מסלול איתות חדש במוח שמווסת אכילה מופרזת

Autotaxin-LPA-LPP3 Axis
מקור האיור בצילום מסך מהמאמר: Autotaxin in Pathophysiology and Pulmonary Fibrosis כאן.
איתות Lysophospholipid מתגלה בניסויים כמי שמאזן ומווסת של תגובות פתופיזיולוגיות, ובמיוחד השמנה, סוכרת 2, פיברוזיס, דלקת פרקים, סרטן, סרטן השד, מחלות של כלי דם כבד שומני, ואי ספיקת כליות.(IPF).

מסלול איתות ATX-LPA – שחקנים חדשים בתהליכי הרזיה והחלמה מסוכרת 2 ודלקת פרקים.

נחשף מסלול איתות חדש במוח המווסת אכילה מופרזת.

מדענים גילו מסלול איתות חדש במוח השולט בצריכת המזון, האם נמצאה יכולת חדשה לטפל ביצר אכילה?

מתג ביולוגי שנמצא במוח (AgRP), במערכת העצבית שבהיפותלמוס נראה כמי שיכול לכבות את התאווה לאכילה ולמנוע עליה מוגזמת במשקל. 

הנוירונים המדוברים הם נוירונים של פפטיד הקשורים לאגוטי (הגן Agouti-related protein AgRP).

פפטיד הקשור לאגוטי

חלבון הקשור לאגוטי (AgRP), אשר נקרא גם פפטיד הקשור לאגוטי, הוא מוליך עצבי (נוירופפטיד) המיוצר במוח על ידי הנוירון AgRP/NPY. מוליך עצבי זה (AgRP) מסונתז (מיוצר) בגופי תאים המכילים נוירופפטיד Y (NPY). תאים אשר ממוקמים בתחתית ההִיפותָלָמוס המוחי (בחלק הווטרומדאלי של הגרעין הקשתי בהיפותלמוס, אזור הקרוי ARC או Arcurte nucleus) [מקור]. כאשר נוירופפטיד – AgRP בא לידי מגע עם יוצריו – ה- NPY הוא בא לידי ביטוי  ופועל להגברת התיאבון ולהפחתת חילוף החומרים והוצאת האנרגיה כשהתוצאה המידית השמנה. שני אלו הם אחד ממעוררי התיאבון החזקים והארוכים ביותר בבני אדם, הפפטיד הקשור לאגוטי מקודד על ידי הגן AGRP [מקור1, מקור2]. AgRPs אשר ממוקמים בהיפותלמוס הם גנים שיכולים לעורר תחושות של רעב כאשר הם מופעלים. בשפה המדעית: החלבון הקשור לאגוטי הוא נוירופפטיד (מוליך עצבי) שמעורב בשליטה על משקל הגוף תוצר סופי במורד הזרם של איתות הלפטין. לפטין מוכר כבר כהורמון המווסת קצב אכילה ומשקל גוף. הוא הורמון חלבוני המיוצר בתאי שומן וברקמות שומניות [מקור]. כאשר מתמלאים מאגרי השומן בגוף: עולה רמת לפטין בדם והוא מביא לעיכוב של הנוירונים NPY/AgRP שהוזכרו לעיל, ולשפעול מערכת POMC, מה שמביא בסופו של דבר לאיבוד משקל. לחץ נפשי, סטרס מעלים אותו ולכן הרעב יורד במצבי לחץ נפשיים, כמו כן גם שינה ארוכה מעלה אותו. לפטין משפיע על בלוטת התריס ועל פעילותה בחילוף חומרים, ברבייה ובגדילה [מקור]. ההשפעה העיקרית של לפטין היא במוח ולכן יש ותשמעו על תנגודת לפטין בתאי המוח (ריוויון של הרצפטורים ללפטין בהיפותלמוס שבמוח [מקור]) בניגוד לתנגודת לאינסולין בה התמקדות בתאי השריר והכבד, כפי שיוזכר להלן [מקור]. כאשר רקמת השומן בגופנו מלאה מדי ואין מקום לאחסון עודפי שומנים הטריגליצרידים מופיעים כמדד יתר בדם (הגוף שלנו מאחסן את ה-טריגליצרידים בתאי השומן שזורמים בתוך מחזור הדם. מדובר בטריגליצרידים שמגיעים מתזונה שיכולים לגרום לתנגודת לפטין – יש והם מגיעים ממקורות של חוסר ניצול בתאים) מכל מקום הטריגליצרידים מצטברים בדם. ככל שהמדד שלהם עולה כך גם תחושת הרעב עולה בקרב האנשים, אבל כאשר הורדת הטריגליצרידים בתזונה מתרחשת, כפי שקורה ב"צום שומנים, ופחמימות" (למשל על-ידי הפחתה של צריכת חלב, בשתיית חלב.) חל גם שיפור במדדי הרעב. ומתחילים לראות תהליכי הרזיה. המסר של הלפטין במוח חוזר ומועבר כפי שאנו מצפים לו באיתות תקין של הלפטין. באיתות תקין הלפטין גורם בתאי השריר לעיכוב האנזים acetyl coenzyme A carboxylase. העיכוב הזה מאוד חשוב כי האנזים הזה מוביל ליצירת שומן בגוף. כאשר האנזים הזה בפועל מבוטל, הגוף שורף את השומנים (מייצר מהם אנרגיה) ובסופו של דבר אנו רואים גם ניצול מצוין של השומנים בשריר וגם תהליכי הרזיה. 

 במחקר שפורסם לאחרונה בסינס (1 JULY 2022) על ידי דיויד נויפלד (DAVID NIELD), AgRPs נקשרו גם לאנזים שנמצא במוח ונקרא אוטוטקסין autotaxin (ATX) באמצעות שרשרת אירועים כימית. המחקר החדש, בחיות מעבדה, מאפשר לפרופ' יוהנס ווגט, (Johannes Vogt, פרופסור בפקולטה לרפואה שבאוניברסיטת קלן בגרמניה) להוכיח כי

באמצעות עיכוב מכוון של הזרז ATX, אפשר לשלוט על התשוקה למזון ולמנוע עליה במשקל ואף להביא להרזיה.

(sciencealert.com)  [מקור].

המסלול שזוהה על ידי פרופ' ווגט וצוות החוקרים מראה כי ה-AgRPs שולטים ברמות הביו-מולקולה של lysophosphatidylcholine (LPC), (ביו מולקולה שנקראת גם ליזוליציטינים והיא חלק ממסלול איתות ATX-LPA) בדם. ה- LPCליזוליציטינים) אחראית על עידוד נוירונים מסוימים במוח לייצר תהליך שמעורר את הצורך להתחיל לחפש אחר מזון. מולקולות LPC מועברות למוח והופכות לחומצה ליזופוספטית (LPA) באמצעות הזרז ATX. הקשר הזה נחשף במהלך חקר חיות מעבדה מורעבות (עכברים בצום). נמצא כי עכברים שמנים שפיתחו רמות גבוהות יותר של LPC – והרז ATX שלהם עוכב, (זרז השולט בייצור LPA) ירדו במשקל לאחר שקיבלו סדרה של מעכבי ATX.

LPA הוא הפשוט ביותר מבין כל הפוספוגליצרידים (או גליצרופוספוליפידים) הוא פוספוליפיד בעל שלד עשוי גליצרול. כלומר מורכב מעמוד שדרה של גליצרול-3-פוספט וחלק אציל [מקור]. LPA הוא לא רק מרכיב מבני של ממברנות תא המשפיע על עקמומיות הממברנה [מקור] ועל סינתזת גליקוליפידים ביניים [מקור1, מקור2] אלא גם מולקולה ביולוגית חזקה או מולקולת איתות [מקור1, מקור2]. LPA משפיע על שפע של תהליכים תאיים, כולל שגשוג וצמיחה, הישרדות, התפתחות, כימוטקסיס (נהירה כימית לעבר גירוי כימי, או מהגירוי והלאה), ויסות כלי דם ודינמיקה של סידן [מקור].

שיבושים במסלול האיתות ATX-LPA  נמצא גם בעבר כמעורב בהשמנה ומחלות נוספות הנגרמת על ידי תפריט תזונה שמעורר תנגודת אינסולין מערכתית (פגיעה ביכולתו של האינסולין לדכא שחרור חומצות שומן מרקמת השומן, ולהוריד את רמת הסוכר בדם). מסלול איתות כזה בהכרח קשור בהשמנה אבל גם בסוכרת מסוג 2 בבני אדם ובהמשך באי ספיקת כליות ומוות [מקור].

סוכרת, היא קבוצה של הפרעות מטבוליות הפוגעות בהומאוסטזיס של גלוקוז וגורמות לעלייה מתמשכת ברמות הגלוקוז בדם [מקור]. בסוכרת מסוג 2 (T2D), תאי ה-β של הלבלב מייצרים בתחילה אינסולין, אך הרקמות ההיקפיות הפגומות עמידות לאינסולין ומתנגדות בפועל לסיוע שלו, הן לא מסוגלות להגיב לאינסולין, במצב כזה האינסולין מנוטרל ורמות הגלוקוז בדם נותרות גבוהות [מקור].

האינסולין נקשר במטבוליזם של האנרגיה ברקמות היעד בגוף האדם, במיוחד בשרירי השלד, השרירים שלנו הם האתר העיקרי בו מתרחש סילוק גלוקוז עודף בדם. למעלה מ-80% מספיגת הגלוקוז העודף שמגיח מתפריט תזונה שגוי דרך הפה, לאחר הארוחה מתפנה על ידי האינסולין בשרירים.

[מקור1, מקור2, מקור3, מקור4, מקור5, מקור6]. נמצא במחקר בחיות מעבדה (שהוזכר לעיל) כי התערבות במסלול האיתות ATX-LPA ATX (ATX+/-) בו נחסם הזרז ATX הביאה להגנה על בעלי החיים שנחקרו מפני השמנת יתר, תנגודת לאינסולין מערכתית והפרעה בתפקוד הקרדיומיוציטים (תאי שריר הלב) בעקבות האכלה עתירת שומן עתיר סוכרוז (HFHS) שבדרך כלל מעוררת את מחלת סוכרת 2 [מקור1, מקור2, מקור3, מקור4].

ציר האיתות ATX-LPA נחקר במעבדות נוספות ונמצא כמי שממלא תפקיד חשוב במצבי מחלה נוספים, כגון בסרטן [מקור], הוא מעורב במחלות לב וכלי דם, יש לו השפעה על כאב נוירופטי, פיברוזיס ריאתי וגם על דלקת פרקים ומחלת כבד שומני לא אלכוהולי (NAFLD) [מקור1, מקור2, מקור3, מקור4, מקור5, מקור6, מקור7].

הצוות החל כמובן כבר לעבוד על פיתוח סדרה של תרופות חוסמות ATX בתקווה שלא ימצאו הרסניות בטווחים הארוכים. הכוונה שלהם גם להשפיע גם על הרגלי אכילה, אבל גם על מצבי נפש.

למרות שמחקרים קודמים העלו כי אי-ספיקת ATX או חסימה והבאה למחסור האנזים ATX הספציפי לאדיפוציטים אשר משפרים הומאוסטזיס סיסטמי של גלוקוז אפילו לאחר הַאֲבָסָה (בעכברים) עם תפריט עתיר שומן, ההשפעה של מחסור ב-ATX על השמנת יתר ועל איתות אינסולין ברקמות נותרה לצערנו לא ברורה [מקור1, מקור2]. 

בנוסף לזאת יש לתת את הדעת, כפי שנרמז למעלה, בהערה על יתר טריגליצרידים בדם, כי נוכחים במוח שלנו עוד מסלולים וגם הם משתתפים במהלך שיוצר את מסלולה של התפתחות דרישת הגוף לחפש ולמצוא אוכל.

נשארו לך שאלות 

אשמח להשיב על כל שאלה 

לטופס פנייה ישירה אל ירון מרגולין – נא להקליק – כאן  

בבקשה לא להתקשר משום שזה פשוט לא מאפשר לי לעבוד – אנא השתמשו באמצעים שלפניכם –


שמי Name:

טלפון phone:

דוא"ל (כדי שאוכל להשיב לך מכל מקום בעולם) Email:

איך אני יכול לעזור לך How can I help you:

אפשר לקבל את בדיקות הדם החריגות שלך Exceptional laboratory tests:



למען הסר ספק, חובת התייעצות עם רופא (המכיר לפרטים את מצבו הבריאותי הכללי של כל מטופל או שלך) לפני שימוש בכל תכשיר, מאכל, תמצית או ביצוע כל תרגיל. ירון מרגולין הוא רקדן ומבית המחול שלו בירושלים פרצה התורה כאשר נחשפה שיטת המחול שלו כבעלת יכולת מדהימה, באמצע שנות ה – 80 לרפא סרטן. המידע באתר של ירון מרגולין או באתר "לחיצות ההחלמה" (בפיסבוק או MARGOLINMETHOD.COM ), במאמר הנ"ל ובמאמרים של ירון מרגולין הם חומר למחשבה – פילוסופיה לא המלצה ולא הנחייה לציבור להשתמש או לחדול מלהשתמש בתרופות – אין במידע באתר זה או בכל אחד מהמאמרים תחליף להיוועצות עם מומחה מוכר המכיר לפרטים את מצבו הבריאותי הכללי שלך ושל משפחתך. מומלץ תמיד להתייעץ עם רופא מוסמך או רוקח בכל הנוגע בכאב, הרגשה רעה או למטרות ואופן השימוש, במזונות, משחות, תמציות ואפילו בתרגילים, או בתכשירים אחרים שנזכרים כאן.

מאמרים אחרונים

נשלח ב כללי

דיכאון וחרדה בקרב חולי כליות

ג'יימס סנט – אומץ, חרדה וייאוש – צפייה בקרב . James Sant (1820-1916) – Courage, Anxiety and Despair – Watching the Battle – מקור הציור בויקיפדיה- כאן

חרדה ודיכאון הן שתי ההפרעות הפסיכולוגיות הנפוצות ביותר הקשורות למחלות כליה כרוניות (CKD) [מקור].

מאמר זה מבוסס על עבודת דוקטורט שהעריכה מאמרים, שקישרו באמצעות רשימת בדיקה את המחלה ומרחב החרדה. והציגה ריכוז של נתונים, שנבדקו על ידי שני חוקרים שבחנו כל מסמך. נכללו 39 מחקרים (13 מאמרים ו-26 עֲבוֹדַת מֶחְקָר).

האם חרדה או דיכאון בקרב חולי כליה מזרזת את מותם. דיכאון זוהה כמחלה הפסיכיאטרית השכיחה ביותר בחולים עם מחלת כליות אך החרדה עולה ובולטת בקרב חולי המחלה הסופנית (GFR מתחת ל 20).

רוצה לחשב את מדד ה- GFR שלך – כאן

חרדה (Anxiety) היא הפרעה רגשית הקשורה לתחושת אובדן שחווים מטופלים רבים כשהם מתמודדים עם אי ספיקת כליות, מכיוון שהם מאבדים אוטונומיה, את בריאותם הגופנית (שמתדרדרת בהתמדה ואין בה שינוי לטובה אלא אם כן הגיעו לטיפולים בשיטות כגון "לחיצות ההחלמה"), גם המוות או מכונת הדיאליזה עומדים בקצה המנהרה ומהדהדים את זרם החרדה. בנוסף החרדה מקבלת היזון חוזר בשל מחשבות טורדניות, אובדן כוחות הגוף ושינויים שנכפים על החולים הן במרחב הקריירה והן בתפקידים המשפחתיים ואפילו בתחומי ההזנה שלהם. אובדן הכוחות משתלב עם דיכאון וחוסר מוטיבציה לחפש אפשרויות להחלמה כך שהבעיה הפסיכולוגית השכיחה ביותר בקרב חולים עם אי ספיקת כליות – CKD, היא דיכאון שברובו לא נחקר כראוי ביחס לשלבים השונים של המחלה [מקור].

הפרעות פסיכולוגיות אינן קשורות רק להסתגלות לקויה למצוקת המחלה [מקור], אלא קשורות לעיצובם של אירועים שליליים ולהתדרדרות המחלה [מקור1, מקור2, מקור3].

למאמרי – תרופות הרגעה שמשאירות אותך רעב וחרד – ציפּרָלֵקס, פּרוֹזַק, פלואוקסטין

למאמרי על החרדה

The Imaginary Invalid, before 1879
אונורה דומייהThe Imaginary Invalid, before 1879 Honoré Daumier. מקור הציור ויקיפדיה- כאן

החרדה – Anxiety נחקרה יותר, היא הפתולוגיה הראשונה בשכיחותה הקשורה ל- אי ספיקת כליות CKD, החוקרים רואים בה תגובת אזהרה שהגוף מייצר למצבים של סכנה, איום או שינוי ויש מי שרואה בחרדה כאחד מגורמי המחלה עצמה. עם זאת, כאשר החרדה נשמרת בהיעדר סכנה, או שלא ניתן להתמודד אתה, היא הופכת לפתולוגיה שפוגעת בכליות. הדבר מוביל לשינויים התנהגותיים [מקור]. כאשר לוקחים בחשבון שהפרעות דיכאון וחרדה עולות ככל שהמטופל רואה שמצבו רק הולך ומתדרדר בבדיקות [אוראה, קריאטינין, המוגלובין, ברזל, זרחן וקצב סינון גלומרולרי (GFR)] ושהתרופות לא בולמות את המחלה ויותר מכך כשאשפוזים מתחילים לשוב על עצמם רואים חולים מתפכחים ומשנים את היחסים שלהם אל אנשי מקצוע בתחום הבריאות הממסדית וגרוע מכך עם המשפחה, רגשות אלו שליליים ויכולים להוביל לדיכאון, ובְּעָתָה כשהם מזהים ששותפים לגורלם מתים אז נתקלים כבר גם באי ציות לטיפול רפואי [מקור1, מקור2, מקור3]. החיפוש בשלב הדיאליזה של אנשי משפחה אחר טיפולים כמו "לחיצות החלמה" מתעורר, אבל במצב כזה הם איחרו וכבר לא מתקבלים לטיפול.

פול ל קימל (מנהל מספר תוכניות תחת החטיבה למחלות כליות, אורולוגיות והמטולוגיות – כאן), ורולף א פיטרסון (פרופסור לפסיכולוגיה קלינית ופסיכיאטריה Paul L Kimmel, Rolf A Peterson) שחקרו את החרדה בקרב חולי דיאליזה מצביעים על כך שסבל מחרדה ו או גם מדיכאון בשלבים הראשוניים של CKD מהווה מנבא לתמותה מוגברת בחולים המגיעים לשלבים מאוחרים יותר [מקור]. זאת אחת הסיבות להמלצתי לחולים שאני מזהה הצפה חרדתית בקרבם ליטול "פרסאוס" פורמולה של צמחי ריפוי ואיזון נפש שהצליחה במקרים רבים לאזן את החרדה ואפילו "שאוסינט" פורמולה נוספת שמצליחה לאזן מצבים פסיכוטיים. לשתיהן אין תופעות לוואי. כידוע הכדורים הפסיכיאטירים מדרדרים מהר את מחלת הכליות ולא מומלצים לנטילה בשל כך. הבעיה במחיר פורמולה כזו יקרה משום שאיננה ניתנת להפצה בצורה מסחרית ומיוצרת במעבדות פרטיות ובשיטות מאוד אטיות כמו מיצוי בשמש. החוקרים שהוזכרו למעלה ( פול ל קימל, רולף א פיטרסון ) מזהירים שלמרות ההתקדמות הטכנולוגית של מכשירי הדיאליזה, העדר ריפוי בקרב חולי כליה מהדהד ברקע ותחזוקה באמצעות מכונה אמנם אפשרה להפחית את התמותה של חולים עם CKD, אך החרדה עולה ולעתים גם הדיכאון ועימם עולה הסיכון להתאבדות [מקור1, מקור2].

נשארו לך שאלות 

אשמח להשיב על כל שאלה 

לטופס פנייה ישירה אל ירון מרגולין – נא להקליק – כאן  

בבקשה לא להתקשר משום שזה פשוט לא מאפשר לי לעבוד – אנא השתמשו באמצעים שלפניכם –


שמי Name:

טלפון phone:

דוא"ל (כדי שאוכל להשיב לך מכל מקום בעולם) Email:

איך אני יכול לעזור לך How can I help you:

אפשר לקבל את בדיקות הדם החריגות שלך Exceptional laboratory tests:



למען הסר ספק, חובת התייעצות עם רופא (המכיר לפרטים את מצבו הבריאותי הכללי של כל מטופל או שלך) לפני שימוש בכל תכשיר, מאכל, תמצית או ביצוע כל תרגיל. ירון מרגולין הוא רקדן ומבית המחול שלו בירושלים פרצה התורה כאשר נחשפה שיטת המחול שלו כבעלת יכולת מדהימה, באמצע שנות ה – 80 לרפא סרטן. המידע באתר של ירון מרגולין או באתר "לחיצות ההחלמה" (בפיסבוק או MARGOLINMETHOD.COM ), במאמר הנ"ל ובמאמרים של ירון מרגולין הם חומר למחשבה – פילוסופיה לא המלצה ולא הנחייה לציבור להשתמש או לחדול מלהשתמש בתרופות – אין במידע באתר זה או בכל אחד מהמאמרים תחליף להיוועצות עם מומחה מוכר המכיר לפרטים את מצבו הבריאותי הכללי שלך ושל משפחתך. מומלץ תמיד להתייעץ עם רופא מוסמך או רוקח בכל הנוגע בכאב, הרגשה רעה או למטרות ואופן השימוש, במזונות, משחות, תמציות ואפילו בתרגילים, או בתכשירים אחרים שנזכרים כאן.

מאמרים אחרונים

נשלח ב כללי