חומוס מזין, מרגיע ונוגד חרדות – מתכונים

החומוס יפה נגד קמטים, כולסטרול, ומן הסתם הוא גם פותח את הריאות, מחדד את החשיבה, מרגיע ונוגד חרדות. הוא מעודד את צמיחת השיער, מלהיב את התשוקה אצל מי שהיא דועכת, מחזק את הזיכרון המתקלש. עולה מכך שגרגרי חומוס הם מאכל ממש טוב. יש לדעת שגרגירי חומוס הם מקור מצוין לחלבון מהצומח. במנת גרגירי חומוס, נמצאת גם אחת מ-20 חומצות האמינו טריפטופן. היא חומצת אמינו (חלבון) נדירה, חיונית למדי שמשמשת בסיס ליצירת סרטונין בגוף, אותו חומר אשר משרה רוגע ותחושת נעימות. ככלל בגוף היא הופכת להורמונים כמו מלטונין[4], למוליכים עצביים כמו סרוטונין[5], ולוויטמין כמו  B3. הטריפטופן מומרת במוח שלנו ל-5 הידרוקסי טריפטופן, הוא שמסייע לייצור הסרוטונין שנזכר. טריפטופן מפחיתה חרדות ודיכאון, עוזרת למנוע מיגרנות, מפחיתה סיכונים לעוויתות לב וכלי דם, ובדומה לחומצת האמינו ליזין מסייעת להפחתת רמות הכולסטרול היא גם מסייעת לתפקוד תקין של מערכת החיסון [מקור]. הערך הקלורי של 100 גרם גרגירי חומוס מבושלים הוא רק 166 קלוריות ואם אתם רואים במסעדות החומוס אנשים משמינים ומקומטים זה בגלל הטחינה.

החומוס, או החימצה, הוא צמח ממשפחת הקטניות שמקורו במזרח התיכון. הוא מככב בכל המטבחים של אסיה וארצות הים התיכון. החומוס נמצא על השולחנות בהודו ופקיסטאן במזרח וגם באיסטנבול וקהיר או אתונה, באיטליה וספרד במערב. הוא בעל טעם אגוזי וקל לשלבו במבחר תבשילים ומטעמים כמו: סלטים, מרקים, תבשילים, מאפים וממרחים. גרגרי חומוס קלויים משמשים כחטיפים, וגרגרי חומוס גרוסים הם המרכיב העיקרי בפלאפל בו הם מטוגנים טריים לאחר שהושרו לילה שלם ושולבו בהם תבלינים תוך כדי טחינתם ואספתם לקציצות קטנות ועגולות.

כולם יודעים איך מכינים חומוס. המתכון הבסיסי לחומוס הוא שילוב של גרגירי חומוס עם טחינה, שום, פפריקה ולימון. צלחת בה הכל מעורבב ומצמצם למטבל קרמי מאוד טעים. מכיוון שהמתכון פשוט יחסית להכנה, הווריאציות עליו עצומות וגם להגשה חשיבות רבה, עם צנוברים, בלי, עם עלי כוסברה, שום – בלי, עם שמן זית, עיסה רכה מאוד חלקה או ממרח גושי, עטור בשעועית פאבה או עם בקר טחון? ליד המנה צ'יפס, חֲמוּצִים, רוטב חריף, וכמובן פלאפל.

בישראל לרוב מתבלים חומוס בשמן זית ובזעתר, תערובת תבלינים למנת החומוס כוללת לעתים טימין, שומשום, סומאק, אורגנו, כמון, זרעי שומר ומיורן. בעולם קיימים כיום יותר מ-20,000 זני חומוס, המחולקים לשני סוגים עיקריים, דסי וקאבולי, קיים גם סוג שלישי, פחות נפוץ, גולאבי. אני מכין את החומוס שלי מגרגרים קטנים (דסי) בהמלצת דאהר השף האגדי של מסעדת אל רידא, היא מסעדה ערבית של אוכל עִלִּית בנצרת. 

הערה הקבולי: הוא גרגר חומוס בגודל בינוני או די גדול, עד פי שניים מגודלה של אפונה, פחות מקומט מסוג דסי וצבעו לבן בגוון של שמנת. אשר לגולאבי: גם החומוס הזה בצבע לבן-שמנת, אין בו טאנין, כמו קבולי, אבל הוא יותר קטן, כמעט חלק, רבים משתמשים דווקא בקבולי. הוא הזן שנפוץ בישראל [מקור]. 

כל צלחת חומוס היא נכס וסיבה לשיחה על תרבות האוכל, אבל מי המציא את המנה? מי יכול לתבוע עליה זכויות יוצרים?

למאמרי: כולסטרול גבוהה – מדד חדש – יחסי הכולסטרול התקין הוא שקובע – כיצד להחלים ללא תרופות

החומוס התורכי מתוארך כקיים באסיה הקטנה כבר יותר מ-10,000 שנים והוא, לדברי אניסה הלו (Anissa Helou), מחברת סורית-לבנונית של מספר ספרי בישול על אוכל באזורנו:  "אחת הקטניות המוקדמות ביותר שתורחו אי פעם". ומה עם הטחינה? מסתבר שהטחינה החיונית ל"חומוס" מוזכרת בספרי בישול בערבית כבר מהמאה ה-13 [מקור]. אבל מקורו של שילוב המרכיבים שמככבים במנה הפופולרית הזו קשה יותר לאתר. יהודה ליטני, מחבר הספר "לא על החומוס לבדו", חושף שהתיעוד ההיסטורי הראשון שמצא לאכילת חומוס בישראל הוא מתקופת הצלבנים, אבל האמת שהחומוס כבר נזכר קודם לכן בתנ"ך – במגילות – במגילת רות, בעת פגישת האהובים לכאורה בועז ורות, מייסדי בית דוד, בשדה בבית לחם. הגויה רות ממואב, בחברת נעמי חמותה ככתוב שם: "והמה באו בית לחם בתחילת קציר שעורים", ובהמשך מסופר כי רות יצאה ללקט שעורים אחרי הקוצרים, והגיעה אל שדהו של בועז, אשר נהג בה בחיבה ובאדיבות. ואף הוא התרה בפועליו שלא יטרידו אותה, ובהפסקת הצהריים הזמין אותה בועז להצטרף אליו ואל הקוצרים לארוחה: "לעת האוכל גשי הלום, ואכלת מן הלחם וטבלת פיתך בחומץ".

מרק חומוס הוא מעדן יוצא דופן – בתוניסיה, למשל, הלבלבי הוא מרק או תבשיל חומוס מסורתי שנאכל בכל שעות היום. לפעמים הוא מוגש על קרעי לחם בשביל סמיכות. היוונים מכינים אותו מגרגירי החומוס שנקראים רוִויתיָה. למרק החומוס הם קוראים: רווית'יַאדָה. הוא מתבשל בתנור שעות ארוכות בסיר חרס מיוחד למטרה זו עם מים, שמן זית, ובצל. לחמין חומוס ייחודי לאי הקיקלאדי סִיפנוֹס הם מכניסים הרבה מאוד בצל. למרק חומוס צריך: 175 גרם גרגרי חומוס, 7 כוסות מים רותחים, 4 כפות שמן זית, 2-6 שיני שום, 2 כפות, זעתר, 1 גבעול רוזמרין, מעט מלח, פלפל שחור, אני מוסיף כמון, אפשר גם 1/2 חבילת אטריות דקות, אני מוסיף גם הרבה בצל, כמובן חייבים צרור של עלי כוסברה אורגנית.
יש לבשל את גרגרי החומוס במים הרותחים במשך כחצי שעה להוציא, לסנן ולהשרות את גרגרי החומוס במים קרים, למחרת לשטוף היטב ולסנן. ליצוק מים רותחים, להקפיץ את השום המעוך בכמחצית מהשמן בסיר הבישול, לצרף את הרוזמרין, אני מתחיל עם הבצל, אבקת מרק זך, מלח ופלפל ולבשל כ-10 דקות תוך כדי בחישה. להוציא מחצית מהחומוס ולמעוך במטחנה או מעבד מזון. להחזיר את המחית לסיר ולהוסיף את הכוסברה גם את האטריות (לא חובה) ולבשל כ-10 דקות.
, צילם ירון מרגולין.

והחומץ הזה הוא לדעת החוקרים – החומוס. שמו העברי של החומוס הוא "חימצה" או "חמץ" וזאת בשל מתכונתו של החומוס להחמיץ במהירות ולהתקלקל תוך זמן קצר, לכן מקפידים לשמור אותו במקרר או למכור אותו עם הרבה חומרי שימור שהנזק שלהם לכאורה אדיר. אם כן ו"טבלת פיתך בחומץ" אפשר לפרש כניגוב של חומוס, כמנהגנו מאז ועד היום בפיתה [מקור– (מאיר שלו, "ידיעות אחרונות", י"ז בטבת תשס"א)].

מרק חומוס מרמת הגולן למשל (צילום למעלה) מופיע בכתבים ככל הנראה מלפניי 3,500 שנה [מקור]. ונמצא גם בסיס של האגדה – לאחר שצלאח א-דין כבש מחדש את ירושלים, בשנת 1187, החליט צלאח א-דין, אז סולטן מצרים והלבנט, להכין מנה מיוחדת להנצחת האירוע. לפי האגדה, הוא הורה להכין תערובת חומוס צוננת מתובלת בשמן זית, מיץ לימון ומשחת שומשום כלומר טחינה. מה שלא הפריע בשנת -2008 לנשיא התאחדות התעשיינים הלבנונים פאדי עבוד (Fadi Abboud), לתבוע בזעם על כך שהחומוס הכובש את שווקי העולם אינו אלא מאכל ישראלי, והדברים קפצו עד לידי כך שהבחור תבע את ישראל על הפרת חוקי זכויות היוצרים של מזון. ממשלת לבנון עתרה לאיחוד האירופי להכיר בחומוס כלבנוני. אבל בסופו של דבר המאמצים האדירים התבררו כבלתי יעילים [מקור].

היסטוריון האוכל האמריקאי צ'רלס פרי (Charles Perry), נשיא ההיסטוריונים הקולינריים של דרום קליפורניה ומומחה לאוכל ערבי מימי הביניים, תומך בעמדה הלבנונית והוסיף: "ביירות אפשרית כבחירה השנייה בתגובה לשאלה מי המציא את החומוס. אחרי הכל היא בלטה כעיר מסחר מרכזית שפעלה לאורך כל ימי הביניים, עם מסורת קולינרית נמרצת, והלימונים היו בה בשפע" [מקור] אשר לבחירה הראשונה החוקר הצביע דווקא על דמשק באומרו: "אף אחד לא יכול להצביע על ממציא מחומוס, ועל מועד הופעתו…. אבל ההיגיון אומר לדעתו "דמשק" ובמאה ה-18 נוסדה המנה: "כי זו הייתה העיר הגדולה ביותר עם עמדת השפעה מאוד בולטת" [מקור].

הטענה שמקור החומוס במצרים מוכרת. ארי אריאל (Ari Ariel), המלמד היסטוריה ולימודים בינלאומיים באוניברסיטת איווה לא מסתמך כנראה על אגדת צלאח א-דין וה"ḥummuṣ bi ṭaḥīna" ואומר: ש"המתכון המוקדם ביותר שראיתי לחומוס הכולל טחינה הוא מספר בישול מצרי" [מקור], מסתבר כי ספרי בישול שנמצאו בקהיר מהמאה ה-13 מתארים מנה העשויה מחומוס קר ומוגש כמחית, עם חומץ, לימון כבוש ועשבי תיבול. אין גם כאן הוכחה לקיומו של המתכון האגדי של החומוס בטחינה. בנוסף לכך טוען  צ'רלס פרי (Charles Perry), שהוזכר למעלה, "מבחינה היסטורית, יש סיכוי גבוה יותר שמצרים אימצו מאכלים סוריים מאשר להיפך".

אפשר להשתמש בגרגרי חומוס יבש מסוג הדס התוצאה טעימה ביותר. ניתן להשרות ולבשל כמות גדולה ולהוציא בכל פעם מהמקפיא לפי הצורך. בצילום – חומוס אדום צילם ירון מרגולין.

המתכון שלי לחומוס

חומוס אדום – תבשיל גרגרי חומוס חמים ורכים מגישים בדרך כלל ביום שישי

גרגירי חומוס מבושלים עם פלפל אדום, שום וכוסברה גם מלח שום שמן ופפריקה חריפה זהו –

מצרכים

גרגירי חומוס קטנים מבושלים במים – לאחר השריה ממושכת. מי שממהר יכול לשים את הגרגרים בסיר עם מים, להרתיח במשך חמש דקות, לכבות את האש ולהניח לגרגרים להתרכך למשך שעה בסיר עם המכסה. בשתי השיטות צריך לשפוך את מי ההשריה לפני השלב הבא. אפשר בהחלט להשתמש בחומוס מוקפא – 500 גרם מהסופר

פלפל ירוק חריף – קצוץ דק.

שמן קנולה – 5 כפות – לטיגון.

שום – 5 – 7 שיניים, כתושות או חתוכות.

כוסברה – קצוצה דק כדי שהטעם יצא ממנה וישפע ככוס-קצוצה דק (40 גרם),

מים – 2.5 כוסות.

מלח כ- 1/2 כפית מלח (לפי הטעם) אפשר קצת אבקת מרק (2 כפות).

פפריקה חריפה, אני מניח את הפפריקה המתוקה בשמן – 2 כפות שטוחות כמנהג הספרדים.

השריית הלילה – את החומוס מכניסים למים ללילה לפני שמתחילים, שוטפים היטב וזורקים את המים. אני רוכש חומוס יבש קטן, ומביא להרתחה, לאחר שנוקה היטב והושרה ללילה, אבל רבים קונים מסנפרוסט – במצב זה הוא כבר מבושל וצריך רק להכניס לסיר, את השמן, פלפל חריף שקוצץ דק, לא תמיד ההבדל בטעם קיים. מכל מקום יש להתחיל לטגן ולהוסיף את השום ואחר כך את הכוסברה, הכוסברה יפה מהודרת אבל אני מקצץ אותה כדי שתוסיף מעצמה את הטעם – החלק הכי חזק נמצא בגבעול – כך למדה אותי רותי עזולאי שהיא בשלנית צמרת.  בסוף מוסיפים מים. מי שמקפיד על הגישה המסורתית מוסיף כמה שיותר כוסברה, נושא הכוסברה מאוד חשוב, וגם עוד שום יפה ורק אז ואת גרגרי החומוס. חומוס אדום הוא מנה טעימה מאוד. ככל שיש יותר מים הרוטב פחות סמיך. תחליטו איך אתם רוצים את הרוטב. את הפפריקה שמים כידוע כמה שצריך שיהיה אדום וגם כך לגבי המלח, אבל לא הרבה, רק כמה שצריך – ככה מקבלים מתכון מסבתא רחל מרגולין. ותזכרו שכיום השמן אחר – עכשיו שמים פחות שמן. מביאים לרתיחה. מערבבבים ומבשלים בסיר מכוסה על אש נמוכה כדי שיתבשל זמן רב, אני מבשל במשך כ- 40 דקות עד לריכוך הגרגירים (ותזכרו שצריך שוב פעם לערבב מדי פעם במהלך הבישול).

זהו ככה הוא מתבשל לאט לאט ועכשיו נעבור בהדרגה למנת הדגל ולחומוס בטחינה עם המתכון הכי טעים שיש.

הטריק המסורתי מדבר על להוסיף שיפקה קצוצה / הוא  זן הפלפל החריף הייחודי פלפל חריף שיפקה כבוש כאשר נוטלים מעט ממי השיפקה הכבושה ! הדבר יכול להעניק לך את הטעם מיוחד…. וגם מים מגרגרי החומוס המבושלים, מיץ לימון טרי, שום, מלח, טחינה של הגמל משכם, קצת שמן זית וכמון.

המתכון של חואסם עבאס:

ל4 מנות.

2 כוסות גרגרי חומוס מבושלים , חמים , ורכים

½ כוס מיץ לימון טרי.

2 שיני שום כתושות

½ כפית מלח

½ כוס טחינה מוכנה (שהכנת בעצמך מגולמית)

1 כוס סלט חומוס מוכן

½ כוס שמן זית.

½ כפית כמון – אופציונלי.

1 מעבירים את גרגרי החומוס לקערה, מוסיפים את השום הכתוש , וממליחים.

2 . מוסיפים בהדרגה את הטחינה וסלט החומוס.

3. יוצקים את המסבחה לצלחת הגשה ומוסיפים שמן זית וכמון ומגישים חם.

כדאי להכניס את הלימון/פלפל חריף / שום / פטרוזיליה/מלח לקערת פלסטיק המשמשת גם כמכתש ועלי ואז לקטוש את השום והפלפל וליצור בסיס ומשם להכניס את גרגרי החומוס ולכתוש/לערבב גם אותם בעיסה ואז להוסיף טחינה/חומוס רגיל / שמן זית למיקס.

יוצא חומוס כבד והעיסה הופכת חצי חומוס/ חצי מסאבחה.

חומוס בולגרי, מושרה בהרבה מים לכעשר שעות.

מבשלים בסיר גדול עם הרבה מים (5-7ס"מ מעל פני החומוס). אש בינונית גבוהה.

מוסיפים כפית סודה לשתיה על כל ק"ג, בצל חצוי, 4 שיני שום קלופות.

מבשלים עד התרככות מלאה, כשעתיים והחומוס רך ומבעבע כמו לבה. חשוב מאוד להגיע לשלב הזה.

אם במהלך הבישול המים מצטמצמים, מוסיפים מים רותחים.

שולפים את מה שנשאר מהבצל.

מקררים עד טמפ'. החדר.

מסננים את הגרגרים מהנוזל ומקררים את שניהם במקרר למשך כמה שעות או לילה.

טוחנים את הגרגרים לבדם,

מוסיפים מעט מנוזל הבישול, מלח, לימון/מלח לימון, מעט רוטב תטבילה לפי הטעם, וכמובן מוסיפים טחינה טובה ולא כבדה בהדרגה. (אני אוהב להשתמש בטחינת הגמל משכם). בודקים את הסמיכות ומוסיפים עוד טחינה אם לא סמיך מספיק.

טועמים ומתקנים תיבול.

(אם לא נשארו מספיק נוזלים, אפשר להוסיף 2 קוביות קרח.)

אוכלים אחרי כחצי שעה כשהטעמים מתייצבים.

למסבחה:

לסיר עם גרגרים חמים ששמרנו בצד מוסיפים מעט מים, טחינה גולמית, מלח, כמון, לימון, טתבילה ומערבבים. בסוף מוסיפים מעט מהטחינה המוכנה ומערבבים שוב. מתקנים תיבול.

תטבילה:

חצי פחית שיפקה, חצי ממי השיפקה, מיץ משלושה לימונים, 4 שיני שום, רבע כוס מים. טוחנים הכל.

בתיאבון!

שולחן שהכנתי לארוחת ערב במיאמי – הגשתי מנת חומוס עם פלאפל שזכתה להרבה שבחים – צילם ירון מרגולין

מתכון חומוס של ירון מרגולין

מצרכי בסיס

2 כוסות חומוס 

1 כוס טחינה אל ג'מל משכם יש וצריך 1 ו-½ כוס טחינה – תלוי בגרגרים – אני משתמש בקטנים. כשאני לא מוצא דסי אני משתמש בגרגרים קטנים מזן הדס 

תבלינים כולל אבקת מרק זכרו שבאבקת מרק יש L גלוטמין שמגן על בריאות המוח.

הערה: שימו לב שהתיבול מתבצע במהלך הבישול השני!!! ורק אחריו מוסיפים טחינה במעבד מזון.

להשרות חומוס ל24 שעות, להחליף מים אחרי 12, להביא לרתיחה בסיר מים – לפנות את הקצף כמה פעמים לאחר הרתיחה ולהנמיך אש ולבשל עוד כ 20 דקות עד לריכוך. במחבת להקפיץ בצל, שום, גזר קצוץ, אבקת מרק ופלפל חריף.

להעביר את החומוס למחבת – להקפיץ – לאחר שהחומוס נסגר בעזרת הטיגון יש להוסיף מים מהברז – להביא שוב לרתיחה. להנמיך אש ולבשל עוד כ 7 דקות.  אפשר להוסיף קוביית מרק בקר – אני מביא מאירופה.

את המים האלה מהנגלה השניה מלאי התבלינים לשמור בצד. את כל תכולת המחבת למעט המים יש להעביר למעבד מזון לצרף מעט מהמים עם הרבה טחינה גמל משכם, (על כל 2 מנות חומוס מנת טחינה) מלח לימון שמן זית כמון אפשר מעט טימין כמה קוביות קרח – ובזזז – הרבה זמן לוקח לטחון את התערובת עד שנוצר קרם חלק ממש. יש והטחינה לוקחת 20 דקות, בפעם הראשונה צריך סבלנות – אח"כ מתרגלים. יש וצריך להוסיף עוד מים מהמחבת או טחינה – טעים מאוד.

נשארו לך שאלות 

אשמח להשיב על כל שאלה 

לטופס פנייה ישירה אל ירון מרגולין – נא להקליק – כאן  

בבקשה לא להתקשר משום שזה פשוט לא מאפשר לי לעבוד – אנא השתמשו באמצעים שלפניכם –


    שמי Name:


    טלפון phone:


    דוא"ל (כדי שאוכל להשיב לך מכל מקום בעולם) Email:


    איך אני יכול לעזור לך How can I help you:


    אפשר לקבל את בדיקות הדם החריגות שלך Exceptional laboratory tests:



    למען הסר ספק, חובת התייעצות עם רופא (המכיר לפרטים את מצבו הבריאותי הכללי של כל מטופל או שלך) לפני שימוש בכל תכשיר, מאכל, תמצית או ביצוע כל תרגיל. ירון מרגולין הוא רקדן ומבית המחול שלו בירושלים פרצה התורה כאשר נחשפה שיטת המחול שלו כבעלת יכולת מדהימה, באמצע שנות ה – 80 לרפא סרטן. המידע באתר של ירון מרגולין או באתר "לחיצות ההחלמה" (בפיסבוק או MARGOLINMETHOD.COM ), במאמר הנ"ל ובמאמרים של ירון מרגולין הם חומר למחשבה – פילוסופיה לא המלצה ולא הנחייה לציבור להשתמש או לחדול מלהשתמש בתרופות – אין במידע באתר זה או בכל אחד מהמאמרים תחליף להיוועצות עם מומחה מוכר המכיר לפרטים את מצבו הבריאותי הכללי שלך ושל משפחתך. מומלץ תמיד להתייעץ עם רופא מוסמך או רוקח בכל הנוגע בכאב, הרגשה רעה או למטרות ואופן השימוש, במזונות, משחות, תמציות ואפילו בתרגילים, או בתכשירים אחרים שנזכרים כאן.

    מאמרים אחרונים

    נשלח ב כללי

    חרדה וצ'יפס

    שומן הוא כנראה הטעם השישי אבל המדע מזהיר מפני הטיגון: צריכה תכופה של מזון מטוגן קשורה לסיכון גבוה ללקות בחרדה ודיכאון.

    מחקר חדש שפורסם בPNAS ב 24.4.23.

    Fritten צילום מסך מתוך מתכון של   BRIGITTE – סדנה לרעיונות וסטודיו לבישול. מומלץ להגיש עם מיונז ווסאבי – הצ'יפס משתלב היטב עם קרם ווסאבי מכפית 1 כפית ווסאבי ו-3 כפות כל אחת של שמנת חמוצה ומיונז, מתובל במלח, מיץ לימון וקורט סוכר – כאן.

    טֻגָּנִים, הנקראים גם צִ'יפְּס (באירופה ידוע בכינויו פריכיות, או פריטן בגרמנית Fritten) גורמים לחרדה – מחקר חדש.

    הצ'יפס בלגי חד משמעי, לפחות לפי אלברט ורדיין (Albert Verdeyen), שף ומחבר שותף של Carrément  פריטס, שמתווה את ההיסטוריה של הטֻגָּנִים. "אמריקאים קוראים לזה French fry", הוא אמר, "אבל זה לא צ'יפס, זה צ'יפס פרנקופוני" כלומר צרפתי מכל מקום בבלגיה הצרפתית בעיירה נאמור (Namur) צילום למטה, מכינים צ'יפס מ -1680. ההיסטוריון הקולינרי פייר לקלרק (Pierre Leclercq), פרופסור מאוניברסיטת ליאז', ציין במאמר על תולדות הצ'יפס כי לא אפשרי ייסוד הצ'יפס ב-1680, אלא רק ב-1739: כי אחרי הכל, הוא מזכיר: תפוחי אדמה לא הוכנסו לאזור בזמן ההוא רק בשנת-1735 [מקור]

    ללא ספק הצ'יפס הטוב ביותר מגיע מבלגיה והוא מטוגן פעמיים לאחר 8-10 דקות, תפוחי האדמה מתחילים לצוף למעלה (השמן אז קריר 150 מעלות) אך עדיין לא השחימו. מוציאים אותם מהשמן ומעבירים לתבנית מרופדת במגבות נייר סופג. מחממים את שמן הטיגון לטמפרטורה של כ-180 מעלות (שבה עולות מן השמן בועות גדולות וצפופות). מוסיפים את תפוחי האדמה, ומטגנים עד לקבלת הצבע הרצוי. עד להזהבה ופריכה שהתקבלה הטיגון הראשון [מקור]. בין אם זה צ'יפס, צ'יפס פרנקופילי או בבלגיה, פריטן או pomme Pont-Neuf  מדובר המאכל אהוב מאוד. בבלגיה הוקמה עמותת הצ'יפס הבלגית Navifrit שנלחמת על מעמדה של המנה. ההתמחות של הבלגים בתפוחי אדמה מטוגנים פריכים, שמוגשים בקונוס בצורת חרוט, היא שהביאה את הצ'יפס שלהם למנה שהגיעה למעמד של פולחן [מקור]. מקור הצילום מצילום מסך מכאן.

    למאמרי מזון כתרופה

    להתסיס שיבולת שועל – מתכון וכל הסודות.

    התרופות והרע – ומי הורס לך את ה-Q10

    על ההשפעה האיומה של חלבון מן החי על הכליות

    עורקים גמישים – הסוד והדרך לזכייה בבריאות מחדש

    רצעות מרגשות או פרוסות של תפוחי אדמה שמנוניים, עמילניים ומזון אהוב גם מנחם עבור רבים מדובר פשוט בעוד תענוג והוא מוכר לצועדים עם המאכל ביד על שפת נהר מז (Meuse), בבלגיה הצרפתית, כבר הרבה שנים, [מקור] ברחובותיה של בריסל או אמסטרדם עם נייר עיתון מגולגל אשר בתוכו מסתרעת מנת צ'יפס חמימה, אבל מחיר התענוג מורגש רק אחרי הרבה שנים והוא, כך מסתבר יקר מאוד ומדובר בו מעט מאוד.

    צוות מחקר בהאנגג'ואו, סין, מצא שצריכה תכופה של מזון מטוגן, במיוחד תפוחי אדמה מטוגנים, קשורה לסיכון גבוה ב-12% ללקות בחרדה וסיכון גבוה ב-7% ליפול לדיכאון וזאת יותר מאשר אצל אנשים שלא אכלו מזון מטוגן [מקור].

    המחקר התבסס על  140,728 אנשים כאשר גילה שצריכה תכופה של מזון מטוגן, מובילה לחרדה 
    Eating French fries and other fried foods linked to higher risk of anxiety and depression Frequent consumption of fried

    הדיווחים על נוכחותו של אקרילאמיד במגוון מזונות מטוגנים ואפויים בתנור החלו להופיע משנת 2002, ומיד החלו לעורר דאגה ברחבי העולם מכיוון שאקרילאמיד הוא תרכובת מסוכנת שעלולה להביא לסרטן בבני אדם [מקור].

    האקרילאמיד מופיע במזונות עשירים בעמילן, שהוכנו בטמפרטורה גבוהה (למשל, בטיגון או אפייה) כדוגמת טוגנים, לחם וקפה – שם הוא נוצר, כתוצר לוואי של תגובת מייאר בתהליך הקלייה. החומר לא נמצא במזון שבושל במים או שלא עבר חימום. מקור הצילום מצילום מסך מכאן

    האקרילאמיד פוגע באשכים (בחשיפה גבוהה), גורם לגירוי בריריות, פוגע במערכת העצבים ועורר חרדה, על כך בהמשך, הוא נחשד כמסרטן, והמחקר ממשיך לדון בו.

    נמצא עד כה שהאקרילאמיד הינה תרכובת אורגנית של פחמן (C) , מימן (H), חנקן (N) וחמצן (O) בעלת הנוסחא: C3H5NO, ובעל המבנה הכימי (הקווים מיצגים קשרים כימיים עם אטומי פחמן, C. אטומי המימן, H, לא מצויירים) [מקור], כתוצאה מפעולת החימום, סוכרים שונים נקשרים לחומצת האמינו אספרגין ויחדיו הם יוצרים את האקרילאמיד. ככל שהחשיפה לחימום ממושכת יותר והחימום נעשה בטמפרטורה גבוהה יותר- ריכוז האקרילאמיד מסתבר  גבוה יותר. האקרילאמיד נוכח גם בקפה, דגנים, קורנפלקס, לחם, עוגות, עוגיות וקרקרים. 

    האקרילאמיד שבקפה נוצר בפולי הקפה כאשר הם עוברים קלייה, לא במהלך הכנת הקפה בבית.

    יוצא מכך שצריכה קבועה של מזון מטוגן: בייקון, תפוחי אדמה, אצבעות תירס, לחם, סיגרים מרוקאים קשורה לרמות גבוהות של אקרילאמיד שמפעיל במוח גם מנגנון מעורר דיכאון וחרדה בבני אדם. נושא זה נמצא לאחרונה והמחקר שמוכיח את הקשר בין צ'יפס וחרדה פורסם בכתב העת PNAS ב .April 24, 2023

    אספרגין היא חומצת האמינו העיקרית בתפוחי אדמה ודגנים, היא גורם מכריע בייצור אקרילאמיד אשר נוצר במסלול הטיגון שלה, בשלבי ההשחמה

    [מקור], כאשר הטוסט נעשה כהה, הוא הדין לגבי הצ'יפס. בחלקים הפריכים של מזונות אלה נמצא שהם מכילים ריכוז גדול של אקרילאמיד. יוצא מכך ש

    הטיגון של פחמימות כמו תפוחי אדמה וסיגרים מייצר אקרילאמיד

    [מקור]. החוקרים מסבירים שהרכב החומרים התזונתיים של מזונות משתנה בטיגון ומייצר כימיקלים מזיקים. האקרילאמיד אחד מהם והוא נקשר להשמנה, תסמונת מטבולית, והפרעות נוירולוגיות. ומכאן בהמשך המסלול האקרילאמיד עשוי להשפיע על חרדה ודיכאון. חקירה נוספת של הנושא עשויה להזעיק את התעשייה העשירה למשל תעשיית הצ'יפס – למנוע לכאורה ממדיניות בריאות הציבור, להתערב לטובת הנוער ולהשפיע לכאורה על שינוי במדיניות תזונתיות גם כדי להגן על בריאות הנפש. מכל מקום כנראה שלא באירופה – שם האיחוד הודיע שבכוונתו להתחיל לפקח על מזונות שונים, ביניהם גם טוסטים, מאפים ועוגיות המכילים אקרילאמיד • הסיבה לדאגה: התגלה שהחומר מסרטן. נמתין לראות מי ינצח, התעשיה או אהבת האדם. קריאות בישראל לפעול באופן דומה טרם נשמעו בקול רם. מכל מקום ד"ר אלי שטרן, יו"ר הוועדה למסרטנים סביבתיים באגודה למלחמה בסרטן ויו"ר הוועדה הבין משרדית לחומרים מסרטנים, מציין שראוי שישראל תאמץ הנחיות דומות להנחיות האירופאיות. "החומר אקרילאמיד כבר הוגדר כחומר החשוד כמסרטן ברשימת החומרים המסרטנים של משרד הבריאות. ההנחיות האירופאיות ניתנות ליישום גם כאן. אני מתכוון להביא את הנושא לדיון במסגרת האגודה למלחמה בסרטן ולפרסם נייר עמדה בנושא". נמתין לתוצאות בסבלנות…

    ככל שרמות הצריכה של מזון מטוגן גדלות, במיוחד תפוחי אדמה, עולות רמות מוגברות של אקרילאמידים בדם והדאגה לבריאות הנפש תמשיך להתקיים. כי, נמצא שהרמות הגבוהות של רעלן זה גורמות או עלולות להביא לתפקוד תאי עצב במוח שמעודד דיכאון וחרדה. התוצאות בולטות ביותר נמצאו בקרב בני נוער ואנשים צעירים [מקור].

    "צריכה גבוהה יותר של מזון מטוגן מגבירה את הסיכון לחרדה/דיכאון", מסכם ד"ר דיוויד כץ (Dr. David Katz), מומחה לרפואת ושינוי אורח חיים – כאן [מקור].

    נשארו לך שאלות 

    אשמח להשיב על כל שאלה 

    לטופס פנייה ישירה אל ירון מרגולין – נא להקליק – כאן  

    בבקשה לא להתקשר משום שזה פשוט לא מאפשר לי לעבוד – אנא השתמשו באמצעים שלפניכם –


      שמי Name:


      טלפון phone:


      דוא"ל (כדי שאוכל להשיב לך מכל מקום בעולם) Email:


      איך אני יכול לעזור לך How can I help you:


      אפשר לקבל את בדיקות הדם החריגות שלך Exceptional laboratory tests:



      למען הסר ספק, חובת התייעצות עם רופא (המכיר לפרטים את מצבו הבריאותי הכללי של כל מטופל או שלך) לפני שימוש בכל תכשיר, מאכל, תמצית או ביצוע כל תרגיל. ירון מרגולין הוא רקדן ומבית המחול שלו בירושלים פרצה התורה כאשר נחשפה שיטת המחול שלו כבעלת יכולת מדהימה, באמצע שנות ה – 80 לרפא סרטן. המידע באתר של ירון מרגולין או באתר "לחיצות ההחלמה" (בפיסבוק או MARGOLINMETHOD.COM ), במאמר הנ"ל ובמאמרים של ירון מרגולין הם חומר למחשבה – פילוסופיה לא המלצה ולא הנחייה לציבור להשתמש או לחדול מלהשתמש בתרופות – אין במידע באתר זה או בכל אחד מהמאמרים תחליף להיוועצות עם מומחה מוכר המכיר לפרטים את מצבו הבריאותי הכללי שלך ושל משפחתך. מומלץ תמיד להתייעץ עם רופא מוסמך או רוקח בכל הנוגע בכאב, הרגשה רעה או למטרות ואופן השימוש, במזונות, משחות, תמציות ואפילו בתרגילים, או בתכשירים אחרים שנזכרים כאן.

      מאמרים אחרונים

      נשלח ב כללי, מזון מחלים