לציטין (ביצי דגים, עדשים, חומוס, ברוקלי, כרוב, כרובית, תירס, תפוחי אדמה, סויה ונאטו גם שמרי בירה, גרעיני חמניה, לפתית, זרעי חרדל ואפונה ירוקה) – הוא מולקולה שומנית, שמגינה על ממברנות התאים ואף מהווה חלק מהם. לציטין הוא אחד המרכיבים הכימיים המרכזיים של רקמות המוח. הוא קבוצה של מולקולות שומניות שמסיסות גם במים וגם בשומן.
לציטין הוא חומר שומני טבעי (ליפיד) שמצוי במקורות צמחיים ובעלי חיים רבים ותכונותיו המחלימות מרהיבות, כמו חסרונו שמקדם ללא צורך מחלות כרוניות קשות.
השם לציטין מגיע מlekithos ביוונית λέκιθος 'חלמון ביצה'.
הראשון שזיהה ואפיין אותו היה תיאודור ניקולא גובלי, כימאי ורוקח צרפתי מאמצע המאה ה-19. גילוי הלציטין שבודד מחלמון ביצה עזר לערבב שמן ומים. הלציטין שבחלמונים ובחרדל פועל כחומר מתחלב (מחבר בין חומרים שאין להם זיקה משותפת, ולאחר החיבור מונע את היפרדותם).
לציטין מכונה פעמים רבות גם פוספטידילכולין (Phosphatidylcholine) מרכיב במבנה של קרומי התא [מקור]. הסיבה לכך נובעת מהיותו מרכיב בולט מאוד ועיקרי בלציטין, עד שבהקשרים מסוימים המונחים משמשים לעתים כמילים נרדפות [מקור].
פוספטידילכולין וכולסטרול LDL –
פוספטידילכולין הוא מרכיב חיוני בקומפלקס "ליפופרוטאין בצפיפות נמוכה" (VLDL) המיוצר על ידי הכבד ומאפשרים לשומנים ולכולסטרול לנוע מהכבד בתוך התמיסה המבוססת על מים של זרם הדם [מקור].
הפוספטידילכולין מורכב מכולין, ואינוזיטול (המסייעים למנוע הסתיידות עורקים ומחלות לב באמצעות וויסות המטבוליזם של שומנים וכולסטרול בדם [מקור]. מסיבה זו, נהוג לטפל במקרים של רמות גבוהות של שומנים וכולסטרול בדם באמצעות עדשים, כרוב ונאטו שמכילים כמות יפה של לציטין.) [מקור], בנוסף לכולין, ואינוזיטול הפוספטידילכולין מכיל זרחן וחומצה לינולאית.
לציטין (נוזלי מסויה או מחמניות) הוא משחת פלא טבעית לעור. הוא חודר בין תאי העור הודות להיותו מסיס במים, וחודר מבעד לממברנת התא הודות להיותו מסיס בשומן. לציטין יכולת לרכך את העור, להקל על גירויים, גרודים, סדקים ועור יבש. בנוסף, לציטין הוא אנטיסטטי ונחשב כמרכך שיער טבעי שמאפשר סירוק קל.
לציטין מסייע בתיקון ממברנת התאים בגוף, אנטי אוקסידנט, מגן על הכבד, על הלב, משפר את תפקוד הכליות, מסייע בתהליכי הגמשת העורקים וצנרת העיכול, ומעודד מניעת טרשת עורקים. הוא מגן מפני מחלות לב, צנרת העיכול וכלי דם, שומר על העור, ותורם לספיגת ויטמין A בגוף ואף מסייע בתיקון הנזקים שגורם אלכוהוליזם לכבד. מדובר ברכיב תזונה חיוני לתפקודו התקין של הגוף האנושי.
באדם הוא נמצא במוח. 30% מהמוח האנושי הוא לציטין. הלציטין ממלא תפקיד מרכזי בהבטחת פעולתה של מערכת העצבים. בנוסף, שני שליש מהחומרים שעוטפים את המוח, מערכת העצבים וחוט השדרה מורכבים מלציטין והוא מצוי בריכוזים גבוהים גם בשרירים, כולל בשריר הלב. השימוש בלציטין כ"מזון פונקציונלי" זכה לפופולריות לראשונה עם לציטין סויה כבר בשנת 1907. לאחרונה, בגלל הפצתת סויה בצורה מהונדסת (GMO) והאלרגנתיות שלה, מחפשים מקורות חדשים ללציטין למשל בחמניות. לציטין זמין כגרגירים אך לשימוש להגנת העור והשיער משתמשים בכמוסות ג'ל רכות – בצורת הנוזל שלו.
המרכיבים העיקריים של הלציטין הם תרכובות שומניות ידועות כפוספטידים, שהבולט שבהם הוא פוספטידילכולין המכונה גם ויטלין. תרכובת זו היא גם גורם מבני מרכזי בממברנות התא (דפנות התאים) של גוף האדם ומחסורה קריטי לבריאות התא והאדם. פוספטידילכולין הוא פעיל שטח ריאתי ומשמש לעתים קרובות ביחס L/S כדי לחשב את בשלות הריאות של העובר.
להלן רשימת יתרונות בריאותיים מרכזיים של לציטין.
לציטין הוא מקור פנטסטי של כולין (חומר תזונתי הדומה לוויטמינים מקבוצת B. B12, כולין וריבופלבין (ויטמין B₂ ) נחוצים להעברת קבוצות מתיל. ויטמין B4 – כולין
חילוף החומרים שלהם מתערבב במסלול להמרה של הומוציסטאין למתיונין, מה שמסייע להגן על גמישות העורקים ולהביא להחלמה ממחלות כרוניות קשות ביותר
[מקור]).
כולין מכונה גם ויטמין B4 (חסה, גרעיני חמניה, בוטנים, נבט חיטה, שיבולת שועל, פולי סויה, תפוחי תפוחי אדמה, ברוקולי, נבטי ברוקולי, כרוב, שמן זרעי חרדל, וכבד בקר) בדרך כלל נצרך על ידי בני אדם בצורת לציטין (הקרוי גם פוספטידיל כולין) [מקור],
למרות שניתן לייצר כולין בגוף (בכבד) מחומצת האמינו מתיונין או סרין, הכולין חסר ויש להוסיף אותו מהתזונה באופן ישיר מחסה, ירקות מצליבים כנבטח ברוקולי, ברוקולי, כרוב, כרובית, בוטנים וגרעיני חמניה או מצריכה של לציטין שהופך בגוף, כנראה הוא מופרש מגופי Nissl בתאי העצב, לאצטילכולין [מקור], (חומר המעביר דחפים עצביים.). מחסור סימפטומטי של כולין גורם למחלת כבד שומני לא אלכוהולי ולנזק שרירים.
בבני אדם וכן ברוב בעלי החיים, סינתזה דה נובו של כולין מתבצעת בכבד באמצעות מסלול ה-phosphatidylethanolamine N-methyltransferase (PEMT) [מקור]. אנזים PEMT מעביר שלוש קבוצות מתיל משלושה תורמים S-adenosyl methionines (SAM) לקבוצת האתנולמין של הפוספטידיל-אתנולמין ליצירת כולין בצורה של פוספטידילכולין) [מקור]. (דה נובו מציין שהמהלך נוצר בתוך האורגניזם מחדש, בהבדל ממוטציה דה נובו: ביטוי בגנטיקה שפירושו צורה של מוטציה גנטית המתרחשת לראשונה אצל בן משפחה.) כשהכולין מגיע בצורה המסיסה בשומן אנזימי הלבלב והרירית משחררים אותו וכולין חופשי מכמחצית מהצורות המסיסות בשומן וכן מחלק מהצורות המסיסות במים [מקור].
כפי שנזכר למעלה,
ייצור הכולין ע"י הגוף, לא עומד בדרישות הגופניות ויש צורך לספק כולין לגוף אם ישירות (מיץ ירוק- חסה, נבטי ברוקולי, סלט כרוב, כרוב כבוש, נאטו, פרג)
ואם ממולקולות מורכבות יותר שמכילות כולין שהרי הכולין יכול להשתחרר מהם בגוף כמו: לציטין, ופוספטידילכולין.
הכולין הוגדר עוד בשנת 1998 כחומר תזונתי חיוני על ידי המכון לרפואה. לאור הממצאים המצביעים על כך שגם בקרב אנשים בריאים סינטזה (ייצור עצמי) של כולין (הכמות שאדם יכול לייצר בגופו באופן טבעי) אינה מספיקה בדרך כלל כדי לענות על צרכי הגוף שלנו [מקור].
בשל העדר בדיקות דם לכולין או ללציטין (או לאצטילכולין) יש לשים לב שכאשר נוצר מחסור בפולאט (חומצה פולית –ויטמין B9) לומדים ממנו על הצורך בתוספת כולין לגוף
רמות הכולין בפלזמה בדם אצל מבוגרים בריאים (בצום) הן 7-20 מיקרומול לליטר (מיקרומול/ליטר) ו-10 מיקרומול/ליטר בממוצע. עוגפי כולין מופרשים בשתן דרך הכליות [מקור].
1. presynaptic terminal
2. סרקולמה sarcolemma
3. שלפוחיות סינפטיות synaptic vesicles
4. קולטני אצטילכולין
5. מיטכונדריון
Drawn by Dake with Inkscape 0.42.Corrected by en:User:Nrets
כולין מתפקד בייצור הנוירוטרנסמיטר החשוב אצטילכולין (acetylcholine מוליך עצבי המופרש על ידי נוירונים כולינרגיים (באיור למעלה וכן, להלן,), מעורב בהעברת אותות הקשורים לזיכרון וליכולת למידה [מקור1, מקור2]) וכן בתרכובות איתות של קרום התא. הוא פועל גם כתורם "מתיל" (Me) כלומר עובר תהליך מתילציה (הפעלה או כיבוי של גנים וגורמי הפעלה לדוגמה, סרוטונין, הוא כימיקל שמשפיע על מצב הרוח שלנו, עם הוספת קבוצת מתיל – נושא שמכונה מתילציה הוא נעשה פעיל, ובלתי פעיל עם הסרתה) כמו מתיונין (חומצה אמינית שעועית, פולי סויה, נאטו וטופו [מקור]) חומצה פולית (B6 – עדשים, אבוקדו, אספרגוס, ברוקולי, חסה, תרד, כרובית) וויטמין B12 [מקור]. קבוצות המתיל מפעילה גם תהליכי ניקוי ועיבוד רעלים בגוף, מעוררת תיקון נזקים במולקולת הDNA, המתילציה חיוניות להפעלת ייצור הגלוטתיון, שהוא נוגד חמצון החשוב ביותר בגוף.
על הגלוטתיון אפשר לקרוא עוד במאמרי
קבוצת מתיל היא אלקיל (חסר לה אטום מימן, כלומר היא קבוצות של רדיקלים חופשיים ולכן חבריה נוטים להגיב ספונטנית וליצור תרכובות עם אטומים או מולקולות אחרות) אלקיל שנגזר ממתאן, המכילה אטום פחמן ושלושה אטומי מימן. קבוצות מתיל הן פעלתניות והן אלה שביכולתן לכבות ולהדליק גנים.
הכולין גם מבצע תפקיד חיוני בהובלה תקינה של שומנים.
ללא כולין (לציטין, פוספטידילכולין/ויטלין), שומנים נלכדים בתאי כבד, מה שיכול לתרום למצב המכונה מחלת כבד שומני לא אלכוהולי (NAFLD).
פוספטידילכולין תזונתי (טופו, נאטו, פתיתי סויה, חלב סויה) הוא המקור התזונתי העיקרי של כולין ולציטין הוא המקור העשיר ביותר לפוספטידילכולין (פולי סויה, חומוס, כרוב, תירס עדשים ונאטו גם טופו, ברוקולי וחלמון ביצה, ביצי דגים, שמרי בירה, תפוחי אדמה, חלב תפוחי אדמה, דלעת, לפתית, פיטריות שיטאקי, זרעי חרדל, שמן זרעי חרדל, אגוזי ברזיל, גרעיני חמניה, שמן גרעיני חמניה, פרג, גם עלי שן הארי, עלי חילבה, ואפונה ירוקה גם מכבד בקר ודג סלמון מצייד). יש לזכור כי לציטין מכונה פעמים רבות גם פוספטידילכולין והאחרון מכונה גם ויטלין (Phosphatidylcholine).
לציטין הוא מקור פנטסטי של כולין
(חומוס, כרוב, תירס עדשים ונאטו גם טופו).
למאמרי יתר לחץ דם – שינוי פרדיגמה וגישות חדשות – כאן
צריכת כולין גבוהה יותר עשויה להגביר את תפקוד המוח
כמה מחקרים הראו שצריכה גבוהה יותר של כולין (אגוזי ברזיל, חסה, כרוב, כרובית, עלי שן הארי, גם עלי חילבה, פולי סויה (נאטו), דלעת, פרג, שיבולת שועל, שמרי בירה, בוטנים, ומיץ ירוק.) קשורה לשיפור תפקוד נפשי ושיפור הזיכרון גם שליטה בשרירי הגוף [מקור].
בעזרת שיטת ה"מזון כתרופה'' הכולין (נאטו, שמרי בירה) מגיע אל זרם הדם, ודרכו אל חלקי הגוף ומשפר באופן משמעותי את ביצועי המוח. בהמשך הכולין ממלא תפקיד חשוב בשיפור הזיכרון
רמות נמוכות של כימיקל בשם אצטילכולין (ACh) שכיחות מאוד במוחם של אנשים עם מחלת אלצהיימר (מאופיינת בפגיעה בזיכרון וירידה קוגניטיבית גם בהפרעות התנהגותיות [מקור].), כמו גם הצטברות של סבכים נוירו-פיברילריים ופלאקים עמילואידים (Amiloid Plaques), שקיעת רובד סנילי (SP שמכיל עמילואיד, ליפופוסצין וברזל.) בקליפת המוח ובהיפוקמפוס, אובדן של נוירונים (התפוררות שלד האקסונים) וסינפסות מתפקדים באזורי מוח מסוימים וכאמור לעיל מחסור באצטילכולין [מקור].
אצטילכולין הוא הנוירוטרנסמיטור הראשון שהתגלה ב-1921 ע"י הגרמני Loewi. הוא מורכב ממולקולה המיוצרת מכולין ואצטיל-קואנזים A. החיבור ביניהם נעשה באמצעות האנזים choline–o–acetyltransferase – האנזים אצטילכולין טרנספראז – בו ידובר בהמשך המאמר. הכולין מגיע מהמזון (חסה, גרעיני חמניה, בוטנים, נבט חיטה, שיבולת שועל, פולי סויה, תפוחי אדמה, וכבד בקר) בדרך כלל נצרך על ידי בני אדם בצורת לציטין (הקרוי גם פוספטידיל כולין) [מקור], ובחלקו הוא מיוצר גם על ידי הכבד [מקור]. ואצטיל-קואנזים A מצוי בכל תאי הגוף, כחלק ממעגל ייצור האנרגיה [מקור].
אצטילכולין מתערב בתפקודים פיזיולוגיים רבים, כגון ויסות התכווצויות לב ולחץ דם, פריסטלטיקה של המעי (תנועה גלית של שרירים אשר דוחפים במערעת העיכול את המזון ובכליות את התסנין אל השתן), הפרשת בלוטות [מקור], אבל האצטילכולין (ACh) בראש ובראשונה משמש מוליך עצבי בין תאי העצב המוטוריים והשרירים, במערכת העצבים האוטונומית המווסתת את פעילות האיברים הפנימיים, ובמערכת העצבים המרכזית. שם הוא אחד ממוליכים עצביים רבים. כל הנוירונים הפרה-סימפטתיים הפרה-וגנגליוניים וכל הנוירונים הסימפתטיים הפרה-גנגליוניים משתמשים באצטילכולין – (ACh) בתור נוירוטרנסמיטר [מקור1, מקור2],
אבדנו של האצטילכולין הוא גם אובדן הדרגתי של הקשר בין המוח והשרירים.
המערכת הכולינרגית
כמו חומרים ביולוגיים פעילים נוספים, אצטילכולין (ACh) נקשר לקולטנים הנמצאים על פני קרום תא המטרה (למשל תאי השרירים, כאשר קישור אצטילכולין לקולטניו מביא בסופו של תהליך להתכווצות תא השריר [מקור]). ההתקשרות של האצטילכולין לקולטנים שנמצאים שם יוצרת פעילות אשר מכונה פעילות כולינרגית the cholinergic system (cholinergic ; כולין+ארגית = cholin שם מקוצר לאצטילכולין + ergic השפעה, השפעה של פעולת מוליך עצבי [מקור]).המערכת הכולינרגית נוכחת במערכת העצבים המרכזית (CNS), בעיקר בחוט השדרה, כמעט כל אזורי המוח מועצבים על ידי נוירונים כולינרגיים [מקור]. גם בכל הנוירונים הפרה-סימפטתיים הפרה-גנגליוניים וכל הנוירונים הסימפתטיים הפרה-גנגליוניים (שהוזכרו למעלה) לכן המערכת הכולינרגית משמשת יעד ומטרה בקרב מבקשי ההחלמה ממחלת האלצהיימר.
תוספת כולין ממזון מאפשרת דבר נוסף מאוד חשוב הוא הגדלת רמות של אצטילכולין (ACh) במוח.
ללא ספק השלמת התזונה עם פוספטידילכולין (טופו, נאטו, פתיתי סויה, חלב סויה, כרוב, שיבולת שועל ואפילו בוטנים ודלעת) מגבירה ויותר מכך היא גם תועדה כמגבירה את רמות האצטילכולין במוח [מקור]. נוירונים כולינרגיים בסיסיים במוח הקדמי (BFCNs) הם בעלי משמעות בלמידה, בזיכרון ובתפקוד קוגניטיבי (לכן, נאטו, פתיתי סויה, חלב סויה, טופו, גרגרי חומוס מגבירים את הזיכרון ויכולת הלמידה)
לכאן – להשלמת התזונה עם פוספטידילכולין ליציטין, כולין חותרת רפואת הממסד ותעשיית התרופות
[תרופות כולינרגיות: כגון ריבסטיגמין (אקסלון), דונפזיל (אריספט, אסנטה, ממוריט) וגלנטאמין (רמיניל), ותרופות אנטי-כולינרגיות כמו איפראטרופיום ברומיד (ארובנט, אטרובנט, אוטריוין קומפליט), טיוטרופיום (ספיריבה, ספיולטו) נוגדי עווית' (אנטיספזמוטים), למשל מבוורין (קולוטאל), דיציקלומין (נוטנסיל) גם נוגדני כאב עצבי כמו בעיקר טריציקליים, דוגמת אמיטריפטילין (אלטרולט, אלטרול);] [מקור1, מקור2],
אבל הבעיה האמיתית של המחלה המבקשת החלמה לא כאן!
פגיעה בפעילות של האנזים אצטילכולין טרנספראז בקרב חולי האלצהיימר היא הבעיה המרכזית [מקור1, מקור2].
תוספת תזונתית או כדורית/תרופתית של פוספטידילכולין, ליציטין, כולין לא משפיעה עליו בכלל!!! ולכן קשה למצוא הוכחה לסיוע תרופות אלה לחולי האלצהיימר.
האנזים אצטילכולין טרנספראז –
האנזים אצטילכולין טרנספראז (ChAT) הוא חלבון כדורי חד-גדילי השייך למשפחת כולין/קרניטין [מקור] ומי שמסנתז (מביא לייצור) אצטילכולין בנוירונים ובסוגי תאים אחרים [ע"י זירוז העברה הפיכה של קבוצת אצטיל בין אצטיל-קואנזים A (AcCoA) לבין כולין.] אצטילכולין המיוצר על ידי האנזים הזה (ChAT) נמצא גם ברקמות שאינן עצביות [מקור] כיום האצטילכולין מוכר יותר ויותר כמולקולה רגולטורית חשובה בתפקודים תאיים בסיסיים רבים, מה שמדגיש את חשיבותה של המערכת הכולינרגית בסינתזה של אצטילכולין. ירידה בפעילותה ChAT קשורה למספר מצבי מחלה, ומוטציות ב-ChAT גורמות להפרעות נוירו-שריריות מולדות [מקור]. נושא שיכול לקבל מענה בעזרת שינוי איכות הנוזל הבן תאי – כפי שנראה נושא זה במאמרי –
אפיגנטיקה והדרך לשנות את הכימיה של הנוזל הבן תאי – ובהמשך להשתלט על תשדירי הגן למחלה מה שמכונה: מזון כתרופה ביולוגית – כאן.
התפקיד העיקרי של האנזים אצטילכולין טרנספראז AChE הוא להפסיק את ההעברה ואת האותות העצביות בין סינפסות כדי למנוע פיזור של אצטילכולין והפעלה של קולטנים קרובים. זרחנים אורגניים (חומרי הדברה) מעכבים את פעילות האנזים אצטילכולין טרנספראז AChE [מקור]. האנזים אצטילכולין טרנספראז (ChAT) מסונתז בפריקריון (parakaryon) של נוירונים כולינרגיים ומועבר אל מסופי העצבים כנראה על ידי זרימה אקסופלזמה איטית ומהירות כאחד. האנזים אצטילכולין טרנספראז קיים ככל הידוע לנו כיום לפחות בשתי צורות במסופי עצב כולינרגיים: (i) מסיס; וכן (ii) צורות לא-יוניות הקשורות לממברנה. [מקור1, מקור2, מקור3].
לאחרונה הוכחו חריגות של האנזים אצטילכולין טרנספראז (ChAT) במוח בסכיזופרניה ובתסמונת מוות פתאומי של תינוקות
[מקור]. כאן תוספת ליציטין יכולה להועיל.
נמצא כי מחצית מהמוטציות הגורמות להפרעות מוטוריות ממוקמות כך שישפיעו ישירות על פעילות האנזים אצטילכולין טרנספראז.
[מקור].
חשיפה לזרחנים אורגניים עלולה לגרום לתסמינים כמו בלבול, כאבי ראש ופגיעה בזיכרון ועשויות להיות השפעות נוירוטוקסיות עקב חשיפה חוזרת. מעכבי אצטילכולין סטראזה (האנזים שמחסל את האצטילכולין. הוא פעיל בסינפסה הכולינרגית ובסינפסה הנוירו-מוסקולארית. אנזים ששב ונבדק כדי לחשוף הרעלה על ידי ריסוסים אלה [מקור]).
נזקי אצטילכולין סטראזה הם בלתי הפיכים. מדובר בהשפעות הרסניות של ריסוס שמשתמשים בו לקוטל חרקים או כסוכני עצבים בלחימה במזיקים, חומרים אלה מגיעים לזרם הדם של החולים דרך צלחת האוכל ומהווים מטרה ועידוד המחלה ובכלל זה גורמים לעליה ברעילות משמעותית בגוף האדם.
החומרים האלה שמשמשים לריסוס גורמים למשבר כולינרגי הכולל עיכוב של האנזים אצטילכולין טרנספראז (AChE) [מקור]. נוצר מיד מחסור בכולין, נושא אשר גורר אחריו רצף של פגיעות.
כך פגיעה באנזים אצטילכולין טרנספראז (AChE) למשל, משמעה המידי מחסור בכולין מה שמעלה לחץ דם, כולסטרול כי המחסור הזה של הכולין נקשר בעליה ברמות ההומוציאסטין בדם. ריכוזים גבוהים של הומוציסטאין הוכחו כקשורים הן לליקויים קוגניטיביים בדגימות לדמנציה והן לסיכון מוגבר לאלצהיימר – AD כמו גם ליתר לחץ דם, אי ספיקת כליות ומחלות עורקים כולל שומנים בדם בהם כולסטרול גבוהה [מקור1, מקור2, מקור3, מקור4, מקור5].
המכון האמריקאי לרפואה העריך לכן AI של כולין בן 550 מ"ג ליום לגברים ו-425 מ"ג ליום לנשים.
האנזים אצטילכולין טרנספראז (ChAT) מעביר קבוצת אצטיל מקואנזים A ( A-CoA) לכולין כדי לקבלת את ה"משאית" המוליך העצבי אצטילכולין [מקור], שהוזכר כמי שחסר בקרב חולי אלצהיימר, התרופות מטפלות בכולין. חסרה משאית להובלת כולין או לציטין אז מוסיפים עוד לציטין, כך תוספת של ליציטין לא עוזרת למטופלים. האנזים אצטילכולין טרנספראז זקוק לעבודתו לכולין. למענה הכולין מגיע ממערכת העיכול ומהתזונה, ואצטיל–קואנזים A שגם הוא נדרש כאן מגיע מהגוף. הוא מצוי בכל תאי הגוף, כחלק ממעגל ייצור האנרגיה [מקור].
אצטילכולין טרנספראז הוא אנזים שמשלב כולין [כמי שמסופק על ידי פוספטידילכולין (טופו, נאטו, פתיתי סויה, חלב סויה)] עם מולקולת אצטיל שמגיעה מהגוף ומעצבות את המבנה: אצטילכולין. [מקור]. מסתבר שבמקרה זה מתן יתר של כולין (טופו, נאטו, פתיתי סויה, חלב סויה, אגוזי ברזיל, כרוב, כרובית, עלי שן הארי, גם עלי חילבה) אינו מעלה את הפעילות של אנזים מפתח זה.
נמצא שחומרי ריסוס פוגעים בכושר פעילותו.
נושאת התרופות והוספת ליצין או פוספטידילכולין או כולין נחקר לעומק בקרב חולי אלצהיימר והמחקרים עם תוספת ליצין/פוספטידילכולין איכזבו מאוד.
אלה הראו רק תועלת מועטה ברוב החולים עם מחלת האלצהיימר. הסיכויים הטובים ביותר להפיק יתרונות הם במינונים גבוהים מאוד (כלומר, 25-30 גרם) של פוספטידילכולין, נושא שדורש שימוש במיצים כגון חצי ליטר מיץ כרוב עם עלי חילבה ופרחי כרובית 3 פעמים ביום) החדשות הטובות הן שאם תוספת עם פוספטידילכולין / ליציטין תהיה בעלת ערך במחלת אלצהיימר התוצאות יהיו ברורות בשבועיים הראשונים לשימוש. בנוסף בשאר המחלות בעיה זו לא נמצאה. האם מחקרים אלה ישפיעו על הרופאים המטפלים לכאורה בחולי אלצהיימר?
בעוד שפוספטידילכולין או לציטין לא בקרב חולי האלצהיימר. תמיד מסייעים להגביר את תפקוד המוח הרי ש
בכל המקרים של מחלת כרוניות קשות אחרות (לאלצהיימר) כגון אי ספיקת כליות, שחמת הכבד, סוכרת, יתר לחץ דם כולסטרול גבוה תוספת של ליציטין או פוספטידילכולין עוזרת לרוב האנשים ומסייעת לתפקוד המוח, מערכת העצבים והמרחב הרגשי.
במחקר שנערך בנורבגיה, 2,195 מבוגרים בגילאי 70-74 הראו קשר חזק לכוח המוח ולרמות הכולין. לאנשים עם רמות נמוכות יותר של כולין בדמם היה כוח מוח וקוגניציה נמוכים יותר מאלה עם ריכוזי כולין גבוהים יותר [מקור]. מחקר זה (Plasma free choline, betaine and cognitive performance: the Hordaland Health Study) מעודד מתן תוספי כולין באמצעות תוספי לציטין או פוספטידילכולין.
נמצא שהוספת פוספטידילכולין/ ליציטין עשויה להגביר את רמות הכולין בגוף וכתוצאה מכך להגביר את כוח המוח
[מקור]. כידוע, אין לי התנגדות לתוספי תזונה, אבל במקרה זה יש לקחת בחשבון אפשרות טובה יותר והיא להיחשף בראש ובראשונה ל"מזון כתרופה'' ובמקרה שלפנינו מדובר רק בפולי סויה – שמרי בירה, פטריות שיטאקי, ברוקולי, נבטי ברוקולי, תפוחי אדמה – גרגרי חומוס ומעט שמן זרעי חרדל, הרי אלה מזונות שקל להשיג.
רמות הכולין הבסיסיות של כל אדם עשויות להוות גורם משמעותי נוסף, לתוצאות החיוביות בבואנו לבקש החלמה למחלות כרוניות קשות כאי ספיקת כליות, ודלקת בכבד.
עודף של כולין נדיר, רמות של מעל ל-3,500 מ"ג יכולות להיגרם כמעט אך ורק מתוספים והן עלולות לגרום ללחץ דם נמוך (יתר לחץ דם) ולרעילות בכבד. גם להוביל לייצור עודף של TMAO (Trimethylamine N-oxide הוא תוצר של חמצון של טרימתילאמין, מטבוליט נפוץ של כולין בבעלי חיים.[מקור]), אשר קשור לסיכון גבוה יותר למחלות לב, כלי דם וכן להוביל לתמונה מכל מני סיבות [מקור]. תסמינים אחרים כוללים הזעת יתר, ריח גוף דגי או בחילות/הקאות.
בשיטת "לחיצות ההחלמה'' מדדי האצטיל, כולין והפוספטידילכולין משתקפים בחלק העליון של הגב הימני וכן בגבה של כל הרגל הימנית. כפי שניתן לזהות במגע בטונוס שרירי הגוף (בשיטת "לחיצות ההחלמה'') מחסור בגלוטמין (Gln) אפשר לזהות גם מחסור באצטיל מה שמאפשר להעלות את המינון מבלי להזדקק ל"טובת" הרופא שיאפשר או לא יאפשר לבצע עוד בדיקות מעבדה. מכל מקום חובת הכולין להיות מלאה, זאת כדי שהמוח יפעל היטב והאדם ימצא באיזון נפשי. אבל אם קיים מחסור באצטיל, כולין / פוספטידילכולין, האדם עשוי להגיב טוב מאוד גם לתוספת קטנה של כולין. לאחר מכן יש להגביר את המינונים כדי לשמור על ההישגים.
התוצאות ממחקרים קליניים מצביעות, לכאורה, על כך, שקיים סף כולין בדם ובמוח שיש להשיגו על מנת שאנשים יראו תפקוד מוחי ורגשי תקין, אבל הוא משתנה כנראה מאדם לאדם.
למאמרי – גלוטמין (Gln) המגן הגדול על בריאות האדם – כל מה שחשוב לדעת.
- כולסטרול גבוהה – מדד חדש – יחסי הכולסטרול התקין הוא שקובע – כיצד להחלים ללא תרופות.
- על ההשפעה האיומה של חלבון מן החי על הכליות
- חומציותו של הנוזל הבין תאי בגוף האדם מונעת תהליכי החלמה במחלות כרוניות קשות ?מה לעשו
- סוכר פירות – האם פרוקטוז יכול לתרום להתפתחות אלצהיימר?
דגם הגבס של האריה והנחש הוצג בסלון
1833 בפריז, נקשר בתקופה זו, והצלחתו הייתה מידית. לואי-פיליפ הזמין גרסה מברונזה, שזכה לשבחים על ידי המבקרים (1836). "מר בארי הוא הראשון שהעז להראות אריה". הפסל המדהים הונח תחילה בחזית גני הטילרי, ושמו של בארי נישא מיד בפי כול. הוא עשה גרסה קטנה יותר בשנת 1838, הפיק ומכר לאורך הקריירה שלו מספר העתקים. צילמתי את הפסל הזה בגלריה הלאומית בפראג.
כיום האריה – Lion Against Snake מוצג גם בפריז בלובר (Louvre). צילם ירון מרגולין
למאמרי – להחלים מאלצהיימר – Alzheimer's disease מחלה קשה, שאפשר להשתקם ממנה – כאן.
מכיוון שלא נבדקות רמות כולין באופן שגרתי והעלות של לציטין כה סבירה (ביצי דגים, עדשים, חומוס, כרוב, כרובית, ברוקולי, נבטי ברוקולי, תירס, סויה ונאטו גם שמרי בירה, תפוחי אדמה, לפתית, פיטריות שיטאקי, זרעי חרדל, גרעיני חמניה, ואפונה ירוקה ומהחי מומלץ דג סלמון מציד בים הצפוני בלבד, פירות ים, וכבד בקר.) וגם אפשר להכין חומוס וטופו לבד בבית
מתכון להכנת טופו בבית – כאן.
תוספת של מזונות הכולין ביצי דגים, עדשים, חומוס, כרוב, כרובית, תירס, סויה ונאטו גם שמרי בירה, לפתית, זרעי חרדל ואפונה ירוקה – במשך כ-4 שבועות עשויים לסייע במאבק העומד נוכח ירידה בזיכרון או בקוגניציה.
יש לזכור לצרוך רק ירקות אורגניים ולשטוף אותם היטב.
שימוש בתוספים לצורך זה אינו רצוי בשל אפשרות למינון יתר.
כמות הכולין שאדם צריך בכל יום תלויה בגיל ובמין שלו. כמויות יומיות ממוצעות מומלצות מגיל 14 הן של כ 500 מ"ג כולין ליום כאשר נשים צריכות מעט פחות (425-450 מ"ג ליום) [מקור].
נזק לשרירים ולכבד, כמו גם משקעים של שומן בכבד (מצב הנקרא מחלת כבד שומני לא אלכוהולי [NAFLD] שעלול לפגוע בכבד) מהווים סמן למחסור בכולין.
לציטין ובריאות הכבד
שקעית שומן בתוך הכבד, היא סימפטום לירידה בתפקוד הכבד. בדרך כלל הכבד מכיל מעט שומן, אך יש בעקבות שימוש יתר באלכוהול ומתרחשת הצטברות מוגזמת של שומנים בו, שעלולה לגרום למחלת הכבד השומני. עם זאת, קיימת היום מחלה חדשה, מגיפה למעשה שנקראת מחלת כבד שומני לא אלכוהולי (NAFLD). מחלת כבד זו היא מחלה שקטה. ובדומה למחלת הכליות (שמתים ממנה, אלא אם כן מצליחים להגיע לטיפול שבולם ומחלים את הכליה – נושא עליו פרסמתי כאן, כאן וכאן.) עלולים בהחלט שלא לחוות תסמינים כלשהם, וזאת גם כשהמחלה מתקדמת. מחלת כבד שומני נעה בין פגיעה שפירה למדי עד לדלקת בכבד המכונה סטאטהפטיטיס לא אלכוהולית (nonalcoholic steatohepatitis – NASH) שהמשכה שחמת הכבד או Nonalcoholic fatty liver disease (NAFLD), שעלולה להתקדם לסטאטהפטיטיס ואח"כ לשחמת ובסופו של דבר לאי ספיקת כבד. הסיבה הנפוצה להצטברות שומנים בכבד היא עודף משקל. NAFLD מופיע בלמעלה מ-70% מהחולים שנמצאים ב-10% מעל משקל הגוף האידיאלי וכמעט 100% מאלה הסובלים מהשמנת יתר.
כולין (חסה, גרעיני חמניה, בוטנים), במיוחד פוספטידילכולין, נדרש בהובלת שומנים מהכבד. גם אם רמות הכולין נמוכות, השומן מתחיל להצטבר בכבד וגם מצב זה מוביל למחלת כבד שומני לא אלכוהולי – NAFLD (Nonalcoholic fatty liver disease) [מקור].
רמות נמוכות של כולין מגבירות באופן דרמטי את קצב התקדמות שקיעת השומן בכבד ועלולות להוביל לשחמת הכבד ודלקת בכבד – סטאטהפטיטיס לא אלכוהולית NASH
[מקור]. הגם שניתן לצרוך כולין ישירות (חסה, גרעיני חמניה, בוטנים) בדרך כלל הכולין נצרך על ידי בני אדם בצורת לציטין (הקרוי גם פוספטידיל כולין), לכל הדעות תוספת לציטין או פוספטידילכולין עשויה להועיל לצד תפריט תזונה מחלימה, ומיץ ירוק (חצי ליטר) שמורכב מחסה אורגנית, כרוב, וראש ברוקולי – במיוחד עם הוא מותאם אישית גם ב-NAFLD וגם ב-NASH [מקור1, מקור2, מקור3, מקור4]. יש לקחת בחשבון למשל שנשים מתחת לגיל המעבר ואחריו דורשות תפריט שונה לגמרי. כמובן ישנם משתנים ייחודיים רבים נוספים.
לציטין (ביצי דגים, עדשים, חומוס, ברוקלי, נבטי ברוקולי, כרוב, כרובית, תירס, תפוחי אדמה, סויה ונאטו גם שמרי בירה, גרעיני חמניה, לפתית, פטריות שיטאקי, זרעי חרדל, שמן זרעי חרדל, ואפונה ירוקה, שהוזכרה בהרחבה למעלה ואפילו דג סלמון מצייד) –
לאחרונה (2023) Chen Chai et al. Eur J Clin Nutr. פרסם מחקר שהראה כי כמות הכולין בתזונה הייתה קשורה באופן הפוך להיחלשות הכבד (CAP) [מקור].
חסר בכולין עלול להתגלות במצב של חוסר פולאט/B-12 לכן בבואנו לטפל בבעיה זו יש לבחון אפשרות של תוספת ויטמין B12 וחומצה פולית [מקור]. בשנת 2001 התפרסם מחקר: "מחסור בכולין גורם להפרעות כבדיות הפיכות בחולים המקבלים תזונה פרנטרלית (תוך ורידית) על ידי פרופ' A L Buchman et al. JPEN J Parenter. שהציג הוכחה לדרישת כולין אנושית: בניסוי מבוקר פלצבו" כתב העת לתזונה פרנטרלית ואנטרלית (the Journal of Parenteral and Enteral Nutrition) פרסם את המחקר ב ספט'אוק'2001. המחקר כלל מבוגרים עם מחלת כבד שומני לא אלכוהולי NAFLD ש
הוזנו בהזנה תוך ורידית בכולין. האכלה של חולים אלה ב-2 גרם של כולין ליום היא מה שפתר לחלוטין את ה-NAFLD בכל חולה בודד [מקור].
המכון הלאומי לבריאות של ארצות הברית מכיר בכך ש"צריכה נאותה של כולין נחוצה לתפקוד תקין של הכבד ולמניעת NAFLD."
לציטין וכולסטרול
כולסטרול מיוצר רק על ידי בעלי חיים, וביניהם האדם. גוף האדם מייצר כולסטרול בכבד. מולקולה שעלולה לטענת רופאים רבים לגרום לנו להתקפי לב, אבל העמדה הזו פשוט לא נכונה. אנחנו זקוקים לכולסטרול לדברים חשובים עד מאוד. למשל: הגוף בנוי מתאים בגודל מיקרוסקופי, שכל אחד מהם מתפקד מבחינות רבות כיחידה עצמאית, למעשה הוא בעל חי זעיר. שלמות התאים מתאפשרת בזכות ה'עטיפות' סביבם, שנקראות ממברנות ועשויות מחומרים שונים, ובהם הכולסטרול.
כולסטרול הוא סוג של מולקולה שומנית הוא לא יכול להגיע מהצומח אל הצלחת שלנו. רק מהחי, והוא ככול השומנים שבמזון שלנו דורש חומר ש'ימיס' אותם וימיס גם אותו. החומר ה'ממיס' הזה הוא חומצות המרה, והן (להפתעתך) מיוצרות ישירות מכולסטרול, גם חלק מההורמונים, כמו הורמוני המין (כגון אסטרוגן), מיוצרים ממולקולות הכולסטרול שבגוף. רוצה להגיד שכולסטרול הוא דבר טוב.
הכבד, מייצר את הכולסטרול, והוא גם האיבר שמפרק אותו. כולסטרול הוא שומן, לכן הוספתו היא הוספה של שומן … 'עוד שומן' ושומן זה הוא שומן שמגיע מהמזון, והוא עלול לגרום להשמנה. כפי שהוזכר למעלה (לציטין ובריאות הכבד) אפילו עליה במשקל של 10% גוררת לשקיעתו של השומן בכבד.
בימים שקדמו זקני הכפר המליצו להשתמש בחלמון ביצה. כבר לפני למעלה מ-50 שנה נערכו מס' מחקרים שהראו תוצאות מרשימות למדי בקרב משתמשי ה"חלמון" ביצה. זכור לי, בילדותי, שהמבוגרים בכפר בו נולדתי (תל-עדשים) ובטבעון הסמוכה גם בגליל באמירים המליצו על שיבולת השועל (כולל פיטוסטרולים: שמן זרעי דלעת, זרעי חרדל וזית) ושוב חלמון ביצה. כנזכר למעלה אלה מנות החלמה שכוללות לציטין. אנשים רבים נטלו כך, כבר אז לציטין וכן נוטלים לציטין בימנו על-מנת להימנע משקיעתו של השומן בכבד. כדורים שפועלים לכאורה נגד השומנים בדם, מכניסים לתעשייה יותר כסף מבאר נפט, וזה בסדר, אבל הנזק שלהם לכליות ולכבד עלול להיות קשה מנזקי בארות הנפט. הכדורים בבקשם להוריד את רמות הכולסטרול בזרם הדם ושוכחים שהבעיה בשומן עודף שמגיע מהצלחת!ואחר כך הוא זה שנספג בכבד. בנוסף לכך יש לדעת שמדד הכולסטרול השתנה בתקופתנו. נושא עליו פרסמתי במאמרי: כולסטרול גבוהה – מדד חדש – יחסי הכולסטרול התקין והלא תקין הוא שקובע – כיצד להחלים משקיעת שומנים בעורקים ללא תרופות. הרוצים במאמץ למנוע מחלות לב על ידי הפחתה של יתר שומנים בדם נדרשים להפחית הומוציאסטין – הוא אחד הגורמים המרכזיים שמעודדים את המכונה "מדד כולסטרול גבוה" שמכונה היום יחסי הכולסטרול– על נושא זה כאן. ישנם הרבה ראיות קליניות שמעודדות שימוש בלציטין [מקור] בוויטמין B12, בחומצה פולית, L-Arginin, וויטמין B6, ובנבטי ברוקולי [מקור1, מקור2, מקור3, מקור4]. כמובן שיש להפחית את כמות השומן שמגיע מהצלחת…
L-Arginin, (אל-ארגנין מיוצר בעיקר בכליות, הוא יעיל בהזרמת דם לכלי דם קטנים בפריפריה ולכן מסייע לבריאות לב וכלי דם גם מעודד זיקפה).
וויטמין B6 : בורגול, קמח (ולחם) מחיטה מלאה, שעועית, חומוס, אפונה
החומצה הפולית (חסה, כרוב, ברוקולי – עלים ירוקים מאוד) הופכת את ההומוציסטאין המזיק למתיונין וידועה כשומרת על עוברים (לנשים בהיריון) ואפילו על איכותם של תאי הזרע והביציות (כמגנה ומתקנת של ה- DNA) היא גם דרושה ביצירת כדוריות דם אדומות ואפילו מונעת סרטן ומנקה את הצנרת מפגעי השומנים בדם.
החלבון הטוב ביותר – חלבון הוא מושג רחב, המשגה מפוארת לקבוצת חומצות אמיניות. הגוף שלנו זקוק לחלבונים שמגיעים מתפריט המזון כדי לבנות את רקמות הגוף [מקור]. ככל שהחלבונים מתאימים לבניית דופן העורקים, השרירים, העור, כדוריות הדם ושאר רקמות הגוף אשר בונות את הכליות, כבד, לבב… כך איכותם של החלבונים גבוהה יותר [מקור]. יחד עם זאת קיימות 21 חומצות אמינו שהגוף שלנו חייב לצרוך אותן, אבל לא די בהן עליהן להיות גם ביחס נכון כדי להרכיב את החלבון הטוב ביותר. בנוסף לכך על החלבון הטוב ביותר להגיע ב"אריזה" מיטבית כי כאשר אנו אוכלים מזונות כדי לספק חלבון, אנו אוכלים גם את כל מה שבא אתם: סיבי תזונה, ויטמינים, כולסטרול, שומנים, זרחן, אשלגן נתרן ואפילו סוכרים ורעלים. הפרמטרים הללו נתנים לבדיקה במעבדה [מקור]. כך למשל סטייק סינטה צלוי שהוא נתח לא שומני, ומוגדר מקור מצוין לחלבון – ומי שמעניק בערך 33 גרם חלבון מכיל גם כ-5 גרם של שומן רווי, כשבסטייק חזיר באותו גודל (115 גרם) נמצא 22 גרם חלבון אבל רק 1.6 גרם של שומן רווי, אבל זה בא עם עומס מלח של כ-1,500 מיליגרם נתרן [מקור]. כך שכשמדברים על חלבון טוב מדברים על מקור החלבון (או על "חבילת" החלבון), ולא רק על כמות החלבון, ואם לוקחים בחשבון את כמות הדיוקסינים במזון, החומרים הרדיואקטיביים או כספית שנזקיהם אדירים הנושא של מקור החלבון מגיע מהר מאוד לכוסמת ירוקה, גרגרי חומוס, עדשים ופולי סויה בכלל זה נאטו. כולם מכילים לציטין. זיכרו שגם תירס, ברוקולי, אספרגוס, נבטי בריסל וארטישוק מכילים כמויות יפות של חלבון איכותי.
אני בטוח שהרופא שלך לימד אותך על האפשרות הזו ויותר מכך להעדיף שיבולת שועל ואפילו לשקול ליטול תוספי לציטין או כולין. אחרי הכל הוא נשבע את שבועת היפוקרטס. על נושא שבועת הרופא בימנו כתבתי – כאן.
- השבועה ההיפוקרטית – העדויות על קשרים פיננסיים של רופאים עם תעשיית התרופות, הולכות ורבות, האם השבועה מופרת כיום?
- ירקות ירוקי עלים לרוב טובים לבריאותנו, לפעמים הם לא – רוצה לדעת מתי כדאי לצרוך עלים ירוקים?
- מזון כתרופה – שמן זית ושמן קנולה או חרדל
- התרופות מקבוצת הסטטינים להורדת כולסטרול יכולות להביא אותך למחלת כליות איומה, יתר חומצת שתן, כאבי שרירים, סוכרת וזו רשימה חלקית.
- חילוף חומרים אנרגטי, איזון רקמת השומן ובקרת תיאבון – על כוחו של הורמון לפטין.
- מחסור בויטמין בי-1 מייצר סיוטי לילה וחלומות זוועה B1
מאז ימי ילדותי ונעורי התפריט התרחב וכלל עדשים, חומוס, ברוקלי, כרוב, כרובית, תירס, תפוחי אדמה, סויה ונאטו גם שמרי בירה, גרעיני חמניה, לפתית, זרעי חרדל, שמן חמניות, שמן זרעי חרדל, שמן זית ואפונה ירוקה. המחקר היה כבר אז, אבל רק מעט מחקר התפרסם וזה שפורסם קיבל תהודה קטנה מאוד, אולי ב"על המשמר" ובירחון "דבר הפועלת", שנוסד ב- 1934 על ידי רחל כצנלסון שזר [מקור]. אבל, העדויות נשארו והראו השפעות חיוביות מאוד ומרחיקות לכת. כמעט כל העדויות מצביעות על רצף של כ4 שבועות עד לראיית התוצאות הראשונות: בסך הכל ניסויים קליניים עם משך טיפול בלציטין שנע בין חודש ל-12 חודשים התפרסמו ומלמדים כי תוספי לציטין הראו הבטחה בהורדת כולסטרול.
משתתפים שנטלו 500 מיליגרם (מ"ג) לציטין סויה ביום במחקר שפורסם בClinical Study 2010 [מקור] הראו לאחר חודשיים, שהכולסטרול הכולל הממוצע ירד ב-42%, וכולסטרול LDL ירד ב-56.15%.
אלו הן תוצאות מרשימות שמעוררות תקווה שיובילו רופאים להנגיש מידע זה למבקשי ההחלמה ולעלייה מחודשת בפופולריות של מזון כתרופה ואפילו ללציטין כגישה טבעית בטוחה ויעילה לרמות כולסטרול גבוהות.
לציטין ההמקרופאגים והלימפוציטים
מערכת החיסון בגופנו מיועדת להילחם בזיהומים רבים ומגוונים ולתאם את תגובתה בין סוגים רבים של תאים. במקביל היא נדרשת לבקרה מתמדת, שכן הפעלה לא נכונה שלה עלולה לגרום נזק ואף מחלות רציניות. המערכת הזו כוללת שני קווי הגנה עיקריים – מערכת החיסון המולדת, שעומדת בחזית המאבק נגד איומים על הגוף מרגע הלידה, ומערכת החיסון הנרכשת בה מככבים הלימפוציטים (תאי דם לבנים: תאי T, תאי B ותאי NK.), והיא מתפתחת במהלך החיים בתגובה לזיהומים ספציפיים, שחודרים אל הגוף. על מערכת זו נמנים תאי T, B גם NK. אחד המרכיבים החשובים של מערכת החיסון המולדת מכונה מקרופאג. הוא תא לבן. מקרופאגים הם תאים שנמצאים בכל רקמות הגוף – בבלוטות הלימפה, במח העצם, בטחול, בכבד, במעיים, בריאות ואפילו במח, גם בו מערכת החיסון פועלת!
בשנת 1882 הם נחשפו על-ידי מדען יהודי יליד חרקוב (אוקראינה) בשם איליה מצ'ניקוב (Mechnikov). ב-1882 נעץ איליה מצ'ניקוב קוץ עץ פשוט בזחל של כוכב ים ובחן את ההתגובות על כך במיקרוסקופ. הוא ראה בבירור שתאים של הזחל מקיפים את הקוץ ומפרקים אותו. מכאן הסיק מצ'ניקוב שבין תאי הדם הלבנים יש תאים שיודעים להגיע לאזור מוכה (דלקת), ותפקידם לבלוע ולפרק את הגורמים האלה. אחד מעמיתיו, קרל פרידריך וילהלם קלאוס, הציע לו לקרוא להם "פאגוציטים" (פאגו=אוכלים; ציט=תא), ולתהליך העיכול התאי הזה הוא קרא פאגוציטוזה. מצ'ניקוב הבחין בשני סוגי פאגוציטים הראשון: תאים גדולים ובעלי גרעין, אותם כינה בשם המקובל עד היום – מקרופאגים (שמשמעו גדולי האכלנים), ותאים אחרים קטנים שכינה מיקרופאגים (אכלנים קטנים). המיקרופאגים ידועים היום בשם "ניוטרופילים" [מקור].
לאחרונה נמצא כי תוספת לציטין סויה "שיבולת שועל'' ונאטו גם מנת עדשים באופן קבוע עשויה להגביר בקרוב ל 30% את התפקוד החיסוני, במיוחד את המקרופאגים אצל אנשים עם סוכרת.
מחקר ברזילאי על חולדות (Soy lecithin supplementation alters macrophage phagocytosis and lymphocyte response to concanavalin A: a study in alloxan-induced diabetic rats) מצא שתוסף לציטין יומי (פוספטידילכולין) הגדיל את פעילות המקרופאגים ב-29% [מקור].
כמו כן, מספר תאי ההורג הטבעיים הנקראים לימפוציטים: תאי T, תאי B ותאי NK, החיוניים למערכת החיסון, ומהווים חלק ממערכת החיסון הנרכשת עלה ב-92% בחולדות שאינן חולות סוכרת [מקור]. כיום ידוע שאצטילכולין מופרש על ידי לימפוציטים T [מקור].
לציטין מספק הגנה על רירית מערכת העיכול
בשנת 2010 פרסמו Wolfgang Stremmel et al מחקר פורץ דרך בתחום מערכת העיכול הפגועה: Phosphatidylcholine (lecithin) and the mucus layer: Evidence of therapeutic efficacy in ulcerative colitis? עדות ליעילות טיפולית בקוליטיס כיבית על ידי לציטין [מקור]. פגיעה בדופן המעי מהווה קרקע פוריה למחלות רבות ביניהן מחלות מעיים מסורתיות, סוג שלל מחלת כליה ופגיעה בנפרונים בשם לדלקת כליות אינטרסטיציאלית, מחלה שהתמודדתיממולה, די בהצלחה מספר פעמים. מחלה כרונית נוספת שקשורה בה היא האנמיה. מאוד קשה להביא להחלמה מאנמיה במצב בו הכליות מתפקדות בקושי בגלל שלא ניתן לאפשר לחולה להשתמש ברוב המזונות שיכולים לסייע להחלמת הכליות בָּהּ בָעֵת לדופן המעי.
בשנת 1994 הוא נבחר להיות ראש המחלקה לרפואה פנימית (גסטרואנטרולוגיה, מחלות זיהומיות ושיכרון) בבית החולים האוניברסיטאי בהיידלברג. לאחר שפרופ' וולפגנג סטרמל חקר את הפתוגנזה והטיפול במחלות מטבוליות של כבד ומעי. עבר סטרמל לחקור את המחסום הרירי ותפקידו של פוספטידילכולין (תוסף לציטין) בשמירה על דופן המעי. את ספרו: "Darm Alarm“ אזעקת המעיים חיבר משפרש מעבודתו בממסד הרפואי. הוא חושף טעויות נפוצות בטיפול, על עומס נחושת או עומס ברזל. סטרמל מצביע על שגיאות תזונתיותו נוספות ומציג סיפורי הצלחה תזונתיים [מקור]. את המחקר האחרון שלו על השפעות של תוסף לציטין (פוספטידילכולין) על דופן המעי אני מצטט.
ריר המעי הגס הוא חלק ממערכת ההגנה שלנו. הוא מגן מפני התקפות של חיידקים שנמצאים או חודרים עם המזון לצנרת העיכול. אחד המרכיבים של הריר הוא פוספטידילכולין (PC) אשר נחשב כמסודר כשכבה למלרית רציפה בריר האפיקלי ואחראי להקמת משטח הידרופובי מגן. "חומר השטח הפעיל של המעי" כדבריו. חומר זה (פוספטידילכולין הוא כאמור לעיל, נגזרת של לציטין, ומכיל כולין) ממלא תפקיד מפתח בהגנה על הרירית של המעי. לפיכך, שכבת פוספטידילכולין (PC) פגומה תורמת להתפתחות דלקת במעי.
"בחולים עם קוליטיס כיבית, חסרה שכבת הריר הטבעית במעי הגס, מה שהופך את דופן המעי הגס לאבר שפגיע לחיידקים.
במתן פומי של לציטין המשתחרר במעי הגס, ניתן לבנות מחדש את ההגנה הרירית הזו ולמנוע דלקת מעיים", כותב סטרמל.
ניתוח של מנות ריר שנרכשו ברקטוסקופיות גילה שלאנשים עם קוליטיס כיבית (UC) יש 70 אחוז פחות PC מאשר אנשים עם צורות אחרות של IBD כמו מחלת קרוהן (CD). קוליטיס כיבית היא סוג של מחלת מעי דלקתית (IBD). זאת גם הסיבה שהחוקרים הגיעו למסקנה שחוסר בריר פוספטידילכולין PC הוא הסיבה המרכזית וגורם פתוגני מרכזי בקוליטיס כיבית (UC).
המחקר של פרופ' וולפגנג סטרמל מציע כי
הפעילות המתחלבת של לציטין משפרת את הריר במעי, ומגינה על רירית מערכת העיכול.
ייתכן שהסיבה לכך היא שלציטין מכיל פוספטידילכולין (PC), שהוא גם מרכיב בשכבת הריר בקיבה. במחקרים קליניים שנערכו בחולים שסבלו מקוליטיס כיבית -UC פעילה, אבל לא נטלו כדורים סטרואידים נמצא שמעל למחציתם – 53% מחולי rPC הגיעו להפוגה [מדד פעילות קליני (CAI) ≤3] בהשוואה ל-10% מחולי פלצבו (p ≤ 0.001) לאחר שימוש בלצטין [מקור]. נמצא גם שהממצאים האנדוסקופיים וההיסטולוגיים השתפרו במקביל. פרופ' סטרמל ערך ניסוי נוסף הפעם עם 60 חולי קוליטיס כיבית -UC פעילה במצב כרוני. חולים אלה כן נטלו סטרואידים. פוספטידילכולין נתן להם במהלך המחקר דרך הפה. פוספטידילכולין הוא, כאמור לעיל, נגזרת של לציטין, שמכילה כולין. הנבדקים לא נטלו באופן מוחלט סטרואידים במהלך הניסוי. מדד הפעילות הקליני (CAI ≤3) הראה ירידה מדהימה ב – 15 מטופלים של מעל ל 50% (≥50% שיפור CAI) החולים האלה טופלו בפוספטידילכולין פומי (דרך הפה) כשרק ב-3 (10%) מקבוצת הפלצבו (p = 0.002) היה שיפור.
לסיכום, הפחתה מהותית של PC (לציטין) בריר המעי הגס עשויה להיות תכונה פתוגנטית מרכזית של קוליטיס כיבית -UC.תוספת מקומית של לציטין בצורת פוספטידילכולין PC נתנה כאן על ידי תכשיר PC פומי בשחרור מושהה נמצא יעיל בפתרון הפעילות הדלקתית של קוליטיס כיבית -UC. האם לצטין כמנת "מזון כתרופה'' יכנס לשימוש רפואי או האם רופאים ימליצו על נטילת תוספי לציטין כבחירה ראשונה במחלה זו, או האם נמצאה גם התרופה לבעיית האנמיה?
לציטין מספק יותר מפוספטידילכולין
Phosphoinositedes (PIs) הם מולקולות שומנים שמהווים רק חלק קטן מהפוספוליפידים הסלולריים (PPIs), אך הם שולטים כמעט בכל ההיבטים של חייו ומותו של התא [מקור]. השומנים האלו נודעו כמקור של שליחים שניים בהעברת אותות מקולטנים משטח התא [מקור]. החשיבות של PPI גדולה כי יש להם חלק בעיצוב הממברנות ובשליטה ישירה על תפקוד החלבון הטרנסממברני. גם יש להם בקרה ישירה של פוספואינוזיטיד בפעילות של תעלות יונים שליטה על התנהלות השלפוחית ובפיזיולוגיה של האברונים [מקור]. חוקרי המוח גילו גם שאקסוציטוזיס ומיחזור של שלפוחית סינפטית מצריכים פוספואינוזיטידים במספר שלבים, וכי התפתחות המוח, כולל גדילת עצבים והנחיית אקסון, תלויה מאוד ב-PPI [מקור].
הפרעות בחילוף החומרים של פוספוינוזיטיד נחשפו כאחראיות למספר מחלות אנושיות קשות [מקור], החל מהפרעות גנטיות נדירות ועד להפרעות הנפוצות ביותר כגון סרטן, השמנת יתר, אי-ספיקת כליות, ירידה בתפקוד המוח, וסוכרת [מקור1, מקור2].
כפי שנזכר למעלה,
ייצור הלציטין או כולין ע"י הגוף, לא עומד בדרישות הגופניות ויש צורך לספק אותו לגוף אם ישירות (מיץ ירוק- חסה, נבטי ברוקולי, שיבולת שועל, שמן זרעי חרדל, גרגרי חומוס, נאטו)
ואם על ידי ממולקולות מורכבות יותר שמכילות כולין שהרי הכולין יכול להשתחרר מהם בגוף.
בעוד שפוספטידילכולין (נגזרת של לציטין, ומכיל כולין) הוא מרכיב עיקרי בלציטין, ישנן בלציטין תרכובות יקרות ערך אחרות כולל פוספטידים אחרים כמו פוספטידיל–אתנולמינים (Phosphatidylethanolamine) נמצאים במיוחד ברקמות עצבים כמו החומר הלבן של מוח, עצבים, רקמה עצבית ובחוט השדרה. יש להם תפקיד חשוב בהגנה על הלב. פוספטידיל-אתנולמין נחשב גם למלא תפקיד בקרישת דם, מכיוון שהוא פועל עם פוספטידיל–סרין כדי להגביר את קצב היווצרות תרומבין על ידי קידום הקישור לפקטור V ו – פקטור X, שני חלבונים המזרזים את היווצרות הטרומבין מפרותרומבין [מקור], פוספטידילסרין, תרכובת מפתח נוספת במוח שהוכחה כמפחיתה מתח, משפרת את מצב הרוח ומשפרת את הזיכרון במחקרים קליניים. גם פוספטידילינוזיטול, המפעיל מסלולי איתות אנבוליים במורד הזרם שנדרשים לצמיחת תאים ולהישרדות [מקור].
הפוספטידילתנולאמינים של לציטין מעניינים במיוחד כמגיני לב, אבל גם בשל השפעתם על הפחתת דלקת, במיוחד בכבד. בנוסף לכך פגמים בפוספטידילתנולאמינים שבדופן התאים עלולים לגרום להפרעות בתפקוד הכליות.
[מקור].
הפרופיל הטיפוסי של לציטין שמקורו בסויה משווה לזה שמקורו מחמניות, אך ישנם ריכוזים רבים ושונים של רכיבים אלה והם זמינים באופן מסחרי:
לציטין סויה מכיל: 23% פוספטידילכולין
לציטין חמניות: מכיל 25% פוספטידילכולין.
ההבדלים ביניהם אם כן, קטנים מאוד והם קטנים עוד יותר כשמתבוננים ביתר פירוט:
לציטין סויה:
23% פוספטידילכולין
14% Phosphatidylethanolamine
14% פוספטידילינוזיטול
5-10% פוספטידים אחרים
2-5% סטרולים
לציטין חמניות:
25% פוספטידילכולין
18% Phosphatidylethanolamine
11% פוספטידילינוזיטול
5-10% פוספטידים אחרים
2-5% סטרולים
מנקודת המבט המעשית, כפי שניתן לראות לעיל, הם דומים מאוד, ולכאורה למקור מגרעיני החמניות יש יתרון אם כי לציטין חמניות הוא צורה חדשה יחסית, אין למעשה מחקר אמיתי מאחוריו. לכן, תמיד קיימת האפשרות שיש משהו בלציטין סויה שהוא מוכר וברור למי שעוקב אחרי המחקרים שמתפרסמים. יחד עם זאת לחולי כליות רבים הוא אסור ויש לזכור כי הסיבה שפותח לציטין חמניות הייתה כדי להתרחק מההיבטים שמכונים ה-GMO של סויה וכן מהעובדה שסויה היא אלרגן נפוץ והיא גם עשירה באשלגן (אשלגן 1,797 mg למאה גרם) (776 מ"ג לכל מאה גרם) בזרחן.
לסיכום אסור לחולי כליות להשתמש בליצין שמקורו בפולי סויה למעט אלה שקיבלו אישור מיוחד מכותב שורות אלה.
באשר למינון, משמש להורדת כולסטרול או תמיכה בבריאות הכבד ודופן המעי (כולל במקרי אנמיה) וכן להגברת בריאות המוח ואיזון כללי לתחזוקת הבריאות הכללית אפשר ליטול מוצרים המכילים ריכוז גבוה יותר של פוספטידים (35 עד 68%) והמינון הוא 425 לנשים, 500 (גברים) עד 1,500 מ"ג מדי יום [מקור]. לא יותר! העדיפו מנות שהוזכרו במהלך המאמר.
גרגירי לציטין משמשים בדרך כלל במינון של כף גדושה אחת ביום שעשויה להגיע עד 10 גרם הם מספקים רמת פוספטיד כוללת של כ-5,000 מ"ג ביום (או יותר אם משתמשים בגרסאות נטולות השמן).
לציטין נחשב בדרך כלל בטוח ללא תופעות לוואי משמעותיות. במינונים גבוהים יותר (כלומר, מעל 10 גרם) תכשירי לציטין עלולים לגרום לירידה בתיאבון, בחילות, נפיחות בבטן, כאבים במערכת העיכול ושלשולים.
לא ידועות אינטראקציות תרופתיות ולציטין בטוח במהלך ההריון וההנקה. ילדים יכולים אפילו להשתמש בלציטין, רק להפחית את המינון עבורם לפחות מחצי מהמינון למבוגרים.
נשארו לך שאלות
אשמח להשיב על כל שאלה
לטופס פנייה ישירה אל ירון מרגולין – נא להקליק – כאן
בבקשה לא להתקשר משום שזה פשוט לא מאפשר לי לעבוד – אנא השתמשו באמצעים שלפניכם –
למען הסר ספק, חובת התייעצות עם רופא (המכיר לפרטים את מצבו הבריאותי הכללי של כל מטופל או שלך) לפני שימוש בכל תכשיר, מאכל, תמצית או ביצוע כל תרגיל. ירון מרגולין הוא רקדן ומבית המחול שלו בירושלים פרצה התורה כאשר נחשפה שיטת המחול שלו כבעלת יכולת מדהימה, באמצע שנות ה – 80 לרפא סרטן. המידע באתר של ירון מרגולין או באתר "לחיצות ההחלמה" (בפיסבוק או MARGOLINMETHOD.COM ), במאמר הנ"ל ובמאמרים של ירון מרגולין הם חומר למחשבה – פילוסופיה לא המלצה ולא הנחייה לציבור להשתמש או לחדול מלהשתמש בתרופות – אין במידע באתר זה או בכל אחד מהמאמרים תחליף להיוועצות עם מומחה מוכר המכיר לפרטים את מצבו הבריאותי הכללי שלך ושל משפחתך. מומלץ תמיד להתייעץ עם רופא מוסמך או רוקח בכל הנוגע בכאב, הרגשה רעה או למטרות ואופן השימוש, במזונות, משחות, תמציות ואפילו בתרגילים, או בתכשירים אחרים שנזכרים כאן.
For the avoidance of doubt, consult a physician (who knows in detail the general health of each patient or yours) before using any medicine, food, extract or any exercise. The information on Yaron Margolin's website or the "Healing Presses" website (on Facebook or MARGOLINMETHOD.COM), in the above article and in Yaron Margolin's articles are material for thought – philosophy neither recommendation nor public guidance to use or cease to use drugs – no information on this site or anyone You should always consult with a qualified physician or pharmacist regarding pain, bad feeling, or goals and how to use foods, ointments, extracts and even exercises, or other remedies that are mentioned as such
מאמרים אחרונים
- שעועית הקטיפה הקסומה – המקונה פרריינס או קִטְנִיּוֹת ההצלה והתשוקה – מזון החלמה שיכול להציל חולי פרקינסון – Mucuna pruriens
- דלדול עצם – אוסטאופורוזיס (Osteoporosis) מה אפשר לעשות כדי לחזק את העצמות ללא תרופות?
- תפליט פריקרדילי הצטברות של מים סביב הלב
- שבטבט וסודות התימינאז
- תנגודת לאינסולין (insulin resistance) מאת ירון מרגולין
- תסמונת קרדיווסקולרית-כלייתית-מטבולית (CKM).
- איך מכינים בבית טופו מפולי סויה יבשים? מתכון
- נתקע לי בגרון – דיספגיה
- Cystatin–C ציסטטין סי – מדידת התפקוד הכלייתי הפקעיתי (הגלומרולארי) – שיטות ישנות ולא יעילות (קריאטינין) וחדשות מבוססות ציסטטין–C
- שמן סובין אורז Rice Bran Oil
- ויטמין K
- בני אימו (Beni imo) הבטטה הסגולה של אוקינאווה שבדרום יפן
- חומץ תפוחים וזרעי חילבה כתרפה לחולי סוכרת
- במיה – מזון כתרופה
- בוגנוויליה ברפואה
- רוצה להחלים מיתר לחץ דם?
- התרופות והרע – ומי הורס לך את ה-Q10
- מחסור בויטמין בי-1 מייצר סיוטי לילה וחלומות זוועה B1
- גלוטתיון Glutathione ו-N-אצטיל-ציסטאין (NAC)
- למה יש לי מחסור בוויטמין B12
- אילוף הכליות הסוררות – איך להחלים מאי ספיקת כליות להקליק כאן
- אנמיה למה חסר לי ברזל?
- קל לשמור על הכבד
- להחלים בפשטות ממחלת ריאות חסימתית כרונית
- רוצה להחלים בצורה מלאה מסוכרת
- שחיקת סחוס, למה לסבול? – ללא ניתוח ללא תרופות – טיפול להחלמה
- עורקים גמישים
- על לחם חוקם של העסקים
- למה אני לא מצליח להתמודד
- מגיע לי – העדר הכרה במאמץ של השועט קדימה, בהחלט יכול להוביל לכישלונה של קרירה מזהירה.
- סוכרת כלייתית (נפרופתיה סוכרתית) כן, אפשר להחלים".
- כאבי גב – פתרון טבעי, עדין ופשוט לבעיה שלך
- כאבי גב לא דורשים ניתוח – רק מגע יד עדינה
- אי ספיקת כליות – צום חלבונים
- צום חי – הוא תרופה טבעית. אזהרה לקטונים (Lactones)
- גאוט הוא לא רק יתר פורין – החיים עם גאוט תלוי גיל ומין – האם אפשר לנצח גאוט בלי לבלוע הורמוני מין?
- אומגה 3 צמחית (שמן חרדל, שמן מרווה מרושתת) עולה על צורות אחרות של אומגה 3 ויש והן לבדן תורמות לבריאות בעוד האחרות עלולות להזיק יותר משלהועיל לך
- התכנית לשיקום הכליות פרק ז' – עקרונות הטיפול
- התכנית לשיקום הכליות פרק ו' – התבוננו אל מדד האוראה
- התכנית לשיקום הכליות פרק ה' תנגודת לאינסולין
- התכנית לשיקום הכליות פרק ד'
- התכנית לשיקום הכליות פרק ג
- התכנית לשיקום הכליות פרק ב
- התכנית לשיקום הכליות – פרק א'
- אכל נקי
- סיבו Sibo צמיחת יתר של חיידקי המעי הדק
- חומצה אלפא לינולנית משפרת את תוחלת החיים – צריכה גבוהה של חומצות שומן מצמחים נחשפה כגורם שמאריך את החיים.
- תובנות חדשות אי-ספיקת כליות תלויה במצבו של ציר FGF23-Klotho
- Tsamba שתי כוסות גרגרי שעורה דגנים מלאים, רצוי אורגניים – מתכון צ'מפה למבקשים להחלים מאי ספיקת כליות
