תפקוד הכליה בשעות הלילה: השפעת המקצב הצירקדי על הפילטר הביולוגי

הקשר הביולוגי: מקצבים ביולוגיים, שינה ומלטונין

שינויים צירקדיים בתפקוד הכליות תוארו לראשונה במאה ה-19, וקצב חילוף החומרים הגלומטרי (GFR), זרימת דם בכליות, ייצור שתן והפרשת אלקטרוליטים מציגים תנודות יומיות. תצפיות קליניות אלו מבוססות היטב, הגם שהמנגנונים הבסיסיים השולטים בתנודות היממה בכליות לא היו מובנים לחוקרים זמן רב [מקור]. רובם אינם מובנים לנו, עדיין במלואם. במאמר הזה, המיוחס לירון מרגולין, מאסטר בהחלמת הכליות, נתאר בקצרה את המנגנון השולט בשעון היממה לצד הראיות הקליניות והמולקולריות התומכות בתפקיד קריטי של קצב היממה בכליה. בהן הכרה עם גנים חדשים שזוהו לאחרונה אשר נשלטים על ידי השעון – שעון היממה השולט בתפקוד הכליות; קיים קשר בין תנודות בלחץ הדם למחלת כליות. מחקרים כאלה תומכים במודל מתפתח של הובלת נתרן ומים הנשלטת על ידי השעון בתאי אפיתל בכליות. מדובר בתחום חדש, זהו מאמר ראשון מסוגו בעברית ונותרה עוד עבודה רבה לחוקרים ללמד אותנו ואותי מה עוד ניתן לעשות כדי לקדם החלמה של כליות. יש להוסיף כי הבנת השעון הצירקדי יכולה להוביל לטיפולים מותאמים אישית, כמו מתן מזונות כתרופה, מיני תה, ומיצי הזנה או תוספים כגון סולפורפאן או קמח קליפות אננס ואפילו פחם פעיל ואשוורגנדה בזמנים ספציפיים ביממה (כרונותרפיה) לשיפור תפקוד הכליות [מקור1, מקור2, מקור3].

מהו השעון הצירקדי?

השעון הצירקדי הוא מערכת ביולוגית פנימית השולטת במחזורים יומיים של תהליכים פיזיולוגיים והתנהגותיים בגוף. הוא מווסת תהליכים כמו שינה-ערות, חילוף חומרים, הפרשת הורמונים ותפקוד איברים, כולל אבר הכליות [מקור].

המערכת מבוססת על לולאות משוב גנטיות הכוללות גנים כמו CLOCK, BMAL1, PER ו-CRY, שמבטאים תנודות יומיות ברמת התאים. השעון המרכזי ממוקם במוח (בגרעין הסופרכיאסמטי, SCN), אך גם תאים באיברים היקפיים, כמו הכליות, מכילים שעונים צירקדיים מקומיים [מקור1, מקור2].

לקריאה נוספת – מחקר שמתאר כיצד השעון הצירקדי מווסת תפקודי כליה, כולל GFR והפרשת אלקטרוליטים, ומצביע על קשר בין הפרעות צירקדיות למחלות כליה.
Richards, J., & Gumz, M. L. (2012). "The kidney clock: Circadian regulation of renal function and its implications for chronic kidney disease." American Journal of Physiology-Renal Physiology, 303(6), F665-F672.

המונח "צירקדי" (circadian) מגיע מהלטינית: circa (סביב, כמעט) ו-diem (יום), כלומר "סביב יום". מושג חדש שהוטבע על ידי החוקר פרנץ הלברג (Franz Halberg) בשנות ה-50 של המאה ה-20, כדי לתאר תהליכים ביולוגיים שמתרחשים במחזור של כ-24 שעות, גם ללא גירויים חיצוניים כמו אור או טמפרטורה [מקור].

תחום זה עדיין מתפתח, ויש צורך במחקרים נוספים כדי לזהות מטרות טיפוליות חדשות הקשורות לשעון הצירקדי בכליות ע"מ לפתח עוד דרכים לשיפור המנגנון.

  • תפקוד הכליה משתנה במהלך היממה בהתאם למקצב הצירקדי: קצב הסינון, הפרשת מים ומלחים, ולחץ הדם עוברים תנודות קבועות בין יום ולילה.
  • בקרב אנשים בריאים, לחץ הדם יורד ב-10%–20% בשעות הלילה. פגיעה עם היעדר ירידה זו (“nondipping”) מנבאת סיכון מוגבר למחלת כליות כרונית (CKD), יתר לחץ דם והחמרה קרדיווסקולרית [מקור1, מקור2].

מחקרים הראו שקיים קישור הדוק בין הפרעה לשעון הביולוגי (circadian rhythm) לבין התפתחות והחמרת נזק כלייתי, במיוחד כאשר מקצב השעון בכליה נפגע כתוצאה ממחלות כליה או עקה כרונית. 

  • שיבושים אלה פוגעים גם בביטוי גנטי של תעלות ומעבירי יונים חיוניים, מחמירים חוסר איזון מלחים ומים ובכך תורמים להחמרה בתפקוד הכליה [מקור1, מקור2, מקור3].

ראיות: הקשר בין שינה, מלטונין ותפקוד כלייתי

  • מלטונין, הורמון המופרש בלילה ובוחן את השעון הביולוגי, פועל גם כנוגד דלקת, אנטיאוקסידנט ודיכוי פעילות RAS (רנין-אנגיוטנסין) בכליה – מסלול הקשור בנזק כלייתי ואי ספיקת כליות. ירידה בהפרשת מלטונין בלילה מגבירה חלבון AGT בשתן– עדות להפעלת RAS תוך-כלייתי ופוטנציאל לנזק כליתי [מקור1, מקור2, מקור3, מקור4].
  • איכות ירודה של השינה (יותר ימים עם שינה לא מספקת) נמצאה קשורה בעלייה בסיכון להתפתחות CKD, גם כאשר כמות שעות השינה לא משתנה משמעותית [מקור].
  • קיצוץ בשעות שינה מעלה את תחלואת הכליה, ומנגד, הארכת שינה או מתן תוספי מלטונין עשויה לשפר תפקוד כלייתי ולצמצם סיכון לפגיעה כרונית בניסויים ראשוניים [מקור1, מקור2].
  • מזונות המעודדים הפרשת מלטונין, דוגמת שיבולת שועל, לחם דגנים ונבטים שונים למשל גרגר נחלים, כרישה וסלרי, שנאכלים בערב, יכולים לסייע בשיקום המקצב ולהעלות רמות מלטונין טבעי בקרב חולי כליה. יצויין כי מזונות נוספים ברשימה זו כדובדבנים (Tart cherry), ענבים (בייחוד אדומים וסגולים), אננס, בננה, וקיווי, או פיסטוקים, אך הם אסורים לחולי כליה.

לסיום

חולים עם מחלת כליות כרונית (CKD), שנבדקו נמצאו עם הפרשת מלטונין פגועה בלילה. פגיעה עקבית בהפרשת מלטונין נפגעת באופן משמעותי וגוררת אחריה גל של הפרעות [מקור]. כי, האקרופאזה של המלטונין המופעלת קשורה לאחר מכן למערכת רניןאנגיוטנסין התוך-כליתית (RAS) המוגברת [מקור1, מקור2, מקור3], מה שגורם לאחר מכן לייצור מוגבר של מיני חמצן ריאקטיביים (ROS), אגירת נתרן, דלקת ופיברוזיס (צלקתיות).

שינויים פתולוגיים אלה בכליות גורמים לעלייה בלחץ הדם (BP), כמו גם לשינוי דפוס הירידה של לחץ הדם מסוג "טבילה" (Dipping) לסוג "לא-טבילה".

טבילה = ירידה תקינה של לחץ הדם בשעות השינה בלילה.

"Non-dipper" לא טבילה – = חוסר ירידה תקינה שעלול להצביע על סיכון גבוה יותר למחלות לב, כלי דם וכליות.

לחץ דם מסוג "טבילה" (Dipping) הוא תופעה פיזיולוגית שבה לחץ הדם יורד במהלך השינה בלילה בכ-10% או יותר לעומת ערכי לחץ הדם ביום בהתרחשות בערות. אצל רוב האנשים, השינה גורמת לירידה טבעית בלחץ הדם, תופעה זו נקראת "Dipping". אם הירידה הזו חסרה או נמוכה מ-10%, אזי האדם מוגדר כ-"Non-dipper". תופעה זו יכולה להיות בעלת משמעות קלינית בניטור וטיפול ביתר לחץ דם [מקור].

אקרופאז מלטונין מופרע [מכונה גם אראלקילאמין N-אצטילטרנספראז (AANAT), וידוע גם כאקרופאז הוא אנזים חיוני בתהליך ייצור הורמון המלטוני) ו-RAS תוך-כלית מופעל קשורים גם הם להפרעות שינה. כל הפתולוגיות הללו מגבירות את התקדמות מחלת כליות כרונית למחלת כליות סופנית (ESRD). עם זאת, מלטונין אקסוגני (שמגיע מבחוץ, כתזונה מעודדת סינטזה או כתוסף) הופך את כל השינויים הפתולוגיים הללו בכליות; כתוצאה מכך, מתקבלת התקדמות איטית יותר של מחלת כליות כרונית, חווים איכות חיים טובה יותר לצד הפחתת לחץ הדם ונרמול דפוס הירידה ושיפור תנאי השינה [מקור].

מקורות נוספים
על השפעות השעון הצירקדי על מחלות כליה כרוניות. המאמר מציע להתערב ולפעול ליישור השעון הצירקדי מה שעשויות לשפר את תפקוד הכליות.
Zhang, R., Lahens, N. F., Ballance, H. I., Hughes, M. E., & Hogenesch, J. B. (2014). "A circadian gene expression atlas in mammals: Implications for biology and medicine." Proceedings of the National Academy of Sciences, 111(45), 16219-16224.
מחקר זה ממפה את ביטוי הגנים הצירקדיים ברקמות שונות, כולל הכליות, ומדגיש את התפקיד המרכזי של השעון הצירקדי בוויסות פיזיולוגי.

נשארו לך שאלות

🔬אשמח להשיב על כל שאלה

בבקשה לא להתקשר משום שזה פשוט לא מאפשר לי לעבוד – אנא השתמשו באמצעים שלפניכם –

    שמי Name:


    טלפון phone:


    דוא"ל (כדי שאוכל להשיב לך מכל מקום בעולם) Email:


    איך אני יכול לעזור לך How can I help you:


    אפשר לקבל את בדיקות הדם החריגות שלך Exceptional laboratory tests:


    Any questions left?I’m happy to assist and answer any question you may have.Please use the contact methods below — this is the best way to reach me.

    למען הסר ספק, חובת התייעצות עם רופא (המכיר לפרטים את מצבו הבריאותי הכללי של כל מטופל או שלך) לפני שימוש בכל תכשיר, מאכל, תמצית או ביצוע כל תרגיל. ירון מרגולין הוא רקדן ומבית המחול שלו בירושלים פרצה התורה כאשר נחשפה שיטת המחול שלו כבעלת יכולת מדהימה, באמצע שנות ה – 80 לרפא סרטן. המידע באתר של ירון מרגולין או באתר "לחיצות ההחלמה" (בפיסבוק או MARGOLINMETHOD.COM ), במאמר הנ"ל ובמאמרים של ירון מרגולין הם חומר למחשבה – פילוסופיה לא המלצה ולא הנחייה לציבור להשתמש או לחדול מלהשתמש בתרופות – אין במידע באתר זה או בכל אחד מהמאמרים תחליף להיוועצות עם מומחה מוכר המכיר לפרטים את מצבו הבריאותי הכללי שלך ושל משפחתך. מומלץ תמיד להתייעץ עם רופא מוסמך או רוקח בכל הנוגע בכאב, הרגשה רעה או למטרות ואופן השימוש, במזונות, משחות, תמציות ואפילו בתרגילים, או בתכשירים אחרים שנזכרים כאן.

    For the avoidance of doubt, consult a physician (who knows in detail the general health of each patient or yours) before using any medicine, food, extract or any exercise. The information on Yaron Margolin's website or the "Healing Presses" website (on Facebook or MARGOLINMETHOD.COM), in the above article and in Yaron Margolin's articles are material for thought – philosophy neither recommendation nor public guidance to use or cease to use drugs – no information on this site or anyone You should always consult with a qualified physician or pharmacist regarding pain, bad feeling, or goals and how to use foods, ointments, extracts and even exercises, or other remedies that are mentioned as such

    מאמרים אחרונים

    נשלח ב כללי

    טעם מר מעודד הפרשת רעלים מהכליות – רשימת צמחים בעלי טעם מר מאת ירון מרגולין

    ✔️ קליפת אשכולית לבנה
    ✔️ שורש כורכום
    ✔️ סרפד
    ✔️ עלי זית
    ✔️ ג'נטיאנה
    ✔️ נרינגין
    ✔️ סולפורפאן (מנבטי ברוקולי)
    ✔️ צנון שחור
    ✔️ קצח
    ✔️ שן הארי
    ✔️ אנגוסטורה
    ✔️ וגם… ארטישוק.

    קולטנים לטעם המר (TAS2R), התגלו בכליות [מקור]. אותם קולטנים שבלשון, אך בכליות הם משמשים לחישה של טעמים מרים בעיקר שמיועדים להפעלת מנגנוני הגנה ולסילוק רעלים [מקור]. המחקר מצביע שקולטנים אלה נמצאים בצינורות הכליה ומשפיעים על ויסות אלקטרוליטים ופינוי תוצרים אורמיים, כגון קריאטינין ואוריאה, דרך השתן [מקור].

    רבים מהחומרים הטבעיים המרים כמו קליפת אשכולית לבנה, שורש כורכום, סרפד, עלי זית, ג'נטיאנה, נרינגין, סולפורפאן (מן מנבטי ברוקולי), צנון שחור, קצח, שן הארי, אנגוסטורה וארטישוק, מכילים תרכובות שמתחברים לקולטני ה-TAS2R הללו ויכולים להגביר תהליכי "דטוקס" טבעיים של הכליה, כלומר לשפר את סילוק החומרים המזיקים מהגוף דרך השתן.

    מחקרים מראים שקולטני הטעם המר ממלאים גם תפקידים בהגנה חיסונית והפעלת מנגנונים תאי הגנה בריאות ובמקומות אחרים בגוף. נראה שהם מזהים חומרים מרירים מסוכנים ומפעילים תגובות הגנה ומסייעים בזיהוי וסילוק גירויים ופיתולוגיות שונותמקור [מקור].

    לכן, דווקא הטעם המר שנרתעים ממנו באופן טבעי עשוי לסמן למערכת הכלייתית את הצורך להפעיל מנגנוני סילוק רעלים והגנה – תפקיד חיוני לשמירה על תפקוד כלייתי תקין וניקוי הגוף [מקור1, מקור2].

    להלן סקירה של מסלולי הריפוי הפוטנציאליים של הגוף בהקשר לטעם המר ותפקוד הכליות, עבור כל אחד מהמרכיבים התזונתיים שהוזכרו למעלה.

    טעם מר קשור לעיתים קרובות בהשפעה מגרה על מערכת העיכול, הכבד והכליות, ולעיתים בוויסות דלקת ותהליכים מטבוליים. עם זאת, יש לנקוט משנה זהירות בשימוש במרכיבים אלו בחולי כליות, שכן חלקם עשויים להכיל רמות גבוהות של אשלגן, זרחן או תרכובות אחרות שעלולות להחמיר מצבים מסוימים. כל שימוש צריך להיעשות בהתייעצות עם מאבטר בהחלמת הכליות שכן ככל הידוע רופא או דיאטן מומחה למחלות כליה טרם הצליח להביא לדיפור משמעותי של מחלת הכליות, תפקוד כלייתי וככל שהדבר נשמע מוזר אפילו לא הצליח למנוע מוות.

    קליפת אשכולית לבנה


    תכונות: הקליפה הלבנה של האשכולית (החלק הפנימי המר) עשירה בפלבונואידים, כגון נרינגין, שהוא נוגד חמצון חזק. היא תורמת להפחתת דלקת, שיפור תהליכי ניקוי רעלים ושמירה על בריאות הלב.
    הקשר לכליות: מחקרים מצביעים על כך שפלבונואידים בקליפת ההדרים עשויים להפחית דלקת ולסייע במניעת סרטן על ידי שיפור תהליכי ניקוי רעלים בכבד, מה שיכול להפחית עומס על הכליות. עם זאת, יש לנקוט משנה זהירות בחולי כליות בשל תכולת אשלגן גבוהה בהדרים.
    מקורות מחקריים:
    מחקר ב-Healthline (2023) מציין כי קליפות הדרים מכילות ריכוז גבוה של פלבונואידים כמו נרינגין, שיש להם השפעות נוגדות חמצון ואנטי-דלקתיות.
    מחקר ב-Journal of Agricultural and Food Chemistry (2019) הראה כי פלבונואידים מקליפות הדרים עשויים לשפר את תפקוד הכבד, מה שתומך בעקיפין בתפקוד הכליות.

    שורש כורכום (Curcuma longa)


    תכונות: כורכום מכיל כורכומין, תרכובת בעלת תכונות אנטי-דלקתיות, נוגדות חמצון ואנטי-מיקרוביאליות. טעמו המר מעודד הפרשת מרה ושיפור תפקודי עיכול.
    הקשר לכליות: מחקרים מצביעים על כך שכורכומין עשוי להפחית סמני דלקת (כגון NF-kB ו-CRP) בחולי כליות כרוניים, במיוחד אלו העוברים המודיאליזה, ובכך להפחית עומס דלקתי על הכליות. עם זאת, יש להשתמש בו במינונים מתונים ובפיקוח, שכן תוספי כורכום מזויפים פעמים רבות ובכמויות גדולות הם עשויים להכיל אשלגן או זרחן. תמיד כדאי להעדיף שורש כורכום טבעי.
    מקורות מחקריים:
    מחקר ב-PMC (2025) הראה כי תוספת כורכומין (2.5 גרם ליום) בחולי כליות כרוניים בהמודיאליזה הפחיתה סמני דלקת כמו hsCRP ו-NF-kB.
    מחקר ב-Journal of Pharmacy and Pharmacology (2003) הדגים את הקיבולת נוגדת החמצון של תמציות כורכום, התומכות בבריאות הכבד והכליות.

    סרפד (Urtica dioica)


    תכונות: עלי סרפד הם בעלי טעם מעט מר ועשירים בוויטמינים (A, C, K), מינרלים ונוגדי חמצון. הם משמשים כחומר משתן טבעי ומסייעים בניקוי רעלים.
    הקשר לכליות: סרפד ידוע כמסייע בהגברת ייצור השתן, מה שיכול לסייע בשטיפת דרכי השתן ומניעת אבנים בכליות. עם זאת, יש להשתמש בו בזהירות בחולי כליות בשל תכולת אשלגן גבוהה.
    מקורות מחקריים:
    מחקר ב-Journal of Herbal Medicine (2016) מצא כי תמצית סרפד הגבירה את הפרשת השתן והפחיתה תסמינים של דלקות בדרכי השתן.
    Herbal Reality מציין כי סרפד משמש כמשתן עדין התומך בבריאות הכליות.

    עלי זית (Olea europaea)

    תכונות: עלי זית מכילים תרכובות פנוליות כמו אולאורופין, בעלות תכונות אנטי-דלקתיות ונוגדות חמצון.

    הקשר לכליות: נוגדי חמצון חזקים (אולאורופאין), מורידי לחץ דם, אנטי-דלקתיים.

    מחקרים מראים שעלי זית עשויים להפחית לחץ דם ודלקת. עלי זית תומכים בזרימת הדם לכליות ומפחיתים את העומס ההמודינמי. מה שיכול להגן על הכליות מפני נזק נוסף. האולאורופאין תורם להרחבת כלי הדם הכלייתיים, מה שמפחית את הלחץ הגלומרולרי. מנגנון נוסף הוא דיכוי של ציטוקינים פרו-דלקתיים בכליה והפחתת נזק חמצוני לתאים הטובולריים. הם גם תומכים בניקוי רעלים בכבד, מה שמפחית עומס על הכליות מזווית מערכתית.

    מי שנוטל תרופות צריך להיזהר כי קיימת אינטראקציה עם תרופות להורדת לחץ דם.

    מקורות מחקריים:

    מחקר ב-Phytotherapy Research (2011) הראה כי תמצית עלי זית הפחיתה לחץ דם ושיפרה תפקוד כלי דם בחולדות עם נזק כלייתי.

    National Kidney Foundation ממליצה על זהירות בשימוש בתוספי צמחים כמו עלי זית בחולי כליות, בשל אפשרות לאינטראקציות עם תרופות.

    ג'נטיאנה (Gentiana lutea)

    חומר מר ממריץ כבד, מעודד הפרשת מרה.
    תכונות: שורש ג'נטיאנה הוא מר מאוד ומשמש כממריץ עיכול, מגביר הפרשת מרה ותומך בתפקודי כבד.
    הקשר לכליות: כחומר מר, ג'נטיאנה עשויה לשפר את תפקודי העיכול והכבד, מה שמפחית עומס מטבולי על הכליות. עם זאת, אין מחקרים ישירים המראים השפעה ספציפית על הכליות.

    🔬 מנגנון בכליות: הפחתת תוצרי פסולת לא מפורקים (אמוניה, שומנים מחומצנים) שמועברים לכליות לסינון. עקב פעילות זו, ייתכן שיפור בפעילות תאי האפיתל בטובולים הכלייתיים על ידי הפחתת "עומס רעיל".

    (יש לקחת בחשבון שעדיין אין מחקרים ישירים על הפעילות של ג'נטיאנה כליה).

    מקורות מחקריים:
    Herbal Reality מציין כי ג'נטיאנה היא מרכיב מרכזי בתערובות לעיכול ולתמיכה בכבד, מה שיכול להועיל בעקיפין לכליות.
    מחקר ב-Journal of Ethnopharmacology (2013) תיאר את השימוש המסורתי בג'נטיאנה כממריץ כבד, אך המליץ על מחקר נוסף.

    נרינגין


    תכונות: נרינגין הוא פלבונואיד מר הנמצא בקליפות הדרים, בעל תכונות נוגדות חמצון ואנטי-דלקתיות.
    הקשר לכליות: נרינגין מפחית תהליכי דלקת סיסטמית ועומס רעלים. הוא עשוי לשפר את תהליכי ניקוי הרעלים בכבד, מה שמפחית עומס על הכליות מהזווית המערכתית.

    מחקרים בבעלי חיים הראו כי הוא עשוי להגן מפני נזק תאי בסרטן.

    🔬 מנגנון בכליות: נרינגין מפחית פעילות NF-κB – מסלול דלקתי המוביל לפיברוזיס בכליה. הוא עשוי להגן על פודוציטים וכלי דם כלייתיים. נושא שנקשר ביתר חלבונים בשתן. הוא עשוי לשפר ולסייע בבניה מחדש של מחסום הסינון בכליה, נרינגין משפר פעילות אנזימים אנטי-חמצוניים כמו SOD ו-GPx בתוך רקמת הכליה.

    מקורות מחקריים:
    מחקר ב-Healthline (2023) מציין כי נרינגין מפחית דלקת ומשפר ניקוי רעלים, מה שיכול לתמוך בבריאות הכליות.
    מחקר ב-Food & Function (2020) הראה כי נרינגין הגן על תאי כליה מנזק חמצוני במחקרים בבעלי חיים.

    סולפורפאן (מנבטי🥦 ברוקולי)

    חומר מר ממריץ כבד, מעודד הפרשת מרה. תרכובת גופריתית מהברוקולי שמדליקה את מערכת ההגנה של הגוף, מעכבת פיברוזיס (TGF-β), משקמת תאי כליה (קלוטו) ומחקה את יתרונות קרני השמש – בלי נזק UV.


    תכונות: סולפורפאן הוא תרכובת גופריתית מרה הנמצאת בירקות ממשפחת המצליבים, בעלת תכונות אנטי-סרטניות ונוגדות חמצון.

    סולפורפאן הוא איזותיוציאנט גופריתי מר מאוד, המצוי בברוקולי ובירקות מצליבים אחרים. הוא נחשב לאחד הרכיבים העוצמתיים ביותר בניקוי רעלים, אנטי-סרטני ונוגד דלקת.
    הקשר לכליות: סולפורפאן מפעיל את מסלול NRF2, מעכב דלקת חמצונית ופיברוזיס, תומך בפעילות הכבד ומפחית את העומס המטבולי על הכליות. מעבר לכך, הוא גם תומך ישירות בביטוי של חלבון קלוטו, שתפקידו מגן על הכליה, ונמצא כמדכא את מסלול TGFβ, גורם מפתח בהתפתחות של פיברוזיס כלייתי. עשוי להפחית דלקת ולשפר את תפקודי הכבד, מה שמפחית עומס על הכליות. תומך בניקוי רעלים על ידי הפעלת אנזימים בכבד [מקור1, מקור2].

    🔬 מנגנון בכליות:

    הפעלת NRF2 – סולפורפאן מפעיל את פקטור השעתוק NRF2 (Nuclear factor erythroid 2–related factor 2) אשר גורם לעלייה בביטוי של אנזימים נוגדי חמצון, כולל:

    HO-1

    NQO1

    GCLC

    פעולה זו מפחיתה נזק חמצוני לתאי הכליה, מגינה על הפודוציטים ומונעת התקדמות של נפרופתיה.

    ✅ עיכוב TGF-β1 – סולפורפאן מעכב את TGF-β1, גורם עיקרי בפיברוזיס כלייתי ובהתקדמות מחלת כליות כרונית. דרך עיכוב זה, הוא מונע היווצרות של ECM (מטריקס חוץ-תאי) עודף ברקמת הכליה, שומר על גמישות וצפיפות תקינה של רקמת הכליה.

    ✅ השראת ביטוי קלוטו (Klotho) – סולפורפאן מגביר את רמות חלבון קלוטו (Klotho gene expression), חלבון נוגד הזדקנות המצוי באבוביות הכליה (טובולים). קלוטו מדכא את FGF23, ממתן את ויסות הזרחן, מגן על הכליה מפני נזק כרוני ומעודד שיקום רקמה פגועה.

    ✅ קשר עם קרני שמש (UVB) – סולפורפאן מפעיל את NRF2 בדומה לחשיפה מבוקרת לקרני UVB, תהליך המזכיר את השפעת קרני שמש על סינתזת ויטמין D. הוא מגן על תאי האפידרמיס והכליה במנגנון חופף, כולל תיקון DNA לאחר עקה חמצונית.

    שיקום מיטוכונדריה – יש מחקרים המצביעים על כך שסולפורפאן תורם לשיפור התפקוד המיטוכונדריאלי בתאים טובולריים בכליה – תוך הגברת ביטוי של PGC-1α, מווסת ביוגנזה מיטוכונדריאלית.

    הפחתת תוצרי פסולת לא מפורקים (אמוניה, שומנים מחומצנים) שמועברים לכליות לסינון.

    עקב כך, ייתכן שיפור בפעילות תאי האפיתל בטובולים הכלייתיים על ידי הפחתת "עומס רעיל".
    (עדיין אין מחקרים ישירים בכליה).

    עוצמתם של נבטי הברוקולי כתרופה לחולי כליה


    מקורות מחקריים:
    מחקר ב-PMC (2019) מציין כי סולפורפאן מפחית סמני דלקת ומשפר תפקודי כבד, מה שתומך בעקיפין בבריאות הכליות.
    HealthTree (2022) מציין כי ירקות כמו ברוקולי עשירים בסולפורפאן, התומך בניקוי רעלים ומתאים לתזונה ידידותית לכליות.

    Zhang DD et al. (2019). Sulforaphane activates Nrf2 and suppresses renal fibrosis via inhibition of TGF-β1 in CKD rats.

    PMID: 31039042 (PMC)

    HealthTree Foundation (2022) – מציין את תרומת הסולפורפאן בניקוי רעלים, עיכוב TGF-β והגנה מיטוכונדריאלית.

    European Journal of Pharmacology (2020) – סולפורפאן מגביר ביטוי קלוטו ומעכב דלקת בכליה.

    צנון שחור (Raphanus sativus)


    תכונות: צנון שחור מכיל גלוקוזינולטים, התורמים לטעמו המר ומסייעים בניקוי רעלים ושיפור תפקודי כבד.
    הקשר לכליות: כחלק ממשפחת המצליבים, צנון שחור עשוי לתמוך בניקוי רעלים ולהפחית דלקת, מה שמועיל לכליות. הוא דל באשלגן וזרחן, מה שהופך אותו למתאים לחולי כליות.

    🔬 מנגנון בכליות: פעילות משתנת עדינה מסייעת להגדיל את זרימת השתן ולהפחית קריסטליזציה (אבנים). צנון שחור משפיע על ביטוי אנזימי Phase II המסייעים לניקוי רעלים –מאפשר בכך הפחתת עומס על הכליה. עשוי לשפר את ביטוי גנים מווסתי דלקת בתאי טובול כלייתי.

    מקורות מחקריים:
    Healthline (2023) מציין כי ירקות מצליבים כמו צנון מכילים גלוקוזינולטים, התומכים בבריאות הכבד והכליות.
    מחקר ב-Journal of Functional Foods (2018) הראה כי תמציות צנון שחור שיפרו תפקודי כבד בחולדות.

    קצח (Nigella sativa)

    תכונות: זרעי קצח מכילים תימוקינון, תרכובת בעלת תכונות נוגדות חמצון, אנטי-דלקתיות ואנטי-מיקרוביאליות. תימוקינון – זו תרכובת פנולית עוצמתית – עם תכונות נוגדות דלקת, נוגדות חמצון, אנטי-פיברוטיות ואנטי-מיקרוביאליות מרשימות. הזרעי קצח עשירים בתימוקינון – תרכובת פנולית עוצמתית שמשמשת בתפריטי ההחלמה להובלת החלמה בשל עוצמתה. טיפול בעזרת תימוקינון במחלות כרוניות כולל כליות חייב להיות מדוייק.

    הקשר לכליות: תימוקינון הוכח כמרכיב פעיל המגן על הכליות מפני נזק חמצוני, פיברוזיס, תהליכים דלקתיים ואפילו רעילות מתרופות (כמו גנטמיצין, ציקלוספורין, ומטוטרקסט). כמו כן, הוא משמר את מבנה הגלומרולוס והטובולים, מווסת את רמות הקריאטינין והאוריאה ומעכב אפופטוזיס (מוות תאי).

    מחקרים מצביעים על כך שקצח עשוי להגן על הכליות מפני נזק חמצוני ודלקת, במיוחד במצבים של מחלת כליות כרונית.

    🔬 מנגנון בכליות: התימוקינון (Thymoquinone) שבתוך הקצח מפעיל את מערכת הגנת התאים (Nrf2) ומעכב את מסלול הדלקת NF-κB.תורם להורדת יצירת ROS בכליה.

    במחקרים נצפתה ירידה בקריאטינין ו-BUN בחולדות עם נפרופתיה.

    ✅ עיכוב NF-κB – תימוקינון מעכב את מסלול הגן NF-κB – מסלול מרכזי בתגובה הדלקתית בכליה, האחראי לשפעול ציטוקינים כמו TNF-α ו-IL-6.
    עיכוב זה מוביל להפחתת הדלקת הבין-תאית ברקמת הכליה.

    ✅ נוגד חמצון רב-עוצמה – תימוקינון מפחית משמעותית רמות ROS (רדיקלים חופשיים), מעלה רמות SOD, CAT ו-GPx, מגביר סינתזת גלוטתיון ומשקם את יכולת סילוק הרעלים של תאי האפיתל בכליה.

    ✅ הגנה על מיטוכונדריהתימוקינון מונע דליפת Cyt-c ופתיחה של מעגל האפופטוזיס בתאים טובולריים.
    הוא שומר על הפוטנציאל הממברנלי של המיטוכונדריה ומאפשר ייצור אנרגיה תקין תוך הפחתת פיברוזיס.

    ✅ עיכוב TGF-β1 – כמו סולפורפאן, גם תימוקינון מעכב את המסלול הפרו-פיברוטי TGF-β1, ובכך מונע שקיעת קולגן והרס מבנה הנפרון.

    ✅ שימור תפקוד הגלומרולוס – תימוקינון מגן על הפודוציטים, משפר את מחסום הסינון בכליה, מפחית אלבומינוריה ומשמר את קצב הסינון הגלומרולרי (eGFR).

    ✅ איזון רמות סוכר ושומנים – תימוקינון משפר רגישות לאינסולין ומאזן פרופיל שומני, שני גורמים המשפיעים ישירות על נזק כלייתי בחולי סוכרת ומטבוליזם לקוי.

    הערת זהירות: תכולת אשלגן בינונית-גבוהה – יש לעקוב.

    מקורות מחקריים:

    מחקר ב-Journal of Nephropathology (2016) הראה כי תמצית קצח הפחיתה נזק חמצוני בכליות של חולדות עם נזק כלייתי.

    National Kidney Foundation ממליצה על זהירות עם תוספי קצח בשל תכולת אשלגן.

    Journal of Nephropathology (2016) – תמצית קצח הפחיתה נזק חמצוני ודלקת בכליות של חולדות עם נפרופתיה.International Journal of Molecular Sciences (2021) – תימוקינון מגן מפני נפרוטוקסיות מושרית גנטמיצין.Phytotherapy Research (2020) – תימוקינון הפחית אלבומינוריה ושיפר תפקוד כלייתי בסוכרת סוג 2.Molecular and Cellular Biochemistry (2019) – תימוקינון שיפר תפקוד מיטוכונדריאלי והפחית אפופטוזיס בתאים טובולריים.

    שן הארי (Taraxacum officinale

    תכונות: שורש ועלי שן הארי הם בעלי טעם מר, עשירים בוויטמינים (A, C, K), מינרלים ופרה-ביוטיקה (אינולין). הם משמשים כמשתנים טבעיים וממריצי כבד.

    הקשר לכליות: שן הארי מגביר ייצור שתן, מה שמסייע בשטיפת דרכי השתן ומניעת אבנים. הוא גם תומך בתפקודי כבד, מה שמפחית עומס על הכליות.

    🔬 מנגנון בכליות: מגביר סינון גלומרול

    מקורות מחקריים :Herbal Reality (2021) מציין כי שן הארי הוא משתן עדין התומך בבריאות הכליות ומסייע במניעת אבנים.מחקר ב-Journal of Alternative and Complementary Medicine (2014) הראה כי תמצית שן הארי הגבירה הפרשת שתן בבני אדם.

    אנגוסטורה (Angostura trifoliata)

    תכונות: אנגוסטורה היא צמח מר המשמש כממריץ עיכול ומסייע בוויסות תהליכי כבד.
    הקשר לכליות: אין מחקרים ישירים על השפעת אנגוסטורה על הכליות, אך כחומר מר היא עשויה לתמוך בתפקודי כבד, מה שמפחית עומס על הכליות.
    מקורות מחקריים:
    מידע מסורתי ב-Herbal Medicine: Expanded Commission E Monographs (2000) מציין כי אנגוסטורה משמשת כממריץ עיכול, אך נדרש מחקר נוסף.

    ארטישוק (Cynara scolymus)

    תכונות: עלי ארטישוק הם בעלי טעם מר, עשירים בתרכובות כמו צינרין, התומכות בתפקודי כבד ומרה.הקשר לכליות: ארטישוק תומך בניקוי רעלים בכבד, מה שמפחית עומס על הכליות. הוא גם משמש כמשתן עדין.

    מקורות מחקריים:Herbal Reality (2021) מציין כי ארטישוק משתלב היטב עם שן הארי בתמיכה בתפקודי כבד וכליות.

    מחקר ב-Journal of Pharmacy and Pharmacology (2003) הראה כי תמצית עלי ארטישוק שיפרה תפקודי כבד בחולדות.

    סיכום והמלצות

    טעם מר וריפוי: טעם מר מעודד הפרשת מרה, משפר תפקודי כבד ומפחית דלקת, מה שתומך בעקיפין בבריאות הכליות על ידי הפחתת עומס מטבולי.

    עם זאת, חולי כליות צריכים להימנע מצריכה מוגזמת של מרכיבים עשירים באשלגן או זרחן (כגון סרפד, שן הארי או קליפות הדרים) ללא פיקוח רפואי.זהירות: National Kidney Foundation ממליצה על זהירות עם תוספי צמחים בחולי כליות, שכן הם עלולים לקיים אינטראקציה עם תרופות או להחמיר מצבים מסוימים.יישום מעשי: שילוב מרכיבים אלו בתזונה (בכמויות קטנות ומבוקרות) או כחליטות יכול לתמוך בבריאות הכליות. לדוגמה, תה שן הארי או תוספת כורכום למנות יכולים להיות מועילים.

    נשארו לך שאלות

    🔬אשמח להשיב על כל שאלה

    בבקשה לא להתקשר משום שזה פשוט לא מאפשר לי לעבוד – אנא השתמשו באמצעים שלפניכם –

      שמי Name:


      טלפון phone:


      דוא"ל (כדי שאוכל להשיב לך מכל מקום בעולם) Email:


      איך אני יכול לעזור לך How can I help you:


      אפשר לקבל את בדיקות הדם החריגות שלך Exceptional laboratory tests:


      Any questions left?I’m happy to assist and answer any question you may have.Please use the contact methods below — this is the best way to reach me.

      למען הסר ספק, חובת התייעצות עם רופא (המכיר לפרטים את מצבו הבריאותי הכללי של כל מטופל או שלך) לפני שימוש בכל תכשיר, מאכל, תמצית או ביצוע כל תרגיל. ירון מרגולין הוא רקדן ומבית המחול שלו בירושלים פרצה התורה כאשר נחשפה שיטת המחול שלו כבעלת יכולת מדהימה, באמצע שנות ה – 80 לרפא סרטן. המידע באתר של ירון מרגולין או באתר "לחיצות ההחלמה" (בפיסבוק או MARGOLINMETHOD.COM ), במאמר הנ"ל ובמאמרים של ירון מרגולין הם חומר למחשבה – פילוסופיה לא המלצה ולא הנחייה לציבור להשתמש או לחדול מלהשתמש בתרופות – אין במידע באתר זה או בכל אחד מהמאמרים תחליף להיוועצות עם מומחה מוכר המכיר לפרטים את מצבו הבריאותי הכללי שלך ושל משפחתך. מומלץ תמיד להתייעץ עם רופא מוסמך או רוקח בכל הנוגע בכאב, הרגשה רעה או למטרות ואופן השימוש, במזונות, משחות, תמציות ואפילו בתרגילים, או בתכשירים אחרים שנזכרים כאן.

      For the avoidance of doubt, consult a physician (who knows in detail the general health of each patient or yours) before using any medicine, food, extract or any exercise. The information on Yaron Margolin's website or the "Healing Presses" website (on Facebook or MARGOLINMETHOD.COM), in the above article and in Yaron Margolin's articles are material for thought – philosophy neither recommendation nor public guidance to use or cease to use drugs – no information on this site or anyone You should always consult with a qualified physician or pharmacist regarding pain, bad feeling, or goals and how to use foods, ointments, extracts and even exercises, or other remedies that are mentioned as such.

      מאמרים אחרונים

      נשלח ב כללי