הומוציסטאין, ויטמינים ומניעת מחלות כלי דם

Homocysteine, vitamins, and vascular disease prevention [מקור]

באמצע המאה ה -20 בארצות הברית בשנת 1955, מקרי המוות מהתקף לב ומחלות כלי דם הגיעו למצב מדאיג מאוד לקרשנדו. הם פגעו בגברים רבים ובנשים והרסו את שיא חייהם. באותם ימים פרצה לתודעה התפיסה כי עישון, לחץ דם גבוה וריכוז כולסטרול בדם בעיקר אצל גברים בגיל העמידה קשורים איכשהו לעלייה הגדולה הזו במחלות כלי הדם [מקור]. ככלל נושא הכולסטרול זכה לתמיכה ענקית מתעשיית התרופות והדברים הגיעו לידי כך שרבים חושדים בה בשל כך. אלו טוענים שבעזרת כספם והשפעתם, בשיתוף פעולה עם ראשי ה-AMA (האיגוד הרפואי האמריקאי), הצליחו רוקפלר, מורגן וקרנגי להוציא לפועל תוכנית עסקית מרחיקת לכת, שהפכה את הרפואה לתעשייה המכניסה עד היום רווחים אדירים לחברות התרופות, ליצרני הציוד הרפואי ולהרבה גורמים נוספים הקשורים לתעשייה זו [מקור].

Louis Fieser.jpg
Louis Frederick Fieser, 1965, Cambridge מקור הצילום ויקיפדיה

כימיה של כולסטרול (cholesterol chemistry) וביוסינתזה היו להדבר –

נושא זה נחקר ונוצרה שיטה אחרת על ידי לואי פייזר (Louis Fieser) וקונרד בלוך (Konrad Bloch) ועמיתיהם בהרווארד. פרדריק סטאר (Frederick Stare) ועמיתיו הרחיקו לכת וייצרו בבעלי חיים (קופים) מחלות כלי דם, על ידי הזנתם ביתר כולסטרול וזאת הייתה להוכחה הגדולה שעד היום מכובדת לבעיית הכולסטרול. פעולתם התקיימה כמחקר מוכר מאוד, שנערך בבית הספר לבריאות הציבור בהרווארד [מקור]. כולם פעלו שם, מר פייזר פעל במחלקה לתזונה ובמחלקה לביוכימיה. הוא נתמך בין היתר גם על-ידי קרן רוקפלר היוקרתית. מספרים שכאשר פרד פייזר סיפר לכמה מחבריו שהוא נוסע להרווארד, הם בירכו אותו ואמרו לו כי אין לו צורך לגייס כספים מכיוון שהרווארד הייתה האוניברסיטה העשירה ביותר בעולם [מקור]. בהמשך גם פרד הפך לגייס כסף מצליח מאוד והמחלקה שלו הפכה לגדולה ביותר בבית הספר לבריאות הציבור. בפרק שכותרתו "גיוס כספים" באוטוביוגרפיה שלו, הרפתקאות בתזונה, הוא מציין כי בתקופת 44 השנים הוא גייס 29,630,347 דולר [מקור]. עיקר הכספים הגיעו על-פי עדותו מ- NIH (המוסד הלאומי לבריאות בארצות הברית), עם זאת, הדרך בה כל "גורמי הסיכון" הללו תרמו לבעיית מחלות כלי הדם נראתה, איך לומר זאת, מאוד קשה עבור הרופאים של התקופה [מקור]. נושא שהוחלק, כידוע והכולסטרול היה ועודנו, להדבר, איש כמעט לא פיקפק במחקר המיושן שהתקיים בהווארד.

האוקסיטוצין oxytocin וההומוציאסטין

הביוכימאי האמריקאי וינסנט דו וויניו (Vincent DuVigneaud) זכה בפרס נובל לכימיה בשנת 1955 "עבור עבודתו על תרכובות גופרית בעלות חשיבות ביוכימית, חומצות אמיניות גופרית (sulfur amino acid) ובפרט על הסינתזה הראשונה של הורמון פוליפפטידי" [מקור]. בשם אוקסיטוצין (oxytocin), דו וויניו היה לחושף הפוליפפטיד הראשון הוא האוקסיטוצין, וגם פוענח את רצף חומצות האמינו, המרכיבות אותו. נושא זה מאוד חשוב ועל כך בהמשך.

בשנת 1932, באוניברסיטת אילינוי, גילה דו וויניו את חומצת האמינו החדשה האוקסיטוצין, כשהוא בוחן את המתיונין (חומצה אמינית חיונית) ואת תגובותיה על החומצה הגופרתית האוקסיטוצין

[מקור1, מקור2, מקור3, מקור4].

מכיוון שחומצת אמינו זו הייתה דומה במבנהה לציסטאין והכילה אטום פחמן נוסף,

וינסנט דו וויניו כינה אותה הומוציסטאין (Hcy).

וינסנט דו וויניו חקר את תפקיד ההומוציסטאין בחילוף החומרים ואת היכולת של ההומוציסטאין והכולין להחליף את המתיונין (אחת מ-20 חומצות האמינו הנפוצות בטבע. (כאמור היא חומצת אמינו חיונית לאדם – ויש לספק אותה בתזונה בשל כך למשל על ידי אכילת קטניות כגון פולי תורמוס, פולי סויהעדשה תרבותיתשעועיתחומוספול ואפונה) כחומצה אמינית חיוני להתפתחות האדם [מקור].

ההומוציסטאין החל להחקר ונמצא שההומוציסטאין – הוא האויב הגדול של האנדותל ובריאות העורקים נחשף –  

הומוציסטאין הוא כימיקל הרסני שנמצא בדם ומביא לסתימת כלי דם, כולל במוח ובצנרת הכליות, בנוסף להרס דפנות כלי הדם הכימיקל החדש שנחשף ב1932, הורס את דופן המעי [מקור] הומוציסטאין (Hcy) נחשב כגורם סיכון עצמאי שמעולל מספר פתולוגיות והעיקריות בהן מחלות לב וכלי דם, מומים מולדים, אוסטאופורוזיס, מחלת אלצהיימר ואי ספיקת כליות [מקור]. מעניין שרבות מהפתולוגיות הקשורות להומוציסטאין קשורות גם למתח חמצוני. [מקור]

הומוציסטאין הפך כעת לחומצת אמינו מפורסמת למדי. השם הומוציסטאין (Hcy) במיוחד התפרסם בהקשר לחומצת אמינו המכילות חומרים אורגניים בשם תיוֹלים. בעבר רווח השימוש בשם מרקפטאן (Mercaptan) במקום תיול. המיוחד בהם הוא קיומו של אטום גופרית בהם [מקור1, מקור2]. עם זאת, מאז 1932, עת גילוי ועד היום מעטים ידועים ומכירים בחשיבות ההומוציסטאין בהתפתחותן של מחלות כלי דם [מקור]. על אחת כמה וכמה בשנות החמישים. יחסי הציבור של הכולסטרול שינו את התודעה ותרופות נגד כולסטרול החלו לצוץ עוד טרם נמצאו מדדיו גבוהים ומאימים באמת. זאת כשהוכח כי

ריכוזי הכולסטרול בדופן העורק נבלמו על ידי מתיונין ממקורות תזונתיים למשל על ידי אכילת קטניות כגון פולי תורמוס, פולי סויהעדשה תרבותיתשעועית, גרגירי חומוספול ואפונה.

גרגרי חומוס – מתכון של יודית (השכנה שלי) – ריכוזי הכולסטרול בדופן העורק נבלמו על ידי מתיונין (חומוס, גרגרים) – חומצה אמינית חיונית שהגיעה ממקורות תזונתיים למשל, על ידי אכילת קטניות כגון פולי תורמוס, פולי סויה, עדשה תרבותית, שעועית, גרגרי חומוס, פול ואפונה.
בשנת 1953 פרדריק ג'ון סטארה (Frederick Stare) ועמיתיו מצאו כי ריכוז הכולסטרול בדופן העורקים נבלמו במעבדה שחקרה את השפעת הכולסטרול על אבדן גמישות העורקים על ידי מתיונין תזונתי.
מזון כתרופה – הצביע לתדהמת החוקרים על קשר בין טרשת עורקים לבין חילוף חומרים של חומצת אמינו גופרית ועל העדרו כמעלה בדם ערכים של חומצה אמינית גופרית בשם הומוציסטאין – בהמשך עולים הרדיקלים החופשיים והכולסטרול שנראה כבר אז שלא הוא הבעיה הראשונה. נושא זה עולה ונראה יותר כחלק משיבוש תודעה ולא כדאגה לגופכם להרגיש עצמאי.

בשנת 1953 פרדריק ג'ון סטארה (Frederick Stare) ועמיתיו מצאו כי ריכוז הכולסטרול בדופן העורקים בקופים נבלמו על ידי מתיונין תזונתי [מקור],

מה שהצביע על קשר בין טרשת עורקים לבין חילוף חומרים של הומוציסטאין – חומצת אמינו גופרית ומזון כתרופה.

אבל יחסי הציבור של הכולסטרול עיצבו תודעת מחקר שנשענה לכאורה לא כל כך על תיקוף מחקרי ועל עובדות.

דופן העורקים מכילה מנגנונים הומאוסטטיים המהווים יסוד לשמירה על שלמותו האנטומית והתפקודיות שלה. אי-ספיקה יחסית או מוחלטת של מנגנונים כאלה עלולה להוביל עם הזמן למחלות כלי דם, ולא פחות מכך לטרשת עורקים. הבנת הפיזיולוגיה של דופן העורקים נראית אפוא הכרחית לגישה טובה יותר לחקר מספר תהליכים פתולוגיים. ארבעה סוגי תאים ממלאים תפקיד קריטי בתגובת דופן כלי הדם לגירויים פיזיולוגיים ופתולוגיים. תאים אלו הם תא האנדותל, תאי השריר החלק, תאים השייכים למערכת החיסון: המונוציט / מקרופאג וטסיות הדם. האינטראקציה המסודרת בין סוגי תאים אלה אחראית על שמירת שלמות כלי הדם, ועל תגובה עורקית יעילה ונכונה לגירויים הפיזיולוגיים השונים. לפיכך, ניתן לומר מבחינה פילוסופית כי טרשת עורקים או אבדן גמישות העורקים נובעת מתגובה ביולוגית מופרזות לגירויים פתולוגיים [מקור].

המשמעות של ההומוציסטאין במחלות לא היה ידוע עד שנת 1962, כך שמקרים של הומוציסטינוריה נקשרו לראשונה למחלות כלי דם והוגדרו כבעיה של כלי דם לא של הומוציאסטין [מקור]. ניתוח מקרה ארכיוני של הומוציסטינוריה משנת 1933 ומקרה של מחלת קובלאמין C משנת 1968 הובילו למסקנה כי הומוציסטאין גורם למחלות כלי דם על ידי השפעה ישירה של חומצת האמינו על תאי עורק ורקמות [מקור].

תיאוריית ההומוציסטאין (מק'קאלי ) של טרשת העורקים מייחסת את אחד הגורמים הבסיסיים למחלות כלי דם העלאת ריכוזי ההומוציסטאין בדם כתוצאה מגורמים תזונתיים (מחסור בגרגרי חומוס, תורמוס) , גנטיים, מטבוליים, הורמונליים או רעילים. בהם מחסור בוויטמין B-6 וחומצה פולית ובעיות ספיגה של ויטמין B-12, הנובעת מעיבוד מזון (בישול, אפיה) בשל חומרים אנטי נוטריאנטים (מיצרי ציאניד בגוף) – זרעי חרדל, פלפל שחור, פטרוזיליה ושורש חזרת ואפילו דובדבן) או מספיגה חריגה של ויטמיני B, אשר גורמים משמעותיים בעליות מדדי ההומוציסטאין בדם. מחקרים קליניים ואפידמיולוגיים רבים קבעו כי עליה זו של הומוציסטאין בדם מהווה כגורם סיכון עצמאי רב עוצמה למחלות כלי דם ואובדן גמישות העורקים באופן כללי באוּכְלוֹסִיָה.

למאמר: ההומוציסטאין – אוסטיאופרוזיס ושברים בעצם הירך

נמצא שמתן ויטמין B-6 במדדים גבוהים, חומצה פולית וקובלאמין (B12) גם הם עשויים למנוע מחלות כלי דם על ידי הורדת ההומוציסטאין בדם. וירידה של ערכיו משתקפת בהחלמת דופן העורקים.

[מקור].

מקור המחלה הווסקולרית

בשנת 1962 התגלו ילדים עם פיגור שכלי, עדשות עיניים נקעות, צמיחה מואצת, אוסטאופורוזיס ונטייה לפקקת עורקים וורידים שהפרישו את חומצת האמינו הומוציסטין בשתן [מקור1, מקור2, מקור3, מקור4]. ילדים אלו סבלו ממום אנזימטי תורשתי נדיר בחילוף החומרים של הומוציסטאין, שנגרם על ידי מחסור בסינתזה של ציסטתיונין, אנזים הדורש פוספט פירידוקסל (ויטמין B-6) לפעילות תקינה [מקור1, מקור2, מקור3]. באמצעות כמה עבודות רפואה מדהימות, גילו רופאי ילדים בבית החולים הכללי של מסצ'וסטס מקרה ארכיוני של הומוציסטינוריה שפורסם כדו"ח מקרה בשנת 1933

[Case Records of the Massachusetts General Hospital, Case 19471. Marked cerebral symptoms following a limp of three months' duration. N Engl J Med 1933;209:1063–6. ].

בשנת 1965  קרוב של חולה שאובחן כחולה הומוציסטינוריה היה ילד בן 8 שנים עם פיגור שכלי [מקור1, מקור2]). הוא סבל מעדשות פרוקות וחריגות או עיוותים בשלד. כמו כן זוהו בו תסמינים של שבץ מוחי בשנת 1932. בדיון על הממצאים הפתולוגיים במקרה זה, הפתולוגית טרייסי מלורי (Tracey Mallory) מצאה כי סיבת המוות היא פקקת בעורק הצוואר עם אוטם מוחי ושבץ מוחי. מלורי ציינה כי עורקי הצוואר הצטמצמו על ידי רובדים של טרשת עורקים שנגרמו על ידי "תהליך טרשתי פשוט כמו שרואים בדרך כלל אצל קשישים." [מקור1, [מקור2]

על פי מושגים עכשוויים, הומוציסטאין פוגע בתאים וברקמות העורקים על ידי הסתה לשחרור ציטוקינים, ציקלינים ומגשרים אחרים של דלקת וחלוקת תאים אומר Kilmer S McCully מק'קאלי

[מקור1, מקור2].

למאמרי: ההומוציסטאין – האויב הגדול של האנדותל ובריאות העורקים

Kilmer S McCully חוקר הבמטבוליזם של חומצות אמיניות חזר אל המקרה המעניין של הומוציסטינוריה וטרשת עורקים (אותו גילו רופאי ילדים בבית החולים הכללי של מסצ'וסטס המקרה הארכיוני של הומוציסטינוריה שפורסם כדו"ח מקרה בשנת 1933). בשנת 1968, קילמר ס מק'קאלי הגיע אל כמה שברים של רקמות שהוכנסו לפרפין וכך שרדו משנת 1933 במחלקה לפתולוגיה בבית החולים הכללי של מסצ'וסטס. בסקירת מקרה זה מצא קילמר ס מק'קאלי רובדי עורקים (פקקת) שהיו מפוזרים ברחבי העורקים שמצא באיברים רבים שם. אולם היה קשה לו עדין להוכיח שההומוציסטאין מככב בפרשה הזאת וקשור לפלאקים העורקיים האלו ולפקקת שגרמה למותו של הילד המסכן הזה [מקור]

באותה שנה (1968) מק'קאלי פגש Kilmer S McCully מקרה נוסף של הומוציסטינוריה שנחקר בבית החולים הכללי של מסצ'וסטס, המכונים הלאומיים לבריאות ואוניברסיטת ברנדייס, גם הפעם מדובר בילד. ילד בן שניים וחצי עם אי ספיקת גדילה ודלקת ריאות התגלה בהפרשת חומציות הומוציסטאין, ציסטתיונין וחומצה מתילמלונית בשתן. מחקר ביוכימי גילה מחסור בסינתאז של מתיונין, אנזים התלוי בקובלאמין (ויטמין B-12) ובמתיל טטרהידרופולאט, והמקרה דווח כמקרה המדד של מחלת קובלאמין C בספרות הרפואית [מקור]. בבדיקה מחודשת של ממצאי הנתיחה של המקרה הזה, החוקר עלה על פלאקים עורקים טרשתיים מתקדמים שהיו מפוזרים בעורקים באיברים העיקריים של הגוף. מכיוון שההצטברות של הומוציסטאין נגרמה על ידי הפרעת אנזים שונה מזו במקרה שדווח משנת 1933 [מקור], הכרח היה לבוא למסקנה שהומוציסטאין גורם לפלאקים עורקים על ידי השפעה ישירה של חומצת האמינו על תאי ורקמות העורקים [מקור1, מקור2].

חקירת מקרים אלו ונוספים של הומוציסטינוריה הראתה כי 3 הפרעות אנזימים תורשתיות שונות גורמות להעלאת הומוציסטאין בדם, מה שיוצר שינויים במצבן של דפנות העורקים. החלה מחלחלת המסקנה כי העלאת הומוציסטאין בדם היא שעשויה להיות הגורם לטרשת העורקים בקרב האוכלוסייה הכללית [מקור1, מקור2, מקור3]. כל העיניים החלו להתבונן בגורם חיצוני – המזון. החלה להתגבש מסקנה חדשה: גורמים תזונתיים, מטבוליים, אולי הורמונליים או רעילים שטרם הובהר מקורם ואפילו גנטים הם שגורמים לפלאקים ולטרומבוזה של העורקים אבל הסיבה העלאת ההומוציסטאין בדם. הוא המשפיע על תאי ורקמות העורקים [מקור1, מקור2].

עמדה זו מציעה הסבר חדש ושונה לנזקי דפנות העורקים ומכוונת לעלייה בהומוציסטאין בדם ולא לכולסטרול כפי שראינו למעלה גם עשויה להסביר את הפרוגנזה הניסויית בבעלי חיים הנגרמת כתוצאה ממחסור בוויטמין B-6 בקופים מזווית ראיה מסקרנת ושונה [מקור].

ממחסור בוויטמין B-6

מחסור בכולין וגם מחסור בתורמי מתיל אחרים נמצאו בניסויים בחיות (חולדות) [מקור]. גם מחסור במתיונין המיוצר על ידי הזנת חומצה כולית. עם thiouracil שוב בניסויי מעבדה בבעלי חיים [מקור, מקור2] ומחסור במתיונין המיוצר ממקורות תזונתיים למשל על ידי חלבון שמגיע מפולי סויה ואיזופלבונים goitrogenic וספונינים של סויה ניסוי זה התבצע בקופים) [מקור] כולם הראו עליה בהומוציסטאין.

מסתבר שמחסור במתיונין מעלה את ריכוזי ההומוציסטאין בדם בגלל ירידה בסינתזה של אדנוזיל מתיונין וחוסר ויסות של חילוף החומרים של חומצות אמינו גופרית [מקור].

התבוננות בתוצאות אלו מובילה לתפיסה טיפולית שונה ואחרת לגמרי.

אם הומוציסטאין הוא שפוגע בתאים וברקמות העורקים על ידי העידוד לשחרור ציטוקינים, ציקלינים ומגשרים אחרים של דלקת וחלוקת תאים [מקור] מה שמשפיע לרעה על תאי השריר החלק, ואובדן גמישות העורקים, הרי שההומוציסטאין הוא שמייצר שינויים ברקמת החיבור של רובדי העורקים, הגורמים לפיברוזיס, הסתיידות, ופגיעה בשכבות רקמות אלסטיות, הוא ולא אחר [מקור].

הומוציסטאין הוא חומר קרישה חזק שמקדם את אבדן הגמישות את

התצהיר של פיברין the deposition of fibrin, ופקקת הפלאק שנדבקת על דפנות העורקים. הפיברין הוא חלבון בלתי-מסיס, הנמצא בדמם של בעלי חוליות ומשמש גורם קרישת דם [מקור].

ואשר לכולסטרול ל LDL חימצון על ידי ההומוציסטאין. ההומוציסטאין נקשר בשרשרת הרס חימצוני. הוא גורם למתח חמצוני על ידי השפעות שליליות על הנשימה התאית, מה שמוביל לחמצון של LDL ומרכיבים אחרים של פלאקים [מקור1, מקור2]. הומוציסטאין גם מעכב את היסודות החשובים לגמישותם ולהרחבת כלי הדם בעזרת תחמוצת החנקן נושא מרכזי בהגמשת העורקים ובטיפול במחלה עליו רשמתי כאן. ההומוציסטאין פועל כאן על ידי היווצרות S-nitrosohomocysteine, מה שמוביל לתפקוד לקוי של האנדותל, השלב המוקדם ביותר בטרוגנזה [מקור].

תחמוצת החנקן (NO) כיווץ תאי האנדותל, מחלות כרוניות קשות – ודרכי ריפוי חדשות

פרמינגהם Framingham Heart מצא שכמויות ויטמיני B ממקורות תזונתיים שדרושים למניעת עלייה בהומוציסטאין בדם הם 3 מ"ג ויטמין B-6 ו -400 מיקרוגרם חומצה פולית [מקור]. מחקרים נוספים תומכים בהבנותיו שמאפשרות לנו כיום למנוע תמותה ותחלואה ממחלות לב על ידי אכילת אבוקדו ושיבולת שועל למשל אשר מכילים ויטמין B-6. [מקור1, מקור2, מקור3]

ויליאם קסטל (הרווארד) William Castle חשף שחוסר חומציות בקיבה; אצל ~ 15% מהאוכלוסייה הקשישה בגילאי 65 שנים סובלת בשל כך מחוסר בספיגת ויטמין B-12

[מקור1, מקור2].

בארי מרשל ורובין וורן (Barry Marshall and Robin Warren) מאוסטרליה מצאו שגם הזיהום על ידי הליקובקטר פילורי, הגורם האטיולוגי לכיב פפטי בקיבה ותריסריון פוגע בדופן, בכשרי הספיגה וכך גם הוא מחסל את ספיגתו של ויטמין B12 מה שמביא לעלייתו של ההומוציסטאין בדם [מקור1, מקור2].

האבוקדו הוא מאגר בריאותי – הוא מכיל חומצה פולית שמסייעת באיזון ההומוציאסטין בגוף – וקואנזים Q10 מסיס בשומן ומפורסם בתמיכתו בלב, במוח (לאחר שבץ מוחי) ובכבד, אבל הוא יודע גם להוריד לחץ דם גבוה. הקואנזים Q10 נמצא בשמן קנולה, פולי סויה, ובאגוזים ובכבד עוף או בקר – ועוזר מאוד להוריד לחץ דם גבוה ומגן על הכולסטרול מפני חמצון מזיק. למזלנו אם לא מפריעים לו, וניזונים פעמיים בשבוע ממנת כבד בת 150-200 גרם, חצי אבוקדו ליום או מנת ברוקולי, וכף שמן קנולה, הוא מיוצר בייצור עצמי בגוף האדם. בצילום אבוקדו – רוב השומן באבוקדו בא מחומצה אולאית שזו חומצת שומן חד בלתי רוויה, ממש כמו החומצות שומן אשר נמצאות בשמן זית. בנוסף לקואנזים קיו 10, האבוקדו מכיל ויטמין E ויטמין C, ויטמיני B, ויטמין K, מגנזיום, אבץ, אשלגן, אומגה 3, אומגה 6, כלורופיל, פיטוסטרולים נוגדי דלקת וייעילים במניעת סרטן, חומצה פולית, תוסף חובה לנשים בהריון שמסייעת לכולם בשיקום תאים. האבוקדו תורם לבריאות העיניים בשל היותו עשיר בנוגדי החימצון זאקסנטין ולוטאין – ובנוסף לכך יש באבוקדו כמות נכבדת של סיבים תזונתיים אשר עוזרים באיזון פרופיל השומנים, התורמים למערכת העיכול וויסות רמות סוכר בדם.

מחסור בוויטמין B-6, חומצה פולית (ירקות ירוקי עלים, מיץ ירוק, אבוקדו, שעועית, אפונה, עדשים גם ברוקולי ואספרגוס) וויטמין B-12, ויטמין B-2 (ריבופלאבין) הוכח כמה שקובע את עלייתו ההרסנית של הומוציסטאין בדם.

[מקור1, מקור2, מקור3, מקור4].

מיץ ירוק: נבטים, עלי חסה ערבית, עלי מנגולד גבעולי חרדל טריים מהשדה: לסחוט בג'וסר במהירות האיטית.
מיץ ירוק: נבטים, עלי חסה ערבית, עלי מנגולד גבעולי חרדל טריים מהשדה מכילים חומצה פולית שחשובה להפחתת יתר לחץ דם ואיזון ההומוציאסטין בדם: לסחוט בג'וסר במהירות האיטית. ולהוסיף ג' ל מעלה אלוורה.

חשוב לדעת שהומוציסטאין הוא תוצר ביניים בתהליך חילוף החומרים של חומצה אמינית חיונית בשם מתיניון

מדובר בחומר גלם שבונה את הגוף. בתהליך חילוף החומרים הופכת המתיונין לחומצת אמינו אחרת בשם ציסטאין, שהיא אחת מאבני היסוד של הגלוטתיון, נוגד החמצון החשוב בגוף ואחד היסודות החשובים ביותר בתהליכי החלמה ממצבים של חולי קשה וכרוני. הגלותטיון הוא המרפא הגדול [מקור]. כמחצית מההומוציסטאין שנוצר חוזר להיות מתיונין, והיתרה הופכת לציסטאין. אין ייתר, ואין עודף. התהליכים האלו:

סינטוז המתיונין-הומוציאסטין-ציסטאין מתבצעים בתיווכם של חומצה פולית,

מכונה גם ויטמין B9, וויטמין M (פולאט), וויטמין B12 וויטמין B6. גם ויטמין B2 ומגנזיום מעורבים בתהליך [מקור].

גם חומצה פולית וגם ויטמין B12 הם הקובעים את רמות ההומוציסטאין בדם. ד"ר דונלד וו. ג'ייקובסן, Donald W. Jacobsen, Ph.D. מסכם (שם) ומסביר כי ליקויים באחד משני המיקרו-תזונאים האלו: B12 וחומצה פולית יובילו להיפרהומוציסטינמיה [מקור].

עיבוד תוך-תאי של ויטמין B12 המציג אתרים פגועים בקבוצות הוויטמין. קבוצות ההשלמה הן בצבע כחול באיור למעלה, וממוקמות באתרים כחסימות מטבוליות (אשר מוצגות באדום). חומרי הביניים של קובלאמין מופיעים כאן בצבע אדום. מטבוליטים המופרשים עקב פגמים גנטיים נמצאים בתיבות מוצלות. פרטי הנתיב מתוארים בטקסט. בליזוזום, קובלאמין משתחררים מטרנסקובלאמין (TC) באמצעות השפלה שלו (חץ המצביע על נקודות). בציטוזול (cytosol), משתחררות קבוצות R על ידי חלבון cblC (חץ שני)עם אלמין (cob(II)alamin) cob (II) (באדום) [Cob (II)] שנותר קשור (קו מקושת ומקווקו מעל הנובע מהחלבון cblC מציין התרכבות עם צורות קובלאמין). שלוש הגרסאות של החלבון cblD (cblD, cblD-1, cblD-2) (בכחול) ממחישות את תפקיד החלבון בהפניית קובלאמין למסלול המיטוכונדריה או הציטוזולי. במיטוכונדריון, החלבון cblB מוסיף את קבוצת 5'-deoxyadenosyl, ויוצר את הקופקטור הפעיל [adenosylcobalamin (AdoCbl)], המועבר לחלבון mut [methylmalonyl-CoA mutase (MCM)]. מוצע חלבון cblA לשמש כשומר סף בכדי להבטיח שצורת הקופקטור המקובלת ונשמרת על ידי MCM היא AdoCbl. במסלול הציטוזולי, אלמין cob (II) קשור לחלבון cblG [methionine synthase (MS)]. חלבון ה- cblE [מתיונין סינתזה רדוקטאז (MSR)] מזרז את יצירת הקופקטור הפעיל, מתילקובלמין (MeCbl), או התחדשותו אם הוא מחומצן לקלמין (II) אלמין במהלך מחזורי התגובה [מקור]. האיור הוא צילום מסך מהמאמר: " Genetic disorders of vitamin B12 metabolism: eight complementation groups – eight genes" – כאן

דונלד וו. ג'ייקובסן, מוסיף שהמחקר שלו [מקור] אשר מתמקד בעיבוד של ויטמין B12 התוך-תאי והסלולרי (איור למטה) אומר: "גילינו שאנזים שנקרא "MMACHC" מזרז את הסרת הליגנד הצירי העליון של אלקילקובלאמינים (למשל, מתיל-B12 ואדנוסיל-B12). מוטציות בגן cblC, שמקודד את חלבון MMACHC, [חומצה מתילמלונית וחלבון C מסוג הומוציסטינוריה (MMACHC) הוא חלבון שבאדם מקודד על ידי הגן MMACHC] מביא להיפר-הומוציסטינמיה חמורה ולחמצת מתילמלונית" [מקור]. אנזים חדש (MMACHC) המעורב בעיבוד וסחר B12 תוך תאיים [מקור].

מוטציות בגן של אנזים זה גורמות לרמות גבוהות של הומוציסטאין בדם

[מקור1, מקור2, מקור3, מקור4]. מחלה מטבולית זו נגרמת על ידי מוטציות בגן MMACHC וגורמת לפגיעה בסינתזה תאית של אדנוסילקובלמין ומתילקובלאמין, קופקטורים לאנזימים של מתילמלוניל- CoA ואנזימים של סינתאז מתיונין. חומצה מתילמלונית מוגברת והומוציסטאין עם ירידה בייצור מתיונין הם סימני ההיכר הביוכימיים של הפרעה זו [מקור]. מדובר בתופעה שחיכה חומצה מתילמלונית והומוציסטינוריה, סוג cblC (MIM 277400), היא השגיאה הנולדת הנפוצה ביותר של חילוף החומרים של ויטמין B12 (קובלאמין, Cbl), הנגרמת על ידי חוסר יכולת של התא להמיר Cbl לשתי הצורות הפעילות שלו (MeCbl, AdoCbl) [מקור]. גם הילי S, הגיע למסקנה זו cblC, נחשפת כשגיאה המולדת הנפוצה ביותר של חילוף חומרים של ויטמין B12 הבתוך תאי (איור למטה) [מקור]. היא נגרמת על ידי חוסר יכולת של התא להמיר Cbl לשתי הצורות הפעילות שלו (MeCbl, AdoCbl) מסבירה Chantal F Morel  וצוות החוקרים שלה [מקור]. ד"ר דונלד וו מוסיף שמוטציות אלו מביאות ליתר הומוציאסטין בדם ולאבדן גמישות העורקים.

ויטמין B12 (B12 = Cbl, "קובלאמין", השם הכימי) הוא מרכיב תזונתי חיוני ביותר, מסיס במים שכל התאים בגוף שלנו דורשים אותו. הבעיה שבני אדם אינם לא יכולים לסנתז B12 ובכך עלינו להסתמך על צריכתו על-ידי תזונה, תוספי מזון (מתילקובלמין – בלבד) וכשהוא עובר למענינו עיבוד מורכב ומעניין ביותר בתוך התא. עיבוד ויטמין B12, תוך תאי הוא שמאפשר לתאי גופנו להשתמש בו. (האיור למעלה מתאר עיבוד זה של ויטמין B12) (Hannibal et al., 2009). מחסור בויטמין B12 עקב ספיגה לא נכונה, פגיעה בדופן המעי, ו/או צריכה לא מספקת שלו הוא נושא רב חשיבות ולצערנו מוזנח ככלל כשמדברים על בריאות הציבור ברחבי העולם. ההערכה היא כי 15–20% מהקשישים בארצות הברית לוקים ב- B12 (Allen, 2009). בגרמניה, כ -10% מאוכלוסיית הקשישים הגברים ו -26% מאוכלוסיית הקשישים הנשים מצויות ברמות לא מספקות של ויטמין B12 (Hartmann, 2008; Grober et al., 2013). בהודו ~ 75% מהאוכלוסייה, כלומר מעל 650 מיליון איש, סובלים ממחסור ב- B12 (Antony, 2001; Refsum et al., 2001), אשר ניתן לייחס רק חלקית לתזונה צמחונית בחלק ניכר מהאוכלוסייה.
B-12 הוא מולקולה אורגנו-מתכתית גדולה, בגודל של ~ 1300-1500 Da, והוויטמין הכי מורכב שידוע [מקור]. למעלה איור של תהליכי העיבוד של הויטמין B12 בתוך התא. שמקורו בצילום מסך ממאמר " Biomarkers and Algorithms for the Diagnosis of Vitamin B12 Deficiency " בצילום מסך מהמאמר כאן). (מקור האיור

הומוציאסטין ברמה שמעל 7-10 מסוכנת לך.

אם ריכוז ההומוציסטאין נמצא בטווח של 4-8 מיקרומול / לליטר, הסיכון למחלות כלי דם מאטיולוגיה זו גובר, וכדאי להמשיך בתזונה בריאה ומזינה.

[מקור McCully KS, McCully ME. The heart revolution. New York, NY: HarperCollins, 1999:71–117.].

כאשר מדד ההומוציסטאין נמצא בטווח של 10-14 מיקרומול/לליטר. יש לשקול תוספים של 10 מ"ג ויטמין B-6 , 1000 מיקרוגרם חומצה פולית ו- 1000 מיקרוגרם ויטמין B-12 כדי להפחית את הסיכון למחלות [מקור].

כאשר מדד ההומוציסטאין נמצא בטווח שבין 12-20 מיקרומול/לליטר. יש לשקול תוספים של 50 מ"ג ויטמין B-6, 2000 מיקרוגרם חומצה פולית (אבוקדו) ו- 1200 מיקרוגרם ויטמין B-12 [מקור].

כאשר מדד ההומוציסטאין נמצא בטווח שבין 16-30 מיקרומול/לליטר, והמטופל בעל היסטוריה של אנגינה, התקפי איסכמיה, אי ספיקת כליות או סוכרת הסיכון למחלות כרוניות קשות גובר מאוד חייבים להיכנס למשטר תזונה מחלימה, יש לשקול נטילת 100 מ"ג ויטמין B-6, ו- 5000 מקרוגרם חומצה פולית, 1500 מיקרוגרם ויטמין B-12.

מזונות המכילים סוכר, קמח לבן או אורז לבן אסורים מכיוון שהם מדללים את מאגרי הויטמין B-6 וחומצה פולית מהגוף. נמצא שאלו הורסים 90% מחומרי המזון ההכרחיים למניעת יתר הומוציסטאין. מזונות מעובדים גם הם אסורים, בפרט אלו שמיוצרים עם אבקות ביצה, אבקת חלב ושמנים מוקשים חלקית הם אפילו מכילים כולסטרול מחומצן ושומני טרנס שעלולים להביא אותך לפתחו של אסון. שילוב עם הפסקת עישון, צריכת אלכוהול ופעילות גופנית מתונה, יסייעו בשליטה על ריכוזי ההומוציסטאין בדם ובמניעת מחלות כלי דם.

תרופות מרובות, כולל אספירין, סטטינים, חוסמי בטא ותרופות אחרות להפחתת לחץ דם מוגבר עשויות לטשטש את ההשפעה המיטיבה של התערבות ויטמין B, לסלק אותו מהגוף ולמנוע את החלמתך מיתר הומוציסטאין [מקור].

החריגה המטבולית במחלות כלי דם מתקדמות נחשבת כמי שכרוכה בתזונה שגויה, לחולה, וניכרת בדלדול של נגזרת ההומוציסטאין, thioretinaco ozonide, מממברנות התאיות

[McCully KS. Chemical pathology of homocysteine. I. Atherogenesis Ann Clin Lab Sci 1993;23:477–93. מקור].

אורך חיים של מחלות כלי דם המיוחסות להומוציסטאין מוגבר בדם, מוביל להתקף לב, יתר לחץ דם, שבץ, ואי ספיקת כליות. העצה שלי, בכדי לשמור על בריאות המבוגרים, הקשישים והצעירים היא לשמור על תפריט תזונה שהגוף שלך לא מתנגד אליו ולא מיצר נגדו תופעות אלרגניות, יתר הומוציסטאין, ולחץ דם. תוספות של ויטמינים מסיסים במים לבדה גם אם היא עשירה בחומרים מזינים, כולל ויטמינים, מינרלים, נוגדי חמצון ופיטוכימיקלים לצד תרגילי הרפיה לא יועילו אם לא יכנס אדם למסלול חייו הוא בו תזונתו היא תזונתו.

נשארו לך שאלות 

אשמח להשיב על כל שאלה 

לטופס פנייה ישירה אל ירון מרגולין – נא להקליק – כאן  


שמי Name:

טלפון phone:

דוא"ל (כדי שאוכל להשיב לך מכל מקום בעולם) Email:

איך אני יכול לעזור לך How can I help you:

אפשר לקבל את בדיקות הדם החריגות שלך Exceptional laboratory tests:



למען הסר ספק, חובת התייעצות עם רופא (המכיר לפרטים את מצבו הבריאותי הכללי של כל מטופל או שלך) לפני שימוש בכל תכשיר, מאכל, תמצית או ביצוע כל תרגיל. ירון מרגולין הוא רקדן ומבית המחול שלו בירושלים פרצה התורה כאשר נחשפה שיטת המחול שלו כבעלת יכולת מדהימה, באמצע שנות ה – 80 לרפא סרטן. המידע באתר של ירון מרגולין או באתר "לחיצות ההחלמה" (בפיסבוק או MARGOLINMETHOD.COM ), במאמר הנ"ל ובמאמרים של ירון מרגולין הם חומר למחשבה – פילוסופיה לא המלצה ולא הנחייה לציבור להשתמש או לחדול מלהשתמש בתרופות – אין במידע באתר זה או בכל אחד מהמאמרים תחליף להיוועצות עם מומחה מוכר המכיר לפרטים את מצבו הבריאותי הכללי שלך ושל משפחתך. מומלץ תמיד להתייעץ עם רופא מוסמך או רוקח בכל הנוגע בכאב, הרגשה רעה או למטרות ואופן השימוש, במזונות, משחות, תמציות ואפילו בתרגילים, או בתכשירים אחרים שנזכרים כאן.

מאמרים אחרונים

נשלח ב כללי

ירקות ירוקי עלים לרוב טובים לבריאותנו, לפעמים הם לא – רוצה לדעת מתי כדאי לצרוך עלים ירוקים?

עלים ירוקים – צילום מסך
מהמאמר: LAS HOJAS VERDES Y SUS BENEFICIOS [מקור]

המונח "צמחי" הביא צרכנים רבים להאמין שמוצרים כאלה מקדמים בריאות טובה יותר. לא כשמדובר באוקסלטים שהם "נוגדי הזנה" (“anti-nutrient”). מאמר שיעמוד על הטוב שבעלים הירוקים וישקף את הבעיה של הרכבת תפריט מזון בריא כתרופה.

ירקות ירוקים לרוב טובים לבריאותנו. הם תחנות כוח תזונתיות, עשירים ברכיבים מדהימים כגון חומצה פולית, סידן, ברזל, מגנזיום וזרחן לצד בטא קרוטן, ויטמיני B, וויטמין C. מרכיבים שחשובים לחוזק העצם ומסייעים במניעת אוסטופרוזיס ולתפקוד תקין ובריא של הגוף בנוסף לסוגים שונים של פלבנואידים שהינם נוגדי חמצון ונוגדי דלקת רבי עוצמה [מקור]. גם פיטוכימיקליים (חומרים המצויים בצמחי שמוגדרים צמחי מרפא ונחשבים למרכיבים פעילים) קרוטנואידים ופוליפנולים [מקור1, מקור2, מקור3, מקור4, מקור5].  הלוטאין למשל, הוא נוגד החימצון החזק ביותר לשמירה על בריאות העין שנמצא בעלים הירוקים. הוא מפחית סיכון להתפתחות מחלות עיניים גם ממקור גנטי. כמו כן, הלוטאין מסייע לשמירה על מערכת הלב, דפנות כלי הדם ועל מערכת העור. מערכת החיסון מסתייעת בירוקים בשל נוכחות יפה של חומצה פולית, ויטמין C ו-K. בנוסף, ויטמין K ממלא תפקיד עיקרי וחשוב בקרישיות הדם. העלים הירוקים מכילים אנזימי עיכול שמגינים על הגוף ממחלות, הם עשירים בסיבים תזונתיים המשפרים את ייצור הגלוטתיון הוא אחד מהאנטי-אוקסידנטים החזקים ביותר בגוף בנוסף לכך הם מסייעים להורדת כולסטרול, אוראה ואפילו תורמים למניעת אנמיה ולתחושת השובע שחשובה למבקשים לרדת במשקל. 

תרכובות נוגדות חמצון שנמצאות בעלים הירוקים גם מועילות לבריאותנו וגם צריכה מוגברת שלהם לא קשורה בדרך כלל לסיכון להפך היא מסייעת במקרים של סוגים מסוימים של סרטן, מחלות לב וכלי דם כולל בתהליכי החלמה לאחר שבץ מוחי [מקור1, מקור2, מקור3, מקור4], דיכאון [מקור1, מקור2], ניוון מקולרי [מקור1, מקור2] וסוכרת [מקור1, מקור2] בנוסף לשיפור באסטמה.  תסמינים [מקור1, מקור2], איכות השינה [מקור1, מקור2]   ותפקוד ריאות ב- COPD [מקור1, מקור2].

נבטי ברוקולי: מכילים נוגד חמצון חזק, מונע סרטן, מוריד לחץ דם ותומך במערכת צנורות הדם, הלימפה והסינון שבכליה. ניתן לרכוש זרעי ברוקולי בחנויות הטבע. משרים שתי כפות במים למשך 8 שעות, מנביטים למשך 4 ימים במגשית – יתקבלו 2 כוסות של נבטים, באורך 3 ס"מ. להכנת מיץ נבטי ברוקולי או להוסיף לסלט.

בקרבם של העלים הירוקים נמצאים ירקות כגון כרוב, תרד וברוקולי שנחשבים למזינים יותר מאשר ירקות כגון חסה, או פטרוזיליה. בשעה שהחסה הכרחית לתהליכי החלמת הכליות, הפטרוזיליה אסורה לחלוטין לחולי כליה בשל האוקסלטים שנמצאים בה ובהם ידובר להלן, אך כל "הירוקים" מכילים כלורופיל, החומר שנותן לעלים את צבעם הירוק. הוא אשר עשוי לסייע בסילוק רעלים מהגוף. ככל שהמזון ירוק יותר הוא מכיל יותר כלורופיל – הכלורופיל בצמח הוא החומר המפיק את האנרגיה עבורו. הכלורופיל בגוף שלנו תורם ליצור תאי דם אדומים, משפר את זרימת הדם, מעלה את רמת הברזל וכאמור לעיל גם תורם לניקוי רעלים.

מאמר זה מתמקד בסיבות להמלצה הגורפת לשוב ולהוסיף עלים ירוקים שונים לתזונה היומית שלנו, ואזהרות לגבי המנעות ואיסורם לחולים אשר עלים מסוימים מסוכנים להם.

למשל פטרוזיליה ועלי לוף מסוכנים לאחדים מאתנו. בהחלט הם נמנים על העלים האסורים, בשל תכולה גבוה של אוקסלט אסידן שנמצא בהם בכמות רבה, ואסור לחולי כליה ויתר לחץ דם  [מקור].

לוף מנומר – מינים רבים מהמשפחפת הלופיים מכילים ברקמותיהם גבישים של סידן אוקסלאט, שנוסחתו הכימית CaC2O4. גם צריכת מנה קטנה מחומר זה עלולה לגרום נזק לאדם, החל מתחושת שרפה בפהחנק ובמנות גדולות יותר פרכוסים, תרדמת ומוות.
סידן אוקסלאט מצוי בצורת צרורות בכל חלקי הצמח, בריכוזים שונים. הייעוד הראשוני של הרעל הוא מניעת אכילה על ידי בעלי חיים למען שרידותו. הבישול מגן כי הסידן אוקסלט מתפרק ומאבד את רעילותו לבני אדם לאחר הרתחה או קלייה, דבר שמאפשר לאדם לצרוך אותו. ריזה בנואה – הוא מאכל אורז כורדי עם לוף ארצישראלי. מתכון בסוף המאמר. מקור הצילום ויקיפדיה.

ירקות עלים ירוקים גם מכילים חומרים אנטי-תזונתיים כגון חומצה אוקסלית, שהוזכרה למעלה, חנקות, גליקוזידים של חומצה הידרוציאנית ואלקלואידים ויש להרתיח אותם בכדי לחסל אותם או להפחית אותם ולעתים גם להימנע מהם.

ירקות עלים ירוקים הם כל עלי הצמחים שנתנים לאכילה. עלים ירוקים – צילום מסך
מהמאמר: LAS HOJAS VERDES Y SUS BENEFICIOS [מקור]

המונח ירוק כהה בהקשר לעלים בהחלט נפוץ. מבחינים בין עלים ירוקים כהים לאלו שאינם בולטים לעין ואפילו צהובים. די להתבונן במדף הירקות בחנות כדי לראות אלו מהירקות כהים יותר. הכהים יותר נושאים את הערך התזונתי היותר הגבוהה, למשל קייל, עלי רוקט או עולש בר. הקייל יותר כהה ולכן הוא מוגדר עשיר בנוגדי חמצון חזקים, ואחד מירוקי העלים הבריאים ביותר שקיימים [מקור].

בבואנו לדבר על צבעי ירקות העלים עולה השאלה כיצד לסווג עלים בעלי פיגמנטיים אדומים או סגולים כמו עלי הכרוב למשל או האנדיב האדום. הכלל אומר שיש לכלול אותם בקטגוריית עלים ירוקים מכיוון שבמטבח משתמשים בהם באותו האופן. עם זאת, קיים שוני בשל הפיגמנט שלהם, והעלים האדומים או הסגולים מכילים פרופילים אחרים של נוגדי חמצון שונים. לכן מומלץ לגוון עלים בעלי צבעים שונים במנה המוגשת [מקור].

עלי ווסאבי – צילום מסך [מקור]

רשימה של ירקות עלים ירוקים:

אבוקדו – עלי העץ – אכילים וטעמם כטעמם האניסי [מקור]

אלוורה

אבפטוריון

ארגולה / רוקט / בן חרדל מצוי (כולם אותו ירק)

אלפלפה (אספסת)

אנדיב

אורגנו

אפונה

באק צ'וי

בטטה – עלים

במבוק (חזרן) – את רוב מיני הבמבוק נתן לאכול מבושלים. נצרי במבוק צעירים מועדפים. קוטפים אותם מיד עם ראשית הופעתם מעל פני הקרקע וכשגובהם 10 – 20 ס”מ, חותכים אותם מתחת לאדמה ליד הריזום (מעין שורש) של הבמבוק. בשלב השני יש לקלף את הקליפות הקשות של נצרי הבמבוק על מנת להגיע לחלק הלבן שבפנים. ניתן לשמור את הנצרים במקרר. את הנצרים המקולפים והנקיים מבשלים במים עם מעט חומץ לבן. אפשר לבשל אותם חתוכים כ-20 דקות או שלמים ואז הבישול ייקח קצת יותר זמן. הבמבוק עשיר בפיטוכימיקלים, נוגדי חמצון, חלבון, אשלגן, סיבים, חומצות שומן חיוניות וחומרים מזינים חשובים אחרים בהם: ויטמין A, ויטמין E, ויטמין B6, תיאמין, ריבופלבין, סידן, מגנזיום, חלבונים בשפע, זרחן, נחושת, אבץ, ואפילו מנגן, ושפע של פיטוסטרולים ולכן מוגדר כחשוב לרפואת דופן העורקים ולהמסת הכולסטרול הרע ה- LDL. ולכן הוא מוערך ביפן, תאילנד ואינדונזיה כמזון בריאות מרכזי. בעיות קיבה רבות יכולות להיות מטופלות בבמבוק. מחקרים הוכיחו כי במבוק עוזר לחזק ולהמריץ את מערכת העיכול. כדי לנקות את הריאות ולשטוף ליחה מהריאות, הרתיחו נצרני במבוק ירוקים במשך דקות ארוכות. צננו אותם וערבבו עם דבש. את המשרה יש לשתות פעמיים והיפנים מצינים שהוא מועיל כתרופה מהטבע. מרתח זה מסייע גם בהקלת בעיות נשימה ומצבי נשימה אחרים [מקור]. מרק שלפוחית השתן (של דגים) או מרק כריות האוויר של דגים ונצרי חזרן הוא מעדן נחשק. תמצאו אותו גם תחת הכותרת: Fish maw snow. שלפוחית השתן היא אחד האיבר הפנימיים. היא מלאה באוויר התורם ליכולתו של דג לשלוט על ציפתו במים, וכך להישאר בעומק המים הרצוי ומבלי לבזבז אנרגיה בשחייה. ברפואה הסינית היא מוגדרת כ"ג'ינסנג של הים" רוצה לומר שהיא לדעת רופאיה מאוד בריאה ופועלת לטובה לדעתם על המרידיאנים של הכליה, נושא שלא הוכח עדיין בפועל. במרק שלפנינו היא מככבת כאחד ממרכיביו לצד הבמבוק כמובן. בתאילנד המרק נקשר בעשירי הארץ, והוא יקר במיוחד כשמדובר בכריות האוויר שמקורן בדג קולו שחי במים עמוקים. המרק מכונה בתאילנד: Kra-Pho-Pla והוא מניסיוני מעדן – למתכון תוכלו לגלוש כאן. [מקור1, מקור2, מקור3, מקור4 ]

ברוקולי (עלים, נבטים אבל גם הפרח; בשל ההרכב התזונתי הדומה לעלים).

ברוקוליני

בזיליקום (ריחן)

גאי צ'וי (המכונה ירקות חרדל סיניים).

גדילן מצוי – כל חלקי הצמח (קוצני) אכילים והוא בעל יתרונות רפואיים מדהימים כמו טיפול בדלקות כבד כרוניות (שמן זרעי הגדילן אף הוכח רפואית בנושא תועלתו לכבד), המרצת מיץ המרה, טיפול בצהבת, אבני מרה ושיעול. בגדילנים ישנן תרכובות כימיות אנטי אוקסידנטיות והוא נחשב לאחד מצמחי המרפא העתיקים והיעילים שישנם [מקור]

גרגיר הנחלים

דלעת (עלים) פרסמתי על כך כאן.

ואסאבי

זַעֲתַר

זעתר אניס (Agastache foeniculum) מכונה לפעמים גם נענע ליקריץ. – לעלים הארומטיים יש ריח דמוי ליקריץ (אניס) ומשמשים בסלט, בעלי טעם ג'לי גם נאכלים טריים בכמויות קטנות, כמו למשל בסלט עם ירקות אחרים. ניתן להשתמש בעלים היבשים. לצמח תפקיד ברפואת האינדיאנים [מקור]

חוביזהחֶלְמִית

חומעה מסולסלת (ירענה) Curled Dock (Rumex crispus) מדובר בעשב שאנשים לעתים קרובות מתאמצים למיגור מדשאותיהם וגניהם אבל הוא צמח בריא. אפשר לאכול את הגבעול גולמי או מבושל. הוא מכיל מחומצה אוקסלית ואסור לחולי כלייה [מקור]. פשוט לקלף תחילה את הקליפה החיצוניות. ברגע שהצמח מתבגר הוא הופך למר מכדי לצרוך אותו. עלי חומעה מסולסלת הם מקור מצוין גם לוויטמין A וגם לוויטמין C, וגם למקור לברזל ואשלגן. בהחלט מומלץ לחלוט את העלים לכמה רגעים על מנת להסיר את טעמם המריר. השורש משמש לעתים קרובות לטיפול באנמיה, בגלל רמת הברזל הגבוהה שלו [מקור]. מקור הצילום ויקיפדיה

חמציץ (חומעה)

חסה אדומה

חסה ערבית

חסה מסולסלת

Thlaspi arvense.jpeg
חָפְנַיִם או חפניים גם גרגר שדה Thlaspi – יש לו טעם ייחודי. [מקור] חלקי המאכל נמצאים בעלים צעירים ניתן לאכול אותם טריים או מבושלים. יש לקצור אותם לפני שהצמח נכנס לפריחה לאחר מכן הם יהיו מרים מאוד. ניתן להוסיף אותם בכמויות קטנות לסלטים ולמזונות אחרים מתאימים לזניה. ניתן להוסיף אותם למרקים. העלה עשיר מאוד בחלבון. הזרע נטחן לאבקה ומשמש בכמויות קטנות כתחליף חרדל. ניתן להנביט את הזרעים ולהוסיף את הנבטים לסלטים. האזהרה היחידה לגבי אכילת הצמח לא ליקצור אותו אם גדל באדמה מזוהמת. Pennycress הוא צובר מינרלים, אפשר לומר שהוא יונק את כל המינרלים סביבו ואם הוא גדל ליד הכביש או ריכוזי אשפה אינו מומלץ למאכל [מקור]. מקור הצילום ויקיפדיה

חרדל

חרדל אדום

חרדל ירוק

טאטסוי או טאט סוי

ירבוז

כובע הנזיר

כוכבית מצויה – צמח בר משמשת כצמח מאכל עדין ומרענן העלים והצמח כולם אכילים בצורתם ההטבעית. [מקור1, מקור2]

כוסברה (גד השדה)

כרוב

כרוב נאפה

כרוב ניצנים

כרוב סיני

לוף (עלים)

לחך – עשיר מאוד בוויטמין A ובסידן. הוא גם מספק מעט ויטמין C. להעדיף לאכול את העלים הצעירים.

למון גראס

לפופית כפנית

לפת

לשון הפר –  "ליסאן א-ת'ור" (בערבית – לשון השור). מתכון למטה

מורינגה

מורינגה מכונפת (M. oleifera

מורינגה רותמית (גדלה בישראל)

מיורן (אזוב)

מיזונה

מנגולד (סלק עלים)

מנגולד שורש

מרווה

נבטים

נענע

סוף – בווידאו הזה תוכלו ללמוד לזהות, ללקט אבקה וחלקי סוף אחרים כדי להכין מאכלי סוף.

סוף – Cattails נמצא בדרך כלל ליד מים ומשטחי אדמה רטובה. בארץ לא מוכר כמאכל אבל, Cattails היה מרכיב מרכזי בתזונה של שבטים האינדיאנים בצפון אמריקה. רוב צמח הסוף אכילים. אפשר להרתיח או לאכול אותו טבעי וגלמי בדרך כלל משתמשים בשורש, או בקני הסוף הקרובים לקרקע. ההמלצה היא להרתיח את העלים והקנים כפי שמכינים עלי תרד. מעטים יודעים שאת פרחי הסוף הנשיים אפשר לשבור ולאכול כמו קלח תירס צעיר. למעשה הטעם דומה וטעים. הפרחים הזכריים נמצאים באשכול העליון, והפרחים הנקביים באשכול התחתון. הערה יש ללמוד להכיר את הצמח הנכון, רבים משתמשים לכך באמצעות זיהוי של התפרחת כדי לא לבלבל עם צמחי סוף אסורים למאכל בווידאו שמצורף כאן, כאן או כאן תוכלו ללמוד עוד. מייבשים את השורשים המקולפים (מקלפים אותם כשהם רטובים – קשה לקלף אותם כאשר הם יבשים). קוצצים את שורשי הסוף לחתיכות קטנות ודופקים אותם במעט מים. כאשר מסירים את הסיבים הארוכים, ניתן לייבש את תוכנם רב העמילן ולהשתמש בו כקמח. את השורשים אפשר גם להרתיח כמנהג הכנת תפוחי אדמה לועסים את המעדן העמילני (לירוק את הסיבים) אפשרות אחרת לצלות את השורש באש עד שהליבה הספוגית (חלקה החיצוני) תהיה שחורה לחלוטין. לועסים את העמילן מהסיבים. אל תאכלו את הסיבים, כדי להימנע מכאב בטן. [מקור]. את תחתית הקנה מקלפים, מטגנים בחמאה כמנהג האספרגוס ומתענגים.

סלק

סלק ים

סלק סוכר

סלרי

עולש

עירית

עכובית הגלגל

עלי בייבי

עלי גפן

עלי רקפת 

עץ תרד

עשב חיטה

עשב שעורה

פאק צ'וי

פטרוזיליה – ההבדל בינה לכוסברה טעם לימוני ולעתים חריף ואגוזת בעיני רוב האנשים. ניתן לייחס טעם דומיננטי זה של כוסברה לנוכחותם של התרכובות הכימיות לינאלול ופינן. לעומת זאת, לפטרוזיליה יש טעם מר וגם לימוני במידה מסוימת. יש שאפילו שאומרים שלפטרוזיליה יש טעם "טרי" [מקור]

צבר – עלים Opuntia – הצבר מוכר בישראל וילידי הארץ נושאים את שמו מעטים יודעים שעליו אכילים – לפני שאוכלים את העלים הבשרניים, יש להסיר בזהירות את הקוצים הקטנים שמונחים על העור החיצוני. האינדיאנים של מכסיקו מעדיפים לאכול את עלי הצבר הצעירים שנקראים שם nopales. טריני מבן האינדיאנים של ההרים הגבוהים הייתה מכינה לי את העלים לאכילה כשגרתי במכסיקוסיטי. היא העדיפה להרתיח את העלים לאחר שקילפה וחתכה אותם לקוביות קטנות לפני האכילה. אפשר לאכול את הנופאלס (או הNopalitos) גולמיות או מבושלות, עם כרוב ובצל ועל טורטיות או כתבלין. אם הגעתם לשוק מכסיקאי עדיף לבחור בעלי הצבר בעלי הצבע הירוק כהה יותר, הקטנים דווקא והעבים יותר מכיוון שהם הנחשבים לטעימים יותר [מקור]. מתכון.

צ'וי סאם

צנון

צנונית

קולרבי

קורנית (טימין)

קולרד

קיי לן

קייל

קייל דאובנטון

קייל דינוזאור

קייל מסולסל

קייל מקל הליכה

קייל נוי

קייל סיבירי

קייל רדבור

קייל רוסי

רשאד

רברברה או רִבָּס  – אוכלים את הגבעולים בלבד, שכן בעלים ישנה חומצה אוקסלית (הנמצאת גם בפטרוזיליה, לוף, חמציץ ובעלי התרד, עוד על כך בהמשך) שמונעת ספיגת סידן בגוף ועלולה להיות רעילה בכמויות גדולות. 

רגלת הגינה

רוזמרין

רוקט

ריבס

רפיני או רפיני ברוקולי ראאב (סוג של לפת)

שבטבט

שיבה

שומר

שיבה

שמיר

שינן רפואי (Dandelion) – גם שן הארי ידוע ברפואת הכבד והדם, לטיפול בבעיות עור כרוניות, מפחית גזים, סכרת, עוזר בתפקוד המעיים ומערכת העיכול, החלב שגבעולו מסייע בטיפול בפצעים – מומלץ לאכול את עליו וגבעוליו בצעירותם לפני שהצמח מתחיל לגבוה ולהוציא פרחים משום טעמם המריר בשלבים אלה. הפרחים הצעירים (גם אלה שטרם פרחו) הם החלק הטעים ביותר בדנדליון [מקור] ואשר לקפה שן הארי או דנדליון קפה שנראה וטעמו כקפה לכל דבר אבל אין לו את נזקי הקפה המוכר, כמעלה חומציות בגוף. תוכלו ללמוד להכיר אותו ולהכין אותו בווידאו שבקישור – כאן. מקור הצילום ויקיפדיה מתכון עלי שן הארי – ימצא לכם למטה.

שעועית מכונפת

תות תרד

תלתן אדום – הגם שיש להם 3 עלים (סימן לצמח רעיל) אפשר לאכול בצורתם הגולמית. הם משמשים למשחות לאחר בישל שנמשך זמן רב

תמכה – מכונה צ'רוויל הוא אחד מעשבי התיבול המשמשים לצד טרגון ועירית, במטבח הצרפתי.

תרד

תרד מים

תרד ניו-זילנדי

נוגדי ההזנה anti-nutrient

כל אחד מירוקי העלים האלו טוב, מזין ומספק שילוב מעט שונה מחומרים שמזינים את הגוף.  זו אחת הסיבות לכך שכדאי תמיד לגוון ולשלב סוגים שונים במיץ הירוק או בסלט.  ירקות ירוקי העלים הם מקור מצוין לנוגדי חמצון כולל קרוטנואידים ופוליפנולים אבל גם לאוקסלטים  – וכאן אנחנו ניצבים מול חסרון ענק. המונח "צמחי" הביא צרכנים רבים להאמין שמוצרים כאלה מקדמים בריאות טובה יותר. לא כשמדובר באוקסלטים שהם "נוגדי הזנה" (“anti-nutrient”) ונמצאים גם בעלים הירוקים.

המכון לתזונה ביו-אינדיבידואלית (BioIndividual Nutrition Institute) חושף כי האוקסלטים הם לא רק נקשרים במחלות כרוניות ומעלים את השאלה פורצת הדרך

האם וכיצד המאכלים הבריאים שאנחנו נהנים לסגוד להם או אוהבים לאכול אותם עשויים לגרום לנו לחלות?

– המדע שפורץ כרגע דרך נראה אולי חדש, אבל הניסיון הקליני נמצא כאן הרבה זמן ולא רק כשמדברים על החששות מפני אוקסלטים המככבים בפתולוגיה המסורתית כמסייעים ביצורן של האבנים בכליות [מקור] אלא בכלל במצבים בהם אנשים "אוכלים בריא" אך גופם נפגש בנוגדי הזנה, מורעב לכן ותחלואתם קשה.

עלי חסה, מה שטוב בחסה זה שאפשר גם לגדל אותה בעדנית -וגם לשפר בעזרת אכילתה את הזיכרון. אל מאמרי על החסה ויתרונותיה הרבים כתרופה – כאן. מקור הצילום בצילום מסך מתוך Pflücksalat säen, pflanzen, pflegen, ernten כאן

אוקסלטים הם מולקולות מאוד תגובתיות; שמופיעות בגופנו כגבישים חדים או מבנים גבישיים עם קצוות משוננים הגורמים לפציעה, כאב, גירוי ומצוקה. הם יכולים להיקשר למינרלים מסוימים; במיוחד לסידן ולמגנזיום, כמו גם לברזל ונחושת. ולכן

צמח בעל אוקסלט גבוה יכול להיות בעייתי מבחינה רפואית והרה אסון לתהליכי החלמה ממחלות כרוניות.

אי התייחסות לנושא זה שחיכה ברפואת הממסד היא אמנם בלתי מוצדקת, לא ראויה ויכולה לעכב ולהרוס את יעילותה של הדיאטה המרפא הטובה ביותר, כפי שאכן מתרחש בסביבתנו, אבל אין שם לכאורה עם מי לדבר.
אוקסלט גבוה בגוף (היפרוקסאלוריהHyperoxaluria) יכול להוות גורם במצבים כרוניים רבים; כולל בעיות עיכול, הפרעות אוטואימוניות ומצבים נוירולוגיים קשים, הוא אחת הסיבות להשתלת כליה.

"רמות גבוהות של אוקסלט יכולות להשפיע על הלב, העצמות, הכליות, הלבלב, והעיניים",

אמר ד"ר דינש חולאר (Dr Dinesh Khullar), נפרולוג בכיר, בבית החולים סר גאנגה ראם. [מקור] ואפשר לומר שאין לרפואת הממסד תרופה למחלה זאת – הימנעו מירקות שמופיעים ברשימת רבי האוקסלט למטה -.

אוקסלטים משפיעים על תפקוד המיטוכונדריה ועלולים ליצור דלקת; ובכך הם משפיעים לרעה על כל המערכות בגוף שלנו.

[מסלולי ההשפעתם הרעה של האוקסלטים מירקות עלים ירוקים על אברי הגוף. צילום מסך מתוך המאמר " Bariatric surgery, hyperoxaluria, and nephrolithiasis: A plea for close postoperative management of risk factors " [מקור

השפעתם הרעה של האוקסלטים מירקות עלים ירוקים על ספיגת התזונה

אוקסלטים מתוארים לעיתים קרובות כ"נוגדי הזנה" (“anti-nutrient”) או משהו שאין לו ערך תזונתי בבני אדם ועשוי לעכב ספיגה של חומרים מזינים אחרים [מקור1, מקור2, מקור3, מקור4, מקור5]. רבים מצביעים על ההמשגה: "אנטי נוטריאנטים" כהכרח בבואנו להרכיב תפריט החלמה. כלומר, בעוד חומרים מזינים הם חומרים שמזינים צמחים ובעלי חיים ומאפשרים להם לגדול, לחיות ולשמור על בריאותם, וחשוב להכלילם בתפריט, הרי שהאנטי חומרים מזינים נושאי תואר שלילי משום שהם

הרסניים ויכולים לחסום את ספיגתם של ההחומרים המזינים בפנינו

[מקור1, מקור2]. אנטי נוטריאנטים נמצאים באופן טבעי בבעלי חיים ובמזונות צמחיים אחדים. ומאחר שבצמחים הם תרכובות שנועדו להגן מפני זיהומי החיידקיים כדי למנוע מאכילתם על ידי חרקים, הם נפוצים משעולה על הדעת, אבל בבואנו לדבר על מזון כתרופה חובה עלינו להכיר אותם אם אנחנו מבקשים להביא להחלמה. [מקור1, מקור2]. 

ישנם מספר תרכובות במזונות שאנו אוכלים המסווגים כנוגדי תזונה. דוגמאות מכילות:

גלוקוזינולטים (Glucosinolates) הם מרכיבים טבעיים של צמחים חריפים רבים כמו חרדל, כרוב וחזרת. הגלוקוזינולטים שנמצאים בירקות המצליבים (ברוקולי, נבטי בריסל, כרוב) – במצבים מסוימים הם יכולים למנוע ספיגת יוד, שעלול להפריע לתפקוד בלוטת התריס ולגרום לזפק [מקור1, מקור2, מקור3].

סובלים ממחסור ביוד או מצב הנקרא תת פעילות של בלוטת התריס תנעו מכרוב, נבטי ברוקולי, כרובית, ונבטי בריסל וכן ממורינגה ומורינגה רותמית, גרגיר הנחלים, חזרת, צלפים, צנוניות וכרובית.

הכבד שלנו אמור לנטרל מולקולות שבאופן פוטנציאלי יכולות להיות רעילות. אם הוא לא עושה את זה מהר ובצורה נכונה, מולקולות כאלה עשויות לפגוע בקרומי התאים, מכונים ממברנה, או במולקולות כמו ה- DNA שלנו שנמצאות עמוק בתוך גרעין התא, ומה שמוביל למחלת הסרטן. נזק כזה יכול להתחיל תגובת שרשרת, שבסופו של דבר תוביל להתפתחותה של אותה מחלה. כרובית מכילה שני רכיבים שמגבירים את היכולת של הכבד לנטרל חומרים רעילים, ומחזקים את הפעילות של האנזימים שמנטרלים חומרים כאלה. הרכיבים האלה הם גלוקוזינולטים (Glucosinolates) ותיוציאנאטים (Thiocyanates) [מקור] הבעיה שעומדת בפני מרכיב התפריט פשוטה: הכרובית מכילה פורין (Purines) תרכובת אורגנית שמתפרקת כדי לייצר חומצת שתן מה שמסוכן לחולי כליות משום שהפורין מטפח אבנים בכליות וגם יצירת גאוט.  אם לא די בזאת הכרוביתמכילה גם גויטרוגנים (Goitrogens) שיכולים לדכא את תפקודה של בלוטת התריס.

לסובלים מתת פעילות של בלוטת התריס, הם הרגישים ביותר לגלוקוזינולטים ולהם מומלץ שלא לצרוך כרוב, נבטי ברוקולי, כרובית, ונבטי בריסל הגם שהם נמנים על מזונות העל החשובים ביותר לבריאותנו. צילום מסך. [מקור].

אלו שכבר סובלים ממחסור ביוד או מצב הנקרא תת פעילות של בלוטת התריס הם הרגישים ביותר ולהם מומלץ שלא לצרוך כרוב, נבטי ברוקולי, כרובית, ונבטי בריסל וכן מורינגה ומורינגה רותמית (גדלה בישראל) כולל כרובית הגם שהם נמנים על מזונות העל החשובים ביותר לבריאותנו, בנוסף מוטל עליהם להמעיט או אף להימנע מאכילת גרגיר הנחלים, חזרת, צלפים וצנוניות. יצוין שהם אניונים מסיסים במים ושייכים לגלוקוזידיםglucosides.

גליקוזידים ציאנוגניים כלומר "יוצר ציאניד" (מכילים חומצה פרוסית) – בנוסף גלוקוז שנמצא בשמם הוא הסוכר הנפוץ ביותר הקיים במולקולה שמרכיבה את הגלוקוזידים, אך אינו היחיד. צריכה תכופה של הצמח המכיל גליקוזידים ציאנוגניים (בזרעי חרדל, פלפל שחור, ושורש חזרת ואפילו בדובדבן [מקור]) שלא עבר עיבוד מספיק לסילוקם או ניטרולם עלולה לפגוע בתאי עצב תנועתיים ולגרום לשיתוק. הרעלים הללו נמצאים בנצרי הבמבוק (לצד יתר חומצה אוקסלית). נצרי גליקוזידים ציאנוגניים נמצאים במניהוט (Manioc) ממשפחת החלבלוביים ובבמבוק הראשונים משמשים כמקור נפוץ לעמילן (אוכלים את השורש, לאחר טיפול נכון) [מקור] והשניים מתוארים כ"עץ העני של האדם ", "הצמח בעל אלף הפנים ", "הזהב הירוק" בשל אינספור תכונותיו הטיפוליות. השימושים הרפואיים של נצרן הבמבוק תוארו כבר החל משנת 618-907 לספירה וציינו במאמר זה, בחלקם, למעלה, וביפן, הוא מוערך כ'מלך ​​ירקות היער' אך כל אלו מותנים בטיפול נכון בהם הכולל הסרת הרעלים האלו והם נהרסים במהלכו של תהליך הבישול, בדרך כלל על ידי הרתחת נצרן במבוק חתוך בכמויות גדולות של מים במשך מספר פעמים [מקור].

לקטינים שנמצאים בקטניות (שעועית, עדשים, בוטנים, פולי סויה), בדגנים מלאים [מקור] – עלולים להפריע לספיגת הסידן, הברזל, הזרחן והאבץ [מקור].

אוקסלטים בירקות עליים ירוקים, תה – יכולים להיקשר לסידן ולמנוע את ספיגתו.

חומצה אוקסלית נמצא על קליפת המלפפון, בתרד, בקטניות, בסלק, בבמבוק, בלוף, במנגולד, בפטרוזיליה, בקקאו

פיטטים (חומצה פיטית) היא אנטי-נוטריאנט ומוגדרת כ"קושרת מינרלים": היא מתחברת למינרלים שונים כגון ברזל, סידן, אבץ ומגנזיום במהלך תהליך הפירוק שלהם במעיים ומונעת את הספיגה שלהם ובהמשך מרעיבה את הגוף בשל העדרם (אבץ מן החי איננו מושפע ממנה כלל). למזלנו השפעתה קצרת טווח כלומר, אם בארוחה הבאה שלנו לא תנכח החומצה הפיטית – נספוג את המינרלים המצויים בה ביעילות, גם אם אכלנו חומצה פיטית לפני כן.

שדה כוסמת פורחת – הכוסמת עשירה בסיבים תזונתיים, ויטמינים מקבוצה B ו-E ומינרלים כגון מגנזיום, נחושת, מנגן, אשלגן ואבץ. בנוסף היא מכילה נוגד חימצון הנקרא רוטין שעוזר להגמשת כלי הדם ובכך משמש כתרופה למניעת לחץ דם גבוה. בנוסף, הכוסמת מכילה ביופלבנואיד [(בלטינית: flavus, צהוב), שנודע בעבר גם בשם כולל "ויטמין P ",] בשם קוורציטין. הקוורציטין נמצא כמפחית לחץ דם בקרב בעלי לחץ דם גבוה. הרמה הגבוהה של הפיטוסטרולים שנצפתה בליפידים שחולצו מקליפת כוסמת קלויה ומקליפות כוסמת ירוקוה או גולמית שימשה מדענים במחקר שעשק בהפחתת רמות הכולסטרול הרע בדם, וכמו כן גם בהפחתת רמות גבוהות של סוכר בדם, כדי להביא לשיפור דלקת בעורקים ולהגמשתם מחדש. מחקר דומה הראה כי מתן של 2 גרם בתוסף מזון של פיטוסטרולים בכל יום, עשוי להביא להפחתת רמות LDL ע"י עיכוב HMGCR במנגנון דמוי-סטטינים כמו שנמצא בקליפת הכוסמת [מקור]. הכוסמת היא אחת הפחמימות הטובות והבריאות לצריכה שוטפת וקבועה בתזונה. חלק מהעמילן שלה הוא עמילן עמיד. אפשר ומומלץ לאכול מהכוסמת על בסיס יומיומי. (וכמו כל דבר – גם כאן טוב לגוון, אך מבחינת הרעילות – יש בה חומצה פיטית, אבל אין חשש). חסרונה קיים, אך הוא קל לתיקון. הכוסמת מכילה גם חומצה פיטית. לרוב המשתמשים בה במסגרת תוכנית מזון כתרופה נוטלים ויטמין סי במינון גבוה שמבטל את השפעתה.

החומצה הפיטית (הפיטטים) נמצאת בדגנים מלאים, שומשום (טחינה), בזרעים, קטניות, בקינואה, אגוזים ואפילו בכוסמת – כולם יכולים להפחית את ספיגת הברזל, האבץ, המגנזיום והסידן.

[מקור1, מקור2, מקור3ויטמין C מקטין ההשפעה ההרסנית של חומצה פיטית לכן טוב לתבל את הכוסמת הירוקה או את הטחינה בלימון גם לאחר השרייתן במים.

חומצה פיטית וחומצה אוקסלית. אלה הן שתי חומצות שנמצאות בא גוזים, קטניות, דגנים ובירקות שונים כולל בעלי המאכל.

החומצה האוקסלית נמצאת בשכבה החיצונית של הזרע

והחומצה הפיטית נמצאת בתוך הגרעין עצמו כחלק ממאגר האנרגיה של הגרעין.

חשוב לציין שלחומצה הפיטית יש גם יתרונות. חומצה פיטית משמשת כנוגד חמצון חזק ולכן הקפידו לצרוך מזונות שמכילים אותה בהמלצת מתאם תפריט ההחלמה שלכם גם אם לא השריתם אותם במים.

סאפונינים (Saponins) נמצאים בקטניות, דגנים מלאים – והם עלולים להפריע לספיגת התזונה במעיים [מקור].

טאנינים (Tannin) נמצאים בתה, שבטבט, אפרסמון, בננה ובתמרים גם בקפה, ובקטניות – עלולים להפחית את ספיגת הברזל [מקור], וכן את כמות המינרלים הנספגים במעיים. טאנינים יכולים להיקשר לחלבונים ולגרום לשינוי במבנה המרחבי שלהם ולמנוע כך מהגוף להזין עצמו בהם ולהגיע לרעב ולנזקים בלתי נשלטים בהם ירידות בבקצב הגדילה, ביעילות ההזנה, באנרגיה המטבולית ובעיכול חלבונים מחקרים מראים שטאנינים עשויים להיות מסרטנים [מקור]. טאנינים בפירות, אך לא חומצה גאלית, שנחשבת כבעלות משקל מולקולרי נמוך, הגם שהיא נמנת עליהם הם לפעמים אנטי-וירוסים צמחיים של ממש ומשמשים אנטי אוקסידאנטים חזקים שנמצאו כפועלים אפילו נגד הסופר-חמצני ההרסני. הם משמשים כמנגנון הגנה טבעי מפני זיהומים מיקרוביאליים ובחלקם למשל: אבפטוריון Eupatorium perfoliatum נמצאו יעילים ביותר נגד מחלוקת ויראליות בהן שפעת [מקור]. אלא שמאמר זה מתמקד בעלים הירוקים ולא בפירותיהם של הצמחים. המינון וסוג הטאנינים הם קריטיים לתופעות אלה בין שהן חיוביות ביותר ובין שהן הרות אסון [מקור].

הרעבה

טרם נחקרה כמות המזון האובדת בגלל נוכחותם של האנטי חומרים מזינים, וההשפעות המשתנות בין האנשים על בסיס חילוף החומרים שלהם ואופן בישול שגוי והכנת המזון הלא מתאימה.

ניתן להסיר או להשבית אנטי-נוטרינטים רבים כמו פיטטים, לקטינים, סאפונינים, טנינים גם חומצה אוקסלית, גליקוזידים ציאנוגניים, וגלוקוזינולטים על ידי השריה, הנבטה או הרתחה של האוכל לפני האכילה, אפייה או התססה.

כך למשל הוכח שתסיסה במשך 72 שעות הורסת כמעט את כל הלקטינים בעדשים (Lens culinaris) [מקור1, מקור2, מקור3, מקור4, מקור5].

אנטי-נוטריאנטים אלה משפיעים על ספיגת החומרים המזינים הנאכלים באותה ארוחה. לכן כדי להוריד סיכון ומניעת ספיגה של החלקים הנדרשים לתפקוד בריא של הגוף, מומלץ להימנע מאכילת כמויות גדולות של מזונות המכילים אנטי חומרים מזינים בארוחה אחת, ולאכול תזונה מאוזנת לאורך כל היום עם מגוון מזונות. [מקור] לדוגמא, במקום לאכול שתי כוסות דגני סובין עם חלב לארוחת הבוקר, לצרוך רק כוס דגנים אחת עם חלב וכוס גרגרי יער טריים. מובן שמדובר בהמלצה כללית שאינה מתמקדת בבעיה ספציפית או בטיפול להחלמה, אך באופן אבסורדי נחשף שדווקא מנות היתר מובילות להרעבה,.

מנות קטנות יותר במקרים כאלו הן שמזינות יותר.

אנשים הנמצאים בסיכון גבוה למחלות הקשורות למחסור במינרלים, כגון אוסטאופורוזיס עם מחסור בסידן או אנמיה עם מחסור בברזל, עשויים לרצות להעשיר עצמם במידע זה בשביל לדייק בבחירות המזון שלהם כתרופה ומגן בכל הקשור באנטי מזינים למניהם. אסטרטגיה אחרת קשורה להמלצה הישנה בנושא השתיה כך למשל שינוי תזמון אכילת המזונות עם שתיית תה יתכן שכדאי לך לשתות את התה בין הארוחות במקום בארוחה כדי להפחית את הסיכוי לספיגה גרועה של הברזל, או נטילת תוסף סידן שעות ספורות לאחר אכילת דגני סובין חיטה שעשירים בסיבים המכילים פיטטים.

עלים ירוקים במטבח שלי – צילום ירון מרגולין

יש לזכור כי נוגדי תזונה עשויים גם להפיק יתרונות בריאותיים. למשל, נמצא כי פיטטים מורידים כולסטרול, מאיטים את העיכול ומונעים עלייה חדה ברמת הסוכר בדם.

[מקור].

להרבה אנטי נוטרינטים ישנן פעולות נוגדות חמצון ונוגדות סרטן, ולכן אם תמצאו חלק מהם בתפריט התזונה שאני ממליץ לכם עליו אל תיבהלו. הימנעות מהם לחלוטין לא תמיד מומלצת. [מקור1, מקור2, מקור3, מקור4]

 ירקות עלים דלים באוקסלט כוללים:

 בוק צ'וי

 קייל

 ירקות חרדל

 ירקות לפת

 גרגר הנחלים

 ברוקולי

 חסה

 כרוב ניצנים

 ירקות קולארד

 ישנם גם מאכלים אחרים, לא רק עלים ירוקים שהם בעלי תכולת אוקסלט נמוכה כמובן, אבל הפעם התמקדתי בעלי הירקות הירוקים.

המסוכנים

 כדאי לדעת גם באילו ירקות עלים ירוקים האוקסלטים נמצאים בכמות גדולה.  מה שאומר שמזונות אלה אינם בריאים, אינם מקור אמין לסידן מכיוון שהספיגה תהיה בו נמוכה למדי. אוקסלטים נקשרים לסידן במערכת העיכול.  קשירה זו מונעת את ספיגת האוקסלט וגם את ספיגת הסידן. בחלקו טוב הדבר מכיוון שאיננו רוצים לספוג יותר מדי אוקסלט, שהרי הוא מגביר את הסיכון לאבנים בכליות ולדלקת [מקור]. יחד עם זאת, אוקסלטים הם גורם עיקרי המגביל את כמות הסידן.  אם התזונה עשירה מספיק בסידן, לא צריכה להיות בעיה בצריכת מזון המכיל אוקסלט במינון גבוה, מכיוון שמספיק סידן ייקלט בגוף.  כמות הסידן המומלצת לצריכה יומית מבוססת על קצב ספיגה של 25%.
אם ברצונכם להגביל את תכולת האוקסלט בירקות העלים הללו, תוכלו להרתיח אותם ולשפוך לאחר מכן את המים. 

ירקות עלים עתירי אוקסלט הם:

 תרד

פטרוזיליה

במבוק ונצרי במבוק (חזרן)

 ירקות סלק

 מנגולד שוויצרי

מורינגה

מורינגה רותמית

 עוֹלֶשׁ

חמציץ  – Wood sorrels

רוברב  או rhubarb – דומה לסלרי או מנגולד אבל הוא שונה.

חומעה מסולסלת (ירענה)

לוף

Sheep Sorrel (Rumex acetosella) עשב ירוק הנאכל כמו תרד. מכונה גם חומלה ויש לו תכונות משתנות קלות.

מתכונים

עלי לשון הפר – ממולאים

צילום מסך מתוך طريقة طبخ ورق اللسان איך מכינים עלי לשון הפר [מקור]

מצרכים:

חבילה של עלי לשון הפר, רצוי גדולים (בערך 40 עלים), אורז עגול (חצי כוס) משמשים מיובשים קצוצים לקוביות קטנות. צנוברים, פטרוזיליה קצוצה דק. בצל לבן קצוץ דק (2-3 בצלים), ובצל נוסף פרוס לטבעות מיץ לימון, שמן זית ותבלינים: בהרט, קינמון, צ'ילי יבש (לאוהבי החריף) מלח ופלפל (לפי הטעם)

אופן ההכנה

קוטמים את הגבעולים שבקצה כל עלה. וחולטים אותם במים רותחים קצרה, כי על העלים רק להתרכך מעט ולשנות את צבעם. מעבירים את העלים מסיר המים הרותחים לקערה עם מי קרח, להפסקת החליטה, מנערים בעדינות ומניחים על מגבות מטבח לייבוש.

בזמן שהעלים מתייבשים מכינים את המילוי: מטגנים בשמן זית הרבה בצל לבן קצוץ עד שהוא מתחיל להזהיב ולהתקרמל. מוסיפים את המשמשים ואת הצנוברים, לאחר טיגון קצר, מוסיפים את האורז והתבלינים –לא להשתולל עם התבלינים ובבקשה בזהירות עם הבהרט והקינמון. עם המלח, לעומת זאת, אפשר להיות הפעם נדיבים – כדי שהאורז ייצא נפלא וטעים. אחרי טיגון קצר מוסיפים למחבת פטרוזיליה קצוצה, מיץ לימון, מכבים את האש ומכסים – האדים ימשיכו את העבודה ויעשירו את האורז בטעמים.

ממלאים את העלים מניחים כמות מילוי לא גדולה (בחלק הרחב של העלה והתאם לגודל העלה). מקפלים כנהוג עם עלי גפן או רקפת: סוגרים קודם כל את החלק התחתון מעל המילוי, מקפלים מעליו את השוליים הצדדיים של העלה פנימה, וממשיכים לגלגל כלפי מעלה. מניחים בסיר (עם התפר כלפי מטה) שמרופד בפרוסות לא עבות של בצל. שופכים מים על העלים בערך עד מחצית גובה העלה, מוסיפים בנדיבות מיץ לימון ושמן זית עד שהתבשיל מכוסה כמעט לגמרי. כדי שלא יצופו וייפתחו, מניחים צלחת חרס על העלים ומביאים לרתיחה. מורידים לאש קטנה ומבשלים כשהסיר מכוסה כ – 50 דקות.

צילום מסך מתוך שירת העשבים – עלי לשון הפר ממולאים : בעיר העתיקה בירושלים וגם מחוץ לחומות, ברחובות צלאח א-דין וסולטאן סולימאן המפואר, תמצאו את שירת עשבים ומאכלים מקוריים במלוא הדרם: עלת' (עולש בר) סבנח (תרד בר), עלי סלק ענקיים (מנגולד), ג'רג'יר (גרגר הנחלים) וגם עלי לשון הפר במילוי מתקתק חמצמץ של אורז, צנובר ומשמש מיובש – למעלה המתכון העתיק.

בעיר העתיקה של ירושלים מגישים בצלחת על מצע של יוגורט, עם קצת שמן זית וזרעים של עגבניה טריה שמונחים על הצלחת לקישוט. 

עולש בר – צילום מסך – [מקור]
שן הארי הוא צמח עשבוני וירק עלים, שיש הרואים בו קטניה בשל תוכנו העשיר. לשמו המדעי (Taraxacum officinalis) יתרונות ושימושים רבים, כולל תהליכי החלמה, תמציות להרגעת הנפש ואיזונה. ללשן הארי מספר שמות, כולל: ארטישוק, טרגון, שן הארי, פריצין, עולש, שיני אריה, כתר נזיר ופרח אביב אירי.
שן הארי מכיל סידן, אשלגן, זרחן, נתרן, ברזל, מגנזיום, נחושת והוא עתיר מים.
אפשר לאכול את העלים במצבם הגולמיי, מבושלים או מיובשים, גם מטוגנים בשמן זית, בצל ולימון, אבל אפשר פשוט להוסיף אותם לסלטים.
מירנה אל-פאטי, (תזונאית ומומחית לבריאות הציבור – اختصاصية التغذية والصحة العامة ميرنا الفتى عبر) אומרת ל"אל-נהר" (" النهار"), מדגישה את חשיבות אכילת עלי עולש הבר (שן הארי) ומספרת על היתרונות הגדולים שלהם: הם יעילים בטיהור הדם מרעלים, מפחיתים יתר לחץ דם. מווסתים ומקלים על תפקודי המעי ומערכת העיכול ומקלים על בחילות בתקופת ההריון. העלים מכילים זרחן. הם דוחים תולעים, מקדמים ומחדשים תאי עצב, ומיטיבים עם הסובלים משיגרון, עצבים, כיס מרה וכשל בתפקוד הכליות בתחילת הדרך. מתאימים לטיפול במחלות עור, זיהומים, במיוחד במצבים של דלקות בעיניים. עולש הבר מוריד את רמת הסוכר בדם ומווסת אותו. כמו כן הוא מווסת את הפרשת השתן הרציפה.
מומלץ לחולים עם מחלות לב ואנמיה הסובלים מחולשת גוף.
מירנה אל-פאטי מסבירה שלא צריך להרבות בצריכת העלים אבל יש להתמיד באכילתם מדי יום ובמשך זמן רב, כדי למנוע את התחלואה [מקור].
מתכון
6 שושני עלי שן הארי – עולש בר
מיץ לימון משני לימונים
צרור של פטרוזיליה קצוצה דק
3 בצלים קצוצים דק
2 שיני שום כתושות
חצי כוס שמן זית
תיבול (חצי כפית מלח)
כמות מים להרתיחת עלי שן הארי.
אופן ההכנה
חליטת העלים – שטפו את עלי הארי היטב במים וקצצו אותם דק. שימו אותם בסיר על אש בינונית במשך חמש דקות. הוציאו מהסיר, שטפו אותם במים קרים וסחטו אותם היטב. בשלב השני מטגנים אותם – ראשית קוצצים את הבצלים לפרוסות דקות, ומטגנים אותם במחבת על אש בינונית עם כמות השמן עד להשחמה. הוציאו את ושמרו על מחצית מכמות הבצלים, הוסיפו למחבת שמכילה כמחצית מכמות הבצלים את עלי שן הארי וטגנו על האש למשך חמש עשרה דקות. הוסיפו שום ופטרוזיליה קצוצה, והמשיכו בטיגון לחמש דקות נוספות והסירו מהאש. מניחים את שן הארי עם שמן בכלי הגשה, מקשטים בבצל מטוגן ומיץ לימון ומגישים קר. למעלה הגשה ללא פטרוזיליה גם טעים.

ריזה בנואה – מכונה גם לנואה ואורז כורדי חמוץ מתכון של מאכל אורז כורדי עם לוף ארצישראלי

  • קילו 1 של עלי לוף ארצישראלי (נואה) הלא מבושלים רעילים, ואסור לאכול אותם בטרם עברו בישול ארוך של 4 שעות
  • 2 בצלים גדולים קצוצים גס
  • 1/2 כוס שמן
  • 1-2 לימונים סחוטים למיץ
  • מעט מלח
  • לאורז:
  • 400 גרם אורז יסמין (2 כוסות)
  • 250 גרם עלי לוף ארצישראלי מבושלים
  • מעט שמן
  • מלח
  • 2-3 שני שום קצוצים
  • 960 מ"ל מים (4 כוסות מים)

אופן ההכנה

  • 1. שוטפים היטב את עלי הלוף הארצישראלי , קוצצים, שוטפים שוב היטב ומעבירים למסננת. יש לשטוף היטב את הידיים לאחר קיצוץ העלים או לעבוד עם כפפות.
  • 2. במקביל מחממים בסיר את השמן ומשחימים מעט את הבצל.
  • 3. מוסיפים את הנואה הקצוצה, מביאים לרתיחה, ומעבירים לאש קטנה ומבשלים מכוסה כשעתיים.
  • 4. אחרי שעתיים מוסיפים את המלח ומיץ הלימון וממשיכים לבשל על אש קטנה ללא מכסה עד להתאדות הנוזלים ועד שעלי הלוף ארצישראלי משנים את צבעם והופכים מעט כהים.
  • 5. מקררים, מחלקים למנות של 250 גרם או 500 גרם את העודף מקפיאים.

הכנת האורז

1. בסיר עם מעט שמן מטגנים קלות את האורז.

2. מוסיפים לסיר את תבשיל עלי הלוף ואת המים ומביאים לרתיחה. כשהמים רותחים מעמידים כף עץ במרכז. אם היא נופלת יש יותר מידי מים, אם היא זקופה חסרים מים – לבשל עוד או לחדול בהתאם. אם כף העץ נוטה מעט הצידה האורז מוכן [מקור]

3. מתקנים תיבול (זכרו שבעלי הלוף יש לימון ומלח).

4. מנמיכים את האש ומבשלים מכוסה כ-20 דקות. מכבים וממתינים 5 דקות נוספות.

בתיאבון

Perach07 ST.jpg

עַכּוּבּ – הקוץ אל-נסארח

לרוצים לדעת איך באמת מכינים עכובית הגלגל (הקוץ אל-נסארח, Gundelia tournefortii, מוכר בעברית גם בשם הערבי "עַכּוּבּ")  كيفية طبخ العكوب – כאן

מאכלי העכוב מזינים ומועילים, במיוחד לכבד (מסייעים לניקוי כבד), האכוב גדל בהרי ארצנו פרא ונבדל על ידי העלים הקוצניים הבהירים שלו, והפרחים הסגולים-כתומים שלו. עליו מכסים את האדמה בשכבה קוצנית צפופה, ההופכת את צורת האכוב לכוכב ים. בסוף עונת החורף ומתחילת האביב נהוג לאסוף אותו ולבשל – אז איך מכינים ממנו מעדנים – כאן וכאן עקב הקטיף המוגבר שלו, העכוב הוכנס לרשימת הצמחים המוגנים בישראל. הצילום לקוח מויקיפדיה.

צילום מסך מכאן

עכובית הגלגל בשמן זית

רכיבים: קילו עכובית הגלגל, חתוכה לחלקים.
רבע כוס שמן זית .
בצל קצוץ דק.
כף שום כתוש.
מלח ופלפל שחור.
כוס מים חמים.
אופן ההכנה – מוסיפים שמן זית בסיר מעל אש, בצל ושום ומערבבים יחד.
מוסיפים את עכובית הגלגל ומערבבים אותה מעט עם שמן הזית לאחר מכן מוסיפים כוס מים חמים, סוגרים את הסיר ומשאירים אותה על אש נמוכה במשך ארבעים וחמש דקות.
תוכלו לשים לב שהמים התאדו ונשארו מעט מהם, תבלו במלח ופלפל והגישו אותם עם פיתה בצד – מעדן.

אכוב עם בשר ומיץ עגבניות

מצרכים: קילו אכובית הגלגל מנוקה מהקוצים שלה וקצוצה. חצי קילו בשר קצוץ דק. כף פלפל ירוק חריף. בצל קצוץ דק. כף שום כתוש. מלח ופלפל שחור. שתי כפות שמן תירס. ארבע כוסות מיץ עגבניות. אופן ההכנה: בסיר מוסיפים שמן תירס, בצל, שום ופלפל, ומערבבים את כל החומרים יחד. מוסיפים את הבשר הטחון ומקפיצים אותו עם שאר המרכיבים. בשלב זה יש להוסף את עכובית הגלגל לאחר הניקוי וקיצוה, ערבובו אותה בסיר, ולאחר מכן מוסיפים את מיץ העגבניות. סוגרים את הסיר ומשאירים את המנה להתבשל במשך ארבעים וחמש דקות, עד שמיץ העגבניות נהיה סמיך יותר ויותר. מתבלים במלח ופלפל לפי הטעם. הגשה בצלחת – אפשר לקשט את הצלחת עם כמה עלי פטרוזיליה, הניחו את התבשיל המדהים מגישים אותה עם אורז לבן בצד או פיתה חתוכה.

נשארו לך שאלות 

אשמח להשיב על כל שאלה

לטופס פנייה ישירה אל ירון מרגולין – נא להקליק – כאן  


שמי Name:

טלפון phone:

דוא"ל (כדי שאוכל להשיב לך מכל מקום בעולם) Email:

איך אני יכול לעזור לך How can I help you:

אפשר לקבל את בדיקות הדם החריגות שלך Exceptional laboratory tests:



למען הסר ספק, חובת התייעצות עם רופא (המכיר לפרטים את מצבו הבריאותי הכללי של כל מטופל או שלך) לפני שימוש בכל תכשיר, מאכל, תמצית או ביצוע כל תרגיל. ירון מרגולין הוא רקדן ומבית המחול שלו בירושלים פרצה התורה כאשר נחשפה שיטת המחול שלו כבעלת יכולת מדהימה, באמצע שנות ה – 80 לרפא סרטן. המידע באתר של ירון מרגולין או באתר "לחיצות ההחלמה" (בפיסבוק או MARGOLINMETHOD.COM ), במאמר הנ"ל ובמאמרים של ירון מרגולין הם חומר למחשבה – פילוסופיה לא המלצה ולא הנחייה לציבור להשתמש או לחדול מלהשתמש בתרופות – אין במידע באתר זה או בכל אחד מהמאמרים תחליף להיוועצות עם מומחה מוכר המכיר לפרטים את מצבו הבריאותי הכללי שלך ושל משפחתך. מומלץ תמיד להתייעץ עם רופא מוסמך או רוקח בכל הנוגע בכאב, הרגשה רעה או למטרות ואופן השימוש, במזונות, משחות, תמציות ואפילו בתרגילים, או בתכשירים אחרים שנזכרים כאן.

מאמרים אחרונים

If you have any questions left –

I'd be happy to answer any questions.

For a direct application form to Yaron Margolin – please click here

Recent Articles

Kidney Failure

Taming the Rogue Kidneys

Vital Information

מבוא לפסיכותרפיה מכלולית והוליסטית

הפסיכולוגיה הטיפולית וההוליסטית – תולדות הפסיכותרפיה

מגילת רות האלמנה שיצאה ממרחב הנוחות

יש פתרון כולל לבעיות הקשורות לדימוי עצמי, חוסר בטחון וערך עצמי נמוך – דופמין

חרדה

מעגל המוזר – התפתחות ה"אני" בשנה התשיעית לחייו

איך מורידים לחץ וחרדות באופן טבעי? התמודדות עם סטרס ולחץ נפשי

טיפול נפשי ללא תרופות – חרדות, פחדים וייאוש – תסמינים שיש להם פתרון טבעי, מדויק ומהיר

למה אני לא מצליח להתמיד – והסוכר

גמישות היא מצב נפשי – אתגר בזרימה ושינוי –  אני מבקש להתגמש

חזרה לבסיס – עקרונות צירופי המזון

על ההזנחה –

ניתוק רגשי – על הקורוציונה

די לכאב

ראיית המעמקים – כניסה לטרקלין או על החיים האמתיים.

התודעה השלילית

ביקורת מבזה

איך לצאת ממצבי תקיעות בחיים – שיטת שלוש השאלות בגובה העיניים

נמאס לי מהחיים מה עושים

על היכולת להשתקם, לקום מאבק הדרך ומכאב הפרידה

ריגוש רעיוני או התקווה והדופמין – יחשפו בפניך כל הסודות שבהתמכרות שבהמתנה – ריגוש, המתנה, תקוה ודופמין – המאמר כאן.

מסלול ההתפתחות הנורמטיבי בחיי אדם ודמימותיו בטבלה – סדרת מאמרים.

שלושת המיצים

לחלק הראשון הבצל והפלפלים

לחלק השני – החסה

לחלק השלישי – תפוח אדמה והבוטיראט

לחלק הרביעי – הכוסמת המופלאה

לחלק החמישי – נבטי הברוקולי וחלבון הנעורים

לחלק השישי – שיבולת השועל והבטא קלגן

 לחלק השביעי – על האצות והפוקוקסנטין

עשרת המזונות הבריאים ביותר לחולי כלייה. 1 

טיפול טבעי ופשוט בכאבי ברכיים

הערכות שונות במדידת אשלגן בפלזמה שוללות לפעמים שלא בצדק יתר אשלגן בה – היפרקלמיה פסאודו היפרקלמיה – Hyperkalemia

מדד חדש לבריאותך – ביטול האסרוסקלרוזים

אי ספיקת כליות – טיפול ללא תרופות

אוראה – למה האוראה מוגברת ומופחת בדם Urea

הקורטיזול וכאבים בבית החזה וביד שמאל

להוריד קריאטינין, אוריאה ולהחלים ללא תרופות מאי ספיקת כליות

וירוס הקורונה וגרון יבש

-אי ספיקת כליות להחלים ללא תרופות – על הGFR ונזקי התרופות

ההומוציסטאין – האויב הגדול של האנדותל ובריאות העורקים

אי ספיקת כליות – אילוף הכליות הסוררות – כל מה שחשוב לדעת – חלק ג

אריתרופויטין (EPO) Erythropoietin

התרופות והרע – ויטמין D3

על בדיקות הדם

אנמיה למה חסר לי ברזל?

רוצה להחלים מפגיעה במערכת העיכול ללא תרופות?

להחלים בפשטות ממחלת ריאות חסימתית כרונית

רוצה להחלים בצורה מלאה מסוכרת

שחיקת סחוס, למה לסבול? – ללא ניתוח ללא תרופות – טיפול להחלמה

עורקים גמישים – הסוד והדרך לזכייה בבריאות מחדש

ההומוציסטאין – האויב הגדול של האנדותל ובריאות העורקים

פרנצ'סקו מסינה Francesco Messina אלהים באדם שחיפש אחר היופי

ויטמין השמש ויטמין D-

התרופות והרע – ביוטין B7 ויטמין H

רוצה להחלים מיתר לחץ דם?

מזונות גבריים ובטן שטוחה

שלושת המיצים

על לחם חוקם של עסקים – מה באמת חשוב לדעת בכדי להצליח (פרק א')

טיפול נפשי ללא תרופות – חרדות, פחדים וייאוש – תסמינים שיש להם פתרון טבעי, מדויק ומהיר

חזרה לבסיס – עקרונות צירופי המזון

על ההזנחה –

ניתוק רגשי – על הקורוציונה

די לכאב

ראיית המעמקים – כניסה לטרקלין או על החיים האמתיים.

התודעה השלילית

ביקורת מבזה

על לחם חוקם של העסקים

למה אני לא מצליח להתמודד

מגיע לי – העדר הכרה במאמץ של השועט קדימה, בהחלט יכול להוביל לכישלונה של קריירה מזהירה.

סוכרת כלייתית (נפרופתיה סוכרתית) כן, אפשר להחלים".

כאבי גב – פתרון טבעי, עדין ופשוט לבעיה שלך

כאבי גב לא דורשים ניתוח – רק מגע יד עדינה

טיפול טבעי ופשוט בכאבי ברכיים

אי ספיקת כליות – צום חלבונים

צום חי – הוא תרופה טבעית. אזהרה לקטונים (Lactones) –

אי ספיקת כליות מתוקה: (נפרופתיה סוכרתית) אפשר לצאת בשלום מהצרה המסוכנת לסוכרתיים – צום חי

אי ספיקת כליות – מתכונים לדיאטה מאוזנת – טעימה להשתגע.

אילוף הכליות הסוררות – איך להחלים מאי ספיקת כליות להקליק כאן

"אילוף הכליות הסוררות" תחילת פרק א

ההמשך לפרק א' של "אילוף הכליות הסוררות"- כאן.

פרק ב'

פרק ג'


נשלח ב כללי