קפה – הרבה יותר מקפאין. אבל מה לגבי חולי כליה?

גילוי נאות: אני אוהב קפה. מאוד. במיוחד אספרסו.

אילו הייתי מסתכל רק על המחקרים הקרדיו־וסקולריים שהתפרסמו בשנים האחרונות, ייתכן שהייתי מסיק שקפה הוא אחד המשקאות הבריאים ביותר שאפשר לשתות [מקור]. אבל כאשר אני כותב על חולי כליה, אינני יכול להסתפק בשאלה "האם קפה טוב ללב?". האחריות המקצועית מחייבת אותי לשאול שאלה נוספת:

מה המשמעות של קפה עבור כליה פגועה?

זו אינה אותה שאלה.

קפה איננו קפאין

במשך שנים רבות התייחסו לקפה כמעט כאילו היה שם נרדף לקפאין. כיום אנו יודעים שהתמונה שונה לחלוטין.

פולי הקפה הם מערכת ביולוגית מורכבת. עד היום זוהו בהם למעלה מאלף תרכובות פעילות, ובהן חומצות כלורוגניות, טריגונלין, מלנואידינים, פוליפנולים, דיטרפנים, מינרלים וחומרים נוספים.

חלק מהתרכובות הללו פועלות כנוגדות חמצון, אחרות משפיעות על אוכלוסיית חיידקי המעי, על חילוף החומרים, על הרגישות לאינסולין ועל תהליכים דלקתיים [מקור]. לכן, כאשר מחקר מדווח כי "קפה מועיל", קשה לדעת איזו תרכובת אחראית להשפעה. במקרים רבים נראה שהיתרון נובע מהשילוב ביניהן ולא מחומר אחד בלבד.
הקפאין הוא מרכיב חשוב בקפה – אך הוא אינו הקפה [מקור].

"למה האספרסו הטוב בעולם ☕ אינו עשוי רק מערביקה?"

☕ הערת קפה לאוהבי אספרסו

אם כבר מדברים על קפה, הנה פרט שרבים אינם מכירים.

רבים סבורים שפולי ערביקה הם פסגת עולם הקפה. אכן, ערביקה הוא זן עדין, ארומטי, בעל טעמים פירותיים ופרחוניים, והוא נחשב לזן האיכותי והיוקרתי יותר [מקור].

אבל מי שהתאהב באספרסו נאפוליטני אמיתי – עם גוף מלא, קרמה סמיכה וטעמי שוקולד מריר – יגלה שהקסם אינו מגיע מערביקה בלבד.

ברוב תערובות האספרסו האיטלקיות משולבים גם פולי רובוסטה.

הרובוסטה מוסיף גוף, מרירות שוקולדית, קרמה עשירה וכמות גבוהה יותר של קפאין, בעוד שהערביקה תורם את הארומה, המתיקות והמורכבות.

לכן, תערובת של כ־80% ערביקה ו־20% רובוסטה – ולעיתים אפילו 50:50 – היא הבחירה של לא מעט מבתי הקלייה המובילים באיטליה [מקור].

במילים אחרות, גם בעולם הקפה אין תשובה אחת נכונה. כמו ברפואה, גם כאן האיזון חשוב יותר מהקיצוניות.

קפה טבעי אינו קפאין סינתטי

הבחנה זו חשובה במיוחד.

משקה אנרגיה המכיל קפאין סינתטי ואספרסו עשויים להכיל כמות דומה של קפאין, אך מבחינה ביולוגית הם שונים לחלוטין [מקור].

בקפה טבעי הקפאין מגיע כחלק ממארג מורכב של מאות תרכובות נוספות, שחלקן עשויות לרכך, לאזן או לשנות את השפעתו. לעומת זאת, במשקאות אנרגיה מדובר בדרך כלל בקפאין מבודד, לעיתים בריכוז גבוה, לצד סוכר, ממתיקים או חומרים ממריצים נוספים.

ואכן, מחקרים מצביעים על כך שמשקאות אנרגיה גורמים לעלייה חדה יותר בלחץ הדם ובדופק, בעוד שקפה טבעי, בעיקר אצל אנשים השותים אותו באופן קבוע, מציג לעיתים השפעות שונות ואף מיטיבות [מקור].

המסקנה פשוטה: קפה אינו שקול לקפאין. הקפאין הוא רק אחד ממרכיבי המשקה.

מה אומרים המחקרים?

בשנים האחרונות הצטברו עדויות מרשימות.

בקרב אנשים השותים קפה באופן קבוע נמצאה צריכה מתונה של קפה קשורה לעיתים ללחץ דם נמוך יותר, לירידה בסיכון לסוכרת מסוג 2, ולהפחתת הסיכון לפרפור פרוזדורים. גם לגבי מחלת לב כלילית, שתייה של שתיים עד שלוש כוסות ביום אינה מלווה בעלייה בסיכון, ובחלק מהמחקרים אף נמצאה קשורה ליתרון מסוים [מקור1, מקור2].

לא רק סוג הפולים חשוב, אלא גם שיטת ההכנה.

אותו פולי קפה יכולים להוביל להרכב כימי שונה בכוס, בהתאם לאופן החליטה שלהם.

קפה שאינו מסונן, כמו French Press (אספרסו במקינטה איכותית) או קפה מבושל (טורקי), וזה שמכינים מהר מקפסטולה – מכיל קפסטול (Cafestol) חומר העלול להעלות את רמות –LDL ,[מקור1, מקור2]. לעומת זאת, קפה מסונן (בלגי) שמוכן ב"שיטת הסיפון הבלגי" (Belgian balance siphon), בדרך כלל באמצעות מסנן בד (ברזילאי) [מקור] בהבדל מסינון במתכת (אספרסו איטלקי, אוסטרי, ישראלי), אינם מעלים LDL ולכן הקפה ה"טוב" ביותר, בריא פחות ואינו זהה מבחינה זו לקפה פילטר מסונן בנייר שכמעט ואינו מכיל אותו [מקור].

בסך הכול, התמונה הקרדיו־מטבולית של קפה טבעי נראית חיובית למדי.

אבל מה לגבי הכליה?

כאן התמונה מורכבת יותר.

רוב המחקרים שעליהם מבוססות הכותרות בעיתונים עוסקים בלב, בכלי הדם ובסוכרת. מעט מאוד מהם בדקו את השפעת הקפה על חולי כליה כרוניים.

לכן, אין להסיק באופן אוטומטי שמה שמועיל ללב מועיל גם לכליה.

הלב והכליה אינם ממלאים את אותו תפקיד.

הכליה רואה את העולם אחרת

אחד מתפקידיה החשובים ביותר של הכליה הוא שמירה על מאזן החומצה־בסיס של הגוף.

כפי שהרחבתי במאמרי על המזון הבסיסי והמזון החומצי, השאלה איננה מה קורה לחומציות הקיבה. הגוף שולט היטב בחומציות הקיבה. השאלה האמיתית היא מהו עומס החומצה שהתזונה מטילה על הגוף, ובעיקר על הכליות.

עומס זה נמדד בין היתר באמצעות PRAL – עומס החומצה הכלייתי הפוטנציאלי.

כאשר התזונה מייצרת עומס חומצי גבוה, הכליה נדרשת להפריש יותר חומצה כדי לשמור על איזון ה-pH של הגוף. אצל אדם בריא זוהי משימה שגרתית. אצל אדם עם מחלת כליה, שיכולת ההפרשה שלו כבר נפגעה, כל עומס נוסף עשוי להיות משמעותי יותר.

גם קפה נחשב למשקה בעל עומס חומצי מסוים. אין פירוש הדבר שהוא "מחמיץ את הקיבה", אלא שהוא מצטרף לעומס המטבולי שהכליה נדרשת להתמודד עמו.

זו הסיבה שאני מתקשה להמליץ באופן גורף על שתיית קפה בתקופה שבה אנו מנסים לשקם כליה פגועה, גם אם לקפה יש יתרונות מוכחים בתחומים אחרים.

גם אנמיה היא חלק מהתמונה

לקפה יש השפעה נוספת, חשובה במיוחד אצל חולי כליה.

רבים מהם סובלים גם מאנמיה או ממחסור בברזל.

חשוב לדעת שהשפעת הקפה על ספיגת הברזל אינה קשורה לחומציות הקיבה. היא נובעת מפוליפנולים ומטאנינים המצויים בקפה, הנקשרים לברזל במעי ומקטינים את ספיגתו.

לכן, אצל אנשים הסובלים מאנמיה או מטופלים בתוספי ברזל, מקובל להרחיק את שתיית הקפה מהארוחות ומהנטילה של תוספי הברזל.

אהבת קפה אינה פוטרת מאחריות

אני אוהב קפה.

לו היה מדובר רק בהנאה האישית שלי, כנראה שהייתי שותה יותר.

אבל כאשר אני בוחן כל החלטה דרך עיניה של כליה חולה, האחריות קודמת להעדפה האישית.

אני משתדל לבסס את המלצותיי על שילוב של מחקר עדכני, הבנה פיזיולוגית וניסיון קליני שנצבר במשך שנים.

לעיתים שלושת אלה מצביעים לאותו כיוון.

ולעיתים הם מחייבים זהירות גם כאשר מדובר במשקה שאני אוהב.

השורה התחתונה

קפה איננו אויב, והוא גם איננו תרופת פלא.

זהו אחד המשקאות המורכבים ביותר שאנו צורכים. הוא עשיר במאות רבות של תרכובות ביולוגיות, ורבות מהן עשויות לתרום לבריאות הלב ולחילוף החומרים.

אבל כאשר מדובר בחולי כליה, אין די בכך.

כליה חולה אינה שואלת רק אם המזון מועיל ללב. היא שואלת מהו העומס שהיא נדרשת לשאת.

לכן, גם אם הקפה הוא משקה מצוין עבור אנשים רבים, בתקופה של שיקום כליה פגועה אני מעדיף לנהוג בזהירות, מתוך אחריות, יושרה מקצועית וכבוד למה שאנו יודעים – וגם למה שעדיין איננו יודעים.

זו אינה עמדה נגד קפה.

זו עמדה בעד החולה.

נשארו לך שאלות

🔬אשמח להשיב על כל שאלה

בבקשה לא להתקשר משום שזה פשוט לא מאפשר לי לעבוד – אנא השתמשו באמצעים שלפניכם –

Any questions left?I’m happy to assist and answer any question you may have.Please use the contact methods below — this is the best way to reach me.

למען הסר ספק, חובת התייעצות עם רופא (המכיר לפרטים את מצבו הבריאותי הכללי של כל מטופל או שלך) לפני שימוש בכל תכשיר, מאכל, תמצית או ביצוע כל תרגיל. ירון מרגולין הוא רקדן ומבית המחול שלו בירושלים פרצה התורה כאשר נחשפה שיטת המחול שלו כבעלת יכולת מדהימה, באמצע שנות ה – 80 לרפא סרטן. המידע באתר של ירון מרגולין או באתר "לחיצות ההחלמה" (בפיסבוק או MARGOLINMETHOD.COM ), במאמר הנ"ל ובמאמרים של ירון מרגולין הם חומר למחשבה – פילוסופיה לא המלצה ולא הנחייה לציבור להשתמש או לחדול מלהשתמש בתרופות – אין במידע באתר זה או בכל אחד מהמאמרים תחליף להיוועצות עם מומחה מוכר המכיר לפרטים את מצבו הבריאותי הכללי שלך ושל משפחתך. מומלץ תמיד להתייעץ עם רופא מוסמך או רוקח בכל הנוגע בכאב, הרגשה רעה או למטרות ואופן השימוש, במזונות, משחות, תמציות ואפילו בתרגילים, או בתכשירים אחרים שנזכרים כאן.

For the avoidance of doubt, consult a physician (who knows in detail the general health of each patient or yours) before using any medicine, food, extract or any exercise. The information on Yaron Margolin's website or the "Healing Presses" website (on Facebook or MARGOLINMETHOD.COM), in the above article and in Yaron Margolin's articles are material for thought – philosophy neither recommendation nor public guidance to use or cease to use drugs – no information on this site or anyone You should always consult with a qualified physician or pharmacist regarding pain, bad feeling, or goals and how to use foods, ointments, extracts and even exercises, or other remedies that are mentioned as such

מאמרים אחרונים

נשלח ב כללי

סיפורם המרתק של בני שבט הינאומאמי והסוד הפיזיולוגי המדהים של כליות הגמל, שמסביר כיצד מערכת הישרדות פראית הופכת לקטלנית בעולם המודרני נוכח הארוע האבולוציוני של אי-ספיקת לב ותפקוד הכליות/ ירון מרגולין


שומר המלח שהפך לאויב: הפרדוקס האבולוציוני של אי-ספיקת לב ותפקוד הכליות

הסוד הפיזיולוגי המדהים של כליות הגמל, שמסביר בדיוק כיצד מערכת הישרדות פראית הופכת לקטלנית בעולם המודרני

מאת: ירון מרגולין

גתה, שהיה לא רק משורר אלא גם חוקר טבע ואנטומיה דגול, החזיק בתפיסה הוליסטית לפיה אי אפשר להבין את החלקים מבלי להבין את השלם – מה שמסתנכרן בצורה מושלמת עם רפואת רשתות, המבשרת של רפואת העתיד.

גם לאחר עשרות שנים של עיסוק מעמיק בגוף האדם ובמורכבותו, קל לחוש לעיתים קרובות לאור קביעתו האלמותית של יוהאן וולפגנג פון גתה:
"הדבר הקשה ביותר, שנראה לנו הקל ביותר, הוא לראות בעינינו את מה שנמצא ממש לנגד עינינו."

ברפואת הרשתות, האמת הפיזיולוגית הזו מקבלת משנה תוקף. ככל שאנו מעמיקים בקשרים הבין-מערכתיים, מתברר לנו עד כמה התפיסות הרפואיות המקובלות מפספסות את מה שנמצא ממש מול העיניים, ומסתפקות רק בקצה הקרחון. אחת הדוגמאות המרתקות – והטרגיות – ביותר לכך היא המפגש שבין הלב, הכליות, וההורמון שנועד להיות שומר הראש הקדום שלנו: האלדוסטרון.

(הציטוט לקוח מתוך חיבורו המדעי של גתה ומבטא את ה"שטח המת" זה שגורם לרופאים להסתכל על בדיקת המעבדה, ולפספס את התמונה הכוללת).

כדי להבין באמת מחלות מורכבות כמו אי-ספיקת לב (Heart Failure), עלינו לצאת מהתפיסה המכניסטית הצרה ולצלול אל "האוקיינוס הבלתי נודע" של האבולוציה והפיזיולוגיה המשולבת [מקור1, מקור2].


הגוף כמערכת ויסות עתיקה בעולם של שפע

הגוף אינו "יודע" מהי תזונה מערבית, והוא אינו מכיר את המושג "מלחייה". הוא מגיב אך ורק לאותות הישרדותיים עתיקים. במשך מיליוני שנים, אבותינו חיו על מזון צמחי טבעי – עשיר באשלגן ודל מאוד בנתרן (מלח). נתרן היה משאב נדיר ויקר מפז, חיוני לשמירה על נפח הדם ולחץ הדם.

כדי שלא לאבד אף גרגר מהאוצר הזה, פיתח הגוף את מערכת ה-RAAS (רנין-אנגיוטנסין-אלדוסטרון). בראש המערכת הזו עומד האלדוסטרון – הורמון שהגדרתו הרפואית השטחית היא "הורמון המעלה לחץ דם", אך תפקידו העמוק והפילוסופי הוא להיות "שומר האוצר הזעיר".

האלדוסטרון מורה לכליות בפקודה חד-משמעית: 'שמרו על הנתרן – החזירו אותו לדם, והפרישו אשלגן במקומו' [מקור].

במדבר הגדול של החיים, כמו שמתרחש בגופו של הגמל ויותר נכון, בכליותיו, נושא שידובר בו בהמשך, ההישרדות שייכת דווקא למי שיודע לשמור על הזעיר ביותר כאוצר.
האלדוסטרון, במובן זה, אינו רק הורמון – הוא שומר נאמן. ומי שמזכיר לנו שוב ושוב כי:

החיים אינם מתקיימים בכמות, אלא במרחב הנאמנות.

לא בשפע, אלא במה שאנו בוחרים לשמור עליו.


המלכודת: כששומר הראש הופך לתליין (מעשה יוספוס פלביוס)

הטרגדיה המודרנית מתחילה כאשר המנגנון ההישרדותי הזה פועל בסביבה הפוכה לחלוטין – עולם רווי נתרן ומזון מעובד. אך השיא של הפרדוקס הפיזיולוגי מתפרץ במצב של אי-ספיקת לב (HF), דרך תופעה רפואית המכונה "התסמונת הקרדיו-כלייתית" (Cardiorenal Syndrome).

כאשר הלב נחלש ↓ ואינו מסוגל להזרים דם ביעילות, האיבר הראשון ש"מרגיש" זאת הוא הכליה.

👈 בשל הירידה בזרימת הדם (Decreased Perfusion), הכליות מפרשות את המצב בצורה מוטעית לחלוטין 🫣: הן בטוחות שהגוף נמצא במצב של סכנת חיים – התייבשות קיצונית או דימום מסיבי, כלומר מחסור חמור בנוזלים ובנתרן. [מקור]

בתגובה, ה"שומר הנאמן" – אלדוסטרון – נכנס לפעולת חירום מוגברת ↑ [מקור].

הוא פוקד על הכליות לספוח בחזרה נתרן ומים בכל מחיר [מקור].

כאן מתרחש מקרה המזכיר את החלבון הדו-קוטבי המרתק CIRBP, המתפקד בשגרה כמגן "בתוך החומות" של גרעין התא, אך תחת חנק ומצור מטבולי עושה מעשה יוספוס פלביוס ביודפת – בורח החוצה אל זרם הדם, מחליף צד והופך לחומר חבלה דלקתי ומאיץ פיברוזיס חונק [מקור].

זהו מעגל קסמים (Vicious Cycle) הרסני:

  1. הלב נחלש ומוריד את תפוקת הדם.
  2. הכליות מפרשות זאת כמחסור בנוזלים ומפעילות את מערכת ה-RAAS.
  3. האלדוסטרון אוגר נתרן ומים ↑ באופן אגרסיבי ומחליף צד, למרות שהגוף כבר רווי במלח ↑ מהתזונה המודרנית.
  4. נפח הדם גדל (Hypervolemia), יוצר עומס יתר מטורף על הלב העייף 🫀, קם כבוגד הנודע ומחמיר את אי-הספיקה ואת תפקוד הכליות עצמן ↓. [מקור1, מקור2].

🍔 המנועים מאחורי הקריסה: מה באמת מפעיל את מלכודת הדבש?

הפרדוקס האבולוציוני אינו מתעורר מעצמו. הוא מונע ישירות מסגנון החיים המערבי 🌭, שדוחף את הלב 🫀והכליות לקצה באמצעות שלושה רעלנים מרכזיים:

  1. עומס פחמימות מפותחות וסוכרים: צריכה מוגברת של פחמימות פשוטות מובילה לתנגודת לאינסולין ולרמות סוכר גבוהות בדם🎂. עודף הסוכר פוגע ישירות בדפנות כלי הדם העדינים של הכליה (הנפרונים), משבש את יכולת הסינון שלה ומאיץ את הפעלת מערכת ה-RAAS.
  2. עליית מדדי ה-TMAO (מטבוליזם של בשר 🍗וביצים 🍳).
  3. כאשר אנו צורכים כמויות גדולות של בשר אדום🍗🍖🍔🌭, מוצרי מעובדים וביצים🍳, חיידקי המעי מייצרים תרכובת בשם כולין וקרניטין, שהכבד הופך ל-TMAO (Trimethylamine N-oxide). מטבוליט סופי זה הוא הרסני: מחקרים מראים כי TMAO גבוה גורם ישירות להצטברות פלאק בעורקים, מאיץ פיברוזיס (הצטלקות) ברקמת הלב והכליות, ומהווה קטליזטור ישיר להתפתחות אי-ספיקת לב [מקור].
  4. הנתרן הסמוי של תעשיית המזון: המלחייה הביתית היא רק קצה הקרחון. האויב האמיתי הוא הנתרן התעשייתי החבוי בהמבורגרים קנויים🍔, פיצות קפואות🍕, רטבים ומזון אולטרה-מעובד🥩. מזונות אלו מציפים את הגוף בנתרן בכמויות שהכליה מעולם לא תוכננה להתמודד איתן, וממלאים את "המחסנים הסמויים" בעור עד לנקודת הפיצוץ.

שתי דוגמאות חיות מן הטבע: כשהאבולוציה פוגשת את השפע

כדי להבין עד כמה המנגנון הזה מושרש עמוק בביולוגיה, וכמה הוא קטלני כשההקשר משתנה, עלינו להתבונן בשתי דוגמאות חיות ומטלטלות – אחת מאנתרופולוגיה אנושית והשנייה מעולם החי:

1. המקרה הקליני של שבט הינאומאמי (Yanomami) באמזונס

בני שבט הינאומאמי חיים מבודדים ביערות הגשם של ונצואלה וברזיל. בסביבתם הטבעית, הם אינם צורכים מלח כלל; תזונתם מבוססת על צמחים וציד, עשירה באשלגן ודלה בנתרן. לחץ הדם שלהם קבוע ונמוך ($95/60$) לאורך כל חייהם, והם אינם מכירים מחלות לב או כליות [מקור].

אצל בני השבט ביער, האלדוסטרון הוא "מפקד הגליל" הנאמן. רמות האלדוסטרון בדמם גבוהות פי כמה מאשר אצל אדם מערבי, ותפקידו להחזיק בציפורניים כל גרגר נתרן זעיר כדי להציל את חייהם. אולם, כאשר חלק מבני השבט עברו לאזורים עירוניים ואימצו תזונה מערבית עשירה במלח, התרחש האסון: ה"שומר העתיק" לא ידע לעצור. הוא המשיך לאגור מלח בסביבה של שפע, ותוך זמן קצר פיתחו בני השבט מקרי קיצון קטלניים של יתר לחץ דם חריף, בצקות וקריסת לב מהירה. המגן הפך לתליין.

2. הארכיטקטורה הקיצונית של כליות הגמל

הגמל הדרומדרי, המוכר לנו כגמל חד שכבתי הוא יצירה הנדסית של הישרדות בתנאי יובש קיצוניים. כדי לשרוד שבועות ללא טיפת מים במדבר, הכליות של הגמל פיתחו אנטומיה ייחודית: "לולאות הנלה" (הצינוריות המרכזיות שמסננות ומחזירות נוזלים לדם) אצל הגמל הן ארוכות בצורה יוצאת דופן בהשוואה לכל יונק אחר. מבנה זה יוצר מפל ריכוזים עצום שמנוהל באופן אגרסיבי על ידי הורמון האלדוסטרון, ומאפשר לכליות שלו לספוח בחזרה כמעט 100% מהמים והנתרן, עד שהשתן של הגמל הופך לסירופ סמיך ומרוכז [מקור1, מקור2].

המנגנון הפראי הזה פועל באופן מושלם במדבר, שבו הנתרן נדיר (Morphometric observations on the kidney of the camel [מקור]). אך כאשר מגדלים גמלים בשבי ומספקים להם גישה חופשית לגושי מלח (כפי שמקובל במרעים מודרניים), מתרחש הפרדוקס הפיזיולוגי: הכליה המשוכללת והאלדוסטרון העוצמתי ממשיכים לאגור את הררי המלח מתוך דחף הישרדותי עתיק שאינו מסוגל להשתנות. הגוף מוצף במהירות בנוזלים, נפח הדם מזנק, והגמל מפתח בצקות קשות ברגליים, גודש ריאתי חריף וטובע – פשוטו כמשמעו – בנוזלים של עצמו עקב עומס יתר על שריר הלב [מקור].


התובנות הנסתרות: מה שרבים מהרופאים מפספסים

בקליניקה היומיומית, רופאים רבים נופלים לשתי מלכודות קוגניטיביות באבחון ובטיפול במעגל הקסמים הזה:

1. אשליית הנתרן התקין בבדיקות הדם (תופעת המיהול)

חולים רבים (ולעיתים גם מטפליהם) תוהים: "אם הגוף שלי נמצא באגירת נתרן מסיבית, מדוע בדיקת הדם מראה שרמת הנתרן שלי תקינה או אפילו נמוכה (היפונתרמיה)?".
התשובה טמונה בכך שהאלדוסטרון אוגר גם מלח וגם מים [מקור1מקור2]. 

באיספיקת לב, אגירת המים היא כה מאסיבית שהיא פשוט מוהלת (מדללת) את הנתרן בדם. בדיקת המעבדה מציגה ריכוז, לא כמות מוחלטת. החולה סובל מעודף נתרן מוחלט בגוף שגורם לבצקות וגודש ריאתי, בעוד שבדיקת הדם משקרת ומציגה תמונה תקינה או חסרה.

2. המחסן השקט בעור: תגליותיו של פרופ' ינס טיצה (Jens Titze)

עד לא מזמן, עולם הרפואה האמין שכל עודף נתרן מתבטא מיד בעליית נפח הדם ולחץ הדם. מחקריו פורצי הדרך של פרופ' ינס טיצה (Jens Titzeמשנת 2005 ואילך) ניפצו את הקונספציה הזו. טיצה הראה שהגוף מסוגל לאגור כמויות עצומות של נתרן "במחסנים סמויים" – ברקמות החיבור של העור ובשרירים, מבלי שהדבר ישפיע מיד על נפח הדם הכללי [מקור1, מקור2, מקור3].

במצב של אי-ספיקת לב, המחסנים הסמויים הללו מתמלאים עד אפס מקום מבלי שהרופא יבחין בכך בבדיקות שגרתיות.

ברגע שהקיבולת של העור נגמרת, הנתרן העודף פורץ החוצה, מושך אליו מים בצורה אגרסיבית לתוך כלי הדם, ומציף את המערכת במהירות (גודש חריף שמוביל לאשפוז פתאומי).


לקח קליני ופילוסופי: לשנות את ההקשר

האלדוסטרון אינו האויב, והנתרן אינו הרעל.

השאלה היא תמיד: באיזו סביבה פועל אותו שומר נאמן? יתר לחץ דם ואי-ספיקת לב אינם מחלות של איבר בודד, הגם שהאיבר הפגוע יכול לשמש כיום מדד למצבה של רשת ההחלמה, נתיבי ההחלמה, ולמצבם האמיתי של חלבוני ההחלמה ושל נאמני האוצר הזעיר. האברים הפגועים למעשה משקפים כיום גם, מחלות של אי-התאמה (Mismatch) בין המנגנונים הביולוגיים העתיקים שלנו לבין סביבת השפע והחולי המודרנית. [מקור1, מקור2 , מקור3, מקור4 מקור5]

כדי לשבור את "מעגל הקסמים הרסני" זה, הרפואה המודרנית נאלצת לפעול בצורה פרדוקסלית: להשתמש בתרופות שהן למעשה "משתיקות שומרים" וחוסמת מנגנונן שיקום טבעיים – כמו חוסמי קולטני אלדוסטרון (למשל, ספירונולקטון היא תרופת מרשם המשתייכת למשפחת המשתנים המשמרים אשלגן.). תרופות אלו מורות לכליה להתעלם מהקריאה הנואשת של הגוף לאגור מלח, ובכך הן בהחלט מאפשרות לו לפנות את הנוזלים, ולהקל על הלב ובהמשך להציל חיים, כמובן עם מחיר של העדר החלמה, והפעלת מנגנוני שיקום טבעיים [מקור].

רק כאשר נבין את ההקשר הרחב של התפקוד הביולוגי, נכיר את רשת הפעולה המשקמת, אולי גם את מהלכה של הדרך שהמסלול האבולוציוני יצר וסיבותיו, על "שיקוליו" נוכל להפסיק לרדוף אחרי סימפטומים (כמו רמת נתרן בדם) ולהתחיל לטפל בשורש הבעיה: שחרור הגוף ממלכודת הבורות וחוסר הידע של המטפלים בכלל זה המלכודת האבולוציונית שבה התפקוד הטבעי כלוא ואין להפחית מערכו של תפריט התזונה שאין לו פעמים רבות התאמה עם צרכי הגוף.

במדבר החיים, כמו המתרחש בגמל ובכליותינו, ההישרדות שייכת למי שיודע לשמור על האוצר הזעיר.


מידע רפואי כללי: המאמר מובא כמידע כללי ואינו מחליף ייעוץ רפואי פרטני. יש להיוועץ ברופא או בנפרולוג מומחה לפני כל שינוי בטיפול התרופתי או התזונתי.


נשארו לך שאלות

🔬אשמח להשיב על כל שאלה

בבקשה לא להתקשר משום שזה פשוט לא מאפשר לי לעבוד – אנא השתמשו באמצעים שלפניכם –

Any questions left?I’m happy to assist and answer any question you may have.Please use the contact methods below — this is the best way to reach me.

למען הסר ספק, חובת התייעצות עם רופא (המכיר לפרטים את מצבו הבריאותי הכללי של כל מטופל או שלך) לפני שימוש בכל תכשיר, מאכל, תמצית או ביצוע כל תרגיל. ירון מרגולין הוא רקדן ומבית המחול שלו בירושלים פרצה התורה כאשר נחשפה שיטת המחול שלו כבעלת יכולת מדהימה, באמצע שנות ה – 80 לרפא סרטן. המידע באתר של ירון מרגולין או באתר "לחיצות ההחלמה" (בפיסבוק או MARGOLINMETHOD.COM ), במאמר הנ"ל ובמאמרים של ירון מרגולין הם חומר למחשבה – פילוסופיה לא המלצה ולא הנחייה לציבור להשתמש או לחדול מלהשתמש בתרופות – אין במידע באתר זה או בכל אחד מהמאמרים תחליף להיוועצות עם מומחה מוכר המכיר לפרטים את מצבו הבריאותי הכללי שלך ושל משפחתך. מומלץ תמיד להתייעץ עם רופא מוסמך או רוקח בכל הנוגע בכאב, הרגשה רעה או למטרות ואופן השימוש, במזונות, משחות, תמציות ואפילו בתרגילים, או בתכשירים אחרים שנזכרים כאן.

For the avoidance of doubt, consult a physician (who knows in detail the general health of each patient or yours) before using any medicine, food, extract or any exercise. The information on Yaron Margolin's website or the "Healing Presses" website (on Facebook or MARGOLINMETHOD.COM), in the above article and in Yaron Margolin's articles are material for thought – philosophy neither recommendation nor public guidance to use or cease to use drugs – no information on this site or anyone You should always consult with a qualified physician or pharmacist regarding pain, bad feeling, or goals and how to use foods, ointments, extracts and even exercises, or other remedies that are mentioned as such

מאמרים אחרונים

נשלח ב כללי