מאמר עומק מאת ירון מרגולין מאסטר בהחלמת הכליות והפחתת כאב.
המאמר בעבודה, ובשל היקפו יקח זמן להשלים אותו לקריאה – אנה התאזרו בסבלנות
כאב ראש מסוג מתח בעבודה, וגם כאב ראש מסוג מיגרנה קשורים לכיווץ שרירים כרוניים באזור הכתפיים, הצוואר והראש [מקור]. כאבי שרירים ושלד בגב התחתון .ובגפיים העליונות שבו ונקשרו ללחץ. כשמדובר בחווית לחץ מכוונים בעיקר ללחץ בעבודה בה האדם פועל לבדו להשיג מטרה נדרשת או נחשקת [מקור1, מקור2]. יש והלחץ נמצא בחיק המשפחה, במרחב החברותי. אי התאמה מתמשכת בין היכולות, הצרכים האישיים, הציפיות, הדרישות הסביבתיות של האדם בעל השאיפות, קריירה, תפקיד חברתי לבין ההזדמנויות, התוצאות הפוטנציאליות, המבנים החברתיים ו/או האירועים, או כאשר עסקאות נתפסות בתודעה כאיומים, מובילים ללחץ. מדובר בחוויה מורכבת רגשית, נפעלות קוגניטיבית, והתנהגותית שמכונה באופן כללי מתח, סטרס.
נוכח מצוקה רגשית כזו מתעוררת תגובה פיזיולוגית שתחילתה כיווץ השרירים
[מקור]. כאבי שרירים עקב כיווץ כרוני שכיח, ומוכר, אנשים שבים ונוכחים בקשר בין טראומה, הצפה רגשית וכאב שמקורו כיווץ שרירים כרוני ובכל זאת ההבנה והסיבות שלו עדיין נחקרות [מקור1, מקור2], מעטים החוקרים ופחות הרופא שמבינים בנושא זה [מקור1, מקור2], בשל דיאלוג שבור וכשל מתמשך בין הידע המחקרי ומה שמגיע אל הקליניקה הממסדית. רק כ1/3 מהכאב נקשר בנקודות כיווץ שרירים רחוקות ובהקרנה (trigger points) [מקור] גורמים פסיכו-סוציאליים כמעט נעדרים באופן מוחלט מהמחקר גם כשמדובר בtrigger points [מקור1, מקור2].
מאמר זה מתייחס למנגנונים של כמה סוגים מרכזיים וחשובים של כאבי שרירים וכיווץ שרירים כרוני, או אובדן של שרירים
[מקור].
שריר השלד (Skeletal muscles) הם למעשה האיבר הגדול ביותר בגוף האדם, ומי שמהווה למעלה מ-40% ממסת הגוף אצל נערי טווינק ואנשים שאינם שמנים. לכן אין זה מפתיע שלשינויים ביחידת ההתכווצות של שרירי השלד יש השפעות עמוקות על בריאות האורגניזם הכללי [מקור]. הפחתת העוצמה השרירית הקשורה בגודל של סיבי השריר, המכונה אוטופגיה או סרקופניה מוכרת ומוגדרתתכגורם מסכן [מקור]. היחלשות השרירים והניוון שלאחר מכן קשורים למחלת הסרקופניה ומובילים עד מהרה לסיכון מוגבר של נפילות, בעיקר בגיל המבוגר [מקור] וויסות שגוי של אוטופגיה ומערכות פירוק חלבון במיופתיות וניוון שרירים.ברמת המאקרו אנחנו מדברים, לפחות חלקית, על אבדן שריר כתוצאה של שינויים מולקולריים ותאיים הקשורים לתזונה שגויה שמקדמת פגיעה במכלול רקמות שבונות את האיברים הגופניים החשובים ביותר מה שמכונה מחלות של גיל וזיקנה [מקור]. השומן בתאי השריר (שומן תוך שרירי) עובר חמצון במהלך אימון וגדל באופן דרמטי לאחר האימון, נושא בעל השפעה נוספת על העלייה בעוצמתו, ויכולת הנשימה (להלן,) ובגודלו של השריר [מקור1, מקור2]. יכולת המשימה נקשרת בתכולת המיטוכונדריה. החוקרים מצביעים על כך שאימון מביא לעלייה בתכולת המיטוכונדריה, אשר בכך מגבירה את יכולת הנשימה של השרירים ומקדמת ניצול של השומן כמקור אנרגיה על פני זה של פחמימות. כל עוד השומן הנזכר מאוזן ככל הידוע הצטברות עודפת של שומנים (שומן תוך שרירי) מזיקה בבירור לבריאות ותפקוד השרירים, אבל, שמירה על כמות נאותה של שומנים קריטית אין עוררין שלשמירה על מאזן השומנים היא שמירה על אנרגיה פיזיולוגי מועדפת [מקור]. יש לציין שהתפקיד של Klotho במטבוליזם של שומנים ולחמצון שומן תוך-שרירי מוגבר כמנגנון משוב לשמירה על אספקת שומנים לרקמות בתנאים של ניצול מוגבר נקשר להומולוג β–Klotho (כפי שמציינים פרופ' ב-Kurosu and Kuro, 2009) [מקור] שינויים בחילוף החומרים של השומנים עשויים להיות בעלי השפעה על כוח השרירים בשל השפעה משנית של שינוי בהומאוסטזיס סידן וביוגנזה מיטוכונדרית לאחר פעילות גופנית [מקור1, מקור2, מקור3]. השינויים בעוצמת השריר ובמצבו הכללי כוללים מסלולים מטבוליים וכשאלה לקויים (כלומר, אינסולין/IGF, גורם שעתוק של המזלג ואיתות mTOR) ושינוי במערכות תחזוקה של השרירים (כלומר, מערכת יוביקוויטין-פרוטאזום, מערכת אוטופגיה-ליזוזום) השריר אובד [מקור1, מקור2]. בנוסף לפגיעה במסלולים המטבוליים, יורדת יכולת ההתחדשות של תאי גזע שריר (לווין) (MuSCs), האחראים על ניהול מערכת ההתחדשות של שרירי השלד [מקור1, מקור2]. בנוסף לסרקופניה, שפוגעת בשרירים ומחסור בקלוטו, העלייה המתמשכת בתזונה נעדרת ערכי הזנה שהגוף זקוק להם מביאה בדרך כלל גם היא לירידה בהתחדשות כללית של שרירי השלד לאחר שעברו פציעה עקב נפילה, תאונה, קריעה או נזק אחר [מקור1, מקור2, מקור3]. בקרב צעירים, ואנשים שכמות הרעלים האורמיים בגופם מצומצמת, שריר השלד הפגוע מדגים מעבר מתיקון מיופייבר פונקציונלי, לברירת מחדל של "תיקון מהיר" [מקור],
מהלך שמשתבש לאורך שנות חשיפה לרעלנים וצום נוּטְרִיֵּינְט הוא מחסור מתמשך ביסודות מזון הכרכיים לצד תרכובות כימיות חיוניות לניהול חיים, תיקון, החלמה ולגדילה של בני אדם וכן של יצורים חיים בכלל. צום נוּטְרִיֵּינְט דוחף לקראת ירידה בתגובות של תהליך של מוות תאי מתוכנן MuSC אפופטוזיס מוגבר
[מקור], [מקור] היווצרות דלקת מקומית כגון דלקת הכסת (Bursitis) או זיהום, במקרה של הצטברות רעלים בגוף וכשל בתפקוד השרירים [מקור1, מקור2, מקור3] וירידה בהפעלה של מסלולים מולקולריים מיוגניים, כולל מסלול איתות phosphatidylinositol 3-kinase (PI3K/Akt), המכוון אל האפופטוזיס התאית, כמו גם איתות Notch, ההכרחי לשגשוג MuSC מיד לאחר פציעה [מקור]. ואם לא די בכך
מסלול האיתות הקנוני Wnt מתדרדר.
Wnt signaling pathway נתיבי Wnt
בביולוגיה תאית, נתיבי האיתות של Wnt הם קבוצה של מסלולי העברת אותות שמתחילים בחלבונים שמעבירים אותות מתא לתא דרך קולטנים שנמצאים על משטחים בתא [מקור]. מסלולי העברת אותות אלו נוכחים בצורה דומה בכל תאי בעלי החיים בטבע [מקור]. לאחר שנות מחקר כיום מבינים שרכיבים חוץ-תאיים, ציטופלזמיים וגרעיניים מרובים מעורבים באיתות Wnt. מתמקדים כיום באופן ספציפי בקולטן–ליגנד ולולאות משוב מרובות הם ככל הנראה הקובעים המרכזיים של יציאות איתות Wnt. ברור גם שאותות Wnt נדרשים לתחזוקת רקמות ושרירים [מקור].
הפרעות באיתות Wnt נמצאו כקשורות במדד נמוך של קלוטו
[מקור]. הן גורמות למחלות ניווניות בבני אדם כמו גם לסרטן (במיוחד להתפתחות סרטן המעי הגס [מקור]), אבדן שריר. כי הירידה באיתות Wnt מובילה להפרעה במיוגנזה (מיוגנזה היא התהליך שבו נוצרת רקמת שריר בגוף האדם [מקור]. מיוגנזה כרוכה בהתמיינות של מיובלסטים לתאי שריר בוגרים באמצעות סדרה של אירועים מולקולריים ותאיים. המיוגנזה חיונית לפיתוח ותיקון של השרירים – שרירי השלד, כמו גם לשמירה על תפקוד השרירים לאורך חיי האדם.). איתות Wnt לא מווסת מעורב לא רק בניוון השרירים, בפגיעה בתאי אפיתל גם בניוון עצבי במערכת העצבים המרכזית. ה-Wnts שולטים בביטוי של גורמי גדילה פרו-הישרדותיים ברקמות של יונקים [מקור] הפרעות באיתות Wnt מלווה בהפעלה מוגברת של מסלולים פיברוגניים (fibrogenic pathways קידום התפתחות סיבים) [מקור1, מקור2], וירידה בהמרה פיברוגנית של MusCs עקב הפעלה מוגברת זו שקשורה לאבדן חומרי הזנה חיוניים לאורך זמן, של מסלול האיתות הקנוני Wnt, אשר תורמת להמרה מיוגנית לפיברוגני של MuSCs [מקור]. תגובה לקויה זו ואחרת יוזמת מפל הרסני של ניוון שרירים וחולשה [מקור1, מקור2], רגישות מוגברת לפציעה חוזרת של שרירים [מקור], והתאוששות ממושכת [מקור].
הערה השתלטות על איתות TGF-β1 עשוי למזער את ההפעלה של המסלולים הפיברוגניים בבעלי חיים צעירים שחוו פגיעה בשרירי השלד, אלא שהדיכוי הזה הולך לאיבוד אצל בעלי חיים שמדד הקלוטו בהם נמוך. ככל הנראה בשל האינטראקציות שבין ביטוי Klotho לאיתות TGF-β1 [מקור] בנוסף ובהקשר למחסור קלוטו (חשיפה נכונה לקרני שמש) נמצא שכבר בכליה בה נוצר קלוטו. מחסורו של Klotho מעכב באופן אכזרי ממש את הפעלת TGF-β1 של β-catenin, יעד במורד הזרם של איתות Wnt, בתאי אפיתל צינוריים [מקור].
מים – תכולת המים וחוזק השרירים.
מים הם המרכיב העיקרי בגוף ומייצגים כ-76% ממסת השריר [מקור]. מים ממיסים מספר רב של חומרים קוטביים (או הידרופיליים) נדרשים לתפקוד התאים (כגון חלבונים, ויטמינים, גלוקוז, אוריאה, יונים וגזים), אך אינם ממיסים חומרים אקוטיים (או הידרופוביים) (למשל שומנים) [מקור]. תגובות הידרופוביות מובילות להיווצרות קרומי תאים הכרחיים לתפקוד תקין, מיצלות וליפוזומים, לקיפול חלבונים במבנים תלת מימדיים שלישוניים ורבעוניים ולמבנה הדו-סליל של ה-DNA [מקור]. כמו כן המים נדרשים לפונקציה מטבולית. מים הם המדיום שבו מתרחשות כל תגובות ניצול חומרי ההזנה לטובת הגוף (המטבוליזם הביוכימי). מים פועלים כממס, כמתווכים בזיהוי מולקולות, כערוץ תקשורת בין החלק הפנימי והחוץ של חלבונים ומגבירים את הניידות או הגמישות של אנזימים, מה שמקל על כל פעולה אנזימטית שנחוצה לשמירה על בריאות תפקודית, הם גם המים מאפשרים העברה עצבית של זרם חשמלי, משמשים אמצעי הובלה וסילוק רעלים דרך הכליות, ובקרת טמפרטורה, [מקור1, מקור2]. מים הקשורים לחלבונים ציטופלסמיים קובעים את נפח התא מה שמאפשר את תפקודו התקין [מקור1, מקור2, מקור3]. מים פועלים כחומר סיכה, מגנים ומעודדים ניקוי ריריות, הם מונעים פציעות ושברים על ידי הוספת גמישות ואלסטיות לרקמות [מקור]. בנוסף המים, של הגוף נמצאים גם בתאים: מזהים ומבדילים בין מכלול המים שבגוף (TBW) מים חוץ-תאיים ותוך-תאיים (ICW) [מקור]. בין הנוזל התוך-תאי לנוזל החוץ-תאי ניצבים קרומי התאים. והם בררנים למעבר רוב האלקטרוליטים בגוף [יונים בתמיסה נתרן (סודיום).. • אשלגן (פוטסיום).. • כלוריד… עליה בנתרן למשל היא אינדיקציה מוכרת להתייבשות]. מתרחש חילופי מים תמידי בין שני צידי הקרומים (ממברנה) שנשלט בעיקר על ידי לחץ אוסמוטי. האוסמולריות של המים החוץ-תאיים נשמרת ותואמת לצרכי החיים. אבל, כאשר אנשים מאבדים את תחושת הצמא עולה ריכוז השתן, אבל גם ריכוז המומסים בנוזל החוץ תאי – האוסמולריות החוץ-תאית עולה (כך, בשל צום מים נוצר לחץ היפרוסמוטי מכונה גם לחץ אוסמוטי) ומתפתח אובדן ICW [מקור] לחץ אוסמוטי הוא הלחץ שמפעילה תמיסה על דופן תא חדירה למחצה המפרידה בינה לבין התמיסה האחרת, עקב הפרש בריכוז המומס בין שתי התמיסות. מצב זה, בתורו, מוביל להתייבשות הנוזל התוך תאי. התאים עצמם מתייבשים. נושא זה בעל השלכות חמורות על מבנה החלבון התוך תאי ותפקודו ובסופו של דבר, החיסכון במים מוביל לנזק לתאים. תופעה שכיחה בקרב חולי כליות, ואנשים חלשים, ומבוגרים. יתרה מכך, העובדה שהמים קובעים את נפח התא עשויה לפעול כאות מטבולי, כאשר נפיחות התאים פועלת כאות אנבולי שמביע על צמיחת רקמה והגברת התהליכים המטבוליים (מיון מרכיבי ההזנה לצרכי הגוף) הקשורים לסינתזה של חלבונים [מקור]. כיווץ התאים פועל כאות קטבולי (תהליך פירוק). ירידת הכמות מובילה גם לאובדן מתקדם במסת השריר ובכוחו [מקור], ומשום שחוזק השרירים הוא הקובע העיקרי של היכולת התפקודית, ואצל קשישים, תלוי יותר באיכות השריר מאשר בכמות השריר (או במסת השריר), הרי שנושא תכולת המים התוך-תאית הקשורה בכמות לגימת המים 15 כוסות לאישה מעל גיל 65 ו 18 לגבר מעל גיל 68, היא שקובעת [מקור]. שמירה על התפקיד של מתח היפראוסמוטי והתייבשות תאים על תפקוד שרירים ושבריריות ניתנת לשליטה והיא על אחריות האדם – שתו מים מהברז [מקור].
מחסור בויטמינים
סלניום – מחסור בסלניום (אגוז ברזיל), מקדם את חולשת השרירים [מקור1, מקור2]. מחסור ב ויטמין E צורת האלפא טוקופרול, – מזונות עתירים ב-אלפא טוקופרול הם: דגנים מלאים: שיפון, שעורה, אורז, נבטי חיטה, תירס, כותנה, חריע, קמח מלא. קטניות: שעועית, סויה. מחסור ב- ויטמין D מחליש את השרירים. בנוסף לחולשת שרירים מחסור בוויטמין D מעודד פגיעה בדופן המעי, איבוד שמיעה הדרגתי, ירידה במדדי קלוטו ומניעת החלמה ממחלת הכליות.
מעכבי חומצה – נוגדי צרבות וחוסמי H2 גסטרו מוציאים את הכוח מהשריר: זארידקס, זנטק, סמידין, פמו Famo, פמוטידין, רוגסטי. פמוטידין (Famotidine הוא תרופה המונעת הפרשת חומצה בקיבה ומפחיתה את חומציותה) הוא חומר פעיל הנמצא בתרופות גאסטרו ומשככי כאבים – אוקסיקוד או אוקסיקודון נמכר תחת שמות מסחריים רבים: פרקודן, פרקוסט, רוקסיפרין, אנדוסט, ואוקסיקונטין. אוקסיקונטין, אקטיק שנמצא בשימוש בצה"ל – האקטיק משמש לטיפול בכאבים חזקים כתוצאה מטראומה, זלדיאר או זאלדיאר – Zaldiar, טרגין והחומר הפעיל העיקרי בו Oxycodone, טרמאל, טרמדקס, נורופון, פנטה, פרקוסט, קוד-אקמול, קודברול, רוקסט (Roxette) החומר הפעיל בה Codeine הוא הבעיה המרכזית כאן, ריקוד – Eekod רשימת התרופות ארוכה, אוסיף רק עוד את מרחיבי סימפונות נוגדי-דלקת – קורטיקוסטרואידים – לטיפול במחלות נשימה ריאתיות (corticosteroids, adrenal cortical steroid, cortico) דקסמטאזון (Dexamethazone, לודוטרה – Lodotra, טריאמצינולון
לבסוף –
גורמים פסיכו-סוציאליים והתאמה לכאב כרוני אצל אנשים שסובלים כאב
[מקור1, מקור2]. 29 מחקרים באנגלים מצוטטים בפסקה זו. אלו מוכיחים את דבר המצאותם של גורמים פסיכו-סוציאליים כקשורים באופן מובהק לכאב ותפקוד לקוי של שרירים וכיווץ שרירים כרוני [מקור1, מקור2, מקור3, מקור4, מקור5, מקור6, מקור7].
שינויים פיזיולוגיים הקשורים לטראומה משחקים בתפקיד הראשוני ולסיבת הראשונה בנוכחות כאב
(1) קוגניציות קטסטרופליות ; או רואי שחורות [מקור1, מקור2, מקור3].
וחומרת הכאב אצל אנשים, גורמים פסיכו–סוציאליים מוכרים פחות כמו בדידות, מצב חברתי [מקור], לקיית אחריות יתר, דאגה לזולת, הכרה, שאפתנות יתר, מסירות יתר גם תחרותיות, העדר מנוחה, ורגשות אשמה או חרדה לגורלו [מקור]. לכולם יש תפקיד. בדרך כלל הגורמים הפסיכו-סוציאליים הקשורים הכי קרובים לכאב שנחקרים הם חוסר תפקוד על פני הדגימות כללו
(2) סטרס, תגובות התמודדות עם משימה, חרדות, שמירה ומנוחה; [מקור1, מקור2, מקור3, מקור4, מקור5].
(3) תמיכה חברתית נתפסת כמכריעה כאב וגורמים חברתיים שמגיבים בדאגה, לצד השפעה שלילית בתקופת הילדות והנעורים, טראומה בילדות ותמיכה חברתית [מקור1, מקור2, מקור3].
(4) אמונות, אמונות תפלות ופחד ממבט האל [מקור1, מקור2].
קולטני הכאב
נוציפטורים – שונים במעמקי הגוף ובאזורים החיצוניים. בעור למשל הם עשויים להיות מחולקים לארבע קטגוריות על סמך תפקודם. הסוג הראשון נקרא mechanonociceptors מכנונוציפטורים או נוציצפטורים ספציפיים. נוציצפטורים אלה מגיבים רק לגירוי מכני אינטנסיבי כגון צביטה, חיתוך או מתיחה. סוג שני הוא הנוציצפטורים התרמיים, שמגיבים לגירויים הנ"ל וכן לגירויים תרמיים. סוג נוסף הוא נוציצפטורים כימיים, הם מגיבים רק לחומרים כימיים. והסוג הרביעי ידוע בשם נוסיצפטורים פולימודאליים (polymodal), המגיבים לגירויים בעוצמה גבוהה כגון נוכח גירויים מכניים, תרמיים וחומרים כימיים כמו שלושת הסוגים שהוזקרו קודם. כאב שרירים נקשר אף הוא בקולטני הכאב. מזוהים כיום ומופרדים כאבי גוף למשל מכאב בעור, או במעמקים, כאב שרירים מיוצר על ידי הפעלה של קולטנים – נוירונים תחושתיים היקפיים.
התכווצות שרירים וחומצת חלב
לא רק שכאבי ראש מסוימים יכולים לנבוע מהתכווצויות שרירים של שריר חלק, מתיחה של רצועה יכולה גם לעורר כאב ראש ומיגרנה. כאשר השרירים היפראקטיביים או כאשר זרימת הדם לשריר חסומה, עולה ריכוז חומצת החלב ונגרם כאב. ככל שקצב חילוף החומרים ברקמות גדול יותר, כך הכאב מופיע מהר יותר. חומצת חלב מעוררות את הנוציפטורים [מקור].
שנקראים נוציפטורים (nociceptors): קולטנים אלו מזהים גירויים שמסוגלים באמת להזיק לרקמה ואשר נתפסים באופן סובייקטיבי ככואב [מקור1, מקור2]. הם מעבירים את המידע שאספו לאותות חשמליים ארוכי טווח ואלו מועברים למרכזי מוח גבוהים יותר – לחוט השדרה ולמוח [מקור]. וזאת בשל היותם מורכבים מקצות עצבים חופשיים והם מחוברים למערכת העצבים המרכזית (CNS) באמצעות סיבים לא מיאלינים (קבוצה IV) או מיאלין דק (קבוצה III). הם יכולים להיות רגישים מאט, ומופעלים על ידי גירויים מכניים חזקים, כגון מכה, טראומה או עומס מכני, כמו גם על ידי מתווכים דלקתיים אנדוגניים כולל ברדיקינין (bradykinin – BK), סרוטונין ופרוסטאגלנדין E2 (PGE2) [מקור1, מקור2, מקור3]. ברדיקינין, הוא פפטיד פלזמה פרו-דלקתי, פיברין שנקשר באלצהיימר הוא מולקולה פרו-דלקתית והמשקעים שלו במוח AD [מקור1, מקור2]. הברדיקינין נמצא גם הוא מקושר לפתולוגיה של AD היא מחלת האלצהיימר. [מקור]. המחקר מצביע על כך שוריאנטים בגנים למבשר ברדיקינין (KNG1) ולקולטני ברדיקינין (BDKRB1 ו-BDKRB2) נמצאו קשורים לתחושת אובדן והפרעות חרדה (p < 0.05) [מקור].
כהערת אגב מצב חברתי ופגיעה במערכת העצבים – הנתונים שעולים ממחקרים מצביעים על כך שתחושת החיברות, מצב חברתי, ומחוברות חברתית נתפסים כעוגן ושער או פיגום לעצמי – פגיעה בפיגום כזה, ניתוק מהעוגן פותחים אפשרויות לשער העצמי להוביל אותו להתפוררות [מקור]. תוצאה הרסנית במיוחד של התפוררות ה"אני" או העצמי ממקורות של בדידות היא הירידה הקוגניטיבית ודמנציה, נושא שהוזכר למעלה כקשור בפפטיד פלזמה פרו-דלקתי, הברדיקינין שהחרדה מקדמת את מדדיו. יחד עם זאת למרות שמחקרים רבים בדקו קורלציה התנהגותית, פיזית ומבנית של המוח בקרב אנשים שחווים בדידות ביחס להפרעות נפשיות ספציפיות כמו חרדה, דיכאון [מקור– Tian, Y. et al. Causal interactions in resting-state networks predict perceived loneliness. PLoS One 18 (2017).], עדיין רק מעט מאוד ידוע לנו כיום על המבנים והתהליכים העצביים הקשורים לתחושות של חרדה, בדידות בקרב אנשים בריאים כולל אנשים מבוגרים בריאים [מקור1, מקור2].
אוטופגיה (או אוטופאגוציטוזיס ("אכילה עצמית") היא המנגנון הטבעי שגורם להרס ופירוק של מרכיבים תאיים לא מתפקדים או לא נחוצים, בתהליך מבוקר [מקור1, מקור2]. בדרך כלל אוטופגיה מנקה את התא מפסולת, כחלבונים שלא התקפלו בצורה נכונה או אברונים שאינם מתפקדים וחיידקים פולשים שמנסים להסתתר בתוך התאים עצמם. האוטופגיה חשובה אבל לא רק משום שהיא מנקה את הגוף היא גם מייצרת חומרי בניין לבניית הגוף ומשחררת אנרגיה לתפקוד התאים. רעב וספורט (פעילות גופנית אינטנסיבית וממושכת) מחדשים את האוטופגיה בתאים ולמעשה מונעים תחלואה, מפנים פסולת, מעבירים חומרים נדרשים לתיקון ומסייעים להחלמה במובן זה. מחקר חדש מאוניברסיטת EPFL שבשוויץ מוסיף ומסביר שישנה עוד סיבה להתרחשותה של חולשת שרירים. נוכחות של שומנים מסוג סרמידים בתאי השריר. הסרמידים (Ceramides) הם שומנים דמויי שעווה, שנמצאים בריכוז גבוה בקרומי התאים. הם מוכרים מאוד בעולם טיפוח העור, ככמה מהשומנים המשמשים לחיזוק שכבת ההגנה של העור [מקור1, מקור2]. חוסר איזון בסוגי הסרמידים מתרחש ועלול להוביל למחלות שונות, לרבות סרטן, מחלות מטבוליות כמו סוכרת, מחלות לב וכלי דם ואף מחלות מוח. במחקר הנוכחי החוקרים גילו שריכוז הסרמידים בתאי שריר עולה עם הגיל. לאחר שהם עיכבו את ייצור הסרמידים בעכברים מבוגרים בשתי מחקריות כמו חומרים מעכבים שניתנו לעכברים ובאמצעות טכניקה גנטית הממוקדת בתאי השריר. מסת השריר עלתה בכל המקרים בהם נחסמו דרכי הייצור של הסרמידים בתאי שריר. [מקור1, מקור2]. ראיית האוטופגיה כסוג של ניקוי רעלים שהגוף מבצע היה לאופנה. רבים ממליצים על צום, וספורט אצגרי אלא שמחקרים בנושא הצום מראים תמונה מורכבת ואפילו מצביעים על כך שהוא אינו מומלץ כטיפול לאורך זמן – משום שהצום הזה נמצא דווקא מזיק לגוף [מקור]. מספר מחקרים עדכניים הדגישו את חשיבות האוטופגיה וה-ubiquitin-proteasome בפתוגנזה של דילדול שרירים או סרקופניה בסוגים שונים של הפרעות שרירים. בעוד ש
האוטופאגיה חיונית להסרה של אברונים לא מתפקדים ואגרגטים חלבונים, ה-Ubiquitin – Proteasome חשוב לבקרת האיכות של החלבונים
[מקור1, מקור2]. יש לדעת שכשהכל נשמר במידה אנו רואים בריאות ותהליכי החלמה, אבל פעילות מופרזת או פגומה של ליזוזום האוטופגיה או של היוביקוויטין-פרוטאזום מובילה להשפעות מזיקות על הומאוסטזיס השרירים, ומקדמות חולשה ודילדול שרירים [מקור]. בדיקה מכניסטית של תפקיד הפעילות הגופנית נוכח מאזן חלבון קלוטו Klotho עליו פרסמתי בהרחבה כאן – משנה את הבנתנו לגבי מצב שרירי השלד [מקור]. קיימים בגופנו מסלולי איתות חופפים המווסתים הן על ידי Klotho והן על ידי שרירי השלד ומציעים מנגנונים פוטנציאליים לדיבור צולב בין השניים. קלוטו – מצב קלוטו בזרם הדם מצד אחד ומצב השרירים, למשל לאחר אימון משפיעים הדדית זה על זה. ממצאים שנחקרו הן במודלים של עכברים והן במגוון אנושיים מצביעים על כך שפעילות גופנית מעודדת או מעוררת ויוצרת גירוי רב עוצמה להרמרת הרמות של Klotho בפלזמה (בדם), אך התגובה עשויה להיות תלויה ברמת הכושר הגופני, במשך זמן האימון, כלומר לא אורך האימון אלא יכולת האדם להתמיד בו לאורך החודש או השנה וכן בתפריט ההזנה אשר מספק את צרכי הגוף. נושא שמעלה את כל נושא הקשר בין פעילות שרירי השלד לביטוי Klotho, למרחב חדש שמאפשר תובנות חשובות לגבי ההשפעות האנטי-אייג'ינג המערכתיות המתועדות היטב של פעילות גופנית [מקור1, מקור2, מקור3, מקור4, מקור5, מקור6, מקור7, מקור8, מקור9]. אימון משפיע על הורמונים אנבוליים כגון טסטוסטרון ומשפחת העל של הורמוני הגדילה (GH). המחקר הוכיח שהורמונים אלה עולים במהלך 15-30 דקות של פעילות גופנית במאמץ או נוכח אימון כוח (אימון משקולות) הוא תרגול של פעילויות גופניות שמטרתן היא לשפר את הכוח והסיבולת של מערכת התנועה [מקור1, מקור2]. הורמונים אנבוליים אחרים כגון אינסולין וגורם גדילה דמוי אינסולין-1 (IGF-1) הם קריטיים לצמיחת שרירי השלד גם נוכחותם עולה נוכח Resistance exercise [מקור].
השרירים ישנם שלושה סוגים שונים של תאי שריר בבעלי חוליות: שריר השלד, האחראי על כל התנועות הרצוניות; שריר הלב, השואב דם מהלב; ושריר חלק, שאחראי על תנועות לא רצוניות של איברים כמו הקיבה, המעי, הרחם וכלי הדם [מקור]. כל שריר שלד הוא למעשה איבר שמורכב מרקמות משולבות שונות. רקמות אלו כוללות את סיבי שריר השלד, כלי דם, סיבי עצב ורקמת חיבור [מקור]. האלמנטים המתכווצים נמצאים במערכים מאורגנים מאוד שמובילים לדפוסים אופייניים של פסים צולבים הן בשריר השלד והן בשריר הלב [מקור]. ההתכווצות, היא למעשה ההתמחות של השרירים האלו. ההתכווצות הפכה את השריר לאב-טיפוס ומקור לחקר תנועה ברמה התאית והמולקולרית. המחקר, הסקרנות, הידע והאפיון של המבנים הללו בשריר הם שהובילו להבנה שלנו לגבי התכווצות השרירים, ותנועות תאים נוספות ואחרות המבוססות על אקטין בו ידובר להלן. מבנה תאי שריר – סיבי שריר. השרירים מורכבים מצרורות של תאים גדולים בודדים (הנקראים סיבי שריר) סיבי השריר נוצרים על ידי היתוך תאים ום מכילים גרעינים מרובים ומספר מיטוכונדריה רב. כל סיב שריר מכיל מיופיברילים רבים, שהם צרורות של חוטי אקטין ומיוזין שמאורגנים בשרשרת של יחידות חוזרות הנקראות סרקומרים. חוטי אקטין ומיוזין אלה הם שמנהלות את תנועת ההתכווצות, בכלל זה את כיווץ השרירי הכרוני.
שרירי השלד
כיווץ שרירי כרוני מיוחס בדרך כלל לשרירי השלד. שרירי השלד מורכבים מיחידת בסיס שהוזכרה בשם סַרקוֹמֵר (Sarcomere). סרקומרים (שאורכם כ-2.3 מיקרומטר) אלה מורכבים ממספר אזורים נפרדים ובהם רצועות שונות למשל הרצועות הבהירות שמכונות – I הן שמכילות את האקטין רק חוטים דקים, ואילו רצועות A מכילות חוטים עבים (מיוזין). חוטי המיוזין והאקטין חופפים באזורים היקפיים של רצועת A, בעוד שאזור אחר – האסור האמצעי (הנקרא אזור H) מכיל רק מיוזין [מקור]. הסרקומר הוא שפועל בשריר, הוא שמתאמץ – אנרגיה כימית מומרת בו לאנרגיה קינטית – תנועה. כיווץ הסרקומר מוביל לכיווץ השריר כולו. הסתיידות שריר – הווה אומר שכמות גדולה של סידן חודרת לנוזל תא השריר הזה שמתכווץ ולא רפה. הסידן חודר בתהליך ביולוגי מוכר של פתיחת דלת, ונשאר בתוך התא זמן רב. כשהבעיה מתחילה ביציאתו של הסידן מתא השרירים. הסידן לא יודע לצאת בתהליך רגיל של דיפוזיה – הסידן יוצא משם רק בתהליך שאיבה מורכב. כאשר הישארות הסידן בסרקומר ככל שתהיה טבעית היא משנה את כל המבנה הכימי שלו – כאן מתחיל התהליך שמקשה את השריר כלומר, שריר גמיש הופך למעשה לאבן סיד ובפועל הוא מאבד את גמישותו. שיטת "לחיצות ההחלמה" התפתחה בקרב הרקדנים, ונותנת מענה בדיוק לנקודה זו המבקשת להחזיר לשריר את גמישותו [מקור1, מקור2].
אוטופגיה (מבנים כדוריים שבולעים חלבונים פגומים, חיידקים, וירוסים ושאר פסולת, ומעבירים אותם לליזוזומים, שם אנזימים מפרקים את החומר למולקולות שניתן לעשות בהן שימוש חוזר [מקור].) חיונית להסרה של אברונים לא מתפקדים ואגרגטים חלבונים, בעוד שה-Ubiquitin-Proteasome חשוב לבקרת האיכות של חלבונים [מקור]. רקמות פוסט-מיטוטיות, כגון שרירי השלד, רגישות במיוחד לירידה בתפקוד חלבוני התאפים, אברונים מבוגרים מדי או שכבר אינם מתפקדים ולחלבונים המועדים לצבירה. תאי השרירים לכן מווסתים בקפידה ומהווים יעד לפעילות מושקעת גם פגומה של ליזוזום האוטופגיה או של היוביקוויטין-פרוטאזום מה שמובילה פעמים רבו ת להשפעות מזיקות על ההומאוסטזיס של השרירים. לאחרונה פורסם שבנוסף לצרותיו, כולל סערת ברנדקינין עקב טיפול שגוי, נגיף הקורונה SARS-CoV-2 מפריע לתהליך האוטופגיה [מקור1, מקור2, מקור3]. שני המסלולים הללו מעוררים סקרנות רבה ובהחלט מספר הולך וגדל של חוקרים מנסים להבינם. המחקרים כיום קושרים חריגות בשני המסלולים הללו עם מיופתיה (Myopathies או ניוון מיופיבר) וחולשת שרירים. (מיו=שריר). חלק מהמחקר מתעניין כיום בכל הפרעת שריר תורשתית (למשל, Muscular dystrophies) ובגן המקדם אותה [מקור]. כמו כן מיופתיה יכולה להיגרם על ידי שימוש בתרופות היפו-ליפמיות, בסטרואידים, כלורוקווין, אמיודרון, חוסמי בתא מסוימים, קולכיצין, סטטינים ותרופות אחרות כמו גלוקוקורטיקוסטרואידים, זידובודין ומעכבי מחסום, קבוצת תרופות המשמשות יותר ויותר בטיפול מחלות ממאירות [מקור1, מקור2, מקור3]. ה-Ubiquitin-Proteasome וליזוזום autophagy הם המערכות הפרוטאוליטיות העיקריות של התא ויש להם תפקיד מכריע בהסרת חלבונים, אגרגטים ואברונים (Lecker et al., 2006). במערכת Ubiquitin-Proteasome, חלבונים מכוונים לפירוק על ידי פרוטאזום 26S באמצעות התקשרות קוולנטית של שרשרת של מולקולות יוביקוויטין. בשרירים, קיימות שתי ליגזות יוביקוויטין ספציפיות (ubiquitin ligases – הליגאז מאפשר תנועה של יוביקוויטין מנשא יוביקוויטין לחלבון אחר (הסובסטרט) במנגנון כלשהו), אטרוגין-1 (הידוע גם בשם F-box only protein 32, FBXO32) ושריר RING finger-1 (MuRF1, הידוע גם בשם E3 ubiquitin-protein ligase TRIM63), הנחשבים סמנים עיקריים של ניוון שרירים מכיוון שהם מווסתים בצורה חזקה בסוגים שונים של ניוון שרירים, ועכברים שחסרים אחד מגנים אלו עמידים בפני ניוון (Bodine et al., 2001a; Gomes et al., 2001). הביטוי של Fbxo32 ו Trim36 נמצא בשליטה של גורמי שעתוק Forkhead box O (FoxO), המווסתים לרעה על ידי ה-AKT kinase (Bodine et al., 2001b; Sandri et al., 2004). יתרה מכך, ביטוי Trim36 מווסת גם על ידי איתות של גורם גרעיני κB (NF-κB) (Cai et al., 2004).
ההסתיידות השרירית – בשריר רפה אין סידן.גירוי רגשי מורכב. יש והוא ממקור מיטבי למשל רגשות קרבה והכרה בפועלו, במעמדו, בערכיו או הרחקה (סטרס, כעס, חרדה) או גופני (מכה, מתיחה, מאמץ יתר) מצב זה הופך לדחף עצבי. הדחף העצבי מגיע דרך המוח לשריר באמצעות עצב תנועתי, וממשיך כזרם חשמלי שעובר אל צומת עצב-שריר. מהלך זה גורם לשחרור של חומר כימי בשם אצטיל כולין (מוליך עצבי) [מקור]. תעלות יונים שנמצאות בקרום תא השריר נפתחות. הוא הדלת שנזכרה למעלה, מדובר בתעלות נפתחות שמופעלות על ידי המוליך העצבי (אצטיל כולין), ופתיחתן היא שמתאפשרת כניסה של יוני סידן לתא. כניסה של יוני סידן לתא השריר מעלה את ריכוזם של יוני הסידן פי 100. קורי האקטין והמיוזין חלק ממערך השלד הציטופלמסטי של התא ומצויים בתא השריר. הם לא מגיבים ופועלים לכיווץ בהעדר סידן. המגע ביניהם חסום (על ידי חלבון בשם טרופומיוזין) בלי סידן (טרופונין קושר סידן (TnC)) הם לא מחליקים זה לקראת זה ומתכווצים. הם רפים – נחים הוא מצב מנוחה. תנועת התכווצות השריר מכונה קיצור שרירים ומתרחשת כאשר ראשי מיוזין שנזכר נקשרים לאקטין ומושכים את האקטין פנימה. מיוזין הוא חלבון ואב טיפוס של מנוע מולקולרי – וחלבון שממיר אנרגיה כימית בצורה של ATP לאנרגיה מכנית [מקור], פעולה זו – תנועת התכווצות השריר דורשת כאמור לעיל, אנרגיה. מיוזין נקשר לאקטין באתר קישור בחלבון האקטין הכדורי. למיוזין יש אתר קישור נוסף ל-ATP – הוא מקור האנרגיה שבו מתרחשת פעילות אנזימטית -המבצעת הידרוליזה של ATP ל-ADP, ומשחררת מולקולת פוספט אנאורגנית ואנרגיה [מקור]. אקטין ומיוזין מופרדים כאשר השריר נח, רפה. כדי לשמור על מנוחת השריר יש למנוע מאקטין להיקשר לאתר הפעיל במיוזין, חלבונים מווסתים חוסמים את אתרי הקישור המולקולריים. לשם כך הטרופומיוזין Tropomyosin חוסם את אתרי הקישור למיוזין (בשריר חלק) על מולקולות אקטין, כך הוא מונע התכווצות בשריר ללא קלט עצבי. טרופונין נקשר לטרופומיוזין ועוזר למקם אותו על מולקולת האקטין; הוא גם קושר יוני סידן (calcium ions). כאשר פקודת סילוק סידן מהמרחב מתממשת – יוני הסידן מושבתים והשריר רפה. תעלות הסידן נפתחות, וסידן משתחרר לתוך הסרקופלזמה (sarcoplasm), חלק מהסידן נקשר לטרופונין וגורם לשינוי קונפורמציה בחלבון. כדי לאפשר התכווצות שריר, טרופומיוזין חייב לשנות מבנה, לחשוף את אתר הקישור למיוזין על מולקולת אקטין ולאפשר מה שנקרא יצירת גשר צולב (cross-bridge formation). ומהלך זה יכול להתרחש רק בנוכחות סידן. הסידן הנדרש נשמר בריכוזים נמוכים במיוחד בסרקופלזמה. יוני סידן נקראים וקשרים לטרופונין, מה שגורם לשינויים קונפורמטיביים בטרופונין ומאפשר לטרופומיוזין להתרחק מאתרי הקישור למיוזין על האקטין. לאחר הסרת הטרופומיוזין, יכול להיווצר גשר צולב בין אקטין למיוזין, מה שגורם להתכווצות. מצב זה נשמר בכיווץ שרירים כרוניים [מקור1, מקור2, מקור3, מקור4].
ubiquitin ligases – צג המוותubiquitin ligases (נקרא גם E3 ubiquitin ligase וצג מוות) הוא חלבון שמסמן חלבון נידון למוות. יוביקוויטין הוא חלבון קטן שמזהה מצע חלבוני, שזקוק מבחינת הגוף לפרוק. בפועל לפחות 4 מולקולות של יוביקוויטין פועלות יחד – הוא מתחבר (בקצה הקרבוקסיל שלו) לחלבון שמיועד לפרוק, היוביוויטין מוגן בתאים בעלי הגרעין. והוא דומה מאוד במבנה שלו אפילו בכל היצורים החיים כך שיוביקוויטין שנמצא בתאי השמרים והאדם כמעט זהים [מקור]. כדי לעמוד במשימת ההוצאה להורג הוא מגייסות אנזים E1,E2, ו-E3 אשר הוטען ביוביקוויטין. E1 המשפעל. הוא קושר אליו את היוביקוויטין. במצב זה הוא גם נקרא משופעל. לשם כך הוא צריך כוח אותו הוא מקבל מה-atp. ה- E2 שמכונה E2-ubiquitin-conjugating, ומצמד נקשר אליו [מקור]. במצב זה האנזים הראשון (E1) מעביר את היוביקוויטין שלו אליו. המצמד – E2 תמיד פועל ביחד עם E3 [מקור]. בגוף האדם, בכל תא פועלים, בפועל, מגוון סוגים של E2 ומגוון גדול אף יותר של E3 .E2 מסוג אחד ל E3 יכולים להיות שונים זה מזה. כך שהצרופים בין ככלל E3 מזהה את החלבון שמיועד לפרוק. וכל אחד ממגוון צורות ה E3, מזהה חלבון מיועד אחר לפרוק. E3 קושר אליו את החלבון המיועד לפרוק, באיור למטה מצוייר בירוק. בשלב הבא E2 מעביר אל החלבון המיועד לפרוק את היוביקוויטין שבו. עץ או שרשרת של היוביקוויטין מתחילה לצמוח על החלבון המיועד לפרוק (בגין פגיעה כל שהיא או שינוי שחומצות אמיניות או חומצה אמינית שמרכיבה/ות אותו נפגעו או עברו זירחון, או חימצון, או הצטרפות של אוליגוסוכרידים לחלבון גם חלבונים שלא התקפלו נכון בעת ייצורם בעזרת השפרונים, ושלא התקפלו היטב, למען לא יגרם נזק על ידם לתא) – כמתואר באיור למטה.
המאמר בעבודה
חומרים המפרקים או האחראים לפרוק על ידי העברה של יוביקוויטין מהמצע E2-ubiquitin-conjugating למצע החלבון. במילים פשוטות וכלליות יותר, הליגאז מאפשר תנועה של יוביקוויטין מנשא יוביקוויטין לחלבון אחר (הסובסטרט) במנגנון כלשהו. וברגע שהיוביקוויטין מגיע ליעדו, בסופו של דבר הוא נקשר בקשר איזופפטידי לשארית ליזין, שהיא חלק מחלבון היעד.[מקור] ליגזות E3 מקיימות אינטראקציה הן עם חלבון המטרה והן עם האנזים E2, וכך הן מעניקות סגוליות מצע ל-E2. בדרך כלל, E3s polyubiquitinate את המצע שלהם עם שרשראות Lys48 מקושרות של יוביקוויטין, מכוונים את המצע להרס על ידי הפרוטאזום (proteasome). סוגים רבים אחרים של קישורים גם אפשריים וגם הם משנים את הפעילות, האינטראקציות או הלוקליזציה של חלבון. Ubiquitination על ידי ליגזות E3 מסדיר תחומים מגוונים כגון סחר בתאים, תיקון DNA ואיתות ויש לו חשיבות עמוקה בביולוגיה של התא. ליגזות E3 הן גם שחקני מפתח בבקרת מחזור התא, שמתווך ומקדם פירוק של ציקלינים, כמו גם חלבונים של מעכבי קינאז תלויי ציקלין [מקור]. הגנום האנושי מקודד למעלה מ-600 ליגזות E3 משוערות, מה שמאפשר גיוון עצום במצעים [מקור].
עולם התנועה הביומכני – שרירים
המכשיר הביומכני המשוכלל שאנו קוראים לו שריר השלד בעל מרכיבים שונים והם מקיימים אינטראקציה ביניהם, כולל העצבים האוטונומיים שמעבירים את הדחפים [מקור], כלי דם מספקים את החמצן, ומנגנון רגולטורי ומטבולי מוטבע לשמירה על הומאוסטזיס תאי השריר [מקור].
מערכת השרירים והשלד היא המנגנון ההביומכני. היא מורכבת בעיקר משרירים ועצם, הן רקמות שמחוברות אנטומית ופיזיולוגית, ומשפיעות זו על חילוף החומרים של זו וכן על הבריאות הכללית של גופנו. מעבר לתפקודיהם הביומכניים, השרירים, העצם ורקמת השומן מפרישים ציטוקינים הפועלים כמולקולת "איתות". ציטוקינים מרקמת השריר מכונים מיוקינים וציטוקנים מרקמת העצם הם אוסטיוקינים. על כולם ידובר בהמשך.
לא רק נושא תקשורת כאן אלא גם השפעה על חילוף החומרים, כלומר דליית חומרי ההזנה הנדרשים למערכת הביומכנית והשפעתה על עצמה ועל הגוף כולו.
ישנם שלושה סוגים של תאי שריר בגוף האדם: שלד, שריר חלק ושריר לב. התפקיד המשותף של תא השריר – מיוציט דומה בכולם. הוא בסיסה של רקמה, שנועדה לבצע משימה של תנועה: יצירת כיווץ, כוח ותנועה. [מקור1, מקור2].
המכשיר הביומכני המשועלל שאנו קוראים לו שריר השלד בעל מרכיבים שונים והם מקיימים אינטראקציה ביניהם, כולל העצבים האוטונומיים שמעבירים את הדחפים [מקור], כלי דם משתתפים כאן ומספקים את החמצן, ומנגנון רגולטורי ומטבולי מוטבע לשמירה על הומאוסטזיס תאי השריר [מקור].
מטבוליזם גליקוליטי/גליקוליזה
אחד המווסתים העיקריים של חילוף החומרים בגוף הוא ללא ספק שריר השלד שמפרקים למען זאת גם פחמימות וגם שומנים בגוף שלנו. ויותר מכך השרירים רגישים מאוד לשינויים בזמינותם: הגלוקוז וחומצת השומן (FA) נדרשים לתפקודם. אבל היכולת המטבולית שלהם (יכולת הניצול של החומרים הנדרשים מהפחמימות וחומצות השומן) תלויה בסוג הסיבים מהם השריר מורכב וברמת הגירוי שהשריר עובר, כמו התכווצות חריפה או כרונית למשל בעת כאב שרירים [מקור]. האנרגיה נדרשת לתפקוד השריר. ללא אנרגיה הוא לא יפעלל נושא שמשתקף בדרישות מתמידות למולקולת ה- ATP שמסופקות על ידי מטבוליזם של גלוקוז באופן אירובי או אנאירובי בשריר המתאמן. חילוף חומרים גליקוליטי משמש לשריר פעיל כמקור האנרגיה העיקרי, במיוחד, בסיבים מהירים מסוג II במהלך התפרצויות פעילות אינטנסיביות קצרות וזאת במצב של זרימת דם מוגבלת וחמצן (היפוקסיה) [מקור], גליקוליזה אנאירובית מתרחשת במצבים של פעילות איזומטרית בעצימות גבוהה ומתמשכת (כגון הרמת משקולות; [מקור], עם מעבר שרירים לפרופיל גליקוליזה אירובי במהלך פעילות גופנית איזוטונית (כגון הליכה). דרישה דומה לאנרגיה מוגברת ניכרת גם ברוב סוגי הסרטן שמאמצים שיעורים גבוהים של גליקוליזה ללא קשר לשפע החמצן (אפקט ורבורג; [מקור1, מקור2]
חומצות שומן
עצם – שריר – שומן
המאמר בעבודה
פירוק שומנים הכרחי ליצירת אנרגיה ומתרחש בשריר בעיקר באמצעות חמצון β של חומצות שומן
חומצות שומן שמקורן בליפוליזה של רקמת שומן (התהליך בו ליפידים, במיוחד טריגליצרידים, מתפרקים לחומצות שומן בגוף באמצעות האנזים ליפאז), ליפוליזה של טריאצילגליצרול תוך-מיו-תאית או ליפוגנזה דה נובו (שמתרחשת לראשונה, או מוצר חדש) משרתות מגוון פונקציות בשרירי השלד. שני המהלכים העיקריים שמכריעים בגוף של חומצות שומן הם חמצון מיטוכונדריאלי שנועד לספק אנרגיה למיוציט (Myocyte – תא השרירים נקרא מיוציט [מקור].) ואחסון בתוך מגוון שומנים, שם הם מאוחסנים בעיקר בטיפות שומנים נפרדות או משמשים כמרכיבים מבניים חשובים של ממברנות. בפסקה זו, אני מספק מידע קצר על חילוף החומרים של חומצות שומן בשרירי השלד מתוך מחקרים שמכירים לנו את ההתקדמות הבולטת האחרונה בתחום. המידע על שומנים מאוחסנים ומגוייסים ממקומות תת-תאיים שונים כדי לספק אותות מסתגלים או לא מסתגלים במיוציט לצד מטבוליטים של שומנים או תוצרי לוואי מטבוליים הנגזרים מפעולות של מטבוליזם טריאצילגליצרול או חמצון β פועלים כחיוביים ומווסתים שליליים של פעולת אינסולין. ההתפתחויות האחרונות בתחום הביולוגיה של השומנים ביחס להבנת הפיזיולוגיה של שרירי השלד מבקש מאמר עומק נפרד כולל נושא איתות שומנים בשרירי השלד [מקור1, מקור2, מקור3]
מבחינה מערכתית, המיוקינים מעודדים תהליכים דלקתיים, אך כאשר הם משתחררים מהשרירים במהלך פעילות גופנית, המיוקינים מראים השפעות אנטי דלקתיות. עם זאת, IL-6 יש והמיוקינים מקדמים פירוק עצם.
מיוסטטין
מיוסטטין הוא חומר שמופרש מרקמת השריר ומשפיע לרעה על התאים שבונים עצם ומעודד פעילות של תאים שמפרקים עצם.
מיוקינים אנבוליים: גורמי גדילה כמו IGF-1, FGF2 ואיריסין (irisin) בעלי השפעות חיוביות על העצם, נמצא שהם מעודדים בניית עצם.
Risin
Risin, מיוקין נוסף שהתגלה לאחרונה. הריזין, מופרש על ידי רקמת שומן, ומראה יכולות לשיפור מסת העצם ורגישות לאינסולין.
אוסטיוקינים (ציטוקנים מרקמת העצם) ובנייה/פירוק של מסת השריר: בעלי יכולת להגדיל את הרגישות וההפרשה לאינסולין. מחקרים מצביעים על כך שציטוקין זה יכול לעודד ספיגת גלוקוז ("סוכר") בשרירים ויכול להיות מעורב בהיפרטרופיה (עליה בנפח) של השרירים. ב. סקלרוסטין :מעכב את יצירת העצם, תפקידו בשריר מורכב ועדיין בבדיקה שכן חלק מהמחקרים מראים שהוא עשוי להביא להגדלת נפח השריר, וישנם מחקרים אחרים שמראים מצב הפוך.3. אדיפוקינים (ציטוקינים מרקמת השומן) והשפעתם:א. לפטין, רסיסטין, TNFα: כל אלה אלו קשורים לעלייה בשומן ודלקת נמוכת עוצמה, ומשפיעים לרעה על צפיפות העצם ומסת השריר.ב. אדיפונקטין: לו יש השפעות אנטי דלקתיות ומעודד שימוש בחומצות שומן ומביא לספיגת גלוקוז ("סוכר") בשרירי השלד.4. כיצד פעילות גופנית משתלבת בכל זה?א. פעילות גופנית ותהליך דלקתי: פעילות גופנית סדירה מפחיתה תהליך של דלקת נמוכת עוצמה (כמו גם תהליכים דלקתיים שמעורבים במחלות אוטו-אימוניות שונות).ב. יתרונות על רקמת העצם: פעילות גופנית שמאופיינת בנשיאת משקל (אימוני התנגדות, קפיצות, ריצות) מקדמת יצירת מסת עצם ושיפור החוזק שלה.ג. יתרונות על רקמת השריר: פעילות גופנית מעודדת שחרור של מיוקינים המעודדים הגדלה של נפח השריר ומשפרים את הבריאות המטבולית.ד. השפעה על רקמות שומן: פעילות גופנית מקדמת שימוש ברקמת שומן לתהליכים ליצור אנרגיה, מפחיתה הפרשת אדיפוקינים (ציטוקינים מרקמת השומן) כגון לפטין, רסיסטין, TNFα ותורמת למעבר למצב אנטי דלקתי.——-סיכוםלהבדיל ממה שחשבנו בעבר, רקמות שונות בגופנו, ובהקשר שלנו שומן – שריר- עצם, "מדברות" המון (!) אחת עם השנייה, באמצעות שחרור וקליטה של חומרים שונים כגון הציטוקינים. התקשורת הזאת מתרחשת לטוב ולרע בהתאם למצב הגופני שלי, במצב חולי/הזדקנות/חוסר פעילות או לחלופין במצב שבו אנו בריאים או שומרים על אורח חיים פעיל.חשוב מאוד לזכור את זה, כאשר אנו מתחילים בפעילות גופנית שאנו חושבים שמשפיעה רק על השריר, אנחנו בעצם מעודדים תהליכים חיוביים ברקמות אחרות.אז…. איזה פעילות גופנית עשיתם היום כדי לשפר את התקשורת בתוך הגוף שלכם?———מקורותKirk, Ben, et al. "Muscle, bone, and fat crosstalk: the biological role of myokines, osteokines, and adipokines." Current osteoporosis reports 18.4 (2020): 388-400.אייל מיכאלי איז'קפיזיותרפיסט ופיזיולוג מאמץ לגיל המבוגר054-5899900Eyal.izak@gmail.com
בדידות נקשרה במחקר להפרשה בשתן של ריכוזים גבוהים משמעותית של קורטיזול [מקור], ובמחקרים עדכניים יותר, עם רמות גבוהות יותר של קורטיזול (ברוק או בפלזמה) [מקור1, מקור2, מקור3] ע"פ פרסמן וחב'. [מקור] אשר מצאו שבדידות קשורה גם לרמות גבוהות יותר של קורטיזול (קורטיזול הוא הורמון קטבולי הגורם לפירוק של גליקוגן, חלבונים ושומנים בגוף האדם. הורמון זה שייך למשפחת הגלוקוקוריקואידים – הורמונים המשפיעים על המטבוליזם בגוף ומזרזים עליה של גלוקוז בדם, אשר מוביל לתסמינים של הסינדרום המטבולי כגון יתר לחץ דם, שומנים בדם, תנגודת לאינסולין, והשמנה בטנית, דבר הגורם לעליה בשכיחות למחלות לב ואי ספיקת כליות.) בשעות הבוקר המוקדמות והלילה המאוחרות במחזור, בקרב סטודנטים צעירים שלומדים באוניברסיטה ע"פ – Steptoe et al. [מקור]. ידוע כי תפיסת המצב החברתי כאיום היא גורם רב עוצמה שמקדם הפרשת קורטיזול [מקור], הפרשת יתר של קורטיזול עולה בקנה אחד עם נושא הבדידות, והקשר שבין בדידות וויסות הציר האדרנוקורטיקלי ההיפותלמוס-יותרת המוח (HPA) ותחושת האיום יכולים להסביר את הכניעה ליסוד ההרסני [מקור]. הסתגלו למחסור החברתי של אנשים רבים בעודם מסתגלים למחסור תזונתי שלהם על ידי הפחתת ההוצאה האנרגטית שלהם וחילוף שומן בגוף הוא מוטיב שכיח בהסבר למה, שמוביל לירידה במסת השריר ולניצול מאגרי חלבון כמקור אנרגיה גם לבדידות. הם בניגוד להבנתנו את ההישרדות לא נאבקו בגורם ההרסני, יטען והמחקר ישוב ויעוור את המבט על כיווץ השרירים הכרוני שנקשר בכאבי גב תחתון. זאת כאשר הבדידות גם מפחיתה את איכות השינה [מקור] לכן יש לנסות להפחית את רמות הסטרס בגוף על ידי אימון נינוח כשחיה והליכה, מנוחה ושעות שינה מספקות. אלו גם מקדמות ירידה במדדי הקורטיזול, והיפר-קורטיזולנמיה [מקור]. התמכרות לציפיה [מקור]. כאשר השינה מציעה ומאפשרת שיקום פיזיולוגי [מקור1, מקור2, מקור3, מקור4]. בדידות נמצאה קשורה לריכוז גבוה יותר של אדרנלין (אפינפרין epinephrine) בדגימות שתן לילה באדם מבוגר בגיל העמידה ומעלה היא בריכוזים גבוהים, אדרנלין במחזור קושר קולטני α-1, שנמצאים על תאי שריר חלק בכלי הדם פעולה שבאה לעורר התכווצות כלי דם ובכך הוא ולפני כן הבדידות והיתר קורטיזול בשלב השני, בהחלט מקדמים מנגנון להגברת לחץ דם סיסטולי אצל אנשים בודדים [מקור1, מקור2]. פגיעה בגמישות דופן צנרת ההזנה שמובילה צרכים הכרחיים של השריר לתפקודו מופיעה בהמשך הדרך. וכשהאדם מתחיל ליטול תרופות ההמשך יכול להוביל למחלת לב או כליות – מחלה שמתים ממנה. ההיפותלמוס-יותרת המוח-יותרת הכליה גם היפותאלאמוס-היפופיזה-אדרנל ו- ציר ה –HPA [מקור]. לאחרונה נחשף כי יתר קורטיזול גם נקשר בבדידות ואחד הסמנים לנזקיו ניכרים בתאווה למלוח, והסיבה לכך כי הוא מרגיע [מקור]. אדם שיוצא מאירוע חברתי אל בדידותו נתקף בתאווה לוכל מלוח [מקור]. הבעיה בטווח הארוך. התצפיתיות ארוכות הטווח שפחות מגיעות לקליניקה הממסדית על הקשר בין צריכת מלח בתזונה כיווץ שרירים כרוניים [מקור1, מקור2, מקור3], וחומצת שתן בסרום (בדם) [מקור]. עליה בחומצת השתן מעלה את לחץ הדם [מקור1, מקור2, מקור3, מקור4] מובילה לכאבי שרירים אדירה, בדרך כלל היא פוגעת בכף הרגל הימנית, בבוהן. מחלה מאוד מתועדת ומכונה גאוט. היא פוגעת בלב [מקור1, מקור2] ובצנרת סינון הדם מרעלים בכליה [מקור1, מקור2, מקור3, מקור4, מקור5]. גוף האדם אינו יכול לפרק את החומצה האורית (חומצת שתן גם Uric acid) ולכן היא חייבת להיות מופרשת בתהליך סילוק הרעלים מהגוף בשתן דרך הכליות או דערך הצואה, פגיעה בצנרת מעלה גם את כמות הרעלים בגוף וגם בתפקוד הכליות נושא שעלול להסתיים במוות [מקור].
למאמרי – גאוט הוא לא רק יתר פורין – החיים עם גאוט תלוי גיל ומין – האם אפשר לנצח גאוט בלי לבלוע הורמוני מין?
גאוט הוא לא רק יתר מחקר חתך רחב היקף, על אוכלוסייה אנושית מגוונת, בדק את הקשר של צריכת מלח עם כוח שריר וביצועים גופניים. 4867 אנשים לקחו חלק במחקר זה וגילם היה בממוצע של 60.4 שנים (סטיית תקן = 7.7) [מקור1, מקור2, מקור3]. מלח נמצא גם במחקרים שבחנו חוזק שריר לפני כן, בעזרת כוח אחיזה כגורם מחליש את עבודת השרירים [מקור1, מקור2].
"מצאנו כי צריכת מלח גבוהה יותר קשורה באופן משמעותי לחוזק גוף עליון ירוד, ביצועי איזון לקויים ומהירות ההליכה התחתונה,
כפי שעולה מכוח אחיזת יד נמוכה יותר וציון טוגט גבוה יותר" מסכמים החוקרים בהנהגת פרופ' Tingyu Lu. ומוסיפים
"מכיוון שכוח שרירים נמוך וביצועים גופניים הם סימנים לשבריריות וביטוי מוקדם של סרקופניה, התוצאות שלנו מספקות ראיות חשובות לתמיכה בשינוי של תפריט ההזנה
[מקור].
הפעלת ציר ה-HPA כרוכה במפל של אותות שגורם לשחרור ACTH [הורמון אדרנוקורטיקוטרופי (ACTH) שמעלה את לחץ הדם. חריגות במטבוליזם של גלוקוקורטיקואידים (glucocorticoid) מעורבות עם נושא זה. יש לציין כי יתר לחץ דם עקב גלוקוקורטיקואידים, אינו נמנע על ידי תרופות החוסמות קולטנים קלאסיים לגלוקוקורטיקואידים או מינרלוקורטיקואידים.] מהיפופיזה וקורטיזול מקליפת יותרת הכליה. שלמות ותפקוד כלי הדם עומדת שוב בסכנה נוכח בדידות כרונית, מזווית זו – כי שלמותם תלוייה בחלקה, בפעילות שנזכרה למעלה, ומווסתת היטב את הציר האדרנוקורטיקלי ההיפותלמוס-יותרת המוח (HPA). היא מכווצת שריר חלק בצנרת ולוחצת ללא צורך על נוזלים שעוברים בו והגוף חייב לקבל אותם לתפקודו.
[מקור]
המאמר בעבודה
תובנות חדשות אי-ספיקת כליות תלויה במצבו של ציר FGF23-Klotho
למאמרי – רככת היפופוספטמית (זרחן נמוך מהנורמה) – מחלת כליות כרונית – או הפרעת עצם מינרלית
מחלת כליות פוליציסטית אוטוזומלית דומיננטית (ADPKD)
רוב הספיגה הפיזיולוגית של הסידן בנפרון שבכליה מתרחשת בצינורית המפותלת הפרוקסימלית ובנוסף בלולאה העולה של הנלה.
למאמרי: אומגה 3 צמחית (שמן חרדל, שמן מרווה מרושתת) עולה על צורות אחרות של אומגה 3 ויש והן לבדן תורמות לבריאות בעוד האחרות עלולות להזיק יותר משלהועיל לך – כאן.
גרד בעור הוא סמן נוסף – המזהיר חולי כליה, לב, יתר לחץ דם, סוכרת, טרשת נפוצה ומחלות כרוניות נוספות מפני רמות גבוהות מדי של זרחן בדם. רמות זרחן גבוהות פוגעות בייצור של ויטמין D בכליות.
להחלים מסוכרת ללא תרופות – כאן
איך למדוד בבית את ה- GFR כשהרופא מסרב לתת לך בדיקה ל GFR- כאן
זרחן גבוה – בדיקה מחייבת למצבו של FGF23 – מאמרי בנושא זה – כאן
נשארו לך שאלות
אשמח להשיב על כל שאלה
לטופס פנייה ישירה אל ירון מרגולין – נא להקליק – כאן
בבקשה לא להתקשר משום שזה פשוט לא מאפשר לי לעבוד – אנא השתמשו באמצעים שלפניכם –
למען הסר ספק, חובת התייעצות עם רופא (המכיר לפרטים את מצבו הבריאותי הכללי של כל מטופל או שלך) לפני שימוש בכל תכשיר, מאכל, תמצית או ביצוע כל תרגיל. ירון מרגולין הוא רקדן ומבית המחול שלו בירושלים פרצה התורה כאשר נחשפה שיטת המחול שלו כבעלת יכולת מדהימה, באמצע שנות ה – 80 לרפא סרטן. המידע באתר של ירון מרגולין או באתר "לחיצות ההחלמה" (בפיסבוק או MARGOLINMETHOD.COM ), במאמר הנ"ל ובמאמרים של ירון מרגולין הם חומר למחשבה – פילוסופיה לא המלצה ולא הנחייה לציבור להשתמש או לחדול מלהשתמש בתרופות – אין במידע באתר זה או בכל אחד מהמאמרים תחליף להיוועצות עם מומחה מוכר המכיר לפרטים את מצבו הבריאותי הכללי שלך ושל משפחתך. מומלץ תמיד להתייעץ עם רופא מוסמך או רוקח בכל הנוגע בכאב, הרגשה רעה או למטרות ואופן השימוש, במזונות, משחות, תמציות ואפילו בתרגילים, או בתכשירים אחרים שנזכרים כאן.
For the avoidance of doubt, consult a physician (who knows in detail the general health of each patient or yours) before using any medicine, food, extract or any exercise. The information on Yaron Margolin's website or the "Healing Presses" website (on Facebook or MARGOLINMETHOD.COM), in the above article and in Yaron Margolin's articles are material for thought – philosophy neither recommendation nor public guidance to use or cease to use drugs – no information on this site or anyone You should always consult with a qualified physician or pharmacist regarding pain, bad feeling, or goals and how to use foods, ointments, extracts and even exercises, or other remedies that are mentioned as such
מאמרים אחרונים
- ירידה בתפקוד השרירים. כאבי שרירים, אבדן שריר וחולשה
- ירידה בתפקוד הכליות – מה לעשות?
- המחמצן הגדול – Ros ודרכי ההתגוננות מפניו ללא תרופות
- ירידה בתפקוד הכליות – מה לעשות?
- מה לאכול במצבי אי ספיקת כליות – מתכונים לדיאטה מאוזנת – טעימה להשתגע
- מאמר הצלבת איברים – הדרך להחלמה ממחלת כליות קשה מאוד– כאן.
- כלית העל מספרית Accessory kidney
- קרקר מדהים מכוסמת ירוקה – מתכון
- חימצון האינסולין והגברה של חומצת שתן בדם, גאוט, אי ספיקת כליות, שבץ לב, סוכרת ודלקת חריפה "בלתי מוסברת"
- חימצון האינסולין והגברה של חומצת שתן בדם, גאוט, אי ספיקת כליות, שבץ לב וסוכרת
- קלוטו – האם קלוטו הוא מעיין הנעורים הזורם במערה מוסתרת וסודית?
- כורכום גילוי הכורכומין, מרכיב של תבלין הזהב, ופעילויותיו האנטי דלקתיות וביולוגיות מופלאות
- דלקת – מחלה דלקתית כרונית ממיתה – מה היא דלקת, ומה ניתן לעשות במצבי דלקת?
- ציר פה- כליות – פגיעה בבריאות הפה בקרב חולי כליות ו-CKD
- אוראה הורסת את מערך חיידקי המעיים הטובים, ובהמשך הדרך גם את הכליות
- תסמונת טקוטסובו – שברון לב
- הכישלון הנפרולוגי נמשך ואין חשיבה חדשה ופורצת דרך – מחקר חדש
- יוּבָּה – קרום טופו
- פרחי מאכל ומתכונים מרגשים
- גוג'י ברי Goji berries נקראים גם Lycium fruits – מזון כתרופה
- הבדידות – חזית חדשה ומקור רב משמעות למחלות כרוניות – מגפת הבדידות
- התכנית לשיקום הכליות – כאן.
- מכתב תודה ממחלימת כליות בתוך ארבעה חודשים.
- דלדול עצם – אוסטאופורוזיס (Osteoporosis) מה אפשר לעשות כדי לחזק את העצמות ללא תרופות?
- מחלת כליות – נתנת להחלמה – לשם כך יש לזהות אותה מוקדם ככל האפשר – הקסטסרופה!
- כלית העל מספרית Accessory kidney
- קרקר מדהים מכוסמת ירוקה – מתכון
- חימצון האינסולין והגברה של חומצת שתן בדם, גאוט, אי ספיקת כליות, שבץ לב, סוכרת ודלקת חריפה "בלתי מוסברת"
- מדללי דם טבעיים ויטמין E קאיין, שום, פולי סויה מותססים (נאטוקינאז) וכורכום
- ירידה בתפקוד הכליות – מה לעשות?
- המחמצן הגדול – Ros ודרכי ההתגוננות מפניו ללא תרופות
- ירידה בתפקוד הכליות – מה לעשות?
- האם תוסף ויטמין D בולם את מחלת הכליות בקרב סוכרתיים?
- גלוטמין (Gln) -המגן הגדול על בריאות האדם – כל מה שחשוב לדעת
- פיקנוגנול – כל האמת על רפואת עץ האורן והכנת התה ממחטיו
- גלוטתיון כל האמת
- הגיל השלישי, תאוותיה של הזיקנה – ואיך להתבגר יפה, טוב ובריא
- לראשונה, מדענים הצליחו לתרגם לטקסט את הפעילות המוחית של אדם עם שיתוק שאינו מסוגל לדבר.
- רוצה להחלים בצורה פשוטה ביותר, ללא תרופות ממחסור בטסטוסטרון או מירידה במדד ה SHBG ?
- טיפולים מבוססי רירית לזיהומים נגיפיים וחיידקיים
- בני-על – האם יש גבול ביולוגי למספר השנים שאדם יכול לחיות?
- מחסור בברזל
- מה הם בקע (קִילֶה) חתך, מדוע הם מתרחשים ומה לעשות?
- סגולותיהם של זרעי החרדל
- דרכים חדשות לוויסות יעיל של טריגליצרידים (Triacylglycerols) בדם
- שוויון בריאותי?
- האם תזונה נוגדת דלקת יכולה לעזור?
- רוצה להחלים בצורה פשוטה ביותר, ללא תרופות ממחסור בטסטוסטרון או מירידה במדד ה SHBG ?
- טיפולים מבוססי רירית לזיהומים נגיפיים וחיידקיים
- תחמוצת החנקן (NO) כיווץ תאי האנדותל, מחלות כרוניות קשות – ודרכי ריפוי חדשות
- קרום התא – הממברנה והדלקת הכרונית
- אי ספיקת כליות – טיפול ללא תרופות
- עשרת המזונות הבריאים ביותר לחולי כלייה על האצות והפוקוקסנטין, חלק 7.
- אילוף הכליות הסוררות
- מה לאכול במצבי אי ספיקת כליות – מתכונים לדיאטה מאוזנת – טעימה להשתגע
- מאמר הצלבת איברים – הדרך להחלמה ממחלת כליות קשה מאוד– כאן.
- כלית העל מספרית Accessory kidney
- קרקר מדהים מכוסמת ירוקה – מתכון
- חימצון האינסולין והגברה של חומצת שתן בדם, גאוט, אי ספיקת כליות, שבץ לב, סוכרת ודלקת חריפה "בלתי מוסברת"
- חימצון האינסולין והגברה של חומצת שתן בדם, גאוט, אי ספיקת כליות, שבץ לב וסוכרת
- ירידה בתפקוד הכליות – מה לעשות?
- הבדידות – חזית חדשה ומקור רב משמעות למחלות כרוניות – מגפת הבדידות
- התכנית לשיקום הכליות – כאן.
- אגוז מרפא ביבהיטקי
- גאוט הוא לא רק יתר פורין – החיים עם גאוט תלוי גיל ומין – האם אפשר לנצח גאוט בלי לבלוע הורמוני מין?
- אומגה 3 צמחית (שמן חרדל, שמן מרווה מרושתת) עולה על צורות אחרות של אומגה 3 ויש והן לבדן תורמות לבריאות בעוד האחרות עלולות להזיק יותר משלהועיל לך
- התכנית לשיקום הכליות פרק ז' – עקרונות הטיפול
- התכנית לשיקום הכליות פרק ו' – התבוננו אל מדד האוראה
- התכנית לשיקום הכליות פרק ה' תנגודת לאינסולין
- התכנית לשיקום הכליות פרק ד'
- התכנית לשיקום הכליות פרק ג
- התכנית לשיקום הכליות פרק ב
- התכנית לשיקום הכליות – פרק א'
- אכל נקי
- סיבו Sibo צמיחת יתר של חיידקי המעי הדק
- חומצה אלפא לינולנית משפרת את תוחלת החיים – צריכה גבוהה של חומצות שומן מצמחים נחשפה כגורם שמאריך את החיים.
- תובנות חדשות אי-ספיקת כליות תלויה במצבו של ציר FGF23-Klotho
- התכנית לשיקום הכליות פרק ג
- התכנית לשיקום הכליות פרק ב
- התכנית לשיקום הכליות
- האם תוסף ויטמין D בולם את מחלת הכליות בקרב סוכרתיים?
- גלוטמין (Gln) -המגן הגדול על בריאות האדם – כל מה שחשוב לדעת
- פיקנוגנול – כל האמת על רפואת עץ האורן והכנת התה ממחטיו
- גלוטתיון כל האמת
- חומצה אלפא לינולנית משפרת את תוחלת החיים – צריכה גבוהה של חומצות שומן מצמחים נחשפה כגורם שמאריך את החיים.
- תובנות חדשות אי-ספיקת כליות תלויה במצבו של ציר FGF23-Klotho
- Tsamba שתי כוסות גרגרי שעורה דגנים מלאים, רצוי אורגניים – מתכון צ'מפה למבקשים להחלים מאי ספיקת כליות
- התערבויות בניהול רגשות, מחשבות ואורח חיים כדי להתמודד עם מגיפה של מחלות כליתיות
- חומוס מזין, מרגיע ונוגד חרדות – מתכונים
- בני-על – האם יש גבול ביולוגי למספר השנים שאדם יכול לחיות?
- 8 חסרים תזונתיים שכיחים
- האם בוטנים, קליפות בוטנים ומוצריהן הם מזון על?
- להתסיס שיבולת שועל – מתכון וכל הסודות
- סיבי תזונה
- תנגודת לאינסולין וקמח מפרי עץ החרוב
- קמח קליפות בצל ותה קליפות בצל – מתכון
- אבחון מוקדם למחלת הכליות יכול להציל חיי אדם
- פורינים חוץ תאיים ותחזוקת הכליות
- פחד גבהים – מהו פחד גבהים וטיפול
- חומצת שתן נמוכה, או היפואוריצמיה (Hypouricemia)
- התערבויות בניהול רגשות, מחשבות ואורח חיים כדי להתמודד עם מגיפה של מחלות כליתיות
- פחות מתים – טכניקת דיאליזה חדשה שבולמת את קצב המתים ומגבירה את ההישרדות בכשל כליות.
- נאטו (פולי סויה מותססים יפניים) מתכון
- מיטוכונדריה – במיטוכונדריון מתחילה מחלת הכליות
- התקף לב / אירוע לבבי בעקבות מחלת כליות – מסלול איתות שמגן על הלב בשם "VEGFA" משתבש בגלל מחלת כליות כרונית.
- סמנים ביולוגיים (Novel Biomarkers) ובדיקת כליות מוקדמת ככל האפשר – מצילה חיים
- אבחון מוקדם של תפקוד הכליות מאפשר אריכות חיים.
- טאורין: חומצה אמינית מסתורית ומסקרנת
- מלטונין הוכח שהורמון השינה נוגד חמצון רב עוצמה ויעיל כתרופה בקרב חולי כליה
- מיטוכונדריה – במיטוכונדריון מתחילה מחלת הכליות
- סמנים ביולוגיים (Novel Biomarkers) ובדיקת כליות מוקדמת ככל האפשר – מצילה חיים