תכיפות מתן שתן והתקפי חרדה בלתי מורגשים

פורסם ב ע"י ירון מרגולין — אין תגובות ↓
הגוף מקבל את חומרי המזון שלו מהמזון שאנו אוכלים. לאחר שהגוף מקבל את מה שהוא צריך, תוצרי פסולת נשארים בדם ובמעיים. בנוגע למתן שתן, תוצרי הפסולת בדם שנקראים אוריאה, מופקים ממזונות המכילים חלבון, בשר, חלב, קטניות ומועברים לכליות לצורך סינון וניקוי רעלים מהם. הכליות מסירות את האוריאה, ובשילוב עם מים ותוצרי פסולת אחרים, הן מעבירות אותה דרך מערכת השתן לשלפוחית השתן, מה שמביא ליצירת שתן. ובמצבי חרדה נוצר צורך במתן שתן תכוף [מקור].

התקפי חרדה בהחלט יכולים לגרום לתכיפות במתן שתן

במהלך התקף חרדה, מערכת העצבים הסימפתטית (זו שאחראית לתגובת "ברח או הילחם") מופעלת [מקור]. אחת מהשפעותיה של מערכת זו היא גירוי שלפוחית השתן:

השרירים החלקים בדופן השלפוחית עלולים בעקבות הפעלת מעגל ההישרדות (התקף וברח) להתכווץ [מקור].

רמת האדרנלין והקורטיזול עולה, מה שיכול להשפיע גם על זרימת הדם לכליות ולשנות את מאזן הנוזלים. קפיצות קורטיזול נגרמות בדרך כלל על ידי לחץ והן יכולות לגרום לשלפוחית השתן להרגיש מלאה, גם כשהיא ריקה. לכן באימון לשליטה בשלפוחית שתן לוקחים מצב זה במשבון

למאמרי על אימון שלפוחית השתן

איך להתגבר על הצפה רגשית – כאן

תחושת הלחץ הפנימי, מתח שרירים, ולעיתים תחושת צורך לשחרר שליטה – מתבטאים גם בצורך תכוף להטיל שתן [מקור].

ההרגל של ריקון שלפוחית ​​השתן כשאנשים חשים חרדה נובע ממצב של "הילחם או ברח" אליו נכנס הגוף כשהוא מתמודד עם לחץ. המערכת הזו נקשרת בהישרדות, וכשהיא מתכוננת לאיומים נתפסים בן הם אמיתיים או מדומים, היא משנה את מצב הגוף. קצב הלב עולה, הזעה עשויה להתחיל והדחף להשתין מתגבר. חרדה דוחפת את הכליות להילוך גבוה, מה שמגביר את ייצור הפסולת והצורך להשתין עולה.
הילד המשתין, מאנקן פיס. הוא אחד מסמליה המוכרים של העיר בריסל. מקור הצילום ויקיפדיה.

הגברת פעילות ה-ADH:

חרדה יכולה להגביר את הפרשת ההורמון הורמון נוגד השתנה (Anti-Diuretic Hormone או Vasopressin) – יש כאן ניואנס מעניין שדורש הבחנה בין השפעת ADH לבין השפעות עצביות אחרות של חרדה על השתן.

🧠 הקשר בין חרדה ו-ADH:

ADH מופרש מההיפופיזה האחורית (posterior pituitary) בתגובה ללחץ, צמא, או ירידת לחץ דם. הוא פועל על הכליות לספוג מחדש מים – כלומר להקטין את ייצור השתן.

📌 ללא ספק החרדה לפעמים בכל זאת מלווה בתכיפות במתן שתן

להבהרה:

  1. ADH עצמו לא גורם לתכיפות שתן, אלא להפחתה בכמות השתן.
  2. אבל חרדה כרונית או חריפה משפיעה על מערכות אחרות:

מפעילה את מערכת העצבים הסימפתטית → גורמת לכיווץ שרירי שלפוחית (detrusor).

מגבירה תחושת דחיפות – גם אם כמות השתן בפועל קטנה.

יוצרת תגובות פסיכופיזיולוגיות (כולל תחושת "חייב לשירותים" כאות SOS של הגוף).

היפר־אוורור עליו בהמשך המאמר משנה את האוסמולריות → עשוי להשפיע בעקיפין גם על הפרשת ADH.

🧪 מחקרים ופרטים תומכים:

  1. Vasopressin and stress – מחקרים מראים ש־ADH משתחרר בתגובה ללחץ פסיכולוגי, במיוחד כשהחרדה היא ממושכת:

“Psychological stress increases vasopressin secretion via CRH pathways” (ראה: Herman et al., 2003; Journal of Neuroscience).

  1. ADH and water retention in anxiety – יש תיעוד לעלייה ב-ADH במצבים של חרדת בחינות, PTSD או דיכאון, אך ההשפעה העיקרית שלו היא על שימור נוזלים, ולא על תכיפות שתן.
  2. Increased urinary frequency despite high ADH – ייתכן שחרדה גורמת לתחושת תכיפות תוך כדי שימור נוזלים, כלומר: כמות השתן קטנה, אך התחושה מתגברת.

🧩 סיכום הדברים:

מנגנון השפעה של חרדה תוצאה אפשרית

ADH ↑ שמירת נוזלים ↓ נפח השתן
מערכת סימפתטית ↑ כיווץ השלפוחית, ↑ דחיפות ↑ תכיפות
תגובה רגשית ↑ רגישות לתחושת שתן ↑ צורך מדומה להשתין

היפר־אוורור (נשימות מהירות מדי) גורם לשינוי חומציות הדם

השינויים ב-pH הדם, שלעיתים מלווים בהפרעות נוספות בתחושת השליטה בגוף, כולל תחושת דחיפות במתן שתן. נושא זה מטריד במצבים בהם התכיפות למתן שתן נמשכת גם מחוץ להתקפי החרדה. יחד עם זאת יש לקחת בחשבון שגם נוכח הסמפטומים רבים לא חווים את החרדה וממשיגים אותה "חרדה''

אם יש תחושות צריבה, דם בשתן, כאבים, בועות בעת הטלת שתן – יש צורך לבדוק אפשרות לבעיה אורולוגית או דלקתית ואפילו נפרולוגית.

אם מדובר בתסמין שמופיע בכל התקף, זה עשוי להיות חלק מדפוס שמערכת העצבים פיתחה.

מה אפשר לעשות:

הרפיית שרירי רצפת האגן (שיטת פאולה, או תרגול מדיטטיבי גופני).

תרגול נשימות עמוקות ומודעות גופנית.

טיפול או הפחתת חרדה ללא תרופות – לפרטים כאן להפחתת חרדה.

יש להימנע משומנים רוויים, שומן טרנס וכולסטרול,  לא לאכול מזון מטוגן. להפחית ככל האפשר מצריכת סוכר, קמח ואורז לבנים גם צריכת נתרן (מלח) ואלכוהול.

במידת הצורך – בדיקה רפואית לשלול בעיה גופנית. ואם מדובר בירידה בתפקוד הgfr, כדאי לפנות לירון מרגולין בנושא זה דרך הבלוג למשל למטה.

למחשבון למדידת ה GFR – כאן

תרגיל

תרגיל נשימה פשוט להפחתת חרדה ותכיפות במתן שתן – תרגול זה משפיע על מערכת העצבים הווגאלית (parasympathetic), מרגיע את השלפוחית ומחזק תחושת שליטה.

🫁 תרגיל "4-7-8" עם תמיכה ברצפת האגן

🪑 עמדה נוחה: לשבת על כיסא, כאשר כפות הרגליים שטוחות על הרצפה, גב זקוף אך רך.

שלב 1: חיבור לגוף

לשים לב לשלפוחית.

הנשימה רגילה.

לשים לב אם שרירי רצפת האגן (בסיס האגן, פי הטבעת) מכווצים. אם כן יש לשחררם בעדינות בעזרת המחשבה.

שלב 2: נשימה מודעת 4-7-8

  1. שאיפה דרך האף – תוך ספירה איטית עד 4
    ✨ יש לדמיין שהאוויר יורד בהדרגה עד הבטן התחתונה.
  2. החזקת הנשימה חשובה – ספירה עד 7 🧘 להחזיק את האוויר בעדינות, ללא מאמץ.
  3. נשיפה דרך הפה (כמו דרך קשית) – ספירה עד 8 🎐 לשחרר את כל האוויר, תוך שחרור עדין של שרירי הבטן ורצפת האגן.

🔁 יש לשוב ולחזור על המחזור הזה 4 פעמים.

נשארו לך שאלות?

אשמח להשיב על כל שאלה 

בבקשה לא להתקשר משום שזה פשוט לא מאפשר לי לעבוד – אנא השתמשו באמצעים שלפניכם –

    שמי Name:


    טלפון phone:


    דוא"ל (כדי שאוכל להשיב לך מכל מקום בעולם) Email:


    איך אני יכול לעזור לך How can I help you:


    אפשר לקבל את בדיקות הדם החריגות שלך Exceptional laboratory tests:


    ריפוי טבעי: הדרך לריפוי ממחלה כרונית קשה שמונה עקרונות היסוד של ירון מרגולין

    למען הסר ספק, חובת התייעצות עם רופא (המכיר לפרטים את מצבו הבריאותי הכללי של כל מטופל או שלך) לפני שימוש בכל תכשיר, מאכל, תמצית או ביצוע כל תרגיל. ירון מרגולין הוא רקדן ומבית המחול שלו בירושלים פרצה התורה כאשר נחשפה שיטת המחול שלו כבעלת יכולת מדהימה, באמצע שנות ה – 80 לרפא סרטן. המידע באתר של ירון מרגולין או באתר "לחיצות ההחלמה" (בפיסבוק או YARONMARGOLIN.COM), במאמר הנ"ל ובמאמרים של ירון מרגולין הם חומר למחשבה – פילוסופיה לא המלצה ולא הנחייה לציבור להשתמש או לחדול מלהשתמש בתרופות – אין במידע באתר זה או בכל אחד מהמאמרים תחליף להיוועצות עם מומחה מוכר המכיר לפרטים את מצבו הבריאותי הכללי שלך ושל משפחתך. מומלץ תמיד להתייעץ עם רופא מוסמך או רוקח בכל הנוגע בכאב, הרגשה רעה או למטרות ואופן השימוש, במזונות, משחות, תמציות ואפילו בתרגילים, או בתכשירים אחרים שנזכרים כאן.


    For the avoidance of doubt    , consult a physician (who knows in detail the general health of each patient or yours) before using any medicine, food, extract or any exercise. The information on Yaron Margolin's website or the "Healing Presses" website (on Facebook or YARONMARGOLIN.COM), in the above article and in Yaron Margolin's articles are material for thought – philosophy neither recommendation nor public guidance to use or cease to use drugs – no information on this site or anyone You should always consult with a qualified physician or pharmacist regarding pain, bad feeling, or goals and how to use foods, ointments, extracts and even exercises, or other remedies that are mentioned as such

    🧪 מקורות – מאמרים וסקירות מדעיות:

    1. Lai HH, et al. (2015).

    כותרת: Psychological factors in patients with interstitial cystitis/bladder pain syndrome and their association with urologic symptoms.

    כתב עת: Urology.

    ממצא: נמצא קשר מובהק בין תסמינים של חרדה לבין תכיפות, דחיפות וכאב במתן שתן.

    DOI: 10.1016/j.urology.2015.01.006

    1. Tadic SD, Griffiths DJ, et al. (2012).

    כותרת: Brain activity during bladder filling is related to white matter structural changes in older women with urgency incontinence.

    כתב עת: NeuroImage.

    ממצא: חרדה ומתח משפיעים על מרכזי עיבוד תחושת שלפוחית במוח, ומגבירים תחושת דחיפות גם בכמויות שתן קטנות.

    DOI: 10.1016/j.neuroimage.2011.12.039

    1. Bradley CS, Nygaard IE. (2004).

    כותרת: Depressive symptoms and urinary incontinence in women.

    כתב עת: Obstetrics & Gynecology.

    ממצא: נמצא קשר סטטיסטי בין תסמיני דיכאון וחרדה לבין תכיפות ודחיפות במתן שתן, גם בהיעדר פתולוגיה אורגנית.

    DOI: 10.1097/01.AOG.0000148269.50991.44

    1. FitzGerald MP, et al. (2006).

    כותרת: Self-reported childhood abuse correlates with symptoms of overactive bladder: A prospective cohort study.

    כתב עת: The Journal of Urology.

    ממצא: טראומה וחרדה קשורים ישירות להופעת תסמינים של שלפוחית רגיזה ותכיפות שתן.

    📚 סקירות וספרים רפואיים:

    1. "Kumar & Clark's Clinical Medicine" – 10th Edition (2020).

    פרק: Urology & Psychiatry

    מתאר את הקשר בין הפרעות חרדה לבין תסמונת שלפוחית רגיזה, ומדגיש את חשיבות השילוב בטיפול פסיכו-אורולוגי.

    1. DSM-5 – Manual of Mental Disorders (APA, 2013):

    בקטגוריית Somatic Symptom Disorders ו-Panic Disorder מוזכרות תופעות פיזיולוגיות כמו תכיפות שתן או השתנה דחופה כחלק מהתבטאות גופנית של חרדה.

    🔬 מחקרי מוח:

    1. Griffiths DJ, Tadic SD. (2008).

    כותרת: Bladder control, urgency, and urge incontinence: Evidence from functional brain imaging.

    כתב עת: Neurourology and Urodynamics.

    ממצא: המוח של אנשים עם חרדה או מתח מראה פעילות מוגברת באזורי שליטה בשלפוחית, גם בלי גירוי שתן ממשי.

    מאמרים אחרונים

    נשלח ב כללי

    יתרונות מוגבלים לתרומת כליה על דיאליזה – מחקר חדש

    פורסם ב ע"י ירון מרגולין — אין תגובות ↓
    אפשר להחלים מאי ספיקת כליות – בנושא זה כדאי לך לעיין ב 8 עקרונות הריפוי של מחלה כרונית קשה – כאן

    ירידה בתפקוד הכליות – מה לעשות?

    ‏הינו דנן קריטריונים מורחבים (ECD) לגידול מספר הכליות הזמינות לשיחלוף.

    תרומות הכליה, כך עולה ממחקר חדש שפורסם אתמול שונות מאוד [מקור]. המחקר שהוצג בכנס ה-ERA ה-62 לשנת 2025 התבסס על ניתוח נתונים של יותר מ-64,000 אנשים במרשם איגוד הכליות האירופי (ERA).

    עקב מחסור באיברים מתאימים, קלינאים פונים יותר ויותר לתורמים פחות אידיאליים, כמו אלו מבוגרים יותר, בעלי יותר מחלות רקע, או שמתו עקב הפרעות במחזור הדם והכליה שלהם למעשה פחות טובה [מקור]

    תורם כליה "מורחב-קריטריונים" (Expanded Criteria Donor – ECD), כפי שמתוארים במחקר שהוצג אתמול ב־ ERA 2025 [מקור] ב European Renal Association (ERA) Registry.

    🎯 מהו תורם ECD – Expanded Criteria Donor?

    המונח ECD "תורם כליה מורחב-קריטריונים" מתאר תורמים שלמעשה נמצאים במרחב אפשרות או סיכון להעניק כליה באיכות פחותה, יחסית לתורמים "סטנדרטיים" (Standard Criteria Donors – SCD). מטרת הקריטריונים הנזכר ים במחקר פשוטים, ונועדים למנוע תרומה ירודה אבל בכל זאת להרחיב את מאגר התרומות על ידי הכללת תורמים שלא עמדו בקריטריונים הרגילים, אך עדיין עשויים להועיל – במיוחד לאנשים שממתינים זמן רב להשתלה ולא יודעים שאפשר להחלים מהמחלה על ידי שינוי תזונה וקבלת תפריט מותאם אישית למצבם [מקור]

    📌 הקריטריונים להגדרת תורם ECD:

    תורם ייחשב ל־ECD אם הוא עומד באחד מהבאים:

    1. גיל 60 ומעלה

    כל תורם שנפטר מעל גיל 60, אוטומטית נחשב ל־ECD, בלי קשר לבעיות רפואיות אחרות.

    1. גיל 50–59 + שני גורמי סיכון

    אם התורם הוא בין גיל 50 ל-59, הוא ייחשב ECD רק אם קיימים לפחות שניים מתוך שלושת גורמי הסיכון הבאים:

    א. יתר לחץ דם גבוה נרשם בעבר (hypertension) או אם התורם סבל מלחץ דם גבוה כרוני.

    ב. רמות קריאטינין גבוהות בדם נמצאו בגופו לפני המוות

    קריאטינין ≥ 1.5 מ"ג/ד"ל – מה שמעיד על תפקוד כלייתי ירוד.

    ג. סיבת מוות: שבץ מוחי (Cerebrovascular Accident – CVA)

    כולל דימום מוחי או חסימה של כלי דם במוח, כלומר מוות שנגרם כתוצאה מאירוע מוחי.

    תגובה למאמר ב-Medscape: “What’s Driving Europe’s Renal Replacement Therapy Surge?”

    📌 הכליות של תורמי ECD נחשבות לפחות "עמידות" – כלומר הן עלולות להחזיק פחות זמן, או להתחיל לפעול מאוחר מדי לאחר ההשתלה. בוחרים בהן בלית ברירה הן גם מאפשרות השתלה מהירה יותר, במיוחד למטופלים שלא סביר שיחכו זמן רב להשתלת כליה מ־SCD וכאמורמאיש לא שקל להפנות אותם למסלולי החלמה – כמו למשל בשיטת "אילוף הכליות הסוררות"

    ⏳ יתרונות חיים מוגבלים למטופלים מסוימים

    למרות שטרנספלנטציה כללית מאריכה את החיים לעומת דיאליזה, היתרון הזה נעלם בקרב מטופלים מבוגרים או בסיכון גבוה שקיבלו כליה ממקור ECD .

    נתונים מרשם הראו: כי ההישרדות הכללית הגבוהה בעקבות השתלת כליה אינה מתרחשת ברוב המקרים אם המושתל הוא מטופל מבוגר או מורכב או שתרומת הכליה ירודה

    🔄 הישרדות שתל והשוואה ל־SCD (Standard Criteria Donor)

    כ־50% מתורמי ECD פעילים לאחר חמש שנים, לעומת כ־70% מחוללים שתלים מ‑SCD .

    עם זאת, המטופלים שמקבלים ECD או SCD חווים הישרדות טובה יותר מאשר אלו שנשארים על דיאליזה .

    📝. שיקולים תועלת מול סיכון והסכמה מדעת

    מקבלי כליה ממקור ECD צריכים לתת הסכמה מדעת בכתב, תוך הבנת אי־הוודאות והסיכונים הכרוכים .

    יתרון ההמתנה והקבלה של שתל ECD, כולל קיצור זמן המתנה, צריך להיות מאוזן מול סיכון לפגיעה מוקדמת בשתל .

    ✅ סיכום:

    1. הגדרה מקיפה לתורמי ECD (גיל, מחלות רקע).
    2. יתרונות חיים מוגבלים למטופלים מבוגרים/מסובכים שקיבלו ECD.
    3. הישרדות השתל נמוכה יותר, אך עדיין טובה יותר מדיאליזה.
    4. ניתן לשקול השתלת שתי כליות ממקור ECD ובחירה מושכלת עם משאבה.
    5. הסכמה מדעת הכרחית – יש להבהיר תועלת מול סיכון.
    6. הפניה לתהליכי החלמה עלולים להאריך חיים ולשפר את איכותם.

    אשמח להשיב על כל שאלה 

    בבקשה לא להתקשר משום שזה פשוט לא מאפשר לי לעבוד – אנא השתמשו באמצעים שלפניכם –

      שמי Name:


      טלפון phone:


      דוא"ל (כדי שאוכל להשיב לך מכל מקום בעולם) Email:


      איך אני יכול לעזור לך How can I help you:


      אפשר לקבל את בדיקות הדם החריגות שלך Exceptional laboratory tests:


      למען הסר ספק, חובת התייעצות עם רופא (המכיר לפרטים את מצבו הבריאותי הכללי של כל מטופל או שלך) לפני שימוש בכל תכשיר, מאכל, תמצית או ביצוע כל תרגיל. ירון מרגולין הוא רקדן ומבית המחול שלו בירושלים פרצה התורה כאשר נחשפה שיטת המחול שלו כבעלת יכולת מדהימה, באמצע שנות ה – 80 לרפא סרטן. המידע באתר של ירון מרגולין או באתר "לחיצות ההחלמה" (בפיסבוק או YARONMARGOLIN.COM), במאמר הנ"ל ובמאמרים של ירון מרגולין הם חומר למחשבה – פילוסופיה לא המלצה ולא הנחייה לציבור להשתמש או לחדול מלהשתמש בתרופות – אין במידע באתר זה או בכל אחד מהמאמרים תחליף להיוועצות עם מומחה מוכר המכיר לפרטים את מצבו הבריאותי הכללי שלך ושל משפחתך. מומלץ תמיד להתייעץ עם רופא מוסמך או רוקח בכל הנוגע בכאב, הרגשה רעה או למטרות ואופן השימוש, במזונות, משחות, תמציות ואפילו בתרגילים, או בתכשירים אחרים שנזכרים כאן.


      For the avoidance of doubt      , consult a physician (who knows in detail the general health of each patient or yours) before using any medicine, food, extract or any exercise. The information on Yaron Margolin's website or the "Healing Presses" website (on Facebook or YARONMARGOLIN.COM), in the above article and in Yaron Margolin's articles are material for thought – philosophy neither recommendation nor public guidance to use or cease to use drugs – no information on this site or anyone You should always consult with a qualified physician or pharmacist regarding pain, bad feeling, or goals and how to use foods, ointments, extracts and even exercises, or other remedies that are mentioned as such

      מאמרים אחרונים

      נשלח ב כללי