בכליה, הצינורית הפרוקסימלית מכונה גם מקורבת, הלולאה של הנלה, הצינורית הדיסטלית וצינור האיסוף (איור למעלה), כולן דורשות כוח להובלה פעילה של חומרי ההזנה אל הגוף מה שמכונה לספוג מחדש יונים [מקור1, מקור2]. הצנוריות האלה מכילים יותר מיטוכונדריה מכל מבנה אחר בכליה. חלבוני ה-PGC-1 הם מפעילי תעתיק (יצירת מולקולת RNA לפי תבנית של מולקולת DNA) שהופיעו כמתזמרים רבי עוצמה של תהליכים רבים אלה, מה שמבטיח את הוויסות המשותף הנכון שלהם בתגובה לרמזים תוך-תאיים וחוץ-תאיים לגבי הצרכים שנוצרים בהם. תפקיד חשוב של PGC-1s בתפקוד הלב וצנרת הכליה התגלה במהלך השנים האחרונות, ולאחרונה העניין בתפקידם בכלי הדם שם רק הולך וגובר [מקור1, מקור2].

    אני מקווה שהאפשרות האדירות של PGC-1s בתהליכי החלמה יגיעו לתודעת הציבור.

    אף לא תרופה אחת שמכוונות ל-PGC-1 הצליחה להעלות את מדדיו ולא השיגה את מצוות הרופא להחלים. היישום ממכונת התעשייה אל המיטה, כפי שכותב פרופ' לו צ'יאן (Lu Qian) בנטור כשל [מקור]. לכן, יש צורך בהבנה מקיפה יותר של PGC-1s כדי להגשים את שבועת הרופא. השבועה ההיפוקרטית – העדויות על קשרים פיננסיים של רופאים עם תעשיית התרופות, הולכות ורבות, האם השבועה מופרת כיום? – למען החולים, למען האנושות יש לשפר טיפולים הקשורים ל-PGC-1s להתערבות וניהול מדויקים של מחלות שונות, ללא תרופות במיוחד אלה שעלולות לייצר בגוף רעלים אורמיים ולקדם בהמשך כשלים בהחלמה, או למנוע אותה, כמו שקרה במחלת הכליות. הצטברות הרעלים האורמיים כה גדולה שהדיאליזה לא מצליחה להתגבר עליהם.

    פעילות גופנית משפרת פנוטיפ אנטי דלקתי מובהק שיש לרקמת שומן הקרביים במהלך ירידה בתפקוד האברים, נושא גורלי זה קשור במחלת הכליות ולרמות ה-mRNA שמווסתות את הרמות של PGC-1α בדם

    [מקור1, מקור2].

    PGC-1α והפרעות נוירולוגיות

    התפקוד התקין של המיטוכונדריה ממלא תפקיד מרכזי בשמירה על נוירונים והתפתחות נוירונית, כולל התמיינות נוירונלית [מקור1, מקור2]. במהלך התמיינות תאי גזע, מתרחש מעבר מטבולי מגליקוליזה לזרחון חמצוני OXPHOS) השלב האחרון של הנפקת האנרגיה) עבור מקור האנרגיה שלהם [מקור1, מקור2]. מחקרים תעתיקים של תא בודד אישרו שמעבר כזה מתרחש במהלך המחויבות הנוירונית של תאי גזע, בעוד שתאי גזע עצביים (NSCs) חושפים חילוף חומרים גליקוליטי, חילוף החומרים של נוירונים התלוי ב-OXPHOS [מקור]. יתר על כן, במהלך ההתמיינות של תאי גזע עצביים (NSCs), נצפית עלייה במספר העתקות ה-DNA המיטוכונדריאלי (mtDNA) ובמסה המיטוכונדריאלית המלווה את המתג המטבולי [מקור]. העליות הללו הן תוצאות של ביוגנזה של המיטוכונדריה שהיא תהליך הייצור של מיטוכונדריה חדשות ממיטוכונדריה קיימות [מקור1, מקור2]. לכן, הPGC-1α – הקולטן המופעל על ידי פרוקסיזום פרוליפרטור גמא co-activator 1 alpha (PGC-1α) נושא מאמרי ומווסת מאסטר של ביוגנזה ותפקוד המיטוכונדריה שב אל מרכז העניין כשמדובר ברגשות, החלמה של מצבים נפשיים ואלצהיימר [מקור]. זאת, בזכות האינטראקציות שלו כ-coactivator למספר רב של קולטנים גרעיניים וגורמי שעתוק, PGC-1α מווסת גם משימות ספציפיות של רקמה הכוללות הגנה תאית מפני ניוון. הידע בנושא זה חדש, ממשיך להתגלות כל הזמן ולנושא שלנו מדובר בניוון מוחי. ככלל התגליות החוזרות שבות ומעלות את נושא השינויים. ככלל שינויים לרעה בביטוי PGC-1α מובילים לתוצאות מזיקות כששיפור בהם מעודד החלמה וCREB [מקור].

    PGC-1α כשהביטוי שלו תקין ונרחב יכול להתגבר על הפרעות נוירולוגיות, ולשפר ולקדם את תהליך יצירת האנרגיה בתאים של אברים שמהלך זה כשל בהם (לב, כליות, ריאות, כבד וגם במוח) הפרעות נוירולוגיות כאלה מובילות לסכיזופרניה אלצהיימר פרקינסון כשהן יכולות להימנע בעליה במדד ובביטוי של הPGC-1α. צאו להליכה…

    [מקור1מקור2מקור3מקור4מקור5מקור6מקור7מקור8 – Piccinin, E. et al. PGC-1s in the Spotlight with Parkinson’s Disease. Int J Mol Sci. 22, 3487 (2021).].

    CREB-[מקור] הוא גורם שעתוק תאי. הוא נקשר לרצפי DNA מסוימים שנקראים cAMP response elements (CRE), ובכך הוא מגדיל או מפחית את יצירת מולקולת RNA לפי תבנית של מולקולת DNA; (שעתוק) של הגנים.

    CREB נמצא בתאי שרירים – הפעלת גורם התעתיק הקריטי לנושא שלנו ה CREB בעזרת ריקוד, שחיה והרמת משקולות או צעידה מתאפשר מכיוון של גן PGC-1α שמייצר את קולטני גמא קואקטיב-1 (PGC-1), יש אתר קישור ששמור היטב ל-CREB זה. פעילות גופנית, הנעה של תאי שרירים כולל על ידי "לחיצות ההחלמה'' מעוררות אותו לפעולה, נושא מאוד חשוב לבריאות הנפש.

    מחקרים אחרונים מציעים ש-CREB מעורב בנתיבי איתות המובילים לפתוגנזה וטיפול בהפרעות נפשיות בהן אלצהיימר פרקינסון וכן דיכאון, וסכיזופרניה, מה שהופך CREB למוקד הפעלה באמצעות מחול, הליכה ו"לחיצות ההחלמה"

    [מקור1, מקור2 ].

    הערה הCREB נקשר ב-cAMP responsive element binding protein. הוא חלבון תוך תאי, גרעיני, הCREB מווסת את הביטוי של גנים חשובים בנוירונים דופמינרגיים (ביטוי ותפקודים ביולוגיים של CREB במוח נובעיים ככל הנראה מהאינטראקציה שלו עם איתות דופמין) [מקור] הCREB מווסת את התעתוק (יצירת מולקולת RNA לפי תבנית של מולקולת DNA;) של גנים עם אלמנטים שמגיבים ל-cAMP במקדמים שלהם. עלייה בריכוז של סידן או cAMP יכולה לעורר את הזרחון וההפעלה של CREB. גורם שעתוק זה (מהלך בו מולקולת RNA מיוצרת לפי תבנית של מולקולת DNA) הוא מרכיב של אירועי איתות תוך-תאיים המווסתים מגוון רחב של תפקודים ביולוגיים, החל מ-spermatogenesis ועד למקצבים צירקדיים וזיכרון. ואלו מאפיינים העיקריים של תעתיק תלוי CREB, והמעורבות של CREB ביצירת זיכרון. ל – CREB יש תפקיד מוכח בפלסטיות עצבית וביצירת זיכרון לטווח ארוך במוח. הוכח כי ירידה במדדיו מקדמת את האלצהיימר, ומחסורו קשור בירידה במדדי הPGC-1α בסכיזופרניה [מקור]ה.

    והרי לכם ריקוד, שחייה וצעידה תרופה שיכולה להציל חיים, זיכרון וניוון עצבי

    [מקור1, מקור2, מקור3, מקור4].

    תפקידי הרגולציה המרכזיים של PGC-1s במיוחד בולט PGC-1s, PGC-1α, כמנצח על כל התהליכים של מחזור החיים של המיטוכונדריה, כולל ביוגנזה של המיטוכונדריה, ביקוע, היתוך ומיטופגיה על ידי אפנון הקואקטיבים והאפקטורים במורד הזרם כגון NRFs, Mfn1/2, Opa1, Drp1 ופרקין. PGC-1α נלחם נגד נזק חמצוני על ידי הגברת וויסות של מגוון רחב של ביטויי גנים לגבי חלבונים נוגדי חמצון, כולל SOD, GPX, CAT ו-PRDX3. בנוסף, PGC-1α ו-PGC-1β בעלי השפעות אנטי דלקתיות. הם פועלים בכיווני ההחלמה על ידי עיכוב הגורמים הפרו-דלקתיים. יתר על כן, PGC-1α יכול לשפר את הלחץ על ER על ידי הגברת הוויסות של CHOP, ATF3 ו-GRP94 מתוך המאמר החשוב של פרופ' לו צ'יאן וצוותו בנטור (2004) ‘’Peroxisome proliferator-activated receptor gamma coactivator-1 (PGC-1) family in physiological and pathophysiological process and diseases’’קולטני גמא קואקטיב-1 אלפא ה-PGC-1alpha (PGC-1α) מקודדים בגופנו (מופעלים) על ידי הגן PPARGC1A gene [מקור1, מקור2]. כל סוד הוויתו של PGC-1α קולטן גמא קואקטיב-1 אלפא נמצא בגן הזה PPARGC1A [מקור1, מקור2].

    מיטוכונדריון (יחיד, מיטוכונדריה – רבים) הוא מנוע מאוד חכם שפועל על תנועה של אלקטרונים בדומה לטחנת הקמח שנעה על הרוח הנושבת ומייצר אנרגיה – ATP. PGC-1α הקולטנים גמא קואקטיב1 בתיאום עם ביטוי גנים נוספים ממלאים תפקיד מרכזי בניהול התפקוד המיטבי (מכונה ביוגנזה mitochondrial biogenesis) של המיטוכונדריה ומשמש כווסת מטבולי רב השפעה באיברים חיוניים רבים, כולל ברקמת שומן הלבנה והחומה, בשרירי השלד, הלב, הכבד והכליות.) משפחת הרצפטורים המופעלים על ידי פרוליפרטור גמא (PGC-1) כוללת ליגנדים של מספר רב של קולטנים גרעיניים או לא גרעיניים השולטים בביטוי של גנים ספציפיים המווסתים את חילוף החומרים של התא. החבר הראשון שהתגלה במשפחת PGC-1, חלבון גרעיני של 91 kDa [מקור].

    הקולטן המופעל על ידי אברון התא – פרוקסיזום (peroxisome γ) γ coactivator 1α (PGC-1α מתבטא בשפע ברקמות הגוף שדורשות אספקה גדולה של אנרגיה לתפקודן, כגון הלב, שריר השלד, הכליה ותאי שומן חומים [אדיפוציטיםוadipocytes (BAT) [מקור1, מקור2, מקור3, מקור4, מקור5].

    PGC-1α נמצא כמווסת הראשי של שיפור מיטבי של תפקוד מיטוכונדריה (ביוגנזה) ותפקוד יעיל של המיטוכונדריה

    [מקור1, מקור2, מקור3, מקור4]. PGC-1 למשל, מגביר מאוד את פעילות התעתיק של PPARgamma וקולטן הורמון בלוטת התריס על פרוטור ה- Uncoupling Protein (UCP-1 חלבון הניתוק המיטוכונדריאלי) [מקור1, מקור2, מקור3]. PGC-1 גם מקיים אינטראקציה ספציפית עם PPARγ וכן עם חברים אחרים במשפחת קולטני ההורמונים הגרעיניים, כפי שנצפתה לראשונה בשמרים [מקור].

    ומה שחשוב לענייננו הוא בעל יכולת לתקן את צנרת הכליה הפגועה

    [מקור1, מקור2]

    הפעילות הביולוגית של PGC-1α נשלטת בצורה הדוקה במספר רמות: על ידי בקרת תעתיק (של מספר אזורי פרומטור), שחבור חלופי (חלק מתהליך התעתוק וההבשלה של מולקולת ה-RNA, במסגרת תהליך השחבור) של תמלילים ושינוי לאחר תרגומם (למשל, זרחון, אצטילציה או מתילציה [מקור]). פעילות זו מביאה למספר איזופורמים של mRNA – PGC-1α-a, PGC-1α-b, PGC-1α-c ו-NTPGC-1α – (חומרים מאוד דומים זה לזה), המאפשרים הסתגלות תאית לתנאי סביבה שונים [מקור1, מקור2].

    PGC-1α נמצא בעיקר ברקמות פעילות מטבולית, כמו כבד, כליות, שרירי השלד, המוח ורקמת השומן זו שמעורבת ברקמה חומה (שומן חום מייצר חום כדי לעזור לשמור על טמפרטורת גוף קבועה בתנאי קור [מקור].

    שומן חום נקרא על שום שהוא מכיל הרבה מיטוכונדריה, הצובעות את השומן ומעניקות לו את צבעו החום.) [מקור] ביונקים, צום, פעילות גופנית וקור קשורים לעלייה ברמות PGC-1α מגן הכליה. זו היא הסיבה לדרישת מובילי ההחלמה לפעילות ספורטיבית בקרב מחלימים ממחלת כליות כרונית [מקור1, מקור2, מקור3].

    צום – המעבר משובע לרעב או מאכילה לצום גורם לשינויים מטבוליים בכבד. הכבד פועל על-מנת לספק רכיבים תזונתיים הכרחיים בעת מחסור, למשל בצום [מקור]. שינויים מטבוליים אלו מורכבים בהפעלה של גלוקונאוגנזה בכבד, חמצון FA β, ביוסינתזה של heme, הומאוסטזיס של חומצת מרה וסינתזה והפרשה של גופי קטון [מקור]. מחקרים חוץ גופיים בהפטוציטים ומחקרים in vivo הראו ש-PGC-1α מספיק כדי להפעיל את תגובות הצום בכבד, הכוללות גלוקונאוגנזה, קטוגנזה, חמצון FA β והומיאוסטזיס של חומצת מרה [מקור1, מקור2, מקור3]. PGC-1α מסדיר את ההסתגלות המטבולית לצום על ידי הפעלה משותפת של גורמי שעתוק כבדיים כגון HNF4α, PPARα, GR, FOXO1, LXR ו-FXR [מקור1, מקור2]. בנוסף, PGC-1α בעל השפעה גורלית על עורקים גמישים, טרשת עורקים [מקור1, מקור2] וצנרת הכליה [מקור1, מקור2, מקור3, מקור4] בשל יכולתו לעודד את הביטוי של גנים המעורבים במטבוליזם של הומוציסטאין בהפטוציטים ראשוניים מתורבתים (הפטוציטים ראשוניים הם כלי נפוץ למחקרים הקשורים לכבד חוץ גופי), וכן באלו שבכבד [מקור].

    מחקרים שבים ומראים שניתן להשתמש ב-PGC-1α ברקמות שונות עם רבי המשפרים – ה coactivators השונים כדי לגרום לשינויים בחמצון שומנים, הומאוסטזיס אנרגטי, מסת מיטוכונדריה, רגישות לאינסולין ושניתן בעזרתם לשנות כליות דלקתיות ופגועות לכיוון החלמה ממחלת הכליות [מקור1, מקור2].

    תיאור סכמטי של תפקוד קולטן גמא coactivator-1α (PGC-1α) המופעל על ידי אברון התא פרוקסיזום באיברים שונים. PGC-1α מופעל באדיפוציטים חומים (BAT תאי שומן) ואדיפוציטים לבנים (WAT), בתהליכי ביוגנזה של המיטוכונדריה [מקור1, מקור2] ובביטוי של גני ה – BAT שמוסדרים על ידי PGC-1α. השפעה נוספת ומרשימה של PGC-1α היא יכולתו לעורר פעילות פרוקסיזומלית כגון חמצון של FAs ארוכות שרשרת וארוכה מאוד [מקור]. גירוי אדרנרגי וטמפרטורה נמוכה יותר מפעילים מפלי איתות, כולל הוספה של רמת UCP-1, ובכך הם מביאים לתרמוגנזה של הגוף (דרך בה הגוף מחמם או מייצר חום כדי לשמור על חומו במצבי קור [מקור]. מווסתת על ידי לפחות שני גורמים אכילת יתר ורמת מוגברות של PGC-1α שנקשרות בהורמון בלוטת התריס [מקור]). בשרירי השלד ובתאי השומן הלבנים -WAT. רמת PGC נמצאת בקורלציה חיובית (כשהיא נוטה לגדול גם) ליכולת של תאים לחמצן לחלוטין FA, השפעה מבורכת בנושא ההפחתה בשקיעת השומנים בתוך השרירית ובהמשך הדרך לשפר את התנגודת לאינסולין ברקמות [מקור1, מקור2, מקור3, מקור4]. פעילות התעתיק של PGC-1α אחראית לביטוים של רשתות גנים אדר השולטות בספיגת גלוקוז, בתהליכי הגליקוליזה, חמצון חומצות שומן (FA), מחזור חומצות טריקרבוקסיליות, זרחון חמצוני (OXPHOS), וניתוק חלבונים. לכן, הגברת הפעילות הגופנית, הליכה, שחייה, ריקוד [מקור1, מקור2, מקור3, מקור4] גם מקדמת את הביוגנזה של הגנים המיטוכונדריאליים וגם מקדמת הפרשת מיוקינים (כגון אירסיןאירסין הוא מיוקין תלוי PGC-1α [מקור], מה שגורם להשחמת WAT וגלוקוניאוגנזה בכבד (PGC-1α בכבד כלומר הגדלת מס' המיטוכונדריה – הוא הרגולטור העיקרי של גלוקונאוגנזה, מה שגורם לביטוי גנים מוגבר לגלוקוניאוגנזה [מקור].), כמו כן למניעת השמנה ותנגודת לאינסולין [מקור1, מקור2, מקור3].

    המונח 'מיוקין' נטבע בתחילה כדי לכלול אך ורק חלבונים שהופרשו על ידי תאי שריר השלד. עם זאת, ההגדרה המורחבת של מיוקין הורחבה לאחרונה וכוללת חלבונים שמסונתזים על ידי רקמת שריר השלד ומפעילים השפעות פאראקריניות או אוטוקריניות ומקדמי החלמה [מקור1, מקור2]. עוד על כך במאמרי – ירידה בתפקוד השרירים. כאבי שרירים, אבדן שריר וחולשה

    ברקמת שומן אפיקרדית (סוג של שומן קרביים בלב. EAT), גם ביטוי מוגבר של heme oxygenase 1 (HO-1) תלוי ב –PGC-1α וליתר דיוק בפעילות ציר PGC-1α-UCP-1, אשר לאחר מכן מפחית את ייצור הרדיקלים החופשיים, את ייצור מיני חמצן תגובתיים (ROS), ובכך PGC-1α מעורב בתיקון והפחתה של אוסף תופעות של מחלות הטרוגניות של שריר הלב, הקשורות בבעיה תפקודית מכנית או חשמלית ואשר לרוב הן מביאות להיפרטרופיה חדרית או להרחבה של שריר הלבקרדיומיופתיה [מקור1,

    מקור2 – Bouillaud, F ∙ Weissenbach, J ∙ Ricquier, DComplete cDNA-derived amino acid sequence of rat brown fat uncoupling proteinJ. Biol. Chem. 1986; 5:1487-1490].

    עם זאת, האם ביטוי מוגבר של ציטוקינים כגון TNF-α, IL-6 או אדיפוקינים על ידי ציר PGC-1α-UCP-1 יכול להפחית קרדיומיופתיה או לא עדיין לא ברור [מקור].

    משפחת הרצפטורים המופעלים על ידי פרוליפרטור גמא (PGC-1) כוללת ליגנדים של מספר רב של קולטנים גרעיניים או לא גרעיניים השולטים בביטוי של גנים ספציפיים המווסתים את חילוף החומרים של התא.

    הערהליגנד או קשיר (Ligand) הוא יון או מולקולה המסוגלים לתרום זוג אלקטרונים (או מספר זוגות) לא קושר ליצירת קשר.

    החבר הראשון שהתגלה במשפחת PGC1, חלבון גרעיני של 91 kDa [מקור] שזוהה ברקמת שומן חומה (BAT) ונקרא coactivator 1α (PGC-1α) 1α (PGC-1α) המופעל על ידי פרוקסיזום הקולטן להורמון בלוטת התריס proliferator-activated receptor gamma (PPARγ) [מקור]. כהערת אגב אוסיף כי לאחרונה, הוכח שהפעלה של PPARγ על ידי ליגנדים סינתטיים, תיאזולידינדיונים אנטי-סוכרתיים (TZDs), נמצאה כגורם שמעודד את ההתמיינות של תאים מבשר שומן חום. חומרים אלו גורמים גם להיפרטרופיה של BAT כאשר הם ניתנים in vivo לחולדות שמנות

    , מקור1 מקור2] Foellmi-Adams et al. 1996; Tai et al. 1996].

    תפקיד PPARγ בהתמיינות שומן חום, הוכח. ברור כיום לחוקרים שגם גורם שעתוק זה (PPARγ) אינו יכול כשלעצמו לקבוע אם תאי שומן ממשיכים לאורך מסלול אגירת האנרגיה (לבן) או פיזור האנרגיה (חום) [מקור].

    הפעילות הביולוגית של PGC-1α כוללת מתילציה.

    מתילציה היא תיקון נזקים לחומר הגנטי ונשלטת בצורה הדוקה במספר רמות: על ידי בקרת תעתיק (של מספר אזורי פרומטור), שחבור חלופי של תמלילים ושינוי לאחר תרגום (למשל, זרחון, אצטילציה או מתילציה) נושא שהוזכר למעלה [מקור1, מקור2, מקור3, מקור4].

    ביטוי מוגבר של PGC-1α בשרירי השלד (mPGC-1α), משפיע על ההתאוששות מפגיעה בתאי אבובית הכליה.

    השפעתו המבורכת של PGC-1α מוגבר בשריריר השלד (עקב פעילות גופנית [מקור1, מקור2, מקור3, מקור4]) בחנה בשלושה מודלים שונים של פגיעה כלייתית. הנושא נחקר על בבעלי חיים במעבדה (עכבר), ופורסם בנתור [מקור1, מקור2]. הביטוי הבסיסי של PGC-1α בלט כגורם מכריע וחזק יותר באבוביות הפרוקסימליות מהדיסטליות, בעוד שבגלומרולוס (הפקעית) הביטוי שלו נמצא נמוך בהרבה [מקור]. מחקר שנערך לאחרונה הראה פגיעה מחמירה בתאי המזנגיום (Mesangial cells),(M).רקמת החיבור של הפקעית – מורכבת מהתאים המזנגיים שהוזכרו למעלה – המזנגיום (Mesangial cells),(M) תאי המזנגיום ממוקמים בחלק המרכזי של הגלומרולוס ומספקים תמיכה מבנית לפקעית [מקור]. כאשר הגוף חווה אובדן אלבומין נושא שמצביע על מחלת כליות וניכר ככל שממדדיו בשתן עולים [מקור]. בפועל הכליה מצליחה בשל פגיעה בה לסנן רק חלק מהאלבומין ולהוציא רק את חלקו מהגוף דרך השתן, חלקו האחר במצב זה לא חוזר לשימוש הגוף כנדרש אלא שוקע בגוף הכליה. המשקעים הללו הרסניים.

    שאריות של אלבומין אלו נכנסים בהתמדה אל המזנגיום (Mesangial cells), רקמת החיבור של הפקעית, וסותמים אותה.

    כאשר מדדי ה- PGC-1 עלו או הביטוי שלהם עלה יתר על המידה באופן ממושך או כרוני, וזאת בניגוד להשפעות המיטיבות של ביטוי PGC-1α בצינוריות הפרוקסימליות שבכליה שם מדדי ה- PGC-1 דווקא מעודדים מובילים התאוששות רבתת משמעות נוכח פגיעה בכליות ובמהלך דלקת מערכתית [מקור1, מקור2, מקור3]. נושא זה הופך את היכולת שלנו להשתמש ב PGC-1 כתרופה לאורך זמן מוגבלת ביותר, או לזמן מאוד מצומצם [מקור1, מקור2]. יחד עם זאת כפי שהראתי במאמרי "אילוף הכליות הסוררות'' מאמר יסוד בשיטה להחלים ללא תרופות, שינוי נכון ומדוייק של תפריט ההזנה יכול לשפר את מדדי האלבומין ובהמשך את היכולת שלנו להשתמש ב PGC-1, כפי שהראתי במאמרי: חולשת שרירים וירידה בתפקוד השרירים. כאבי שרירים, אבדן שריר, אבדן מסת שריר ומיופתיה בעזרת אימון גופני [מקור]. מחקרים חדשים מלמדים על כך שהביטוי של PGC1α בשרירי השלד (בעקבות, ריקוד, התעמלות, שחיה גם הרמת משקולות וכד') עשוי לאפשר ייצור ושחרור של מיוקינים שמשמשים את נושא ההצלבה בין שריר השלד לאיברים אחרים בכלל זה ריפוי הכליות [מקור].

    חולשת שרירים וירידה בתפקוד השרירים. כאבי שרירים, אבדן שריר, אבדן מסת שריר ומיופתיה.

    חשוב לציין, שגם PGC-1α-b וגם PGC-1αc הם פונקציונליים. באופן מדוייק יותר, ביטוי היתר של PGC-1αb או PGC-1αc מגביר גם את הביטוי של גנים המעורבים בביוסינתזה של המיטוכונדריה וב-FAO [מקור1, מקור2].

    תרגילי סבולת או תרגילי התנגדות כולם מובילים לעלייה ב- PGC-1α-b ו- PGC-1α-c mRNA בשרירי השלד

    [מקור1, מקור2 , מקור3, מקור4 -Silvennoinen, M. et al. PGC-1 isoforms and their target genes are expressed differently in human skeletal muscle following resistance and endurance exercise. Physiol Rep. 3, 1722 [(2015) [מקור1, מקור2, מקור3, מקור4].

    יש להודות בכך, שנתון זה משרה אופטימיות רבה. יחד עם זאת מחקרים עתידיים חייבים להתמקד בחקירה האם PGC-1 ב-EAT (סוג של שומן קרביים באברים פעלתניים) ככבד, כליות ולב. PGC-1 מעורר הפרשת גורמים המווסתים את תפקודי הכליות ואברים נוספים ככבד והלב באופן חיובי, כך ששרירי הכליות, ושריר הלב וכן שריר השלד יכולים לפעול כאברים אנדוקריניים. וכדי לא להעמיד עלינו את התעשייה הרפואית כולה, נשאיר בנדיבותנו פתח ולא נזרוק את הרעיון של שימוש בתרופה אבל, נשאיר חלון רחב יותר הן למחקר והן לעידוד ההחלמה בעזרת אמצעים טבעיים וגורמים שמעודדים אותם: הספקת צרכים סדירה לגוף, קרני שמש, מחול, הליכה ואפילו על ידי הרמת משקולות [מקור1, מקור2, מקור3]. האנדותל הלבבי נחקר יותר מזה של הכליות. נמצא שהוא יוצר מונו-שכבה רציפה של תאים המצפה את גם את חלל הלב (תאי אנדותל אנדוקרדיאליים (EECs)) ואת פני השטח הלומינליים (חלל הצנרת, למשל בעורקים, במערכת הכלייתית או העיכול) של כלי הדם של שריר הלב (תאי אנדותל נימי תוך-מיוקרדיאליים (IMCEs)). הן EECs והן IMCEs יכולים לשלוט בכיווץ של קרדיומיוציטים על ידי שחרור גורמים שונים כגון NO באמצעות NO-synthase אנדותל (eNOS), אנגיוטנסין II, אנדותלין-1, גורמי גדילה פפטידים, פרוסטגלנדינים ונוירוגולין-1 (NRG-1) [מקור]. Craige וחב', הראו שביטוי PGC-1α מגן על האנדותל באמצעות ביטוי eNOS מוגבר ופעילות ביולוגית של NO. ERRα נדרש לביטוי eNOS בתיווך PGC-1α [מקור]. טיפול כרוני ב-NRG-1 הגביר את חילוף החומרים החמצוני ופעילות המיטוכונדריה על ידי שיפור הביטוי של PGC-1α ו-PPARδ [מקור]. דיווחים קודמים הצביעו על כך שהביטוי של PGC1α בשרירי השלד עשוי לאפשר ייצור ושחרור של מיוקינים  [מקור1 מקור2] עבור ההצלבה בין שריר השלד לאיברים אחרים כמו הכליות, הכבד, הריאות והלב [מקור].

    הערה – כמעט כל התפקודים הביולוגיים בגוף מתבססים על חלבונים. כשכל חלבון בנוי משרשרת ארוכה, לרוב של מאות ואף אלפי חומצות אמינו. הפפטידים הם רצפים קצרים של 40-15 חומצות אמינו [מקור1, מקור2].

    הצלבת שריר-כליות בתיווך מיוקין מדכאת תכנות מחדש מטבולי ופיברוזיס בכליות פגועות PGC-1α הוא מווסת מאסטר של מחזור חיים מיטוכונדריאלי ותגובת מתח ROS. ה –PGC-1α The transcriptional co-activator peroxisome proliferator-activated receptor gamma coactivator 1 alpha (PGC-1α)מוכר כיום לחוקרים כמווסת ליבה של ביוגנזה של המיטוכונדריה [מקור]. כלומר ה-PGC-1α הופך את המיטוכונדריה ליעילות יותר בייצור אנרגיה [מקור1, מקור2]. נושא זה חדש ורב השפעה על יכולת התפקוד של הכליה. מסתבר שדי במכת אימון נמרצת, התקף בודד של אימון סיבולת (הוא היכולת להתמיד במאמץ מסוים לאורך זמן, לעומת אימון אנאירובי או התנגדות [מקור]), כדי לגרום לעלייה מהירה ומתמשכת של PGC-1α ובהמשך לספק את מלא האנרכיה הדרושה לתאי הכליה כדי לרענן ולנקות את הרעלים מהדם. יש להדגיש כי לשם כך נדרשת גם הקפדה ושיפור תזונה בכלל זה צום פחמימות. [מקור1, מקור2, מקור3, מקור4]. נמצא כי ביטוי מוגבר של PGC-1α בתאי צינורות פרוקסימליים של כליה (במעבדה) הגדיל את מספר המיטוכונדריה, את יכולת הנשימה ואת רמת החלבון המיטוכונדריאלי, מה שמעיד על היעילות של PGC-1α בהומאוסטזיס פרוקסימלי צינורי, [מקור]. נושא זה מאוד חשוב לתהליכי החלמת הכליות מסתבר שככל שה-GFR יורד, או ככל שמדד הרעלים האורמיים בגוף עולה [מקור1, מקור2, מקור3], או הדלקת או הפגיעה בכליות (AKI) כך גם הביטוי של ה- PGC-1α יורד בתאים צינוריים של הכליה [מקור]. ירידתו נעשית באופן פרופורציונלי עם עלייה בדרגה של הפגיעה הכלייתית [מקור]. ניכר גם שככל שמתרחבת הפגיעה במדדי ה- PGC-1α עולות הרמות של האוריאה בדם בדם (BUN) וכן הרמות של הקריאטינין – כלומר מדד ה- GFR יורד [מקור1, מקור2], במחקר על חולים עם מחלת כליות חריפה וכרונית שבים ורואים זאת. ירידה בביטוי PGC-1α יכולה לשמש מדד לעוצמתה של מחלת הכליות. עד כה נמצא כי טיפול באגוניסט PPARγ rosiglitazone יכול לגרום לשיפור בביטוי PGC-1α בגרעין של תאי הפקעית ה mesangial של הכליה ולשפר בהמשך, באופן משמעותי פיברוזיס כלייתי. הנושא הזה נחקר עד כה רק במודלים של עכברים של מחלת כליות סוכרתית [מקור]. ניסויים במבחנה עם תאי מזנגיה כלייתית מתורבתים שבו והוכיחו כי נפילת PGC-1α העלתה את רמות המחמצן ההרסני ROS הנגרמות על ידי מדדי גלוקוז שמטפסים למעלה בהדרגה או תנגודת לאינסולין כרונית [מקור].

    הכרח למבקשי החלמה ממחלת הכליות להתבונן אל המתרחש במיטוכונדיה של אבר הכליות.

    הכליה היא איבר עשיר במיוחד במיטוכונדריה, ומחלות כליה בולטת כפתולוגיות ופגיעה חמורה בכל הקשור למיטוכונדריה ולתפקודה [מקור]. במצב התקין ה- DNA מיטוכונדריאלי (mtDNA) שומר על תפקוד מיטוכונדריאלי תקין ואספקת אנרגיה סדירה. הפרעה בתפקוד המיטוכונדריאלי הנגרמת על ידי נזקי mtDNA, לרבות פגיעה בשכפול mtDNA, מוטציית mtDNA, דליפת mtDNA ומתילציה של mtDNA, מקדמת את מחלת הכליות ובלי לטפל בה לא תיתכן התקדמות בהחלמה ממחלות כליה [מקור1, מקור2, מקור3]. התפקידים של נזקי mtDNA במערכות שונות של מחלות כליה, כולל פגיעה בכליות חריפה (AKI) ומחלת כליות כרונית (CKD). במגוון מחלות כליה, נזקי mtDNA קשורים קשר הדוק לאובדן תפקוד הכליות. נושא זה מככב במאמרי מיטוכונדריה – במיטוכונדריון מתחילה מחלת הכליות

    רמת mtDNA בסרום ובשתן היקפיים משקפת גם את מצב הפגיעה בכליות. הקלה על נזקי mtDNA יכולה לקדם את ההתאוששות של תפקוד המיטוכונדריה על ידי טיפול גופני, כולל אימון ו"לחיצות ההחלמה" בתוספת של נבטי ברוקולי, שמן זרעי חרדל, חומצה אלפא ליפואית, וישיבה קצרה ערומים מול קרני השמש, ובכך להפחית את הפגיעה בכליות. בקצרה, אנו מסיקים שנזק ל-mtDNA עשוי לשמש כסמן ביולוגי חדש להערכת פגיעה בכליות בסיבות שונות לתפקוד כליות, מה שמספק בסיס תיאורטי חדש להתערבות ממוקדת mtDNA כאופציה טיפולית למחלות כליה.

    למאמרי –

    סמנים ביולוגיים מוקדמים – ביומרקרים חדשים – ככל האפשר לנפגעי הכליה בבדיקות דם עבור מחלת כליות חריפה AKI או אי ספיקת כליות CKD יכולה להציל את חייהם של אלפי אנשים.

    השפעה ראויה לציון נוספת של PGC-1α היא יכולתו לעורר פעילות פרוקסיזומלית כגון חמצון של FAs ארוכות שרשרת וארוכה מאוד [מקור]. לצינוריות הפרוקסימליות של הכליה דרושות רמות גבוהות של אנרגיה בסיסית [מקור1, מקור2] (–) חמצון חומצות שומן (FAO) הוא מקור האנרגיה הטוב למשימות הנדרשות באבוביות פרוקסימליות מכיוון שחומצת שומן (FA) מייצרת יותר ATP מגלוקוז בריכוז מולרי שווה במהלך החמצון [מקור]. למעשה, לקליפת הכליה יכולת זרחנית נמוכה של גלוקוז אך רמות גבוהות של אנזימים חמצוניים, מה שתומך בכך שקליפת הכליה משתמשת בפועל בחומצות שומן חופשיות (FFA) ולא בגלוקוז כמקור האנרגיה העיקרי [מקור1, מקור2]. מדולה של הכליה משתמשת בגלוקוז באופן אנאירובי לצורך צריכת האנרגיה שלה (בשל רמות נמוכות של אנזימים חמצוניים) [מקור]. בחינה של כליות אנושיות חולות (עם נפרופתיה סוכרתית) מראות הצטברות שומנים בגלומרולי וב-tubulointerstitium יחד עם וויסות-על של CD36 (ה-CD36 היא וכן ליפופרוטאין ליפאז הן שתי מולקולות חשובות לקליטת חומצת שומן FA.) [מקור1, מקור2]. בקצרה, רמת PGC-1α נמצאת בקורלציה חיובית ליכולת של תאים לחמצן לחלוטין FA, השפעה שעשוי להפחית את שקיעת השומנים תוך שרירית ולשפר את הרגישות לאינסולין ברקמות [מקור1, מקור2, מקור3].

    נזק מתקדם בכליות של תאי האבובות מביא לרמות ATP נמוכות בתאים. פגמים בתהליך חמצון המצעים או אירועים מטבוליים אחרים נפגעים ובהמשך אין אנרגיה או חסרה אנרגיה שנדרשת לתפקודם [מקור]. הנושא הזה רלוונטי, ומשמעותי ביותר – גורלי להבנה, מכיוון שתיקון של מטבוליזם לקוי עבור אנרגיה בתאי צינורית הכליה הוא אסטרטגי ומה שיכול לשנות מצב של חולי כלייתי לטובה, להגביר את רמות התא של ATP, וכתוצאה מכך הגנה על הגוף מפני התפתחות AKI [מקור]. נמצא כי ביטוי יתר של PGC-1α עם פעילות גופנית עשוי לשנות מצב אנרגטי זה לטובה.

    PGC-1α עם פעילות גופנית עשוי לשנות את הביטוי של ניתוק חלבון 1 (UCP-1) ובהמשך להגביר את ההשחמה של תאי שומן לבנים, כמות המיטוכונדיה עולות [מקור1, מקור2]. גם רמות האיריסין עולות בפעילות גופנית קצרה וממושכת כאחד [מקור1, מקור2]. ייצור מוגבר של איריסין הוא ברכה גדולה. האיריסין ממריץ את ספיגת הגלוקוז ואת חילוף החומרים של שומנים באמצעות הפעלה של חלבון קינאז המופעל על ידי AMP (AMPK). יותר מקורות לאנרגיה מגיעים ויכולת התפקוד עולה בהדרגה, בנוסף לאלה [מקור1, מקור2, מקור3] האיריסין מעורב גם בצמיחת שרירים על ידי השראת גורם גדילה דמוי אינסולין 1 ודיכוי מיוסטטין [מקור].

    מיוסטטין (myostatin) הוא הורמון אוטוקריני ופראקריני – מיוקין המופרש מסיבי שריר. הוא חלבון המשתיך לקבוצת פקטורים מעוררי גדילה. ומי שמגביל את גדילתם של תאי השרירים. ברקמות בהם הוא נמצא בריכוזים גדולים השרירים לא מתפתחים [מקור]. מיוסטטין הוא גם המיוקין (מקדם החלמה שמקורו בפעילות שרירית) היחיד שההפרשה שלו מעוכבת במהלך התכווצות שרירים ופעילות גופנית [מקור]. מיוסטטין יכול לווסת הומאוסטזיס מטבולי על ידי ויסות תפקוד רקמת השומן [מקור1, מקור2, מקור3]. נמצא כי העיכוב של מיוסטטין עקב פעילות ספורטיבית מאוד חיובי. גם משום שנמצא כי חלבון זה מסוגל איכשהו להגביל את התפתחותם של תאי גזע בשריר, תאים האחראים להתמיינות ולהיות תאי שריר נוספים, מה שמונע מהשריר להתפתח או לגדול. ריכוזים נמוכים יותר של חלבון זה בדם הם שאחראים לצמיחת השרירים בבעלי חיים צעירים.

    עיכוב המיוסטטין גם מפחית השמנת יתר, תנגודת לאינסולין ומונע ניוון שרירים [מקור]

    גלולות מעכבי מיוסטטין, בעבר, היו בשימוש בקרב ספורטאים. עיכוב המיוסטין סייעה לפיתוח שרירים, הנושא התרחש גם בבעלי חיים כמו בקר לבשר נושא שעורר שאלות מוסריות נוקבות [מקור]. בנוסף, Dong וחב', הראו שעיכוב של מיוסטטין הביא להמרה של רקמת שומן לבנה (WAT) לרקמת שומן חומה (BAT), תוך הגברת חמצון חומצות שומן והגדלת הוצאת האנרגיה. נחזור לנושא שלנו עיכוב של myostatin הגביר את ביטוי PGC-1α ואת ייצור האיריסין בשריר. אירסין עורר השחמה באמצעות תיווך הצלבה בין שריר לשומן [מקור].

    בנוסף להשפעות על השרירים, אירסין גם כשניתן ממקור חיצוני כתרופה נמצא כגורם להשחמה של אדיפוציטים בשומן תת עורי בחיות מעבדה (עכברים) באמצעות p38 mitogen-activated protein kinase (MAPK) וקינאז חוץ-תאי מווסת אות 1/2 (ERK1/2) [מקור]. האיריסין ממריץ גליקוגנזה בכבד, אך מפחית גלוקונאוגנזה וליפוגנזה על ידי ויסות GSK3, FOXO1 ו-SREBP2 [מקור1, מקור2, מקור3, מקור4].

    מכיוון שפעילות גופנית והפעלת שרירים יכולה להועיל ולשפר תוצאות (קריאטינין, אוראה, GFR בקרב חולי כליה) ההמלצה לחולי CKD, לשלב פעילות גופנית, ביטוי יתר של PGC-1α שמגיע מפעילות ק של שרירי השלד (mPGC-1α) [מקור], החוקרים שבו והוכיחו כי PGC-1α משפיע על הכליות לטובה, מעודד באופן ספציפי התאוששות מפגיעה בתאי אבובית הכליה. במחקר שפורסם בנטור נושא זה שב ומופיע בשלושה מודלים מבוססים של פגיעה כלייתית בחיות מעבדה (עכבר). ההתפתחות של הפיברוזיס בין-סטיציאלי בכליות נעצרה. תאי אבובית פצועים הנכיחו לאחר פעילות גופנית מיוקין, האיריסין, כשהמתווך את התגובות המועילות הללו בעכברי mPGC-1α הוביל תהליכי החלמה.

    המיוקינים (Myokines) הם מולקולות קטנות שמופרשות משרירים בתגובה להתכווצות שלהם, ויכולות להשפיע בכמה צורות על מגוון תאים בגוף ולעודד תהליכי החלמה בעת פציעת שריר ודלקת [מקור].

    התוצאות שפורסמו מצביעות על כך שדיבור שריר-כליות יכול לשפר את הנזק לתאי האבובות ופיברוזיס בכליות

    [מקור].

    [מקור1, מקור2, מקור3]

    כדי לבחון את נושא הצלבת שרירים-כליות כגורם החלמה ומי שמדכא את הנזק לאבובי הכליה ואת התפתחות פיברוזיס, נבחנו מס' מצבי חולי עם חחומצה פולית בהזרקה.

    חיות מעבדה (עכברים) שטופלו בחומצה פולית. שבועיים לאחר הזרקת חומצה פולית, עכברי mPGC-1α לא רק הפגינו התרחבות צינורית מופחתת ונזק תאי; גם בכליות שלהם הייתה ירידה משמעותית בפיברוזיס בין-סטיציאלי בהשוואה לאלו של עכברים שותפים למעבדה הניסיונית, שלא טופלו בחומצה פולית. לאחר מכן, החוקרים השתמשו במערך RNA שליח מבוסס PCR (mRNA) כדי להעריך את ההפעלה של גנים המעורבים בעיצוב מחדש של מטריקס, דלקת [מקור] ואיתות TGF-β1. בכליות של עכברים מסוג פרא ו-mPGC-1α שלא טופלו בחומצה פולית, היו ביטויים דומים של גנים. עם זאת, שבועיים לאחר הטיפול בחומצה פולית, ביטוי של 37 מתוך 84 גנים השתנה (או מווסתת או מטה) בכליות הפגועות של עכברים מסוג פרא בהשוואה לתוצאות של עכברים עם כליות לא פגועות [מקור]. לסיכום – 25 גנים תוקנו בכליות מעכברי mPGC-1α שטופלו בחומצה פולית [מקור1, מקור2].

    חומצה פולית כדי להעריך אם הפיברוזיס המופחת בכליות קשור לשיפור תפקוד הכליות, בבחינה של רמות GFR ע"פ רמות הקראטינין בסרום מצאו החוקרים שהן היו נמוכות משמעותית

    [מקור].

    mPGC-1α הניסוי הנזכר לעיל נערך במעבדה, בעכברים מסוג פרא. מדד ה GFR -עלה נוכח עלייתו של ה PGC-1α [מקור].

    כגורם שעתוק, PGC-1α יכול להיקשר למטרות כגון PPARα, PPARβ/δ ו-PPARγ, אשר מתאמים את הביטוי של גנים מיטוכונדריאליים ותורמים בעקיפין להובלה וניצול של חומצות שומן (FA) [מקור1, מקור2]. יתר על כן, PGC-1α מגביר את הביטוי של מספר גנים של מחזור החומצה הטרי-קרבוקסילית [מקור] ומסלול חמצון ה-FA המיטוכונדריאלי [מקור]. PGC-1α מווסת גם את הביטוי של גנים גרעיניים ומיטוכונדריאליים המקודדים למרכיבים של מערכת הובלת האלקטרונים וזרחון חמצוני (OXPHOS) באמצעות גורמי נשימה גרעיניים 1 ו-2 (NRF-1 ו-2) ושיתוף פעולה עם קולטן α (ERRα) הקשורים לאסטרוגן (זרחון חמצוני הינו השלב האחרון בתהליך הנשימה התאית. התהליך מתרחש במיטוכונדריה בממברנה התוך תאית המפרידה בין המטריקס לחלל הבין ממברנלי של המיטוכונדריה [מקור].). השפעות אלו יכולות להגביר את הביטוי של גורם שעתוק מיטוכונדריאלי A (mtTFA), הידוע כשולט על שכפול ותעתוק mtDNA ולכן מווסת את חילוף החומרים החמצוני התאי [מקור]. בהתאם לכך, הביטוי המוגבר של ציטוכרום c, תת-יחידות ציטוכרום-c-אוקסידאז II ו-IV וסינתאז אדנוזין טריפוספט (ATP) נובע גם מהפעלת PGC-1α [מקור1, מקור2, מקור3, מקור4, מקור5].

    המאמר בעבודה

    +++

    התכנון של מערכת חילוף החומרים האנרגיה בשריר מפוספס (שריר שלד, שריר סומטי (גופני) או שריר רצוני.) נותר תחום חקירה מרכזי. כאן, להלן, ההבנה הנוכחית וחלק מההשערות המתעוררות לגבי התמיכה המטבולית של התכווצות שרירים. תחזוקה של אנרגיה חופשית של ATP, מה שנקרא הומאוסטזיס אנרגטי, באמצעות זרחון חמצוני מיטוכונדריאלי היא קריטית לפעילות התכווצות מתמשכת, וקריטריון מרכזי להבנת תהליכים שנקשרים בתוצאות חיוביות של החלמת הכליות כפי שניצפו שוב ושוב בשיטת "אילוף הכליות הסוררות''.

    נפח תאים המושקע במיטוכונדריה מפחית את החלל הזמין ליצירת כוח התכווצות, ואיזון מרחבי זה בין אלמנטים מתכווצים במיטוכונדריה כדי לעמוד בדרישות הכוח המתמשכות המשתנות בין סוגי השרירים הוא קריטריון עיצובי חשוב נוסף.

    זה מושג עם הרכב חלבון מיטוכונדריאלי דומה להפליא מסה ספציפית על פני סוגי שרירים, מה שמרמז שארגון המיטוכונדריה בתוך תא השריר הוא קריטי לתמיכה בתפקוד שריר מתמשך. מעבר לייצור של ATP, הפצה בכל מקום של ATPases בכל השריר דורשת הפצה מהירה של אנרגיה פוטנציאלית על פני תאים גדולים אלה. חלוקה של אנרגיה פוטנציאלית נחשבה זה מכבר כמתרחשת בעיקר באמצעות דיפוזיה קלה של מטבוליטים, אך ניתוח עדכני הטיל ספק בחשיבותו של תהליך זה בתנאים פיזיולוגיים נורמליים. מחקרים מבניים ותפקודיים עדכניים תמכו בהשערה שהרשת המיטוכונדריאלית מספקת מערכת הפצת אנרגיה מהירה באמצעות הולכה של פוטנציאל הממברנה המיטוכונדריאלית לשמירה על הומאוסטזיס מטבולי במהלך פעילות התכווצות. אנו סוקרים בהרחבה היבט זה של עיצוב חילוף החומרים באנרגיה תוך ניגוד שלו למודלים של דיפוזיה של מטבוליטים וכיצד המבנה המיטוכונדרי יכול לשחק תפקיד באספקת אנרגיה בשריר המפוספס

    התפקיד המגן של PGC-1α בפגיעת כליות חריפה (AKI).

    סירטואינים הם דהאצטילאזים היסטונים מסוג III, שפעילותם האנזימטית תלויה ב-NAD+ כקו-פקטור [מקור]. מדווחים שסירטוינים מווסתים פעילויות רבות על ידי שליטה בביטוי גנים, תיקון DNA, חילוף חומרים, תגובה ללחץ חמצוני, תפקוד מיטוכונדריה וביוגנזה [מקור]. הפחתת סוכר, פחמימות ושומן בתפריט, בתוספת מקורות תזונתיים של מגנזיום (אבוקדו, גרעיני דלעת ופולי סויה) תוסף תזונה אל ארגינין ( L-arginine) מיץ אבטיח, אפונה ושיבולת השועל גם שמן זרעי חרדל (3-5 כפות ליום) [מקור], מפעילים את SIRT1 ו-AMPK, וכתוצאה מכך מוגבר בגוף באברים ובמיוחד בצנרת הכליה.

    הביטוי של PGC-1α ו-ERRα מוגבר בעזרת מרכיבי מזון נדרשים שנמצאים בשיבולת שועל אבוקדוגרעיני דלעת ופולי סויה גם תוסף תזונה אל ארגינין ( L-arginine) וקמח קליפות אננס. נושא הגברת הביטוי כאן הכרחי לתפקוד תקין. הגברתם מובילה מיידית לשיפור בתפקוד המיטוכונדריאלי בכליות מה שמוביל לשיפור בתפקודם ומקדם את ההחלמה של הכליות

    [מקור1, מקור2].

    הערהSIRT1 אחראי על דה-אצטילציה של ליזין בהיסטונים ועל שימור ה-DNA במצב של תעתיק הטרוכרומטין לא פעיל. הטרוכרומטין הוא אזור דחוס במולקולת ה-DNA,שהשעתוק שלו מוגבל.

    ERRα. זרחון חמצוני הינו השלב האחרון בתהליך הנשימה התאית

    Estrogen-related receptor alpha (ERRα זרחון חמצוני הינו השלב האחרון נקשר בתהליך הנשימה התאית) בעברית קולטן אלפא הקשור לאסטרוגן (ERRα), מוכר גם בשם NR3B1. חלבון זה פועל כגורם שעתוק ספציפי לאתר ומקיים אינטראקציה עם חברי משפחת PGC-1 של גורמי שעתוק כדי לווסת את הביטוי של רוב הגנים המעורבים בייצור האנרגיה התאית וכן בתהליך הביוגנזה המיטוכונדריאלית [מקור].

    החבר הנחקר ביותר במחלקה זו של אנזימים המופעלים על ידי תזונה מדוייקת כששמן זרעי חרדל, אל ארגינין (Larginine) מיץ אבטיח, אפונה, חומץ קליפות אננס (ברנדקינין), ושיבולת שועל מותססת [מקור] הוא sirtuin 1 (SIRT1). ביטויו של ה SIRT1 קשור להגברת הרגישות לאינסולין. SIRT1 היה מעורב הן בתהליכים גידוליים והן בתהליכים אנטי סרטניים, והחוקרים מדווחים כי הוא מווסת מסלולים מטבוליים חיוניים, ובמיוחד בצנרת הכליה בעזרת הגברת הביטוי של PGC-1α דבר המצביע על כך שהפעלתו עשויה להועיל נגד הפרעות בחילוף החומרים בה. באמצעות ויסות של דה-אצטילציה של p53 ואפונון של אוטופגיה,

    SIRT1 (שורש כורכומין ובצל) מעורב בתגובה התאית מסייע במיוחד בצנרת הכליה, באבר הלב ותומך נלהב בהארכת תוחלת חיים

    [מקור]. העניין המדעי ב SIRT1, נקשר במחקר בשנים האחרונות שיותר ויותר מתמקד בזיהוי של מאפננים זעירים. הסקרנות שעורר SIRT1 הובילה לגילוי של תפקוד מעמיק ומדוייק של מולקולות קטנות שמוגדרות כרגע חדשות בהן גם מזונות, לא כדורים מסחריים שמכוונים לפעילות תקינה ומיטבית של SIRT1.

    מוצרים פוליפנוליים שנמצאים בפירות, ירקות וצמחים כולל רזברטרול, פיסטין (מסייע בשחזור תהליכי אפופטוזיס שנפגעו והרס תאים.

    פיסטין שהנו פלוונואיד שנמצא באגוזים, ופירות כגון תותי שדה, תפוחים, ענבים, קיווי, מנגו ואפרסמון ובירקות מסוג עגבניות, בצל ומלפפונים – והשפעתו על אריכות החיים רצינית בשל הפעלתו את ה-SIRT1), קוורצטין (בצל) וכורכומין (מומלץ להשתמש בשורש כורכום)

    כולם מסייים לפעילות ה-SIRT1 ובהמשך לעליית המדדים של ה-PGC-1α ושל ה –ERRα, אשר מגייס גורמים נוספים לעידוד ייצורו של קולטני גמא קואקטיב1 או פרוליפרטור גמא (PGC-1).

    הצטברות שומן גדולה יותר ופציעה רבה יותר של צינוריות באבר הכליה שכיחה במחלת הכליות.

    לפחות מיליון ישראלים סובלים כיום ממחלות כליות כרוניות, ובפרט כאלה שיש להן זיקה לסוכרת למדדי a1c גבוהים ותנגודת לאינסולין בלתי מטופלת.הכשל הזה אדיר כי נתן להחלים מסוכרת בעזרת שינוי תפריט תזונה – לרוצה להחלים מסוכרת – כאן. זה לא אומר שאין תקווה: פרופ' גיל צ'רנין, מנהל המכון לנפרולוגיה ויתר לחץ דם במרכז הרפואי קפלן, מגלה שחל שינוי במערכת הממסדית ועל הדרך רומז שעד לפני חמש שנים למעשה לא היה שום טיפול יעיל [מקור]. דלקת בכליות ופציעה או ירידה משמעותית של PGC-1α נשארו ללא מענה לכאורה גם עכשיו.

    הצטברות השומן הגדולה ניכרת בכליה בעקבות דלקת בכליות ופציעה גם ירידה משמעותית של PGC-1α בעקבות פציעת ודלקת בפעילות של PGC-1α בצינורות הכליה. בהמשך מתעורר מעגל בו רואים הצטברות שומן גדולה יותר בצנרת של הכליה [מקור1, מקור2, מקור3]. הצטברות השומן לא מאפשרת לכליות לסנן את הרעלים מהגוף.

    ככל שתפקודן של הכליות יורד גודלת הפציעה בהן והדלקת הכלייתית הולכת ומתפשטת כך לצערנו, בהמשך הולכת ודועכת השפעתם של קולטני גמא קואקטיב-1 או פרוליפרטור גמא (PGC-1) [מקור1, מקור2]. מצב זה מתהפך כשמדדיו של PGC-1α עולים מחדש [מקור1, מקור2, מקור3, מקור4, מקור5, מקור6, מקור7].

    ללא ספק שחזור פעילות PGC-1α והרמת מדדיו יכולה להיות אסטרטגיית טיפול מבטיחה נגד CKD ויש לעודדה ולטפח אותה בתהליכי החלמת הכליות.

    הטרגדיה של הממסד היא שעושים זאת רק ללא תרופות, והם לא מכירים לכאורה דרך מחשבה כזו.

    אפנון (תהליך שינוי של גל מחזורי) מצב שרירי השלד באמצעות ביטוי PGC-1α1 מתווך עמידות בפני התנהגות דיכאונית הנגרמת על ידי מתח ותחושת החמצה קשה.

    באמצעותו הנעת שריר השלד בן אם זו פעילות גופנית או "לחיצות ההחלמה'' PGC-1α1 המושרה על ידי תנועת סיבי השרירים, במיוחד עקב אימון שכולל פעילות גופנית כמחול, שחיה או הליכה משנה מטבוליזם של תוצר מחומצה אמינית בשם טריפטופן (חומצת אמינו חיונית נמצאת בשיבולת שועל, עדשים, סויה, אפונה, חומוס, ושעועית). הקינורן (kynurenine. הוא ומוצרי הפירוק הנוספים של הטריפטופן מבצעים פונקציות ביולוגיות חשובות, מגוונות, כולל הרחבת כלי דם במהלך דלקת [מקור].) ולנושא שלנו הוא גם מגן מפני דיכאון הנגרם ממתח, חרדה או סטרס [מקור]. הפעלה של מסלול PGC-1α1-PPARα/δ מגבירה את ביטוי שרירי השלד של אמינוטרנספראזות של קינורן, ובכך גדלה ההמרה של קינורן לחומצת קינורן, מטבוליט שאינו מסוגל לחצות את מחסום הדם-מוח ולהגיע אל המוח [מקור]. דלקת מעצימה אותו ומעודדת דיכאון.

    הפחתת הקינורן – kynurenine בפלזמה מגינה על המוח מפני שינויים הנגרמים על ידי מתח הקשורים לציר PGC-1α1-PPAR שבשרירי השלד ודיכאון. שרירי שלד ממוקדים ל -PGC-1α1 עמידים לדיכאון שנגרם על ידי מתח מתון כרוני.

    [מקור]. מבט זה על יכולותיו של PGC-1α1 פותח לפנינו אפיקים טיפוליים מרשימים לטיפול במצבים נפשיים כמו דיכאון על ידי מיקוד המהלך בציר PGC-1α1-PPAR שבשרירי השלד, ללא צורך לחצות את מחסום הדם-מוח, או להשתמש בתרופות. [מקור])

    מסלול ה-kynurenine קינורן של פירוק טריפטופן מופעל על ידי מתח וכן ישירות על ידי גורמים דלקתיים [מקור1, מקור2, מקור3]. מסלול זה מתרחש בעיקר בכבד, בכליות ובתאי החיסון. והוא מהווה 90% ממטבוליזם הטריפטופן ההיקפי [מקור]. רמות של kynurenine (KYN) ושל המטבוליטים שלו 3-hydroxykynurenine (3HK) וחומצה קינורנית (KYNA) נמצאו בחולים בקורלציה הדוקה לדיכאון [מקור1, מקור2 , מקור3].

    חומצה קינורנית (KYNA) – היא תוצר של חילוף החומרים התקין של חומצת אמינו L-טריפטופן. חומצה kynurenic נחשבת יעילה בטיפול בהפרעות נוירו-ביולוגיות מסוימות, אבל רק במימונים מאוזנים היטב. רמות מוגברות של חומצה קינורנית נקשרו דווקא למצבים פתולוגיים לכן מתן של חומצה קינורנית בכדור עלולה רק להזיק.

    ללא ספק מדובר בתרכובות בעלות השפעות שיכולות לתרום למניעת דיכאון, להפחתת לחץ כולל מווסת מוות של תאי עצב, העברת גלוטמט ודלקת עצבית [מקור1, מקור2, מקור3]. כ-60% מה kynurenine-KYN במוח מגיע מהפריפריה מכיוון שבניגוד ל-KYNA, הוא יכול לחצות בקלות את מחסום הדם-מוח [מקור1, מקור2, מקור3].

    במוח, KYN עובר חילוף חומרים ל-KYNA על ידי אסטרוציטים ול-3HK במיקרוגליות ומקרופאגים [מקור]. יחד עם PPARα/δ, PGC-1α1 גובר הביטוי של כמה kynurenine aminotransferases (KATs) בשרירי השלד. המהלך מעביר את חילוף החומרים ההיקפי של KYN המושרה על ידי מתח ואקסוגנית לתוך KYNA, ובכך הוא מגן מפני מנגנונים נוירו-ביולוגיים של דיכאון הנגרמים על ידי מתח [מקור].

    קמח קליפות אננס

    טיפולים המגבירים את הזמינות הביולוגית של NO כמו חומצת אמינו לא חיונית בשם ל-ציטרולין L-citrulline (תוצר מטבולי של ארגינין) הנמצאת בעיקר באבטיח, אבל גם בדלעת ומלפפון, שמן זרעי חרדל, ברומליין העשוי מקליפות אננס וקמח קליפות אננס ביתי יכולים גם לשפר את פעילותו של ה-PGC-1α.

    תפקוד המיטוכונדריה והביוגנזה מוסדרים PGC-1α על ידי, אבל גם על ידי מנגנונים מורכבים שבהם תחמוצת החנקן (NO) היא גורם מפתח (איור למעלה). NO מווסת את הביטוי של PGC-1α ומשפיענים במורד הזרם שלו באמצעות ארבעה מסלולים שונים: הגדלת הגוואנוזין מונופוספט של השליח השני (cGMP) באמצעות הפעלה של גואניליל ציקלאז חלקיקי, הפעלת AMPK, הגברה של CREB, ובאמצעות חלבון קינאז תלוי סידן-קלמודולין (CaMK), an CR upstream (activator of CR) ;[מקור1, מקור2, מקור3, מקור4, מקור5]. לפיכך,

    טיפולים המגבירים את הזמינות הביולוגית של NO יכולים גם לשפר את פעילות PGC-1α.

    עם ההפעלה, PGC-1α עובר מהציטופלזמה לגרעין, שם הוא מפעיל יחד את השעתוק של גורמי שעתוק מרובים כולל NRF-1 ו-NRF-2. NRF-1 ו-NRF-2 הם גורמי שעתוק עבור TFAM, אשר מסדיר היבטים של חילוף החומרים האנרגיתי כולל סינתזה של תת-יחידות ETC וביוגנזה מיטוכונדריה [מקור].

    לסיכום ביטוי והפעלה של PGC-1α הם הכרח וחלק אינטגרלי של מסלול החלמה. יחד עם זאת הפעלה של PGC-1α מורכבת. מדובר במהלך מבוקר באופן נרחב, כך שבעוד אנו דנים במפעילי AMPK ו-SIRT1, מסלול ה-CREB ו-NO תורמים לשיפור המדדים, חשוב לציין שישנם שינויים רבים של תעתיק, פוסט-תעתיק ואחרי תרגום שטרם הובהרו [מקור1, מקור2, מקור3]. יש לציין, בעוד אפנון PGC-1α עשוי להיות מנגנון פוטנציאלי אחד שבאמצעותו תרופות מסחריות פועלות, יעילותן בטווח הארוך לא ברורה, וזו שנמצאה מיוחסת ככל הנראה למודולציה של מסלולים רבים. יתר על כן, על אף שהגברת ביטוי הגן והחלבון של PGC-1α עשוי להיות מועיל, נוכח פעילות גופנית, יש להדגיש כי דבר זה אינו מחייב ולא הוכח למעשה כיעיל או מה שמגביר פעילות של PGC-1α נוכח חומרים שהופקו בתעשייה, או ניתנים כמה שהיא מכנה "תרופה". בנוסף אין זה מן ההכרח שתמצא השפעה על המסלולים במורד הזרם המווסתים על ידי PGC-1α .שהופעל בעזרת חומרים סינטטיים מחקרים עדכניים מראים תוצאות מבטיחות נוכח פעילות גופנית. צאו להליכה, כנסו למים והתחילו לשחות.

    נשארו לך שאלות

    אני מזמין אותך ליצור קשר בטופס כאן למטה,

    אשמח להשיב לכל שאלה.

      שמי Name:


      טלפון phone:


      דוא"ל (כדי שאוכל להשיב לך מכל מקום בעולם) Email:


      איך אני יכול לעזור לך How can I help you:


      אפשר לקבל את בדיקות הדם החריגות שלך Exceptional laboratory tests:


      למען הסר ספק, חובת התייעצות עם רופא (המכיר לפרטים את מצבו הבריאותי הכללי של כל מטופל או שלך) לפני שימוש בכל תכשיר, מאכל, תמצית או ביצוע כל תרגיל. ירון מרגולין הוא רקדן ומבית המחול שלו בירושלים פרצה התורה כאשר נחשפה שיטת המחול שלו כבעלת יכולת מדהימה, באמצע שנות ה – 80 לרפא סרטן. המידע באתר של ירון מרגולין או באתר "לחיצות ההחלמה" (בפיסבוק או MARGOLINMETHOD.COM ), במאמר הנ"ל ובמאמרים של ירון מרגולין הם חומר למחשבה – פילוסופיה לא המלצה ולא הנחייה לציבור להשתמש או לחדול מלהשתמש בתרופות – אין במידע באתר זה או בכל אחד מהמאמרים תחליף להיוועצות עם מומחה מוכר המכיר לפרטים את מצבו הבריאותי הכללי שלך ושל משפחתך. מומלץ תמיד להתייעץ עם רופא מוסמך או רוקח בכל הנוגע בכאב, הרגשה רעה או למטרות ואופן השימוש, במזונות, משחות, תמציות ואפילו בתרגילים, או בתכשירים אחרים שנזכרים כאן.For the avoidance of doubt, consult a physician (who knows in detail the general health of each patient or yours) before using any medicine, food, extract or any exercise. The information on Yaron Margolin's website or the "Healing Presses" website (on Facebook or MARGOLINMETHOD.COM), in the above article and in Yaron Margolin's articles are material for thought – philosophy neither recommendation nor public guidance to use or cease to use drugs – no information on this site or anyone You should always consult with a qualified physician or pharmacist regarding pain, bad feeling, or goals and how to use foods, ointments, extracts and even exercises, or other remedies that are mentioned as such

      מאמרים אחרונים

      נשלח ב כללי