פחד גבהים – מהו פחד גבהים וטיפול

פורסם ב ע"י ירון מרגולין — אין תגובות ↓

פחד גבהים,  בעברית בַּעַת גבהים הידוע גם בשם אקרופוביה (acrophobia), הוא פוביה ספציפית שכיחה המאופיינת בפחד עז ובלתי הגיוני מגבהים נמוכים יחסית או ממקומות גבוהים לתפיסת החווה [מקור]. רוב האנשים חווים פחד כלשהו או חשש לנפילה כשהם נחשפים לגבהים.uבאי נוחות או בחשש קטן ורבים רם לא חשים כלל פחד מחשיפה לגובה. מחקרים אפידמיולוגיים גילו שכיחות לכל החיים של אי סבילות לגובה חזותי כולל אקרופוביה ב-28% מהמבוגרים (32% בנשים; 25% בגברים) ו-34% בקרב ילדים לפני גיל ההתבגרות בגילאי 8-10 שנים ללא שכיחות מגדרית [מקור]. אנשים בעלי חוסר פחד לגבהים. יכולים כמובן לעבוד בניקוי חלונות של גורדי שחקים, ובבניתם.

אנשים עם אקרופוביה חווים לעתים קרובות חרדה, התקפי פאניקה ורצון עז להימנע ממצבים הכרוכים בגבהים. acrophobia  יכולה לגרום למצוקה[מקור]. בצילום למעלה – צוק כס המטיף שבנורבגיה. צילום בחסות ויקיפדיה 

פחד גבהים 

ורטיגו וחרדה מתוארים כמרכיב בלתי נפרד מבַּעַת גבהים בספרות הרפואית מאז ימי קדם [מקור]. ברפואה הקלאסית, ורטיגו היה ביטוי למצב מעורפל וסוג של מחלה כשלעצמה וגם הופיע כסימפטום של מחלות אחרות כמו מלנכוליה היפוכונדרית. עוד תוארו שתי אטיולוגיות לסחרחורת אלו שמקורן לכאורה  בראש (מוח) ומקור נוסף בהיפוכונדריה (קרביים בטן ובטן תחתונה) [מקור]. ביצירותיו של אפלטון, למשל בגורגיאס או בפיידון אותם מונשגים: בַּעַת גבהים וורטיגו שימשו בהקשר של שיכרות, ורטיגו שנקשר בגובה, חוסר התמצאות ובלבול נפשי [מקור].: (σκοτοδινοξ) 'ilinggous' (ιλιγγουξ), 'skotomatikoi' (σκοτωματιϖν), 'דינוס' (δινοξ), ו-'skotodinos' (νοκο) אלו ארבע המשגות לסחרחורת ביוונית עתיקה, כאשר המונח 'דינוס' מציין או מערבולת וסיבוב (כמו במערבולות, מערבולות או ריקודים) [מקור]. המושג "אילינגגוס" (ιλιγγουξ) סימן גם תימרות עשן – כאשר העשן נע במערבולות, אך המשגה זו שימשה גם לתיאור תסיסה נפשית או "איבוד ראש". בגורגיאס (486a ו – ב527a) הιλιγγουξ) ו- 'ilinggon' מתייחס לסחרחורת או ל"שחייה בראש" כאשר האדם עומד בפני בית הדין שבעולם הבא ובפיידרוס בו סוקרטס משוחח עם צעיר סקרן וצמא יידע המונח מתייחס לסחרור של העולם בזמן השתכרות. עוד נזכיר שבדיאלוג החשוב על התנועה הכלל עולמית תיאעטיטוס (-Theatætus 175d) מופיעה המשגה נוספת  המונח 'אילינגון' שבה מתייחס אפלטון ספציפית לסחרחורת בגובה. ב"חוקים" ה אילינגון' (X 892e) זרם של שאלות הוא סחרחורת. אפלה – היא 'סקוטוס' (σκοτοδινοξ), הכוונה לחושך מילולי ואי בהירות של תמונה או מצב, אנו ממשיגים זאת כצללים, קדרות או אפילו בורות. טקסטים מאוחרים יותר בלטינית השתמשו במונחים "סקוטומיה" (מקור למונח היווני) ו-"ורטיגינה" או "ורטיגו" (מ-verto או vorto, המציינים או פעולת האדם שמסתובב כסביבון (או פעולת סיבוב של החפץ עצמו).

דומיניקוס ליאו מלונדון Domenici Leoni Lunensis (1576) היה רופא מפורסם שפעל במאה השש-עשרה. בספרו אומנות הריפוי של בני אדם: תיאור דומיניקוס ליאו מחלות מסוימות, והראשונה שבהם, מחלה של הראש: השני, של האיברים הרוחניים; והשלישי מחלות שקשורות בתשוקות החברים להזנה ולדור של המשרתים. בפרק השני דן הרופא בשתי הפרעות קשורות לראש, ורטיגו שנקשר לתחושת האשליה של ספינינג וסחרחורת טנברוסה לסחרחורת הקשורה לאשליות ראייה, ראייה מטושטשת וחוסר יציבות ראייה (אוסילופסיה). כך הסקוטומיה הייתה שמורות לביטויים חזותיים כגון אוסצילופסיה ואשליית זבובים ("videat muscas") מקורות מאוחרים יותר שמרו על הבחנה זו בין ורטיגו פשוט (ורטיגו סימפלקס או מורבוס ורטיגו) לבין ורטיגו מורכב או טנברוס [מקור]. בכך הלך הרופא אחר הקמונים שהבחינו בין "סחרחורת" (תנועה עצמית הזויה) וב"סקוטומיה" (ביטויים חזותיים) [מקור] למרות שהורטיגו הפשוט נשאר כתחושה אשלייתית של סחרור. נושא זה הובהר למעשה עוד במאה החמישית  (ב-Tardarum Passionum) כפי שהוצג בטקסט מהמאה הראשונה מאת סורנוס מאפסוס [Garofalo, I., & Fuchs, B. (Eds. and Trans.) (1997). Anonymus Parisinus Darembergi sive Fuchsii De Morbis Acutis et]- והדגיש את ההבנה הותיקה על כך שגירויים חזותיים יכולים לעורר ורטיגו [מקור]. 

ההגדרה של ורטיגו מורכב שוכללה במידה שהיא יכולה לכלול תופעות כמו דיפלופיה. בשנת  1738 כללה את התיאור המורכב הראשון לורטיגו:

לפעמים, כפי שכבר נאמר, ההשפעה הזו מלווה באפלולית ובחושך של הראייה, המייצגת מגוון צבעים, ודברים שנראים כפולים ושוליים, ובמקרה זה לא רק כל הסימפטומים האחרים קיימים, אלא ההקפה או הסיבוב של הדברים. נראה שיש בו אלימות או עוצמה רבה, עד כדי כך שכשהפרוקסיזם יתפוס את החולה, הוא בהכרח ייפול, אלא אם כן יתפוס משהו שיפרנס את עצמו. בהמשך שבו וראו בסחרחורת מחלת ראש ע"פ האיבחון העתיק ההיפוקרטי, שנגרמת מעודף חום (או דם). 

מחקרים אחרונים טוענים שפחד גבהים מקפיא את המבט אל האופק. מדובר בחקר חזותי אצל אנשים רגישים  [מקור]. יחד עם זאת עדויות אחרות מראות כי חשיפה לגובה מעוררת חרדה ופחד מנפילה למטה ולא מתפיסת עומק חזותית בלבד שהוזכרה [מקור1, מקור2]. ללא ספק חרדה מנפילה או דימוי חוזר של נפילה מגובה מעוררת מעגל קסמים שנכללות בו התכווצות של שרירים [מקור].

 ורטיגו שעד כה לא נמצאה לו כמובן תרופה המשיך לככב בטקסטים ולעורר סקרנות במהלך התפתחותה של טקסונומיה נוירולוגית ובמחצית השנייה של המאה התשע-עשרה, אפילו התפתח ויכוח אם אגורפוביה (בַּעַת גבהים) היא סוג של ורטיגו או מצב פסיכיאטרי מובהק [מקור]. כאילו שהדבר הוביל להקלה על סבלם של החולים. בכל אופן פחד גבהים הוגדר כהפרעה נוירולוגית באמצע המאה התשע-עשרה, ולאגורפוביה הייתה בתחילה מעמד מעורפל כהפרעה נוירולוגית או פסיכיאטרית. עם זאת, הקשר המתמשך בין ורטיגו ואגורפוביה הוא סחרחורת ספציפית במצב, שלא בהכרח מקדם את הבנת התופעה שמייחסים להימצאות בקצה קו האנך הניצב, שהרי שיווי משקל אינו אחד מחמשת החושים הקלאסיים (ראייה, שמיעה, ריח, טעם ומגע או מישוש) [מקור]. מחקרים חדשים הטילו ספק בהסברים המסורתיים למחלה (התניה או קשר לחוויה טראומטית). חשש לנפילה, יחד עם חשש מרעשים חזקים, הוא אחד החששות הנפוצים ביותר או ה"לא אסוציאטיביים" בקרב בני אדם.

לגבי חשש נרכשים אפשר לקרוא עוד במאמרי אל הרעם – כאן.

לגבי פחד גבהים יש להדגיש שתופעה זו נמצאת אצל יונקים רבים, כולל חיות בית לא רק בקרב בני אדם. ניסויים באמצעות צוקים חזותיים הראו תינוקות ופעוטות אנושיים, כמו גם בעלי חיים אחרים בגילאים שונים, מסרבים להתעלות על רצפת זכוכית עם נוף של כמה מטרים של שטח נופל לכאורה מתחתיהם. ללא ספק פחד גבהים מסתמך על אותות חזותיים אם הם מוסתרים האדם לא חווה את בַּעַת הגבהים. כאשר משנים את ההמשגה מפחד גבהים לחשש מהמציאות בשיאו של הקצה או אי נוחות מהימצאות בפסגה, אף "לא מגיע לי להצליח ופחד מהצלחה והישג גדול. או כאשר קושרים את החוויה עם תחושת האיזון והאמון שיש לנו נקודת משען לאחר שהגענו להישג אדיר מתפתחת קשת רחבה של אפשרויות להבנת החרדה הזו כטריגר שמעורר כיווץ שרירים, ואת סבלות הנפש מהעדר תמיכה וכישורי חיים להצלחה. בנוסף לכך נשמעו עדויות על אנשים שנחשפו להכרה כי רוב הקשיים שחוו בדרכם להצלחה נבעו מהתנהגויות שלהם עצמם. המשגות חדשות יכולות להוציא את החולים מהלופ בן מאות השנים של דיונים חוזרים על עצמם שהועילו למשכילים אך לא לחולים.

למאמרי – חרדה, סטרס, מצב רוח שלילי ותרופות פסיכיאטריות שלא עוזרות בכלל.

טריגר – הסיוט שאינו נגמר

בתורת הדמימות כיווץ השרירים שנקשר באי נוחות בשל הצלחה משמעותית, פחד גבהים ותשומת לב מוגזמת מופיע בשריר "חוסם חיצוני" שנמצא בצד ימין – (Obturator externus) שהוא שריר שטוח שצורתו משולש כנראה באיור למעלה שלקוח מ- כאן. ה"חוסם חיצוני" (Obturator externus) הוא אחד משרירי העכוז העמוקים ונמצא בהיבט הקדמי של פתח האובטורטור, מחובר לקרום הסותם – ממברנת האובטורטור  (Membrana obturatoria) ולשוליים הסמוכים של פתח האובטורטור (הנקב הסתום).

ה"חוסם חיצוני" מסובב כלפי חוץ את עצם הירך כאשר הירך כפופה – כאן, זה המנח בו משתמשים גם על-מנת לשחרר את הכיווץ. כשהרגל ישרה הוא מניע את האגן למרכז הגוף. ביחד עם הרוטטורים האחרים (בהם גם האגאסי) השריר מגן על העצב הסיאטי.  השריר פועל ביחד עם שרירים קצרים נוספים סביב מפרק הירך, כשהוא תורם ליציבות המפרק [מקור]. בדמימה הוא מתכווץ בבת אחת ולא משתחרר – הכיווץ כרוני. ה"חוסם חיצוני" מכסה את פני השטח החיצוניים של הדופן הקדמית של האגן. כאשר הוא מתכווץ יש שחשים אותו כנמצא בחלק המדיאלי של הירך ולעיתים נחשב חלק מאזור שריר העכוז הקטן {האגן) [מקור]. בשיטת "לחיצות ההחלמה" אפשר לשחרר אותו בהדרגה. תהליך הבאתו להרפיה לוקח זמן כי קשה להגיע אליו. בדרך כלל יש להשתמש בשיחה מקדימה על-מנת לאפשר לו להשתחרר מהר. שיחות אלה חשפו בקליניקה את הקשר שלו עם הצלחה, קשיי הצלחה, סחרחורת, תחושת אובדן בעת הישג והמציאות בשיאו של הקצה העליון.

 הטיפול בפחד גבהים מבוסס כיום על מה שלא הוכח. נושא העדר הוכחה נפוץ לכאורה בתחום הפסיכולוגיה. רבים נשענים על תיאוריות מהמאה ה-19 שלא הוכחו מבחינה מדעית כך למשל כולל ה"טיפול" בדרך כלל שילוב של טכניקות פסיכותרפיה ובמקרים מסוימים גם טיפול תרופתי.  להלן כמה גישות נפוצות:

טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT): CBT הוא לא טיפול ספציפי אבל נמצא בשימוש נרחב בפוביות [מקור1, מקור2]. לגבי הצלחתו הנתונים לא ברורים. מטרתו לזהות ולשנות דפוסי חשיבה והתנהגויות שליליות הקשורות לפחדים בכלל אולי גם לפחד גבהים. טיפולי  CBT, מעלים את האדם בהדרגה לגבהים בצורה מבוקרת ובטוחה כדי להפחית חרדה לאורך זמן, כאמור לא ברור אם חוויית האימה מקדמת את האדם [מקור].

טיפול במציאות מדומה (VRT): VRT הוא סוג של טיפול בחשיפה המשתמשת בסימולציות ממוחשבות כדי לחשוף אנשים לגבהים וירטואליים. הטיפול הזה מספק סביבה בטוחה ומבוקרת אמנם לחשיפה הדרגתית של האדם לפחד שלו, גם כאן

אין נתונים ברורים אם הטיפול הזה עוזר לסובל מהימצאות בשיא לבטל חרדות ופחד גבהים או להתגבר על הפוביה שלו.

חוסר רגישות שיטתי (Systematic Desensitization): אם לא די לנו בניסיונות הראשונים לסייע לסובלים טכניקה זו ממשיכה באותו כיוון וכוללת חשיפה הדרגתית של האדם לגבהים אבל בדמיונו, החל מהמצבים הפחות מעוררים חרדה והתקדמות לתרחישים מאתגרים יותר. השינוי בשיטה זו טיפול בחרדה שמתעוררת. על ידי שילוב של טכניקות הרפיה דוגמת "לחיצות ההחלמה" היכול להפחית את תגובת הפחד שלו. גם כאן אין נתוני הצלחה.

תרופות: במקרים מסוימים, ולאחר שלום לא עזר פונים לתרופות כגון תרופות נוגדות חרדה אשר הולכות ונחשפות כמי שמעלה את נוטלם במשקל – כאן או חוסמי בטא. טיפולי כדורים באים לכאורה לסייע בניהול תסמיני האקרופוביה, אלא שמחקר חדש טוען שניתוח: דיכאון כנראה לא נגרם מחוסר איזון כימי במוח – מחקר חדש – כאן.  

תרופות כידוע נרשמות רק על ידי מורשים מטעם הממסד ולפעמים הם מלוות בטיפול שיחתי על נזקי התרופות הללו אפשר למצוא מידע מעורר פלצות ברשת האינטרנט.

טיפול בפחד גבהים

נשארו לך שאלות 

אשמח להשיב על כל שאלה 

לטופס פנייה ישירה אל ירון מרגולין – נא להקליק – כאן  

בבקשה לא להתקשר משום שזה פשוט לא מאפשר לי לעבוד – אנא השתמשו באמצעים שלפניכם –

    שמי Name:


    טלפון phone:


    דוא"ל (כדי שאוכל להשיב לך מכל מקום בעולם) Email:


    איך אני יכול לעזור לך How can I help you:


    אפשר לקבל את בדיקות הדם החריגות שלך Exceptional laboratory tests:


    למען הסר ספק, חובת התייעצות עם רופא (המכיר לפרטים את מצבו הבריאותי הכללי של כל מטופל או שלך) לפני שימוש בכל תכשיר, מאכל, תמצית או ביצוע כל תרגיל. ירון מרגולין הוא רקדן ומבית המחול שלו בירושלים פרצה התורה כאשר נחשפה שיטת המחול שלו כבעלת יכולת מדהימה, באמצע שנות ה – 80 לרפא סרטן. המידע באתר של ירון מרגולין או באתר "לחיצות ההחלמה" (בפיסבוק או MARGOLINMETHOD.COM ), במאמר הנ"ל ובמאמרים של ירון מרגולין הם חומר למחשבה – פילוסופיה לא המלצה ולא הנחייה לציבור להשתמש או לחדול מלהשתמש בתרופות – אין במידע באתר זה או בכל אחד מהמאמרים תחליף להיוועצות עם מומחה מוכר המכיר לפרטים את מצבו הבריאותי הכללי שלך ושל משפחתך. מומלץ תמיד להתייעץ עם רופא מוסמך או רוקח בכל הנוגע בכאב, הרגשה רעה או למטרות ואופן השימוש, במזונות, משחות, תמציות ואפילו בתרגילים, או בתכשירים אחרים שנזכרים כאן.
    For the avoidance of doubt, consult a physician (who knows in detail the general health of each patient or yours) before using any medicine, food, extract or any exercise. The information on Yaron Margolin's website or the "Healing Presses" website (on Facebook or MARGOLINMETHOD.COM), in the above article and in Yaron Margolin's articles are material for thought – philosophy neither recommendation nor public guidance to use or cease to use drugs – no information on this site or anyone You should always consult with a qualified physician or pharmacist regarding pain, bad feeling, or goals and how to use foods, ointments, extracts and even exercises, or other remedies that are mentioned as such

    מאמרים אחרונים

    נשלח ב כללי, תורת הדמימות

    חומצת שתן נמוכה, או היפואוריצמיה (Hypouricemia)

    פורסם ב ע"י ירון מרגולין — אין תגובות ↓

    חומצת שתן נמוכה, או היפואוריצמיה (Hypouricemia), זוכה פחות לתשומת לב מכיוון שהיא משפיעה על הרבה פחות אנשים – רק כ-0.5% מהאוכלוסייה סובלים ממדד נמוך של Uric acid.  עם זאת, מדד נדיר יחסית זה חשוב מאוד ומצביע לכאורה על הפרעות נוירולוגיות חמורות, כולל אזהרה בפני מחלת אלצהיימר, מחלת פרקינסון וטרשת אמיוטרופית צידית (Amyotrophic Lateral Sclerosis – ALS), מכונה מחלת לו גריג, בנוסף לאפשרות של תפקוד כליות מופחת ומצב עצבי כואב הנקרא טריגמינל נוירלגיה (trigeminal neuralgia). חומצת שתן גבוהה יותר הנמצאת בטווח הנורמה – היא אנטי אוקסידנט חריף שמגן על מערכת העצבים [מקור] ומי ששומרת בגוף האדם על איזון דינמי תחת פעולת הכבד, הכליות והמעיים [מקור1, מקור2, מקור3]. כמו כן חמצן פעיל שהוא חומר שנמצא כל הזמן בגוף ופוגע במיטוכונדריות הגם שממלא תפקיד לחיסול וירוסים בגוף ולחזק את החסינות שלנו. הוא מחמצן חזק מאוד כשיוצא מטווח הנורמה. חמצן פעיל בכמות יתרה בהחלט יכול גם לחמצן תאים ולתרום לנזקים קשים כמו הריסת מיטוכונדריות וחיסול עקב כך של מאגרי האנרגיה בגוף – על נושא זה פרסמתי מאמר – כאן. יחד עם זאת לחומצת שתן השפעה נוגדת חמצון המדכאת את השפעת החמצן הפעיל [מקור] וככזו היא מגינה גם על המיטוכונדריה. כאשר האיזון אובד, רמת חומצת השתן בסרום (במחזור הדם) עולה [מקור]. ככלל חומצת השתן במינון הנכון ידועה כמסייעת בהגנה מפני הפרעות אפשריות אלו. חומצת שתן נמוכה (פחות מ-2 מ"ג/ד"ל.)  קשורה גם לנזק לכליות לאחר פעילות גופנית נמרצת ואבנים בכליות.

    למאמרי –

    חומצת שתן נמוכה  (פחות מ-2 מ"ג/ד"ל.) יכולה לנבוע מהפרעות תורשתיות נדירות הגורמות לייצור מופחת של חומצת השתן.

     תסמונת פנקוני (Fanconi syndrome). היא תופעה שבה הספיגה מחדש של יסודות הזנה הכרחיים לגוף במערכת הסינון של הכליות נחלשת ולא מספקת. הפגיעה מתרחשת באזור הכליה שמכונה אבוביות הכליות הפרוקסימליות, כלומר באזור הקרוב לפקעית הנפרון [מקור] של הכליה. התסמונת יכולה להיגרם על ידי מחלות מולדות או נרכשות שונות, על גם על ידי הצטברות של רעלים (כמו בשל מחסור בסלניום ממתכות כבדות רעילות), או בשל חשיפת יתר לתרופות (סליצילטים, אלופורינול, חומרי ניגוד לקרני רנטגן וגליצריל גואיאצ'ולט [מקור].)  ותגובות שליליות של תרופות [מקור1, מקור2, מקור3]  חלק מהתופעות הניכרות בתסמונת פנקוני תת תזונה וחולשה בשל סילוקם של מולקולות קטנות של מטבוליזם דרך צינור השתן בשעה שהמערכת דורשת מהן להיספג מחדש מהנוזל שעובר ניקוי וסינון הכליה אל זרם הדם כדי להמשיך אל הרקמות ולהזין אותן (בין המטבוליטים האלה: גלוקוז, חומצות אמינו, חומצת שתן, פוספט וביקרבונט) [מקור]. תסמונת פנקוני משפיעה על הצינוריות הפרוקסימליות שבכליות, כלומר, הצינורית המפותלת הפרוקסימלית (PCT), שהיא החלק הראשון של הצינורית לעיבוד נוזלים לאחר שסוננו דרך הגלומרולוס, והצינור הישר הפרוקסימלי (pars recta), המשכה,  שמובילה לאיבר יורד גם הוא צינורית זעירה: לולאה של הנלה. על מערכת הסינון הזו אפשר לקרוא בהרחבה במאמרי: "מבנה (אנטומיה) של מערכת הסינון של הדם בכליות ויצירת השתן, ודרכים חדשות להחלמת מפגעיה"- כאן. מדובר למעשה בפגיעה רחבה ומדד ה GFR, ככל הנראה מפספס אותה. התופעה גורמת לצינורות הסינון בכליות להפריש כאמור לעיל, יותר מדי חומצת שתן וחומרים אחרים כגון גלוקוז חומצת שתן, פוספט וביקרבונט [מקור].

    האבובית המקורבת מכונה בדרך כלל במאמרי מחקר הצינורית הפרוקסימלית היא קטע הנפרון שבכליות (באיור בצהוב) המתחיל מהקוטב הכלייתי של הקפסולה של באומן ויורד עד לתחילת הלולאה של הנלה. ניתן לסווג אותו עוד יותר לאבובית המפותלת הפרוקסימלית (PCT) ולצינורית הפרוקסימלית הישרה (PST). ליקוי במדדי הזרחן מפריע לתהליכי החלמת הכליות. נושא זה מאוד חמור בקרב נערים וילדים. אצל ילדים ונערים מדברים על תסמונת De Toni Debre Fanconi syndrome – תסמונת דה טוני דברה פנקוני, נקראת על שמו של גידו פנקוני (1892-1979), רופא ילדים שוויצרי, הנחשב לאחד ממייסדי רפואת הילדים המודרנית [מקור] או מחלת דנט – Dent diseas שתסמיניה עודף סידן בשתן (היפרקלציוריה); מצבורי סידן בכליות (נפרוקלצינוזיס); ואבנים בכליות

    אובדן הביקרבונט גורם לחמצת צינורית כלייתית מסוג 2 (proximal renal tubular acidosis) או פרוקסימלית.  אובדן הפוספט גורם למחלות העצם רככת גם לאוסטאומלציה (אפילו עם רמות מספיקות של ויטמין D ו סידן) [מקור]. גורמי מחלה נוספים שמובילים למדד נמוך מ 2 הם מחלת הסוכרת, תרופות נגד גאוט כגון אלופורינול (Zyloprim), תת תזונה, מצב גנטי וגם הֵרָיוֹן.

    אשר למצב הגנטי מדובר ככל הנראה במוטציות הגורמות למחסור בקסנטין אוקסידאז (xanthine oxidase), המפחית את ייצור חומצת השתן; ומוטציות מסוג היפואוריצמיה כלייתית תורשתית (HRH) (familial renal hypouricemia) הגורמות לתפקוד לא תקין של הכליות ומה שמגביר את הפרשת חומצת השתן. המוטציות האחרונות, מעודדות פגמים של ספיגה חוזרת קדם-הפרשה ואחרי-הפרשה – נושא זה יכול לקבל מענה על ידי האפיגנטיקה – אשר פרסמתי עודותיה בבלוג זה, ופשר לקרוא על גישה זו במאמרי – כאן. מקור האיור למעלה בצילום מסך מהמאמר What is Hypouricemia?  מכאן 
    הערה:  הפורינים יוצרים xanthin ו-hypoxanthin, ואלה מתפרקים על ידי פעולת האנזים Xanthin oxidase ליצירת חומצת שתן [מקור]. 

    למאמרי – ממצאים חדשניים למקור הגאוט

    גאוט הוא לא רק יתר פורין – החיים עם גאוט תלוי גיל ומין – האם אפשר לנצח גאוט בלי לבלוע הורמוני מין?

    חומצה אורית Uric acid צום פורינים – מצב המכונה גם היפראוריקמיה וטופי.

    היפואוריצמיה כלייתית תורשתית (Hereditary renal hypouricemia – HRH)) היא שגיאה מולדת של הובלה וניכרת בקרום הכליה הספציפי לחומצת שתן, וכתוצאה מפגם גנטי זה פינוי אורט מוגבר בצנרת הכליה נושא שקשור להיפואוריצמיה. ככל הנראה ברוב חולי HRH, ההפרעה נגרמת על ידי פגיעה בתפקוד בגן SLC22A12 המקודד ל-human urate transporter 1 (hURAT1), שהוכח כמי ששולט בספיגה מחדש של urate באבובות הפרוקסימליות (איור למעלה).

    הקבוצה של חולי HRH קטנה יחסית וזו שלא פגועה בגן SLC22A12 ו/או שהוא נמצא בה תקין סביר להניח שהיא מושפעת ממוטציות בטרנספורטרים אחרים (חלבון מעביר) שטרם זוהו. ככלל מחקרים להבנה, פיתוח והקמה של תוכניות לשיקום והחלמת הכליות מעטים ואלה שנעשים לא מספיקים, ויתכן שתוצאותיהם לא מגיעות אל הקליניקות הטיפוליות. כך שכל נושא החלמת הכליות מאוד מפגר ומוזנח לכאורה. בודדים בעולם הצליחו להביא לשיפור מצב החולים, לבלימת המחלה ועוד פחות מהם להחלמה מלאה. אפשר לקרוא על הדרך להחלמת הכליות במאמרי: "אילוף הכליות הסוררות". נושא הזנחה זו של המחקר של מחלת הכליות לא מובן לי כלל וכלל, כי מדובר באחת המחלות הקשות ביותר. אבל, אני מגיע מעולם האמנות ולא מעולם הרופאים המלומדים כך שיתכן וההסברים לכך נמצאים בעולמם. מכל מקום אני מוביל שינוי ונותן טיפול תומך בתזונה ובלחיצות ומבקש מכל המטופלים להתמיד בטיפול הרפואי שלהם ובמקרה הצורך כאשר ישנו שיפור באינדיקטורים הרפואיים להתייעץ עם הרופא המטפל אם יש אפשרות להפחית מינונים של תרופות. רוב חולי HRH הם אסימפטומטיים, אך חלקם עלולים ליצור אבנים בדרכי הכליה או להיות בעלי נטייה לאי ספיקת כליות חריפה הנגרמת על ידי פעילות גופנית [מקור].

    חומצת שתן בסרום ככלל משקפת את האינטראקציות של ארבעה תהליכים עיקריים: צריכת פורין בתפריט התזונה, חילוף חומרים אנדוגני (פנימי) של פורין, הפרשת אורט בשתן [מקור] וגאוט כלומר דלקת מפרקים דלקתית (שכיחה) הנגרמת לרוב בעקבות אכילה מופרזת של בשר ושתיית אלכוהול על ידי שקיעת גבישי נתרן אורט במפרקים – intestinal uricolysis נושא שמשתקף במחקרים אשר מצביעים על מערכת העיכול. אלה מראים כי

    המעי הוא איבר פוטנציאלי חשוב להפרשת חומצת שתן מחוץ לכליות

    [מקור]. 

    למאמרי

    שִׁגָדוֹן – מחקרים עדכניים מלמדים כיום כי הפרשת חומצת השתן של המעי (לא על ידי הכליות) מושגת בעיקר באמצעות פעולתם של מעבירי חומצת שתן והקטבוליזם של פלורת המעיים, אשר ממלאת תפקיד חשוב במאזן חומצת השתן בגוף 

    [מקור].

    הגבול העליון של חומצת השתן בפלזמה מקובל כ – 7.0 מ"ג/ד"ל כגבול העליון בגברים מבוגרים ו-6.0 מ"ג/ד"ל בנשים [מקור].

     חומצת שתן היא חומצה אורגנית חלשה שבתנאים פיזיולוגיים קיימת בעיקר כמלח מונוסודיום. ב-pH נמוך מ-5.75, כפי שעלול להתרחש בשתן, כלומר שתן חומצי, הצורה השולטת שלה היא חומצת שתן בלתי מייננת. המסיסות של מונוסודיום אורט גדולה פי 18 בערך מחומצת שתן בתמיסות מימיות. הפרש מסיסות זה מספק את הרציונל הטיפולי לאקליניזציה של ה-pH בשתן ליותר מ-6.0 בחולים היוצרים אבני חומצת שתן [מקור].

    ה"רחב הבטני" ,הוא אחד משרירי הבטן העמוקים שלנו והמבנה שלו הוא כמין "מחוך" העוטף את האזור התחתון של הבטן כאשר הוא מקיף אותה מצד אחד של עמוד השדרה, סביב כל הגוף ועד לצד השני של עמוד השדרה. הדמימה מופיעה פעם בימין (כקו השחור שמסומן בתמונה למעלה) ופעם בצד שמאל, כשהאדם הפסיק, הופסק טרם עת, בתחושה של עומס יתר ודחיסות. הכיווץ הכרוני יופיע בשני הצדדים כשהאדם חש נקרע לשניים.
    ה"רחב הבטני" ,הוא אחד משרירי הבטן העמוקים שלנו והמבנה שלו הוא כמין "מחוך" העוטף את האזור התחתון של הבטן כאשר הוא מקיף אותה מצד אחד של עמוד השדרה, סביב כל הגוף ועד לצד השני של עמוד השדרה. הדמימה מופיעה פעם בימין (כקו השחור שמסומן בתמונה למעלה, בצד השמאלי של הבטן) ופעם בצד שמאל, כשהאדם הפסיק, הופסק טרם עת, בתחושה של עומס יתר ודחיסות. הכיווץ הכרוני יופיע בשני הצדדים כשהאדם חש נקרע לשניים. כאשר הדמימה מופיעה רק בצד שמאל בקצה העליון של הקו המסומן למעלה, בחומצת שתן שנמצאת מחוץ לטווח הנורמה בדרך כלל מדובר במדד של חומצת שתן נדיר שהוא דווקא נמוך. כמו כן דמימה זו מצביעה על כשל בתפקוד הכליות שאינו קשור במדד הסינון (GFR)

     תסמינים

    חומצת שתן מחוץ לטווחי הנורמה גם אם היא גבוהה או נמוכה כשלעצמה לא גורמת לתסמינים. וזו בעיה שמקשה על המטופלים הפוטנציאליים להגיע לטיפול מהר. בעיה זו מחריפה כשרופאים מזהים מדדים חריגים ולא מזהירים את האדם מהעלול להתרחש אם לא יגיע לטיפול מחלים, כפי שקרה ללקוח שהגיע לסידרת "לחיצות החלמה" בגלל כאבי בטן ונחשפה דמימה בבטן שמאל עליונה אצלו – כדאי להתבונן בתמונה למעלה. דמימה זו מצביעה על כשל בחומצת השתן וכשל בתפקוד הכליות שאינו קשור במדד הסינון (GFR). לאחר שהסכים לבקש בדיקת דם נחשף מדד נמוך של חומצת שתן 1.02 מ"ג/ד"ל – כשנשאל זה, מה אמר לו הרופא. ענה לי "זה כלום". 

    המדדים החריגים של חומצת שתן מתגלים, בדרך כלל, בבדיקת דם כשבודקים משהו אחר או אם מופיעים תסמינים מוכרים ככאב עז בבסיס הבוהן הגדולה (גאוט).  

    היפורצימיה יכולה להתרחש בתפריט של צום פורינים המשמש מזון כתרופה נגד גאוט [מקור].

    היפואוריצמי – חומצת שתן נמוכה (Hypouricemia) חולפת נוצרת לפעמים על ידי תזונה פרנטרלית מלאה – הזנה תוך-ורידית [מקור] הסיבות לכך אינן ברורות.

     נמצא גם קשר עם יתר פעילות בלוטת התריס. על בלוטת התריס אפשר לקרוא במאמרי – כאן וכאן.

    עד כה לא ידוע על טיפול רפואי לנושא זה שהצליח במרחב רפואת הממסד. בקליניקה שלי אנשים החלימו גם בזמן מאוד קצר. לבד מבמקרה בו טופל תינוק בן 12 חודשים עם היפואוריצמיה כלייתית בנזברומרון (INN) או אלופורינול, לא ידועה לי הצלחה רפואית בנושא חומצת השתן שמחוץ לטווח הנורמה. התרופה שנטל התינוק מוכרת ככדור נגד חומצה אורית בממדים שמעל לנורמה מכל מקום היא ניתנה לתינוק לאחר שבכה ללא הרף כנראה עקב חסימת אבני חומצת שתן vesicourethral. לא ידוע לגבי נזקים בעקבות התרופה בשל מעקב של שנתיים בלבד במסגרת זמן זה נמצא בריא. כאמור לא ידוע דבר אל מעבר לכך [מקור].

    בנזברומרון (INN) BENZBROMARONE הוא חומר אוריקוסורי ומעכב לא תחרותי של קסאנטיין אוקסידאז המשמש לטיפול בגאוט

    נשארו לך שאלות 

    אשמח להשיב על כל שאלה 

    לטופס פנייה ישירה אל ירון מרגולין – נא להקליק – כאן  

    בבקשה לא להתקשר משום שזה פשוט לא מאפשר לי לעבוד – אנא השתמשו באמצעים שלפניכם –

      שמי Name:


      טלפון phone:


      דוא"ל (כדי שאוכל להשיב לך מכל מקום בעולם) Email:


      איך אני יכול לעזור לך How can I help you:


      אפשר לקבל את בדיקות הדם החריגות שלך Exceptional laboratory tests:


      למען הסר ספק, חובת התייעצות עם רופא (המכיר לפרטים את מצבו הבריאותי הכללי של כל מטופל או שלך) לפני שימוש בכל תכשיר, מאכל, תמצית או ביצוע כל תרגיל. ירון מרגולין הוא רקדן ומבית המחול שלו בירושלים פרצה התורה כאשר נחשפה שיטת המחול שלו כבעלת יכולת מדהימה, באמצע שנות ה – 80 לרפא סרטן. המידע באתר של ירון מרגולין או באתר "לחיצות ההחלמה" (בפיסבוק או MARGOLINMETHOD.COM ), במאמר הנ"ל ובמאמרים של ירון מרגולין הם חומר למחשבה – פילוסופיה לא המלצה ולא הנחייה לציבור להשתמש או לחדול מלהשתמש בתרופות – אין במידע באתר זה או בכל אחד מהמאמרים תחליף להיוועצות עם מומחה מוכר המכיר לפרטים את מצבו הבריאותי הכללי שלך ושל משפחתך. מומלץ תמיד להתייעץ עם רופא מוסמך או רוקח בכל הנוגע בכאב, הרגשה רעה או למטרות ואופן השימוש, במזונות, משחות, תמציות ואפילו בתרגילים, או בתכשירים אחרים שנזכרים כאן.
      For the avoidance of doubt, consult a physician (who knows in detail the general health of each patient or yours) before using any medicine, food, extract or any exercise. The information on Yaron Margolin's website or the "Healing Presses" website (on Facebook or MARGOLINMETHOD.COM), in the above article and in Yaron Margolin's articles are material for thought – philosophy neither recommendation nor public guidance to use or cease to use drugs – no information on this site or anyone You should always consult with a qualified physician or pharmacist regarding pain, bad feeling, or goals and how to use foods, ointments, extracts and even exercises, or other remedies that are mentioned as such

      מאמרים אחרונים

      נשלח ב כללי