עשרת המזונות הבריאים ביותר לחולי כלייה – שיבולת השועל וה β- גלוקנים חלק – 6.

שיבולת שועל  (שם מדעי: Avena sativa) – קערת שיבולת שועל חמה או חיה היא מעצמת תזונה. סיוע ללקוחותיה הנאמנים לרתום את היתרונות של ארוחה מלאה עם רעיונות טעימים והיסטוריה בת ארבעת אלפים שנים של מזון כתרופה. "מיתוס הורציו אלג'ר": סופר אמריקאי שמגולל שוב ושוב את סיפורם של נערים מתבגרים העובדים קשה כדי להימלט מהעוני. כמו גיבוריו של הורציו אלג'ר (Horatio Alger Jr) במובן של דגני בוקר, שהתקדמו, אם לא מסמרטוטים זנוחים הגדלים לצד הדרך לעושר. "לפחות מעשבים שוטים למזון בריאות שמסייע לתהליכי החלמת הכליות, סרטן המעי, הריאות, מחלות עור, דלקות, והחלמה מפצעים. הסופר והפילוסוף המפורסם של רומא העתיקה פליניוס הזקן כינה אותה סוג של חיטה חולה אבל כיום היא מנה שזכתה למקום של כבוד בשולחן ארוחת הבוקר. [מקור].

פרוביוטיקה טבעית משיבולת שועל מותססת כל הסודות של עירית רון דוד – במתכון שבסוף המאמר – שיבולת שועל היא מזון ממשפחת הדגנים בעלת הערך הבריאותי הגבוה ביותר ונחשב לבריא במיוחד, ובעלת ערכים תזונתיים טובים וחיוניים. השיבולת שועל מקדמת את שחרורו של כוליציסטוקינין, הורמון השולט בתיאבון וכן וויטמינים ומינרלים כגון : ברזל ומגנזיום, חלבונים מהצומח סידן וברזל ונוגדי חמצון, ונחשבת לדלה יחסית בקלוריות. נמצא כי שיבולת שועל היא אחד המקורות היחידים לנוגדי חמצון מסוג 'אבנתנתרמידים' – שנקשרו להגנה על תפקוד כלי הדם, תתאימהנלתהליכי הגמשת העורקים והפחתת לחץ דם.

עירית רון דוד מתגוררת כיום בעמק יזרעאל, עם בעלה שמוליק שהוגדר כאחד המושבניקים המוצלחים ביותר שידעה אדמת עמק יזרעאל. בילדותה היא גרה כמעט צמוד לאימי (חוה) אימה היא שושנה – בת תל -עדשים והחברה הכי טובה של חוה (אימי). סבתא של עירית (ציפורה) וסבתי (רחל) הקימו את המושב וגם היו בנות דוד. (ציפורה הייתה גם אחות של רוחמה שרמן, כך ששתיהן היו בנות דוד של רחל מרגולין – סבתי וממייסדי תל-עדשים) את שיבולת השועל עירית מעלה בכמה דרגות למעלה, נושא שנערץ עלי. אל תדאגו – את סודותיה במתכון הייחודי שלה אני מוסיף בסוף מאמר זה – מדובר במנה שהיא שיא הבריאות והיא מבוססת על שיבולת שועל ועל שיטת התססה חכמה ופשוטה. אני מודה שאת המתכון הסודי קיבלתי מעירית כשביקרתי אצלה לאחרונה ולא הפסקנו לדבר בשבחי הגבינות של אחותה מיכל רון (ברקין) בת כיתתי ואהבת ילדותי – כפר יחזקאל.

מאמרי על

בשנת 1997 שיבולת השועל עשתה היסטוריה כשהפכה בארה"ב למזון הראשון עם תווית בריאותית של ה- FDA. החלטה שהתבססה על סקירה של מחקרים רציניים שהוכיחו כי צריכת שיבולת שועל, סובין שיבולת שועל ואפילו קמח שיבולת שועל הביאו לשיפור ולירדה ברמת הכולסטרול הכולל וריכוז הכולסטרול ליפופרוטאין (LDL) בדם [מקור1, מקור2 מקור3]. שיבולת השועל נחשבת צמח מרפא. ברפואת ילידי צפון אמריקה היא שימשה לשיקום מערכת העצבים, טיפול בדיכאון, זירוז החלמה לאחר מחלה, שיפור התפקוד המיני וכן לניקוי והזנת העור.

 צריכת שיבולת שועל באופן רציף מאזנת אלבומין ואשלגן בסרום וכן קריאטינין בשתן בקרב חולי כיליה עם אי-ספיקת כליות חריפה – CKD מקור3 מקור1, מקור2 מקור]4]

שיבולת שועל היא "דגן על" מהרבה סיבות טובות היא מכונה כך. ה"סופרית" ממשפחת הדגנים מכילה חלבונים מהצומח, סיבים תזונתיים, פחמימות מורכבות ופיטוסטרוגנים שיכולים להפעיל פעולה אנטי-דלקתית, ופוליפנולים (נוגדי חימצון) לצד מינרלים כמו ויטמין B1 סלניום, כרום, מגנזיום, (תיאמין). שיבולת שועל מכילה גם ויטמין B2 (ריבופלבין) וויטמין B6 ואף חומצה פולית (ויטמין B9), ,ברזל (ב100 גרם נמצאים 4.72 מ"ג ברזל) ו429 מ"ג אשלגן. תכולת המנגן בה היא הגבוהה ביותר מבין הדגניים. אל תיבהלו מכמות האשלגן הזו היא אמנם מעט מעל למותר לחולי כליה, אבל נמצא לכך פתרון – אתם נדרשים להניח ללילה את הגרגירים במים, השריית הגריסים מוציאה את רוב המלחים מהם: אשלגן וזרחן – את המים לשפוך לאחר מכן, או להשקות עמם את העציצים. (לאחר קריאה במאמר תסכימו איתי, סביר להניח שהיתרונות האדירים של גריסים אלו לבריאות הכליה שלכם שווה את המאמץ הזה), שיבולת השועל מכילה מנגן בכמות יפה (4.916 מ"ג- שזה מעל לכמות הנדרשת ליום), סידן (54 מ"ג), (33,2 מ"ג) סלניום, זרחן (452.00 מ"ג וכמות זו גבוה לחולי כליה, אז, תניחו את הגריסים במים לכמה שעות בבקשה)  ומגנזיום (134 מ"ג). בנוסף, היא תורמת לתחושת השובע ולאורך זמן מסייעת למעוניינים בתהליך בניית מסת השריר. היא נחשבת לבעלת ערך גליקמי נמוך, ועל כן היא תורמת לשיפור רמת הסיבולת של הספורטאים והרקדנים המקצועיים. ד"ר ג'יימס באלך (M.D) וד"ר מארק סטנגלר (N.D) מזכירים לנו ברשימתם ב:אנציקלופדיה החדשה לריפוי טבעי" ששיבולת שועל יעילה נגד אבנים בכליות (Kidneey Stones).

במחקר שנבחן תחת שאלת מחקר: האם לאכילה קבועה של  שיבולת שועל ( 50 גרם/שיבולת שועל ביום)תרמה רפואית – מצאו שלשיבולת שועל ישנה השפעה חיובית הן על מדדי חנקן אוראה בדם (BUN), סרום קריאטינין (SCr), קריאטינין בשתן, והן על אלבומין בסרום, כולל על מדדי האשלגן בסרום. נבחרו 52 חולי כליה, מטופלים עם CKD באופן אקראי לקבוצת ביקורת באוניברסיטת איספהן שבאירן. החוקרים בהובלתה של ד"ר מוג'גן מורטזאבי נג'באבאדי Mojgan Mortazavi Najafabadi – נפרולוגית ומומחה לתזונה בשם ד"ר רוחני –  Mohammad Hossein Rouhani  למדעי הרפואה והתזונה (אירן), מראשוני החוקרים של סודותיה הרפואיים של שיבולת השועל, והם מצאו שלשיבולת שועל ישנה השפעה על מדדים משמעותיים להבנת מצב הכליות ותיפקודן: חנקן אוראה בדם (BUN), סרום קריאטינין (SCr), קריאטינין בשתן, אלבומין בסרום, אשלגן בסרום. החוקרים בדקו גם את מצב הורמון פרתירואידי (PTH), ריכוז קלוטו סרום ומצבי החלבון בשתן. כל המדדים נבחנו לפני ולאחר שמונה שבועות של שינוי תזונה בשתי קבוצות. יודגש שמדד הקריאטינין חושב באמצעות ריכוז הקריאטינין בשתן. התוצאות הראו שחולי הכליה שלא השתמשו בשיבולת שועל אבל קיבלו תזונה דלת אשלגן, זרחן וחלבונים במקביל, בכל זאת הראו עלייה משמעותית במדדי האוראה – BUN (P = 0,02) והאשלגן בסרום (P = 0.01) כולל עלייה משמעותית בסרום קריאטינין ב- SCr (P = 0.08). עם זאת, השינויים בקבוצת שיבולת השועל, הגם שרמת האשלגן בה גבוה, היו משמעותיים: "במודל מותאם רב משתנים צפינו בהבדל משמעותי בשינוי אשלגן בסרום (−0.03 מק"ק / ליטר בקבוצת שיבולת השועל ו -0.13 מק"ק / ליטר לקבוצת ביקורת; P = 0.01) והבדל קטן אך משמעותי במדדי אלבומין בסרום (0.01 g / dl בקבוצת שיבולת השועל. בין שתי הקבוצות לא היה שום שינוי בריכוז ה- PTH".

בסיכום שפורסם מציינים החוקרים כי צריכת שיבולת שועל עשויה להשפיע לטובה על אלבומין בסרום ואשלגן בסרום בקרב חולים עם מחלת אי-ספיקת כליות כרונית – CKD. (קוד הרשמה של המחקר IRCT.ir. IRCT2015050414551N2) [מקור].

שיבולת שועל היא גידולי דגנים השייכים למשפחת Poaceae (או Gramineae) [מקור]. שני מיני שיבולת שועל עיקריים גדלים באופן טבעי: Avena sativa ו- Avena nuda. הראשון, המכונה
שיבולת שועל נפוצה, הוא הסוג המטופח ביותר, במיוחד באזורים הקרירים והלחים של צפון אירופה וצפון
אמריקה [מקור]. הפנולים הם פיטוכימיקלים, כלומר, תרכובות הנמצאות בשפע במקורות מזון צמחיים טבעיים, ובעלי תכונות נוגדות חמצון. הם שתורמים לטעם המיוחד שלה, לארומה וליציבות החמצונית של המזון. עליה, הם מגנים מפני קרינה אולטרה סגולה, פתוגנים, נזק חמצוני ותנאי אקלים קשים. אבל, עלינו, בגוף האדם, לפוליפנולים תכונות ביולוגיות מגוונות הכוללות: לחימה בתאי הסרטן ועיכוב אנגיוגנזה (גדילה של כלי דם המזינים גידולים) הגנה על העור מפני קרינה אולטרה-סגולה. הם נלחמים ברדיקלים חופשיים ומפחיתים סימני הזדקנות. לפוליפנולים יכולת סיוע לבריאות המוח והגנה מפני דמנציה. הפחתת דלקת. תמיכה ברמות סוכר תקינות בדם. הגנה על הלב וכלי הדם שמירה על ללחץ דם תקין. מזהים בגריסי שיבולת השועל 10 מחלקות מולקולריות שונות שלהם. המבנה הכימי שלה עשוי לנוע בין המולקולה הפנולית הפשוטה (חומצות פנוליות, פנולים (Phenols) הוא שמה של קבוצת תרכובות אורגניות המבוססות על פנול) לזו של מתחם פולימר בעל משקל מולקולרי גבוה (פוליפנולים). תלוי במספר וסוג היחידות הפנוליות, מזהים כאן 10 מחלקות מולקולריות שונות, כולל פנולים פשוטים (חומצות פנוליות simple phenols), תיכוניים (intermediate) (למשל, פלבנואידים ואנתוציאנינים) ופנולים אציליים או מורמים (High Phenol – למשל, סטילבנים, קומומרים, וטנינים) פוליפנולים במשקל מולקולרי. לנושא זה חשיבות רבה, ידוע שכדי לייעל את היתרונות של הפנולים, חשוב לאכול מגוון רחב של מזונות עשירים בפוליפנולים והנודע והנחקר בהם יין אדום. מנקודת המבט הביולוגית הוכח כי קיומן של תרכובות פנוליות רבות מיעל ומאפשר לקיים פעילויות רבות, שהעיקרית בהן פעילות נוגדת חמצון, המונעת חמצן בשומנים בדם נזק חמצוני סלולרי (למרכיבי התא הזעירים) שמתפרץ לתא בתיווכם של רדיקלים חופשיים, שהם כמעט תמיד מזיקים

הדגן הותיק שהחל את דרכו כעשב בר בשימוש רפואת מצרים העתיקה שב ומסייע, והפעם לי לקדם את החלמת הכליות שלך ולסלק את הדלקת ובהמשך גם להרחיב את כושר הסינון של הרעלים מגופך על-ידי הכליותשיבולת השועל (Avena sativa) עשירה בסיבים מסיסים, במיוחד בטאגלוקן, שיכולים לעזור לך להוריד את רמות הכולסטרול בדם. בנוסף לכך היא נחשבת כפרה-ביוטיקה ובעלת אינדקס גליקמי נמוך, על כך להלן, [מקור] ומה שמאפשר לי להגן עליך, בעזרתה, מפני מחלות כרוניות שאבדן גמישות העורקים עומדת ביסודן: אי-ספיקת כליות, שבץ מוח, אי ספיקה לבבית, טרשת העורקים, סרטן המעים – פגיעה באפיתל שמרכיב את דופן צנרת הגוף: דופן הנפרונים שבכליה שלך ואפילו את דופן צנרת הנשימה .שלך ואנמיה.

תמצית קש שיבולת שועל ירוקה

אחד השימושים הנפוצים בשיבולת המצוייה/תרבותית כצמח למרפא מגיע מהגבעולים והעלים שלה, שנקטפים כאשר הם במצב של "דשא" ירוק. מהם מכינים תמצית, שנקרא תמצית קש שיבולת שועל ירוקה. (בעוד שתמצית קש שיבולת שועל נקשרה ליתרונות בריאותיים רבים, תמצית היא כ"תה").

תמצית קש שיבולת שועל ירוקה – תמצית שיבולת שועל ירוקה מכילה קבוצה ייחודית של נוגדי חמצון הנקראים אווננתרמידים, אשר הוכחו כמשפרות את בריאות הלב, זרימת הדם ועשויה להפחית דלקת. – בנוסף, מחקרים במבחנה מצביעים על כך שהאווננתרמידים משיבולת שועל עשויים להפחית את הייצור וההפרשה של ציטוקינים, שהם תרכובות פרו-דלקתיות הקשורות לסיכון מוגבר למחלות לב ולאי ספיקת כליות. תמצית קש שיבולת שועל עשויה לסייע בשיפור תפקוד המוח, שיפור משמעותי בזיכרון, וביכולת הקשב והריכוז. ע"י כך שהתמצית מסייעת בהגברת גלי המוח אלפא. היא מקדמת התרחבות עורקים מוחיים, ומעודדת את זרימת הדם הבריאה החיונית לבריאות המוח להם קשר עם יכולת למידה מהירה, זיכרון, דחיפה קוגניטיבית. בנוסף לכך התמצית הופכת את המשתמש לרגועים יותר. היא מעלה רמות הדופמין במוח החזרת הדופמין לטווחי גיל צעירים יותר חיונית ונקשרת בשיבת ההתלהבות והיזמות גם לאריכות חיים וכשררי הנאה. שימוש בתמצית שיבולת שועל מעכב את פעילות אנזים מונואמין אוקסידאז B (Monoamine oxidase-B) הידוע גם בשם MAO-B, מחקרים מצאו שפעילותו של MAO-B גדלה בקרב האוכלוסייה המבוגרת.

Müesli . מכינים אותו על בסיס גריסי שיבולת השועל המונבטת (מונחת במים ללילה) ופירות יער. קיימים שני סוגים של מיזלי, טרי ומיובש. גריסים הם גרעין שיבולת השועל המקולפת, הכוללים את נבט הדגנים, הסובין והאנדוספרם של הדגן. זהו הסוג שעבר עיבוד מינימלי לכן הוא גם הסוג הבריא ביותר (והגרעין הזה כמעט שאינו עובר תהליכי חימצון). גרעיני השיבולת בתצורה הזו עוברת תהליך ונמכרת במרכולים בשלוש צורות עיקריות:
• – Steel Cut oats שיבולת שועל גסה .תהליך בו נחתכים גרעיני שיבולת השועל בפלדה. זו הצורה המומלצת למנת שיבולת השועל כתרופה, אך אינה קלה להכנת מזון כתרופה חיה.
Rolled oats – (בצילום למעלה מגולגלים/מעורגלים) תהליך בו עוברים גרעיני שיבולת השועל אידו ושיטוח בעזרת רולים. הגריסים האלה הוכיחו עצמם כתרופה. אני ממליץ עליהם לחולי כליה, יתר לחץ דם וכולסטרול.
• – Instant oats ( אינסטנט, קוואקר מהיר הכנה) – אסורה לשימוש לחולי כליה, מערכת העיכול ויתר לחץ דם.

שיבולת שועל היא מנת בקר מוכרת בדרך כלל מדובר בדייסה שעשויה משיבולת שועל טחונה, שיבולת שועל "משוטחת" – הגרעינים של שיבולת השועל עוברים תהליך בו תחילה הם עוברים אידוי אחר כך הם מושטחים בעזרת רולרים. בצורתם זו השתמש בה הרופא השווייצרי מחלוצי התזונאים מקסימיליאן בירכןבנר Maximilian BircherBenner מאז למעשה היא  גם משמשת לרוב כחומר גלם להכנת גרנולה (נקראים Rolled oats באנגלית).

סובין שיבולת שועל הוא למעשה קליפת גרעין שיבולת השועל. הסובין של שיבולת השועל עשיר בזרחן, אשלגן ומגנזיום. אסור לחולי כליה.

חלבון שיבולת שועל מלא והוא כמעט שווה ערך לחלבון סויה, טף, או אפונה ובהבדל מחלבון שמקורו בבשר וחלבון ביצה כאן נשמרת ואף יותר מכך, מחלימה דופן האפיתל שנפגעת בדרך כלל מהשני

שיבולת השועל היא מזון תרופא שנמצא בשימוש במשך מאות שנים ועדיין נמצאת על שולחנות רבים בשוויץ מאז המהפכה שהכניס לשם הרופא והתזונאי מקסימיליאן בירכן-בנר עם ה"תערובת". מיזלי (בגרמנית: תערובת) מנה שפותחה על ידו לטיפול בחוליו. מורכבת משיבולת שועל לא קלויה, ופירות טריים שספוגים בנוזל. מאז ועד היום הבירכר-מוזלי מוגש באדיקות לארוחת בוקר כמעט בכל בית בשוויץ לפי המתכון שביסס. ומאז, ובכל העולם כל המבקשים להגמיש את דפנות עורקיהם כדי להמנע ממחלות כרוניות, מקפידים על אכילת שיבולת שועל טרייה בתזונה היומית שלהם.

חקלאי מצרים העתיקה (המוזיאון הלאומי הבריטי)

הממצאים הארכיאולוגיים מלמדים ששיבולת השועל הייתה בתפריט התזונה כתרופה כבר לפני 4000 שנים. העדויות הקדומות לכך מגיעות ממצרים העתיקה מממצאים ארכיאולוגיים שנמצאו בין שרידי השושלת ה -12, תור הזהב במצרים העתיקה ותקופת שלטונם של הפרעונים. שיבולת השועל שמשה במצרים למרפא עור ובעיות נפשיות. מאות שנים שמשה שיבולת השועל כחומר מרגיע שמביא להקל בפני עור מגרד, קשקשי או מרופט וגירויים שונים של העור –  מעניין לציין כי בשנת 2003  מנהל המזון והתרופות (FDA) הכיר בתרופת הקדמונים לעור והכריז רשמית כי שיבולת שועל היא תרופה ומגן העור [מקור].

רפואת מצרים העתיקה שבה ונחקרת ומפתיעה את המתבוננים בסודותיה בימנו. קח שתי מנות של אֲבַטִּיחַ הַפַּקּוּעָה, הידוע גם בשם חַנְדַל, (הוא צמח עשבוני רב-שנתי ממשפחת הדלועים הצומח באזורי ערבה ומדבר) וקרא לי בבוקר: רפואה מצרית עתיקה, פפירוס אדווין סמית', כמקור:, וטיפול בכאבי בטן, כאבי גב, דלקות עור ולטיפול בכאבים בכל הגוף עם חַנְדל.

בשנת 1945 שיבולת שועל שנטחנה דק והוּרְתְּחָה חילצה מתוכה את סודה – החומר הפעיל – הקולואידלי [מקור], חומר שמרכך או מרגיע את העור – מכיוון שהוא סופח שומנים, חלבונים, ויטמינים, ומינרלים. השימוש בשיבולת שועל קולואידלית כמגן על העור הוא שהוכר למעשה, על ידי מינהל המזון והתרופות האמריקני (FDA) [מקור]. מרגע זה החלו לצוץ תכשירים להגנה וטיפול בעור הכוללים מינונים שונים של – קולואידל Colloidal עליו ידובר בהמשך המאמר, כי בנוסף למוכר, לקולואידל ישנה השפעה מבורכת גם על דפנות הנפרונים שבכליות. נמצא שהפרופיל הכימי הייחודי של שיבולת שועל קולואידלי (אבנתנתרמידס Avenanthramides) פועל כמו אנטיהיסטמין. מדובר בקבוצה של אלקלואידים פנוליים, והם בעלי יכולות אנטי דלקתיות, נוגדות חמצון, נוגדי גירוד, נוגדי גירוי ואנטיתרוגניים, אנטי אלגנים [מקור] האבנתנתרמידס מפחיתי פעילות ציטוקינים לא רצויה בגוף [מקור], בין הציטוקינים ישנם כאלה שהם פרו-דלקתיים וכאלה שהם אנטי דלקתיים [מקור]. האבנתנתרמידס מפחיתי פעילות של הגרועים שבהם נגד מעודדי הדלקת. קבוצת חלבונים יחודית זו כמעט אך ורק לשיבולת השועל (אבנתנתרמידס) [מקור] היא בין הגורמים הבודדים שפועלים נגד הדלקת בנפרונים. מכל מקום, ככל הנראה תרופת שיבולת השועל הייתה מבוססת בימי מצרים הקדומה על החומר הקולואידלי. ליקוט צמחי בר היה מקורו, לאחר טחינת הגריסים באבנים. עדויות אחרות מצביעות על כך, שהסינים הכירו אותה, ככל הנראה עוד קודם לכן [מקור]. בניגוד לחיטה ושעורה, שיבולת שועל לא הוכרה על ידי המצרים והשפים של ארמון המלוכה לא הכינו ממנה מנה עצמאית. [מקור1 מקור2]. הטיפול הנפוץ בשיבולת שועל מתוארך כבר לסביבות 2000 שנים לפני הספירה, אך התקיים, בתקופה זו, גם בחצי האי ערב [מקור].  גריסי שיבולת השועל כתרופה ניטלו בצורות שונות: מנת אכילה, תה, ובאמבטיות [מקור]. הטיפול בה שימש נגד אקזמה, שומות, כוויות והתפרצויות דלקתיות [מקור]. בתחום הנפש שמשה שיבולת השועל כתרופה וטיפול בנדודי שינה, וחרדה.

שיבולת השועל המעובדת העתיקה ביותר נמצאה במערות בשוויץ, ומתוארכת לתקופת הברונזה, לפני כ -3,000 שנה. בשוויץ ככל הנראה שימשה לא רק כתרופה, אלא גם כמנת מזון יום יומי רגילה

שיבולת שועל פשוט טעימה. דייסת שיבולת שועל, או בשמה המוכר בארץ דייסת קוואקר – היא לחלוטין פינוק הכי שווה שיש ביום חורף קר או אפילו קריר קלות. אני אכלתי ממנה במשך כל החורף בילדותי. נכון, אימי חווה מרגולין טבחית מעולה ושף קונדיטורית, אבל אפשר לגוון אותה עם כל כך הרבה תוספות: פירות, קינמון, אגוזים, דבש, סילן, או ללכת בכיוון המלוח עם חמאה ואפילו עם ציר ירקות. שיבולת שועל קלויה, זה כבר טעים להשתגע. בזכות יתרונותיה הרבים (אם כבר מדברים: טובה לעיכול, מסייעת בהורדת כולסטרול, נטולת גלוטן ואפילו טובה להרגעת העור, הנפש ולתיקון תאי האפיתל, היא מגוננת על המוח, ויכולה לסייע בסילוק אבנים בכליות, ודלקות גם אלרגיה) וגם משום שהיא פשוט קלה להכנה, זכינו בעונג דייסת שיבולת השועל בילדותנו. בקלייה היא מפיצה ריח נפלא. כן, כל מה שצריך לעשות זה להדליק את האש ולקלות חופן גריסים במשך כמה דקות על מחבת, תוך כדי ערבוב מתמיד, כדי שלא תישרף. כשהיא מתחילה להשחים והבית מתמלא ניחוח נפלא ועדין כשל מאפה עוגיות – זה מוכן. הקלייה מקנה לגריסי שיבולת השועל טעם עשיר יותר, מרקם קריספי וריח נהדר הוא להדליק את האש ולקלות אותה כמה דקות על מחבת, תוך כדי ערבוב כדי שלא תישרף. כשהיא מתחילה להשחים והבית מתמלא ניחוח נפלא ועדין של עוגיות – זה מוכן. תוכלו להוסיף לסלט, למוזלי, ואפילו לדייסת שיבולת השועל.

היא עשירה מאוד בנוגדי חמצון הכוללים טוקוטריאנולים (4 ממרכיביו של ויטמין E מהטבע), ויטמין E, חומצות ויטמין K, פנוליות וחומצה פיטית. ברבע כוס של שיבולת שועל נמצא את הכמות הדרושה ליום של מנגן (מינרל נוגד חמצון הדרוש לפעילות תקינה של המוח, לייצור עור תקין, לבניית עצמות וסחוס, נוגד חמצון חזק מאוד).
שיבולת שועל שחורה מלאה לא מעובדת. שיבולת שועל היא מקור מצווין של חלבון, סיבים תזונתיים, חומצה פולית, ויטמין B6 וניאצין. 

עור יבש ומגרד ומשוררי הנשגב

כמה מהסופרים העתיקים המפורסמים ביותר בעולם: המשורר הרומי פּוּבְּלִיוּס אוֹבִידִיוּס נָאסוֹ, חוקר הטבע פליניוס הזקן (שבתמונה למעלה) ככל הנראה היה הראשון להתעניין בשיבולת השועל ברומא העתיקה ורושם שיובאה מתורקיה של ימנו [מקור],

המשורר הנודע וירגיל, כתב על גריסי שיבולת השועל והרופא האגדי היפוקרטס ופדניוס דיוסקורידס (Pedanius Dioscorides Ovid, Pliny the Elder, Hippocrates and Dioscorides)כולם התייחסו לשיבולת שועל כתרופה [מקור].

Imhotep אִמחוֹתֶפּ הרופא הקדום קורא גליל פפירוס, פרט של פסל; במוזיאון המצרי, ברלין.

כול רופאי וחוקרי קדם מתייחסים לתכונות הרפואיות של שיבולת השועל, נראה שיוון הלכה בעקבות הרפואה של מצרים בנושא זה והתייחסה אליה כתרופה בתחום טיפוח העור, כאשר רק (אם בכלל) לעתים רחוקות נמצאת בכתבים התייחסות לשיבולת שועל כמקור תזוני [מקור].  Ovid אובידיוס, למשל, ממליץ בחום על שימוש בשיבולת שועל לטיפול בעור, ואילו פליניוס (הזקן) יעץ להשתמש בה כטיפול בשומות.  דיוסקורידס, הסופר היווני הקדום רשם במטריה מדיקה (על עניינים רפואיים) לראשונה על שיבולת השועל – מדובר בספר התרופות ונהלי הטיפול החשוב ביותר שהונהג בימי קדם (Materia medica), או באסופת מידע רפואי בשיא האיכות, שנכתבה מימי מצרים העתיקה – תורה פרמקולוגית עליונה (המסמך הקדום ביותר "על עניינים רפואיים" הידוע על הרפואה שמתבססת על צמחים, בוטניקה רפואית, כלשונם, ומי שנחשב יסוד המטריה מדיקה היה פפירוס מצרי בן 110 עמודים. תצלום ממנו למטה, ושמו Ebers. הספר קדוש ונכתב, על-פי האמונה, על ידי האל תות בכבודו ובעצמו, באמצע המאה ה – 16 לפני הספירה.  ה- Ebers – ספר מתכונים עתיק המתוארך לשנת 1552 לפני הספירה.  האברס מכיל תערובת של קסמים ותרופות עם הפניות למניעת מחלות וקטלוג של צמחי מרפא, מינרלים, קמיעות קסם ולחשים. [מקור]  

פפירוס אדווין סמית': העמודים השישי והשביעי. הטקסט עוסק בפגיעת פָּנים קשה.

הרופא המצרי המפורסם ביותר היה אִמחוֹתֶפּ (2600-2650 לפנה"ס Imhotep) שהיה גם הכהן הגדול לאל השמש רע רשם על רפואה. הוא חי בממפיס בסביבות 2500 לפני הספירה, בתקופת שלטונו של פרעה ג'וסר בן השושלת השלישית. ויש אף אלו המזהים את דמותו עם דמות יוסף המקראי. המטריה מדיקה של אִמחוֹתֶפּ נחשבת לטקסט הרפואי הקדום ביותר (על עניינים רפואיים), עוסק בניתוחי חירום, והוא מפרט לגבי פגיעות ראש, צוואר וגוף. [מקור]. הטקסט המקורי שלו לא נמצא רק העתק מאוחר יותר זה שנמצא בצילום למעלה ומתוארך ל-1700 לפנה"ס. המטריה מדיקה שלו כללה גם נהלים לטיפול בפגיעות ראש ופלג גוף עליון, נטיית פצעים ומניעה וריפוי של זיהומים, וכן עקרונות מתקדמים להיגיינה), נחזור למטריה מדיקה הרומית אותה חיבר דיוסקורידס (רופא וחוקר שפעל ברומא בתקופת נירון קיסר, והכיר רפואות מכל רחבי העולם היווני-רומי).

דיוסקורידס כתב ספר בן חמישה כרכים ביוונית בשם Περί ὕλης ἰατρικής (על עניינים רפואיים ( ובתרגום הלטיני של ספרו: De Materia Medica), שהיה אחד מספרי רפואת הצמחים המשפיעים בעולם, ונותר בשימוש מעשי עד המאה ה-17, הוא למעשה מה שמכונה רפואת הערבים. שלא כמו סופרים קלאסיים רבים, עבודותיו לא "התגלו מחדש" בתקופת הרנסאנס, כיוון שספרו מעולם לא אבד, והוא הועתק שוב ושוב בעותקים רבים לאורך הדורות, פעמים רבות עם הערות ותוספות.

ספרו של דיוסקורידס "על עניינים רפואיים" חשוב לא רק להיסטוריה של רפואת הצמחים; הוא נותן מידע רב על עשבי תיבול בהם השתמשו היוונים, הרומאים ותרבויות עתיקות אחרות. הספר כולל גם שמות של הצמחים בשפות תרקיה ודקיה, שבלעדיו היו אובדים. בסך הכל, מוזכרים בספר כ-600 צמחים שונים והוא אולי העדות האתנובוטנית הקדומה ביותר המוכרת כיום.

כמה עותקים מאויירים של De Materia Medica שרדו, חלקם מוקדמים מאוד – מן המאות החמישית והשביעית לספירה. השיבולת שועל מצויינת בה, בהרחבה. נרשם ששיבולת שועל בעלת חומר ריפוי ושהיא יעילה בטיפולים בעור [מקור]. 

Wickens,E. (2001) Economic Botany: Principles and Practices. North American Millers' association (2000). Oat foods: A smart choice. Retrieved April 14, 2006.

תיקון עצמי והתחדשות עצמית – הם בית ספר ליכולתו של הגוף להחלים

מרחיק לכת בנושא זה פאול מרתין (Paul Martin) שאומר "פיברוגנזה כלייתית (ידיעה מוקדמת וצפי של מהלכי התקדמותה של מחלה) עשויה להידמות לתהליכים המתרחשים במהלך ריפוי פצעים של העור" [מקור]. 

Paul Martin Department of Anatomy and Developmental Biology and Division of Plastic and Reconstructive Surgery, Department of Surgery, University College London

דלקת עור אטופית היא מחלת עור דלקתית המתבטאת בהתקפי אקזמהגרד ויובש בעור. במרכז נמצאים ליקויים בשלמות ובתפקוד עילית העור (אפידרמיס), השכבה החיצונית של העור מאבדת את אטימותה ועל ידי כך מאבדת מים ומאפשרת חדירה של אלרגנים וטוקסינים של חיידקים. מסתבר ששיבולת שועל תחת השם המסחרי של פייר פברה – Aderma exomega (צרפת) מסייעת ללוקים במחלה זו [מקור].

Nicu Horodniceanu ניקו הורודניצ'יאנו – פילוסוף, מעצב מחולות (עבור ירון מרגולין) ומחזאי, פרסם תחת שם העט נפתלי עירוני עד לחיבורו המונומנטלי ה"אני הגמיש" אשר פורסם תחת שם לידתו הורודניצ'יאנו.

אציג בפניך עתה הבנה עכשווית בריפוי פצעים והתחדשות כמדד להחלמה עצמית ויסוד בשיטת ההחלמה של  "לחיצות ההחלמה" את הכליות הסוררות שלך – שני היבטים מובחנים של התיקון העצמי הסלולרי – ביולוגיה סלולרית חוקרת את התכונות הפיזיולוגיות של תאים, כולל את המבנה שלהם, צרכיהם התזונתיים, מחזור חיים וחלוקה. כשהתיקון העצמי נקשר בפעולת המנגנון של החלקיקים הפנימיים, הזערוריים, שבונים את התא למען עצמו. על ידי בחינת כמה אורגניזמים מודליים שהציגו יכולת תיקון חזקה, כולל ביציות נפתחת בפנינו הזדמנות רפואית ופילוסופית חדשה הגם שנותרו שאלות פתוחות רבות, ללמוד על כוחות ההחלמה של הגוף שטרם הכרנו – הבהרת נושא התיקון העצמי כאפשרות שטרם הכירה בה רפואת הממסד (למעט צמרת החוקרים שבה) לצד האופן בו התאים מתקנים את עצמם, מאוד חשובה ולא רק לשם הבנתנו המכניסטית את הביולוגיה של התא. חלק זה כמובן נפוץ ומקובל, אלא ובעיקר את נושא ההחלמה ללא תרופות. מובן שנושא זה גם טומן בחובו פוטנציאל ענק ליישומים חדשים וגישות טיפוליות, שסדרת מאמרים זו היינה חלק ממנה לטיפול במחלות אנושיות. [מקור

פיליפ מאקרנניה, הרופא היווני המהולל של אלכסנדר הגדול וחברו. נודע כמי שנתן אמון מלא, בחברו הקרוב. לאחר שקיבל מכתב מהגנרל פרמניו בו עולה כי פיליפ מרעיל אותו, בחר לתת אמון ברופא ולא במסית נגדו. אלכסנדר השלישי לגם מהתרופה (ציור למעלה) והחלים. הוא מכונה גדול או מוקדון (356-323 לפני הספירה) היה מלך יווני. בשנת 334 לפני הספירה החל את הפלישה רבת ההשראה לאסיה הקטנה שהייתה אז בשליטת פרס והחל בסדרת מהלכים נועזים שנמשכו עשר שנים נגד הפרסים. אלכסנדר שבר את כוחה של פרס שהייתה באותם ימים האימפריה הגדולה בעולם, בסדרה של קרבות מכריעים. הוא גבר על והפיל את המלך הפרסי דריוס השלישי (בקרב גאוגמלה (331 לפנה"ס) ממנו נמלט הפרסי משדה הקרב. דׇרְיַיוַאוּש) אלכסנדר הגדול כבש את מכלול האימפריה הפרסית. הוא לא הובס בקרב ונחשב לאחד המפקדים המצליחים בהיסטוריה. המאבקים שלו חיזקו את המגעים והסחר בין מזרח למערב, ואזורים נרחבים ממזרח נחשפו באופן משמעותי לתרבות ולהשפעה יוונית. ביוני 323 לפני הספירה, אלכסנדר מת מוות כואב לאחר מותו של הפאיסטיון, בארמונו של נבוכדנצר השני, כנראה בשל שתיית יתר, כשהיה רק בגיל 33. בציור שלפנינו אלכסנדר לוגם מהמשרה המרפא כמי שבוחר ברופאו האגדי Philip of Acarnania . ציור שמן מאת צייר לא ידוע.

מגוון תאים די גדול הולך ומתגלה כיכולים לרפא פצעים שנפערו בהם בכוחות עצמם ולחדש בקרבם מבנים חסרים. ריפוי פצע הווה אומר שקיים מנגנון של סגירת הפצע ומעל לכך קיים מנגנון של השלמה ובניית חלקים חסרים: ב1986 בימים בהם יצאה ההפקה הנודעת שלי "נשים מקוללות" לאור העולם, תצלום למטה, במהלך החזרות, וים של ראיונות לתקשורת, התבקשתי לטפל במקרה קשה במיוחד שרפואת הממסד ראתה בו מקרה אבוד. זה לא היה הזמן המתאים במיוחד לפנות אלי עם "בעיות" ועוד בסדר גודל שכזה –

נשים מקוללות – הוידאו – באותם ימים (86) הכניסה להפקה הוגבלה בגיל שמעל ל- 16.

גבר כבן 30, חן (שם בדוי) – מהנדס שעבד בחברה גדולה, אב לשני ילדים נפל מגג של בניין בן 7 קומות. חן התרסק על משטח בטון שיועד לשמש חניה למכוניות לכשתסתיים בנייתו. כמו תמיד, טלפון מידידה קרובה הגיע אלי והבחורה פשוט התחננה שאגיע לטפל בחן. משהסכמתי להתגייס למשימה הזו ונסעתי אליו. הוא שכב במיטה מחובר לצינורות ולא יכל להזיז אבר, גם לא לסובב את הראש. לדבר חן יכל ושוחחנו. ניקו (מורי הגדול שפרסם תחת השם נפתלי עירוני) בדיוק הוציא באופן רשמי את תורת הדמימה שייסדנו ביחד, אבל ממש בהובלתו (אין דמימה בטבע, היקום כולו הוא מרחב של תנועה, השואף לנוע וכל מעצור בו – דמימה – הוא בלימה פיקטיבית, אשליה ואם היא ממשיכה לנוע בתוך עצמה הכרח שיש לה מענה – תנועתי והכרח שאפשר להתגבר עליה ולסייע לה לנוע במרחב). שוכנעתי בכל נימי נפשי על ידי תורתו של  Horodniceanu, Nicu ניקו הורודניצ'יאני שמקורותיה (תאיטיטוס אפלטון, פיידרוס, ו פרמנידס  לצד הפרק השלישי והנשגב של האתיקה לשפינוזה, משנתם של ברונר, באראז וניקו עצמו ב"אני הגמיש") כי אין אפשרות שאבר מאברי הגוף, כל אבר, גם אם הוא נראה למרפאי הממסד, כמקרה אבוד, שלא יוכל לשוב ולנוע. הרופאים קבעו שעמוד השדרה נחתך ואין מה לעשות. אני האמנתי שעצב יכול לחדש עצמו ושחן יוכל לנוע, לעמוד וגם ללכת. באותם ימים לא ידעו שנירונים יודעים לתקן עצמם. מאחר שאני לא רופא, וגם לא רוצה להיות אחד מהם, משום מה הם תמיד אחרונים לדעת, הלכתי אחר ההיגיון הבריא ולא עבר זמן רב וחן החל לאכול בכוחות עצמו, לשבת, להניע את זרועותיו ואפילו להגיע אל הקליניקה שלי בירושלים. חדר הטיפולים הראשון שלי פעל כבר, ובאותם ימים הוא היה בבית המחול עצמו שבמלחה. מרחק שעה נסיעה מביתו של חן. בהתחלה בנינו בשבילו מורד לכיסא הגלגלים שלו, אבל בהדרגה חן טיפס על המדרגות כשהוא נעזר במעקה ואחר כך הוא הצליח להניע את רגליו ונשען עליהם, שלא לדבר על כך שבישל ילדיו גם הסיע אותם לגן… וכששוטר ביקש לכנוס אותו כי חנה בחניה של נכה, כשיצא מהמכונית במרכז תל-אביב, היה חן המאושר באדם!

הדייג פסל מדהים נוסף של 1929 פרנצ'סקו מסינה – Francesco Messina (1900-1995) Pescatore

נוירונים מסוגלים לפעמים לתקן ולחדש אקסונים פגומים (האקסונים מקשרים בין תאי עצב לבין תאי מטרה אחרים damaged axons) [מקור1, מקור2, מקור3], וזה חשוב מכיוון שהם לא מתפשטים.  מיוציטים לבביים (תאי שריר הלב) סובלים באופן שגרתי מפגיעות מכניות כאשר הלב פועם, והם מסוגלים גם לשרוד וגם לרפא קרעים בקרום [מקור1, מקור2]. ככל שמתרחבת סקרנותם של המבקשים את ההחלמה, ואת השיבה אל תנועתם הטבעית של הדברים צומחות מול העיניים הזדמנויות מדהימות לידע ולעשייה. כך נחשפנו גם אל תהליך הריפוי הטבעי של הממברנה (קרום התא) ואני מכוון כמובן אל התא הפגום שבדופן הצנרת של גופך – אל המקום הדלקתי, אל היכן שהחלה המחלה הכרונית שלך – זהו אחד הנושאים החמים במחקר היום. הריפוי מתחיל כנראה משכבת ​​האפיתל החיצונית, עם ריפוי מאוחר יותר של השכבה הרירית [מקור]. 

הענקית יונת דלסקי וירון מרגולין ב"נשים מקוללות" 1986
"נשים מקוללות" שהייתה לאחת מהפקות המחול המדוברות ביותר בארץ עלתה על
הבמה ב 1986. גם בהפקה זו חבר מרגולין לעירוני והשניים החלו לעצב ב'נשים מקוללות' את תפיסת המחול המיוחדת שלהם. מחול שהוא דראמה ריגשית רבת עוצמה בתנועות גוף. "מרגולין שר שיר הלל לפואזיה של הגוף האנושי הערום. מה שזעזע כמה מהצופים, אלא שבמקרה זה לא מדובר כלל באטרקציה, כי התנועה משמשת אותו במחול כפי שמשמש החימר לפסל. האידיאה הראשונה שולטת כאן ומרגולין מגיע לצרופים אורגניים כך שהכל כאן מתרכב לשלמות אחת…" יוסי תבור
 פאנוראמה

התאים הם בדרך כלל רכים, קשוחים ונפגעים בקלות. עם זאת, רבים יכולים לתקן את עצמם לאחר שננקבו, נקרעו בגלל הבלאי הרגיל של הפיזיולוגיה התקינה או כתוצאה מפציעה או פתולוגיה, כפי שקורה בדופן המעי או בדופן של צנרת הכליה. דופן הנפרון הוא יחידת המבנה והתפקוד הבסיסית של הכליות.  "תא דומה לחללית: כאשר הוא מנוקב, הציטופלזמה נשפכת כמו חמצן הנמלט ממודול חלל פגום". מסביר סינדי ק. טאנג חוקר בנית התאים מחדש מאוניברסיטת סטנפורד Sindy K.Y. Tang, Stanford University "כמו החללית אפולו 13, תא פגום לא יכול לסמוך על אף אחד שיתקן אותו. עליו לתקן את עצמו בכוחותיו הוא, תחילה על ידי עצירת אובדן הציטופלזמה, ואז עליו לחדש עצמו על ידי בנייה מחדש של מבנים שנפגעו בתוכו או אבדו. ההבנה כיצד התאים מתקנים ומחדשים את עצמם יכולה להנחות טיפולים למצבים הכרוכים בנזק הסלולרי" [מקור].  נושא זה העלתי בהרחבה במאמרי על נבטי הברוקולי – כאן הקישור אליו – כאן.

זרם של יוני סידן Ca2 + (מסומנים בצבע ירוק באיור למעלה) הוא לרוב טריגר מפתח לתגובת הפצע שנוצר בתא [מקור1מקור2מקור3]. מבחינה פיזיולוגית, זרם של יוני סידן Ca2 + נמצא בסביבה – [סביבת התא (הנוזל הבין תאי, סטרומה – תאי המשתית – המטריקס או מטריצה) היא אחד הנושאים המרכזיים של הרפואה החדשה המשתמשת במזון כתרופה, אבל גם אחד התחומים המוזנחים ביותר ברפואה ובמחקר הממסדי ההולך בתלם] הוא – הסידן הנ"ל, שליח תוך-תאי חשוב ועומד בבסיס מסלולי איתות חשובים רבים. 
רמות Ca2 + תוך-תאיות מוגזמות שלו, יוצרת רעילות מסוכנת לתא עד כדי כך שהן יכולות להוביל למוות של תאים [מקור1מקור2]. אף ששום מחקר לא תיאר מסלול זה בברור, או את הגודל המינימלי של קרע בקרום שנדרש לעורר את זרם יוני הסידן להיכנס אל התא, כדי לסגור את החור או לעורר תגובה לפצע שנוצר, ניתן לצפות, כי הפתח צריך להיות גדול מספיק ובנוסף לכך להימשך מספיק זמן כדי לאפשר לשטף של יונים כמו (הסידן) Ca2 + לא לפגוע בסביבה התוך תאית. רוב החוקרים חושבים שקצב התיקון מאוד מהיר בן כמה שניות, אבל בניסוי שנערך בתאי אפיתל בבעלי חיים, סגירת דופן תא בעור התוף כלומר פצעו במעבדה את הקרום התופי שבאוזן במתכוון (בעזרת סיכת זכוכית זעירה) ומה שקרה היה מדהים – החל להתרחש תהליך החלמה בתוך 7-10 ימים לאחר הפציעה ותהליך הריפוי הושלם רק עד יום 14 [מקור]. נושא זה מאוד משמעותי לעבודתי בבואי לסייע לתהליך תיקון הנפרונים שבכליה ומסביר את דרישתי המוקפדת למשטר תזונה נוקשה למשך 15 יום. זיכרו ששיבולת שועל וגם כוסמת וברוקולי וכמעט כל המזונות המופיעים ברשימת המאמרים הזו יודעים כל אחד בדרכו לתקן את האפיתל בייצרו סביבה תומכת תהליכי החלמה, תיקון פציעה והשלמת חוסרים.

מרתין פאול Paul Martin

" ריפוי פצעים הוא הכרת האותות המפעילים" אותם תאים פצועים הקוראים אל החומרים שבמטריצה החוץ-תאית לסייע להחלמתם. אומר מרתין פאול, שהוזכר בפתיח, ממשיך ומוסיף: "ואז להניח מטריצה ​​מתוקנת בפתח של הפצע" (מרתין פאול). המטריצה היא מרחב נוזלי בו "שוחה" התא. מחקרים בעשור האחרון סיפקו רשימה של גורמי הצמיחה ורכיבי המטריצה ​​הזמינים לספק אותות "התחלה" כאלה, ואחת המשימות שעכשיו עלינו היא לקשר בין גורמים אלה באופן ספציפי ולסייע לפעילויות תאים שבאמצעותן הפצע נרפא [מקור]. פאול מרתין (Paul Martin).

דופן צנרת הכליהיכולה להחלים באופן ספונטני את עצמה – חלק ניכר מרקמת הכליה בנוי ממבנים מיקרוסקופיים הנקראים נפרונים. שמהווים את יחידת התפקוד הבסיסית של הכליות. הנפרונים מווסתים את כמות המים והמלחים השונים בגוף, משתתפים בבקרת לחץ הדם, שומרים על מאזן חומצה-בסיס בגוף ומסלקים חומרי פסולת.
כל נפרון מורכב מפקעית של נימי דם (גלומרולוס), העטופה בקופסית על שם באומן. מתוך פקעית נימי הדם יוצא צינור ארוך ומפותל, שנקרא אַבּוּבִית הַכִּלְיָה (טובול, שנראה באיור למעלה: tubulus renalis) היא מקטע תפקודי בנפרון האמון על ספיגת מים, מלחים וחומרים מומסים שמוחזרים אל הדם. יתרת הנוזלים, יחד עם חומרי הפסולת, מתנקזים אל תוך השופכן ומהווים את השתן. משמאל באיור למעלה (A) טובול תקין. מימין תאי אפיתל פגועים שנראים באיור למעלה (B) ובמרכז (C) תהליך החלמה ובניה מחדש של דופן אַבּוּבִית הַכִּלְיָה (טובול), הבנויה תאי אפיתל.

המטריצה החוץ-תאית (The Matrix) היא המיקרו-סביבה אשר הרכבה נקשר בריפוי או בחבלה בדופן התא. רקמה של יצורים רב-תאיים כמו רקמה שנמצאת בגוף האדם כוללת שני רכיבים עיקרייםהתאים עצמם, שבהם התמקד באופן מסורתי רוב המחקר הביולוגי, והחומר שנמצא מחוץ לתאים וביניהם שנקרא, ‘המטריצה החוץ-תאית’ המורכבות של המיקרו-סביבה של המטריצה החוץ-תאית משתדרגת באמצעות מולקולות מטריצה רבות המתפקדות כמאגר של מולקולות רבות אחרות, כולל, גורמי גדילה, ציטוקינים (חלבונים קטנים שמהווים את הבסיס לתקשורת בין תאי מערכת החיסון והתא אותו המטריצה סובבת) ואנזימים, אשר הזמינות היחסית שלהם מוסדרת כאשר מתעורר הצורך בשחזור נמרץ של המטריצה כמו בתהליך של ריפוי פצעים. חשיבותה של המטריצה מתוארת היטב על ידי מגוון רחב של תסמונות ותחלואים שנובעים מהצטברותם של רעלים ומחמצנים כאן, גם מליקויים גנטיים של חלבונים במטריצה. אוכל מרפא הוא תוכנית תזונתית בת שלבים שמטרתה סיוע בסילוק הרעלים והאותות המשובשים מהמרחב הזה בשל נוכחותם. ניקוי הסביבה הפנימית היא המטרה. ללא אפשרות להזין – להעביר חומרי בניה למטריצה או אנטי אוקסידנטיים חזקים ולחדש את מאגר החלבונים של ההחלמה כגלוטתיון (ייצור עצמי, בסיוע תזונה הולמת ומאפשרת, למשל: זרעי ההמפ Hemp, יוגורט, עדשים, צדפות, ובשר (חזיר, עוף, הודו, ברווז), גם נבט חיטה, חלבון מי גבינה, ושיבולת שועל. ובניגוד לזו שמסלקת אותו מהגוף למשל: ציפרלקס, פרוזאק, משככי כאבים – אוקסיקוד או אוקסיקודון שנמכר תחת שמות מסחריים רבים: פרקודן, פרקוסט, רוקסיפרין, אנדוסט, ואוקסיקונטין. אוקסיקונטין, אקטיק שנמצא בשימוש בצה"ל –הרשימה הזאת ארוכה… ) ובטא גלוקן (שיבולת שועל) מנגד לנקז, ולסלק את הרעלים המצטברים ומשנים את צבע ומדד איכות נוזל הסביבה, על ידי פתיחה מחודשת של המעברים לזרימה חופשית הן של סילוק הפסולת והרעלים והן של ההזנה ותוך כדי התגברות מתמדת על כיווצי השרירים – כולל השרירים החלקים שמתחת לשכבת האפיתל שבדופן צנרת הניקוז, הם כיווצי השרירים שתזונה רעלנית יוצרת, אפילו התזונה שמציפה את הגוף מחמצנים, לצד רגשות עזים וסטרס שמשפיע על הקורטיזול והכול קם ויוצר את הדמימה שמעכבת, ומעמידה הכול בדום. ושוב הכל עומד, ושוקע בבוץ העצמי, ופינוי הרעלים שב ועומד כמשאלה בלתי אפשרית להשגה. בלעדי שלב זה, רק הולכת ומחריפה הבעיה גם את הכיווץ וגם את הבוץ שנעשה לביצה. זה הנושא שנעמד מעל להכול. רבותי מדובר בתוכנית מורכבת להחלמה – תוכנית זו קלה ללמידה וליישום של הבראת הגוף, בגלל ההיגיון הפשוט ביותר שעומד מאחריה, ומוביל כעמוד שדרה רוחני וישנה עוד סיבה, טבעיות. תמוהה עד כמה אזור המושפע יותר מאיכות התזונה, וממרחב הרגשות והמחשבות, הנוזל הבן תאי, המטריקס – רשת חלבונים המקיפה ועוטפת את תאי הגוף [מקור], סטרומה – תאי המשתית, לצד חומרי הרעל והחימצון המיותר ושוב עודפי רעל, ובוץ, וסתימות ועמידות עד אין קץ, ומי מגיע לכאן כדי להוסיף נזק – התרופות שלהם. והרעל שבתרופות הגם שכולם נוטלים אותן ללא היסוס, שמעתם על מי מהם שמצבו לא התדרדר והמחלה הכרונית לא העמיקה. מכלול הדברים האלו מכווצים את השרירים ולא מרפים (דמימה) פשוט מצב שקם והורס ולא מניח לרפואה עצמה להגיע אל הפצע או לאפשר לו להיסגר בכוחות עצמו – בטבעיות. לא, תאמינו דווקא זה לא נחקר. ואף גרוע מכך – המטריצה החוץ-תאית (ECM) כמו קולגן (סוגים I, III ו- IV), פיברונקטין, למינינים וחלבונים אחרים, התגלו כישות נבואית שמתכתבת טוב יותר עם דרגת ההתרסקות של ה- GFR, שכל הנפרולוגים מתקשים להודות שכשלו כישלון מוחלט בבלימת כשרי הסינון הנהרסים של הכליות אבל הם נכשלו. כשכאן עומד בפנינו יותר מכל מנבא מחלה אחר או מדד צפי אחר מודל חדש: המטריצה הבהחוץ-תאית, שמנבאה טוב יותר מכל המדדים את קצב ההתקדמות לאי ספיקת כליות סופית במחלות כליות כרוניות (CKD) [מקור1מקור2מקור3]. וכל זה שב וקורא לך לערוך שינוי תזונה מיידי ולהציל את גופך. וכך ובנוסף לכך אפשר להקדים ולמנוע את המחלה על – ידי טיפול נכון במטריצה החוץ-תאית עם תזונה כתרופה. לכאן תזונת נבטי הברוקולי על הסולפורפאן, והגדלת הגלוטתיון כמפעיל Nrf2 ביחד עם הכוסמת, החסה, תפוח האדמה והעמילן העמיד, לצד הבצל והפלפלים שהוזכרו בפרקים הקודמים והבטא גלוקן (β-גלוקן) המופלא של שיבולת השועל מכוונים. ועכשיו נעבור אל שיבולת השועל

אבנתנתרמידס

Avenanthramides אבנתנתרמידס הם נוגדי החמצון המרפאים – הפוליפנוליים העיקריים בשיבולת שועל, (פיטוכימיקלים, שםגשנו במאמר שדיבר על הרוטין rutin שדובר בו רבות בפרק הקודם גם הוא פוליפונל. הרוטין נמצא, כזכור, בכמות יפה בכוסמת. הוא ידוע בפעולתו הנחושה לחיזוק דפנות כלי דם דקיקים קפילרים ובעברית נימים. הם כלי הדם הקטנים ביותר באורגניזם, ופועל על חיזוק והגמשתם בכליות שלך.) האבנתנתרמידס הם תרכובות מרפאות בעלות סגולות נדירות והשפעה מבורכת על הנוזל שנמצא מחוץ לתא ועוד ידובר בו בהמשך – מכונות פנוליותפוליפנולייםpolyphenolic) העיקריים. הוכח שהפנולים מסייעים לדלקת, במצבי רגישות יתר למגע ודלקת נוירוגנית והם גם מתקנים את העור ומפחיתים גם את השריטות הנגרמות על ידי פריטוגן במודל גירוד שנוצר במעבדה על עור של בעלי חיים [מקור]. מספר האבנתנתרמידס (Avns) שנחשפו בשיבולת שועל אדיר. שיבולת שועל מכילה למעשה כ- 40 סוגים שונים של Avns (אבנתנתרמידס) – ואלו נמצאים גם בעלים הירוקים וגם בגריסים שלה. [מקור1, מקור2 ה-Avenanthramides. פועלים כנוגדי חמצון תזונתיים. מבין ה-40 האלו נפוצים במיוחד פועלים שלושה: avenanthramide isoforms (Avn-A, Avn-C, and Avn-K) [מקור]. האבנתנתרמידס כאמור לעיל פנוליים {כלומר, מרכיבים צמחיים, פעילים. והם מורכבים מאלכוהול (הידרוקסיל). תכולת הפנול הכוללת נחשפה במחקר כמתואמת באופן משמעותי עם פעילות נוגדת חמצון. [מקור], ובניהם ה Avn-C נמצא כנוגד החמצון הגדול או החזק ביותר [מקור]}. תרכובות זו נמצאת בשיבולת שועל והוזכרו למעלה ברשימת השלושה. אבנתנתרמידס Avenanthramides הן תופעה ייחודית, שמגיעה אלינו למעשה רק משיבולת השועל. היא מורכבות מחומר שפועל כמו אנטיהיסטמין (שם כולל לקבוצת תרופות, אנטי אלרגניים, המעכבות את פעילות ההיסטמין על ידי חסימת קולטני ההיסטמין בגוף. מדובר למעשה בתרופה שמעכבת פעילות של היסטמין בגוף על-ידי חסימת הקולטנים להיסטמין (תרופה לאלרגיה). קיימים שני סוגי קולטנים כאלה: H1 , H2. כאשר קולטני H1 מגורים על-ידי היסטמין, הם מייצרים תגובות אלרגיות כמו קדחת השחת, גרד ואורטיקריה, חרלת. אנטיהיסטמינים שחוסמים קולטני H1 משמשים להקלת תסמינים אלה. לחלקם פעילות חזקה נגד הקאה. תופעת הלוואי העיקרית שלהם כתרופות מוכרת כנמנום, ומשמשת בכדורים לשינה – איננה בנטילתם כמנת שיבולת שועל. קולטני H2 מצויים בעיקר בקיבה, וגירוי שלהם על-ידי היסטמין גורם להפרשת חומצה. חוסמי H2 (כמו סימטידין ורניטידין) חוסמים קולטנים אלה ומפחיתים את הפרשת החומצה. משתמשים בהם לטיפול בהרס מוקדי של הרירית, גם בו מטפלים גריסי שיבולת השועל – ללא תופעות לוואי.). מדובר בקבוצה של אלקלואידים פנוליים, הגם שמעט מחקרים ביקשו לזהות את הפיטוכימיקלים הפעילים בשיבולת שועל ופועלים כמתווכים יעילים ביותר בפעילות אנטי דלקתית, דווח כי הן מציגות פעילות נוגדת חמצון בסוגי תאים שונים. [מקור1, מקור2, מקור3]. המבנה של
Avenanthramides דומה לזה של התרופה הסינתטית Tranilast, המשמשת בטיפולי אלרגיה של רפואת הממסד רק ללא תופעות לוואי (Sur et al. 2008 ו- Skoglund 2008b).

Gaetano Gandolfi: “Sogno di Giuseppe” 1790 הרעבה תאית, הגבלה של מערכת החיסון של צנרת העיכול, תאי פייר ויתר חלבונים בתזונה צמחית ניכרת בתופעות כגון מחלות עור, פגיעה ברירית דרכי הנשימה, רירית מערכת הרבייה, רירית מערכת העיכול, ורירית עיניים שמובילה לעיוורון. הדבר משתקף בבדיקת דם במדדים כחומציות דם שעולה מעט – ביתר הומוציאסטין, יתר BUN הווה אומר BUN מעל 70 ואוראה מעל 145. הפן החיובי בתנגודת לאינסולין אבל – אם תנגודת לאינסולין תקינה (טריגליצרידים: HDL) – זה רק נראה טוב לסכרתיים, בפועל תאי פייר (הלוחיות ע"ש פייר) פשוט תוקפים את הלקטינים ללא הבחנה (מקורם במזון) התוצאה חד משמעית: דלקת חריפה של רירית המעיים, פגיעה בדופן התריסריון, המעי הדק העליון וגם בחידקי המעיים הטובים שבמעי הגס, בספיגת הברזל ונפילה לאנמיה. בהמשך נוצרים פצעים, בדופן הצנרת. הציפוי הדק והעדין של המעיים נקרע. ויתר חלבון מהצומח – דולף דרך הדופן הפצועה ונרקב, הרקב רעלני ומשמש קרקע להמרה של היסטידין להיסטמין – תרכובת שמעורבת בתגובות מקומיות של מערכת החיסון, וגורמת להרחבת כלי דם ולכיווץ שריר חלק (בצנרת המעי אבל גם בריאות) ולאבדן גמישות צנרת המעי גם למדד קריאטינין גבוה – וזה לא הסוף! העומס שנוצר על תאי פייר מגיע לקו האדום העליון. הם עסוקים בהעמסת חלבונים מוגזמת על המעי בו הם מתפקדים וכשהם עסוקים בלמגר יתר חלבונים שמופיעים במערכת שלהם יום אחר יום שעה אחר שעה, והחיידקים האלה חיים שם והם גם אוכלים את המזונות שנערמים בצנרת של גופנו והמזון של החיידקים הטובים נעדר בשל חסר בפירוקו למרכיבי היסוד שלו – הם מורעבים ומתים מרעב ונערמים בבלילה הכוללת. נוצר מצב איום שדומה לזה שלאחר נטילת אנטיביוטיקה. האדם חייב בראש ובראשונה לשקם קודם כל את אוכלוסיית חיידקי המעיים במצב כזה ובעזרת גיוון בתזונה ורק לאחר מכן לנסות דיאטה שיוצרת למעשה רעב במעיים ובכל תאי הגוף (תזונה קבועה כגון שניצל וצ'יפס אינה מגוונת). כי כאשר החיידקים הטובים מורעבים והחיידקים הרעים הולכים ומתגברים כי אין מי שימנע זאת מהם והם שולטים על מרקם המזון שבצנרת העיכול שאין בה די להזינם הם עושים את שלא יאמן – הם פונים אל רירית דופן המעי ומתחילים לאכול אותה! כך מתחילה תזונה תאית גרועה. תזונה תאית גרועה הורגת.
רוצה לדעת עוד – איך להבריא ולהחלים מהמצב – שיבולת שועל ולבד מכך – הכל נמצא במאמר שלפניך ובסדרת עשרת המזונות הבריאים ביותר לחולי כלייה – ירון מרגולין

אבנתנתרמידס Avenanthramides (AVA) הן קבוצה של חומצות דיפנוליות שנמצאות (כנזכר לעיל,) אך ורק בשיבולת שועל, והAvn-C נמצא רב העוצמה ביניהם. בנוסף לכך חשוב לדעת שאין קליטה של​​ AVAs בבני אדם אלא פומית – oral usage כלומר באכילה. במספר ניסויים שנערכו בבעלי חיים ובבני אדם נמצא כי לאחר צריכה אוראלית של עוגיות שיבולת שועל שנאפו מקמח שיבולת שועל טבעית Avn-C הייתה הפחתת רמות של חמצן תגובתי (ROSReactive Oxygen Species) [מקור]. הוא אחד מגורמי הפציעות העיקריים של דופן צנרת הכליה. נושא שהוזכר בהרחבה בפרקים הקודמים כאן וכאן ואחזור על עיקרי הדברים מיד בשל חשיבותם לתהליכי הריפוי החדשניים של הכליות – הפגועות. [מקור]. יתר על כן, נמצא שנטילת ה- Avn-C (בעוגיות שיבולת השועל) הביאה לסופרוקסיד גבוה יותר ולפעילות יעילה יותר במפרקת בשריר העצם lateralis (DVL), בכבד, ושל הכליות, וכן לפעילות גבוהה יותר של גלוטתיון פרוקסידאז באזור הלב, בנוסף לכך תוסף האבנתנתרמידס Avn-C הקטינה את ייצור השומנים בלב הנוצרים בדרך כלל עקב מאמץ ותרגולת יתר [מקור]. לעומת קבוצת הביקורת. [מקור].

טרשת עורקים נחשבה במקור לחלודה העוטפת את נהור העורק. עם זאת, כעת ידוע כי דופן העורק הרגילה מורכבת מתאי שרירים חלקים עורקים ותאי אנדותל, וכאשר מתחיל להתפתח לוח "טרשת עורקים", דופן העורק מתקשה ומתחילה לארח לימפוציטים T ומקרופאגים. (נושא זה יורחב מיד תחת הכותרת: "האם הקשר בין שיבולת השועל ומערכת החיסון שלנו גורלי?"). להלן, המנגנונים המולקולריים של קרע הדופן של העורק, יצירת הרובד, כמו גם המנגנונים האחראיים על השפעות וטיפול בהתחמצנות שומנים, וכוסמת שהוזכרה אחד מהם.

"אין תרופה יעילה מלבד השתלת כליה, בנוסף לכך אנו מתמודדים עם מעט מדי תורמים ותחלואה ותמותה גבוהים הקשורים לדיאליזה שהטווח שלה ארוך" אומר פרופסור לביולוגיה של תאי גזע ורפואה רגנרטיבית וחוקר אנדו מקמהון  Andrew McMahon מUniversity of Southern California [מקור].

עודף גלוקוז עובר מטבוליזם ( חילוף חומרים) דרך מסלול שממיר את הגלוקוז לסורביטול (סוג של סוכר אלכוהולי), שמחסל את כמות נוגדי החמצון החשובים כמו גלוטתיון (GSH), ומשחרר בכך את הרדיקלים החופשיים לפעולה ונדליסטית דבר שגורמים לנזק אדיר למערכות. כתוצאה מכך עולה בראש ובראשונה המזיק הגדול: החמצן התגובתי ROS – Reactive Oxygen Species (ROS) [ מקור1 מקור2]. בנוסף, גלוקוז מוגבר בדם עובר עיבוי עם חומצות אמינו חופשיות ליצירת מוצרי קצה גליקציה מתקדמים (תהליך בו נקשרת מולקולת גלוקוז למבנה חלבוני – AGEs), שמווסתים בהמשך מספר אירועים חשובים שהולכים ומגבירים את הלחץ החמצוני והלחץ החמצוני בתורו מחמיר את המצב [מקור]. ומעודד אותנו להגן בכול הכוח על הגלותטיון (פלפל אדום וירוק ,כרוב, אבוקדו, שיבולת שועל, וברוקולי כולם משמשים אותי למקרה זה כתרופה) השימוש המתמיד בכוסמת ושיבולת שועל שב ומוכיח עצמו בקליניקה של לחיצות ההחלמה כשמדדי האלבומין מעוררים דאגה ומדדי ההיפר-אינסלינמיה מאימים על התהליך. בשביל להפחית את זליגתם של החלבונים אל השתן כמדד – כפי ששבים ורואים בקליניקה של לחיצות ההחלמה, ולהגן על תאי האפיתל בכליה טלו 3 כפות שיבולת שועל כל בוקר.

הכישלון קולוסאלי של הרפואה שאמורה להחלים את הכליות ונראה יותר כמי שפועלת להפך, העלה את הביקוש להשתלות כליה בארץ ובעולם. בעולם המערבי, לחץ דם גבוה וסוכרת מסוג II נמצאים במגמת עלייה רק תורמים לשיעורים גבוהים יותר של מחלות כליות ואבדן גמישות העורקים. אך אין מספיק איברי תורם כדי לענות על הצורך ההולך וגובר הזה. טיפולים בתזונה מאימים על הממסד שמתנגד להם בחרוף נפש למרות תוצאות מרשימות לטובת החולים.

Edward von Grützner אדוארד ון גרוזנר

בייאושם ואזלת ידם מחפשת רפואת הממסד, טיפולים מבוססי תאי גזע (PSCs) שמרתקים, שבים ומציעים פתרון חלופי, שעד כה נכשל. [מקור]. מה אנחנו יודעים?

הכליות מונחות בגוף מעט לאחור, בערך 10 ס"מ מעל עצמות הירך שבגב התחתון, וממש מתחת לצלעות. הן יחידות הסינון של הגוף. השומרות על האיזון הבטוח של הנוזלים, המינרלים, והמלחים בדם. הכליות מייצרות שתן באמצעותו הן מסלקות פסולת וחומרי רעל, וחומרים מזיקים מהגוף. הכליות גם מייצרות גם מספר הורמונים: אריתרופויטין (EPO), הפועל על מח העצם ומנחה אותו להגביר את ייצור כדוריות הדם האדומות; קלציטריול (ויטמין D3 פעיל), המקדם ספיגה ושימוש בסידן ופוספט (זרחן) לעצמות ולשיניים בריאות; והאנזים רנין, העוסק במעקב ובקרה על לחץ הדם.
המרכיב הפועל במפתח הכליה הוא הנפרון. כשמדברים על ירידה בתפקוד הנפרון מדברים על אי-ספיקת כליות ועל מדד ה-GFR.

בבואנו לעודד תהליך של שיקום נפרונים או תאי כליה [שעברה פגיעה חריפה בכליות  (AKI)] אנחנו מדברים על תאי גזע – הם בעלי פוטנציאל קליני גדול בשל יכולתם להתרבות לאורך זמן רב, ולהתמיין ולהתפתח לכל סוגי התאים בגוף. בהקשר לשיקום עצמי של כליה פגועה מדברים על 3 תאי יסוד – תאי אבות, מוכרים בשם תאי גזע עוברי – pluripotent stem cells (PSCs)- תאי נפרון, ניצן השופכה, (תאי עמוד השתן – למטה בכחול) ותאי סטרומה – משתית (בעברית) (nephron progenitors, ureteric bud, and stromal progenitors סטרומה – התווך התומך (לכל איבר ורקמה משתית – סטרומה – משלהם, אך בדרך כלל המשתית בנויה מרקמת חיבור כלשהי.) [מקור].

תאי הגזע ועמוד השתן – באיור למעלה הנפרון – היחידה התפקודית של הכליה: העדויות הטובות ביותר עד כה לתאי גזע בכליה הבוגרת מצביעות על כך שהם עשויים להימצא באזור המסומן למעלה בכחול, המכונה עמוד השתן.
שלושת תאי הגזע: תאי נפרון, ניצן השופכה (תאי עמוד השתן), ותאי סטרומה – משתית (בעברית) (nephron progenitors, ureteric bud, and stromal progenitors) התווך התומך (סטרומה) – (לכל איבר ורקמה משתית – סטרומה – משלהם, אך בדרך כלל המשתית בנויה מרקמת חיבור – רטיקולרית כלשהי.) [מקור].

אחד הקשיים העומדים בפנינו היא התפיסה שכל הנפרונים נוצרים במהלך התפתחות עוברית [מקור]. הנושא שאני מבקש להתרכז בו כרגע הוא תאי הגזע של הנפרונים – אבות המייסדים של הנפרון בתהליך היווצרותם הם עוברים מהמזנכימהרקמת חיבור מזנכימלית, מתאפיינת בריכוז רב של חומר בין-תאי, הכולל סיבים רטיקולריים (רקמות חיבור) שונות ותאים חסרי-התמחות. (mesenchymal) לאפיתל ויוצרים בהמשך התהליך את הצינורות הגלומרולים (glomeruli) כלומר את הפקעית ואת הכליות; [מקור] בהקשר לזאת אני מבקש להפנות את תשומת לבך למלאכת מחשבת שצלחה בבניה מחודשת של נפרונים במעמדהכאן.

In vivo – במציאות בַּחַיִּיםאִין וִיווֹ  In vivo ,כמו שרושמים זאת במאמרים המפרסמים מחקר, התהליך היקר הזה נכשל. האתגר שאני מבקש הוא שיקום הכליה באמצעות התחדשות גופנית ומזון כתרופה לצד סדרה של "לחיצות ההחלמה". תהליך זה זול, רחוק מעלויות אסטרונומיות, אישי, אנושי ומותאם – רחוק מהסרט נע של מחלקות ממסדיות, אבל עובד! בהדרגה, מומחים מכל קצוות ההחלמה החלו להבין כי כל מחלה זיהומית מלווה בהפחתת צריכת המזון ודרישה לשינויים בתפריט. בסופו של דבר הכרחי שהרכב המזון יראה שינויים, כאשר שניהם גורמים לשינויים מהותיים או אפילו לעיכוב תפקודי חיסון רבים בגוף החולה [מקור]. מוטל עלינו בבואנו להחלים, בראש ובראשונה לחדול מאווירת הנזק לסביבה הפנימית. תוהו שהביא עלינו, במו פינו, את התגייסותה של מערכת ההחלמה, ואחרי שכשלה מרוב עמל, בנסותה להשיב את הסדר על מקומו, גם את המחלה. צום מחלבונים, הוא שינוי כמותי מבורך. צום חלבונים מאפשר לנו לטהר את הסביבה מיצירת גורמים שמפריעים לנו (ROS) (צום מסוכרים (מפחית את הצורך ליצר יתר אוראה), במקרים אחרים, המנעות מקפה, ממלחים… הנושא שב, עולה, ומשתנה מאדם לאדם, אבל חשיבותו, אם לא מהותו ודרכי השימוש בו מוכרים כבר לכול). שינוי בתפריט נועד לאפשר ל-, ולהעצים את המסייעים הגדולים (גלוטתיון) עליהם הרחבתי בבואי לספר לך על נפלאות התזונה בסדרת מאמרים זו "עשרת המזונות" – שראשיתה כאן, אפשר לקרוא על ה גלוטתיון במאמרי עליו גם כאן. כשמדברים על לאפשר בנייה מחדש של תאים שנקרעו, נפצעו ונהרסו – מדברים על בַּחַיִּים, (אִין וִיווֹ In vivo) (לא על השתלה מחומרים שאולים מהמעבדה, מהמת או מתרומה חייה) ועל החסינות הסלולרית (cellular immunity). ישנן בתוך מערכת התא תגובות רגישות חלקן אפילו רגישות יתר על המידה, אחרות מעוכבות ומושהות, ירידה במספר הלימפוציטים T ותפקוד לקוי של הפגוציטים (כולם תאים וחלק ממערכת החיסון). ההשפעות על חסינות הגוף נצפו כירידה בהפרשת IgA ונוגדנים עם השפעות משמעותיות על הזיקה שלהם, וגם כפעילות נמוכה יותר של מרכיבי מערכת המשלים The complement system [ מקור] היא מערכת לחימה בגוף שמשמשת לזיהוי חיידקים ולחיסולם – אחת מזרועותיה של מערכת החיסון וקו הגנה ראשון של מערכת ההגנה של הגוף שלנו. שפע של אוכל יכול להשפיע לרעה על החסינות עליה מדובר כאן ועלייה, אחר כך ההשפעה עוברת אל הרגישות ומאפשרות למחלות זיהומיות שפגיעה בדופן צנרת הגוף עומדת מאחריהן ואחרות כרוניות כאלצהיימר ופרקינסון. לעניננו, מזה זמן רב גם זאת נתפסה כקשורת תזונה [מקור]. לשיבולת שועל השפעה מבורכת על איזון מערכת החיסון שלנו. למידע מפורט ועשיר על השפעות הגלוקן שבשיבולת השועל על התגובה החיסונית ראו Vetvicka V., Novak M. Biology and Chemistry of Beta Glucan. Volume 1 Bentham Science; Sharjah, UAE: 2011 [מקור].

המבורג צלמיתה של היגיאה – אלת הרפואה, כמזרקת מים, בת האל המנוח של הרפואה במסירות יוצאת דופן למטופליה ולרעיון הרפואה. The figurines at the statue of Hygieia the goddess of health and hygiene n the courtyard of Hamburg City Hal

השפעות הגלוקן ß-glucan בדרמטולוגיה (ענף ברפואה העוסק באבחון ובטיפול של מצבים ומחלות בעור, בקרקפת, בשיער ובציפורניים) שלא יאמן, דווקא כאן, נבדקות פחות, ככל הנראה בשל העובדה שגלוקנים מסחריים לרוב אינם מסיסים והטבעיים נמצאים בשימוש מאז הפרעונים והם כל כך נגישים וזולים, אבל הראשונים נמכרים ואפילו מומלצים על ידי הממסדיים. רוצה לומר לא מסיסים – שאין אפשרות למעשה לגוף להשתמש בהם. זה כמו להאכיל את אדמת הירח עם ג'וקים ולדרוש תשלום – לחשוב שרופא מסוגל לכך. ברוב המקרים משתמשים בגלוקן – ß-glucan, לריפוי פצעים. כשהוא מטפל ישירות בפציעה, – ß-glucan שיפר משמעותית את ריפוי הפצע בעכברים סוכרתיים, ככל הנראה באמצעות גירוי מקרופאגים [מקור]. תוצאות דומות נמצאו במודל חולדה [מקור]. בנוסף לריפוי פצעים, – ß-glucan משמש גם בניסוח קוסמטי, בו הוא יכול לפעול בסטרס חמצוני ובשיפור מצבי עור שונים, במיוחד משפיע על לחות עור ובמיקרו בעור [מקור]. שימוש לטווח הארוך בגלוקן הראה צמצום עומק הקמטים, הגובה והחספוס הכללי שלו [מקור], כל אלו רק מחזקים את הדעה שהסיבה בגינה אנו רואים בבדיקות האולטרסאונד של מטופלים שהגיעו עם דלקת בנפרונים, לאחר 8 חודשים ויותר, בקליניקה של לחיצות ההחלמה" נפרונים שלמים ונקיים -" קשורה גם בתזונת שיבולת השועל,- ß-glucan הגם שאין כנזכר לעיל, אפילו חוקר אחד שבדק את הנושא הזה. נושא הסרטן והשפעתו המבורכת של הבטא גלוקן נחקרו רבות, אבל כמעט ולא בהקשר תיקון עצמי של פציעה. כאן המקום להדגיש שהגם וכהרגל כמעט כל נושא התחליפים (דיאליזה, תאי גזע ובניית חלקים במעבדה, תרופות, תרומת אברים) שבים נחקרים ונכשלים. החלמת הכליות, שהיא לכל הדעות חלק מהמכונה רפואה, מוזנח הגם שמדובר במחלה סופנית חסרת מרפא וברוב המקרים המוות רק נדחה בכמה שבועות. לא הכל רע בממסד, בכל זאת, התבצעו מחקרים וניסויים רפואיים בבני אדם (אין ויוו) עם גלוקן שמקורו באכילת שיבולת השועל, אבל לא על הכליות, כן על תחלואים אחרים – מחקרים אלה אפשרו להסיק כי תוסף – ß-glucan הוא שיטת טיפול מבטיחה וזולה ביותר לבעיות נשימה כרוניות אצל ילדים [מקור]. ניסויים קליניים ב– ß-glucan, בעיקר בקרב חולי סרטן, טיפול במערכת העיכול, הורדת כולסטרול ושיפור התגובות החיסוניות הראה תוצאות טובות ביותר [177 מחקרים בנושאים אלו נמצאים לך כאן – מקור].

פגיעה חריפה בכליות  (AKI) היא סיבוך תכוף של מחלה קריטית ונושאת סיכון משמעותי לתמותה בטווח הקצר והארוך, מחלת כליות כרונית ב (CKD) ובאירועים קרדיווסקולריים. מידת ההחלמה הכלייתית מ- AKI עשויה להשפיע באופן משמעותי על איכות החיים כמו גם על נקודות הקצה לטווח הארוך. לכן התאוששות מקסימאלית של תפקודי הכליה צריכה להיות המטרה של כל פגיעה חריפה בכליות. אסטרטגיית מניעה וטיפול ב- AKI. היא הכרח שקשה להבין מדוע נעדר במקרים רבים במיוחד משום שרבים מהרופאים יודעים שמדובר בסיבוך תכוף של מחלה קריטית ונושאת סיכון משמעותי בתמותה לטווח הקצר והארוך כשמדובר במחלת כליות כרונית (CKD) ואירועים קרדיווסקולריים. 
מידת ההחלמה הכלייתית מ- AKI שכיחה בקליניקה של לחיצות ההחלמה ועד כה לא נרשמו מקרי תמותה כמקובל במחלקות הנפרולוגיות בכל אחד מבתי החולים בארץ. תהליך זה עשוי להשפיע באופן משמעותי על נקודות הקצה גם במרפאות הממסדיות בלעדיו נראה יותר ויותר אנשים מגיעים לדיאליזה ומאבדים את איכות חייהם גם בטווח הקצר ובוודאי בטווח הארוך. לכן התאוששות מקסימלית של תפקודי הכליה צריכה להיות המטרה של כל אסטרטגיית מניעה וטיפול ב- AKI [מקור].

פרופ' מוקדש אסרפוגולו וצוות החוקרים מצילים, מעט את כבודה של רפואת הממסד –

Mukaddes Eşrefoğlu
פרופ' מוקדש אסרפוגולו: בטא-גלוקן יעיל להגנה על הכליות מפני נזק חמצוני הנגרם על ידי חימצון או-הגבלה בזילוח דם לרקמה.

החוקרים מ Bezmialem Vakif University Faculty of Medicine, Dept. of Histology and Embryology, Istanbul, Turkey שהעלו בהקדמה שלהם את נושא הפגיעה הנפוצה – איסכמיה-ריפרפוזיה וכך הם פרסמו: "פגיעת איסכמיה-ריפרפוזיה הינה אחד הגורמים המובילים לאי ספיקת כליות חריפה המהווה אירוע קליני שכיח המוביל להתפתחות מחלת כליות כרונית ותמותה גבוהה. בניסוי שנערך בו השתמשו בשיבולת השועל וכך סיכמו החוקרים:

אנו מסיקים כי β- גלוקן יעיל להגנה על הכליות מפני נזק חמצוני הנגרם על ידי איסכמיה-הגבלה בזילוח דם לרקמה reperfusion, [מקור].

פגיעה חוזרת, המכונה לעיתים פגיעה באיסכמיה-reperfusion (IRI) או פגיעה חוזרת בחמצון חוזר, היא הנזק ברקמות שנגרם כאשר אספקת הדם חוזרת לרקמות (מחדש + זלוף) לאחר תקופה של איסכמיה (הגבלה בזילוח דם לרקמה) או חוסר חמצן (אנוקסיה או היפוקסיה). היעדר חמצן וחומרים מזינים מהדם בתקופה האיסכמית יוצר מצב בו שחזור זרימת הדם גורר דלקת ונזק חמצוני. החוקרים מאיסטנבול Mehmet Şerif Aydin, Mukaddes Esrefoglu, Olgu Enis Tok. חשפו שה-β- גלוקן יעיל להגנה על הכליות גם במצבים כאלה –

מחלות הקשורות בתזונה לקויה כוללות דלקת בקטריאלית, נגיפית ופרוטוזאית, הלמינאזיות ומחלות קדחתניות, אשר בכל המקרים גורמות לספיגת מחלבון, ויטמינים, ויסודות קורט ואובדן קטבולי לאחר מכן. חשוב לציין כי התגובה הראשונית של הגוף ההגנתי לזיהום נובעת מהיווצרות ציטוקינים אנורקסיים. יתר על כן, ציטוקינים (IL-1, IL-6, IL-8 ו- TNF-α) הם מולקולות שיכולות להפחית את צריכת המזון [מקור]. מחוללי החיסון והעצמת מערכות הבריאות שלנו כוללים: כורכומין, טימין, עלה דפנה, רזברטרול, חומצה אלגית, ג'ינסנג, אכינצאה, אלוורה, שום, בצל, עמילן עמיד שמקורו בתפוח אדמה חי, אסטרגלוס, גולדנסיל, פלבנואידים ושמנים אתריים, למעט רק כמה, אך הגלוקנים נושא דיוננו שבו והראו בעקביות את ההשפעות הביולוגיות הגבוהות ביותר [מקור]. מעל 20,000 מחקרים שפורסמו כבר על הגלוקן מוכיחים כי ה– ß-glucan זכה במיקום הטוב ביותר בקרב המחסנים [מקור].

הנפרון מורכב מרשת צפופה של נימים המסננים את הדם – גלומרולוס, קופסית באומן – שמקיפה את הגלומרולוס, לוכדת את הנוזלים שסוננו מזרם הדם ומרוקנת אותו לתוך הצינורות. הצינורות – צינורות זעירים שמרופדים בשכבה אחת של תאים מיוחדים שתפקידם העיקרי לספוג מחדש מים ואלקטרוליטים (למשל נתרן, אשלגן, כלוריד וביקרבונט) ולהעביר אותם חזרה לשימוש הגוף דרך זרם הדם. בסופו של שלב זה נותר נוזל פסולת שעוזב את הגוף כשתן [מקור].

החוקרים זיהו תאי אפיתל של צינור הפרוקסימלי בכליה ירודה בכושר הסינון שלה ניכר שהם פגועים לאחר פציעה. באבובית המקורבת (הצינור הפרוקסימלי) נעשית מרבית הספיגה החוזרת של חומרים מהתסנין שנכנס לנפרון. פגיעה בה היא פגיעה בכשרי הסינון של הכליה. השאלה המידית שהתעוררה בקרבם היא אם הצינור הפרוקסימלי של הכליות מאכלס אוכלוסייה מפוזרת של תאי גזע אפיתליים, ואם אפשר יהיה לנצלה לשיקום תאים אלו [מקור]. תוצאות גם לכך בנתיים אין. אבל נמצא בדרך דבר מעניין אחר: סטרומה – תאי המשתית – המטריקס הנוזל שמחוץ לתאים – כפי שקראתי לו בפרק על נבטי הברוקוליכאן, מייצגי אוכלוסיית תאי גזע. הם נחשפו כבעלי יכולת לחדש בעצמם רקמות סטרומליות. [מקור]. רפואת הממסד ממשיכה לחקור גם נושא זה שכשל אין ויוו – אך מתמידה בהתעלמותה מתוצאות שניכרות במכשירי המעבדה שלה עצמה, ובחיים שמלמדות על תהליכי החלמה. מחקרים וטיפולים ששבים ומוכיחות ששימוש ב- ß-glucan, כוסמת ונבטי ברוקולי מוכיחים שוב ושוב, בהווה, במציאות בפועל – את השפעתם החיובית על בנית דופן תאי אפיתל שנפגעו מחדש.

כיצד אפשר להסביר זאת?

β-גלוקן, הוא נוגד חמצון חזק שתורם להפחתת הכולסטרול בפלסמה, ומשפר את ויסות הגלוקוז והאינסולין נושא שעומד במרכז המאבק במחמצנים רבי עוצמה, – ß-glucan הוא בעל יכולת מוכחת לשקם את דופן המעי, מערך החיסון ואת אוכלוסיית חיידקי המיים [מקור] מה שמאפשר ייצור רחב של גלוטתיון – לאחרונה הוכח כי ה βגלוקן הוא אנטי-ציטוטוקסיים, אנטי-מוטגניים ואנטי-tumorogenic, מה שהופך אותו למועמד מבטיח לא רק כמזון-תרופה אלא גם כמועמד מקדם תרופות בתחום רפואת הממסד [מקור] ההערכה היא כי β- גלוקנים מעוררים את מערכת החיסון, משפיעים לטובה במלחמה במחלות זיהומיות, כמו מחלות חיידקיות, נגיפיות, פטרייתיות וטפיליות [מקור1, מקור2, מקור3, מקור4].

בית מרקחת במאה ה-19, אפשר לקבל שיבולת שועל בבקשה?
 במהלך ראשית המאה ה -19 כמעט כל שיבולת השועל הקיימת בבריטניה יובאה מסקוטלנד וקנדה ונמכרה כמעט אך ורק בבתי מרקחת.  בשנות השלושים של המאה העשרים שבה והתפרסמה ספרות על היתרונות הקוסמטיים של שיבולת שועל שהוכנסה הפעם במסכות פנים ושמני אמבטיה, כולל מידע חוזר על כשריה בהקלת גרד, ניקוי והגנה על העור

לא כולם חיבבו את הארוחה הכבדה של הביקון, נקניקיות, תפוחי אדמה והרבה ביצים שהונהגה בארה”ב על הבקר, הגם שדרשה זמן רב להכנתה. המהגרים, בעיקר הסקוטים, הגרמנים והאירים, נותרו נאמנים לשיבולת שועל של מולדתם. הנושא הזה הפך אותם למטרה של בדיחות עד שפרדיננד שומאכר מאקרון (Ferdinand Schumacher of Akron) אוהיו, חלוץ בייצור והפצת שיבולת שועל, ייסד את חברת "שיבולת השועל" האמריקאית "מילס" האמריקאית בשנת  ( the German Mills American Oatmeal Company in 1856.)1856 על פי האקדמיה למדע באוהיו, שומאכר הצהיר כי דגני בוקר שיבולת שועל מכילים כל חומר תזונה הדרוש כדי לשמור על בריאותם של האדם והילד – בזול או בחיסכון משמעותי לעלות הבשר – כשגריסי השיבולת שועל נמצאים עדין בעדיפות כשמדובר על מערכת העיכול עצמה. דבריו של שומאכר היוו נקודת מפנה בהיסטוריה של שיבולת שועל והעלו אותם ביעילות לקטגוריית מזון בריאות [מקור].

colloidal oatmeal – עד 1945 שיבולת שועל פרצה בארה"ב, ניכרה צמיחה משמעותית של השימוש בה בתזונה ובקוסמטיקה, ושיבולת שועל קולואידלית החלה לגדול שם בקנה מידה מסחרי [מקור]. 

המאפיינים הקליניים הרבים של שיבולת שועל נובע מהריכוז הגבוה בעמילנים ובסיב התזונתי בטא-גלוקן שאחראי לתפקודי ההגנה והחזקת המים של שיבולת שועל. β- גלוקנים הם קבוצה של סיבים פעילים ביולוגית או פוליסכרידים טבעיים רובם משיבולת שועל והם בעלי משמעות רפואית מוכחת. ידוע כי ל- ß- גלוקנים פעולות אנטי-גידוליות, אנטי-דלקתיות, אנטי-השמנת יתר, אנטי-אלרגיות, אנטי-אוסטאופורוטיות והעצמה של מערכת החיסון – נוטלים אותם דרך הפה והם נחשבים לבטוחים לשימוש. [מקור].

שיבולת שועל – צילם ירון מרגולין

הבטא גלוקן β-Glucans) – פוליסכריד ארוך שרשרת

βגלוקנים ויש הכותבים: גלוקוזיים (בטא-גלוקנים 1-3) הם חלבוני מבנה כמו הקראטין [מקור]. הם כוללים קבוצה של פוליסכרידים β-D (D-glucan) הגדלת סיבי שיבולת שועל תזונתית מורידה את החדירות של ריר המעיים[מקור, מקור2, מקור3]. גלוקנים β מהווים מרכיב אינטגרלי בדפנות התא של גריסי שיבולת השועל אך נמצאים גם בדפנות תאים של חיידקים, פטריות (לינג-ג'י, שייטאקה, צ'אגה ומיטאקה), שמרים ואצות [מקור]). בשמרים למשל נמצא את ה – D גלוקן.-גלוקוזיים המתרחשים באופן טבעי בדפנות התא של דגנים, בעיקר בשיבולת השועל גם בחיידקים ופטריות (מאיטקה) ובשמרים, עם תכונות פיזיוכימיות שונות באופן משמעותי, התלויות במקור.

ברמת צריכת תזונה של לפחות 3 גרם ליום, סיבי שיבולת שועל βגלוקן מורידים את רמות הדם של כולסטרול LDL וכך עשוי להפחית את הסיכון למחלות כלי דם וגרורותיהן: אי ספיקת כליות, לב, אלצהיימר, שבץ מוח. [1מקור, מקור2].

נצפו השפעות חיסוניות המצמצמות פגיעה בתאי פיטום ( mast cell) המהווים חלק ממערכת ההגנה על הגוף ופגיעה בהם נובעת מפגיעה בתאי האפיתל שמצפים את צנרת המעי הדק העליון, גורמת לדליפה של הדופן ולסדרה של פתולוגיות המקושרות עם מחלות אוטואימוניות כדוגמה: קרוהן, טרשת נפוצה ודלקת מפרקים שגרנית, אבל גם לאנמיה. עוד על נושא זה במאמרי על החלמת צנרת העיכול ללא תרופותכאן

הבטא גלוקן יעיל בטיפול בדופן המעי, פועל נגד התהליך הדלקתי בדופן המעי, מחזק את תאיפיטום ומשפר את הספיגה של ויטמינים ומינרלים מן המזון [מקור]. 

שיבולת שועל – תפזורת גרעינים שלמים.

האם הקשר בין שיבולת השועל ומערכת החיסון שלנו גורלי

הוכח כי ל- ß- גלוקנים יש תכונות ביולוגיות מעניינות, כולל פעילות אנטי-דלקתית וחיסונית אשר יכולה להיעשות ביעילות בתהליך ריפוי הפצע. נראה שגלוקנים מאיצים את תהליך הריפוי גם בפצעים כרוניים ואפילו במקרים חריפים [מקור1, מקור2]. ממצאי מחקרי המעבדה סיפקו ראיות משכנעות לכך ש- גלוקנים β יכולים להאיץ את תהליך ריפוי הפצעים ולעכב את צמיחתם של חיידקים פתוגניים [מקור]

ריפוי פצעים הוא תהליך מורכב הכולל מרכיבים ותאים שונים של תאים ומטריצות תאיות (קרטינוציטים, פיברובלסטים, תאי אנדותל, תאי מאסט, תאי עצב ותתי סוגים לאוקוציטים) שמשתתפים באופן שונה בשלושת השלבים החופפים (דלקת, ריבוי תאים ושיקום רקמות) [מקור]. מקרופאגים ומונוציטים הם חלק ממערכת החיסון שלנו שניהם בולענים והם מייצרים או ממריצים ייצור של ציטוקינים [מקור], שהם חלבונים קטנים שמהווים את הבסיס לתקשורת בין תאי מערכת החיסון ובין תאים השייכים לרקמות הגוף והם גליקופרוטאינים. הסבר קצר: לעיתים קרובות, מוצמדת מולקולת סוכר לחלבון בתהליך הנקרא גליקוזילציה (Glycosilation), לרב באברוני הגולג'י בתא. "חלבון מסוכר" מעין זה נקרא גליקופרוטאין (Glycoprotein). השייר הסוכרי המוסף לחלבון בעל מבנה קטן ופשוט, או לחלופין, יש והוא מורכב ומסועף ביותר. בין הגליקופרוטאינים המוכרים ניתן למנות את הנוגדנים וכן את הקולטנים (רצפטורים ,Receptors) המצויים על קרום התא (Membrane) [מקור]. על פני השטח שלהם, של המקרופאגים – הם תאים לבנים במערכת החיסון שלנו קיימים קולטנים לבטא-גלוקן. ותפקידם להפעיל תאים הקשורים לדלקת, כגון, נויטרופילים (גם הם בולענים – מתמחים בבליעה וחיסול חיידקים), מקרופאגים ותאי פיטום (מערכת החיסון של המעיים) [מקור]. כאן אנו רואים את היכולת והנכונות של גלוקולי β לקבל על עצמם תפקיד של פיברובלסט (Fibroblast), הוא תא ברקמת החיבור המייצר ומפרישה החוצה את אבני הבניין היוצרות את המטריצה החוץ-תאית של הרקמה – אשר שולחת מקרבה את היסודות שסוגרים את הפצע. או במקרה שלפנינו לעורר ייצור של פרוסטגלנדינים (מהמילה פרוסטטה, מולקולות טבעיות שמסיסות בשמן (ליפופיליות) ממשפחת ההורמונים שמעלה את טמפרטורת הגוף כאשר יש דלקת וכן וויסות לחץ הדםקרישת דם, וויסות מערכת החיסון ולוויסות מעגל השינה והערות). על פני השטח של תאי הדם הלבנים הנזכרים לעיל ראשונים (מקרופאגים – הם חלק ממערכת החיסון. יושבים ברקמות ספציפיות, כמו הריריות, הכבד, הטחול ובלוטות הלימפה.) קיימים קולטנים לבטא-גלוקן. הקולטנים האלה הם ספציפיים למבנה הייחודי שלו וכאשר הבטא-גלוקן מתחבר לקולטן הזה, הוא מפעיל את תאי הדם הלבנים כך שהם עוזרים לגוף להילחם באורגניזמים שפלשו לגוף ומאיימים להדליק אותו. גלוקולי β משפרים את תיקון הפצעים על ידי הגברת החדירה של מקרופאגים, מה שמעורר גרנולציה – גרעון של רקמות, הוא תהליך שבשוליו מתחדשת רקמת אפיתל. תחילה מזהים הצבת קולגן ולאחריו פייטליאליזציה מחדש. תחבושות פצע גלוקיות β-מייצגות חומר מתאים לריפוי פצעים, עם יציבות רבה ועמידות בפני פרוטאזות. סקירה זו מסכמת את הידע הנוכחי וההתקדמות שנעשתה באפיון תכונות ריפוי הפצעים של β-גלוקנים במבחנה וב vivo ובבטיחותם ויעילותם בניהול פצעים שאינם ריפוי או מצבים ומחלות דרמטולוגיות כרוניות אחרות [מקור]. כשמתבוננים בקשת יכולותיו שבה ועולה ההבנה כיצד צלחת שיבולת שועל מסייעת גם לשינה טובה ורגועה יותר. לצידה צצה שאלה נוספת האם הקשר בין שיבולת השועל ומערכת החיסון שלנו גורלי?

הממצאים הקליניים של הניסויים עם בטא-גלוקןהסיב תזונתי שנמצא בשיבולת השועל  – הדגימו מגוון השפעות שעוזרות גם למנוע זיהומים בדרכי הנשימה העליונות (הצטננות ושפעת). הם משמשים כמעין "אוספי פסולת", בכך שהם קולטים חלקיקים זרים, כולל חיידקים ופסולת תאית, באמצעות פגוציטוזיס (בולעניים), תהליך שבו הם מקיפים את החלקיקים הזרים ובולעים אותם. בתהליך הזה המקרופאגים מעריכים את מידת הסיכון למערכת החיסון, ולפי הצורך שולחים מסרים כימיים לתאי דם לבנים אחרים [ נויטרופילים (גם הם בולענים – מתמחים בבליעה וחיסול חיידקים), מקרופאגים ותאי פיטום (מערכת החיסון של המעיים)] כדי להפעיל תגובה חיסונית ( לעורר ייצור של פרוסטגלנדינים) כך, בטא-גלוקן ]למעשה מכין את כל מערכת החיסון לתפקוד מיטבי [מקור.

נראה כי האפקט של הורדת כולסטרול ושמירה על שלמות תאי האפיתל שמצפים את צנרת תאי הגוף קשור כמעט אך ורק לתכולת הβ-גלוקן, שבשיבולת השועל (צריכת 3 גרמים ביום לפחות של הבטא-גלוקן יכולה להוריד את רמת הכולסטרול מסוג LDL בעד 10%, מה שיפחית את הסיכון למחלות לב וכלי דם בלא פחות מ-20%. מנה מומלצת שלי של שיבולת שועל מספקת רק כ 0.75 גרם מ -3.0 גרם סיבים מסיסים β-גלוקן הנחוצים ליום בכדי להשפיע על כך, יש להתמיד בצריכתה ולהרחיב את תפריט התזונה) [מקור1, מקור2].

סיבי הβ-גלוקן הם ללא ספק פרוביוטיקה. תרכובות במזון שמעוררות צמיחה או פעילות של מיקרואורגניזמים מועילים לבריאות הגוף כמו חיידקים ופטריות "טובים". [מקור]. הדוגמה הנפוצה ביותר לכך נמצאת בדרכי העיכול, שם הפרביוטיקה יכולה לשנות את הרכב האורגניזמים במיקרוביומה של הבטן. סיבי השיבולת שועל הם גם פרה-ביוטיקה תזונתית הכללת תרכובות של סיבים בלתי ניתנים לעיכול. סיבים שעוברים ללא עיכול דרך החלק העליון של מערכת העיכול ומעוררים את צמיחתם או את פעילותם של חיידקים מועילים המיישבים את המעי הגס. הם מזינים אותם על ידי הפעלת מצע ומאגר מזון עבורם. [מקור]. תזונת החיידקים הטובים – היא מזון מרפא. בשנת 1995 זיהו לראשונה מרסל רוברפרויד (Marcel Roberfroid) וגלן גיבסון (Glenn Gibson)  [מקור] את  החיידקים ועמד על חשיבותם לבריאותנו. [מקור1 מקור2]  ככלל הפרביוטיקה, ובכלל זה סיבי הβ-גלוקן הם בהתאם לתחום השיפוט, נעים בין תרופה ומזון כתרופה, למזון – תלוי את מי אתם שואלים.

Jean-François Millet 1814-1875 המלקטות Gleaners.
ז'אן פרנסואה מילה, 1857, מוזיאון ד'אורסיי פריז

לאחרונה, הולכת וזוכה המיקרוביוטה במעי בתפקיד מפתח בפתוגנזה של דלקת כרונית הקיימת בשני מצבי המחלה, והקשר שלהן לדלקת כרונית ותחלואה כלייתית במקרים של אי ספיקת כליות CKD היא שמפנה את תשומת ליבנו במאמר זה אליה [מקור1 ]. 

אנדוטוקסמיה – (נוכחות אנדוטוקסינים בדם) – רעלנות –   מסתבר שעלייה במיקרובים (חיידקים) פרוטאוליטיים (microbes proteolytic שממלאים תפקידים מרכזיים בפרוק של חלבונים, הן בדרכי העיכול העליונות והן בתחתונות) מהווה גורם דלקתי רב עוצמה. חיידקים אלו פועלים במערכת העיכול לצד מפרקי פחמימות microbes saccharolytic, כאשר הפרוטאוליטיים – מתסיסי החלבונים, פועלים במעי הדיסטלי (חלק המעי הקרוב יותר לרקטום). פרוטאזות אחרות: סרין, טרונין, ציסטאין, אספרטיים או מתכות פרוטוזיות  נקשרים ברעלנות ואי-ספיקת כליות [מקור1, מקור]). סרין שהוזכרו כאן, למשל, הם אנזימים שידועים בעיקר בתפקודם בהריגה תוך תאית של פתוגנים. שחרורם החוץ תאי לאחר הפעלת נויטרופיל נחשב באופן מסורתי לסיבה העיקרית לנזק לרקמות באתרי הדלקת [מקור]. ולאפופטוזיס תאי אנדותל (Pendergraft et al., 2004)  מדובר ב6 קבוצות של מיקרואורגניזמים רעילים –  חיידקים שאינם תאיים, שפתחו יכולת לגדול על גבי פוליסכרידים מסיסים (רב-סוכר) שמשתחררים במקרה שלפנינו במעי הגס האנושי. החוקרים סבורים כיום שהם קשורים לרעילות האורמית, עקב מגוון התרופות שקיים במחלת כליה, בד בבד עם הפחתה של חיידקים סכריוליטיים (מרשימת חיידקי המעיים הטובים. חיידקים  שמעכלים פחמימות, ועיקר מושבם במעי הגס, במרחב ששופע בפחמימות שלא זכו לטיפול במעיים העליונים ועוברות כאן תסיסה מיקרוביאלית.  [מקור1, מקור2, מקור3]). פרופ' לתזונה  (Rowett Institute of Nutrition and Health; University of Aberdeen; Bucksburn, Aberdeen UK) Harry J. Flint מצויין שלמיקרוביאליות של המעי שלנו השלכות חשובות על מערכת הבריאות והידועה שבהן הרכבן ופעילויותיהן של הבקטריות במעי הגס שמושפעת מאוד מתכולת הפחמימות בתזונה

מצב זה פתולוגי – חולני: דיסביוזיס  (דלקת מעיים) שמאופיין בחוסר איזון חיידקי בגוף, במקרה שלנו חוסר איזון כמותי ואיכותי בין החיידקים הרעים לטובים. כאן הוא  מורכב ונקשר ביתר פחמימות לצד יתר חלבונים שמביאים ליתר פרוטאוליטיים (microbes proteolytic שמתסיסים חלבונים במעי הגס הדיסטלי. שקם על האדם ומבשר רעות והתקדמות של מצבי אי-ספיקת כליות ואפשר למנוע אותו ולהתגבר עליו בעזרת הזנה נכונה של מערכת החיידקים הטובה על-ידי מענקי סיבי הβ-גלוקן  להם. סיבים מסיסים שנמצאים בשפע בשיבולת שועל שנהפכת לפנינו שוב מזון כתרופה. 

לאוהבי בדיקות המעמבדה – אוסיף עוד כי סימן ההיכר של מצב זה ה"דיסביוזיס" מעיים הוא הפחתה של חיידקים סכריוליטיים בעיקר בייצור חומצות שומן קצרות שרשרת (SCFA), ובמקרה של CKD / ESRD, עלייה במיקרובים פרוטאוליטיים המתסיסים כאמור לעיל חלבונים.

לאחרונה, זוהו צורות של פרוטאזות מופרשות באפיתל המעיים: mRNA mesotrypsin  [מקור]. נמצא בתאי אפיתל מעיים אנושיים תאים דלקתיים במעיים הם מקור עיקרי נוסף לפרוטאזות, בהן הם משתמשים כדי להרוס רקמות חוץ-תאיות וחלקיקים תאיים, ובכך מגדילים את תכונותיהם הפגוציטיות (הבולעניות) [מקור]. על נושא זה הרחבתי במאמרי רוצה להחלים מפגיעה במערכת העיכול שלך ללא תרופות – כאן.

↵Vergnolle N, Chignard M, edsPederzoli-Ribeil M, Gabillet J, Witko-Sarsat V. Proteases from inflammatory cells: regulation of inflammatory response. In: Vergnolle N, Chignard M, eds. Proteases and their receptors in inflammation. Basel: Springer, 2011:73–100.Google Scholar

נוכחותם של סוגים שונים של פנולים מקנה פעילות נוגדת חמצון ואנטי דלקתית. חלק מפנולי שיבולת שועל הם גם סופגים אולטרה סגול חזקים. פעילות הטיהור של שיבולת שועל נובעת ברובה מספונינים [מקור].

בשנת 1999, חוקרים מהיחידה לחקר גידולי דגנים במעבדה לשירות המחקר החקלאי של USDA במדיסון, ויסקי (he Cereal Crops Research Unit at the USDA’s Agricultural Research Service lab in Madison, Wis., established), קבעו כי מוצרי שיבולת שועל מלאים מכילים סוג של פיטונוטנטים (phytonutrients ) המכונים פנולים (phenols), בעלי פעילות נוגדת חמצון משמעותית [מקור].

מקור – Emmons CL, Peterson DM, Paul GL. Antioxidant capacity of oat (Avena sativa L.) extracts. 2. In vitro antioxidant activity and contents of phenolic and tocol antioxidants. J Agric Food Chem. 1999;47(12):4894-4898.

הקוצרים – 1565, קטע, פיטר ברויגל האב.

קבוצה של תרכובות פנוליות הייחודיות לשיבולת שועל הן האווננתרמידס -avenanthramides, המופיעות בריכוזים גבוהים יחסית בקליפה – אזורים החיצוניים של גרעין שיבולת השועל. תרכובות אלו התברכו בכוחות אנטי-דלקתיים בזכות הכימיקלים האלו האווננתרמידס, שהופכים את שיבולת השועל לטיפול נפלא לכל מיני מצבי עור, כולל אקנה, אקזמה, כוויות שמש, וכן, פריחות עקב מגע בצומח רעיל כגון קיסוס החורש (הקיסוס נחשב סמל לנאמנות אבל, העלים שלו עלולים לגרום לדלקת עור ולאלרגיה מפני שהם מכילים פלקרינול) [מקור].

ז'אן-פרנסואה מילה, The Hay Bundlers מייה או מילה לא נכנע ומראה מראה את אנושיותם, נוכח עבודתם הקשה. הצייר מציג הרמוניה עמוקה בין האדם לטבע במקום בו מחוות האיכרים מוצאת את המשמעות האמיתית שלה. הדממה, העמל הנובע מציוריו הם מעלים את ערכי העולם הכפרי אל הדרגה שהכרנו עם ראשית הציונות בארץ ישראל.

אמבטיית שיבולת שועל משלכם בבית עם כוס אחת של שיבולת שועל לא מבושלת: טוחנים היטב את שיבולת השועל בבלנדר ושופכים לאמבט מלא במים חמים. יש לשבת באמבט במשך 15 דקות לספיגה מרגיעת עור [מקור1, מקור2].

מכיוון ששיבולת שועל נצרכת בדרך כלל כדגנים מלאים, כלומר כוללת את הקליפה הרי שתרכובות פנוליות אלו מוצאות את דרכן אל קערת ארוחת הבוקר. קבוצה ייחודית זו של פוליפנולים, האווננתרמידס, אשר הצליחו להגן על העור מפני חמצון השומנים, הוא המקל על גירוד, אדמומיות ומה שמפחית דלקת ונפיחות [מקור].  פוליסכריד ארוך שרשרת, בטא-גלוקן שיבולת שועל, זוהה כחומר לחות עמוק, המסוגל להפחית קווים וקמטים עדינים, לשפר את גמישות העור ולהאיץ את ריפוי הרקמות

[ Hart, J. Polla, C. and Hull J. Oat Fractions: Their rejuvenating effects on skin and hair. Cosmetic and Toiletries Magazine (1998), Vol. 113 pp.45-52.

  נמצא כי פפטידים משיבולת שועל מעניקים הגנה על מחסום סרט דק, מעוררים סינתזה של קולגן '1' ומפחיתים את חספוס העור [ [מקור].

 מרכיבים רב תפקודיים למוצרי העור של ימינו חייבים לבצע שתי פונקציות עיקריות.  ראשית, לרפא ולתקן עור פגום כתוצאה מסימני הזדקנות מהותיים (גנטיקה, הזדקנות כרונולוגית), סימנים חיצוניים כמו גירויים כימיים (סבונים, גלולות כימיות, צבעים) או גורמים סביבתיים (חשיפה לקרינת UV, אלרגנים).  שנית, כדי לשמור על בריאות עור טובה באמצעות שליטה על הידרציה של העור, הפחתת קמטוטים וקמטים ושיפור גמישות העור.  לרכיבי שיבולת שועל יש יכולת טובה לעשות את שניהם.

לאחר הקציר, נלקחת שיבולת השועל למפעל שבו הגרגרים עוברים תהליך של חיתוך ע"י סכיני פלדה, החותכים אותם לפיסות הדקות שאנו מכירים. כך נוצר המרקם הצפוף והלעיס.

חלבון שלם

החלבון בשיבולת שועל שלם – ולמזלם של חולי הכליה הוא מועט 2.4 g חלבון בכל 100 גרם של גריסי שיבולת שועל. הוא 7 גרם לרבע כוס (39 גרם). כשהיא לא מבושלת, לאחר הבישול מקבלים כמעט 1/2 כוס שיבולת שועל מבושלת.

האיכות התזונתית של חלבון קשורה לריכוז חומצות האמינו החיוניות כלומר, לאלו שהגוף שלנו לא מסוגל לייצרן בכוחות עצמו, בהשוואה לדרישות התזונה שלהם בגוף. שיבולת שועל מכילה את כל תשעת חומצות האמינו החיוניות ובכך היא משתווה לגרגירי האפונה, הטף והסויה. הדו"ח המקיף ביותר על הרכב חומצות האמינו של שיבולת שועל הוא זה של שנת Pomeranz et al. (1971), אשר סקר 289 גרעינים "שגדלו באופן מסחרי בארצות הברית ובקנדה בין 1900 ל -1970. המחברים דיווחו כי הניתוח הכימי של הידרוליזאט שיבולת שועל הצביע על כך שלחלבוני שיבולת שועל יש איזון חומצות אמינו מצוין, מבחינה תזונתית והוא אף עדיף על גרעיני הדגנים האחרים (Pomeranz et al., 1973; Jensen and Martens, 1983). החלבונים של שיבולת שועל מורכבים בעיקר מגלובולינים ופרולמינים כאשר סוג הגלוטן או חלבוני גלוטנין בשיבולת שועל, אם קיים, הוא מרכיב זעום. [מקור]. הגלובולין מהווה כ 75% מכלל חלבון הזרעים  בשיבולת שועל (Robert et al., 1983; Colyer and Luthe, 1984) בגלובולין מזהים  3S, 7S ו- 12S, מהם ה- 12Sהוא המרכיב העיקרי [מקור].

ז'אן פרנסואה מילה, Afternoon Nap
Jean-François Millet מנוחת אחה"צ – מתוך הסדרה הכפרית שלו. "אנו תופסים את התנועות שלהם, את העבודה היומיומית והרגילה שלהם." אמר מייה.

לגלובולין 12S, חלבון אוליגומרי בעל מבנה ריבועי, בשיבולת השועל יש את אותו מבנה ופוליפפטידי (מולקולה שמורכבת משלוש חומצות אמינו או יותר שקשורות יחד בקשרים פפטידיים – פפטיד הוא חלק מחלבון ומבצע משימות מסוימות במקום החלבון הארוך ממנו בהרבה)  כמו בחלבוני קטניות ואם לדייק ב 11 קטניות (legumins) ואותה חומצה ואופי בסיסי של קבוצות המשנה היחידות של פוליפפטיד (בריניגר ופיטרסון, 1982). 

החלבונים הבולטים בה הם: ליזין ותראונין (Threonine) [מקור]. תכולת הליזין של שיבולת שועל גבוהה מזו של חלבוני חיטה אך עדיין מתחת לתקן ההתייחסות המומלץ של FAO של 4.5% (FAO / WHO / UNU, 2007) ואילו החומצה הגלוטמית (גלוטמין) ותכולת הפרולין נמוכה יחסית. 

מחסור בליזין המגיע דרך המזון מביא למחסור בניאצין שיכול לגרום לחוסר בוויטמין B. סיבוכים בריאותיים נוספים כתוצאה מחוסר ליזין בתזונה הם אבנים בכליות, עייפות, חוסר תיאבון. רבות מתופעות אלה נקשרות לצורך בליזין לייצור נוגדנים. ומחסור בתראונין מסוכן אף הוא ונקשר למחלות עצבים כאלצהיימר[3][4]ופרקינסון[5].

בנוסף לכך, תכולת החלבון של גריסי שיבולת השועל היא הגבוהה ביותר מבין כל הדגנים (מעל 30%).  לחלבון שיבולת שועל יש כאמור לעיל, הרכב חומצות אמינו טוב מבחינה תזונתית. והוכח גם לאחרונה שהוא גם כי משפר את העמידות ומסלק את העייפות הנגרמת על ידי התעמלות מאומצת [מקור]. הגלובולין (Globulin) הוא החלבון המרכזי שמאוחסן בגרעיני שיבולת השועל (חלבון זה משובח גם בשל העובדה שזכה להרכב טוב יותר של חומצות אמינו מבחינה תזונתית בגלל תכולת הליזין lysine הגבוהה ואילו פרולמין prolamin, חלבון ששולט ברוב הדגנים האחרים, קיים בה ברמה נמוכה.) במקרה של שיבולת שועל, הפרולמינים מייצגים רק 10-15% מכלל החלבונים (Brohult ו- Sandegren, 1954).

 שמן שיבולת שועל
 Oat Lipid e הוא שמן עשיר ונספג בקלות בעור, משאיר תחושה לא שומנית, מופק מגרעיני שיבולת השועל ומשמש למוצרי עור, קוסמטיקה וגם לשיער.

שיבולת שועל מעובדת נמצאה לראשונה במערות בשויץ ומתוארכת לתקופת הברונזה (תקופת הברונזה היא התקופה בה מזהים הארכיאולוגים את הרחבת האדמות הפרה-היסטוריות באלפים [מקור]). שיבולת שועל המעובדת הוזכרה לראשונה גם בספרות במאה הראשונה לספירה [מקור1, מקור2]. איננו יודעים מאיפה מקור הצמח אך מדענים חושבים שמקורו באסיה הקטנה. הגריסים האלו הפכו פופולריים מאוד בסקוטלנד במאה ה -15. ברור שהסקוטים לא היו הראשונים שגידלו שיבולת שועל מבחינה היסטורית, אך מסיבות גיאוגרפיות ואקלימיות הם היו הראשונים שהעריכו אותה והדברים הגיעו לידי כך שבכפר קרברידג (Carrbridge) שבסקוטלנד דייסת שיבולת השועל הייתה למנה קדושה. מדי שנה נחגגת שם אליפות העולם להכנת דייסות בכפר קרברידג' [מקור]. עם הבאת תפוח האדמה בשלהי המאה השש עשרה, לאירלנד נפגעה שכיחות דייסת שיבולת השועל שם [מקור].

שיבולת שועל הגיעה לאמריקה על-ידי הספרדים בשנת 1516 היא נזרעה באיים הקריביים ב"היספניולה" האזור המכונה כיום האיטי והרפובליקה הדומיניקנית [מקור]. לצפון אמריקה עלתה השיבולת בראשית המאה ה -17. בשנת 1602 נרשם הגידול הראשון בחוף של מַסָּצ'וּסֵטְס באזור של איי המלכה אליזבת [מקור].

מחקרים אפידמיולוגיים הראו כי רמות כולסטרול ליפופרוטאין בצפיפות גבוהה (HDL) יכולות לתרום לאנטי-אטרוגנזה, כולל עיכוב חמצון LDL כדי להגן של תאי האנדותל מההשפעות הציטוטוקסיות של LDL מחומצן [מקור1, מקור2]. מלבד טיפול תרופתי, שפוגע בעקביות בבריאות הכליות והכבד, מומלץ לבצע מאמצים אחידים כדי להביא לביטחון רפואי בעזרת שינויים באורח החיים והרגלי התזונה לשלוט במחלה ולמנוע אותה עם מנת שיבולת שועל בבקר. [מקור].

ד"ר יו טרואל (Dr. Hugh Trowell) היה ככל הנראה הראשון שיצר קשר בין צריכת סיבים למחלות הקשורות באבדן גמישות העורקים: אי-ספיקת כליות, שבץ מוחי, סוכרת, מחלות לב וכלי דם. 30 שנה עסק ברפואה באפריקה והעלה בדעתו כי הצריכה הגבוהה של האפריקאים של תירס, דוחן, בטטות, ירקות ושעועית היא הגנה עליהם מפני מחלות כרוניות. סקרנותו הובילה לגילוייו ולמה שמכונה "השערת הסיבים", אך טרוול לא חשב שזה הסיב עצמו, אלא המזונות עתירי הסיבים הם המגנים. עבודתו של טרואל השפיעה מאוד על ד"ר דניס בורקיט (Dr. Denis Burkitt. See Dr. Burkitt’s F-Word Diet.). ראה דיאטת F-Word 1של ד"ר בורקיט, או דרכה של שיבולת השועל לסייע לך במחלות כבד שומני [מקור [מקור]. 

כשאתם אוכלים סיבים מסוג הבטא גלוקן הדבר מפריע לספיגתו מחדש של חומצות המרה במעי. חומצות המרה עשירות כולסטרול ומשתחררות למעי על ידי כיס המרה כדי לעזור בעיכול השומן. חומצות המרה "נתפסות" על ידי הסיבים לפני שהגוף שלך סופג אותן מחדש. לאחר מכן הן מופרשות יחד עם הסיבים בצואה. גופך מחליף חומצות מרה ספוגות בסיבי שיבולת השועל – אבודות, אלו על ידי סילוק הכולסטרול מהדם בכדי לייצר חומצות מרה חדשות בכבד. כתוצאה מכך יורדת גם רמת הכולסטרול בדם [מקור].

לדוגמא, הסיבים בשיבולת שועל יכולים אמנם להוריד את רמות הכולסטרול בדם הגם שזו לא עיקר המשימה חשוב יותר למנוע מהם להתחמצן כפי שהסברתי במאמרי התזונה הקודמים למשל כאן – אך ישנם גם פיטונוטריאנטים אנטי דלקתיים ונוגדי חמצון בשיבולת שועל והם שיכולים למנוע תהליך קריעת הדופן של צנרת הדם הוא שיוצר את ההצטברות האיומה: טרשת עורקים וכך לסייע לך אף יותר משעושות זאת התרופות של הממסד.

אכילת שיבולת שועל באופן קבוע מגבירה את תפקוד האנדותל בקרב אנשים. המחקר מוכיח זאת ומראה שאכילת שיבולת שועל גולמית הינה דרך מפוארת לאפשר לעורקים לשוב ולהתרחב ולאפשר לדם לזרום בהם בחופשיות אל הלב ולכל חלקי הגוף האחרים. לרוע המזל תפקוד האנדותל מתדרדר לעיתים קרובות בקרב אנשים הסובלים מעודף משקל או מהשמנת יתר או הסובלים מאי סובלנות לגלוקוז ועמידות לאינסולין. אולם במחקר שנערך במשך שישה שבועות בקרב מבוגרים עם עודף משקל, קערת שיבולת שועל יומית סייעה לשפר את האופן שבו האנדותל הפגוע אצלם מתפקד. החוקרים משערים כי לפיטואסטרוגנים ולבטא-גלוקן שבשיבולת שועל היה קשר להשפעה זו.
שיבולת שועל נמצאה בטוחה לאכילה אצל מרבית האנשים. תגובות אלרגיות נדירות. למעשה, דיווחו על אפס תגובות אלרגיות על ידי 445,820 צרכנים של מוצרי טיפוח אישיים המכילים שיבולת שועל בתוך פרק זמן של שלוש שנים (2Trusted Source). יתר על כן, במחקר גדול בקרב 2,291 מבוגרים, רק 1% מהמשתתפים דיווחו על גירוי ברמה נמוכה לאחר שלבשו טלאי שיבולת שועל במשך 24 שעות. בנוסף, מרבית האנשים חוו לחות ממושכת במשך שבועיים מרשימים לאחר שלבשו את התיקון (2Trusted Source). עם זאת, אלו הסובלים מאלרגיה ידועה לשיבולת שועל אינם צריכים להשתמש בשיבולת שועל שיבולת שועל. אם אתם חווים תסמינים לא רצויים לאחר השימוש בשיבולת שועל קולואידלית, כמו צריבה, פריחה או עקיצה, הפסיקו את השימוש בה ושיחו עם הרופא המטפל. לסיכום: בעוד ששיבולת שועל קולואידית בטוחה לרוב האנשים, הפסיקו להשתמש בה אם אתם מפתחים תסמינים כמו פריחה.

מנת שיבולת שועל לארוחת בקר

3 כפות שיבולת שועל, 1 כף חמוציות ללא סוכר, ריבוע ג'ל אלוורה (שטוף ונקי מנוזל האלואין) 1/4 כפית אבקת קינמון, 1/2 כפית אבקת כורכום להניח בקערית ולערבב עם מעט מיץ ירוק/תה סרפד או חלב קוקוס. להמתין 2 דקות ולאכול.

הכינו לכם – מנת פרוביוטיקה עם פרה-ביוטיקה. נוהגים גם לכנות את החיידקים הפרוביוטיים חיידקים “טובים” אלא שמעטים יודעים שהם זקוקים לפרה-ביוטיקה הם סיבים המורכבים למשל משיבולת השועל המשמשים להם מזון ומשפיעים על הרכב החיידקים הטובים בכול מערכת העיכול . הרעיון הוא שתערבבו את השיבולת שועל עם מים ותשאירו בטמפרטורת החדר, חשופה במשך כמה ימים לתסיסה. צריך לערבב שיבולת שועל עם כמות גדולה יותר של מים. בסביבות 1 + 1/4 כוסות מים לכוס שיבולת שועל. במזג אויר קר התהליך מואט. כאשר מתחילות להיווצר בועות ועולה ריח שמרי מעט חמוץ – המשקה מוכן. [מקור]. צילום עירית רון דוד.

שיבולת שועל מותססת היא פרוביוטיקה טבעית
פרו – למען, ביו – חיים (נחשפה כתרופה מעולה לכל הבעיות שמכונות בעיות בבטן)

2 כפות גדושות שיבולת שועל גסה
1 ליטר מים מהברז
צנצנת מפוסתרת ללא מכסה
(ראו אופן ההכנה למטה) כמוסת פרוביוטיקה, מי גבינה או קפיר לא חובה. יש לקחת בחשבון כי בדרך כלל תוספים אלו אינם הכרחיים והגרגירים של שיבולת השועל מתסיסים את המשרה בלעדיהם.
אופן הכנה.
מכניסים את פתיתי שיבולת השועל (יבשים) למים + הפרוביוטיקה. מעמידים על השיש את הצנצנת המפוסתרת פתוחה כמופיע בצילום למעלה – לא סגורה.
24 שעות לאחר מכן מוזגים 1 כוס (200 מ"ג) ושותים. זאת תרופת הבסיס. בהמשך אפשר לעצב גיוונים למשקה הפרוביוטי הזה. למשל, אפשר להוסיף לצנצנת זו מיד לאחר שרוקנו ממנה כוס משקה וחיסלנו אותה מיד, 1 כוס מים מהברז.
בתום 4 ימים בהם מניחים לחיידקים להתסיס את המשקה מוזגים מהצנצנת הזו 1 כוס משקה פרוביוטיקה ומניחים אותה לשמירה בצד. את שאר תכולת הצנצנת שופכים. רוחצים את הצנצנת ומכינים שוב את הכל מחדש + הכוס שהשארנו בצד (כוס זאת כבר עשירה מאוד בחיידקים ומזרזת התסיסה)
בשלב זה הגענו לבסיס – יש לנו התססה מיטבית. מכאן ישנן כמה אפשרויות חדשות וכולן רצויות ובריאות.
1.1 כוס מהתמיסה + 1 בננה ואו תפוח ואו תפוז או מנדרינה. או תמרים חצי כוס יוגורט (עדיף יוגורט עיזים)
מערבלים והרי לכם משקה גן עדן של עירית רון דוד – אבל לא סימנו
2. שואבים שוב 1 כוס מהתמיסה שבצנצנת, מוסיפים חצי כוס יוגורט + נענע, מלפפון ירוק, קורט מלח, כף שמן זית, 1 שן שום. נו, הרי לפניכם משקה צזיקי טעים ובריא מאוד משדות עמק יזרעאל

3.מרגע שיש לך את המשרה התוסס ושיבולת השועל המוחמצת שמניעה אותו, אפשר להשתמש בה כחלק ממתכון שיבולת השועל הרגיל שלך, גם להכנת דייסה מבושלת או מנת הבקר הנודעת משוויץ

במהלך העבודה מומלץ להשתמש בכף עץ או בזכוכית
בתאבון.

דייסת מחמצת שיבולת שועל – מתאים למי שאסור חומצה פיטית
המרכיבים
½ כוס שיבולת שועל פתיתים עבים
½ כוס פתיח שיבולת שועל מותססת – מתכון למעלה
⅔ כוס נוזל (חלב לפי בחירה, מים, חלב סויה)
1 כף ממתיק לבחירה (מולסה, דבש, סירופ מייפל)
¼ כפית מלח
אופן ההכנה
שלבו את כל המרכיבים בסיר קטן, הביאו לרתיחה ובשלו על אש נמוכה במשך עוד כ 10 – 15 דקות עד לקבלת קרם. אפשר לצרף אגוזים כתושים או זרעים, פירות טריים, יוגורט ופירות יבשים. הערה: לאחר שהוצאתם חלק מה"סטרטר" במתכון למעלה לשימוש בהכנת דייסת מחמצת שיבולת השועל , יש להוסף בערך אותה כמות של שיבולת שועל יבשה ומים לצינצנת המקורית וערבב היטב. מכסים, או משאירים פתוח ומניחים בשמש או בארון מוצל למשך 24 – 48 שעות להתססה ולשימוש חוזר. לנועזים אפשר לבשל את שיבולת השועל עם תבלין פאי דלעת, תבלין צ'אי או קינמון. גם להוסיף למנה המוכנה צ'אטני תפוחים, רוטב או חמוציות או קפיר קר לקערת הדייסה החמה וגלו שהוא נוטה להצטמצם.

לחלק הראשון הבצל והפלפלים

נשארו לך שאלות?

אשמח להשיב על כל שאלה

לטופס פנייה ישירה אל ירון מרגולין – נא להקליק –כאן

    שמי Name:


    טלפון phone:


    דוא"ל (כדי שאוכל להשיב לך מכל מקום בעולם) Email:


    איך אני יכול לעזור לך How can I help you:


    אפשר לקבל את בדיקות הדם החריגות שלך Exceptional laboratory tests:


    לאתר הרשמי של "לחיצות ההחלמה"

    למען הסר ספק, חובת התייעצות עם רופא (המכיר לפרטים את מצבו הבריאותי הכללי של כל מטופל או שלך) לפני שימוש בכל תכשיר, מאכל, תמצית או ביצוע כל תרגיל. המידע באתר של ירון מרגולין או באתר "לחיצות ההחלמה" (בפיסבוק או MARGOLINMETHOD.COM ), במאמר הנ"ל ובמאמרים של ירון מרגולין הם חומר למחשבה – פילוסופיה לא המלצה ולא הנחייה לציבור להשתמש או לחדול מלהשתמש בתרופות – אין במידע באתר זה או בכל אחד מהמאמרים תחליף להיוועצות עם מומחה מוכר המכיר לפרטים את מצבו הבריאותי הכללי שלך ושל משפחתך). מומלץ תמיד להתייעץ עם רופא מוסמך או רוקח בכל הנוגע בכאב, הרגשה רעה או למטרות ואופן השימוש, במזונות, משחות, תמציות ואפילו בתרגילים, או בתכשירים אחרים שנזכרים כאן.

    מאמרים אחרונים

    "אילוף הכליות הסוררות" תחילת פרק א

    ההמשך לפרק א' של "אילוף הכליות הסוררות"- כאן.

    פרק ב'

    פרק ג'

    הוסף מעבד שיבולת שועל לא מבושל למעבד מזון, מטחנת קפה או בלנדר.

    דופק אותו עד שהוא דומה לאבקה עדינה ולבנה-לבן.

    כדי לבדוק אם הטחון שלו מספיק טוב, מערבבים כ 1 כף (15 גרם) לפינה (16 גרם או 473 מ"ל) מים. המים צריכים להפוך לבן חלבי. אם לא, פשוט טוחנים את שיבולת השועל עוד יותר.

    להכנת אמבטיה, מפזרים כ -1 כוס (237 גרם) מהאבקה במים פושרים ומשרים אותה למשך 10-15 דקות.

    וודא שהאמבטיה שלך לא חמה מדי, מכיוון שהדבר יכול לגרום ליובש או גירוי רב יותר. לאחר הרחצה, טפיחה או יבשה באוויר במידת האפשר, לאחר מכן מרחי קרם לחות ללא ניחוח שנוסח לעור רגיש.

    אמבטיה זו מתאימה לילדים ולמבוגרים ללא אלרגיות עדכניות לשיבולת שועל.

    אם מכינים אמבטיה זו לילד, וודאו שהמים לא חמים מדי. טמפרטורת מים טובה לתינוקות וילדים נע סביב 38 מעלות צלזיוס. אם מכינים את האמבטיה לתינוק, תצטרך פחות שיבולת שועל – רק כשליש כוס (43 גרם).

    בנוסף, אם זו אמבטיית שיבולת השועל הראשונה שלהם, כדאי לבצע קודם בדיקת טלאים. לשם כך, פשוט הניחו מעט מתערובת המים הקולואידיים-שיבולת שועל על חלקת עור קטנה, כגון זרוע או גב יד, ואז שטפו לאחר 15 דקות, והקפידו על סימנים של תגובה אלרגית כמו אדמומיות.

    שיבולת שועל יכולה לגרום לאמבטיה שלך להיות חלקלקה, אז יש לנקוט בזהירות יתרה כשאתה או ילדך יוצאים מהאמבטיה. . [מקור]

    זהירות: אל תשתמש במרכיבים שאתה אלרגי אליהם. בדוק מסכות בחלק הפנימי של המרפק כדי לוודא שהמרכיבים לא יגרמו לגירוי או תגובה. אם יש לך בעיות עור חמורות, התייעץ עם רופא עור לפני שתנסה להשתמש במתכונים טבעיים לטיפול בעור. [מקור

    נשלח ב כללי

    עשרת המזונות הבריאים ביותר לחולי כלייה – צרור נבטי הברוקולי והסולפורפאן חלק – 5.

    נבטי הברוקולי חלק 5.

    ברוקולי הוא מעצמת תזונה מלאה בוויטמינים, מינרלים, סיבים ונוגדי חמצון.

    ירקות מצליבים הם ייחודיים בכך שהם מקור עשיר לתרכובות המכילות גופרית. תרכובות אלו נקראות גלוקוזינולאטים (ß-thioglucoside N-hydroxysulfates). הן שמעניקות ארומה חריפה וטעם חריף (יש אומרים מרירות מענגת) לתפרחת ולנבטי הברוקולי גם לעלי החרדל והרוקט. (גלוקוזינולאטים הן תרכובות שמסייעת בתהליך הניקוי מרעלים. הגלוקוזינולאטים מתפרקים במעיים לתרכובות חדשות שנקראות: איזוטיוציאנאטים ו- I3C Indole-3-Carbinol או אינדול 3-קרבינול (I3C), שעשוי להיות אחראי למניעת סוגים רבים של סרטן, כולל סרטן הקשור בהורמונים כמו סרטן הערמונית [מקור]. התרכובות הללו מווסתות את אנזימי ניקוי הרעלים שישנם בגוף.  וזהו רק אחד הנושאים הנחקרים ביותר בתחום המזון כתרופה – ועל כך ויותר מכך במאמר זה מאת ירון מרגולין

    תקציר

    באופן מסורתי המצליבים נצרכו בתזונה האנושית כירקות טריים ושמורים, שמנים צמחיים ותבלינים, מימי קדם ועד ימינו [מקור]. בנוסף לשימושם בתזונה, נעשה שימוש נרחב בצמחים מקבוצת המצליבים ברפואה המסורתית מימי קדם ועד ימינו. במהלך העשורים האחרונים סיפקו מחקרים אפידמיולוגיים הוכחות לכך שדיאטות עשירות בירקות מצליבים קשורות לסיכון נמוך יותר לכמה סוגים של סרטן ולאחרונה גם בתהליכי החלמה ממחלות לב, טרשת העורקים ואי ספיקת כליות [מקור1, מקור2].

    הברוקולי נמנה על המצליבים והוא מכיל יותר ויטמין C מתפוז, הסידן שבו נספג טוב יותר מזה שבמוצרי חלב הוא אלקלי, מה שמאפשר לאזן את הנוזל הבין תאי שלנו, להפחית שומן בטני ולהגמיש את העורקים של גוף האדם, נושא זה נקשר בסיוע למנוע  טרשת עורקים, שבץ מוח, שבץ לב ואי ספיקת כליות. לברוקולי וש ערך רפואי עצום משום שהוא מכיל גם רמה גבוהה של נוגדי חמצון ורכיבים הפועלים כנגד מחלת הכליות ואבדן גמישות הצנרת שעומד מאחרי מחלה זו. ובנושא זה שני הגנים שנקראים בברוקולי GSTM1, ו-GSTT1 שמשתתפים ומעצימים את המנגנון הנלחם ברעלים בגוף האדם. מנגנון הדה-טוקסיפיקציה, אותו מנגנון אשר עוזר לגוף שלנו להיפטר מרעלנים, מתרופות, חומרי הדברה ופיח שנמצאים בתזונה שלנו ובסביבה בה אנו חיים, ומי שלוקה במחלת הכליות – כלומר סובל מפגיעה במערכת סינון הווה אומר מערך הדה-טוקסיפיקציה הכרח שיהיה בגופו בין הדברים הראשונים להיפגע.

    משנה הגורלות – מדהים לדעת שלברוקולי כוח משנה גורלות. אנשים שנולדו עם גנים שלא מאפשרים ייצור אנזימים שנלחמים ברעלים, בעזרת אכילה מנבטי הברוקולי (3 פעמים בשבוע ו-4 פעמים בשבוע לפחות מענף הברוקולי כולל התפרחת שלו הם מתחילים לייצר אותם, בניגוד לגזירת הגורל (הגנטי שלהם) אבל על כך בגוף המאמר.

    יתרונות בריאותיים נוספים של צמחי הברוקולי ונבטיו קשורים בעיקר לתרכובות שלהם המכילות גופרית ומכונות גלוקוזינולאטים שהם, בפשטות מזון לגלוטתיון. בגלוטתיון אני רואה את נציגו הישיר של מלאך הרפואה: "רפאל" שנמצא בגופנו גם עליו ארחיב בגוף החיבור. הברוקולי לא בן יחיד גם אספרגוס מזין את הגלוטתיון ואפילו תרד, חרדל, עלי רוקט, אבוקדו, ובצל ומאותה סיבה: גפרית.

    נבטי ברוקולי:  נוגד חמצון חזק, מונע סרטן, מוריד לחץ דם ותומך במערכת צנורות הדם, הלימפה והסינון שבכליה. ניתן לרכוש זרעי ברוקולי בחנויות הטבע. משרים שתי כפות במים למשך 8 שעות, מנביטים למשך 4 ימים במגשית – יתקבלו 2 כוסות של נבטים, באורך 3 ס"מ. להכנת מיץ נבטי ברוקולי או להוסיף לסלט. לרכישת מנבטת ביתית לנבטים ברשת – כאן.

    נבטי הברוקולי וענפיו עשירים בתרכובות בריאות אחרות שאינן ויטמינים וגם אין הן מינרלים כגון פוליפנולים וטריטרפנים [מקור]. רוב הצמחים מייצרים פוליפנולים, נוגדי חמצון, אך אלו המייצרים אותם ברמה גבוהה מאוד כמו נבטי הברוקולי מוגדרים צמחי תבלין ורפואה [מקור] והצמחים שמכילים טריטרפנים הם גם בעלי תכונות אנטי דלקתיות ואנטי-בקטריאליות. גם הפוליפנולים והטריטרפנים מכונים פיטוכימיקלים. המפורסם שבפיטוכימיקלים מכונה סולפורפאן (sulforaphane) שנחשף בשנת 1992, על-ידי החוקר היהודי טלאלאיי [מקור] ועליו בגוף החיבור. לפיטוכימיקלים הללו השפעות שעשויות לתרום לפעילות נוגדת סרטן, נוגדי חמצון, נוגדי דלקת וקרדיו, הקשורים לאחרונה לצריכת קבועה של נבטי הברוקולי.

    דופן צנרת הכליה – יכולה להחלים – חלק ניכר מרקמת הכליה בנוי ממבנים מיקרוסקופיים הנקראים נפרונים. שמהווים את יחידת התפקוד הבסיסית של הכליות. הנפרונים מווסתים את כמות המים והמלחים השונים בגוף, משתתפים בבקרת לחץ הדם, שומרים על מאזן חומצה-בסיס בגוף ומסלקים חומרי פסולת.
    כל נפרון מורכב מפקעית של נימי דם (גלומרולוס), העטופה בקופסית על שם באומן. מתוך פקעית נימי הדם יוצא צינור ארוך ומפותל, שנקרא אַבּוּבִית הַכִּלְיָה (טובול, שנראה באיור למעלה: tubulus renalis) היא מקטע תפקודי בנפרון האמון על ספיגת מים, מלחים וחומרים מומסים שמוחזרים אל הדם. יתרת הנוזלים, יחד עם חומרי הפסולת, מתנקזים אל תוך השופכן ומהווים את השתן. משמאל באיור למעלה (A) טובול תקין. מימין תאי אפיתל פגועים שנראים באיור למעלה (B) ובמרכז (C) תהליך החלמה ובניה מחדש של דופן אַבּוּבִית הַכִּלְיָה (טובול), הבנויה תאי אפיתל.

    החלמת הכליות מתחילה למעשה מהשלב בו הגוף מתחיל ליצר את הגלוטתיון בעצמו הגלוטתיו הוא מעין מרפאה צמודה ורופא נייד שמתרוצץ בגוף ומתקן כמעט כל מה שהתקלקל בו כולל מתן סיוע לתאים פגועים באַבּוּבִית הַכִּלְיָה (טובול), כפי שנראה באיור למעלה (דופן צנרת הכליה). תאים פגועים יכולים (כך אפילו לדעת המדענים שגילו זאת רק לאחרונה) להשיב לדופן הצנרת את כושרי פעילותה, כפי שרואים זאת, ומזה זמן רב בקליניקה של "לחיצות ההחלמה", בה אני פועל. תהליך ההתחדשות מרתק, טבעי, ומתרחש כאן באמצעות התחדשותם של התאים השכנים לאלו שנפגעו [מקור] ועל כך להלן, בגוף המאמר (ובקישור מימין). מדובר בנושא רב חשיבות בתהליכי החלמת הכליה ואחת הסיבות המרכזיות לשימוש הרב שאני עושה בקליניקה שלי בנבטי ברוקולי, בשמן זרעי ברוקולי ובזרעי ברוקולי כולל בענפי ברוקולי חוקרים מבית החולים ג'ונס הופקינס בארה"ב טוענים כי החומר המופלא שבברוקולי הסולפורפאן (בו אדון לאחר התקציר הזה ובהמשך החיבור) גם עשוי לעכב את ההתפתחות של סכיזופרניה הפוגעת בצעירים רבים בצורה קשה [מקור].

    הברוקולי הוא ירק בעל ערך תזונתי גבוה וכולל תועלת בריאותית מגוונת ביותר לגוף האדם. בראש ובראשונה חשוב לשים לב לתכולת הוויטמין C המרשימה שבברוקולי: במאה גרם ברוקולי טרי (לא מבושל) ניתן למצוא כתשעים מ”ג ויטמין C, פי 2 הכמות המומלצת לצריכה יומית עבור ילדים בגילאים 9-13. רק כדי לסבר את האוזן, בכמות זהה של תרד ניתן למצוא רק 30 מ”ג ויטמיןC , בכמות זהה של תפוזים ניתן למצוא 50 מ”ג ויטמין C ואילו בכמות זהה של עגבניות יש רק 10 מ”ג ויטמין C בלבד. כמו כן, במאה גרם ברוקולי טרי ללא בישול ניתן לקבל קרוב למחצית מהכמות המומלצת לצריכה יומית של ויטמין A ובנוסף כמויות גדולות יחסית של מרכיבי תזונה חיוניים אחרים דוגמת קואנזים Q10, חומצה פולית (ויטמין B9), אשלגן, סידן B6 – וויטמין B6 פירידוקסין, שנתפס כוויטמין החשוב ביותר מבין הוויטמינים בקבוצת B. הוא מעורב בתהליכים רבים בגופינו וחיוני לתקינותם של מנגנונים ומערכות. בשמירה על בריאות הרקמות הוא פעיל ב מטבוליזם של חומצות אמינו, משתתף ביצור תאי דם אדומים ונוגדנים, חיוני בפעילויות אנזימטיות שונות, תורם לפעילות תקינה של מערכת העצבים, הכרחי לספיגת אבץ וויטמין B12,  מסייע לפעילות של חומצה פולית בזמן ההריון,  משתתף בייצור החומר הגנטי של העובר (ביחד עם חומצה פולית וויטמין B12)- בין יתר מעלותיו, נמצא יעיל בתהליכי הפחתת רמות הומוציסטאין בדם, (גם כאן בשילוב עם חומצה פולית (B9) ו- B12. נמצא כי ויטמין B6 יעיל בטיפול בהפרעות קשב וריכוז, בדיכאון, ברמות כולסטרול גבוהות, בסוכרת, במחלות לב, בשיגרון, באסתמה, בחיזוק המערכת החיסונית, בהתכווצויות שרירים ובהקלה על בחילות. חוקרים מאוניברסיטת קליפורניה מצאו כי תרכובת שמצויה בברוקולי הגבירה את נוכחותו של האנזים גלוטתיון (Glutathione S-transferase) – נוגד חמצון חיוני המסייע לניקוי הגוף ולהפחתת דלקתיות ואחד מלוחמי הקו הראשון על בריאות האדם. בנוסף, תכונותיו המשתנות של הוויטמין מסייעות במצבים של אצירת נוזלים, בצקות, פגיעה בכושר הסינון של הכליות ואבנים בכליות. ויטמין B6 מסיס במים, כך שעודפיו מופרשים מהגוף ואינם נאגרים בו. מחסור בוויטמין B6 להבדיל, עלול להתבטא בירידה בתפקוד המערכת החיסונית, אנמיה, עייפות, הפרעות עצביות, פריחה, נשירת שיער, סחרחורות, כאבי ראש, בחילות והקאות.
    איכלו ברוקולי, אם אתם צורכים תרופות שמרוקנות את הB6 מגופכם [כמו למשל – תרופות להפחתת יתר לחץ דם – מעכבי האנזים שנקרא "אנזים המהפך", ובלעז ידוע בקיצור ACE (קיצור של Angiotensin Converting Enzyme). תרופות המעכבות את  האנגיוטנסין, ואלו שמסייעות להגברת ייצור ההורמון אלדוסטרון שניהם נקשרים בתרופות המעכבות את האנזים כדי למנוע את כיווץ העורקים – תרופות נגד בצקות כמו פוסיד, ומשתנות כמו אינדפאמיד (פמיד), ועשרות תרופות משתנות תיאזידים, גם תרופות לטיפול בסוכרת כמו מטפורמין (גלוקופאג', גלוקומין), או מטפורמין וסיגליפטין ואפילו תרופות נוגדות דלקות ממשפחת NSAIDs]. הויטמין החשוב בשמירה על גמישות העורקים
    E – במנה של 1 ספל ברוקולי קיימת כמות של 2.43 מ"ג שזה כרבע מכמות הצריכה המומלצת ליום (לאדם בריא) כדי לסייע בתהליך שמירה על הגמשתם של העורקים.

    מעטים יודעים שהברוקולי עמד על השולחן בחתונה המדוברת ביותר במרכז אירופה, התרחשה בצרפת ובנוסף לכך שהברוקולי היה אהוב במיוחד על אחד מנסיכי האימפריה הרומית –

    החתונה של הנסיכים – צייר פיטר פאול רובנס. The Wedding by Proxy of Marie de' Medici to King Henry IV (between 1621 and 1625 ) is a painting by Peter Paul Rubens in the Louvre.
    ציור – החתונה המלכותית של קתרינה דה מדיצ'י
    ביום נישואיה לנער (בן ה- 14, הנסיך) אנרי. נשים לא יכלו למלוך בצרפת, ומרגע שהתאלמנה ונשארה עם נסיכים יתומים – ילדים קטנים, מוקפת באנשי חצר תככנים ותאבי כוח, רשמית, היא הייתה לא יותר מאשר אומנת לבנו של המלך או אמו של המלך החדש, פרנסואה, כשבעלי הכוח האמיתיים הם דודיו ממשפחת גיז. אבל קתרינה לא הייתה ענף ברוקולי ולא צרור נבטוטים של זרעיו. הצללים לא התאימו לה כלל וכלל. קתרינה יצאה בנחישות להחזיר אליה את בנה, מחזקת הדודנים החזקים שסבבו אותו – ואיתו, את השליטה על כל צרפת, כיצד עשתה זאת? באמצעים לא שגרתיים בעליל. תאמינו או לא, אבל המאכלים שהעלתה על השולחן כולל הברוקולי נכללו בדרכה להשתלט על הממלכה.

    אני מבקש להכיר לך את הברוקולי. ואני משוכנע שעוד לפני שתסתיים קריאתך בפרק החמישי ברצף המאמרים על עשר המזונות הבריאים ביותר להחלמת הכליות שלך המסקנה שלך תהיה זהה לשלי והיא שכדאי להכניס את הברוקולי, נבטי הברוקולי ואת עלי הברוקולי לתפריט שלך.

    הקישור לפרק הראשון – כאן

    קתרינה שהביאה את הברוקולי כמעדן מלכים לעולם הייתה קטנה בעלת קומה, דקיקה וללא תווי פנים עדינים, אך בעלת העיניים הבולטות והמוזרות שהסגירו אותה כשייכת למשפחת מדיצ'י השליטה העליונה של פירנצה בתקופת הזוהר שלה. קראו לה קתרינה לבית מדיצ'י והיא הייתה אחת הנשים העשירות בתבל לאחר פרוץ מהפכת הרנסנס. בנוסף לכך הייתה אנינת טעם, לימים – אם המחולות, הרטבים והעוגות של שיא האיכות  של צרפת.

    [Knecht, R. J. The Rise and Fall of Renaissance France, 1483–1610. Oxford: Blackwell, 2001. ISBN 0-631-22729-6. עמוד 14] 

    קתרינה דה מדיצ'י – צייר פיטר פאול רובנס.

    המחזרים עמדו בשורה לידה, כולל ג'יימס החמישי מלך סקוטלנד אבל, כאשר הציע פרנסואה הראשון מלך צרפת, שנודע יותר בזכות הפורטרט שצייר עבורו אלברכט דירר, את בנו השני, הנרי, הדוכס מאורליאנס כחתן… ההצעה נשלחה בתחילת 1533, קפץ קלמנט על ההצעה ואמר כן.

    פרנסואה הראשון, מלך צרפת. צייר אלברכט דירר. החותן של קתרינה דה מדיצ'י

    קלמנט רב העוצמה היה אדם מאוד חשוב ואפיפיור ידוע כדיפלומט מתוחכם. הוא היה שליט רב כוח של מדינות האפיפיור משנת 1523 עד מותו ב- 25 בספטמבר 1534 מכל מקום על ההצעה שהציע לקתרינה מלך צרפת המליץ בפשטות לה  לקבלה. תזכורת האפיפיור הזה נולד כג'וליו די ג'וליאנו דה מדיצ'י, אביו היה אחיו של לורנצו המפואר לבית מדיצ'י ומי שמימן את האקדמיה בפירנצה, את מיכאלאנג'לו וליאונרדו דה וינצ'י. לורנצו המפואר הוא שגידל אותו כאחד מבניו לאחר שאביו נרצח, לצד פיירו – אביה של קתרינה. אפיפיור זה ראה עצמו אחראי כאביו המאמץ לגורלה של קתרינה משהתייתמה משני הוריה.

    Église Saint-Ferréol les Augustins. כאן נערכה אחת החתונות המפוארות של אירופה.

    החתונה של קתרינה התקיימה בכנסיה קטנה על שם סנט אוגוסטין  שממוקמת בנמל העתיק במארסיי. – Église Saint-Ferréol les Augustins  ב- 28 באוקטובר 1533. [מקור] זה היה אירוע כל כך נוצץ שעד היום מדברים עליו. היא ובעלה היו בני 14 בלבד. הנסיך רקד, והיא נעלה נעלי עקב (מספרים שבכדי להיות גבוה מנו) – ופתחה באופנה חדשה. האפיפיור דודה קלמנט השביעי  נכח, הפרטים כולם רשומים [מקור]  הנסיך שרקד באירוע הילל בדבריו את קתרין, כך הוא קרה לה.  בחצות הם הלכו אל חדר המיטות – הם לא היו שם לבדם. כולם בדקו שהנסיך מבצע את עבודתו כראוי – המלך פרנסיס, כאב גאה,  נשאר עד שהנישואים מומשו, והיה על-פי העדויות מרוצה. מספרים שאמר:  "כל אחד הראה את יכולתו [מקור] ." אבל המעדן הקסום שהוגש בחתונת הפאר הזו היה הפתעה גמורה לצרפת – ברוקולימעדן ברוקולי ממאכלי האצולה, מנת יוקרה שהיתה מקובלת בחצרות הקיסרים של רומא העתיקה וככל הנראה הוגשה בבצל קצוץ, מוקפץ עם, זרעי כוסברה, כמון –  ורוטב יין [מקור- למי שמבקש את המתכון שיכנס למקור-] עדויות לכך שמדובר במתכון שהגיע מבית המלוכה של דרוסוס יוליוס קיסר בנו היחיד של הקיסר טיבריוס, בן-דוד מצד האם של הקיסר קליגולה, בן דוד מצד האב של הקיסר קלאודיוס, ודוד מדרגה שנייה של הקיסר נירון [מקור]. מספרים שמיום זה נפוץ שמה של הכלה בצרפת גם כthe grocer החנוונית [מקור].

    מעדן ברוקולי – לחמם תנור ל 200 מעלות, להניח פרחי ברוקולי פרוסים יפה בסיר עם מים וכפית מלח למשך 5 דקות. בקערה קטנה לערבב שמן זית עם שום קצוץ, כמון, שברי זרעי-כוסברה ומלח. את פרחי הברוקולי יש להניח על תבנית מרופדת בנייר אפייה ולמשוח כל פרח בתערובת השמן/כמון ולאפות בתנור חם עד שקצוות הברוקולי פריכים, כ- 20 דקות.

    הרומאים היו חובבי ברוקולי כמעט מראשית המדינה. פליניוס הזקן, חוקר טבע וסופר איטלקי, שחי במאה הראשונה לספירה ( 23 עד 79 לספירה) מספר לנו שהרומאים גדלו ונהנו מברוקולי במהלך המאה הראשונה לספירה. הירק הגיע לאיטליה מטורקיה, כזכור טורקיה היא אסיה הקטנה אחד ממרכזי שיא התרבות של יוון הקדומה. הקאלברס  – באיטליה פותח זן של ברוקולי שנקרא –  הקאלברס Calabrese הוא הזן הנפוץ ביותר שנאכל כיום בארצות הברית. לפני טיפוחו של זן הקאלברי, רוב הרומאים אכלו ברוקולי אחר. הגבעול שלו כנראה נטה לסגול שהפך לירוק כשהחלו לבשל אותו.

    אפיציוס (Apicius), אפיציוס (Apicius), ספר הבישול המפורסם של מרקוס גאוויוס אפיציוס שהתפרסם כבר בתקופת רומא העתיקה, הוא ככל הנראה, הספר הראשון שעונה על הגדרות ספר בישול. האפיציוס הוא עולם הגורמה וספר הספרים של חובב המותרות. הספר מכיל אוסף מתכוני בישולי גורמה של אצילי רומא ומלכיה.  אפיציוס כותב על הברוקולי ומלמד שאת הברוקולי יש להכין באופן שקתרינה דה מדיצ'י אהבה וזה המתכון שהביאה נסיכת העושר ושיא התרבות של איטליה, ככל הנראה, עמה לצרפת. ברוקולי מכינים בשני שלבים: לאחר חליטתו יש להמשיך להקפצה "בתערובת של כמון וזרעי כוסברה, בצל קצוץ בתוספת כמה טיפות שמן ויין שיוצר בשמש."

    הרבה לפני שהגישו הטבחים האירופאים המודרניים ברוקולי עם רטבים עשירים, בהשראת הנערה מבית מדיצ'י כנראה שהאצולה הרומאית הציגה את הברוקולי על השולחן ברומא גם עם כל מיני רטבי שמנת, חלקם מבושלים ביין, ואחרים בטעם עשבי תיבול. לקיסר הרומי טיבריוס, למשל, שחי 14 לפני הספירה ועד 37 לפני הספירה, היה בן יחיד מנישואיו הראשונים בשם (Drusus Julius Caesar (14 BC – 23 AD) דרוסיוס שאהבתו לברוקולי הייתה לשם דבר. הנסיך, מדווחים הכתובים, גרגר ברוקולי שהוכן בדרך ה – Apician שהוזכרה לעיל, והדברים הגיעו לידי כך, שכשהטיל שתן היה זה הופך לירוק בהיר ואביו המלך עמד ונזף בו בשל דאגתו לבריאותו על כך, והדברים הגיעו לידי כך שדריוס נטש  את אהבתו לברוקולי למען אביו ואולי בשל כך במרשמי הרפואה שלנו אנו ממליצים על 4 מנות ברוקולי בשבוע.

    חמש אצבעותיו הירוקות של צדק

    דרוסוס קיסר (: Drusus Iulius Caesar Germanicus; לספירה – 33 לספירה) היה נכדו והיורש של הקיסר הרומי טבריוס, לצד אחיו נרו. דרוסוס, שנולד בשושלת יוליו קלאודיאן הבולטת, היה בנו של הגנרל ויורשו של טבריוס, גרמניקוס. לאחר מות אביו ובנו של טבריוס, דרוסוס הצעיר, דרוזוס ואחיו נרו יוליוס קיסר אומצו יחד על ידי טבריוס בספטמבר 23. כתוצאה מהיותו יורשי הקיסר, הוא ואחיו נהנו מחיי נסיכות. המאכל האהוב עליו ביותר היה ברוקולי.

    מקור השם ברוקולי בא מ- Brachium בלטינית –  ענף קטן. בספר הגינון הנודע משנת 1724 מילון הגננים "The Gardeners Dictionary" מאת פיליפ מילר (1691–1771), בהוצאה משנת 1724  הברוקולי מופיע כאספרגוס איטלקי. חקלאים רומאים כינו את הברוקולי "חמש אצבעותיו הירוקות של צדק."  ("the five green fingers of Jupiter.") [מקור]

    בירקות ירוקים ככלל נמצא שפע של כלורופיל, הצבע הירוק שמשפר את הובלת החמצן בדם ומסייע בהעלאת רמת ההמוגלובין (ברזל). הכלורופיל הוא נוגד חמצון חשוב שכולל גם את הלוטאין (אותו נוגד חמצון שמסייע בשמירה על בריאות העיניים), ברזל, מגנזיום וחומצה פולית נמצאים בעלים הירוקים.  הברוקולי ירוק וכל היתרונות האלו חלים גם עליו. נבטי הברוקולי, ענף הברוקולי, עלי הברוקולי כולם שייכים למשפחת המצליבים. זוהי משפחה גדולה שמונה כ-350 סוגים ומעל 3,500 מינים, והיא נחשבת לאחת ממשפחות הירקות העתיקות ביותר. רק כ-20 סוגי ירקות מהמשפחה הזו ראויים למאכל אדם רובם מכבים ברשימת הסופר פודס.

    הצליבה לסימון וואה 1636 יצירת מופת. מוצגת בליאון, מוזאון לאמנויות. היפות – סימון ווּאֶה (צרפתית: Simon Vouet

    נושאי הצלב –  ירקות מצליבים בעלי פרח ונקראים למעשה על שם הצלב. שמה המדעי של הקבוצה היה בהתחלה: Cruciferae. אבל הברוקולי שבא ממשפחה זו צאצא של האב הקדמון כרוב הבר (Brassica oleracea) או ברסיקה ולכן תמצאו גם את השם ברסיקה כשם קבוצת הירקות אליה הברוקולי שייך. צמחי ה"צלב" אותם אנו מכנים כיום מצליבים. קבוצה שכוללת את צמח האם Arabidopsis thaliana, ובה כ 375 סוגים ומעל 3,000 המינים; ברוקולי, נבטי ברוקולי , נבטי בריסלמקורם בכרוב הבר ומקובלים בתהליכי החלמה בצורת מיץ – מיץ נבטי בריסלמאוד ידוע בטיפול בחולי כבד וזאת בשל כמויות אדירות של ויטמין K שנמצאות בו.  כרוב, כרובית, ירקות קולארד או כרוב בר, קייל, קולרבי, צנון, חרדל, רוטאבגה שהבריטים מכנים אותו swede – כרוב הלפת או כרוב מושרש, לפת, בוק צ'וי וכרוב סיני – כולם מצלבים.  

    הדפנות של צינור מערכת העיכול מורכבות משכבת תאים אפיתליים. שכבה זו אחראית ומגנה על מערכת בריאות רחבת היקף. פגיעה בתאים אלו מתרחשת בדרך כלל על ידי תהליך חמצון של כולסטרול מסוג LDL. פגיעה שגוררת אבדן גמישות הדופן, השרירים שנמצאים מתחתיה – נושא שהרחבתי עליו במאמר על גמישות העורקים (כאן) ועל פלאי הכוסמת – (כאן). גם על העמילן העמיד שבתפוח אדמה חי – כאן

    בוטיראט, נחשבת ככלי עזר לשמירה על מחסום מעיים בריא, ומונעת דלקת. ואם כאן בפגיעה בדופן המעי החלה המחלה הרי שיתכן שכאן ובסיוע תפוח אדמה גולמי אחד ליום (בהתמדה) היא גם תתחיל להסתיים. וזאת אם נצליח לתקן את ייצור הבוטיראט בגופך בעזרת תזונה כתרופה. מחקר שנערך לאחרונה מוכיח זאת במוצאו כי תוספי בוטירט דרך הפה (4 גרם ליום במשך 8 שבועות) שיפרו את הסימפטומים של מחלת קרוהן בקרב 9 מתוך 13 חולים: 2 השתפרו באופן משמעותי ו -7 למעשה נכנסו להפוגה. כשההסבר של החוקרים היה ההשפעה האנטי דלקתית של בוטיראט (מקור). חשיפה קבועה, יומיומית לתפוח אדמה גולמי משרתת אותך – כשהשילוב של תפוח האדמה החיי עם המיץ הירוק הוא תרופה יקרת ערך לדלקת של הכליות שלך. עוד על כך ראה בנספח שבכתיבתי על החסה כאן.
    דלקת מערכתית נמצאה כקשורה להתקדמות של CKD והיא מתווכת של מגוון סיבוכים ב – CKD דלקת בעורקים, פגיעה באנדותל, כמו במצבי אנמיה, ליקויי נשימה, בצקות, מדד ה-ph, אוראה וקריאטינין שרק עולים, ירידה חדה במייצרי הבוטיראט. אבל שינוי מגמה בעזרת תפוח אדמה חיעמילן עמיד כתרופה ששב ומוכיח עצמו, גם בקליניקה שלי. וכשהמטרה טיפולית להפחתת התגובה הדלקתית המערכתית, השתמשו במזון כתרופה והביאו, כמוני, בעזרת מזון כתרופה ו"לחיצות ההחלמה": תפוח אדמה חי ונבטי ברוקולי ביחד עם פגישות פרונטליות את האנדותל שבנפרונים להחלמה.

    התאים האפיתליים נמצאים גם בדופן של צנרת העיכול – בה הם משמשים מחסום מול רכיבים הנמצאים בה בדרך קבע או עוברים דרכה אבל הם לא  אמורים לצאת ממנה. נושא זה הוא יסוד בהחלמת הכליות ותזונת נבטי ברוקולי ועל כך להלן, חומרי רעל מתחילים להיספג במצב כזה (נזק לתאי האפיתל) בזרם הדם, כמו למשל חומרי תזונה לא מעוכלים, חומרים רעילים, תרופות, בקטריות שונות ורעלנים שהבקטריות מפרישות. ישנם מצבים אחרים שבהם, עשויים להיווצר מרווחים גדולים בין תאי האפיתל שבדופן המעי, כמו למשל, במקרים של רעב. מצבי רעב קימים גם כשהאדם ניזון, אבל לא במה שהגוף זקוק לו. נוצרת תת-תזונה במעי הגס, החיידקים שנמצאים שם רבים, מורעבים ועולים למעלה, בחפשם מקורות מזון. למעלה הם אוכלים את דופן המעי הדק – את תאי האפיתל האלו שמצפים אותו – נזק כזה קיים ומוכר. דופן המעי נעשה דליף. התאים שנפגעים, מכונים תאי M פייר. הם שמשמשים עליו: "שומרי סף". מדובר בקו הראשון של ההגנה על הגוף ובמערכת חיסון. מרגע שתאי ה M נפגעים חיידקי אי-קולי ( E. coli) מצליחים לחדור למעי דרך הפתחים שפגיעה בדופן המעי הותירה. תהליך זה נמשך ומגיע לשלב של דלקתיות כרונית במעי. שיטה זו מזכיר את הדרך בה נהרסת דופן העורקים עליה רשמתי במאמר על קסמי הכוסמת – כמויות גדולות יותר של חיידקי אי-קולי דביקים הולכת ומצטברת שם. [מקור]. חסימת המעבר שדרכו חיידקי אי-קולי פולשים הכרחית. בלעדיה המצב יתדרדר למחלה קשה. כאן נכנס נושא נבטי הברוקולי שלנו. כשלב ראשון לסגור בעזרתם את הפרצה ובהמשך להחלים את דופן המעי.

    למאמרי – רוצה להחלים ללא תרופות ממחלת מחלת כליות נפרופתיה אימונוגלובולין איי?

    אי ספיקת כליות – אילוף הכליות הסוררות – כל מה שחשוב לדעת – חלק 1

    מנבטה ביתית לנבטי ברוקולילרכישת מנבטה מעולה של נבטים באיכות מצוינת – באמצעות רשת האינטרנט – כאן

    חוקרים מאוניברסיטת ליוורפול מצאו שנבטי ברוקולי בעלי סיבים מסיסים והשפעה מיטיבה על הדלקת. באמצעות סיבים מסיסים שמקורם בנבטי הברוקולי נחסם המעבר של חיידקים דוגמת אי-קולי שהוזכרו זה עתה, והוסיפו, בכדי להוכיח טענה זו, סוג נפוץ של חיידקי אי-קולי לתאי דופן מעי במעבדה.

    החוקרים בחנו אותם נוכח הוספה של סיבים מסיסים כמו אלו שנמצאים בנבטי ברוקולי ובענף ברוקולי ומצאו כי סיבים מסיסים כאלו מנעו את העברת חיידקי האי-קולי דרך תאי ה- M.

    בננות פלאטנו – בננה עמילנית לטיגון אפייה ובישול. מכילות סיבים מסיסים שנמצאו כבעלי ההשפעה שמיטיבה כסיבים של נבטי הברוקולי, (הבננה אסורה למאכל לחולי כליה)

    בברוקולי ובבננות פלאטנו סיבים מסיסים שנמצאו כבעלי ההשפעה המיטיבה – הם שמנעו את תנועת האי-קולי דרך התאים בדופן המעי; חלקם ב- 45% וחלקם עד 82 אחוז. אגב בניסוי זה נמצא שלסיבים מתפוח וכרישה לא הייתה שום השפעה על הגנת דופן המעי. כדי להבין עד כמה נושא זה משמעותי, אני מזמין אותך למאמרי על הדרך להחלמת דופן המעי ללא תרופות שהקישור אליו נמצא כאן, וללמוד עוד. הניסוי של קרול ל. רוברטס  מגסטרואנטרולוגיה, המכון לרפואה, באוניברסיטת ליברפול, L69 3GE ליברפול, בריטניה, שפורסם בשנת 2013, הראה כי סיבים צמחיים מסיסים מסוג אלו שנמצאים בברוקלי עשויים גם לשפר את הבריאות של דופן המעי עצמו על ידי עיכוב הדבקת האפיתל ומניעת טרנסלוקציה (החלפה של מידע גנטי בין כרומוזומים של תאי ההגנה של המעי ואחרים) של תאי מערכת החיסון וניטרולה על ידי חיידקים פתוגניים שתוקפים אותה [מקור]. בהעדר תזונה נכונה וכאשר אין במערכת אותה נוכחות הכרחית של סיבי הברוקולי [מקור] . 

    מעבר של חומרים לא רצויים הוא פלישה חדירה של חומרי רעל שמתאפשרת אל מחזור הדם. כשמערכת החיסון מזהה את אותם רכיבים גרועים, היא מגדירה אותם גורם זר, ותוקפת אותם. כך מתחילה תגובה דלקתית-חיסונית, שיכולה להשפיע על שאר מערכות הגוף. כל כך פשוט למנוע כל זאת

    בעזרת צרור נבטי ברוקולי 3 פעמים בשבוע כתוספת לסלט.

    בהקשר זה אחת הבעיות הנלוות למחלת הכליות – אנמיה – כאשר הפגיעה בדופן גורמת לכך שהאדם לא זוכה לקבל ברזל, הגם שנמצא בתזונתו. אבדן ברזל מביא לאבדן יכולתו לנשום. פגיעה זו  אופינית לאי ספיקת כליות כשמדד הסינון ה-GFR יורד את ה-50, ובעיקר כשהוא מתרסק אל מדדי ה- 30 ומטה. פגיעה זו אופיינית לפגיעה בתאי האפיתל ותאי M בדופן המעי הדק העליון (וגם בדופן התריסריון). במצב זה הברזל לא עובר מצינור המזון אל צינור הדם (הוא אובד בדרך) זו האנמיה. חולי כליה כרונית מכירים מצב זה כרגע בו כדורי הברזל או מזון שמכיל ברזל רב אינם מסייעים. כי מה שניטל דרך הפה לא מגיע לזרם הדם, אלא אובד בדרך. באנמיה זו לא מטפחים רופאי הממסד, בדרך כלל את דופן המעי – כנראה שהמחקרים על השימוש בנבטי הברוקולי לא מגיעים אליהם. לחיזוק דופן המעי, אני משתמש בנבטי ברוקולי. וזה קל. צאו לשוק וקנו כמה ענפי ברוקולי, או זרעי ברוקולי להנבטה ואיכלו 4 פעמים בשבוע נבטים של ברוקולי. שיטה זו מקובלת בקרב מרפאים שמבקשים להחלים – מכל מקום זה ההסבר שאני מעניק לעצמי כשהרופא ממליץ על זריקות ברזל ואחרי 3-4 שבועות מסתבר שכבר אין בהן צורך כי מדד הברזל נראה תקין בבדיקות המעבדה. לדעתי יש מקום לזריקות אבל רק למי שמבקש לשמר את הבעיה, את המחלה להביא לשגשג ולחולה להגיע בשקט, אבל על ארבע, אל מכונת הדיאליזה. באנמיה כזו נותנים לך זריקות. הברזל נכנס כך ישר לדם. התקווה שלא יכנס יותר מדי ברזל, מוצדקת, שהרי הברזל הוא מחמצן חזק וההרס שלו יכול להיות מאוד גדול. אבל זה לא מאיים על מוכרי התרופות והזריקות שהרי הדיאליזה ממתינה כמי שנראית כחלק מדוכן המכירות. ליכאורה.

    אני מקווה שמאגרי הגלוטתיון אצלך טובים. במצב זה בו הדופן פרוץ, הברזל מציף ונכנס דרך הזריקות – הגלוטתיון יכול להציל אותך. אין לך כאבים נכון? אני מתעניין לדעת כי אם יש והרופא סיפק לך אחת מהתרופות הללו – כדאי שתדע שאין לך גלוטתיון כי הן מרוקנות לך אותו מהגוף – משככי כאבים – אוקסיקוד או אוקסיקודון נמכר תחת שמות מסחריים רבים: פרקודן, פרקוסט, רוקסיפרין, אנדוסט, ואוקסיקונטין.  אוקסיקונטיןאקטיק שנמצא בשימוש בצה"ל – האקטיק משמש לטיפול בכאבים חזקים כתוצאה מטראומה, זלדיאר או זאלדיאר – Zaldiarטרגין והחומר הפעיל העיקרי בו Oxycodone, טרמאל, טרמדקס, נורופון, פנטה, פרקוסט, קוד-אקמול, קודברול, רוקסט (Roxette) החומר הפעיל בה Codeine הוא הבעיה המרכזית כאן, ריקודישנן גם תרופות מרוקנות נוגדי דיכאון טריציקליים גם הפרוזאק ורשימה ארוכה של תרופות נגד צרבות חוסמי H2 – לרשימה המעודכנת של מכלול התרופות שמרוקנות לך את הגלוטתיון כאן – אולי בכל זאת נבטי ברוקולי?

    נבטי ברוקוליאין מזון עשיר ומרוכז יותר בכדור הארץ מנבטים אלו. ואם אתם מנבטים אותם בעצמכם על אדמה, עם מירב המינרלים, הרי זה משובח.

    נחזור לדופן המעי. סימן נוסף לפגיעה בה, פרט לאנמיה שמופיעה במדדי ברזל נמוכים, אך במדד פריטין תקין. כלומר יש ברזל בגוף (הפריטין הוא מחסן הברזל ובמדד תקין, המחסן מלא) אלא שהוא לא מגיע לזרם הדם-  כי הגשר עליו נוסעות המשאיות פשוט פוצץ. הביטוי לפציעת דופן המעי בא לידי ביטוי במדד BUN כאשר מדד זה נמצא מעל ל-70 ומדד ההמוגלובין נמוך (רמת המוגלובין הנמוכה מ-12 מיליגרם לדציליטר) ובנוסף לכך גם במדד נוסף שמעטים מבחינים בו; MCV נמצא גבוה [מקור] – הווה אומר – נבטי ברוקולי, אבל דחוף ול14 יום הבאים כל יום מנה. כהערת אגב, אני מוסיף כי בדיקות מעבדה נוספות שמאפשרות לי לאשר פגיעה בדופן המעי הדק והיותך במצב של תת-ספיגה (רעב) הן רמות של אלבומין, כולסטרול, ברזל, ופריטין, שהוזכר גם אבץ, חומצה פולית, המוגלובין, לימפוציטים, מגנזיום, ותפקודי קרישה. מכל מקום אל המחוסר בגלל העדר ספיגתו של הברזל בדם, מצטרף ומאותה הסיבה גם מחסור בחומצה פולית וויטמין B12 [מקור]. בנוסף לתסמינים האלו, חולים עם תת-ספיגה עלולים לפתח תופעות נוספות ובהן חסר בויטמין A, אבץ, ניאצין, ריבופלאבין וביוטין, אלרגיות ונגעים עוריים. נויורופטיה עלולה להתפתח במקרה של חסר של ויטמין B12 או B1 (תיאמין). חסר בסלניום שיכול להביא לקרדיומיופתיה וחולשת שרירי הגוף גם לנשירת שיער, ושינוי במצב נפשי כביטוי של חסר באבץ [מקור]. זה הרגע לשוב ולהזכיר לך – נבטי ברוקולי.

    המחקר הראשון שהביא לפריצת דרך בשימוש בכוסמת במערב כתרופה לחולי כליה וטרשת העורקים התקיים בבית החולים פינגגו לרפואה סינית מסורתית, בייג'ינג, סין (Pinggu Hospital of Traditional Chinese Medicine, Beijing, China) פרוטוקול המחקר אושר על ידי ועדת האתיקה הסינית לרשום ניסויים קליניים (chiECRCT-20160001) והיה בהתאם להצהרת הלסינקי משנת 1975 כפי שעודכנה בשנת 1983. [מקור]. מחקר נוסף (2002) השתמש בחלב כוסמת ירוקה – והראה שיפור בתפקוד הכלייתי, מה שהשתקף בירידה של הקיראטינין ברמת הסרום של הנבדקים.
    מדד הסינון ה- GFR עלה בעקבות נטילת כוסמת – נושא ששב ומשתקף במחקר הזה משנת 2002 – [מקור]
    מחלת כליות קשורה לתפקוד לקוי של כלי הדם.
    באתרים אנטומיים ופונקציונליים מרובים שבים ומראים מחקרים שמועלים בהם כי בעיה במערכת העורקים, כולל נוקשות עורקים גדלה ככל שמתדרדר תפקוד הכליה. נוקשות עורקים ושיקומם מחדש תועדו היטב בחולים עם מחלת כליות, באמצעים שראוי ומתבקש שמאמר זה יחושף בפניך ואחד מהם הוא השימוש בירק הכוסמת או בקליפות שלו כתוסף מזון ותרופה.
    בהחלט אפשר לראות ירידה בינונית בשיעור הסינון הגלומרולרי – ה- GFR  מסבירים Briet M, Bozec  ושותפיו [מקור].
    דבריו של פרופסור איאן וילקינסון חשובים להבנת הטיפולים החדשים (Professor Ian Wilkinson) מדובר במנהל היחידה לניסויים קליניים בקיימברידג ורופא יועץ כבוד שמצא והגיע למסקנה ש“איתור שינויים בקשיחות העורקים עשוי לאפשר זיהוי מוקדם של אנשים שנמצאים בסיכון, בשלב בו התערבות עשויה להועיל להם מאוד [מקור]”.עוד על כך ראו כאן.  
    : "הוכח כי לתמצית כוסמת השפעה מגינה על תאי צינורית פרוקסימאליים (המקרבת) מתורבתים שהיו נתונים להיפוקסיה-reoxygenation (מחסור בחמצן שבא למנוע חימצון הגם שהוא מעמיד את התאים החשופים לו בפני סכנה קיומית.),  ככל הנראה על ידי מניעת רדיקלים חופשיים של חמצן לתקוף את קרומי התא. [מקור]. 
    המטרה שעומדת לפניך היא להפחית או לחסל את כל הגורמים לדלקת בעורקים, בלעדי מהלך זה לא יתכן להחלים מאי ספיקת הכליות שלך/ פסים שומניים נמצאים, דבוקים על דופן העורקים שלך, רבים נוטים לחשוב שהם מקור הבעיה ומנפקים נגד התופעה תרופות (שמדרדרות את בריאותך) בשעה שהם בכלל לא גורמים לסיבוכים קליניים אלא הסיבה להיווצרותם שהטיפול בה, לצערנו נעדר בטיפול תרופתי [מקור] מכל מקום כך טוענים חוקרים מאוניברסיטה בניו יורק (ביה"ס לרפואה) ומהקליניקה של קליבלנד במאמר פונקצית HDL, תפקוד לקוי והובלת כולסטרול שהתפרסם בדצמבר2013. ויותר מכך ומה שעומד בראש מעיננו הם אף יכולים לעבור ולהימצא בתהליך של נסיגה. [מקור]. כדבריהם, כלומר להחלים בהדרגה. למאמר המלא על קסמי הקוסמת – כאן.

    קוראי המאמר על קסמי הכוסמת זוכרים שבכוחה בשלב זה להגיע ולסייע לתאי האפיתל שמרכיבים את הדופן לתקן אותה. בעזרת הכוסמת האדם מחלים מאנמיה ומקל עלי להמשיך בעבודה המורכבת של החלמת הכליות. (רוצה לרענן את זכרונך? כאן הקישור למאמרי על קסמי הכוסמת.)עזרתם של הסיבים המסיסים  שמקורם בנבטי הברוקולי לחסימת  המעבר של החיידקים הרעים – הוא כבר תרופת על, אבל אין זו הסגולה היחידה של נבטי הברוקולי בסייעם להחלמתך ועל כך מייד.

    the Transfiguration ההשתנות – יצירת המופת של רפאל. בחדר השמיני של הוותיקן, פינוקוטקה, בגלריה המדהימה לציור, רפאל מציג אוסף של 3 יצירות גדולות. כל אחת מנכיחה את אמן הרנסאנס האיטלקי הגבוה – רפאל : משמאל, "מדונה מפוליניו" (1511-1512), מימין, "כתיבת הבתולה" (1502-1503 ), ובמרכז,עבודת המאסטר של רפאל ויצירת מופת בעלת כוח רוחני ענק, , "ההשתנות – the “Madonna of Foligno” (1511-1512), on the right, the “Crowning of the Virgin” (1502-1503), and in the center, Raphael’s final work and ultimate masterpiece, the Transfiguration, למעלה קטע שצילמתי שם מההשתנות.

    גלוקוזינולאטים מכילי הגופרית ומנקי הרעלים

     ירקות מצליבים הם ייחודיים בכך שהם מקור עשיר לתרכובות המכילות גופרית. תרכובות אלו נקראות גלוקוזינולטים (ß-thioglucoside N-hydroxysulfates). הן שמעניקות ארומה חריפה וטעם חריף (יש אומרים מרירות מענגת) לנבטי הברוקולי ולעלי החרדל והרוקט. (גלוקוזינולאטים הן תרכובות שמסייעת בתהליך הניקוי מרעלים. הגלוקוזינולאטים מתפרקים במעיים לתרכובות חדשות שנקראות: איזוטיוציאנאטים ו- I3C Indole-3-Carbinol או אינדול 3-קרבינול (I3C), שעשוי להיות אחראי למניעת סוגים רבים של סרטן, כולל סרטן הקשור בהורמונים כמו סרטן הערמונית [מקור]. התרכובות הללו מווסתות את אנזימי ניקוי הרעלים שישנם בגוף.  

    ניתן לסווג את מכילי הגופרית: הגלוקוזינולטים (glucosinolate) לשלוש קטגוריות על סמך המבנה הכימי (החלוקה המקובלת היא על פי מבשרי חומצות האמינו שלהם): גלוקוזינולטים אליפטיים (למשל גלוקוראפנין – glucoraphanin – אשר מומר לסולפוראפן על ידי האנזים מירוזינאז. [מקור]), גלוקוזינולטים אינדול (למשל, גלוקובראסיצין הידוע כאנטי דלקתי חזק) וגלוקוזינולטים ארומטיים (למשל גלוקונסטורטין). עד כה תוארו כ -130 מבני גלוקוזינולאט (נבטים צעירים של ברוקולי וכרובית עשירים במיוחד בגלוקוראפנין, שנזכרים כאן ראשונים והם מקור הסולפורפאן, בו ידובר רבות גם על החוקר היהודי טאלאליי שגילה אותו). בקבוצה של 2,121 משתתפים גרמנים במחקר אירופי פרוספקטיבי לחקר סרטן ותזונה (מחקר EPIC), נמצא כי גלוקובראסיצין (שהוזכר לעיל, שני, בסוגריים) וגם הוא נמצא בברוקולי, פועל בצורה נמרצת נגד כל סוגי הדלקת הכרונית. [מקור]. נושא זה ישוב ויעלה לקראת סוף המאמר כשנדבר על הדלקת ובניה מחודשת של תאי האפיתל. בניית תאים מחדש אפשרית אפילו בדופן הנפרונים שבכליה, אבל כשאין דלקת.

    Pietro Da Cortona. St Martina Refusing to worship idols at several temples". כשמרטינה הצדקת סירבה לעבודת אלילים, החלו העינויים להכנס אל חייה. מרטינה נשארה נאמנה לעצמה, גם כשהעינויים גברו, היא הושלכה כטרף אל החיות באמפיתיאטרון, אבל נצלה הודות להגנה מלמעלה. הקיסר לא אהב זאת והורה לזרוק אותה לכבשן בוער, אך שוב, היא כוסתה בהגנה אלוהית והושארה ללא פגע.

    הגנה מולקולרית – הברוקולי נחשף כתרופה וכמי שמגן על מערכת החיסון – הגנה מולקולרית ואימונולוגיה  או אימונוביולוגיה, Immunobiology: מערכת המשלים – קבוצה של כ-20 חלבונים הנמצאים בדם באופן לא-פעיל והם בעלי יכולת השמדה אסטרונומית. בהתאם לשמה, היא משלימה ומרחיבה את הפעילות האימונולוגית של האורגניזם. מערכת זו, בניגוד למערכות אחרות בגוף, לא כוללת תאים או איברים כשלעצמה, אלא, מדובר באוסף של חלבונים אשר פועלים כזימוגנים. (זימוגן הוא חלבון אשר שרוי במצב שאיננו פעיל, ובעת הצורך – הוא נחתך, משופעל ונכנס לפעולה). שני החלבונים החשובים ביותר במכלול זה הם C3 ו-C5. במהלך טיפול באי ספיקת כליות פוגשים גם את  C4 שמוגדר כגליקופרוטאין ומיוצר גם בעצם ובריאות. בדרך כלל ה- C4 תקין, אבל ומשום שהוא משתתף במסלול הקלאסי של שפעול ה"משלים" כש – C4 אינו תקין חוששים למצבו של מוח העצם. זו הסיבה לכך שהנפרולוג שלך מתחיל לבדוק את מצב מוח העצם שלך. אגב מרבית חלבוני המשלים מסומנים באות 'C' בבדיקות המעבדה שלך ומספר לצידו, לציון שיוכם למערכת זו; The Complement System. מכל מקום לאחר הפעלתם על-ידי שורה של צעדים, הם גורמים להרס חיידקים פולשים – וזה צעד מבורך.

    חלבוני המשלים פועלים בדרכים אחדות: 1. כשנוגדנים נקשרים לתא חיידק, הם נקשרים לצמד נוגדנים סמוכים. במצב הזה כמה מחלבוני המשלים יכולים להיקשר לממברנה (קרום העוטף את התא – או קרום התא)  ולחורר אותה, מה שגורם  ולפיצוץ התא. 2. חלבוני המשלים יכולים להיקשר ישירות לממברנת התא הזר וליצור בה  חורים גם בהעדר נוגדנים. 3. הם נקשרים לתא הזר ומושכים אליו תאים בולעניים. נבטי הברוקולי תומכים במערכת חשובה זו

    טלאלאיי (Paul Talalay) הוא שחשף את היכולת המדהימה של הברוקולי לרפא – בתמונה פרופסור טלאלאיי – מגלה הסולפורפאן, שנמצא בברוקולי, ויותר מכך בנבטי הברוקולי עם הנבטים המופלאים. נבטי הסולפורפאן אותו חשף כמרפא הגדול ומי שנמצא כגורם עוצמתי גם בניקוי רעלים מגוף האדם.

    פאול טלאלאיי (Paul Talalay)

    ככל הנראה החוקר היהודי נמוך הקומה, פרופ' פאול טלאלאיי, (Paul Talalay) מחלוצי החוקרים של המזון כתרופה. הוא שחשף את היכולת המדהימה של הברוקולי לרפא – פרופ'  טלאלאיי מזוהה עם בית הספר לרפואה באוניברסיטת ג'ונס הופקינס. בעשורים הראשונים של הקריירה שלו היה אנזימולוג ורוקח, שהתמקד בעיקר בחלבונים המקיימים אינטראקציה עם טסטוסטרון [מקור]. הוא נולד להורים רוסים יהודיים בברלין ב 31 במרץ 1923. אביו היה כימאי, ואמו עקרת בית. בשנת 1933 המשפחה ברחה מגרמניה (לאחר עלייתו של היטלר לשלטון) לבלגיה, ולאנגליה [מקור]. באנגליה פרופ' טלאלאיי הצליח להמשיך את לימודיו, ולאחר מכן (1940) הוא שב לנדוד והפעם היגר לארצות הברית. בין השנים 1962 ל – 1974 עמד טלאליי בראש המחלקה לרוקחות וטיפול ניסיוני בבית הספר לרפואה של ג'ונס הופקינס. את הפרופסורה לרוקחות קיבל בשנת 1974. בשנת 1958 כבר היה במעמד של כוכב על וקיבל מענק של יותר מ- 500,000$ מטעם אגודת הסרטן האמריקאית למחקריו. מענק זה היה דבר חריג ובלתי רגיל ביותר, בחזקת פרס על והכרה עולמית בכישוריו. המענק הזה באותם ימים היה הגדול ביותר שהוענק עד אז, ואולי בכלל (באופן יחסי) אי פעם לאדם יחיד. מכל מקום הוא זכה ללכת בדרכו ולממש את חלומו והיה לחוקר וחושף הסולפורפאן (sulforaphane), בנבטי ברוקולי, כגורם הטבעי החזק ביותר של אנזימי ניקוי הרעלים משלב 2, שהוזכר למעלה, פעולתו עמוקה ושורדנית. היא מתמשכת עד שלושה ימים ברציפות [מקור].

    לאחר שפגש בחולה הסרטן הראשון – בבית הספר לרפואה, ובשנות השמונים החל לטפח בהשראת מפגש זה את המחשבה הנועזת "שאפשר למנוע סרטן מכל הסוגים", כדבריו. בתקופה ההיא לא היה מקובל לחשוב באופן כזה בכלל! ובוודאי שלא לחקור ברוח זו או לפעול במעבדה כדי להוכיח שהמחשבה הזו גם צודקת. כחלוץ בתחום אסטרטגיות מחקר איכותני, המחקר שמתבסס על מקרה ומתאר אותו (קייס סטאדי) לא משתמש בהשוואות ובנתונים מספריים בניתוחים סטטיסטיים של אותם הנתונים, כנהוג בשיטות המחקר הכמותיות, טאלאליי יצא לדרך. הוא וחבריו המציאו שיטות פשוטות לתרבית תאים לגילוי פיטוכימיקלים שנראים כמגבירים אנזימים שמנקים רעלים מתאי סרטן בגוף. (פיטוכימיקלים מצויים בצמחים שאנו מכנים צמחי המרפא. בצמחים הם מוגדרים כמרכיבים הפעילים. הם שקובעים את הפעילות הפיזיולוגית של הצמח – הברוקולי מכיל מרכיבים כאלו בריכוזים משמעותיים ולכן הברוקולי גם מוגדר צמח מרפא) עבודה זו הובילה לבידודו של סולפורפאן, שנמצא בברוקולי, ויותר מכך בנבטי הברוקולי. היסוד הזה הסולפורפאן נמצא עד מהרה כגורם עוצמתי לניקוי רעלים.

    השלב השני קובעשני שלביםלצורך ניקוי רעלים מוצלח (בטוח ויעיל), על הרעלנים לעבור תגובה אטית יחסית בשלב הראשון ומהירה בשני. על מנת למנוע הצטברות מטבולית (עקב פליטת הפסולת בתהליך עיבודם, והפקת אנרגיה מחומרי התזונה). שלב I נמהר (יחסית) יכול להיות הרסני, רעיל יותר מהבא אחריו [מקור]. וללא תגובה אטית יחסית בהחלט עלול להתרחש כאן נזק רציני. גולת הכותרת בשלב השני – האנזימים של שלב II נגרמים על ידי רכיב פלאי, כשהתהליך מתרחש במהירויות הנכונות, – חלבון הנצח – שמייצר בשלב ה-2, את היסודות היותר חשובים להצלחת תהליך ההחלמה שלך. זה הזמן להיוודע ל –Nrf2 מכונה גם "מגן הנעורים", והסולפורפאן שהוצג לעיל והוא גורם ממריץ חזק למגן הנעורים הזה: Nrf2 . ה- Nrf2 הכל כאן למעשה בעל חשיבות אדירה לבריאותך. הסולפורפאן משחזר ומחדש את הפעילות של נוגדי החמצון הפועלים באופן ישיר כמו קו-אנזים Q10 וויטמין E [מקור]. פְּעֻלַּת-גּוֹמְלִין מעניינת נוספת של Nrf2 היא עם ויטמין D. ויטמין D לא כתוסף, רק אם הוא מיוצר על-ידי הגוף כשהאדם חשוף לשמש (נושא עליו אני מרחיב – כאן) יכול להגביר את הביטוי של Nrf2 כך ששתי תרכובות אלה מועילות באופן סינרגטי לבריאותך וזו גם הסיבה שמחלימי כליה שהועילו באמת לחולים כולל במצבי חולי כלייתי קשים, מבקשים ממך לשבת חשוף ככל האפשר בשמש, רבע שעה בבקר כדי לייצר בעזרת קרני השמש (בלבד) ויטמין D בעוד שתוספי המזון שיש בהם גם נזקים רבים (על כך אפשר לקרוא – כאן) כמות של 4,000 – 5,000 יב"ל ויטמין D3 (כולקלציפרול) ליום, מישיבה קצרה בשמש מקבלים 20.000 יחב"ל ליום – הוא הכמות הנדרשת להחלמה. למי שלא יוצא לשמש או לוקה בכליותיו או ובכבד, או נלחם להגנתו בפני מחלת הסרטן – סיכויי ההחלמה פוחתים. להלן רשימת התרופות שמרוקנות את ויטמין D אזהרה: מדובר ברשימה ארוכה מאוד, שמקשה על תהליכי החלמת הכליה לנוטלים אותן – וזו רק רשימה חלקית של התרופות הללו – מרוקני ויטמין D: תרופות לטיפול ביתר לחץ דם – חוסמי תעלת הסידן: איזופטין אמלודיפין (אמלאו, אקספורג', נורוואסק), דיליטאזם (אדיזס, דילאטאם), ורפאמיל (איקקור, איקפרס, וראפרס), ניפידין (אוסמו אדלאט, ניפידילונג, פרסולאט, פלודיפין (פנדיל) 
    משמרות האשלגן מעלות את רמת הויטמין די – טריאמטרן. 
    תרופות להורדת כולסטרול: כולסטיפול (כולסטיד) 

    סטטינים (מעוררי כאב והתכווצויות שרירים כרוניים ברגליים): טוריד, לובסטטין, ליטורבה. ליפיטור, לסקול, סטאטור, סימבקור, סימבקסון, סימוביל, פרבליפ, קרסטור

    תרופות אנטיביוטיות: אסיבל, דילנטין, דפלפט, טגרטול, טופמקס, טימוניל, טריל, ליריקה, למיקטל, מיסוליין, נוירונטין, פנוברביטל, קלונקס, ריבוטריל.

    ברגע שהסולפורפאן -SFN נבלע, הוא נספג בעיקר בג'ג'ונום ונכנס למחזור הדם על ידי דיפוזיה פסיבית [מקור] הסולפורפאן נקשר לתיולים (הם קבוצה של תרכובות אורגניות) של חלבוני פלזמה וחוצה את קרום הפלזמה כדי להיכנס לתאים שם הוא מגיב עם גלוטתיון ליצירת מצומדים שנפלטים על ידי חלבון המעבר (טרנספורטר) שעוברים מטבוליזם לחומצה מרקפטורית. מטבוליטים אלו מועברים לכליה שם הם מסולקים דרך השתן [מקור1, מקור2]. במחקר מזהים שרמות (Mercapturic acid) בשתן עולות בתיאום לצריכה התזונתית של נבטי הברוקולי או התוסף הנכון נושא שמשמש כסמן ביולוגי [מקור1, מקור2] SFN בהתאם לממצאים אלו הגיעו למסקנה כי במקרים בהם על הסולפורפאן להגיע לאבר מטרה מרוחק או למשל הכליות יש ליטול שלוש מנות של 50-200 מיקרומול ביום וזה מבלי לחשב את הישיבה בשמש כל בוקר [מקור1, מקור2]

    למאמרי אומגה 3 צמחית (שמן חרדל, שמן מרווה מרושתת) עולה על צורות אחרות של אומגה 3 ויש והן לבדן תורמות לבריאות בעוד האחרות עלולות להזיק יותר מלהועיל לך

    אפיגנטיקה ומזון כתרופה ביולוגית להחלמה ממחלות גנטיות

    למאמרי – רוצה להחלים ללא תרופות ממחלת מחלת כליות נפרופתיה אימונוגלובולין איי?

    אי ספיקת כליות – אילוף הכליות הסוררות – כל מה שחשוב לדעת – חלק 1

    סיבי תזונה

    "האנזים מירוזינז  (myrosinase) נמצא, למזלנו בנבטי הברוקולי בשפע. "הוא חייב להיות נוכח", מסבירה אליזבת' ג'פרי, פרופסור לתזונה. ומוסיפה: "אם הוא לא קיים, המרכיב האנטי-דלקתי והאנטי-סרטני שבברוקולי -סולפוראפן (Sulforaphane) לא נוצר". יש לדעת ש"נבטי ברוקולי מכילים כמויות גדולות של האנזים מירוזינז", אבל בתנאי שלא מבשלים או מאדים אותם. [מקור]. ברוקולי משפר את ייצור הסולפורפאן,  מגן התהליך הזה בגוף [מקור].

    הממצאים הראשונים על סגולות המרפא של הברוקולי פורסמו בשנת 1992, [מקור] ומיד עם פרסומם, הגם שהיו נועזים וחדשניים הם משכו את תשומת הלב העולמית והכל ראו בהם פריצת דרך משמעותית בהבנת הקשר האפשרי בין צריכת ירקות מצליבים בכלל ונבטי ברוקולי בפרט במטרה לצמצם את הסיכון לחלות בסרטן [מקור].
    נבטי ברוקולי על אדמה – הם המשובחים ביותר. נבטי צנונית מרים מאוד ומנבטי אלפלפא יש לאכול כמות קטנה בשבוע עקב הימצאות חומר בעייתי בנבטים אלו. אבל מנבטי החמנייה ניתן לאכול ללא הגבלה ואם יש לכם בעיה בבלוטת התריס, אתם יכולים לאכול נבטי ברוקולי אבל רק בתוספת כף של אצות (משרות היטב) ואם אין לך בעיה בבלוטת התריס מומלץ לאכול מנבטי הברוקולי ללא הגבלה.

    פול טלאליי החל גם להפיץ את נבטי ההחלמה האלו מזרעי הברוקולי ברחבי ארה"ב לאחר שהבין עד כמה הסולפורפאן (sulforaphane) שנבטי הברוקולי, הוא הגורם הטבעי החזק ביותר של אנזימי ניקוי הרעלים משלב 2, שהוזכר למעלה, וכשפעולתו עמוקה, שורדנית ומתמשכת עד שלושה ימים ברציפות [מקור].

    סלט נבטי ברוקולי ברוטב חרדל בריא להשתגע – שמים את כל החומרים, שברשימה למטה, בצנצנת בעלת מכסה הנסגר היטב, סוגרים ומנערים עד קבלת רוטב חלק. טועמים, מתקנים תיבול ומפזרים מעל – אופן ההכנה: 1. לשטוף את הנבטים ולהניח בקערת הגשה. 2. להוסיף בצל קצוץ, בצל ירוק, מעט גזר וגמבה. 3. לערבב היטב בכלי נפרד את כל מצרכי הרוטב. 3. למזוג את הרוטב על הנבטים ולערבב שוב (אפשר הפעם גם עם הידיים). הרוטבחרדל: רבע כוס (60 מ"ל) מיץ לימון או חומץ בן יין עדין. חצי כוס (120 מ"ל) שמן זית. רבע כפית מלח, רבע שן שום קצוצה דק. כף חרדל דיז'ון חלק. 2. כפיות רסק תפוחי עץ, (דבש, רכז רימונים, או סילאן, פחות בריא, ולמקפידים ללא המתקה). שמים את כל החומרים בצנצנת בעלת מכסה הנסגר היטב, סוגרים ומנערים עד קבלת רוטב חלק. טועמים ומתקנים תיבול. בתיאבון

    הסולפורפן

    הסולפורפן הוא חומר טבעי, תרכובת עשירה בגופרית ובעל פעילות אנטי סרטנית רבת עוצמה. מקורו בצמחים ממשפחת המצליבים ובמיוחד מהברוקולי ויותר מכך מנבטי הברוקולי. הסולפורפן יכול לשמש כנוגד חמצון. הוא עוזר לריאות להיפטר מחיידקים. מסייע למניעה וטיפול כמשכך כאבים במקרים של דלקת פרקים. ובעל השפעה מונעת על סרטן. הוא עוזר לגוף להיפטר מרכיבים בעלי פוטנציאל סרטני ובייחוד אלו הקשורים לאסטרוגן. נמצא שהסולפורפן, מסוגל לפגוע במדויק בתאים סרטניים, ומבלי להזיק לתאים בריאים הנמצאים בסמוך, וזאת בניגוד למה שקורה בטיפול כימותרפי. ברשימת המחלות הקשות האלו שהסולפורפן מסייע למנוע אותן ולהחלים מהן נמצא את סרטן הריאות, לוקמיהסרטן הדם , סרטן השד, שחלות, וצוואר הרחם גם את סרטן הקיבה, המעי הגס, והגרון. בשנת 2011 נמצא שסולפורפן מסוגל לחסל סרטן ערמונית [מקור]. לאחרונה נבדקו השפעותיו המבורכות על מחלות עצבים [מקור], כולל פגיעה מוחית איסכמית /טראומטית, כולל שבץ מוחי, פגיעה מוחית טראומטית (TBI), מחלת אלצהיימר (AD) ומחלת פרקינסון (PD) [מקור] מאפיינים שכיחים אחרים כמו לחץ חמצוני excitotoxicity, דלקת ואובדן עצבים [מקור]. הוכח כי Sulforaphane [isothiocyanato-4- (methylsulfinyl) -butane] (SF) הוא בעל השפעות נוירו-הגנתית במספר פרדיגמות ניסיוניות. בקישור הבא אפשר לקרא ולעיין בראיות ובניסויים האחרונים לגבי תפקידו של ה- SF הסולפורפן בהתמודדות עם לחץ חמצוני מוחי הן במחלות עצביות ניווניות חריפות והן בתופעות כרוניות [מקור]. על היכולת שלו לסייע במחלות נפש מסוג סכיזופרניה הוזכר למעלה.

    הסולפורפן נספג בזרם הדם, מגיע לתאי הגוף ונקשר שם אל החלבון שנמצא בתוך התאים, מסביר פיליפ א. קול (Philip A. Cole), פרופסור בבית הספר לרפואה של הרווארד ותלמידו של ד"ר טלאלאיי. החיבור הזה בתא מעורר ייצור מוגבר של אנזימים המסייעים לתאים להתנגד לחומרים רעילים, בהם גם חומרים מסרטנים. נושא זה הוא שמכונה במשנתו: "הגנה מולקולרית" (“molecular defense” – הגנה של קבוצות של אטומים המחוברים יחד בקשר כימי) [מקור]. "מהרעיון הזה נולד העיקרון שאפשר להשתמש. במנגנוני ההגנה של הגוף ואפילו ולהעצים אותם" אמר טלאלאיי [מקור] המפקד העליון שחשף את התרכובת הסולפורפאנית שמונעת סרטן מגדילה ואת האנזימים המגנים של הגוף ומרחיקה את הכימיקלים הגורמים לסרטן. 

    סולפורפאן  – הוא כנזכר למעלה, תרכובות המכילות גופרי (sulforaphane) נמצאת בכמויות טובות מאוד בנבטי הברוקולי יש לה טעם מריר ומעודן, שנקשר ביכולות הרגעה. תרכובות אלו נמצאות גם בגרגירי החרדל ועלי הרוקט ואפילו בווסאבי האהוב. תגליות כושרי ההחלמה שלהן הן שחשפו ותמכו בשינוי שארה"ב עברה ואחריה העולם כולו: המזון כתרופה. מכירות הברוקולי הוכפלו בארצות הברית והסולפורפאן היה מרכיב מפורסם. כיום הוא ניתן לרכישה בצורה של אבקות שונות, אבל מי שקורא את מאמרי או עובד איתי בקליניקה של "לחיצות ההחלמה" יודע שאני ממליץ לאכול נבטי ברוקולי

    לסולפורפאן ישנו חסרון אחד וחייבים לקחת אותו בחשבון – הוא נמצא בסתירה לפעילות של בלוטת התריס.

    חולי כליה, שזקוקים לנבטי הברוקולי והרבה לזכות הסולפורפאן יכולים לגרוע בשל כך מתפקודה של בלוטה חשובה זו. ויותר מכך בלוטת המגן היא בלוטת התריס אחראית לכל תהליכי חילוף החומרים בגוף. חולי כליה רבים סובלים גם מתת פעילות בלוטת התריס גם הם נזקקים לנבטי הברוקולי שללא הגנה על כל תהליכי חילוף החומרים בגוף לא תתאפשר החלמה על בסיס המזון כתרופה – מה עושים?

    Chard in the Victory Garden.jpg
    עליו של סלק העלים (מנגולד) יכולים להיות במספר צבעים, הנפוצים יותר הם או בעלי גוון אדום, או ירוק-לבן. לעלים הצעירים טעם מריר קמעה והם עשויים לשמש לסלט טרי. עלים בוגרים נאכלים לאחר בישול, למשל ברוטב לפסטה, בתבשיל מוקפץ ובמאפים כגון פשטידה וטארט. הבישול גורם לירק לאבד את הטעם המריר ולרכוש טעם מעודן מזה של תרד מבושל. מקור הצילום בויקיפדיה

    החדשות הטובות שניתן להתגבר על כך אם מוסיפים למיץ הירוק 2 עלי מנגולד ואוכלים אגוז ברזיל אחד ביום – בנוסף לכך הם נדרשים להוסיף כחצי כפית או מעט יותר של אצות ים למנת הסלט שלהם.

    גן מדכא גידולי סרטן PTEN

    PTEN פועל כגן מדכא גידולים באמצעות פעולת מוצר חלבון הפוספטאז שלו. פוספטאז זה מעורב בוויסות מחזור התא, ומונע מהתאים לגדול ולהתחלק מהר מדי [מקור].

    לנבטי הברוקולי חבר נוסף –

    האנזים המושיע – בנבטי הברוקולי וכן בכרוב ובכרוב ניצנים נוכחת מולקולה נוספת בשם indole-3-carbinol (I3C)

    [מקור]. אינדול -3 קרבינול נוצר מחומר הנקרא גלוקובראציצין (glucobrassicin) המצוי בירקות כמו ברוקולי, נבטי בריסל, כרוב, קולארדס, כרובית, עלי חרדל, נבטי בריסל, בלפת, רוקט, וגרגיר הנחלים [מקור].

    אינדול -3 קרבינול נוצר כאשר ירקות אלה נחתכים, נלעסים או מבושלים.

    ניתן לייצר אותו גם במעבדה. בנבטי הברוקולי וכן למשל בסטיק כרוב, נבטי בריסל ונבטי ברוקולי מוקפצים, או חתוכים דק (אני מכניס לקופסית חיתוך מסג מעבד מזון להכנת מיץ שכולל נבטי ברוקולי קצוצים דק) – נמצאה מולקולה שמנטרלת גן פגום, [אינדול -3 קרבינול (I3C), אשר עשוי להיות בתפקודו המלא אחראי על מניעת סוגים רבים של סרטן] I3C ידועה כממלאת תפקיד במגוון התפרצויות של מחלת הסרטן, במיוחד: במיוחד גליובלסטומה, סרטן ריאות, סרטן השד וסרטן הערמונית [מקור]. אנשים משתמשים באינדול 3-קרבינול לא רק למניעת סרטן, גם בטיפול בזאבת אדמנתית מערכתית (SLE) ותת פעילות בלוטת התריס ובמצבים רבים אחרים, שהוזכרו למעלה אבל מחקרים להבהרת המנגנון / הפעולה המולקולריים של I3C בסרטן למשל או בהגנה על דופן המעי ועל בלוטת התריס לא נערכו עד כה. יחד עם זאת

    אין עוררין על ש I3C מעכב את הצמיחה של תאי סרטן

    [מקור]. לאחרונה הצליחו החוקרים (הכימאים של צוות המחקר) על-ידי ניתוח צורתו הפיזית של האנזים, לזהות כי אינדול -3 קרבינול (I3C), מרכיב בברוקולי וקרוביה – יכולה להיות המפתח להרגעת ההשפעות השליליות שגורמות לסרטן במניעת פעילותו המבורכת של ה- WWP1. נטרולה מתרחשת בגוף, מה שאומר מחלה קשה: סרטן, אבל מניעת נטרולה היא בלימת מחלה או מניעתה [מקור]. יותר מכך החזרת פעילות PTEN בו ידובר להלן, לרמות תקינות לאחר שפרצה המחלה יכולה לשחרר את הפעילות המדכאת את הגידול שנמצאת בגן זה כנקודת אכילס שלו ולהביא להחלמה [מקור].

    לגן, עם המרכיב שמנטרל התפתחות מחלה כרונית קשה קוראים WWP1. חלבונים המכילים תחום WW נמצאים בכל האיקריוטים (גרעין) ממלאים תפקיד חשוב בוויסות מגוון רחב של פונקציות תאיות כגון פירוק חלבונים, שעתוק ואיחול RNA. Wwp1 וההומולוג שלו Wwp2 שולטים ברכישת קוטביות, היווצרותם והסתעפותם של אקסונים, כמו גם נדידה של תאי עצב שזה עתה נולדו אל לוחית קליפת המוח.

    כאשר פרופ' פנדולפי ועמיתיו (Pandolfi ) בדקו את הרעיון הזה על ידי מתן I3C (נבטי ברוקולי) לבעלי חיים ניסויים במעבדה עם נטייה לסרטן, הם גילו שה-I3C  מפעיל את WWP1 ומשחרר את הבלמים שנפלו עליו ודיכאו את השפעתו המבורכת על PTEN. נבטי ברוקולי, ידועים כממלאי תפקיד חשוב בהתפתחות מחלת הסרטן, ומניעתה מסתבר שהאינדול -3 קרבינול (I3C) שלהם מייצר אנזים שעוצר, מעכב, מדכא את הפעילות שמפריעה ל PTEN לפעול למען בריאותנו.

    PTEN 

    זוהה לראשונה בשנת 1997, (הומולוג פוספטאז ו- TENsin בכרומוזום  – Phosphatase and TENsin homolog deleted on chromosome 10 .10) [מקור] הוא בין הגנים המדכאים ביותר גידול סרטני [מקור1, מקור2, מקור3, מקור4]. פאטן (PTEN) פוגע בדיכוי הגידול [מקור1, מקור2]. פאטן משפיע על השד, בלוטת התריס, הכליות, ורירית הרחם, הערמונית, נמצאה קשר בינו ואוטיזים  (סרטן השד, בלוטת התריס, הכליות ורירית הרחם) [מקור1, מקור2, מקור3, מקור4] על מנת שפאטן (PTEN)  ימנע התפתחות של מחלה יש להסדיר את תפקודו ולדאוג לסלק הפרעות לפעולה ולאפשר בכך הפעלה תקינה של PTEN [מקור]. והאנזים שמפעיל את פאטן WWP1 – תלוי בנוכחותו של הגן בשם I3C שנמצא בברוקולי ובמיוחד בנבטי הברוקולי [מקור]. 

    הכימאים של צוות המחקר שלו זיהו מולקולה קטנה – המכונה רשמית indole-3-carbinol)  I3C), שנמצאת בברוקולי שלנו בעזרתה ה- I3C פשוט מפעיל שרשרת החלמה. כך שנבטי ברוקולי, ברוקולי וקרובי משפחתו (כדבריו) – יכולים לשמש המפתח לביטול סרטן. [מקור] ושמירה על בריאות הערמונית, רירית המעי ובלוטת התריס.
    המרכיב הטבעי בברוקולי I3C מפעיל את ה- WWP1, ומשחרר כך את הבלמים על כוח הדיכוי של הגידול של ה- PTEN.


    הסולפורפאן Sulforafane מברוקולי הוא האיזותיוציאנט הידוע ביותר chemopreventive isothiocyanate. האנזים המעורב (מירוזינאז) מופעל על ידי חימום, אך בא לידי ביטוי גם על ידי חיידקי מעיים, כך שגם ברוקולי מעובד קולינרי שומר על לפחות חלק מהפוטנציאל הכימיקטיבי שלו. המידע הרחב ביותר הקושר בין צריכת Sulforafane מנבטי הברוקולי, השפעותיו המרפאות ויצור הסולפורפאן בגוף האדם נחשף רק לאחרונה על-ידי טרקה (Maria H Traka) ועמיתיה [מקור] שהתמודדו עם נושא חשוב זה. 

    מריה טארקה מצאה שבגוף שלנו נמצא גן PTEN שמשמש בו ממש כפרסאוס (גיבור במיתולוגיה היוונית שהתפרסם בהרג המדוזה והצלת אנדרומדה – נסיכה מהמיתולוגיה היוונית, שכעונש מפוסידון, אל הים, על התרברבותה של אמה, נכבלה בשלשלאות לסלע במפרץ יפו כקורבן למדוזה). יצירת המופת של בנבנוטו צ'ליני "פרסאוס" מצורפת למעלה כמתארת מקרה זה ובו פרסאוס הורג את המפלצת כדי להציל את הנסיכה. הגן פטן – מציל ומושיע למעשה, ביכולתו לדכא  גידול תאים ואפופטוזיס (תהליך המוות המתוכנן של תא), את האדם ממות כשהוא פועל היטב ושום גורם לא "מוחק" אותו [מקור].

    החלבון (Phosphatase And Tensin Homolog) PTEN, [מקור] הוא פוספטאז ומדכא גידולים שפעילותם לעתים קרובות מפחיתה גידולי סרטן אנושי [מקור]. מחיקה של הגן הזה שנתפס כמושיע – PTEN היא אחד האירועים הגרועים ביותר בשמירה על בריאותנו ותהליך יסודי שמוביל לתחלואה מאוד קשה בגוף – ניאופלזיה). מדובר במהלך בו מתחולל ריבוי תאים מקומי מוגזם ברקמה של איבר בגוף, והמשכו תחלואה קשה וסרטן. אבל, קל מאוד להתגבר על כך.

    מריה טארקה ואנשי צוותה מצאו שאכילת נבטי ברוקולי היא שהביאה למיגור התופעה. ייצורו של הסולפורפאן SF  אשר מונעת את ה"מחיקה" של הפטן (הגן PTEN) – גן הפרסאוס שפועל נגד גידולים, ומושיע את הגוף ממחלה איומה." [מקור].

    פרופ' פנדולפי  שדבריו יובאו בהמשך [מקור]. מצטרף לעמדה של גברת טאקה – החוקרת וכן ד"ר יו-רו לי Yu-Ru Lee, PhD, (יו-רו לי, הדוקטורט, חבר במעבדת פנדולפי) ואומר במאמר שפרסם באמצע מאי (ב-17 May 2019) " לפיכך, הפעלה מחודשת של חלבון כזה (PTEN) עשויה להיות טיפול יעיל כנגד סרטן." [מקור]. ומוסיף שם, על ידי כך והודות לפעילותו התאים מתים ולא מתרבים כנהוג בהעדר השפעה של גן זה – (פרופ'  פנדולפי) [מקור].

    מוטציה בגרעין של פטן – הגן – PTEN אפשרית, גם היא לא מאפשרת את ביטויו של החלבון הזה. (הגן הזה) מגן הגוף מהמחלה (פרסאוס שבמשל) המוטציה הזו נמצאה מכריעה במחלות כליה – תסמונת קאדן (CS) היא תסמונת סרטן תורשתית הקשורה למוטציה של הגרעין בגן הזה (PTEN), אבל היא גם משרה על סיכון מוגבר לחלות בסרטן שד, רירית הרחם ובלוטת התריס לצד גידולים באברי המין כמו סרטן הערמונית. פרופ' פייר פאולו פנדולפי, שהוזכר לעיל, פרסם לאחרונה (2019) מאמר חשוב ביותר בתחום זה בו הוא אומר כך:  "מצאנו שחקן חשוב וחדש המניע מסלול קריטי להתפתחות סרטן, אנזים שניתן לעכב אותו עם תרכובת טבעית הנמצאת בברוקולי…" "מסלול זה מופיע לא רק כווסת לבקרה ופיקוח על צמיחתם של גידולים ממאירים, אלא גם כעקב אכילס שאליו אנו יכולים לכוון ולמקד עצמנו באמצעות אפשרויות טיפוליות."ה – PTEN הוא אחד הגנים המדכאים ביותר של הגידולים המכונים סרטן אנושי [מקור]. פנדולפי חוזר ומוסיף במאמרו שהוא ועמיתיהם זיהו את המולקולות והתרכובות המסדירות את תפקודו של פטן (הגן הזה: PTEN) והפעלתו מחדש התאפשרה. "בביצוע של סדרת ניסויים במעבדה שנערכו גם על תאים אנושיים מועדים למחלה, גילה הצוות גן נוסף בשם WWP1 – (שידוע גם הוא כממלא תפקיד בהתפתחות סרטן". החידוש שנחשף הוא שגן זה  WWP1  – מייצר אנזים מושיע – אנזים שמעכב את הפעילות המדכאת והמפריעה למלאכת ההגנה של ה – PTEN או התרכובות המסדירות את תפקודו של ה- PTEN והפעלתן והבאתו מחדש לתפקידו הטבעי כמגן הגדול בפני הסרטן בכליה, בערמונית, ברחם גם בבלוטת התריס. על ידי ניתוח צורתו הפיזית של האנזים (WWP1), הכימאים של צוות המחקר שלו זיהו מולקולה קטנה – המכונה רשמית indole-3-carbinolI3C), שנמצאת בברוקולי שלנו בו ה I3C הוא פשוט אחד מהמרכיבים. כך שנבטי ברוקולי, ברוקולי וקרובי משפחתו (כדבריו) – יכולים לשמש המפתח לביטול סרטן. [מקור

    (Pier Paolo Pandolfi, MD, Ph.D., Director of the Cancer Center and Cancer Research Institute at Beth Israel Deaconess Medical Center)

    נבטי ברוקולי על אדמה – הם המשובחים ביותר. כשנבטי הברוקולי המומלצים הם של דרור – הוא מגדל אותם במושב נטעים.

    שינוי של גורל – גלוטתיון

    צריכת ברוקולי מעל לכל ספק קשורה בהפחתה של הסיכון לחלות בסרטן, במיוחד בקרב אנשים שנולדו עם אלל S-transferase M1 תפקודי של גלוטתיון. (אָלֵל (allele) הוא  אחת מתוך כמה צורות מולקולריות אפשריות של אותו גן המצוי באותו אתר) [מקור].  

    הגלוטתיון הוא לוחם אנטי חימצוני חשוב שרודף את הרדיקלים החופשיים, ובעל סגולות שחזור מחדש, בין אם מדובר בשינויים ביכולת ההובלה הכלייתית ובין כשמדובר בירידה בכושר העבודה של הכליות. [מקור] הגדלת הגלוטתיון כמפעיל Nrf2 ולהפך הוא מבצע ממדרגה ראשונה לקידום החלמתך שהרי הגלוטתיון פעיל נגד הצטברותם של שומנים מחמצנים וליפופרוטאינים, HDL שיוצרים את טרשת העורקים והתקדמות של מחלת כליות כרונית- CKD.

    גלוטתיון S-טרנספרז Mu 1 (שם הגן GSTM1) הוא גלוטתיון S-טרנספרז אנושי. ואצל בני אדם, באופן ספציפי, גרסאות של האללים GSTM1 ו- GSTT1 מביאות עמן גורל מר וסכנה גדולה לתחלואה הגם שהן גרסאות של המרפא הגדול גלוטתיון. גרסאות אלו מכילות ביטול או מחיקות גדולות של יכולת הריפוי וההגנה שלו על בריאותם של מי שנולדו עם הצורה הגנטית הזו. כך, שאנשים אשר יורשים שני עותקים של האללים GSTM1-null או GSTT1-null-או אחד מהם אינם יכולים לייצר את אנזימי ה- GST המתאימים להגנה ושמירה על בריאותם. קבוצת האנזימים גלוטתיון s-טרנספראז (GST) פועלת בתיאום עם גלוטתיון. הגלוטתיון נחשב לנוגד חמצון חזק מאוד וחשוב ביותר, כיוון שהוא היחיד שמסוגל לעבוד עם אנזימים שונים. מכל מקום האנזימים הללו אחראיים לפירוק וסילוק של רעלנים רבים מהגוף שלנו. אי-תפקוד של אנזימי הללו גורלי. כנאמר לעיל, מי שנולד עם מוטציות הGSTM1-null או GSTT1-null לא יכול לייצר את אנזימי ההושעה GST מה שמסכן אותו בהתדרדרות קשה לבור של מחלות אקוטיות וכרוניות כאחד.

    לעתים קרובות נתייחס לאנזימי ה- GST כמלאך הרפואה אם לא אז כנציגו בבואו לסלק מהגוף שלנו רעלן מסוים, ה GST מאפשר ומזרז את החיבור שבין הרעלן לגלוטתיון. מדובר במחלקת ה- mu של אנזימים שמתפקדת בגמילה מרעלים של תרכובות אלקטרופיליות, הכוללות חומרים מסרטנים, תרופות טיפוליות, רעלים סביבתיים, ומוצרים של לחץ חמצוני, על ידי שילובם עם גלוטתיון.

    בשנים האחרונות נחשף מידע חדש לגבי הסיכונים הבריאותיים שנגרמים כתוצאה מחשיפה לדיוקסין במוצרי מזון שונים [מקור]. הדיאוקסין הוא חומר אורגני רעיל, הנוצר בתהליכים תעשייתיים וע"י שריפת פסולת. הוא נספג ברקמות, גורם להתפתחות סוגים רבים של סרטן, להפרעות בהתפתחות ובפוריות, ולפגיעה במערכת החיסונית, אל גוף האדם הוא מגיע בעיקר דרך מזון מהחי כמו חלב, בשר, דגים וביצים. מחקרים רפואיים הוכיחו כי אין למעשה רמת חשיפה לדיאוקסין שהיא בטוחה לבני אדם [מקור]. נפת חיפה ונפת עכו, היא האזור הנגוע ביותר בו חשופה האוכלוסייה במיוחד לפליטת דיאוקסין מתעשייות, כבר למעלה מ-40 שנה, מובילות בעולם בתחלואה של סוגי סרטן הנגרמים ע"י חשיפה לדיאוקסין (לוקמיה, לימפומה, לימפומה נון-הודג'קינס) במקרה זה הדיאוקסין מגיע לגופם דרך האוויר [מקור]. מקורות לחשיפה של בני אדם לדיוקסינים כוללים צריכת מזון, מי שתייה, שאיפת אוויר ומגע עם העור.  הצריכה התזונתית היא ללא ספק החשובה ביותר ומהווה למעלה מ-90% מהחשיפה לדיוקסיניםמזונות שומניים כמו בשר, עוף, פירות ים, חלב, .ביצים ומוצריהם הם המקורות התזונתיים העיקריים של דיוקסינים [מקור]. חשיפה מקרית לכמות גדולה של דיוקסינים עלולה להוביל להתפתחות של כלורקנה, מצב עור, שיער גוף מוגזם ונגעים אחרים בעור כגון פריחות בעור ושינוי צבע העור. הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן (IARC) סיווגה את הקוגנר TCDD כמסרטן אנושי.  חשיפה ארוכת טווח לדיוקסינים קשורה לפגיעה במערכת החיסון, בתפקוד הרבייה, במערכת האנדוקרינית ובמערכת העצבים המתפתחת.  בכמה מחקרים דווח על קשרים עם סוכרת, תפקוד לקוי של בלוטת התריס ומחלות לב בבני אדם [מקור]. חצי כוס משקה נבטי ברוקולי ביום עשויה להרחיק חומרים מסרטנים ומזהמים כדיאוקסין, בהתבסס על ממצאים מניסוי קליני שכלל כמעט 300 גברים ונשים סינים החיים באחד האזורים המזוהמים ביותר במדינה. שתיית המשקה העשיר בסולפורפן שמקורו בנבטי הברוקולי, יצרה הפרשה מהירה שנוצרה בנפרונים שבכליות על ידי ניקוי דם החולה והועברה של הרעלנים אל השתן. הפרשה זו נבדקה ונמצא הפרשה משמעותית ומתמשכת של בנזן – מסרטן שנמצא בגופם של הנבדקים והוא גורם ידוע כמסרטן, וכן אקרוליין, הוא גורם מוכר לגירוי בריאות [מקור]. מקור הצילום מחדשות אירופה בצילום מסך מהמאמר: "Dioxin contamination protection reinforced" כאן

    מעורר ההזיות (האדרנוכרום) ונבטי הברוקולי

    בשנות החמישים של המאה העשרים, בחן ד"ר אברם הופר חומר מעורר הזיות בבואו לבדוק אם הוא נמצא בדמם של חולי הסכיזופרניה ברמות גבוהות יותר מהמקובל בקרב אנשים בריאים נפשית. כך עלו על האדרנוכרום (adrenochrome) מעורר ההזיות – חומר הנוצר מההורמון אדרנלין, לאחר שהוא עבר תהליך של חמצון כפול. באופן טבעי, האדרנלין עובר חמצון וחיזור בגוף (הסרה והוספה של אלקטרון).

    בתנאים מסוימים, האדרנלין עובר חמצון כפול, זאת אומרת שהוא מאבד שני אלקטרונים, וכך נוצר החומר הזה: אדרנוכרום. משלב זה אם אין לגוף יכולת לפרק אותו או לסלקו, הוא מגיע לרמות גבוהות מדי והפגיעה בנפש גדולה עד כדי סכנה לשלמותה. מצב זה מתפתח ומגיע למחלת הסכיזופרניה.

     גנטיקה – נחזור אל המוטציות הגרועות של הגלוטתיון שהוזכרו למעלה – נמצא שהגלוטתיון – המרפא הגדול ושליחו (לדעתי) של מלאך הרפואה רפאל בן סגולותיו יכולת לקשור את האדרנוכרום, לבטל את פעילותו ולסלקו. פעולה שיכולה להביא להחלמה מהמחלה אם לא למנוע ממנה להתפתח בנפש האדם. נמצא שחולי הסכיזופרניה, סובלים ממוטציה של גלוטתיון – בשם גלוטתיון-S-טרנספראז (GST) שהוזכרה למעלה. נמצא שלרבים מבין חולי הסכיזופרניה, אלל (צורה) הגן של GST והתוצאה מכך שהאדרנוכרום אינו עובר מחיקה או ביטול וסילוק [מקור1, מקור2].

    בעשורים האחרונים, כמה מחקרים תצפיתיים בדקו את ההשפעה של השונות הגנטית של אנשים על הקשר בין צריכת ירקות מצליבים לבין הסיכון לסוגי סרטן שונים [מקור1 מקור2, מקור3]. מחקר אחד הראה שגברים עם סוג הגן המייצג את המוטציה הגרועה של הגלוטתיון S1 (GSTM1) וצרכו נבטי ברוקולי בכמות גבוהה זכו להגנה בלתי צפויה שהפחיתה הפחתה גדולה ביותר את הסיכון שלהם להיחשף לרעלנים המסוכנים – במבחן המעבדתי ניכרה במחקר זה הפחתה משמעותית של הסיכון לחלות בסרטן הערמונית בחצי קבוצה שהוגדה כנמצאת בסיכון למחלה. [מקור]

    ממצאים נוספים מספקים עדויות לכך ששתי מנות או יותר בחודש של ירקות מצליבים עשויים להפחית את הסיכון לחלות בסרטן במיוחד בקרב גברים עם אללים מולדים שמסכנים את חייהם GSTM1, והם תואמים את התפקיד של סולפורפן תזונתי כשליח רפואי שמייצר מניעה כימית הפועלת כמגן נגד סרטן הערמונית. [מקור]

    האיסותיוציאנאט כלומר, הסולפורפאן Sulforaphane – מתיל-סולפניל-בוטיל גלוקוזינולאט, נחשב לסוכן העיקרי המעניק הגנה [מקור].  "השווינו מטבוליזם של sulforaphane בקרב נבדקים GSTM1-null ו- GSTM1-חיוביים " כלומר ספקנו נבטי ברוקולי או ברוקולי בכמה צורות ונתנו לאנשים שנמצאו כמי שנולדו עם אחד או יותר (שניים) מהגנים של השטן (הערת הכותב), מספרת איימי גאספר מהתוכנית לפיטוכימיקלים ובריאות, של המכון לחקר המזון, בבריטניה (AVG, JRB ו- RFM) והמרכז למדעי ביולוגיה אנליטיים, בית מרקחת בתי ספר, ומדעי הביו-רפואה, ומרכז מחלות העיכול של וולפסון, אוניברסיטת נוטינגהאם, נוטינגהאם, United Kingodm ואנשי צוות המחקר – ומוסיפה שלאחר שהם צרכו ברוקולי סטנדרטי וברוקולי-גלוקוזינולאט גבוה (סופר ברוקולי) [מקור] נראו תוצאות מפתיעות ביותר.  16 נבדקים גויסו לניסוי תזונתי מוצלח זה של תזונת ברוקולי סטנדרטית. לאחר 6 שעות ושוב לאחר 24 שעות נלקחו מהמתנסים דגימות דם שנבחנו במעבדה. וההבד היה גדול: "יתכן שההבדל בחילוף החומרים עשוי להסביר את ההגנה הגדולה יותר שאנשים חיוביים GSTM1 משיגים מצריכת ברוקולי.  מסכם צוות המחקר שהתפרסם – כאן.

    שמן זרעי ברוקולי, הוא, ככל הנראה הדבר הבא – השמן עצמו מיוצר על ידי כבישה קרה (כלומר בהפעלת לחץ על על הזרעים הזעירים) התוצאה תרכיז רב עוצמה אנטיאיג'ינג חזק מאוד שמכיל פי 180-100 יותר מנוגד החמצון האגדי סולפוראפן והאנזים הנדרש מירוזינז שממריצים את מגן הנעורים האגדי – החלבון Nrf2 מאשר בנבטי הברוקולי עצמם. צבעו של שמן זרעי-הברוקולי ירוק-צהוב בהיר. ויש לו ריח ניחוח של ברוקולי טרי. שמן זרעי ברוקולי מכיל גם כמות יפה של ויטמין A, C ו- K וכן ויטמינים מקבוצת B לצד 9% של חומצה אלפא-לינולנית (אומגה 3), חומצה אירוקית (אומגה 9): 49 אחוז ואם אתם נאבקים בשיער יבש, עור יבש או שניהם, הרי שהוספת כמה טיפות של שמן זרעי ברוקולי כממרח יומי בן 3-4 טיפות, יכול להביא לשיפור משמעותי של מצבכם. נוטלים בכפית (חצי כפית ליום זו כמות טובה), אפשר בבליעה ישירה, להוסיף למיץ הירוק או מעל לסלט.

    מדהים לשוב ולגלות שלברוקולי כוח משנה גורלות. אנשים שנולדו עם גנים שלא מאפשרים ייצור אנזימים שנלחמים ברעלים, בעזרת אכילה מנבטי הברוקולי (3 פעמים בשבוע ו-4 פעמים בשבוע לפחות) מענף הברוקולי כולל התפרחת שלו ואפילו שימוש בשמן זרעי ברוקולי (כחצי כפית ליום) הם מתחילים לייצר אותם, בניגוד לגזירת הגורל (הגנטי שלהם) לדבר זה השפעה ענקית בתהליכי ההחלמה שרואים בקליניקה של לחיצות ההחלמה וזה גם אחד מההסברים מדוע אנחנו רואים תוצאות מרשימות גם בתהליכי החלמה שקשורים בבריאות הנפש..

    ירון מרגולין – קו ההגנה הראשון נחלש ומייצר מחלות ניווניות קשות שקשיות העורקים בבסיסן – תהליך ההחלמה מתחיל בהגמשת הצנרת מחדש – תהליך זה מתעצם בעזרת – תמצית זרעי ענבים – (שעוברת דרך מחסום הדם-מוח ומחזקת את מערכת העצבים) במינון של 500 מ"ג לחולים באנמיה מסיבה זו – ל3 חדשים יכולה לשנות את כל משק הברזל בגופם, ביחד עם תוסף קואנזים קיו-10 מסיס בשומן ופעיל בתוך התאים 400 מ"ג ליום למשך 4 חודשים (כמוסות שמכילות ג'ל, ניתן לקחת מינון מופחת) – ויטמין C (3000 מ"ג) יעיל בזרם הדם – גם להעשיר את ייצור הגלוטתיון בגוף (בו ידובר להלן) הכי יעיל בתוך התאים, ליטול חומצה אלפא ליפואית. ALA 600 מ"ג שפעילה הן בזרם הדם והן בקרומי התאים. וויטמין E מסיס בשומן, בטוח מאוד לשימוש, בעל השפעה גדולה על מערכת החיסון ונטילתו חשובה במיוחד בגיל המבוגר, אני ממליץ על מינון של 400 יב"ל ליום, אבל רק לחודש וחצי, לאחר מכן יש להתייעץ על האופן שכדאי לך ליטול ויטמין E. כאמור ויטמין E יעיל בקרומי התאים – (וההמלצהנשלי לגביו, ליטו רק טבעי ומסוג די-אלפא-טורופרול), מסייע לתהליכי גמישות העורקים אבל יש לשקול אפילו יותר ממינון זה למשל 500 – 800 יב"ל ליום של ויטמין E. במקרי האנמיה המוזכרת לעיל ובטיפול בהחלמת הכליות הסוררות במצבי אנמיה יש לשקול גם נטילה במינון של 3,200 יב"ל ליום. יש לדעת שויטמין C וחומצה אלפא ליפואית יכולים למחזר ולהשיב לוויטמין E ולגלוטתיון את צורתם הפעילה ובכך להגביר את האפקט של ההחלמה חסרת והגמשת העורקים. בנוסף לכך אין הוכחה מדעית לטענה חסרת הבסיס העובדתי, שויטמין C משפיע לרעה על אבנים בכליות! יש להקפיד על נוכחות מאוזנת של מינרל אבץ (נבט חיטה, עדשים. נבט חיטה אסור לאלו שמשקמים את דופן המעי), מגנזיום (400-500 מ"ג ליום) ושל הקרואטנואידים (מגוון פירות וירקות) וסיבים תזונתיים – ההמלצה שלי ליטול כפית פסיליום ליום או 4 כפות כוסמת – הקליפה שלהן מכילה פסיליום משובח. אזהרה – הגם שאלו בטוחים לשימוש וניתן ליטול אותם כל החיים [פרט לתוסף ברזל – הברזל מחמצן יש ליטול אותו רק כשהוא קשור לתרכובת אורגנית הכי טוב ליטול אותו מהתזונה, ויטמין A (אסור ליטול כתוסף ויטמין A), ניאצין B3, B2, יוד, סלניום (מותר כתוסף מזון רק עד מינון 400-500 מק"ג ליום, ויטמין D3 – לאחרון במינון מעל 800 יב"ל השפעה שלילית על אבנים בכליות וספיגת ברזל משום שהוא מעלה את רמת הסידן בדם – מינון של 2500-8000 יב"ל של ויטמין D3 מחלים אותך ונחשב בטוח לחלוטין] הם גם אינם יקרים יש לצרוך כל אלו או אחד מהם אך ורק אם רופא שמכיר היטב את מצבכם הרפואי מאשר זאת!!!

    Examples of self-repairing cells. Healing…

     תהליך הריפוי הספונטני של הממברנה (קרום התא) הוא אחד הנושאים החמים במחקר היום. הריפוי מתחיל כנראה משכבת ​​האפיתל החיצונית, עם ריפוי מאוחר יותר של השכבה הרירית [מקור]

    התאים הם בדרך כלל רכים, קשוחים ונפגעים בקלות.  עם זאת, רבים יכולים לתקן את עצמם לאחר שננקבו, נקרעו בגלל הבלאי הרגיל של הפיזיולוגיה התקינה או כתוצאה מפציעה או פתולוגיה, כפי שקורה בדופן המעי או בדופן של צנרת הכליה – דופן הנפרון הוא יחידת המבנה והתפקוד הבסיסית של הכליות.  "תא דומה לחללית: כאשר הוא מנוקב, הציטופלזמה נשפכת כמו חמצן הנמלט ממודול חלל פגום". מסביר סינדי ק. טאנג חוקר בנית התאים מחדש מאוניברסיטת סטנפורד Sindy K.Y. Tang, Stanford University "כמו החללית אפולו 13, תא פגום לא יכול לסמוך על אף אחד שיתקן אותו. עליו לתקן את עצמו בכוחותיו הוא, תחילה על ידי עצירת אובדן הציטופלזמה, ואז עליו לחדש עצמו על ידי בנייה מחדש של מבנים שנפגעו בתוכו או אבדו. ההבנה כיצד התאים מתקנים ומחדשים את עצמם יכולה להנחות טיפולים למצבים הכרוכים בנזק הסלולרי"[מקור]. ביולוגיה סלולרית חוקרת את התכונות הפיזיולוגיות של תאים, כולל את המבנה שלהם, צרכיהם התזונתיים, מחזור חיים וחלוקה. הנזק הסלולרי או מנגנוני הגנה סלולריים הם נזק או התגוננות מפניו ב/על-ידי התפקוד המכני, הפיזי והביוכימי של הייצורים שמרכיבים את התא.
    מנגנוני הגנה סלולריים כולל מצב רדוקס (Redox תהליך שבו משתנה מבנה המולקולות – תוך כדי השתנות של  דרגת החמצון של החומרים המגיבים.) וניקוי רעלים [מקור], הם אחד הנושאים שנדונו למעלה כשדנו על הפעלת Nrf2  להצלחת הצד הטיפולי של תוספת נבטי ברוקולי למזון כי הם מניבים סולפורפן.
    ומעוררים גנים דוגמת הגלוטתיון – הלוחם האנטי חימצוני [מקור].

      ללא ספק אחד המאפיינים המדהימים של מערכות ה'חי' המבדיל אותם ממכונות מעשה ידי אדם הוא יכולתם לרפא את עצמם ולתקן אותם חלקים שנפגעו.  ברמה הרב-תאית, מבצעים תיקון והתחדשות על ידי יצירת תאים חדשים שיחליפו את התאים שאבדו. נושא זה ברמה התאית, הרבה פחות ברור וקו המחקר הראשון כיום חוקר כיצד מתבצע התיקון העצמי הזה [מקור].

    זרם של יוני סידן Ca2 + (מסומנים בצבע ירוק באיור למעלה) הוא לרוב טריגר מפתח לתגובת הפצע שנוצר בתא [מקור1, מקור2, מקור3]. מבחינה פיזיולוגית, זרם של יוני סידן Ca2 + נמצא בסביבה – הוא שליח תוך-תאי חשוב ועומד בבסיס מסלולי איתות חשובים רבים.  רמות Ca2 + תוך-תאיות מוגזמות שלו, יוצרת רעילות מסוכנת לתא עד כדי כך שהיא יכולות להוביל למוות של תאים [מקור1, מקור2].  אף ששום מחקר לא תיאר מסלול זה בברור, או את הגודל המינימלי של קרע בקרום שנדרש לעורר את זרם יוני הסידן להיכנס אל התא, כדי לסגור את החור או לעורר תגובה לפצע שנוצר, ניתן לצפות כי הפתח צריך להיות גדול מספיק ובנוסף לכך להימשך מספיק זמן כדי לאפשר לשטף של יונים כמו Ca2 + לא לפגוע בסביבה התוך תאית. רוב החוקרים חושבים שקצב התיקון מאוד מהיר בן כמה שניות, אבל בניסוי שנערך בתאי אפיתל בבעלי חיים סגירת דופן תא בעור התוף או הקרום התופי ש במתכוון (בעזרת סיכת זכוכית זעירה) התרחש תהליך החלמה בתוך 7-10 ימים לאחר הפציעה ותהליך הריפוי הושלם רק עד יום 14 [מקור]. נושא זה מאוד משמעותי לעבודתי בבואי לסייע לתהליך תיקון הנפרונים שבכליה ומסביר את דרישתי המוקפדת למשטר תזונה נוקשה למשך 15 יום.

    פציעה של צינוריות בקטעי רקמת הכליה ותיקון רקמות הוערך על ידי הנפרולוג ההולנדי (רוטרדם) מרינו אסלמן (MARINO ASSELMAN) וצוות חוקריו חלקם מאוניברסיטת אנטוורפן (בלגיה) [מקור]. התפתחות אבני כליה מחייבת היווצרות של גבישים. לאחר מכן הם נשמרים בכליה (המנגנונים המעורבים במחלת אבנים בכליות אינם ברורים לחלוטין. מסביר Carl Friedrich Verkoelen) [מקור]. מכל מקום אבנים בכליות בנויות ממספר גבישים זעירים אשר לרוב מודבקים יחד עם חומר אורגני. התופעה הזו כשלעצמה שכיחה. הכליה האנושית מרכזת את השתן לשמירה על מים וחומרים מזינים חיוניים לגוף וכדי לחסל ולסלק מוצרי פסולת. במהלך תהליך זה, השתן העיקרי הופך להיות רב-רווי במלחי פסולת מסיסים דלים כמו סידן פוספט (CaP) וסידן אוקסלט (CaOx), מה שמוביל להיווצרות גבישים. כדי להבטיח את חיסולן, דרכי השתן צריכות להיות פנויות, בהחלט לא דבוקות בגבישים. היווצרות אבן כלייתית לא תלויה כל כך בהיווצרות גבישים, אלא בשמירתם בכליה. הוכח כי שמירת גבישים נגרמת בעיקר כתוצאה מהיצמדות הגבישים לתאי האפיתל המצפים את צינורות הכליה [מקור]. והגבישים האלו חדים, פוצעים וקורעים את דופן הצנרת.

    המטריצה החוץ-תאית (The Matrix) היא המיקרו-סביבה אשר הרכבה נקשר בריפוי או בחבלה בדופן התא. רקמה של יצורים רב-תאיים כמו רקמה שנמצאת בגוף האדם כוללת שני רכיבים עיקריים: התאים עצמם, שבהם התמקד באופן מסורתי רוב המחקר הביולוגי, והחומר שנמצא מחוץ לתאים וביניהם שנקרא, ‘המטריצה החוץ-תאית’ המורכבות של המיקרו-סביבה של המטריצה החוץ-תאית משתדרגת באמצעות מולקולות מטריצה רבות המתפקדות כמאגר של מולקולות רבות אחרות, כולל, גורמי גדילה, ציטוקינים (חלבונים קטנים שמהווים את הבסיס לתקשורת בין תאי מערכת החיסון והתא אותו המטריצה סובבת) ואנזימים, אשר הזמינות היחסית שלהם מוסדרת כאשר מתעורר הצורך בשחזור נמרץ של המטריצה כמו בתהליך של ריפוי פצעים. חשיבותה של המטריצה מתוארת היטב על ידי מגוון רחב של תסמונות ותחלואים שנובעים מהצטברותם של רעלים ומחמצנים כאן, גם מליקויים גנטיים של חלבונים במטריצה. אוכל מרפא הוא תוכנית תזונתית בת שלבים שמטרתה סיוע בסילוק הרעלים והאותות המשובשים מהמרחב הזה. ניקוי הסביבה הפנימית ללא אפשרות לחדש את מאגר החלבונים של ההחלמה כגלוטתיון ומנגד לנקז, ולסלק את הרעלים המצטברים ומשנים את צבע ומדד איכות נוזל הסביבה על ידי פתיחה מחודשת של המעברים לזרימה חופשית ובניגוד לכיווצי השרירים שתזונה רעלנית יוצרת לצד רגשות עזים – דמימה שמעקבת פינוי רעלים ומחריפה עקב כך את הכיווץ. מדובר בתוכנית מורכבת – קלה ללמידה ויישום של הבראת הגוף. תמוהה עד כמה אזור המושפע יותר מאיכות התזונה, ומרחב הרגשות והמחשבות לצד חומרי הרעל שבתרופות כולם מכווצים את השרירים ולא מרפים (דמימה) פשוט הורס אבל לא נחקר. ואף גרוע מכך – המטריצה החוץ-תאית (ECM) כמו קולגן (סוגים I, III ו- IV), פיברונקטין, למינינים וחלבונים אחרים, התגלו כישות נבואית שמתכתבת טוב יותר עם דרגת ההתרסקות של ה- GFR, שכל הנפרולוגים מתקשים להודות שכשלו כישלון מוחלט בבלימת כשרי הסינון הנהרסים של הכליות אבל הם נכשלו. כשכאן עומד בפנינו יותר מכל מנבא מחלה אחר או מדד צפי אחר שמנבא טוב יותר מכל המדדים את קצב ההתקדמות לאי ספיקת כליות סופית במחלות כליות כרוניות (CKD) [מקור1, מקור2, מקור3]. הקורא לך לערוך שינוי תזונה מיידי ולהציל את גופך. וכך ובנוסף לכך אפשר להקדים ולמנוע את המחלה על – ידי טיפול נכון במטריצה החוץ-תאית עם תזונה כתרופה. לכאן תזונת נבטי הברוקולי על הסולפורפאן, והגדלת הגלוטתיון כמפעיל Nrf2 ביחד עם הכוסמת, החסה, תפוח האדמה והעמילן העמיד, לצד הבצל והפלפלים שהוזכרו בפרקים הקודמים מכוונת.

    חפשו את דרכי הריפוי העצמי בגוף שאתם כבר מכירים

    מרחיק לכת בנושא זה פאול מרתין (Paul Martin) שאומר "פיברוגנזה כלייתית עשויה להידמות לתהליכים המתרחשים במהלך ריפוי פצעים של העור" [מקור]. ומוסיף במאמר שלו "היסוד להבנתנו את הביולוגיה של ריפוי פצעים הוא הכרת האותות המפעילים" אותם תאים פצועים הקוראים אל החומרים שבמטריצה החוץ-תאית לסייע להחלמתם. נושא זה נרשם די בהרחבה למעלה – מרתין פאול ממשיך ומוסיף שם: "ואז להניח מטריצה ​​מתוקנת בפתח של הפצע". מחקרים בעשור האחרון סיפקו רשימה של גורמי הצמיחה ורכיבי המטריצה ​​הזמינים לספק אותות "התחלה" כאלה, ואחת המשימות שעכשיו עלינו היא לקשר בין גורמים אלה באופן ספציפי ולסייע לפעילויות תאים שבאמצעותן הפצע נרפא [מקור].

    במחקר שהתפרסם לאחרונה החלבון ( 05 August 2014) Nrf2 null משפר דלקת ואת נזקי המטריצה ​​החוץ תאית, וכך כותבים החוקרים "כיוונו להדגים את התפקיד המגן של Nrf2 מפני נזק לתאי המטריקס (הנוזל שנמצא מחוץ לתאים) (ECM) ניתחנו את ביטוי החלבון של סמנים רבים, כולל חלבון דלקתי מקרופאגי-2. (MIP-2), מטטרופרוטאינאז-9 פרו-מטריקס (MMP-9) ו- p53. ווסת לתיקון DNA, באופן קולקטיבי, התוצאות שלנו מראות כי Nrf2 ממלא תפקיד מפתח בהגנה. Nrf2 קשור קשר הדוק לעיכוב ההידרדרות של המטריצה ​​החוץ תאית (ECM) והדלקת [מקור].

    איכלו ברוקולי, צרכו נבטי ברוקולי באופן קבוע בפרט אם יש חשש לדלקת בנפרונים שלכם, אם מדד האלבומין שלכם גרוע ועובר את ה-30 בבדיקת השתן. אלבומין בבדיקת שתן מעל ל-30, אומר: דלקת בדופן הנפרון, כלומר פציעה, כלומר נדרש תיקון. ניקוי המטריצה מרעלים ונבטי ברוקולי, גם 4 טיפות שמן זית כל בקר.

    "אין תרופה יעילה מלבד השתלת כליה, בנוסף לכך אנו מתמודדים עם מעט מדי תורמים ותחלואה ותמותה גבוהים הקשורים לדיאליזה שהטווח שלה ארוך" אומר פרופסור לביולוגיה של תאי גזע ורפואה רגנרטיבית וחוקר אנדו מקמהון  Andrew McMahon מUniversity of Southern California [מקור].

      לרפואת הממסד אין מענה למחלת הכליות. כל התרופות כשלו ולא הצליחו להביא להחלמה או לשיפור איכות החיים. התמונה שונה כשמדברים על מזון כתרופה, " לחיצות ההחלמה " ומעט ספורט. הנושא הבא שאני מזמין אותך להיכנס אליו הוא החלמת דופן צנרת הכליה – לנפרון הפגוע יש יכולת, אם כי מוגבלת, להשיב את כושרי פעילותו באמצעות התחדשותם של התאים שנפגעו. בקליניקה של "לחיצות ההחלמה" הוכח כבר שיכולת זו כנראה גדולה עוד יותר.

    מחקרים בבעלי חיים מצביעים על כך שהכליה אינה מסוגלת ליצור נפרונים חדשים: השלמתם המלאה של הנפרונים פשוט קודמת ללידה. עם זאת, לנפרון הפגוע יש יכולת אם כי מוגבלת להשיב את כושרי פעילותו באמצעות התחדשותם של התאים שנפגעו [מקור] והיו בכליה לחסרים על ידי תאים, בריאים – שכניהם השורדים של התאים הפגועים [מקור].

    מחקרים בבעלי חיים מצביעים על כך שהכליה אינה מסוגלת ליצור נפרונים חדשים: השלמתם המלאה של הנפרונים פשוט קודמת ללידה. עם זאת, לנפרון הפגוע יש יכולת אם כי מוגבלת להשיב את כושרי פעילותו באמצעות התחדשותם של התאים שנפגעו [מקור] והיו בכליה לחסרים על ידי תאים, בריאים – שכניהם השורדים של התאים הפגועים [מקור].

    גישה חדשה מאוד, אפילו אלטרנטיבית נולדה לאחרונה ועוד במחקר הממסדי. החוקרים בחנו תיקון עצמי מוגבל על ידי תאים בתוך נפרונים פגומים.

    התהליכים המולקולריים והתאיים שנמצאים בתגובה לתגובות לתיקון נזקים אינם ידועים ברובם, אולם הבנת מנגנונים אלה תאפשר פיתוח אסטרטגיות חדשות שיגבירו את תהליך התיקון בעקבות נזק או ימנעו נזק לאבוביה מלכתחילה בקרב חולים בסיכון. דגמי עכברים שוב מספקים דרך קדימה למטרה ארוכת טווח זו. על ידי בידוד תיקון תאים והשוואת חתימות ביטוי גנים בין תאים פגועים, תיקונים ובריאים, אנו נזהה תגובות ספציפיות לתקן ונבדוק את יכולתם של הרגולטורים לתיקון המועמדים לשפר את שיקום תפקוד הכליות [מקור].

    הפרק הבא והאחרון לא רק שמעודד ומפעים הוא גם מסביר מדוע חולים שהגיעו עם תצלומים שמלמדים על פגיעה באבר הכליה, לאחר שנה הראו הבדיקות החוזרות החלמה מלאה.

    מחלת הכליות מסווגת לשלושה סוגים נפרדים של פגיעה בכליות: (א) טרום-כלית – בשלב זה הכליה מתפקדת באופן תקין. קיימת ירידה בזרימת הדם הכלייתית, טרום-כליתי, נובעת לדעת החוקרים מירידה בזילוף כלייתי במצב של רקמת פרנכימלית לא פגומה, יצוין כי מדובר בפגיעה כלייתית שפוטנציאל ההפיכות שלה והריפוי ממשי, ומכאן שפגיעה כזאת דורשת התייחסות שונה הן מצד רופא המשפחה והן מצד הנפרולוג [מקור], הגם שאין עדות לכך לדעתי בשטח רפואת הממסד. (ב) נזק פנימי – מבני בתוך הכליה נפגעים – לרוב הצינורית נפגעות כתוצאה מאיסכמית. או הצפה של רעלים, בכלל זה שרידי תרופות, ושרידי עיכול של חלבונים מהחי גם כאן קיימת הזדמנות לשנות לטובה את המצב, אם כי מדובר במשימה נכבדה שקשה להאמין שתמצא לה תמיכה מרפאות הממסד המוצפת בפניות (ג) אי-ספיקת כליות חסימתית – postrenal קיימת חסימה במערכת איסוף השתן. הנגרמת על ידי חסימה של זרימת השתן במורד הזרם מהכליה [מקור]. מקור האיור בצילום מסך מכאן
    פגיעה חריפה בכליות  (AKI) היא סיבוך תכוף של מחלה קריטית ונושאת סיכון משמעותי לתמותה בטווח הקצר והארוך, מחלת כליות כרונית ב (CKD) ובאירועים קרדיווסקולריים.  מידת ההחלמה הכלייתית מ- AKI עשויה להשפיע באופן משמעותי על איכות החיים כמו גם על נקודות הקצה לטווח הארוך. לכן התאוששות מקסימאלית של תפקודי הכליה צריכה להיות המטרה של כל פגיעה חריפה בכליות. אסטרטגיית מניעה וטיפול ב- AKI. היא הכרח שקשה להבין מדוע נעדר במקרים רבים במיוחד משום שרבים מהרופאים יודעים שמדובר בסיבוך תכוף של מחלה קריטית ונושאת סיכון משמעותי בתמותה לטווח הקצר והארוך כשמדובר במחלת כליות כרונית (CKD) ואירועים קרדיווסקולריים. 
    מידת ההחלמה הכלייתית מ- AKI שכיחה בקליניקה של לחיצות ההחלמה ועד כה לא נרשם גם מקרה תמותה אחד. תהליך זה עשויה להשפיע באופן משמעותי על נקודות הקצה גם במרפאות הממסדיות בלעדיו נראה יותר ויותר אנשים מגיעים לדיאליזה ומאבדים את איכות חייהם גם בטווח הקצר ובוודאי בטווח הארוך. לכן התאוששות מקסימאלית של תפקודי הכליה צריכה להיות המטרה של כל אסטרטגיית מניעה וטיפול ב- AKI [מקור].

    פגיעה צינורית מתמשכת וכישלון תיקון האפיתל קשורים יותר ויותר למעבר מפגיעה חריפה בכליות AKI ל- CKDאי ספיקת כליות כרונית ולאובדן תפקוד הכלייתי – ירידה חדה במדד הסינון הפקעתי ה- GFR [מקור2, מקור3, מקור4 מקור1,].

    הגדרת התאוששות הכליות מפגיעה חריפה בכליות (AKI) רחוקה מלהיות פשוטה, אומר ד"ר פרוני [ Forni LG היחידה לטיפול נמרץ, בית החולים רויאל סורי קאונטי NHS Foundation Trust, Egerton Road, גילדפורד, בריטניה] בין השאר בגלל המגבלות של הבדיקות הקיימות להערכת תפקוד הכליות.  כאן אנו דנים במלכודות נפוצות, מסביר פרוני, את חומרת המצב, ומוסיף שהוא וצוותו מספקים הצעות להערכה משופרת בעתיד [מקור].

      לאחר פגיעה בכליות חריפה (AKI), התאים ששרדו בתוך הנפרון מתפשטים ומתקנים את סביבתם.  אנו מזהים את גורם (חלבון – Sox9) [מקור]. שמשפיע על התחדשות הכליות וחידוש תאי האפיתל. לאחר שזוהתה פגיעה חריפה בכליה (AKI) החלבון הזה אשר גם ממלא תפקיד מרכזי בהתפתחות המינית של גברים; (על-ידי שמעכב יצירת מערכת רבייה נשית [מקור]) ומעורב באופן עקרוני בהתחלות. ה Sox9 הוא מאסטר שמנהל בדרכו, את הארגון המרחבי של התאים במהלך התפתחותם. מדובר בחלבון שמעורב הן בהתחלות והן בהתקדמות של גידולים רבים. [מקור] תפקידו כווסת מאסטר של מורפוגנזה – נושא שנקשר בהתפתחות הצורה והמבנה של גוף חי, אחד משלושה אופנים עיקריים של התפתחות ביולוגית (השניים האחרים הם גדילת תאים והתמיינות תאים) הוא שמרתק בבניה מחדש של צנרת הכליה. בנוסף לכך החלבון הזה Sox9 בעל שליטה על הסביבה של התא, בידול התא והפצה.

    במהלך התפתחות שיקום עצמי של הכליה החלבון Sox9 פורץ מהנוזל הבן תאי – המטריקס – תהליך שנובע מתפקידי שליטה על הסביבה התא-תאית, בידול התא והפצה. [מקור] לאחרונה מתברר כי Sox9 מתבטא ומשרה על רכיבי ECM ההרסניים בפיברוזיס של איברים והפרעות נלוות. [מקור] בניסוי שנערך באוניברסיטת שנחאי (2017) נמצא לאחר ניתוח כריתה חלקית שתאי Sox9 + מסיביים הופיעו יום לאחר הניתוח והמשיכו להתקיים שם עד 20 יום. לתאי Sox9 + היו יכולת התפשטות ויכולת להצמיח תאי אפיתל של צינורית פרוקסימלית (המקורבת), לולאה של הנל, צינורית דיסטלית, צינור איסוף ושכבה parietal של גלומרולוס הכליה [מקור].

    למי שמעוניין להכיר את התכנית לשיקום הכליות

    החלבון Sox9 פועל מהר בתאי האפיתל של הצינור הפרוקסי (PT), ראו להלן, גם באיור המצורף שהוא סוג התא בנפרון הפגיע ביותר ל- AKI ומפריע למטפלים שמבקשים החלמה של הכליה. [מקור].

     הכליה מורכבת מיחידות מבנה: הנפרון. יחידת התפקוד הבסיסית של הכליות. כל נפרון מורכב משני סוגי צינורות: כלי דם וצינורית מייצרת שתן הנקראת אַבּוּבִית הַכִּלְיָה (tubulus renalis). בנוסף לכך כל נפרון מורכב מפקעית של נימי דם (גלומרולוס), העטופה בקופסית על שם באומן. אל הקופסית הזו מגיע עורקיק. בפתח הקופסית, עורקיק זה מסתעף לנימים רבות (200 נימים בקירוב) וכל הדם שזרם בו זורם לתוך הנימים האלה. הנימים מקופלות בקופסית במעין פקעת צפופה – (ומכאן שמן פקעית) כל נימי הדם מתלכדות ביציאה מהקופסית לעורקיק אחד העוזב את הקופסית – מדובר בצינור ארוך ומפותל, שנקרא אבובית הכליה (טובול שהוזכרה לעיל).  נימי הדם היוצאים נאספים ומתפצלים בשנית למערכת נימים נוספת, העוטפת את המשך הנפרון. המערכת הנימית הזו מכונה השניה. היא נאספת חזרה לוורידונים, המתאחדים לוורידים גדולים יותר ויותר, עד לווריד הכליה המתנקז לווריד הנבוב התחתון .ומשם חוזר הדם הנקי אל הלב.
    עורק הכליה מוביל את הדם – הוא מגיע וחודר לתוך הכליה ומספק לה את הדם. בכליה הוא מתפצל לנימים רבים מאוד. כל נים מגיע לנפרון אחד, שנראה באיור למעלה. כל אחד מהצנורות הללו בנוי מדופן גמיש שעשוי תאי אפיתל – הנפרון הבודד "מטפל" בכמות קטנה של דם ומאזן אותה מבחינת חומציות, מלחים, שתנן, מים וחומרים אחרים. והדם שמגיע לכאן, מסתנן אל תוך הנפרון. התמיסה המימית שהסתננה מהדם אל הקופסית  נקראת תסנין הסינון. כל החומרים בשתן מקורם מהדם הזה שנכנס לכליה, בה הוא עובר שינוי, כך שנוצר הבדל גדול בין הרכב השתן והרכב הדם בגוף. בהחלט יש חומרים שנמצאים בדם ואינם בשתן כמו חלבונים וגלוקוז וגם כן תאי הדם האדומים והלבנים לא נמצאים בשתן. השתן שנוצר מובל דרך 2 צינורות מובילי שתן מהכליות אל שלפוחית השתן
     שההפרשה ממנה אל מחוץ לגוף  היא רצונית. בחלק העליון – שמאלי של האיור נראה את האבובית המקרבת – הדופן שלה מככבת בפרק האחרון של מאמר זה. תאי האפיתל שמרכיבים אותה, בנוכחותה של תזונה מרפאה יודעים לבנות אותה מחדש גם אם היא פצועה. איכלו נבטי ברוקולי באופן קבוע ואפשרו למערת עדינה זו לפעול למענכם באהבה. ירון מרגולין

    איכלו ברוקולי, צרכו נבטי ברוקולי באופן קבוע בפרט אם יש חשש לדלקת בנפרונים שלכם, זכרו אם מדד דלקת בדופן הנפרון מופיע בבדיקות המעבדה, אם ה-GFR ירד את ה- 70, ואם נדרש תיקון למצב העורקים שלכם בגלל יתר כולסטרול, בצקת גם ניקוי המטריצה מרעלים נדרש זכרו שנבטי ברוקולי, גם 4 טיפות שמן זית כל בקר יכולים לסייע. ועוד דבר אחד – אני כאן לכל שאלה –

    לרכישת מנבטת ברוקולי ביתית – כאן

    פעם בשבוע מגיעים אלי נבטי הברוקולי של דרור – דרור 0522725947

    לחלק הראשון הבצל והפלפלים

    המשך

    נשארו לך שאלות?

    לטופס פנייה ישירה אל ירון מרגולין – נא להקליק –כאן

      שמי Name:


      טלפון phone:


      דוא"ל (כדי שאוכל להשיב לך מכל מקום בעולם) Email:


      איך אני יכול לעזור לך How can I help you:


      אפשר לקבל את בדיקות הדם החריגות שלך Exceptional laboratory tests:


      לאתר הרשמי של "לחיצות ההחלמה"

      למען הסר ספק, חובת התייעצות עם רופא (המכיר לפרטים את מצבו הבריאותי הכללי של כל מטופל או שלך) לפני שימוש בכל תכשיר, מאכל, תמצית או ביצוע כל תרגיל. המידע באתר של ירון מרגולין או באתר "לחיצות ההחלמה" (בפיסבוק או MARGOLINMETHOD.COM ), במאמר הנ"ל ובמאמרים של ירון מרגולין הם חומר למחשבה – פילוסופיה לא המלצה ולא הנחייה לציבור להשתמש או לחדול מלהשתמש בתרופות – אין במידע באתר זה או בכל אחד מהמאמרים תחליף להיוועצות עם מומחה מוכר המכיר לפרטים את מצבו הבריאותי הכללי שלך ושל משפחתך). מומלץ תמיד להתייעץ עם רופא מוסמך או רוקח בכל הנוגע בכאב, הרגשה רעה או למטרות ואופן השימוש, במזונות, משחות, תמציות ואפילו בתרגילים, או בתכשירים אחרים שנזכרים כאן.

      מאמרים אחרונים:

      נשלח ב כללי, מזון מחלים