ירידה בתפקוד הכליות

איש הכמעט, פגשתי כבר בבעל הכוונות הטובות ויכולת המאמץ הדלה. אדם נחוש, ונלהב שנפשו סבילה ומניבה: אפס תוצאות כמותו אורפאוס הטוען שיעשה הכל כדי להושיע את אהובתו אאורידיצ'ה, בבואו מיוזע לקליניקה שלי עם מדד – GFR 21 והיסטוריה של 11 שנים של המוגלובין מסוכר – ללא טיפול. הוא מוכן להגיד: "הזנחה" תמה לקיחת אחריותו למצב ויוזמתו לשינויו בעתיד – כנזכר לעיל, אפס תוצאות. Orpheus and Eurydice by Victorian painter George Frederic Watts (1817-1904 – ג'ורג' פרדריק וואטס.

פגשתי כבר בבעל הכוונות הטובות ויכולת המאמץ הדלה שהניבה: כלום תוצאות כזו של אורפאוס הטוען שיעשה הכל כדי להושיע את אהובתו אאורידיצ'ה, בבואו מיוזע לקליניקה שלי עם מדד – GFR 21 והיסטוריה של 11 שנים של המוגלובין מסוכר (A1Cׂׂ)- ללא טיפול. הוא נכון להודות בהזנחה. גם בחרדה לגורלו. מעט מאוד מעבר לכך.

Pierre-Paul Prud’hon Justice and Divine Vengeance Pursuing Crime – part פייר-פול פרידון  יצירתו המדוברת "צדק ונקמה אלוהית שרודפת אחר הפושע", 1808, מוצגת בלובר. 

יש לך בדיקות כלייתיות מדאיגותקריאטינין גבוה, המוגלובין מסוכר גבוה גם אוריאה ואפילו ריכוזי אלבומין גבוהים בשתןיש מה לעשות. אם נפשך נכונה לחלוק במאמץ, כדי להחלים מהמצב, הרי שמאמר זה בא לעזור לך. אפשר, בדרך טבעית ופשוטה ביותר לצאת מבעיה מאוד מורכבת. ומניסיוני, אפשר להחלים מהמחלה הנוראה, ואפילו לראות תוצאות חיוביות בתוך 3 חודשים!

בדיקות הדם שלך מגיעות אלי בדרך זו כאן – egfr 21 והמוגלובין מסוכר HbA1C – 8.9 – תוצאה שמשמעה פגישה דחופה ביותר – משום שהמעבר מGFR 21 ל GFR 15 יכל לקחת שעות או ימים ספורים וממדד ה- GFR 15 מתחילים בדיאליזה – עליה ועל הסיבוכים שעלולים להיגרם לך ממנה בהמשך המאמר. הפונה הזה התקבל בקליניקה מחוץ לתור בו ביום שהבן שלו שלח אלי את הצילום הזה.

אני ממזמין אותך להתבונן במדד ה-eGFR או ה- GFR ולשלוח אלי בטופס פנייה ישירה אל ירון מרגולין שנמצא בדף זה כאן למטה (או במסרון, עדיף לווטסאפ או לרשום ולשלוח לכאן) מהר ככל האפשר את הנתון החשוב הזה להחלמתך. מכאן אנחנו מתחילים [לא מהקריאטינין, שמרתק את הנפרולוגים. (בפגישה יוסבר לך הכול)]. יש לקחת בחשבון שברוב המקרים – דווקא מדד ה- GFR לא נמצא כלל בבדיקות הדם שלך. יש לדרוש אותו ואת ההיסטוריה שלו מהנפרולוג שלך – הוא חייב לתת לך אותו!

Pierre-Paul Prud’hon פייר-פול פרידון אחד מגדולי הציירים. צייר בן המאה ה- 18, נשכח וזוכה להכרה מחדש. מוצג כיום בעיקר בלובר. פרידון נולד לסתת בקלוני, סון-לואר, שבצרפת. עד מהרה התייתם משני הוריו ואומץ באופן לא רשמי על-ידי האב בסון (Father Besson)- נזיר מהמנזר של קלוני. בתמיכתו של הבישוף של מייקון, (Bishop of Micon) החל פרידון את לימודיו בציור באקדמיה של דיז'ון, שבצרפת, שם למד אצל הצייר המוביל François Desvoges פרנסואה. בשנת 1778 הוא חזר לקלוני להתחתן עם ז'אן פאוגנט, בתו של נוטריון, שהייתה בהיריון. ברון מקומי (Baron Joursanvault,) תמך בו ואפשר לו להמשיך את לימודיו בפריז תחת חסותו של ז'אן-בפטיסט פייר (1713-1780 Jean-Baptiste Pierre), מי שהיה אז הצייר הראשון של המלך, כשרונו האדיר הלך והתגלה ובשנת 1784 פרידון זכה בפרס רומא היוקרתי של האקדמיה לציור (the Burgundian Academyָׂ), פרס רומא אפשר לפרידון לבלות ארבע שנים באיטליה (זה נוהל הפרס). בן עשרים ושש היה כשיצא ללמוד ברומא (1784) – שם הוא פגש את הפסל הגאון – הניאו-קלאסי אנטוניו קאנובה (1822-1757  Antonio Canova) והעריץ את עבודתו כמו גם את זו של ליאונרדו דה וינצ'י. פרידון התרשם עמוקות מהאולד מאסטר, מה שבולט ברישומי הגבורה שלו כמו הרישום שמצורף כאן והעבודות שלו כאן למטה, זו העדינות המרחפת בכוח רוחני גדול והעדינות השמימית שמנפחת את הדמויות מבפנים בהשראת האסכולה הונציאנית. הוא לא התערבב ברומא בקרב הציירים שפעלו בעיר משום שאלו העדיפו את האמנות המודרנית של התקופה בעודו נמשך מעוצמת מקוריותו וייחודו אחר הכוח הרוחני שהביא אותו להתעמק בגאוני הרנסנס שקדמו להם. מששב לפריז (1789) מצא עבודה אצל עשירי העיר. לאחר נפילתו של רובספייר (1794) עבר לגור במשך שנתיים בכפר בFranche-Comté, שם בילה בציור דיוקנאות. את אחת מיצירותיו החשובות ביותר (Madame Anthony and Her Two Children, 1796, (Musée des Beaux-Arts, Lyon  צייר בתקופה זו. לפריז הוא שב בשנת 1795 וזכה להערכה רבה ולהזמנות מכובדות (1796-1799 The Hôtel de Lanois), בעזרת ידידו רב ההשפעה Nicolas Frochot נכנס למרחבי משפחת בונפרטה (Bonaparte) ובשנת 1805 רשם וצייר את ג'וזפין אשתו הראשונה של נפוליאון  (מוצג בלובר) – הוא נפרד מאשתו וזמן קצר לאחר מכן החל להתקרב אל הציירת המוכשרת קונסטנס מאייר (Constance Mayer 1775-1821) תחילה הייתה רק תלמידתו ובהמשך אהובה, בת זוגו ושותפה אמנותית. את יצירתו המדוברת "צדק ונקמה אלוהית הרודפת אחר הפושע" ומופיעה בעמוד זה, למעלה, יצר פרידון בשנת 1808 גם היא מוצגת בלובר. (Justice and Divine Vengeance Pursuing Crime). משבר גדול קרע את נפשו – בשנת 1821, כאשר קונסטנס מאייר, אהובתו שסבלה ככל הנראה מדיכאון, התאבדה בדירתו בסורבון. זמן קצר לאחר מכן יצר (בשנת 1822) את הצליבה שלו (יצירת מופת), שאותה צייר לקתדרלת סנט אטיין במץ וכיום היא תלויה בלובר. הצייר המהולל של ה"מדוזה" ת'אודור גריקו נמנה על תלמידיו. פרידון התפרסם כצייר ענק של מזנסצנות גדולות ממדים, כולן מוצגות בלובר. אבל הוא השאיר אחריו אוסף נדיר של רישומי מופת שמוצגים באוספים קטנים. כיום הולכת עבודתו ונחשפת מחדש ופרידון מוגדר כאחד האמנים שהגיעו להישגים הגבוהים ביותר של הקלאסיציזם הצרפתי.

מדד נוסף שאני חייב לקבל ממך הוא גלוקוז בדם – וחשוב ממנו ה- HbA1C – המוגלובין מסוכר – אפשר להחלים ללא תרופות מהמצב, כמעט בכל שלב. 

Pierre-Paul Prud’hon 1758-1823 פייר-פול פרידון אחד מגדולי הציירים. צייר בן המאה ה- 18, גאון נשכח שזוכה להכרה מחדש.

מדדים אלו כולל ההסטוריה של המצאותם של ריכוזי אלבומין בדם הם שנותנים את הכיוון, שעלינו לצעוד בו ומראים את הדרך.

רישום מופלא של צייר גאון בן המאה ה-18, Pierre-Paul Prud’hon פייר-פול פרידון אחד מגדולי הציירים, מציג את פיסת התנועה באחד משיאי יופיה – לאן פונה דרכי בולטת כשאלת ההשראה היונקת בענק מרישומי הגדולה של ליאונרדו דה וינצ'י ורפאל. האם ימיס את הסלע, אולי יזיז אותו הצידה בדחיפה, ישוב לעמוד או יצעד קדימה אך יתכן שיבחר לפסוע בעקבות עיניו – זו עמדת הגדולה שרק גאון ששורשי הרנסנס בנפשו וזכות הבחירה החופשית לקחת אחריות על דרכו עומדת בנפשו – יכול לתאר ברישום. מזל שפרידון זוכה להכרה מחדש. ומקנה לנו מנחישותו לצעוד בדרכים חדשות.

אוריאה – שתנן (ureaמכוון אל – צום מלחים ושינויי תזונה של סוגי חלבונים (הם כביכול  מקור הבעיה של הכשל הביולוגי) לצד שחרור שרירי כפות הרגלים (לחיצות החלמה).

הקיסרית ג'וזפין – ציור הכנה של Pierre-Paul Prud’hon פייר-פול פרידון אחד מגדולי הציירים. 1758-1823.

A1C גבוה ינחה אל צום פחמימות (הם לכאורה, מקור הבעיה –  הצפה ועודף באנרגיה נשית) ושחרור שרירי הגב.
מדד הסינון GFR מנחה בן השאר את מהירות המצעד שיש לבצע כדי להגיע להחלמה, על-מנת להקדים את קריסת הכליות ולמנוע מוות.
גובה המדדים משתנה לאורך העבודה ומנחה אל הכמויות
שיש לשנות כל פעם מחדש בתפריטי התזונה, מדובר למשל בכמה לחם להוריד. ועל השאלה החשובה: לחם, או תפוחי אדמה – מדד האוריאה בדם יתן תשובה.
בנוסף לכך, A1C
מלמד על הצפה או הורקת יתר של האנרגיה הנקבית. ומכוון לאזן תזונה שהאנרגיה האמהית, נשית בה רבה: תפוחי אדמה, אורז, לחם…

The Empress Josephine (1763-1814) Pierre-Paul PRUD'HON (French 1758 – 1823).

הזעה – להזעה חמה, מוגברת בשעות הלילה. תפקיד אבחוני חשוב. הזעה חמה מכוונת גם אל הרעלה ממזונות מתובלים מאוד, ודורשת הפחתה שלהם: רוטב טבסקו, חומץ או חרדל, מלח וסוכר. האוריאה בדם היא מדד מצוין של הצפה של האנרגיה הזכרית. התופעה הזו נקשרת גם ביחסים לבוס, אב, ומשתקפת בהזעות לילה קרה (גם ביום חם) ברוב המקרים היא אות אזהרה מפני ירידה בהורמון הזכר (טסטוסטרון) שמחייב טיפול, בלעדיו לא תהיה החלמה כלייתית. כאן יש להעזר בתזונה גברית (למאמרי בנושא זה יש לגלוש לכאן) ובשיחות החלמה ופסיכותרפיה ההוליסטית. עוד על כך כאן

Patroclus by Jacques-Louis David (1780)
בחלקו העליון של הגב התחתון נמצאות הכליות – טוב שישארו בשליטה.

ירידה קטנה בתפקוד הכליות אינה גורמת לכל בעיה כאשר לאדם יש שתי כליות בריאות, ומדד הסינון שלו עומד על 120-GFR. רמה כזו של תפקוד גבוהה (gfr 120 או eGFR) הוא מתנת טבע ואנשים שונים חושבים שלמעשה הגוף לא באמת צריך אותו.
אנשים שיש להם תפקוד כליתי פגום מודאגים מאוד ודי בצדק. הם נמדדים בבדיקות דם ובבדיקת שתן – בבדיקת דם מקדימים לזהות את הבעיה וככל שמקדימים קל לטפל בה ללא תרופות. כאשר מדד הסינון (בבדיקת הדם) מגיע לGFR 60 – מכונה קצב הסינון הגלומרולרי (Glomerular Filtration Rate) – עדיין קל לטפל בבעיה. הבעיה שנתון זה לא נמצא לפני רוב המטופלים והוא קורס, בהעדר נתונים וטיפול נכון, במהירות רבה.

Pierre-Paul Prud’hon

ברוב המקרים לא מיחסים לירידת ה-GFR חשיבות, רק לעליית הקראטינין – וכאן מתחילה הבעיה הגדולה של מחלת הכליות והחלמתה. כי מדד זה הגם שמצביע על בעיה כשהוא גבוה, הוא מטעה, ומעמיד לפני המרפא את תמונת המצב הכוללת בלבד: כמות הרעל שמציף את הגוף גדולה. אך למעשה הוא לא מדויק ולא מצביע על ירידה בכמות הרעל. אימון למשל, לפני בדיקה או מאמץ פיזי, אפילו ירידה במשקל יכולים להרים אותו. מבחינתי המדד אומר רק שהדרך ממשיכה ומצביע על גודל המאמץ שיש להשקיע בפינוי הרעלים. וברוב המקרים קריאטינין מעל 1.5 מיידע שהזמן העומד לרשות הריפוי מצומצם ביותר.

Pierre-Paul Prud’hon, A seated male nude, Musée Baron Martin, France

ברמות קראטינין גבוהות ( Creatinine: mg/dl 1.20-0.80. גבולות הנורמה של הקריאטינין) הווה אומר מעל 1.5 כמו 2.64 – 2.2 או 1.8 הן רוב התוצאות של הפונים אלי, שינוי גדול של מדד הקראטינין מייצג שינוי קטן בתפקוד הכלייתי. נפרולוג יאמר לך: "בשבילי זה אותו דבר" ויכוון ל2.2 שעלה ל2.6 או ירד ל1.8 והוא צודק. כי בכדי לדעת יותר על מצבך הבריאותי גם הרפואה הממסגית תבחן את מימד האוריאה (שתנן), אותו יש לבחון כשהקריאטינין נמצא גבוה מ.1.5, ואם הוא (השתנן) נמצא בירידה, יש להתעודד. האוריאה – שתנן שיורד, אומר שהחל קצב החלמה ושאתה פועל, ללא תרופות ונכון! עם תרופות המדד מתאזן, אך משתנה מהר לרעה.

פורוס (Poros ביוונית: Πῶρος; המאה ה-4 לפנה"ס) היה מלך פאוראבה – ממלכה עתיקה באזור פקיסטן של ימינו, הוגדרה הודו בימים ההם. המלך פורוס התפרסם בשל התמודדותו מול אלכסנדר הגדול בקרב הידספס. למרות שהמלך פוראבה הובס בקרב, אלכסנדר מוקדון חנן אותו ואף הגדיל את שטחי ממלכתו.
פורוס ערך את כוחותיו בצורה כזו שאלכסנדר לא יוכל לחצות את הנהר (327 לפנה"ס326 לפנה"ס) הגם שמחויב היה לעשות כן אם רצה לכבוש את ארצו של פורוס. בתכסיס נועז פתר אלכסנדר את הבעיה שנוצרה. תחילה הוא התיש בתרגילי ההטעיה את פורוס כביכול כל רגע הוא עומד לחצות את הנהר, אך לא חצה. בהמשך אלכסנדר פיצל את כוחותיו, ובעוד הכוח העיקרי בפיקודו חצה את הנהר בנקודה אחת, הכוח השני בפיקודו של קרטרוס חצה את הנהר בנקודה במקום מרוחק יותר. שומריו הערניים של פורוס חשפו את התכסיס הנועז והודיעו לו על חצייתו של אלכסנדר בשני מוקדים. פורוס התלבט, לא היה בידיו מידע אם מדובר בכוח המוקדוני העיקרי, או שמא בכוח הסחה בלבד. על כן הוא שלח את בנו בראש כוח חלוץ גדול שכלל 2,000 פרשים ו-120 מרכבות, כדי לבלום את הצליחה של היוונים. יד הגורל אחזה בטובת אלכסנדר. לו היה מגיע נסיכו של פורוס לפני הצליחה או בראשיתה, היה מנצח. מכיוון שרוב הצבא המוקדוני סיים את חציית הנהר, משימתו של כוח החלוץ בראש הנסיך נגמרה באסון כבד. בנו של פורוס ו-400 פרשים הודים נהרגו. משנודע לפורוס על כך, לא התעכב, אלא הותיר כוח קטן כהגנה מפני הצבא של קרטרוס, ויחד עם שאר הכוח תקף את צבאו של אלכסנדר. אלכסנדר ניצל היטב את יתרונו בפרשים, והצליח לגרום למנוסתם של הפרשים ההודים. כשראה זאת פורוס, שיגר לקרב את פילי המלחמה שלו. אלכסנדר הסיג לאחור את הפרשים, והטיל למערכה את הפלנקס שלו. המוקדונים שהשתמשו בחניתות ארוכות מאוד שנקראו סריסות, כיתרו מכל עבר את הפילים כבדי התנועה ודקרו אותם. הפילים השתוללו, ורמסו הכול: אויבים וידידים כאחד, המוקדונים בפיקודו של הגדול ממוקדון כיתרו את חיל הרגלים ההודי עד שזה פתח במנוסה. למרות שאלכסנדר סבל אבדות כבדות, הרי שהקרב נחשב לאחד ההישגים המרשימים שלו.
רושם עז השאיר פורוס על יוון. גם לאחר התפרקות המערך הצבאי שלו, ומנוסת חייליו נשאר פורוס להילחם על גבי הפיל שלו. פלוטארכוס כותב שהפיל שעליו רכב פורוס היה הפיל הגדול ביותר מבין הפילים בצבא ההודי.
פורוס ניסה למנוע מחייליו לברוח והמשיך ליידות כידונים בחיילים המוקדונים שסביבו. הוא נפצע תשע פעמים ורק כאשר איבד דם רב ונחלש מכדי להרים את ידיו ולהחזיק בנשק, הפסיק להילחם.
קורטיוס מספר שהפיל של פורוס, שלא נפצע בקרב, המשיך להסתער קדימה ורק כאשר רכב הפיל שם לב שהמלך התעלף בשל אבדן דם רב הוא הפנה את הפיל לברוח משדה הקרב. כאשר אחיו של המלך טאכסילס נשלח אל פורוס לשכנע אותו להיכנע, ענה לו פורוס: "אני מזהה את האח של טאכסילס, בוגד בממלכתו ובארצו!" והשליך עליו את הכידון האחרון שנותר לו והרגו. פורוס המשיך בנסיגתו עד אשר הפיל שלו הותש וקרס מרוב פציעות. בשלב הזה פורוס ארגן את חיילי הרגלים ההודים הנסוגים להתנגדות לצבא המוקדוני, אך המוקדונים הצליחו לכתר את חייליו והחלו טובחים בהם. פורוס שוב איבד את ההכרה והחל להחליק מהפיל שלו, הרכב של הפיל חשב שפורוס יורד ממנו בצורה רגילה ולכן הורה לפיל לכרוע ברך. שאר פילי המלחמה אולפו לחכות את הפיל של מלכם וכרעו בעקבות הפיל של פורוס, דבר שהוביל לכניעה של הכוח ההודי. אלכסנדר, שחשב שפורוס מת, הורה לחייליו להסיר מפורוס את שריונו, אך משהתקרבו המוקדונים לפורוס החל הפיל שלו לגונן עליו. הפיל תקף את החיילים המוקדונים וניסה להרים את פורוס ולהניחו על גבו. החיילים המוקדונים תקפו את הפיל עם הסריסות שלהן, הרגו אותו והניחו את פורוס בכרכרה. רק אז שם לב אלכסנדר שפורוס עדיין חי. אלכסנדר הגדול פנה לפורוס ואמר לו: "איזה רעיון שטותי הדריך אותך, אתה שידעת על גודל הישגיי, לנסות את מזלך נגדי כשטאכסילס כבר שימש דוגמה לסובלנות שאני מפגין כלפי אלה שנכנעים, דוגמה כה קרובה אליך?". פורוס השיב לו "מאחר ששאלת, אענה לשאלתך בכנות. לא חשבתי שיש מישהו חזק ממני. אמנם ידעתי את כוחי אבל עדיין לא העמדתי את כוחך במבחן וכעת תוצאות הקרב מוכיחות שאתה חזק ממני. אבל להיות שני לך מסב לי שביעות רצון לא קטנה".
אריאנוס מוסיף על דו השיח בין שני המלכים: אלכסנדר שאל את פורוס המובס כיצד הוא רוצה שינהגו בו, ופורוס ענה: "נהג בי אלכסנדר כמו שנוהגים במלך". פורוס ואלכסנדר – ציור של שארל לה ברן Alexander and Porus, painted 1673 Charles Le Brun

ההתעקשות על הורדת קריאטינין בעזרת תרופות שכיח לצד ההתעלמות ממדד הסינון ה-   GFR. 

charles le brun passage du granique

charles le brun passage du graniqueציור של שארל לה ברן Alexander and Porus, painted 1673 Charles Le Brun

ההתעקשות להוריד קריאטינין בעזרת תרופות וההתעלמות המזעזעת ממדד הסינון הם המקום שממנו מתחיל הכשל הקולוסאלי של רפואת הכליות בממסד. מכאן ההובלה האכזרית של המבקש מרפא אל עינויי הדיאליזה (1,200 אנשים נפטרים בשנה מתוך המכונה מטופלי דיאליזה בישראל – נתון שעמד לפני שנתיים על  6,400 מטופלי דיאליזהולהשתלת כליה שבאה אחריה (אם יש לך מזל, שהרי משך זמן ההמתנה הוא בערך 7 שנים).

רוב הפניות אלי מתבצעות דרך הווטסאפ ומצינות ערכים נמוכים של ה-GFR

האם הרופא שלח אותך כבר לטיפול דיאליזה? תהליך המיועד להחליף את הכליות לכאורה ריפוי בו על המכונה מוטל לבצע את תפקיד הכליות שקרס.

פרסאוס נלחם בפיניוס (פרט שמשקף גאונות והשפעות של ענקי הרנסנס הונציאני: טיציאן, ורונסה וטינטורטו  גם של רפאלו ואפילו של מיכאלאנג'לו מהתקרה שבסיסטינית שבותיקן La Cappella Sistina – יצירת מופת) Perseus Fighting with Phineus (detail) 1597-1602 Galleria Farnese, Palazzo Farnese, Rome – Annibale Carracci (Italian 1560-1609) Palazzo Farnese, Rome – אסכולת בולוניה- בארמון פארנזה – אניבאלה (חניבעל) קראצ'י צייר את תמונות המופת, אבל מיכלאנג'לו בואונרוטי היה זה שבנה את הקומה השלישית של הארמון ובנייתה מחדש של חצר הארמון גם את  החלון המרכזי בחזית הארמון ובו סמל האפיפיור. הארמון הושלם בשנת 1589. חדרי הארמון עוטרו בפרסקאות המתארים נושאים מיתולוגיים כאלגוריות ובהם סדרת פרסקאות המתארות את הרקולס ואת אהבת האלים מעשה ידי הצייר הגדול אניבאלה קאראצ'י. הארמון היווה השראה למבנים ברחבי העולם, ובהם לשאטו גרימאלדי באקס-אן-פרובאנס, למוזיאון הבנייה הלאומי בוושינגטון בירת ארצות הברית, ולבניין המזכיר הראשי בסידני שבאוסטרליה. אניבאלה הוא הבן המפורסם במשפחת האמנים המוכשרת של בולוניה: לודוויקו, ושני דודניו ואניבאלה קאראצ'י. סגנונו מושפע מרפאל (שלידו ביקש להקבר בפנתיאון שברומא) ומאמני ונציה ובולטת בהם שאיפתו להגיע לשלמות הצבע של טיצ'יאנו והקומפוזיציה של טינטורטו. בולטת השפעתו של הראשון עליו ב-Cristo e la Samaritana עבור ארמון  סמפיירי בבולוניה Palazzo Sampieri in Bologna גם בעבודתו משנת 1587 בכנסיית סאן רוקו ברגיו אמיליה ובמיוחד בעבודת המופת שלו The Loves of the Gods . San Rocco in Reggio Emilia. השפעתו המבורכת של האחרון עליו (טינטורטו) – ניכרת במספר פורטרטים מאוחרים שיצר ובעבודות כמו בונוס עם סטיר (Venus with a Satyr and Cupids, (1590) ,Resurrection of Christ.1593, Two Children Teasing a Cat, 1588-1590 ואפילו בThe Cyclops Polyphemus by Annibale Carracci. בשנת 1587-88, Anibale יצא לפארמה ולאחר מכן עבר לונציה, שם הוא הצטרף אחיו אגוסטינו שכבר התמחה באסכולה הונציאנית בציור ששלטה אז בעולם האמנות. מ -1589 עד 1592 האחים קראצ'י זכו לעבוד על הקיר על הקמת רומא לרובע פאלאצו מגני בבולוניה.

אם ה- GFR שלך עומד על 15 – הנפרולוג דוקטור או פרופסור – חייב לדבר אתך על דיאליזה. האם הרופא סיפר לך גם עד כמה מגביר הטיפול בדיאליזה את הסיכוי למחלות כלי דם, התקפי לב או שבץ מוחי? האם הנפרולוג שלך חשף בפניך את בעיית זיהומי צנתר הדיאליזה וגילה לך את מגוון תופעות הלוואי כמו התכווצות שרירים, הקאות, כאבי ראש, כאבים בחזה, ירידה בלחץ דם, חום, צמרמורת, חרדות, הפרעות בתפקוד המיני שממתינות לך בטיפול המקובל עליו כל כך? האם הנפרולוג שלך העלה בדעתו כי במקרים כאלו המלח, הסוכר, עודפי חלבונים, זרחן ואשלגן שנמצאים בתזונה השוטפת שלך, אפילו בזו שהדיאטנית שלו מציעה לך נתנים לריסון ולהביא להחלמתך. בלעדי איזון טבעי וריסון פלישת הרעלים לא תהיה החלמה. המלחים ןהחלבונים והסוכרים העודפים במזון שלך הם שפועלים עליך כרעל. והרעל הזה פוגע בנפרונים שבכליות. מקור הרעל הזה מוכר וידוע הוא בא מהאוכל וללא מעבר לתזונה מחלימה הדיאליזה לא תציל אותך במאומה, רק תדחק את הבעיה הצידה – הרעל שב ותוקף את הנפרונים לאורך כל הדרך עד שהוא מחסל את תפקוד הכליות.
מדד הסינון מצביע למעשה עד כמה הנפרולוג שלך כשל, עד כמה הנפרונים הותקפו על-ידי הרעל שבמזון שלך והביאו למחדל תפקוד הכליה. אבל אפשר לצאת מהבעיה בדרך טבעית ומאוד פשוטה.

Pierre-Paul Prud'hon (1758 – 1823) was a French Romantic painter and draughtsman best known for his allegorical paintings and portraits such as Madame Georges Anthony and Her Two Sons. In particular, he painted a portrait of both of Napoleon's wives.

ומדוע עליך להגיע לעינויי הדיאליזה, אם בדיקת האולטרסאונד מראה שאבר הכליות שלך תקין?

פאולו ורונסה – פגאסוס ואנדרומדה veronese perseus and andromeda

יש לדעת שברוב המקרים – ה-GFR, המדד החשוב הזה (קצב הסינון הגלומרולרי – Glomerular Filtration Rate) לא מופיע כלל בדף שנתן לנבדק. הוא המדד החשוב להחלמתך. המעבר ממדד סינון ה- GFR של 70% למדד סינון של 25% מתרחש בתוך כשנתיים.
מרגע שקיבלת בדיקת דם שמראה GFR-60, יעברו כשנתיים עד שהמדד הזה יתרסק ויעמוד על GFR- 33, אבל המעבר ממדד כמעט תקין (60) לאי ספיקת כליות מאוד מהיר – במשך חודשיים עד חצי שנה בלבד – מדד הסינון קורס מ GFR- 33 ל GFR -21. הבעיה שבמקרים רבים מדד ה-GFR- 33 מוסתר ולא מגיע לתודעת החולה.

מחולות בני-ברית דוד 1990. בשנות ה-70 של המאה העשרים אפשר היה להגיע לגמישות כזו רק הודות ללחיצות ההגמשה שהיו לחיצות ההחלמה. בכדי לפתח גמישות כזו היה עלינו להשתחרר וברבות השנים נחשף שמתח נפשי מכווץ חלקי שריר ובכדי לשחררם ולהתגמש יש להכיר אותו – כך נולדה תורת הדמימה ושחרור כיווצי השרירים הכרוניים, בהמשך הדרך נחשפה התזונה הנכונה. התגלה שלמאכלים שונים השפעה חמורה על כיווצי השרירים – הכליות, הלב, הכבד הם שרירים – כך בהדרגה הגעתי לידע ייחודי של החזרת האברים הפנימיים לתפקוד ולהגמשת הגוף. צילם שמיה לוי. רוקד – ירון מרגולין

יד הגורל – בדרך מקרה עליתי על השיטה להחלים את הכליות. מזה שנתיים שאני מקבל כל יום בקליניקה שלי מחלימים – הגם שאינני רופא, הצלחתי מאוד היכן שרופאים כשלו, כי כדי להחלים את הכליות צריך לחשוב אחרת ומאחר שבית גידולי היה במושב תל-עדשים שם עבדתי כפועל במשק של אבי מגיל צעיר ובעולם הריקוד בהכרח אני חושב פשוט, ישר ואחרת.

מתוך התכתבות עם מטופלת שלי, שהולכת ומחלימה. ההודעה נשלחה מרגע שיצאה מהנפרולוג שלה עם תוצאות מבדיקות דם ושתן חדשות – GFR 33 מדד הסינון שלה כיום וכשהגיעה אלי גם הייתה באשפוז בבית חולים וגם מצבה בו הלך והתדרדר מיום ליום.

נזק לכליה לעתים נגרם בגלל חבלה – פגיעה של גבישי הסוכר, המלח או סתימה של עודפי זרחן ואשלגן שקורעים את הצינורות המיקרוסקופיים הללו שבכליות והורסות את בריאותך.
מניסיוני (אי ספיקת כליות מתוקה) נתנת לטפל פשוט. בתוך פחות מחודשיים עמד מדד המיקרואלבומין של המטופל בן 73 על 982 – כשירד ב1000 נקודות שבהן היה בתחילת התהליך מעל 1900. עכשיו עלינו רק לרדת ב500 נקודות כדי להגיע למרחב הבריא 500-300. הדרך פשוטה עלינו רק לסייע למערכת הניקוז לתפקד ולמערכת החיסון לבנות – ללא פתיחתה של שתי מערכות אלו שנקברות מתחת לשריון הכיווץ השרירי  מתחילה הצטברות חלבונים רעלנית והיא גורם שני למחלת הכליות. עודפי חלבון רעילים מאוד. הם מופיעים בגוף וסותמים את הנפרונים בכליות, ואת מכלול מערכת הניקוז בגוף.
מזהים אותם בשני מדדים במדד הקריאטינין בבדיקת הדם ומדד חלבונים בבדיקת שתן (אלבומין מופיע בבדיקת שתן גם כ-Microalbumin). אוריאה (שתנן) היא תוצר פירוק של חלבונים בגוף, שמפונה באמצעות סינון בכליות. המעקב אחר רמת אוריאה בעזרת בדיקות הדם, מאפשר לבדוק באופן עקיף את תפקודי הכליה.
רעלים מהגוף אפשר לפנות על-ידי ניקוי כבד, לחיצות החלמה ותרגול קל כריקוד, שחיה והליכה מתונה, גם תרגילי גמישות כולם מסייעים לתפקודה התקין של מערכת הניקוז בגוף.

לאחר 5 חודשים – הנפרולוג ראה את הבדיקות ואמר כל הכבוד אני יודע שאת מטופלת ברפואה טבעית🌹🌹🌹בנוסף אמר שהוא מאוד מרוצה מהתוצאות ויש כבר 25% תפקוד של הכליות, ואנשים במצבי שבאים לביקורת חוזרת יש להם רק ירידה, ואצלי זה פשוט יפה מאוד

מעבר לתזונה מחלימה הוא אחד הנושאים המרכזיים להבטחת החלמת הכליות והרמת מדד הסינון למעלה – ה- GFR כן, אפשר להביאו למצב הבריא. הבעיה בארגון התפריט. מה שמחלים אחד, מדרדר שני. כל שבוע יש לשנות. האחד בסיסי מדי והאחר חומצי מדי – קצב שחרור השרירים הוא מדד מצוין שמאפשר לי במגע מהיר על גופך לאבחון ולדייק את התפריט המתאים להחלמתך.
שינוי תזונה שמפחית את הנזקים עקב תזונה שגויה (רבת סוכר, מלח, אשלגן וחלבונים) מאיים על רוב חולי הכליה שנתקלתי בהם. אלו מעדיפים לקיחת תרופות ומתעלמים מהמספרים – 19,930 איש בשנת 2016 עמדו בפני דיאליזה בישראל (מדד GFR 17-13) כולם החלו את התהליך באמונה שיחלימו בעזרת תרופות – התדרדרות שאפשר למנוע ולהעלות את המדדים השליליים באמצעים פשוטים, טבעיים ומהירים ביותר!

לאחר כשנה – מאז מאי 2017 – כשהגיעה התוצאה המעודדת הראשונה – דיאטה של צום חלבונים,  ולחיצות ההחלמה לאילוף כליות ואחריה דיאטה שמשתנה עם הזמן, וסדרת לחיצות החלמה – שבו הכליות הסוררות לתפקוד תקין.
אפשר בזמן קצר יחסית להחלים – הוכחה לכך שחשיבה מחוץ לקופסה משתלמת – אפשר לטפל בכליות הסוררות ולהשיבן לאיזון. אין צורך להגיע לדיאליזה ובטח שלא להשתלת כליה – בידך הדבר.

לזירוז הטיפול בפנייתך – יש להעביר בדחיפות  5 מדדי החובה

1. eGFR או מדד הסינון –  המדד התקין 70 – 120- ממדד GFR- 60 ומתחתיו – חובת דיווח ותחילת טיפול מיידית – כאן.
2. אלבומין בשתן (מיקרואלבומינוריה)-  תוצאות הבדיקה בדיקה מיקרואלבומין בשתן והיחס בין המיקרואלבומין לקריאטינין חשובה ביותר – באנשים בריאים רמת אלבומין בשתן נמוכה מאוד בדרך כלל ונמצאת בתחום של 20-30 מיליגרם של ריכוזי אלבומין ב-24 שעות, או פחות מ-2 מיליגרם לדציליטר. (אלבומין – בבדיקות דם טווח הנורמה הוא 3.4 עד 5.4 גרם לדציליטר. אין חריגות! כאשר רמת האלבומין בשתן נמצאת בטווח של 30-300 מיליגרם אלבומין לכל גרם קריאטינין (0.03-0.3) המצב מוגדר כמיקרואלבומינוריה (Microalbuminuria) וכאשר הוא מעל ל 300-500 מדברים על מאקרואלבומינוריה (Macroalbuminuria)- חובה לדווח. בבדיקת שתן – אלבומין מעל ל 30 חייב בדיווח – כאן
3. המוגלובין מסוכרA1C – שמות נוספים – glycated hemoglobin, HbA1C, A1C – ברוב המעבדות התחום הנורמלי של A1C הוא 4.5-5.9%, מדד שמעל 6 חייב דיווחויש לשלוח את ההיסטוריה שלו – כאן
4גלוקוז בדם – כל נתון מעל 110 חשוב – גם כאן יש לשלוח את פרטי ההיסטוריה של הסוכר בדם (ממתי הנתון גבוה מ-110) – ערכים מתחת ל- 110 mg/dl הם ערכים תקינים. ערכים מעל 126 mg/dl -חשש לסוכרת –  כאן
5. א' אוריאה בדם שתנן – Urea מבדיקות כימיות של הדם. שמות אחרים שינן,ערכים מקובלים  BUN – 21-66 מיליגרם לדציליטר. גברים מעל 70 ונשים מעל 60 חובה לדווח –  כאן
5. ב' אוריאה -בשתן –   רמת שתנן בשתן היא בתחום של 12-30 – ערכים שמעל 33 יש לשלוח – כאן
קריאטינין – בהגיעך לפנות אלי ממאמר זה, ברור לי שהקריאטינין שלך גבוה, גבולות הנורמה של הקריאטינין Creatinine: mg/dl 1.20-0.80.עד כמה הקריאטינין גבוה מעל 1.5 – אם זה ממש חשוב לך אפשר כמובן לשלוח גם אותו.( כאן)

אני מזמין אותך לאתר החדש של לחיצות ההחלמה – כאן 

 לטופס פנייה ישירה אל ירון מרגולין – נא להקליק – כאן  

נשארו לך שאלות

אשמח לשמוע ממך

אשמח להשיב לכל שאלה.

שם:

טלפון:

דוא"ל (כדי שאוכל להשיב לך מכל מקום בעולם):

איך אני יכול לעזור לך:


למען הסר ספק, חובת התייעצות עם רופא (המכיר לפרטים את מצבו הבריאותי הכללי של כל מטופל או שלך) לפני שימוש בכל תכשיר, מאכל, תמצית או ביצוע כל תרגיל. המידע באתר של ירון מרגולין או באתר "לחיצות ההחלמה" (בפייסבוק או MARGOLINMETHOD.COM ), במאמר הנ"ל ובמאמרים של ירון מרגולין הם חומר למחשבה – פילוסופיה לא המלצה ולא הנחייה לציבור להשתמש או לחדול מלהשתמש בתרופות – אין במידע באתר זה או בכל אחד מהמאמרים תחליף להיוועצות עם מומחה מוכר המכיר לפרטים את מצבו הבריאותי הכללי שלך ושל משפחתך).
מומלץ תמיד להתייעץ עם רופא מוסמך או רוקח בכל הנוגע בכאב, הרגשה רעה או למטרות ואופן השימוש, במזונות, משחות, תמציות ואפילו בתרגילים, או בתכשירים אחרים שנזכרים כאן.

 

נשלח ב כללי, מזון מחלים

מגיע לי – העדר הכרה במאמץ של השועט קדימה, יכולה להרוס אותך

גדעון בן שבט המנשה, מנצח את המדינים – מהניצחונות הגדולים – מוזכר בתהילים פ"ג, י" ב, בספר שאול א גם בישעיהו וכמובן בספר שופטים (פרקים ו'-ח') לאחר מותו עלה בנו אבימלך תוך טבח אחיו שהוקע במשל יותם (ספר שופטים) כאן בציור של ניקולא פוסן. (פרט) The Victory of Joshua over Amorites. 1624-1626 – Nicolas Poussin

הגשמת שאיפותיך יכולה להיות מסלול מכשולים מפרך ועד להשגת חלק ממשאלתך הנכספת יש לקחת בחשבון שהדבר כרוך במחיר אישי אדיר.

התרברבותה של האם הביאה את הבת – נסיכת אתיופיה – אנדרומדה אל הסלע ביפו -אומרים שטענה שבתה אנדרומדה יפה יותר מבנותניו של פוסידון (אל הים) ועל פי גרסאה אחרת יפה יותר מאתנה. פוסידון כעס על כך, ובזעמו הציף את חופי ממלכת האתיופים ובנוסף שלח את המפלצת קטוס על מנת להעניש את בני האדם. לקפאוס וקסיופיאה נודע שהדרך היחידה שבה יוכלו להיפטר מהמפלצת, היא מתן בתם אנדרומדה לטרף לאותה מפלצת. לכן, כדי להציל את עמו, על פי עצת האורקל של אמון, כבל קפאוס את בתו אנדרומדה לסלע אשר על חוף הים, מתוך כוונה להקריבה למפלצת.
פרסאוס, בנו של זאוס אבי האלים, עבר במקום וראה את אנדרומדה הכפותה. הוא התאהב בה, והבטיח שיהרוג את המפלצת, אם קפאוס יתן לו את בתו אנדרומדה לאשה. פרסאוס נלחם במפלצת כשהוא רכוב על פגסוס והפכה לאבן בעזרת ראשה הכרות של מדוזה. לאחר שהפך את המפלצת לאבן שיחרר את אנדרומדה ונשא אותה לאישה. CHASSÉRIAU, Théodore 1819-1856 Andromeda Chained to the Rock by the Nereids and the Nereids 1840

מגיע לי – היא תחושה פנימית חזקה של שאפתנים. כוח ה"מגיע לי (תשורות)" פועל על החוץ פנימה במטרה למלא חלל ריק בתוך נפש האדם על ידי מתנות שנמצאות בעולם הרחב.
ההכרה במאמץ הנה חובה וזכות יסוד. גם היא כוח שפועל על הנפש מבחוץ פנימה, אבל יכולתה של ההכרה למלא חלל ריק בנפש הרבה יותר גדולה מתשורות וזבחים. העדרה של הכרה מאוד שכיח מאז נפילת יוון הקדומה.יוון העתיקה הייתה ארץ של חכמה ותבונה שהקדישה לנושא ההכרה מקום נכבד בחינוך, בטקסים ובפולחנים שלה. להכרה הזו יש כוח ממלא, מרפא, היא הכוח הממלא נפש מאומצת.

Man lying on his back' Jean-Jacques Bachelier, 1764' 

המאמץ שונה ממנה הוא כוח פיזי. לא כוח רוחני. כוח שמזיז דברים, אך מרוקן את כוחות הנפש.  כוח זה מעייף ומתיש את הגוף. העדר ההכרה במאמץ, בהשקעה, ביכולתך להזיז דברים מניב ומנציח מצב של "ריק" וכוח שואב פנימה מתחיל לפעול באדם. הכוח הזה לא טוב, כי אין בו סבלנות ותכנית לטווח ארוך. הכוח פועל מיד, מעורר רעב בנפש שמתאווה למלא את עצמה מידית, לכן בדרך כלל כוח "המגיע לי (תשורות, זבחים ושלמונים)" אינו אסטרטגי ואינו משביע. בגלל הרעב המתמיד, והעדר שובע, הוא קם ומנהל אותך גם בטווח הקצר בו הוא מענג אותך ומרגיע את תחושת הצורך, וממלא את הריק שנוצר בנפש.  וגם בטווח הארוך הוא פועל, אבל בצורה חלקית ומשובשת. גנבים, אנסים ולוקחי שוחד ותאווי פרסי כבוז מזויפים, בהחלט שוקלים רווח והפסד גם בטווח הרחוק, אלא שהריק מסתיר מהם בכוח דרישותיו למילוי מיידי, חלק ממה שממתין להם (כלא, הכפשת שמם, ונידוי צאצאיהם מחברת הכבוד). אין בכוחותיה של התפיסה האסטרטגית, בעידן המודרני, לצפות ולחשוף את עוצמת הריק ואת המחיר הנפשי שתדרש לשלם באופק השגיך. החינוך המודרני אשם בכך. מסתבר שככל שההכרה במאמץ מתעכבת, והתוצאות של המאמץ עצמו הולכות ומתרבות ואפילו מענגות רבים – החלל הריק בנפשך רק הולך וגדל.

Veronese, Venetia and Juno. Part.

ההכרה במאמץ מתמיד, היא צורך נפשי לא Entitlement – כולנו זקוקים לפידבקים מהסביבה על השקעת עבודה מרובה. כל אדם השגי ששואף להגשים את חלומותיו מכיר בצורך להשקיע מאמץ מתמיד. כוח הריק ששואב הכל פנימה, לא מתמלא מהבנתו את הצורך הזה במאמץ. הוא רק מעייף וגורר מרירות נפש. וההתגברות על העייפות הזו מוזרה. ראשית כל אדם שמתגבר על מאמץ לבד, בודד והבדידות הזו מובילה לפתרונות שאדון בהם בהמשך. אבל, כשרק הוא שותף לכאורה להבנת הצורך במאמץ, על ההכרה בו, בשעה שרבים שותפים לתוצאות המענגות של הישגיו – זה שלב שהפצע של המאמץ בנפש נפתח. מרירותו הולכת וגדלה בגלל ההקרבה שהעלה למען הישגיו.

Moses Destroying the Golden Calf Celesti, Andrea 1637–1706.

הצורך הוא מצב ריק. ריק תמיד יתמלא. בצורך נפשי, גופני, חברתי – החובה הראשונה במלוי צרכים לאם ולאב. חובת המילוי השנייה מותלת על החברה הקרובה – עליה למלא צרכים. מילוי צורך תמיד מקנה תחושת קרבה ויחסים אינטימיים.

ונוס ואדוניס, קטע – ברתולומאיוס שפרנגר
Venus and Adonis, 1595-1597

אלימות כהתרסת נגד רעב הצורך
צורך מעורר רעב וצימאון שדורשים יחס חם. ריק עקב צורך שאינו מתממש, הופך לכוח שאיבה שהופך את האדם, בדרך כלל, בעל כרחו לאלים. האדם יכול להיות אלים כלפי עצמו ולהתנזר. צורה אחרת של הריק הזה היא אדם אלים כלפי הסביבה הקרובה שלו. בדרך כלל הוא ירחיק אותה מחייו וימלא אותם בתאוות הדוניסיות. כאן נושא "המגיע לי"  שעומד במרכז מאמרי מתעורר וקם. הוא רק מבצבץ במשפט פנימי: "מגיע לי" כדי להצדיק אות ה"מגיע לי" מוסרית ולמלא את ריק הצורך שנוצר מיידית.

עוגת שרלוט שהכנתי על בסיס קרם פירות: קיווי, אוכמניות ולימון – ירון מרגולין.

בהעדר הכרה במאמץ מאגר הכוחות שמזין את השועט קדימה מתערער ולא מאפשר את קיומו של המאמץ המתמיד הזה. תחושת הבדידות בפסגה גוברת וגם המרמור. המצליחן שב ומשחזר אירועים שהובילו אל התחושה הנוקשה הזו, בתהליך המדרבן את הכעס. הצורך במילוי השאיפות והכרה במאמץ קמים ונאבקים בנפש האדם המצליח ויוצרים דרמה. ככל שעובר זמן מאבק כוחות פנימי זה רק הולך ומתעצם.

המיתולוגיה מספרת שבלרופון אילף את פגסוס הסוס המעופף, באמצעות רסן מוזהב שקיבל מהאלה אתנה. בלרופון ביצע מספר משימות מסוכנות כשהוא רכוב על פגסוס, שכללו את הריגת הכימרה, הבסתן של האמזונות ועוד. לאחר ביצוע מטלות אלו רצה בלרופון בכבוד האלים וקיווה לחיות לצדם באולימפוס, הר משכנם, אך פגסוס סירב לקחתו לשם והשליכו מעל גבו.
Bellérophon sur Pégase transperce la Chimère פיטר פול רובנס

מאבק כוחות פנימי תמיד סוער, מפעיל את הנפש ולא מניח לה לרגע. האדם אולי משתוקק למנוחה, אבל בפועל המצב הפוך, וככל שהמאמץ מתארך והנהנים מההישגים רק הולכים ורבים, גדלה התובענות להכרה במאמץ. במקביל גדלה הבדידות, גם הצורך לנוח – להיות ביחד הם ששואבים את ה"מגיע לי"… ובמיוחד מופנה תגובת המרמור אל הנהנים האחרים. בהעדר ההכרה במאמץ גובר הריק ומתרחבת תביעת המגיע לי שעד מהרה נחשפת כנקמה סמויה ומורכבת, שמענגת תחילה ומביישת בסופה.

אם אתם נחושים, שאפתנים ומסתובבים בבית בהרגשה שאתם מתאמצים יותר מרוב האנשים שאתם מסתובבים סביבם, ולא מבינים את השינויים שמתרחשים בהתנהגותכם, מאמר זה נועד לכם.

ז'אן אנטואן גרו – צייר בית המלוכה של נפוליון ותלמידו של דויד. ב-1808, בעודו בשיא גדולתו, נפוליון פרסם צו (17 במרץ 1808) ובו חזרה מזכויות רבות אותן קיבלו היהודים על-ידו, וכן הודעה על ביטול חובות של נשות הממלכה ושל חיילי הצבא ליהודים. הצו, שנודע בכינוי 'הצו הנודע לשמצה' (d'ecret infame), גם הגביל את זכויות המסחר והמגורים של היהודים – ממש כמו בימים האפלים של ימי הביניים, שהסתיימו זה מכבר. כאן הנפוליון של 1796 – Bonaparte at the Pont d’Arcole is a 1796 painting by Antoine-Jean Gros, showing an episode during the Battle of Arcole in November 1796, with General Napoleon Bonaparte leading his troops to storm the bridge.no

סירוב לסלוח לאדם שפגע בנו מעיד על מרירות  – ההצלחה, ככל שתגדל ותראה למרחוק, אינה הבטחה למרוצות, להנאה ולסיפוק. אם ההצלחה שלך אדירה, אבל התסכול שבך הולך וגדל גם תחושת היותך לבד והמרמור – סביר להניח שגם ייסורי המצפון שלך גואים ומאפשרים לך לחוות אותה חוויה של תחושת ביטחון ורווח אישי – מה"מגיע לי". יש לשים לב שתחושת המרמור לא תגלוש אל נקודת האל חזור – בה המרמור מתגלם בסירוב לסלוח. יתכן שאדם קרוב לך פגע בך – לא הכין לך קפה כשביקשת, לא בא לאסוף אותך משדה התעופה – הדבר הזה לא רק מעיד על מרירותך. הוא מלמד שישנם צרכים בסביבתך שאין בך כבר שום קליטה אליהם – אתה מבודד עצמך מיקיריך.
אם ההצלחה שלך אדירה, והנאתך, סיפוקך אינם מהשגיך עצמם, סביבתך הקרובה לא מבינה אותך – הרי שמאמר זה נכתב בשבילך.

פאולו ורונסה – פרסאוס ואנדרומדה – אנדרומדה היא נסיכה מהמיתולוגיה היוונית, שכעונש על דרישותיה של אמה להכרה ביופיה (בטוענה שהיא יפה יותר מבנותיו של פוסידון אל הים), נכבלה בשלשלאות הבת – אנדרומדה – לסלע ביפו כקורבן למפלצת ים. היא ניצלה ממוות על ידי פרסאוס בנו של זאוס, ובעלה לעתיד.veronese perseus  (קטע) and andromeda

אם אתם שומעים את עמדת הצד השני ומגחכים בינם לבין עצמכם בידיעה שאתם מבינים את המצב יותר טוב מבעל העמדה שלפניכם וחושבים כמה חבל שהזוגי שלי, בעל החברה שמעלי והעולם כולו לא מלא בעוד אנשים שמתאמצים, משקיעים ומבינים מצבים מורכבים כמוני. פצע המאמץ החל לדמם ומאמר זה נועד לשמור עליך מפניו

מצעד הניצחון של בכחוס ארמון פארנזה אניבלה קראצ'י

אז מה עושים

עמוס טלשיר, בעבר מנכ"ל ושותף בחברת הפרסום אריאלי, מבלה היום חלק ניכר מזמנו בנגרייה, בכתיבה, לאחר שפרש בגלל מחלה (התקף לב) ומצפון או תבונה שזה "מקצוע של אנשי חרב" . עמית אשל מביא את ספורו במדור חינוך וחברה של עתון הארץ תחת הכותרת "שנהיה לזנב ולא לראש: אנשים שעזבו קריירה מצליחה כדי לחיות אחרת"
טלשיר היה הפרסומאי הישראלי הראשון שהנפיק חברה בבורסה האמריקאית, ולאחר מכן מכר 80% מהשליטה בה לחברת הפרסום הבינלאומית "פובליסיס" והקים את חברת הפרסום האינטרנטית "אידאולוג'יק". לפני כעשור, הרבה לפני גיל הפרישה, הוא החליט שהחיים האלה לא מתאימים לו. "זו היתה תובנה פנימית בעייתית", הוא אומר "הרגשתי שאני כבר לא הכי טוב כמו שאני רוצה להיות. זה חלק מהתבגרות, זה מקצוע של אנשי חרב, פרילאנסרים, במובן המילולי של זה. היינו שכירי החרב של עולם הפרסום".
שנה לפני שעזב, בגיל 56, הוא לקה בהתקף לב. "זה הבהיר לי שאני לא במקום שבו אני צריך להיות. הגוף מאותת לסימני הנפש", הוא מוסיף. "שיתפתי את אשתי, ולפני שסיימתי את המשפט, היא אמרה: 'תפרוש כנפיים, אחרת לא תשרוד'". (09.09.2018, הארץ – מקור).

שמשון הצעיר – Léon Bonnat (1833-1922) – The Youth of Samson (1891

אנשים רבי יכולת במרחב אחד: קרירה, שומעים את עמדת הצד השני ומגחכים בינם לבין עצמכם בידיעה שהם מבינים את המצב יותר טוב מבלי להבין שהעולם כולו מלא בעוד אנשים שמתאמצים, משקיעים ומבינים מצבים מורכבים כמותם. לרובם מכנה משותף: פצע ההשקעה שיש לטפל בו.
בהשגת היעדים הפצע לא כואב ולא מדמם, ולכן הוא גם לא מורגש בשלבי המאמץ של השנים הראשונות. אבל, המאמץ נמצא ומתיש – תמיד. הוא דורש הכרה ואחד מסממני פצע ההשקעה המתמדת העייפות שבדרך כלל לא מטופלת ביסודיות. מסעי כיבוש, ספורט אתגרי, מסיבות חשק, סמים ואלכוהול גם שיחות ארוכות אינם מנוחה הגם שמגיעה לך להתפרק קצת, לרוקן את המוח הרגשי שלך.

רובנס

שורש הבעיה ברגשנות – זהירות ניכור
העדר הכרה בפצע ההשקעה חושף תמונה רחבה של הלא לחוות את העצמי המלא שלךאחד מכללי היכולת להתאמץ כל הזמן להתמלא בנחת והכרה במאמץ – הוא ניכור. לא להרגיש. שורש הבעיה בתהליך ההכרה ידוע לשורדנים ממולחים – רגשות פרטיים תמיד מקלקלים את כשריההישרדות שמאמץ נפשי, שכלי ורגשי דורשים ממך בכדי להצליח. להזיז את האמפתיה לעצמי, הייתה להרגל חייך, זו כמעט אחת מהגדרות הניכור. אבל, בהמשך הרגל זה גורר אל תחושת הריק והשעמום שנוצרים במרחב הרגשות שלך. חוסר ההכרה בעצמי מרחיק, מנכר (ניכור) ומונע ממך לקשור את הריק בצורך שלך לנוח, מגיע לך לנוח, אלא שאינך רוצה לפספס הזדמנות להשיג עוד, לגבור על אחרים מה שמחייב אותך, אולי, לנוח בפעם אחרת – להיות בעל סובלנות גבוהה להתנהגות גרועה מצדך כלפי צרכי המנוחה שלך, אבל גם האחרים, שסובבים אותך סובלים. בסוף יום עבודה כזה, אתה ריק – המוח שלך עייף וגם לך מגיע. זה עוד אחד מהרגעים בהם פצע הקריירה נפתח ומתחיל לנהל את חייך. תחילה מדובר בבעיית המוח הרגשי המוצף ומוח רגשי עייף – תופעה ביולוגית שכתבתי עליה במאמר על תאוריית ההתרוקנות של הגבר בהבדל מההתרוקנות של מוח האישה במאמרי "איך שומרים על זוגיות טובה" – כאן, כאן וכדאי לך גם לבחון אותה מזווית הווידאו שנמצא במאמר על הדיאטה שמצליחה תמיד–  כאן. המוח המוצף, עייף חייב להתרוקן ולחזור לאיזון, כדי לזכות מחדש באנרגיה שנדרשת לו – עוד על כך גם במאמרי "למה אני לא מצליח להתמיד – והסוכר" – כאן.

פרסאוס נלחם בפיניוס (פרט שמשקף גאונות והשפעות של ענקי הרנסנס הונציאני: טיציאן, ורונסה וטינטורטו  גם של רפאלו ואפילו של מיכאלאנג'לו מהתקרה שבסיסטינית שבותיקן La Cappella Sistina – יצירת מופת) Perseus Fighting with Phineus (detail) 1597-1602 Galleria Farnese, Palazzo Farnese, Rome – Annibale Carracci (Italian 1560-1609) Palazzo Farnese, Rome – אסכולת בולוניה- בארמון פארנזה – אניבאלה (חניבעל) קראצ'י צייר את תמונות המופת, אבל מיכלאנג'לו בואונרוטי היה זה שבנה את הקומה השלישית של הארמון ובנייתה מחדש של חצר הארמון גם את  החלון המרכזי בחזית הארמון ובו סמל האפיפיור. הארמון הושלם בשנת 1589. חדרי הארמון עוטרו בפרסקאות המתארים נושאים מיתולוגיים כאלגוריות ובהם סדרת פרסקאות המתארות את הרקולס ואת אהבת האלים מעשה ידי הצייר הגדול אניבאלה קאראצ'י. הארמון היווה השראה למבנים ברחבי העולם, ובהם לשאטו גרימאלדי באקס-אן-פרובאנס, למוזיאון הבנייה הלאומי בוושינגטון בירת ארצות הברית, ולבניין המזכיר הראשי בסידני שבאוסטרליה. אניבאלה הוא הבן המפורסם במשפחת האמנים המוכשרת של בולוניה: לודוויקו, ושני דודניו ואניבאלה קאראצ'י. סגנונו מושפע מרפאל (שלידו ביקש להקבר בפנתיאון שברומא) ומאמני ונציה ובולטת בהם שאיפתו להגיע לשלמות הצבע של טיצ'יאנו והקומפוזיציה של טינטורטו. בולטת השפעתו של הראשון עליו ב-Cristo e la Samaritana עבור ארמון  סמפיירי בבולוניה Palazzo Sampieri in Bologna גם בעבודתו משנת 1587 בכנסיית סאן רוקו ברגיו אמיליה ובמיוחד בעבודת המופת שלו The Loves of the Gods . San Rocco in Reggio Emilia. השפעתו המבורכת של האחרון עליו (טינטורטו) – ניכרת במספר פורטרטים מאוחרים שיצר ובעבודות כמו בונוס עם סטיר (Venus with a Satyr and Cupids, (1590) ,Resurrection of Christ.1593, Two Children Teasing a Cat, 1588-1590 ואפילו בThe Cyclops Polyphemus by Annibale Carracci. בשנת 1587-88, Anibale יצא לפארמה ולאחר מכן עבר לונציה, שם הוא הצטרף אחיו אגוסטינו שכבר התמחה באסכולה הונציאנית בציור ששלטה אז בעולם האמנות. מ -1589 עד 1592 האחים קראצ'י זכו לעבוד על הקיר על הקמת רומא לרובע פאלאצו מגני בבולוניה.

גבר מהיר מאוד כשמדובר בזעם ואטי להחריד כשמדובר בהנאה. תופעה זו חדרה ברבות הזמן לניהול קריירה ועומדת מאחרי פצע ההשקעה.

מפגש בין ניהול קרירה וחיי מנוחה מביא מהר מאוד אל השפה הנשית שדורשת תקשורת מילולית ובעזרתה אפשר למלא את חלל הריק במשמעות. אבל השפה הזכרית שמככבת עדין ברוב הקרירות שונה ממנה ודורשת תקשורת גופנית: מכה אלימה במצבי התלהבות – אלימות ממש במצבי לחץ והישרדות, או ברגעי תחרותיות ואפילו נסיגה ובריחה – במצבי הישגיות מורכבים אבל היא גם מאוד מינית במצבי מתח ותשוקה שמאפשרים למוח המוצף להגיע בעזרתה לרגיעה במכה אחת. לכן, רעיון המנוחה נתפס אצלך כבזבוז זמן שנועד להשקעה – רגע. מי קבע שמנוחה לנפש דורשת זמן. נחזור אולי להכרה. לסיבת העייפות שלך, לריק שזועק להתמלא!

ז'אן אונורה פרגונאר – Jean-Honoré Fragonard, Jeroboam Sacrificing to the Idols, 1752. With this painting Fragonard won the Grand Prix de l'Académie Royale in 1752.

האסטרטגיה להגשמת השאיפות היא אסטרטגיה מופלאה, פרקטית, שאפשר ללמדה בבתי-ספר לכלכלה ולניהול עסקים ולהשוותה עם חיי פוליטיקאים וספרים כגון הנסיך מאת ניקולו מקיאוולי חייבים לכלול בה פרק ממנטו מורי – נגד חסרי אחריות אסטרטגית לשעות הפנאי. על הממנטו מוריכאן,כאן, וכאן על הקורציונה והפתרון לבעיה שמצא ניקולו מקיאווליכאן "על הקורוציונה – ניתוק רגשי והעדר מעורבות".

The Nightwatch by Rembrandt משמר הלילה – רמברנדט – יצירת מופת. אכפת להם – בודדים הצליחו כרמברנדט לתאר את הממד ההרואי שבהתגייסותו של ציבור אזרחי, פשוט, לאחוז בנשק להגנתו.

אכפת לי
המעורבות הרגשית על ה"אכפת לי" שעומד מאחריה נמצאים במרחב שמחייה מחדש את המעורבות הרגשית, שהמאמץ המתמיד דחק. זו למעשה המשימה החדשה שלך – לפתח כישורי אכפתיות. בהבדל מהמגיע לי "אכפת לי. היא נקודת המוצא שלך.

  1. מה הצורך. יש לך ווטסאפ – בבקשה לרשום לי מה הצורך שלך (כן, מה אתה צריך – מה את צריכה). יש לרשום את הדבר הקרוב ביותר ללבך, הנסתר ביותר – אפשר למחוק גם אחרי שנשלח אלי – תנו לי לנחש הצורך שלך להרגיש שייך? להרגיש שרואים אותך? לדעת שמוכירים את מאמציך? – מה, כל כך פשוט?
  2. מגיע לי – האנשים שלא מזהים את צורך הבסיסי ונשארים בשאפתנות ובמרחב ההישג נכנסים למעמד ראשוני של – אימא תראי עשיתי – עשיתי לך – (כמובן) הרעיה, הבעל, הבעלים, השותף נדרשים למלא כאן, למעשה צורך סמוי, ילדותי, אינפנטילי, את צורך ההכרה במאמץ ההשתדלות שלך. זה הרגע שאפשר לבחור בין מגיע לי וזעם מתפרץ. אחרי הכל הבוס שלך הוא רק הבוס אין בו כלום מאבא שלך והזוגי – ממתי הזוגי שותף למאמצים שבחרת להשקיע למען הגשמת שאיפותיך?
    רגע! האם באמת מגיע לך? האם היה איזה הסכם בינך ובין אבא או אימא מדומים, או אמתיים שאם תתרוצץ מבקר עד ערב למימוש שאיפותיך – תקבל גלידה, רומן צדדי, ארוחות גורמה במסעדות, צימר עם מסאג' ב 7 ידיים, בית עם אלף חדרים או מטוס פרטי?
  3. מה דרוש לך כדי למלא את הצורך שלך, להתקרב אל ההכרה שלך (כמו שנאמר לעיל, בסעיף 1) בחרת לשעוט קדימה בדרכך למלא צורך ענק שלך – עכשיו כשצורך משני, נוסף, נחשף ומתגלה כבור ריק בדרך שלך – למה שלא יתמלא בעזרת כישורים חדשים והיה מצורך להכרה במאמץ להכרה בך כבעל צורך, קרבה מחודשת אל מי שמתעוררת בו תשוקה כנה לחשוף אותו – כן, אולי אימא, אולי אבא, אבל אולי גם הילד הגדול שלך הבת הבכורה, או הבן והזוגי שלך – ממתי הוא לא נראה כפרטנר באופק שלך? 
  4. נשארו לך שאלות? אני מזמין אותך ליצור קשר בטופס כאן למטה,

לטופס פנייה ישירה אל ירון מרגולין – נא להקליק – כאן  

אשמח לשמוע ממך – ירון מרגולין

אשמח להשיב לכל שאלה.

שם:

טלפון:

דוא"ל (כדי שאוכל להשיב לך מכל מקום בעולם):

איך אני יכול לעזור לך:


אני מזמין אותך לאתר החדש שלי – לחיצות ההחלמה

למען הסר ספק, חובת התייעצות עם רופא (המכיר לפרטים את מצבו הבריאותי הכללי של כל מטופל או שלך) לפני שימוש בכל תכשיר, מאכל, תמצית או ביצוע כל תרגיל. המידע באתר של ירון מרגולין או באתר "לחיצות ההחלמה" (בפיסבוק או MARGOLINMETHOD.COM ), במאמר הנ"ל ובמאמרים של ירון מרגולין הם חומר למחשבה – פילוסופיה לא המלצה ולא הנחייה לציבור להשתמש או לחדול מלהשתמש בתרופות – אין במידע באתר זה או בכל אחד מהמאמרים תחליף להיוועצות עם מומחה מוכר המכיר לפרטים את מצבו הבריאותי הכללי שלך ושל משפחתך).
מומלץ תמיד להתייעץ עם רופא מוסמך או רוקח בכל הנוגע בכאב, הרגשה רעה או למטרות ואופן השימוש, במזונות, משחות, תמציות ואפילו בתרגילים, או בתכשירים אחרים שנזכרים כאן.

 

Moses Destroying the Golden CalfCelesti, Andrea 1637–1706.

 

 

 

נשלח ב העצמה אישית, כללי